בריאת העולם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Creation_of_Light.png|thumb|ויהי אור - תחריט של דורה - ויקישיתוף]][[תמונה:Michelangelo Buonarroti 018.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אלהים בורא את השמש, הירח והכוכבים. פרט מתוך תקרת הקפלה הסיסטינית, מיכלאנג'לו - ויקישיתוף]]
[[קובץ:Creation_of_Light.png|thumb|ויהי אור - תחריט של דורה - ויקישיתוף]]
 
'''בריאת העולם''' מתוארת ב[[ספר בראשית]] לפי הימים שבהם נבראו מרכיבי התבל:
'''בריאת העולם''' מתוארת ב[[ספר בראשית]] לפי הימים שבהם נבראו מרכיבי התבל:



גרסה מ־06:26, 5 בנובמבר 2009

ויהי אור - תחריט של דורה - ויקישיתוף

בריאת העולם מתוארת בספר בראשית לפי הימים שבהם נבראו מרכיבי התבל:

היום הראשון

"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד.

היום השני

ו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי. {פ}

רש"י פירש את ד"ה:ויקרא אלוקים לרקיע שמים - "שא מים, שם מים אש ומיים שערבן זה בזה ועשה מהם שמים"

היום השלישי

ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי-כֵן. י וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. יב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יג וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי. {פ}

היום הרביעי

יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים. טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים. יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים, בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, לְהָאִיר, עַל-הָאָרֶץ. יח וְלִמְשֹׁל, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלְהַבְדִּיל, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יט וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם רְבִיעִי. {פ}

היום החמישי

כ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים--יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. כא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. כב וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף, יִרֶב בָּאָרֶץ. כג וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם חֲמִישִׁי. {פ}

היום השישי

כד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי-כֵן. כה וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. כו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ. כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה. ל וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי-כֵן. לא וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי. {פ}

הַשְ‏כֹ‏ל וידע

הרב אביגדור הלוי נבנצל בלקט שיחותיו לפרשת השבוע [1] על הנושא:"הַשְ‏כֹ‏ל וידע" עוסק בסברות על הזמן שבו נדרש לברוא את העולם במצבו הנוכחי, כפי שהוא מוכר לנו. לדעתו, גם לפי ההגיון אין יסוד לסברה כי העולם נברא לפני ששת אלפים שנה "יש מאין". לפני ששת ימי-הבריאה הייתה תשתית כל-שהיא קיימת בעולם.

הוא הציע לקורא ללמוד מספר משלי, שם נאמר:"מְקוֹר חַיִּים, שֵׂכֶל בְּעָלָיו..." (ט"ז, כ"ב). אנא העזרו בתבונה האנושית להבנת סוגיה זו. והןא הציג את השאלה: איזה הוכחה נחפש כאשר תהיה לנו שאלה בנושאי אמונה ודת. לדעתו, עלינו לקבל את ההכרעה ממקור אחד: שלנו-אנו: כמו בשאר המדעים, תחייב אותנו התשובה שתענה על המסםר הרב של שאלות ששאלנו.

אם נתבונן בעולמו של הקב"ה, בעובדות שאנו צופים בהן ונברר את הסיבות שהביאו להווצרותם, הרי נגיע לתשובה אחת: קיים כוח העל-טבעי, ה"אלוקים" - אשר ברא את היקום - שם "תיעצרנה השאלות הטבעיות". נשאל עצמנו האם תורת דרווין נותנת לנו הסבר מלא יותר לחידת היווצרות של התבל.

נמחיש זאת בדוגמא, אשר תדון בגילו של האדם. משל לאוּ‏מַ‏ן גאון, אשר יצר פסל של זקן בן 80 שנה. הוא השתמש בחומרים דמויי-חיים כולל שערות לבנות לזקן, פנים קמוטים וגוו כפוף. נשאל את האנשים בן כמה הוא ? אחדים, ישיבו לנו שהוא בן 80 שנה - אחרים ישיבו בהגיון רב "בן יומו" - שהרי הוא נבנה על-ידי האומן רק באותו יום.

ועתה לאדם הראשון, במסכת ראש השנה נאמר:" דא"ר יהושע בן לוי כל מעשה בראשית <לקומתן> [בקומתן] נבראו לדעתן נבראו לצביונן נבראו שנא' (בראשית ב) ויכלו השמים והארץ וכל צבאם אל תקרי צבאם אלא צביונם (י"א,א') - כלומר נבראו כמו שהם -אדם וחווה נבראו כבר בוגרים ולא כתינוקות בנות יומם. ומדרש רבה נאמר:"אמר רבי יוחנן: אדם וחוה כבני עשרים שנה נבראו" (בראשית, י"ד,ז') - כלומר, הם נבראו מפותחים כפי שהם נראים היום.

ומכאן מסקנתו כי אנשי המדע אינם יכולים לדעת איך נראה העולם שהקב"ה ברא בששה ימים. מחוקי המדע הידועים לנו, לא נוכל להקיש על פלאי הבריאה - - לפי התנאים ששררו לפני ששת אלפים שנה !

ומסכם את המאמר בקביעה שהמפתח להכרת האמת - בידינו היא. וכבר אמר דוד המלך בספר תהילים: "מָה-אֱנוֹשׁ כִּי-תִזְכְּרֶנּוּ; וּבֶן-אָדָם, כִּי תִפְקְדֶנּוּ. וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט, מֵאֱלֹהִים; וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ" (ח',ה'-ו')

הערות שוליים

  1. שיחות לספר בראשית, עריכה ומקורות:יוסף אליהו,הוצאת "שמועות הלוי" - העמותה להוצאת כתבי הרב נבנצל שליט"א, מהדורה שניה מתוקנת, התש"ן