הרב אברהם יצחק הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מגדולי ישראל בדורות האחרונים, | מורנו ורבנו הגאון הגדול המפורסם אביר הרועים רבנו אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל היה מגדולי ישראל בדורות האחרונים, הרב הראשי הראשון לארץ ישראל, וכונה 'ראש הרבנים לישראל'. היה פוסק, מקובל, הוגה דעות, ממייסדי ההשקפה של הציונות התורנית הדתית לאומית. | ||
הראי"ה למד בצעירותו בישיבת וולוז'ין וראש הישיבה הנצי"ב מוולוז'ין העיד עליו שרק בשבילו היה כדאי שתתייסד הישיבה. בתקופה מסוימת היה לומד | הראי"ה למד בצעירותו בישיבת וולוז'ין וראש הישיבה מרן הנצי"ב מוולוז'ין העיד עליו שרק בשבילו היה כדאי שתתייסד הישיבה. בתקופה מסוימת היה לומד הרב ששים דפי גמרא בעיון כל יום. בגיל צעיר נתמנה רבנו לכהן כרב בקהילת זוימל, ויותר מאוחר בקהילה הגדולה בבויסק. | ||
בהיותו קרוב לגיל ארבעים התגשם חלומו הגדול לעלות לארץ הקודש, ובכ"ח אייר תרס"ד | בהיותו קרוב לגיל ארבעים התגשם חלומו הגדול של הרב לעלות לארץ הקודש, ובכ"ח אייר ה'תרס"ד עלה הרב לארץ ישראל, לכהן כרבה של יפו והמושבות החדשות שסביבה. | ||
הרב תמך בחלוצים הציונים וראה בהם אנשים שחיפשו אידיאלים גדולים, ובכלל ראה בציונות חלק מתהליך הגאולה של שיבת עם ישראל לארצו. | הרב תמך בחלוצים הציונים וראה בהם אנשים שחיפשו אידיאלים גדולים, ובכלל ראה בציונות חלק מתהליך הגאולה של שיבת עם ישראל לארצו. | ||
בשנת תרע"ד הוזמן להשתתף בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל באירופה, בצירוף לצורך בריאותי יצא מגבולות הארץ, הכנסייה בוטלה בשל פריצת מלחמת העולם הראשונה, והרב חנה בשוויץ, שם לפי עדות בנו 'הם למדו את כל התורה פעמיים'. לאחר מכן עבר לאנגליה ונהיה שם רבה של לונדון. | בשנת ה'תרע"ד הוזמן רבנו להשתתף בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל באירופה, בצירוף לצורך בריאותי יצא מגבולות הארץ, הכנסייה בוטלה בשל פריצת מלחמת העולם הראשונה, והרב חנה בשוויץ, שם לפי עדות בנו 'הם למדו את כל התורה פעמיים'. לאחר מכן הרב עבר לאנגליה ונהיה שם רבה של לונדון. | ||
כשהתאפשרה | כשהתאפשרה חזרת הרב לארץ, שב הפעם לירושלים לכהן כרבה של ירושלים, וכן ייסד את הרבנות הראשית לישראל, ושם התמנה הרב על פי הרבנים להיות הרב הראשי האשכנזי הראשון לארץ ישראל. בירושלים ייסד הרב את "הישיבה המרכזית העולמית", שנודעה מאוחר יותר בשם ישיבת 'מרכז הרב'. | ||
הרב אירגן את "מסע המושבות" שבו יצאו רבנים וביניהם [[ | הרב זצ"ל אירגן את "מסע המושבות" שבו יצאו רבנים וביניהם מרן [[הגרי"מ חרל"פ]] זצ"ל, מרן [[הגרי"ח זוננפלד]] זצ"ל, ועוד רבנים, למסע בין המושבות כדי לחזק שם את שמירת המצוות. | ||
מתלמידיו הגדולים היו | מתלמידיו הגדולים של הרב זצ"ל היו הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל; מגדולי רבני ירושלים ורבה של שכונת 'שערי חסד'; והגאון רבי דוד כהן, 'הנזיר הירושלמי', שערך מכתביו את ספרי 'אורות הקודש'; הגאון רבי יצחק אריאלי זצ"ל בעל ה'עינים למשפט'; וכן בנו יחידו הגאון רבי צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. | ||
בג' אלול תרצ"ה 16 שנים לאחר שהתמנה להיות רבה של ירושלים נתבקש לישיבה של מעלה. | בג' אלול תרצ"ה 16 שנים לאחר שהתמנה רבנו להיות רבה של ירושלים נתבקש לישיבה של מעלה. | ||
