דין מרומה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

דין שהדיינים הכירו בו או שנראה להם שיש בו רמאות מצד בעלי הדין או מצד העדים.


אמרו חכמים: "מניין לדיין שיודע בדין שהוא מרומה, שלא יאמר הואיל והעדים מעידים - אחתכנו ויהא קולר תלוי בצוואר עדים, תלמוד לומר: מדבר שקר תרחק".


ולכן, דיין שנראה לו כי הדין שבא לפניו הוא "דין מרומה", למרות שבדיני ממונות אין "דרישה וחקירה", מוטל עליו לחקור ולדרוש כדי לפסוק את הדין לאמיתו. אם גם לאחר הדרישה והחקירה עדיין לבו של הדיין נוקפו, אסור לו לפסוק דין זה, אלא יפסקנו דיין אחר שלבו שלם בדבר.