בעלים (בנאמנות)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה[עריכה]

אדם נאמן על דיני רכושו, בין לאיסור ובין להיתר האריך בזה שב שמעתתא ו-ו (מהמהרי"ק עב).

לדוגמא, נאמן על ניקור הגיד של בשר שלו (אפילו כשאינו בידו) שב שמעתתא ו-ו.

בדינים שונים[עריכה]

באיסורין הבעלים נאמן.

בממון ובגירושין הבעלים לא נאמן שב שמעתתא ו-א.

פרטי הדין[עריכה]

על עצמו אינו נאמן, אלא רק על קניין כספו. ולכן, למשל, אין לאשה דין בעלים על הספירה והטבילה, שזה אינו קניין כספה אלא היא עצמה שב שמעתתא ו-ו ד"ה ובט"ז[1].

חוזק[עריכה]

בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[2].

רוב נגד דברי הבעלים, הבעלים עדיף שב שמעתתא ו-ז.

חזקה דמעיקרא ("איתחזק איסורא") נגד דברי הבעלים, הבעלים נאמן גם בה שב שמעתתא ו-ו.

בידו עדיף מבעלים. ואפילו לדעות שדין בידו עצמו הוא רק מטעם בעלים[3], אעפ"כ הוא נחשב יותר בעלים מהבעלים האמיתי שב שמעתתא ו-ו ד"ה ובט"ז.


הערות שוליים[עריכה]

  1. בשאלה האם גוף האדם שייך לאדם כממונו דנו בערך בעלות בסעיף "הנכס" ד"ה גוף האדם.
  2. בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.
  3. הבאנו את המחלוקת בזה בערך בידו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.