הרב אברהם יהודה שווארץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 11: שורה 11:
אחר כך קבע דירתו בעיר מאד ושם הקים ישיבה בה הרביץ תורה לבחורי ישראל. בשנת תרכ"א נתקבל ברוב כבוד ויקר לכהן כרבה של בערגסאז, וזאת על פי עצתו של מורו ורבו בעל ה"[[דברי חיים]] מ[[צאנז]]", בו דבק כחסיד מובהק.
אחר כך קבע דירתו בעיר מאד ושם הקים ישיבה בה הרביץ תורה לבחורי ישראל. בשנת תרכ"א נתקבל ברוב כבוד ויקר לכהן כרבה של בערגסאז, וזאת על פי עצתו של מורו ורבו בעל ה"[[דברי חיים]] מ[[צאנז]]", בו דבק כחסיד מובהק.


בעל ה"קול אריה" נחשב כאחד מגדולי הרבנים בהונגריה. הוא נתפרסם בעולם היהודי כולו כגדול וענק בתורה, וספריו נתקבלו באהבה רבה בכל המדינות. קשרים אמיצים היו בינו לבין גדולי התורה והחסידות שבדורו, ובמיוחד עם בעל החידושי הרי"ם מגור. את עדתו הנהיג ברמה וניהל מאבק נגד המתחדשים למיניהם.
בעל ה"קול אריה" נחשב כאחד מגדולי הרבנים בהונגריה. הוא נתפרסם בעולם היהודי כולו כגדול וענק בתורה, וספריו נתקבלו באהבה רבה בכל המדינות. קשרים אמיצים היו בינו לבין גדולי התורה והחסידות שבדורו, ובמיוחד עם בעל החידושי הרי"ם מגור. את עדתו הנהיג ברמה וחיזק ידיהן של השמרנים שלא נטו לחדשנות.


בחול המועד [[סוכות]] ה'תרמ"ד נפל למשכב, ומספר ימים לאחר מכן, ביום כ"ד [[תשרי]] לשנת תרדמ"ה (לפ"ג) נפלה על אברהם, נסתלק לגנזי מרומים לדאבון לב כל ישראל. תורתו מגן לנו היא מאירת עינינו.
בחול המועד [[סוכות]] ה'תרמ"ד נפל למשכב, ומספר ימים לאחר מכן, ביום כ"ד [[תשרי]] לשנת תרדמ"ה (לפ"ג) נפלה על אברהם, נסתלק לגנזי מרומים לדאבון לב כל ישראל. תורתו מגן לנו היא מאירת עינינו.

גרסה מ־14:30, 16 בינואר 2019

רבי אברהם יהודה הכהן שווארץ (נולד בראש חודש א' אב ה'תקפ"ד יום לידת ופטירת זקינו אהרן הכהן שהרבה שלום בעולם, נפטר כ"ד תשרי ה'תרמ"ד) בעל מחבר ספר "קול אריה" ראב"ד מאאד מגדולי ומפארי יהדות הונגריה.

ראשית חייו

נולד בעיר מאד, לאביו רבי פנחס זליג הכהן שווארץ זצ"ל שנקרא בפי כל "ר' זעליג חסיד" והדברי חיים מצאנז כינהו "חכם" בהיותו מסתיר את מדריגותיו וגאונותו, ולאמו הרבנית הענדל בת הנגיד רבי מרדכי צבי שווארץ מעיר טערצאל. שמו נקרא "אברהם יהודה" על שמו של דודו, אחי אמו, החסיד המפורסם רבי אברהם ליב שווארץ מפאטאק (אחיו של רבי אהרן מפאטאק מגדולי חסידי הרה"ק מהרי"א טאוב מקאליב).

בצעירותו קיבל תורה מפי הגאונים, רבי אברהם דנציגר זצ"ל, רבי יהושע זעליג סג"ל מבאניאהד זצ"ל ורבי יצחק נתן ליפשיץ זצ"ל, ואח"כ עבר לישיבתו המעטירה של הגה"ק בעל ה"חתם סופר" זי"ע, אשר קירבו וחיבבו מאד בהכירו את יקר תפארת גדולתו, זאת על אף שהיה רק כבן י"ד-ט"ו שנים בלבד ונמנה על צעירי הבחורים. אחר פטירת החתם סופר עבר ללמוד בישיבתו של הגאון רבי בנימין וולף לעוו זצ"ל בעל "שערי תורה" בווערבוי.

נישואיו

בשנת טו"ב לחייו נשא את בתו של הנגיד רבי משה ליב גינצלר מאויהעל. במשך זמן מה היה סמוך על שלחן חותנו, ובאותה תקופה הסתופף רבות בצל רב העיר הגה"ק בעל ה"ישמח משה" מאיהל.

אחר כך קבע דירתו בעיר מאד ושם הקים ישיבה בה הרביץ תורה לבחורי ישראל. בשנת תרכ"א נתקבל ברוב כבוד ויקר לכהן כרבה של בערגסאז, וזאת על פי עצתו של מורו ורבו בעל ה"דברי חיים מצאנז", בו דבק כחסיד מובהק.

בעל ה"קול אריה" נחשב כאחד מגדולי הרבנים בהונגריה. הוא נתפרסם בעולם היהודי כולו כגדול וענק בתורה, וספריו נתקבלו באהבה רבה בכל המדינות. קשרים אמיצים היו בינו לבין גדולי התורה והחסידות שבדורו, ובמיוחד עם בעל החידושי הרי"ם מגור. את עדתו הנהיג ברמה וחיזק ידיהן של השמרנים שלא נטו לחדשנות.

בחול המועד סוכות ה'תרמ"ד נפל למשכב, ומספר ימים לאחר מכן, ביום כ"ד תשרי לשנת תרדמ"ה (לפ"ג) נפלה על אברהם, נסתלק לגנזי מרומים לדאבון לב כל ישראל. תורתו מגן לנו היא מאירת עינינו.