גבינת גויים

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

גבינה העשויה בידי גויים, שהיא אסורה באכילה. חכמים גזרו על כל גבינות הגויים שיהיו אסורים באכילה, ואף על פי שאין חשש שנעשו מחלב של בהמה טמאה או שעירבו בהן חלב של בהמה טמאה, שהרי חלב בהמה טמאה אינו מתגבן, מכל מקום גזרו עליהם חכמים ואסרום[1].

הערות שוליים[edit]

  1. טעמים רבים נאמרו לאיסור זה: יש אומרים, מפני שהגויים מעמידים את הגבינה בעור קיבת בהמה שנשחטה על ידם, שהיא נבלה, ואין דינו של העור כפרש אלא כבשר גמור, ואף על פי שעור הקיבה דבר מועט הוא בחלב שהעמידוהו בו, ואין בו כדי ליתן טעם, אבל מכיון שהוא מעמיד את החלב, דבר המעמיד - אינו בטל (ואמנם כשמעמידים גבינה בעור קיבה של בהמה שנשחטה כהלכה, אין בזה משום איסור בשר בחלב, אלא אם כן העור נותן בחלב טעם בשר, אבל אם העור אינו נותן בו טעם, אין זה בשר בחלב; ואף על פי שמעמידו, מכל מקום אינו אוסר את החלב, מאחר שהמעמיד דבר המותר הוא. אבל עור קיבה של נבילה, הינו דבר האסור מחמת עצמו, ולכן הוא אוסר את החלב שמעמידים בו, אף על פי שאינו נותן בו טעם, מפני שהוא דבר המעמיד). ויש אומרים שטעם האיסור הוא, מפני שהגויים מניחים את החלב שממנו נעשית הגבינה גלוי (ראה: גילוי), או שמניחים את הגבינה בעודה לחה גלויה, ויש לחוש לארס של נחש. ויש אומרים בטעם האיסור, שחוששים שמא עירב בו הגוי חלב טמא, ואף על פי שאין חלב טמא מתגבן, מכל מקום יש לחוש שבגומות של הגבינה נשאר החלב הטמא, או שחוששים שמא ציחצח הגוי את פניה של הגבינה בחלב טמא שהוא זול יותר. ויש אומרים שהטעם הוא, מפני שהגוי מחליק את פני הגבינה בשומן של חזיר. ויש אומרים, מפני שהגויים מגבנים אותה בחומץ שהוא אסור בהנאה משום יין נסך. ויש אומרים, מפני שהם מגבנים אותה בשרף של ערלה.