בגתן ותרש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''בגתן ותרש''' הינם שרי הסף שךל המלך [[אחשורוש]] המוזכרות ב[[תנ"ך]] ב[[מגילת אסתר]].
'''בגתן ותרש''' הינם שומרי הסף של המלך [[אחשורוש]] המוזכרים ב[[מגילת אסתר]]. לאחר כניסת אסתר לארמון, בגתן ותרש קוצפים על המלך ומחליטים לשלוח בו יד ולהורגו. דבר מזימתם נודע ל[[מרדכי]] והוא מעביר את המידע על המרד ל[[אסתר]] בשביל שתעבירו ל[[אחשוורוש]]. בהמשך המגילה, אחשוורוש גומל חסד למרדכי על הצלה זו, ופעולה זו הופכת לתחילת גאולתם של ישראל מגזירת השמד של המן.


==בתנ"ך==
==המאורע במגילה==
ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ב', כ"ב - כ"ג}} מסופר שבגתן ותרש ניסו להרוג את המלך [[אחשורוש]] הך [[מרדכי]] מנה זאת ואמר ל[[אסתר]] להגיד למלך אחשוורוש שבגתן ותרש רוצים להרעיל אותו ולהגיד בשמו (של [[מרדכי]]) וכתבו את מרדכי בספר דברי הימים של [[אחשורוש]] ובזכות זה [[עם ישראל]] ניצל מ[[גזרת המן]].
ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ב', כ"ב - כ"ג}} מסופר שבגתן ותרש ניסו להרוג את המלך [[אחשורוש]] אך [[מרדכי]] מנע זאת ואמר ל[[אסתר]] להגיד לאחשוורוש שבגתן ותרש רוצים להרעיל אותו. אסתר מעבירה את הדברים לאחשוורוש בשם מרדכי, והדבר נכתב בספר דברי הימים של המלך:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ}}.
==תפקידם==
במגילה נאמר כי בגתן ותרש היו "שני סריסי המלך '''משומרי הסף'''. [[רשב"ם]] פירש כי "סף" פירושו כלים {{הערה|כמו "וטבלתם בדם אשר בסף" ביציאת מצרים- שטבלו את הדם בכלי, וכן פירש רש"י שם בשמות, וכן פירש רבי יוסף קרא כאן במגילה}}- וממילא פירש כי בגתן ותרש היו שומרי הכלים של המלך. חיזוק לפירוש זה ניתן למצוא גם בדברי הגמרא {{#makor-new:מגילה יג ב|בבלי-מגילה|יג|ב}} שאמרה כי בגתן ותרש ניסו להכניס רעל לכוסו של אחשוורוש.


במקרא מסופר את הסיפור כך:
מנגד, ה[[אבן עזרא]] פירש כי "הסף" פירושו מפתן הדלת וממילא שהיו בגתן ותרש שומרי שער החצר הפנימית של הארמון.
==המניע למרד==
במגילה נאמר כי בעקבות '''קצף''', בגתן ותרש החליטו לשלוח יד במלך אחשוורוש. ה[[ילקוט שמעוני]] {{הערה|אסתר פרק ב, תתרנג}} מקשר את קצפם של בגתן ותרש לכניסתה של אסתר לארמון וקבע כי בעקבות בקשתה הם הועברו מתפקידם והוחלפו במרדכי: {{ציטוטון|אמר רבי לוי למה קצף בגתן ותרש? אלא כשנכנסה אסתר למלכות אמרה לאחשורוש למה אין אתה עושה כשם שהיו המלכים הראשונים עושים, שהיו מושיבים אדם צדיק יהודי יושב בשער המלך?... בגתן ותרש היו עומדים בשער, כיון שהעבירם המלך והעמיד מרדכי תחתיהם קצפו ואמרו, הואיל והעבירנו המלך נלך ונהרגהו בצינעא, ויהו הכל אומרים, בגתן ותרש כששמרו את המלך היו משמרים יפה, עכשיו שהעמיד שם יהודי נהרג}}.


