דינוזאורים

מתוך ויקישיבה
(הופנה מהדף דינוזאור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דינוזאורים (Dinosauria, מלשון יוונית שפירושו: דינוס - אימה, זאורוס - לטאה) הוא השם המדעי ליצורים דמויי זוחלים, שלעיתים קרובות היו בגדלים ענקיים, וככל הנראה נכחדו מסיבות לא ידועות (מציאותם נודעה רק בעקבות מאובנים של עצמותיהם שנמצאו בחפירות).

מה הם הדינוזאורים מנקודת מבט תורנית[עריכה]

ישנם שלושה הסברים עיקריים בנושא זה:

  • בתורה (בראשית א כא) מוזכר שהקב"ה ביום החמישי ברא "אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים", עוד לפני שברא את היונקים ביום הששי. ישנם שביארו שאותם "תנינים הגדולים" הם הנקראים כיום דינוזאורים, הואיל ובלשון הקודש "תנינים" פירושו "זוחלים". ומביאים ראיה שה"תנינים הגדולים" הם אכן קבוצה של ייצורים ולא ייצור ספציפי, שהרי בכל תיאור המקראי של מעשה בראשית הוזכרו רק קבוצות (דגים, עופות, וכדומה) ולא תיזכורים פרטניים.[1]
  • הנצי"ב בפרשת נח מסביר על פי מדרשי חז"ל, שבדור המבול היה להם חכמה גדולה בתחום הכלאות גנטיות (וכפי שמצוי בהרבה תרבויות עתיקות שבתחומים מסויימים היה להם מידע טכנולוגי מפותח יותר ממה שיש בידינו בטכנולוגיה החדישה, כגון לגבי בניית הפירמידות,פלדת דמשק,להביור ארכימדס וכדומה), והרביעו מין בשאינו מינו, ונוצרו מזה מוטציות של זוחלי ענק, שכמובן לא נכנסו לתיבה מפני שאינם מבריאתו של הקב"ה.
  • נאמר במדרש: בראשית רבה[2] "א"ר אבהו מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו". לפי המפרשים שאותם ה"עולמות" היו כאן בכדור הארץ, מובן א"כ ענין מאובני הדינוזאורים, ששייכים לאותם עולמות שנחרבו, עוד לפני תחילת העולם החדש שאנחנו חיים בו [3].

היעלמות הדינוזאורים[עריכה]

כידוע, היעלמות הדינוזאורים נחשבת לאחת החידות הגדולות בעיני המדענים בימינו. לפי מבט תורני ניתן להסביר כי אכן הדינוזאורים נכחדו במבול או שהם שרידים מעולמות קודמים שה' החריבם.

הראם[עריכה]

התיאור בחז"ל לחיה הנקראת "ראם", לא תואם כלל למקובל בעברית המודרנית. בלשון חז"ל, ראם היא חיה ענקית שדומה קצת לקרנף[4]. יש שטענו שה"ראם" המוזכר בחז"ל הוא הדינוזאור הנקרא Coahuilaceratops magnacuera, כיון שתיאורו דומה למאוד לתיאור הראם[5].

ראה גם[עריכה]

הבריאה
תורה ומדע
תורת ההתפתחות

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב זמיר כהן, המהפך 2 - מיתוסים בקריסה, הוצאת הידברות, עמ' 63-30.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. פרופסור משה דוד קאסוטו, ספרות מקראית וספרות כנענית, ירושלים, תשל"ב, עמ' 84.
  2. פרשה ג אות ז
  3. (הסבר זה,טעון פירוש כיון שנאמר 'והארץ היתה תוהו ובוהו'. ואולי אפשר לפרש, שבריאת העולמות המדוברים היתה בתוך שבעת ימי בראשית עצמם)
  4. בראשית רבה לא יג, ובעוד מקומות. ואכן רבנו סעדיה גאון תיאר להדיא שהראם היינו כמין קרנף (לפי תרגומו של הרב יוסף קאפח ברס"ג על התורה)
  5. מתוך ההרצאה "תורה ומדע - אוניברסיטת בר אילן".