ארבע כוסות
|
|
שתיית ארבע כוסות יין בליל הסדר היא תקנה דרבנן. את כוסות היין שותים על סדר אמירת ההגדה ובהסבה על צד שמאל. החיוב כולל גברים ונשים כאחד.
דינים במצוות ארבע כוסות
ע"פ תקנת חכמים, חובה על כל אדם מישראל לשתות ארבע כוסות יין בליל ראשון של פסח, ובחוץ לארץ - אף בליל שני. גם הנשים חייבות במצוה זו, ואף על פי שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, מכל מקום בארבע כוסות הן חייבות, לפי שגאולת מצרים היתה בזכות נשים צדקניות שבאותו הדור - "בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו", או לפי שאף הן היו בשעבוד מצרים ונגאלו.
את מצות שתית ארבע כוסות, מקיימים הגברים בהסיבה, כאשר הם נשענים על צד שמאל דרך חירות. על כוס ראשונה אומרים קידוש היום, על כוס שניה קוראים את ההגדה, על כוס שלישית מברכים ברכת המזון, על כוס רביעית גומרים את ההלל.
על כל אחת מארבע הכוסות להכיל לפחות "רביעית" יין. שיעור "רביעית" לפי החזון איש הוא 150 סמ"ק, ולפי הרב חיים נאה - 86 סמ"ק. אם הכוס מכילה "רביעית", ישתה לכתחילה את כל היין שבכוס. בדיעבד, אם שתה את רוב הכוס בלבד, יצא ידי חובה. בכוס הרביעית - האחרונה - ישתה את כל היין שבכוס, כדי שיוכל לברך אחריה ברכה אחרונה ("על הגפן ועל פרי הגפן"). אם אין בדעתו לשתות הרבה יין, לא יקח כוס גדולה המכילה כמה "רביעיות", כי ישנן דעות שגם בכוס גדולה צריך לשתות את רוב הכוס.
לענין שתיית ד' כוסות ממיץ ענבים - ר' תבנית:הידעת?/ד' ניסן ה'תש"ע ובמקורות שהובאו שם; ותבנית:הידעת?/ה' ניסן ה'תשע"ב; וכן בספר מקראי קודש (מהגרצ"פ פרנק זצ"ל) פסח ח"ב סי' לה.
טעמים לשתיית ארבע כוסות
בירושלמי (פסחים לז, ב-ג) נאמרו כמה עניינים שכנגדם תקנו חכמים שתיית ארבע כוסות:
- כנגד ארבע לשונות של גאולה האמורות בגאולת מצרים (שמות ו', ו'-ז'): "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם, וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם".
- כנגד ארבעה כוסות של פרעה (שהשקה אותו שר המשקים. בראשית מ). הכוסות הם: "וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה" "וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ."
[1]
- האדמו"ר מסלונים, הרב מרדכי חיים, כותב בספרו "בגדי ישע" שטעם זה מסביר מדוע שותים דווקא יין. לדבריו, פסוקים אלו עוסקים בחלומות שר המשקים ושר האופים ופתרונם על ידי יוסף בעודם בבית הסוהר. על פי הפתרון שר המשקים יצא לחופשי, ולכן יוסף מבקש משר המשקים שיבקש מהמלך להוציא גם אותו. לאחר שנתיים שר המשקים מזכיר את יוסף לפני פרעה והוא יוצא לחירות. אם כן שתיית הכוסות בליל הסדר נועדה גם להזכיר את יוסף הצדיק.
- כנגד ארבע מלכויות ששעבדו את עם ישראל: בבל, מדי, יוון ואדום (רומא).
- כנגד ארבע כוסות של פורענות שעתיד הקב"ה להשקות את אומות העולם. כוסות פורענות אלו נרמזו בכתובים: "קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי, וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת כָּל הַגּוֹיִם" (ירמיה כ"ה, ט"ו). "כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד יְקֹוָק, מְשַׁכֶּרֶת כָּל הָאָרֶץ" (ירמיה נ"א, ז'). "וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם" (תהלים י"א, ו'). "כִּי כוֹס בְּיַד יְקֹוָק... אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ" (תהלים ע"ה, ט'). (וכנראה כדי לרמוז זאת תיקנו לומר בכוס רביעי: "שפוך חמתך על הגויים וגו'".)
- כנגד כוסות הפורענות עתיד הקב"ה להשקות את ישראל ארבע כוסות של נחמה, כמו שנרמז בכתובים: "יְקֹוָק מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי" (תהלים ט"ז, ה'), "כּוֹסִי רְוָיָה" (תהלים כ"ג, ה'), "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא" ("ישועות" משמע שתיים. תהלים קט"ז, י"ג).
הערות שוליים
- ↑ רש"י ב"ב ד, קח,א