רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם

From ויקישיבה
(Redirected from דברי יחזקאל)
Jump to navigation Jump to search
רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם
האדמו"ר משיניווא
Divrey yehezkel.jpg
תמונות של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם
חיבורו העיקרי דברי יחזקאל
תאריך לידה תקע"ה
מקום לידה רודניק
תאריך פטירה כ"ו בטבת תרנ"ח
חסידות שיניווא (צאנז)
מקום פעילות רודניק, אוהעל, רוזדול, שיניווא, סטרופקוב
מספר בשושלת 1
הקודם -
רבותיו אביו; רבי שלום רוקח; רבי צבי הירש מרימנוב
אב רבי חיים מצאנז

רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם (הראשון) משיניווא היה מחשובי האדמו"רים בחסידות צאנז, בנו של מיסד השושלת רבי חיים מצאנז.

תולדות חייו[edit]

נולד ברודניק (או בטרניגרד) בשנת תקע"ה לרבי חיים הלברשטאם, מייסד חסידות צאנז ובעל שו"ת "דברי חיים". בילדותו הרבה לבקר אצל גדולי האדמו"רים שחיבבוהו מאד עד כדי שרבי אליעזר מדזיקוב העיד עליו ש"כל אבריו קדושים ומזוככים מיראת שמים". רבותיו המובהקים היו רבי שלום רוקח מבעלז ורבי צבי הירש מרימנוב. נישא לבתו של ר' אריה ליב מויז'ניץ, בעל "אריה דבי עליאה", והתיישב בביתו של סבה, רבי משה טייטלבוים, שהתחייב לפרנסם במשך 14 שנה, בעיר אוהעל. אמנם, ר' משה נפטר לפני כלות הזמן, ויורשיו המשיכו לפרנסו. התחתן בשנית עם אחייניתה, בתו של ר' מרדכי זילברשטיין מהולשיץ ובשלישית עם בתו של ר' יהודה צבי אייכנשטיין מרוזדול, שם כיהן ר' יחזקאל שרגא כרב החל משנת תר"ח. ברוזדול החל לעסוק בקבלה, והויצא לאור את ספרי חמיו "דעת קדושים" ו"עמוד העבודה". בשנת תרט"ז החל לכהן כרבה של שינייוא. נישא ברביעית לבתו של ר' צבי יהרש מלעשנוב, ובחמישית לבתו של ר' אברהם מגורליץ. בשנת תרכ"ח עבר לכהן כרב בסטרופקוב שבסלובקיה. בשנת תרל"ו עבר לכהן כרב בצאנז, ולאחר כשנה וחצי חזר לסטרופקוב ולשיניווא, שם החל לכהן כאדמו"ר, עוד בחיי אביו. בהמשך, נחשב ליורשו המרכזי של אביו, למרות שבדברים רבים תורתו ומנהגיו היו שונים משל אביו. כאדמו"ר וכרב, הקפיד מאד על דקדוק בקיום דברי השולחן ערוך. דבריו היו תקיפים וחדים, כפי שהעיד עליו אביו: "אינו משנה הדיבר אפילו יהבי ליה כל חללי עלמא". עמד בקשר עם גדולי הצדיקים בדורו, שהעריכוהו והעריצוהו. התכתב בהלכה עם גדולים רבים (למשל שו"ת דברי חיים של אביו, תועפות ראם, אבני צדק, מהר"ש ועוד). בשנת תרכ"ט ביקר בארץ ישראל, למרות שרוב החסידים נטו, במחלוקת בין צאנז לסדיגרוא, אחרי הרבי מסדיגורא (ר' יחזקאל שרגא היה יותר מתון מאביו וניסה להשקיט את המחלוקת הזו). מביקור זה חזר נלהב לאירופה ואמר: "מי שאוהב את ארץ ישראל, נעשית לו ארץ ישראל אוהבת וידידה". הוא עסק רבות למען הישוב בארץ. לפי חישוביו, הגאולה אמורה להיות בשנת תרס"ו (וראה בהקדמת רבי אברהם יעלין לספר גאולת ישראל שמביא כך בשם הזוהר). עם זאת, היה לוחם חריף כנגד חובבי ציון, ותלמידיו היו מהמתנגדים החריפים ביותר לציונות, ביניהם רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש.

נפטר בשיניווא בכ"ו בטבת תרנ"ח (או תרנ"ט).

הרבה מהאדמו"רים והרבנים נסעו אליו, ביניהם רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטרובצה, רבי חנינה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגעט ורבי משה גרינוולד מחוסט.

ספריו[edit]

  • דברי יחזקאל- על התורה, מועדים ושו"ת. יצא בלמעלה משמונה מהדורות.
  • דברי יחזקאל החדש- אמרותיו. הוספה למהדורה השמינית של דברי יחזקאל שיצאה בירושלים בתשט"ז.
  • דברי יחזקאל על המשניות

בניו וחתניו[edit]

סך הכל מחמש נשיו היו לו שלושה עשר ילדים, בין בניו וחתניו נמנים:

  • בנו ר' נפתלי- בעל איילה לשוחה, נפטר בחיי אביו.
  • בנו ר' משה- ממלא מקומו בשיניווא.
  • בנו ר' אברהם שלום- מייסד חסידות סטרופקוב.
  • בנו ר' שמחה יששכר בער מצ'עשינוב.
  • בנו ר' אריה לייב מטראנוב.
  • חתנו- ר' פנחס פרנקל תאומים, אב בית דין האלאסאני.
  • חתנו- ר' מנחם מנדל מפריסטיק.
  • חתנו- ר' נפתלי רובין, אב"ד ויז'ניץ.
  • חתנו- ר' אליעזר בינדיגר מברטפלד.