ברכת אשר יצר

הברכה שמברכים לאחר עשיית צרכים. ברכת אשר יצר נאמרת לאחר שאדם עשה את צרכיו, ניקה את גופו ונטל את ידיו בצאתו מחדרי השירותים.

בברכת אשר יצר אנו מודים לה' על שהפליא לעשות ביצירת גוף האדם, על השכלול בו, ועל שממשיך במשך כל ימי חיינו לקיים את הגוף ולדאוג שכל האיברים יפעלו כראוי, תוך ידיעה ברורה, שאם האברים לא יפעלו כראוי, ואם אחד מן האברים הפתוחים ("נקבים נקבים" - אף, פה וכו'), או אחד מן האברים הסגורים ("חלולים חלולים" - חלל הבטן), לא יתפקד כראוי, אין אנו יכולים להוסיף ולהתקיים. רק בחסדו של ה' "רופא כל בשר ומפליא לעשות" אנו מתקיימים.

לדעת רבינו יוסף חיים זצ"ל, בעל ה"בן איש חי" - אדם ששכח ולא בירך אשר יצר - אם נזכר בתוך חצי שעה - מברך, ולאחר מכן - מברך בלי שם ומלכות.

בשעה שמברך אשר יצר, וכן בכל הברכות - אין ללכת, ואין להתעסק בשום דבר [עוד יוסף חי].