היתר המכירה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הפקעת מצוות שביעית משדות ארץ ישראל על ידי מכירתן לנכרי. נועד להציל את החקלאות היהודית בארץ מקריסה כלכלית בשנת השמיטה. יושם לראשונה בשנת תרמ"ט (ולכן מכונה לעיתים 'היתר תרמ"ט'), עם תחילתן של המושבות החקלאיות הראשונות בארץ ישראל.

פולמוס השמיטה[edit]

ההיתר עורר פולמוס נרחב בין גדולי ישראל, היו שתמכו בהיתר והיו שהתנגדו לו.

תומכי ההיתר[edit]

הראשון לציון הרב מרדכי אליהו.

ועוד.

מתנגדי ההיתר[edit]

ועוד.

הסיבות להתנגדות[edit]

  • איסור "לא תחנם" - איסור למכור קרקעות לנכרים בארץ ישראל.
  • לדעות מסוימות, גם קרקע של גוי בארץ ישראל חייבת במצוות השמיטה, ולכן אין כל רווח במכירה.
  • אין בידינו סמכות "לבטל" את מצוות השמיטה; התורה אף הבטיחה כי גם בשנת השמיטה לא יחסר מזון.
  • המכירה אינה תקפה כי אינה מתבצעת לפי דינא דמלכותא (חוקי המדינה).

ועוד.

היו כמה ממתנגדי ההיתר שהציעו נצעות חלופיות לשמירת השמיטה בארץ ישראל. הרידב"ז, למשל, הציע שהחקלאים ירכשו פרות ועזים, ובשמיטה יתפרנסו במכירת חלב ומוצריו[2]. הרב חיים ברלין, הרב שמואל סלנט והרב יוסף אליהו וינוגרד הציעו שכל תושבי ארץ ישראל שאינם חקלאים ישלמו בשנת השמיטה מס קצוב לטובת החקלאים, וכך החקלאים יוכלו לשבות בלי דאגות פרנסה[3].

הסיבות להיתר[edit]

  • מצב החקלאות בארץ יצר חשש כבד ששמירת השמיטה כהלכתה תגרום להתמוטטות כלכלית של המושבות והישוב בכלל, וכל המאמצים לעליה והתיישבות ירדו לטמיון.
  • אין בדבר איסור לא תחנם כיוון שהמכירה היא זמנית ולא קבועה.
  • אין ביטול מצוות השמיטה במכירת הקרקעות, כי אם היתר זמני וחלקי לעבוד עבודות מסוימות על ידי גוי.
  • המכירה מתבצעת לפי כללי המדינה.

דרכי שלום[edit]

בירושלים פורסמו כרזות כנגד רבני ירושלים שהתנגדו להיתר. כתגובה לזה כתב הרידב"ז במכתב לרב קוק: "ואנכי מה אעשה, כבוד תורתו יקר לי והשמיטה חביב לי והנני מבולבל מאד, אנחנו לעצמנו מפלפלים בדברי תורה, קונטרס השמיטה שלי[4] ושלו[5] שניהם דברי תורה הוא, הוא מקשה על דברי ואני מקשה על דבריו, ושלום ואחווה בינינו במידה גדולה לקיים מה שנאמר והאמת והשלום אהבו"[6].

לקריאה נוספת[edit]

ראה ערך: אין קניין לגוי בארץ ישראל.

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים

  1. ראה בהקדמה לשבת הארץ ובאגרות הראי"ה אגרת תקנ"ה.
  2. אגרות לראי"ה מהדורה שניה, אגרת מ"ו.
  3. שם, אגרת מ"ח.
  4. קונטרס 'דבר השמיטה'.
  5. הקדמה ל'שבת הארץ'.
  6. אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת נג.