דניאל

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דניאל הוא אחד מארבעה שלקח אשפנז, מסריסי מלך בבל, מארץ ישראל לבבל מעט לפני חורבן בית ראשון. איתו נלקחו מארץ ישראל חנניה מישאל ועזריה. דניאל היה ראש סנהדרין. תקן כמה תקנות למנוע ישראל להתערב בגויים. הפך לבעל תפקיד בכיר בחצר המלכות הבבלית ואחריה בחצר המלכות הפרסית. ניבא על ארבע מלכויות שתעמדנה בעולם מזמנו ועד ביאת המשיח. כתב ספר דניאל. ספרו עוסק בבירור עד מתי תהיה הגלות והשבר של עם ישראל. הנבואות שבספר דניאל כוללות את זמן 'קץ הימין' וזמן הגאולה השלמה.

מוצאו ומעמדו[עריכה]

המלבי"ם בפירושו על הספר דניאל א ו מפרש כי כאשר נלקחו ילדים לבית המלך היו מביניהם גם כאלו שיוחסו לבית דוד ובהם גם דניאל, וכן הוא מביא מדברי חז"ל שייחסו את דניאל לזרע בית דוד. מנגד, הרלב"ג כתב שלא היה מזרע המלוכה, ושאם היה בעל ייחוס היה הפסוק מייחסם.‏[1].

האם דניאל היה נביא?[עריכה]

על אף שדניאל כותב בספר על חזיונות אותם הוא רואה, רוב המפרשים כותבים שאין הוא מוגדר כנביא. הגמרא מגילה ג א כותבת שיש עדיפות לחגי זכריה ומלאכי על פני דניאל כך ש"אינהו עדיפי מיניה דאינהו נביאי, ואיהו לאו נביא", ומשמע מדברי הגמרא שדניאל לא מוגדר כנביא.

התנבא מפי מלאך או ברוח הקודש[עריכה]

הרמב"ן בראשית יח א מסביר שמכיוון שדניאל קיבל את נבואתו מפי המלאך גבריאל ולא מפי הקב"ה הוא איננו מוגדר כנביא, ולכן גם ספרו לא נכלל בספרי הנביאים, על אף שדניאל חי בתקופת יחזקאל[2]. הרמב"ם חלק ב מה כותב שמלבד משה רבינו שקיבל נבואתו מפי הגבורה, כל הנביאים התנבאו מפי מלאך, אך גם לשיטתו דניאל לא הוגדר כנביא. לדבריו, דניאל (וכן דוד ושלמה) לא אמרו את דבריהם בנבואה אלא בדרגה נמוכה יותר של רוח הקודש. בדומה לדבריו, גם הרלב"ג[3] כותב כי "דניאל הבין בכל חזון שבא בחידות... והיה לו כוח נבואי באופן מה" ומשמע שלא היה נביא לחלוטין.

היה נביא אך לא נשתלח מאת העם[עריכה]

מנגד, מדברי רש"י בפירושו על הגמרא ניתן להבין כי היה לדניאל כוח נבואי. הוא מפרש כי דניאל לא היה מוגדר כנביא משום שחגי זכריה ומלאכי "נתנבאו לישראל בשליחותו של מקום, והוא לא נשתלח לישראל בשום נבואה", ומשמע שלמרות שהתנבא אינו מוגדר כנביא כדברי הגמרא משום שלא נשתלח בשליחות הקב"ה. כחיזוק להסבר זה בדברי רש"י ניתן לראות בפירוש האבן עזרא דניאל א יז שכותב במפורש שדניאל היה נביא, ואף קובע כי דניאל היה נביא בעוד חנניה מישאל ועזריה לא היו נביאים.

היה נביא וכתב ספרו בדרגת רוח הקודש[עריכה]

האברבנאל[4] גם סובר כי דניאל היה נביא ואף מסביר מדוע ספרו לא נכנס לספרי הנביאים למרות זאת. לפירושו, ייתכן ועל אף שדניאל עצמו היה נביא, מכיוון שלא כתב את נבואותיו בנבואה אלא ברוח הקודש ספרו הוכנס רק לספרי הכתובים. לפירושו, דניאל היה נביא בעת שקיבל את החזיונות שראה, אך כאשר הזדקן ירד מדרגתו ונהיה רק במדרגת רוח הקודש, וממילא כאשר כתב את ספרו בסוף ימיו כבר לא היה במדרגת הנבואה ולכן לא הוכנס ספרו לספרי הנביאים. כהוכחה לדבריו הוא מביא ספרים שנכתבו על ידי נביאים ולמרות זאת נכללו בספרי הכתובים משום שנכתבו ברוח הקודש כגון מגילת רות שחיבר שמואל הנביא, וכן מגילת איכה שנכתבה על ידי ירמיהו הנביא. בנוסף, מכך שהרמב"ם לא מביא כהוכחה לשיטתו את דברי הגמרא במגילה, מוכיח האברבנאל כי אין כוונת הגמרא לומר שדניאל אינו היה נביא.