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ}}
הגמרא {{#makor-new:מגילה יג ב|בבלי-מגילה|יג|ב}} קישרה את בואה של אסתר לקצפם של בגתן ותרש: {{ציטוטון|אמר רבי יוחנן בגתן ותרש שני טרסיים הוו והיו מספרין בלשון טורסי ואומרים מיום שבאת זו לא ראינו שינה בעינינו{{הערה|רש"י- מתוך שהיתה חביבה עליו היה מרבה בתשמיש וצמא לשתות}} בא ונטיל ארס בספל כדי שימות והן לא היו יודעין כי מרדכי מיושבי לשכת הגזית היה והיה יודע בשבעים לשון}}. לדברי הגמרא, מרדכי שמע את דבריהם והבין אותם משום שהיה מיושבי לשכת הגזית וידע בשבעים לשון. פירוש זה מסביר גם מדוע לא חששו בגתן ותרש לדבר אחד עם השני על מרד במלך בצורה פומבית- משום שחשבו שאין אדם שמבין את שפתם.
 
==חשיפת המרד==
 
לאחר שמרדכי שומע על רצונם של בגתן ותרש להרוג את אחשוורוש, הוא מספר דברים אלו לאסתר, והיא מגלה אותן למלך בשם מרדכי. ייתכן ומרדכי העדיף לספר את הדברים לאסתר ולא לנסות להגיע אל המלך עצמו מכיוון שחשש שאם יעביר את המסר דרך אחד השרים, הדבר לא יגיע ישירות אל המלך אלא דווקא למורדים, או שהדברים לא יימסרו בשמו.
==במפרשים==
לאחר שהמרד נחשף מתואר כי "ויבוקש הדבר ויימצא". הגמרא מסבירה כי בגתן ותרש שינו את משמרתם על מנת שיוכלו להרעיל את המלך, וכאשר בדקו גילו שלא היו במשמרתם ולכן נתפסו ונתלו על העץ.
===באסתר רבה===
==הקדמת רפואה למכה==
ע"פ אסתר רבה{{הערה|פרשה ו' י}} העביר אותם המלך אחשוורוש מתפקידם ומינה את מרדכי במקומם, בעצת אסתר המלכה. בגתן ותרש ביקשו לנקום ולהרוג את המלך באמצעות ארס נחשים, ארס זבובים שישימו בכוס המשקה שלו או תחבולה אחרת. כך, קיוו, תיפול האשמה על מרדכי שמונה תחתם.
הגמרא לומדת ממעשה בגתן ותרש כי "אין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל, אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה". רק לאחר שמרדכי מציל את המלך ובכך נזרעת גאולתם העתידית של ישראל בסוף המגילה, מגיעה עליית גדולתו של המן וחשש השמדת ישראל.
 
==קישורים חיצוניים==
===בתלמוד===
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/10451 תוכן אסתר פרק ב'] באתר ישיבה
ע"פ [[מסכת מגילה]]{{הערה|י"ג, ב'}} בגתן ותרש היו טרסיים ודיברו בטרסי הך [[מרדכי]] ידע את שפתם כי היה חבר ב[[סנהדרין]] וידע שבעים שפות וכך אמר ל[[אסתר המלכה]] שאמרה לאחשורוש.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:פורים]]

גרסה מ־00:20, 28 בפברואר 2021

בגתן ותרש הינם שומרי הסף של המלך אחשורוש המוזכרים במגילת אסתר. לאחר כניסת אסתר לארמון, בגתן ותרש קוצפים על המלך ומחליטים לשלוח בו יד ולהורגו. דבר מזימתם נודע למרדכי והוא מעביר את המידע על המרד לאסתר בשביל שתעבירו לאחשוורוש. בהמשך המגילה, אחשוורוש גומל חסד למרדכי על הצלה זו, ופעולה זו הופכת לתחילת גאולתם של ישראל מגזירת השמד של המן.

המאורע במגילה

במגילת אסתר[1] מסופר שבגתן ותרש ניסו להרוג את המלך אחשורוש אך מרדכי מנע זאת ואמר לאסתר להגיד לאחשוורוש שבגתן ותרש רוצים להרעיל אותו. אסתר מעבירה את הדברים לאחשוורוש בשם מרדכי, והדבר נכתב בספר דברי הימים של המלך:

Geresh.png בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ Geresh.png

.

