גן עדן וגיהינום

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

אחד מעיקרי היהדות הוא האמונה בשכר ועונש, שחלקם הוא בעולם הבא. מקומו של הנשכר הוא בגן עדן, ושל הנענש בגיהינום.

מקור שמם[edit]

השמות גן עדן וגיהינום אינם במקור במשמעות לה אנו מתכוונים היום, אלא הם מקומות בעולם הזה - גן עדן נמצא, ע"פ המסופר בספר בראשית, באזור המזרח התיכון, וגיהינום הוא גי בן הינום שנמצא באזור ירושלים. שמם הושאל למקומות של השכר והעונש בעולם הבא, כיוון שבתנ"ך אין שום שם למקומות אלו, כיוון שהשכר לעולם הבא לא מוזכר בתנ"ך (והאריכו על כך המפרשים, כידוע).

מהותם[edit]

יש בעניין זה שלוש השקפות מרכזיות:

השיטה הרוחנית[edit]

בגיהינום יש בו עונשים לנשמה לאחר שנפרדת מהגוף, כגון אש רוחנית שיכולה לצער את רוח בני האדם (רמב"ן ורבי משה די ליאון, הובאו באוצר ישראל ערך נפש).

וגן עדן הוא מקום שבו הנשמה מתענגת, תענוג רוחני.

השיטה המגשימה (לכאורה)[edit]

יש שאפילו הגשימו זאת ודיברו על עונשים לאברי האדם: "ראיתי שם בני אדם שתלויים בחוטמיהן וכו'" (ראשית חכמה שער היראה יג-יט מסכת גיהנום), ושיש אף גיהינום תחתון שהוא בעולם הזה (טעמי המנהגים עמוד תנח).

כמו"כ יש ראשונים שהגשימו את עניין גן עדן וכתבו שיש גן עדן בעולם הזה (תורה שלמה חט"ז מילואים לב-ב בסופו) אלא שאי אפשר להגיע אליו בגלל להט החרב המתהפכת (שער הגמול עמוד רצה ד"ה ומה שכר), ושיש בו ריחות מענגים שכל המולבש בגוף לא יכול לשערם (טעמי המנהגים עמוד תנח).

ואולם אפשר שהספרים שהתבטאו בתיאורים גשמיים, אינו אלא כ"משל" לצורך הבנת הנושא ברובד פשוט ("אלגוריה"), אבל מסכימים שמהותם של הגהינם וגן עדן הם "שכר ועונש" רוחניים, הואיל והם נועדו לתקופה שאחרי פטירת האדם, כאשר הנשמה כבר איננה מחוברת לגוף הגשמי.

השיטה השכלית[edit]

שיטה זו מבארת שגיהינום הוא שהאדם יבחין שכל שאיפותיו היו דברים שאין בהם ממש (מחשבות עלמא וקשוט, הובא בספר הגות במחשבת ישראל המקורית עמוד 235), או שכאשר האדם בחייו היה רגיל לתאוות גשמיות, לאחר שימות והנפש תיפרד מהגוף תכסוף לאותם הדברים שהתרגלה אליהם, ואין לה כלים להשיגם, ויש לה בזה צער יותר מכל הצער שבעולם (ר"י אלבו, הובא באוצר ישראל ערך נפש).

וכן לגבי גן עדן - כאשר האדם הורגל בעולם הזה לחכמה ודברים עיוניים, נפשו תתענג תענוג נפלא בעולם הבא מהעניינים האלוקיים (ר"י אלבו, הובא באוצר ישראל ערך נפש).

יש לציין שרבינו יונה בספר שערי תשובה כותב שאמנם נכון הדבר שיש בושה גדולה מאוד לאדם כאשר נפטר מן העולם ומבין שטעה בדרכו במשך ימי חייו, אבל בנוסף לעונש הבושה קיים ג"כ עונש רוחני שע"י הגהינם.

ראה גם[edit]

קישורים חיצוניים[edit]