בני בתירה

From ויקישיבה
Revision as of 20:05, 3 September 2016 by ינון גלעדי (talk | contribs)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

בני בתירה היו משפחת חכמים שעמדה בהנהגת העם בתקופת הזוגות לאחר שמעיה ואבטליון ולפני עלייתו של הלל הזקן לנשיאות.

בני בתירה נזכרו לשבח בענוותנותם, שמינו את הלל לנשיא כשראו שהוא גדל מהם,כאשר פעם אחת, י"ד בניסן (יום הקרבת קרבן פסח) חל להיות בשבת, ונתעלמה הלכה מבני בתירה האם הפסח דוחה את השבת או לא. הם שמעו על חכם שעלה מבבל והלל הבבלי שמו, ששימש את שמעיה ואבטליון. הלל הוכיח להם מהפסוקים כי הפסח דוחה את השבת, והם התווכחו עם ראיותיו. לבסוף, כשאמר להם "כך שמעתי משמעיה ואבטליון"- קבלו את דבריו ומינוהו לנשיא (ירושלמי פסחים ו א, בבלי פסחים סו א). מעשה זה זכה לשבח מצד חכמים מאוחרים יותר, כגון דברי רבי יהודה הנשיא: "כל מה שיאמר י אדם לעשות אני עושה, חוץ ממשה שעשו בני בתירה לזקנ י (הלל שרבי היה מזרעו), שויתרו על הנשיאות ומינו אותו לנשיא עליהם" (ירושלמי כתובות ו ג). כמו כן, הוא מונה את בני בתירה בין "שלושת הענוותנים" {[מקור|בבלי בבא מציעא פד ב|כן}}.

ממשפחת בני בתירה יצאו חכמים גם בהמשך הדורות. בתקופה שמיד לאחר חורבן הבית, פנה רבן יוחנן בן זכאי לבני בתירה והציע לתקן תקיעת שופר גם כשחל ראש השנה בשבת. בני בתירה אמרו כי יש לדון בכך קודם. אמר להם רבן יוחנן: נתקע ואח"כ נדון. לאחר שתקעו אמרו לו: נדון. אמר להם: כבר נשמעה קרן ביבנה, ואין משיבין לאחר מעשה (ראש השנה כט ב).

ישנם כמה חכמים שנקראו "בן בתירה" או "בן בתירא", וסביר להניח כי גם הם צאצאי בני בתירה. ביניהם: רבי יהודה בן בתירא, רבי יהושע בן בתירא ורבי שמעון בן בתירא.