תפקידם

במגילה נאמר כי בגתן ותרש היו "שני סריסי המלך משומרי הסף. רשב"ם פירש כי "סף" פירושו כלים ‏[2]- וממילא פירש כי בגתן ותרש היו שומרי הכלים של המלך. חיזוק לפירוש זה ניתן למצוא גם בדברי הגמרא מגילה יג ב שאמרה כי בגתן ותרש ניסו להכניס רעל לכוסו של אחשוורוש.

מנגד, האבן עזרא פירש כי "הסף" פירושו מפתן הדלת וממילא שהיו בגתן ותרש שומרי שער החצר הפנימית של הארמון.

המניע למרד

במגילה נאמר כי בעקבות קצף, בגתן ותרש החליטו לשלוח יד במלך אחשוורוש. הילקוט שמעוני[3] מקשר את קצפם של בגתן ותרש לכניסתה של אסתר לארמון וקבע כי בעקבות בקשתה הם הועברו מתפקידם והוחלפו במרדכי: "אמר רבי לוי למה קצף בגתן ותרש? אלא כשנכנסה אסתר למלכות אמרה לאחשורוש למה אין אתה עושה כשם שהיו המלכים הראשונים עושים, שהיו מושיבים אדם צדיק יהודי יושב בשער המלך?... בגתן ותרש היו עומדים בשער, כיון שהעבירם המלך והעמיד מרדכי תחתיהם קצפו ואמרו, הואיל והעבירנו המלך נלך ונהרגהו בצינעא, ויהו הכל אומרים, בגתן ותרש כששמרו את המלך היו משמרים יפה, עכשיו שהעמיד שם יהודי נהרג".

הגמרא מגילה יג ב קישרה את בואה של אסתר לקצפם של בגתן ותרש: "אמר רבי יוחנן בגתן ותרש שני טרסיים הוו והיו מספרין בלשון טורסי ואומרים מיום שבאת זו לא ראינו שינה בעינינו‏[4] בא ונטיל ארס בספל כדי שימות והן לא היו יודעין כי מרדכי מיושבי לשכת הגזית היה והיה יודע בשבעים לשון". לדברי הגמרא, מרדכי שמע את דבריהם והבין אותם משום שהיה מיושבי לשכת הגזית וידע בשבעים לשון. פירוש זה מסביר גם מדוע לא חששו בגתן ותרש לדבר אחד עם השני על מרד במלך בצורה פומבית- משום שחשבו שאין אדם שמבין את שפתם.

חשיפת המרד

לאחר שמרדכי שומע על רצונם של בגתן ותרש להרוג את אחשוורוש, הוא מספר דברים אלו לאסתר, והיא מגלה אותן למלך בשם מרדכי. ייתכן ומרדכי העדיף לספר את הדברים לאסתר ולא לנסות להגיע אל המלך עצמו מכיוון שחשש שאם יעביר את המסר דרך אחד השרים, הדבר לא יגיע ישירות אל המלך אלא דווקא למורדים, או שהדברים לא יימסרו בשמו. לאחר שהמרד נחשף מתואר כי "ויבוקש הדבר ויימצא". הגמרא מסבירה כי בגתן ותרש שינו את משמרתם על מנת שיוכלו להרעיל את המלך, וכאשר בדקו גילו שלא היו במשמרתם ולכן נתפסו ונתלו על העץ.

הקדמת רפואה למכה

הגמרא לומדת ממעשה בגתן ותרש כי "אין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל, אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה". רק לאחר שמרדכי מציל את המלך ובכך נזרעת גאולתם העתידית של ישראל בסוף המגילה, מגיעה עליית גדולתו של המן וחשש השמדת ישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ב', כ"ב - כ"ג
  2. כמו "וטבלתם בדם אשר בסף" ביציאת מצרים- שטבלו את הדם בכלי, וכן פירש רש"י שם בשמות, וכן פירש רבי יוסף קרא כאן במגילה
  3. אסתר פרק ב, תתרנג
  4. רש"י- מתוך שהיתה חביבה עליו היה מרבה בתשמיש וצמא לשתות