שמו וכינוייו[עריכה]

דניאל נקרא כך על שהוא "אוהבו של הא-ל" [5].

שמו מזכיר את שמו של דן שאמו קראה לו כן משום ש"דנני אלוהים".

נבוכדנצר החליף את שמו לשם "בלטשצר".

דניאל נקרא בכינוי "איש חמודות" [6]. כינוי זה משמעותו "איש טהור" (רש"י שם) או "איש בעל מעלות חמודות" (מצודת דוד שם).

סריסות בבית המלך[עריכה]

בתחילת ספר דניאל נאמר כי דניאל חנניה מישאל ועזריה הובאו לשר הסריסים לעבוד אצלו. הגמרא סנהדרין צג ב מביאה מחלוקת לגבי סריסות זו: "רב אמר: סריסים ממש, ורבי חנינא אמר: שנסתרסה עבודה זרה בימיהם". על אף שהגמרא מביאה זו כמחלוקת, על פי רוב המדרשים משמע כשיטת רב שאכן נאלצו להפוך לסריסים במצוות המלך, וכן מובא במדרש "ותקרא אסתר להתך, התך זהו דניאל, ולמה נקרא שמו התך? שחתך זכרותו בימי נבוכדנצר הרשע" ובכך התקיימה נבואת ישעיהו הנביא "וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יִקָּחוּ, וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל" ישעיהו לט ז.

הנבואות הכלולות בספר דניאל[עריכה]

  1. נבואות ארבע מלכויות.
  2. נבאות על זמן 'ערב בוקר' שבו 'ונצדק קודש' [7].

זהותו כחכם וכצדיק[עריכה]

בתנ"ך מוזכרים כמה פעמים דמויות בשם "דניאל" או "דנאל":

  1. בספר יחזקאל פרק יד פסוק יד מוזכר דניאל כאחד משלשה אנשים צדיקים שזכותם תעמוד להציל נפשם בעיר שנגזר עליה חורבן "וְהָיוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דָּנִאֵל \{דָּנִיֵּאל\} וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱדֹוִד".
  2. בספר יחזקאל פרק כח, ג מוזכר דניאל כאיש חכם אליו הנביא משווה את נגיד צור: "הִנֵּה חָכָם אַתָּה מִדָּנִאֵל \{מִדָּנִיֵּאל\} כָּל סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ".

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. מלבי"ם על דניאל פרק א פסוק ו - חלק באור הענין (ו) ויהי בהם - באשר לקח ילדים רבים היו ביניהם ארבעה מבני יהודה - ר"ל מזרע היחוס מבית דוד, שיחוס המלוכה היה ליהודה גבר באחיו, [נגד מה שההמון נקראו בשם בני ישראל], וכבר התבאר בדברי חז"ל שדניאל היה מזרע ב"ד, וכמ"ש האי"א באורך דלא כהרלב"ג: עם זאת יש מן המפרשים שכתבו שנראה שלא היה מזרע המלוכה רלב"ג - ידמה שאלו לא היו מזרע המלוכה ולא מהפרתמים ולזה ייחסם לשבטם
  2. ועיין שם שמסביר שיש גם אחרים שמקבלים נבואה מפי מלאך ואין זה אומר שהם נביאים כמו הגר שפחת שרה כדוגמא
  3. א,יז
  4. מעייני הישועה, מעיין ג, תמר א
  5. -רס"ג על דניאל א, ו: "כך תרגמו אנשי לבב: דניאל - דיין של אל. דיין - טוב ונאמן". נראה מדברי רס"ג שלמד פירוש זה, מכך שגם שמותיהם של חנניה מישאל ועזריה הוסבו על ידי הבבלים לשמות בעלי משמעות דומה לשם המקורי (אך לעיתים, במקום היחס לה', נשמרה המשמעות של שמם ביחס לעבודה זרה). מכך שהשם דניאל הוסב לשם בלטשצר, שמשמעותו "שומר אוצר של בבל" מסיק רס"ג שמשמעות השם דניאל היא "שומר אוצר של א-ל" ומכאן, ש"דני" הוא "נאמן", וכדברי רס"ג שדיין כאן משמעותו "טוב ונאמן". חנניה הוא חונן י-ה ושמו הוסב ל"שדרך" שמשמעותו מפונק ורך. מישאל משמעותו "שאלתו אמר מא-ל" והוסב ל"מישך" שמשמעותו "מי שרואה אותו משכך כעסו" או "נמשך אצל חכמתו". עזריה הוא "עזר י-ה" ושמו הוסב ל"עבד נגו(=נבו)" כלומר "עבד לעבודת גילולים ששמה נבו".
  6. דניאל פרק י, פסוקים יא; יט
  7. על פי המבואר בספר ואשר תבאנה יגידו יתכן שהכוונה לזמן שבו חזרו היהודים ברשיון האומות לארץ ישראל בשנת ה' תש"ח - 2300 שנה אחרי סוף גלות בבל. ראה בנבואות שהתגשמו