ברכה מעין שבע: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ברכה זו נתקנה משום סכנת מזיקים. שכן בזמנם, בתי הכנסיות היו נמצאים מחוץ למקום ישוב, ובכל שאר לילות החול היו העם עסוקים במלאכתם ומתפללים את תפילת ערבית בביתם. אבל בליל שבת היו באים להתפלל בבית הכנסת, והואיל וחלק מהמתפללים היו מאריכים בתפילתם, תיקנו חכמים ששליח הציבור יחזור ויתפלל כדי שיתעכבו כל הציבור עד שיסיימו המאחרים את תפילתם ויצאו יחד עם כולם, ולא יגיעו לידי סכנה. | בגמרא במסכת שבת מבואר כי ברכה זו נתקנה משום סכנת מזיקים. שכן בזמנם, בתי הכנסיות היו נמצאים מחוץ למקום ישוב, ובכל שאר לילות החול היו העם עסוקים במלאכתם ומתפללים את תפילת ערבית בביתם. אבל בליל שבת היו באים להתפלל בבית הכנסת, והואיל וחלק מהמתפללים היו מאריכים בתפילתם, תיקנו חכמים ששליח הציבור יחזור ויתפלל כדי שיתעכבו כל הציבור עד שיסיימו המאחרים את תפילתם ויצאו יחד עם כולם, ולא יגיעו לידי סכנה. | ||
חכמי המקובלים זצ"ל כתבו כי אין זה הטעם העיקרי, אלא יש בה צורך גדול ע"פ הסוד [ראה בן איש חי שנה שניה פרשת וירא הלכה י']. | |||
לדעת | לדעת הרבה מרבותינו הראשונים ז"ל - אין מברכים ברכה זו בליל פסח שחל בשבת, מאחר וליל פסח משומר ובא מן המזיקים, ועל כן טעם התקנה אינו שייך כאן, וכן פסק מר"ן ז"ל בשולחנו הטהור, וכך מורה להלכה הגאון רבינו עובדיה יוסף שליט"א. אמנם לדעת חלק מרבותינו הראשונים ז"ל, וכן לדעת רבינו הרש"ש זצ"ל, וישש אומרים שגם לדעת רבינו האר"י זצ"ל - יש לברך ברכה זו אף בליל פסח שחל בשבת. וכן פסק רבינו מהרי"ח סופר זצ"ל ב"כף החיים", וכן פסק בימינו הגאון רבינו מרדכי אליהו זצ"ל, ועיין שו"ת "וישב הי"ם" [סימן ח'] להגאון רבי יעקב משה הלל שליט"א, שהאריך והרחיב בזה ופסק שיש לברך ברכת מעין שבע גם בליל פסח שחל בשבת. | ||
כמו כן נחלקו אם מברכים ברכת "מעין שבע" בבית החתן ולהבדיל בבית האבל - יש אומרים שאין לברך שם, ויש אומרים שמברכים אף במקומות אלו [בן איש חי]. | כמו כן נחלקו אם מברכים ברכת "מעין שבע" בבית החתן ולהבדיל בבית האבל - יש אומרים שאין לברך שם, ויש אומרים שמברכים אף במקומות אלו [בן איש חי]. | ||
גרסה מ־20:17, 21 בפברואר 2011
|
|
ברכה הנאמרת על ידי שליח הציבור בתפילת ערבית של ליל שבת, שמוזכרים בה בקצרה עניניהן של שבע ברכות תפילת העמידה.
כנגד ברכות העמידה
לאחר תפילת העמידה של ליל שבת, ולאחר שסיימו הציבור את אמירת ויכולו, אומר שליח הציבור בקול רם "ברכה מעין שבע", הכוללת את שבע הברכות שבתפילת העמידה: "מגן אבות בדברו" - כנגד ברכת "מגן אברהם"; "מחיה מתים במאמרו" - כנגד ברכת "מחיה המתים"; "האל הקדוש שאין כמוהו" - כנגד ברכת "האל הקדוש"; "המניח לעמו ישראל ביום שבת קדשו" - כנגד ברכת "מקדש השבת"; "לפניו נעבוד" - כנגד "ברכת עבודה" ("רצה"); "ונודה לשמו" - כנגד "ברכת מודים"; "אדון השלום" - כנגד ברכת "שים שלום".
טעם התקנה
בגמרא במסכת שבת מבואר כי ברכה זו נתקנה משום סכנת מזיקים. שכן בזמנם, בתי הכנסיות היו נמצאים מחוץ למקום ישוב, ובכל שאר לילות החול היו העם עסוקים במלאכתם ומתפללים את תפילת ערבית בביתם. אבל בליל שבת היו באים להתפלל בבית הכנסת, והואיל וחלק מהמתפללים היו מאריכים בתפילתם, תיקנו חכמים ששליח הציבור יחזור ויתפלל כדי שיתעכבו כל הציבור עד שיסיימו המאחרים את תפילתם ויצאו יחד עם כולם, ולא יגיעו לידי סכנה. חכמי המקובלים זצ"ל כתבו כי אין זה הטעם העיקרי, אלא יש בה צורך גדול ע"פ הסוד [ראה בן איש חי שנה שניה פרשת וירא הלכה י'].
לדעת הרבה מרבותינו הראשונים ז"ל - אין מברכים ברכה זו בליל פסח שחל בשבת, מאחר וליל פסח משומר ובא מן המזיקים, ועל כן טעם התקנה אינו שייך כאן, וכן פסק מר"ן ז"ל בשולחנו הטהור, וכך מורה להלכה הגאון רבינו עובדיה יוסף שליט"א. אמנם לדעת חלק מרבותינו הראשונים ז"ל, וכן לדעת רבינו הרש"ש זצ"ל, וישש אומרים שגם לדעת רבינו האר"י זצ"ל - יש לברך ברכה זו אף בליל פסח שחל בשבת. וכן פסק רבינו מהרי"ח סופר זצ"ל ב"כף החיים", וכן פסק בימינו הגאון רבינו מרדכי אליהו זצ"ל, ועיין שו"ת "וישב הי"ם" [סימן ח'] להגאון רבי יעקב משה הלל שליט"א, שהאריך והרחיב בזה ופסק שיש לברך ברכת מעין שבע גם בליל פסח שחל בשבת.
כמו כן נחלקו אם מברכים ברכת "מעין שבע" בבית החתן ולהבדיל בבית האבל - יש אומרים שאין לברך שם, ויש אומרים שמברכים אף במקומות אלו [בן איש חי].