בנו של הרב הוא [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] זצ"ל. | בנו של הרב הוא [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] זצ"ל. | ||
השאיר אחריו כתבים רבים מספריו שיצאו לאור: [[אורות]], [[אורות הקודש]], [[אורות התשובה]], [[אורות התורה]], [[אורח משפט]], [[שבת הארץ]], [[עין אי"ה]], [[אדר היקר]], [[עולת ראיה]], [[מוסר אביך]], [[עץ הדר]], [[משפט כהן]] ועוד. | הרב זצ"ל השאיר אחריו כתבים רבים מספריו שיצאו לאור: [[אורות]], [[אורות הקודש]], [[אורות התשובה]], [[אורות התורה]], [[אורח משפט]], [[שבת הארץ]], [[עין אי"ה]], [[אדר היקר]], [[עולת ראיה]], [[חבש פאר]], [[מוסר אביך]], [[עץ הדר]], [[דעת כהן]], [[משפט כהן]] ועוד. | ||
להרחבה עיין ערך [[כתבי הראי"ה]]. | להרחבה עיין ערך [[כתבי הראי"ה]]. | ||
גרסה מ־15:25, 8 בפברואר 2010
|
|
מורנו ורבנו הגאון הגדול המפורסם אביר הרועים רבנו אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל היה מגדולי ישראל בדורות האחרונים, הרב הראשי הראשון לארץ ישראל, וכונה 'ראש הרבנים לישראל'. היה פוסק, מקובל, הוגה דעות, ממייסדי ההשקפה של הציונות התורנית הדתית לאומית.
הראי"ה למד בצעירותו בישיבת וולוז'ין וראש הישיבה מרן הנצי"ב מוולוז'ין העיד עליו שרק בשבילו היה כדאי שתתייסד הישיבה. בתקופה מסוימת היה לומד הרב ששים דפי גמרא בעיון כל יום. בגיל צעיר נתמנה רבנו לכהן כרב בקהילת זוימל, ויותר מאוחר בקהילה הגדולה בבויסק.
בהיותו קרוב לגיל ארבעים התגשם חלומו הגדול של הרב לעלות לארץ הקודש, ובכ"ח אייר ה'תרס"ד עלה הרב לארץ ישראל, לכהן כרבה של יפו והמושבות החדשות שסביבה.
הרב תמך בחלוצים הציונים וראה בהם אנשים שחיפשו אידיאלים גדולים, ובכלל ראה בציונות חלק מתהליך הגאולה של שיבת עם ישראל לארצו.
בשנת ה'תרע"ד הוזמן רבנו להשתתף בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל באירופה, בצירוף לצורך בריאותי יצא מגבולות הארץ, הכנסייה בוטלה בשל פריצת מלחמת העולם הראשונה, והרב חנה בשוויץ, שם לפי עדות בנו 'הם למדו את כל התורה פעמיים'. לאחר מכן הרב עבר לאנגליה ונהיה שם רבה של לונדון.
כשהתאפשרה חזרת הרב לארץ, שב הפעם לירושלים לכהן כרבה של ירושלים, וכן ייסד את הרבנות הראשית לישראל, ושם התמנה הרב על פי הרבנים להיות הרב הראשי האשכנזי הראשון לארץ ישראל. בירושלים ייסד הרב את "הישיבה המרכזית העולמית", שנודעה מאוחר יותר בשם ישיבת 'מרכז הרב'.
הרב זצ"ל אירגן את "מסע המושבות" שבו יצאו רבנים וביניהם מרן הגרי"מ חרל"פ זצ"ל, מרן הגרי"ח זוננפלד זצ"ל, ועוד רבנים, למסע בין המושבות כדי לחזק שם את שמירת המצוות.
מתלמידיו הגדולים של הרב זצ"ל היו הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל; מגדולי רבני ירושלים ורבה של שכונת 'שערי חסד'; והגאון רבי דוד כהן, 'הנזיר הירושלמי', שערך מכתביו את ספרי 'אורות הקודש'; הגאון רבי יצחק אריאלי זצ"ל בעל ה'עינים למשפט'; וכן בנו יחידו הגאון רבי צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל.
בג' אלול תרצ"ה 16 שנים לאחר שהתמנה רבנו להיות רבה של ירושלים נתבקש לישיבה של מעלה.
בנו של הרב הוא הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל.
הרב זצ"ל השאיר אחריו כתבים רבים מספריו שיצאו לאור: אורות, אורות הקודש, אורות התשובה, אורות התורה, אורח משפט, שבת הארץ, עין אי"ה, אדר היקר, עולת ראיה, חבש פאר, מוסר אביך, עץ הדר, דעת כהן, משפט כהן ועוד. להרחבה עיין ערך כתבי הראי"ה.