הגדת רוטשילד

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
Error creating thumbnail: File missing
הגדת רוטשילד או הגדת מרפי (Ms. Heb. 4° 6130)הספריה הלאומית

הגדת רוטשילד היא כתב יד מאוייר של ההגדה של פסח לפי נוסח אשכנז. ההגדה, הנקראת על שם משפחת רוטשילד שההגדה הייתה בבעלותה, היא נמצאת כיום ברשות הספרייה הלאומית בירושלים.

היסטוריה[edit]

ההגדה נכתבה בסביבות שנת 1450 בידי הסופר והמאייר יואל בן שמעון או על ידי אחד מתלמידיו. ‏‏[1]. ההגדה הייתה שייכת במשך שנים רבות לבני משפחת רוטשילד. בשנת 1939 נשדדה ההגדה על ידי הנאצים ונעלמה. לאחר המלחמה נמצאה ההגדה. בשנת 1980 זוהתה ההגדה כרכוש גנוב והוחזרה למשפחת רוטשילד, אשר תרמה אותה לספרייה הלאומית.

הגדה נוספת מאוסף משפחת רוטשילד כלולה במכלול רוטשילד. אף היא מאותה תקופה. דפי הספר מעוטרים יותר. במרכז הדף תוכן ההגדה ובשוליים ציורים ופירושים מרש"י, פסקי הלכה, הערות מכתבי הרמב"ם ומספר יוסיפון. בין הציורים שבהגדה מובא תאור סכמתי של תהליך יצירת המצה. ההגדה במצב דהוי יותר משאר חיבורי האוסף, תופעה המצביעה על השימוש הרב שבה.

מאפייני התוכן[edit]

  • העמוד הפותח של ההגדה כנראה חסר, שכן העמוד הראשון אינו מתחיל את הקידוש בפתיחתו. כן יש לשער שהיה עמוד שער או כדומה.
  • בהגדה מצויות אזכורי שמות העשויים ללמד על זהות מזמיני ההגדה או על בעלי�: "אני שמשון"‏‏[2] וכן מובלט גם השם "יהודה" . באחד העמודים כתובת ארוכה, אשר עוסקת בזהות הכותבים, אך לא ניתן לפענח אותה, חוץ מהמילה "כתב יד" ‏‏[3]
  • בתחתית של עמודים אחדים מופיע ציור קבוע של עלה, בדומה לסמלים שנהגו סתתים לבצע על אבנים שעיבדו. יש להניח כי גם אלו סימנים לזיהוי הכותבים.
  • ההנחיות מותאמות גם להבנת עורך הסדר, שהרקע מסורתי אינו רב, באחד המקומות נרשם בצד "חומץ" בתור הסבר ל"חרוסת".
  • מוזכר ה"מנהג" המכוון למנהג האשכנזים שלא לחתום את ברכת השיר הראשונה שאחרי "ההלל המצרי" (תהלים קיג-קיח), "יהללוך ..." בברכה "ברוך אתה ... מלך מהולל בתשבחות", אלא רק בסוף "ההלל הגדול" (תהלים קז), בסוף "נשמת כל חי ..." ב"ברוך אתה ... מלך אל חי העולמים".
  • לאחר הברכה על כוס רביעית, נאמר כאן בלשון אשכנז "נו טרינק אוש" (ע' 97) כלומר - עכשיו שתה.
  • ההגדה מסתיימת במילים: "סליק מה נשתנה" (ע' 97). בקרב קהילות אשכנז נהגו לכנות את ההגדה כולה בשם "מה נשתנה".
  • בדומה להגדות אחרות מתקופה זו, השירים "אחד מי יודע" ו"חד גדיא" אינם מופיעים.

מאפייני הצורה[edit]

ניתן להבחין בביצוע הנחיות עיקבי לכל כותבי ההגדה.

  • לפי הערות בשולי ההגדה התיקונים הוצגו בשוליים. במקרה אחד, בסוף הקידוש, בעמוד הבא ועל כך יש סימן, שהיה מוסכם.
  • יש הפרדה בין האותיות של תוכן ההגדה לבין אלו הכוללות הוראות לעורך הסדר. האחרונות זוכות לסלסול מיוחד מעליהן, המבדילות אותן מהטקסט הרגיל.
  • לנוחיות הקורא, אם משפט אינו מסתיים באותה שורה והמילה שנותרה להשלמתו הייתה צריכה לפתוח שורה חדשה, המילה החסרה נרשמת בשולי הדף. וכל, הכללתו של משפט עם מילה אחת בלבד בשיר, הבנוי כמקשה אחת, היה פוגע בחזות מבנה של היצירה. דוגמא לכך : בדף השורה מסתיימת במילה "יום" ואילו ההמשך "לילה" כתוב מחוץ למבנה .
  • למטרה דומה נוספו מילים בשולי סוף הדף, כאשר במשפט הסוגר את הדף חסרה המילה האחרונה. היא מופיע בסוף הדף כדי שעורך הסדר לא יישכח להגיד את המילה במועדה . וכך, כאשר הדף מסתיים בברכה, ההמשך "מוזגים" מופיע בבנפרד בסוף הדף וכן בדף החדש.


מאפייני הציור[edit]

החלק היפה בהגדה הם האיורים. לא נעשה כל נסיון להתאים אותם למציאות של בני-ישראל היו במצרים. ארבעת הבנים לבושים מכנסים קצרים הדוקים, עם חולצה ארוכה, עם חרבות ביד כמו נערים בתקופת כתיבת ההגדה באיטליה המאה ה-15. אחד מהם לבוש כמו ליצן (שאינו יודע לשאול) . הערים הם ערי מבצר עם חומות מבוצרות. עבודת בני ישראל בבנית ערי מסכנות מומחשת מעבר באפיק נחל בין שני הערים:הקיימת והחדשה - שניהם בראשי ההר - כמו במציאות של ערי מבצר באירופה.

חכמי ישראל, כמו אלא שישבו בבני ברק, לבושים בגלימה ארוכה עם מגבעת, מסיבים על כיסאות עם משענת גבוהה ומחזיקים ספר ביד. לבושם תואם את הנהוג באותה תקוםה.

ככלל, המציאות שבה מתרחשת ההגדה, לפי האיורים, דומה למציאות בה חיים כותבי ההגדה ואלו אשר הזמינו את כתיבתה.

קישורים חיצוניים[edit]

  • הגדת רוטשילד ההגדה סרוקה במאגר כתבי היד הסרוקים של הספריה הלאומית

הערות שוליים[edit]

  1. ‏חלקים מכת היד ומהאיורים דהויים ונראה כי עברו טלטולים רבים‏
  2. ‏ עמוד 66‏
  3. ‏עמ' 71‏