אנציקלופדיה תלמודית:ת (האות): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - האות העשרים ושתיים מכ"ב האותיות* של האל"ף-בי"ת.</span> == '''<span...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== '''<span dir="rtl">צורתה</span>''' == | == '''<span dir="rtl">צורתה</span>''' == | ||
<span dir="rtl">צורת האות תי"ו מהאל"ף בי"ת שבכתב-אשורי* נוגעת להלכה לכתיבת ספר תורה ותפילין ומזוזה</span><ref><span dir="rtl">ע"ע כתב אשורי וע' כתיבת סת"ם.</span></ref><span dir="rtl">, וגט אשה</span><ref><span dir="rtl">ע"ע גט: כתבו ולשונו, מח' ראשונים, ושנהגו לכותבו בכתב אשורי, ושבדיעבד אינו מעכב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">צורת האות תי"ו מהאל"ף בי"ת שבכתב-אשורי* נוגעת להלכה לכתיבת ספר תורה ותפילין ומזוזה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע כתב אשורי וע' כתיבת סת"ם.</span></ref><span dir="rtl">, וגט אשה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע גט: כתבו ולשונו, מח' ראשונים, ושנהגו לכותבו בכתב אשורי, ושבדיעבד אינו מעכב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl">צורתה</span> ==== | ==== <span dir="rtl">צורתה</span> ==== | ||
<span dir="rtl">צורת התי"ו, אמרו בזוהר שהיא מחוברת מהאותיות דל"ת ונו"ן</span><ref><span dir="rtl">זוהר חוקת דף קפ ב. וכ"כ באלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנ. ועי' ציונים</span> <span dir="rtl">17,</span> <span dir="rtl">26.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהיא מחוברת מרי"ש ונו"ן</span><ref><span dir="rtl">מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות בשם רשב"י. ועי' ציונים</span> <span dir="rtl">18,</span> <span dir="rtl">26.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהיא מחוברת מרי"ש ווא"ו</span><ref><span dir="rtl"> האגור הל' תפילין סי' פה, ושכ"ה בס' התמונה, ועי' להלן; מור וקציעה או"ח סי' לו, שכ"ה בכתב הספרדי, עי' ציון</span> <span dir="rtl">43. ועי' ציונים</span> <span dir="rtl">18,</span> <span dir="rtl">25.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהיא מחוברת מוי"ו בתוך דל"ת</span><ref><span dir="rtl">אלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רמג ורנ בשם ס' התמונה, ועי' ס' התמונה תמונה א אות ת ותמונה ב אות ת. ועי' ציונים</span> <span dir="rtl">17,</span> <span dir="rtl">25.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהיא מחוברת מדל"ת קטנה הפוכה בתוך דל"ת גדולה</span><ref><span dir="rtl">הגהות ברוך שאמר (מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד) ואלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רמג ורנ) והאגור הל' תפילין סי' פה ומקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות, בשם הרוקח; אלפא ביתא (שם עמ' רד ורנו); אלפא ביתא אחרון (שם עמ' רפג); לבוש או"ח סי' לו ס"א אות ת. ועי' ציונים</span> <span dir="rtl">17,</span> <span dir="rtl">24.</span></ref><span dir="rtl">. רגל התי"ו שמלפניו שבור</span><ref><span dir="rtl">מדרש ר"ע בבתי מדרשות ח"ב עמ' תט; מדרש האותיות בבתי מדרשות שם עמ' תסה.</span></ref><span dir="rtl">. הת"ף מבין האותיות שיש להם זויות</span><ref><span dir="rtl">כתרי אותיות תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' ח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">צורת התי"ו, אמרו בזוהר שהיא מחוברת מהאותיות דל"ת ונו"ן</span><ref><span dir="rtl"> זוהר חוקת דף קפ ב. וכ"כ באלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנ. ועי' ציונים</span> <span dir="rtl">17,</span> <span dir="rtl">26.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהיא מחוברת מרי"ש ונו"ן</span><ref><span dir="rtl"> מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות בשם רשב"י. ועי' ציונים</span> <span dir="rtl">18,</span> <span dir="rtl">26.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהיא מחוברת מרי"ש ווא"ו</span><ref><span dir="rtl"> האגור הל' תפילין סי' פה, ושכ"ה בס' התמונה, ועי' להלן; מור וקציעה או"ח סי' לו, שכ"ה בכתב הספרדי, עי' ציון</span> <span dir="rtl">43. ועי' ציונים</span> <span dir="rtl">18,</span> <span dir="rtl">25.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהיא מחוברת מוי"ו בתוך דל"ת</span><ref><span dir="rtl"> אלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רמג ורנ בשם ס' התמונה, ועי' ס' התמונה תמונה א אות ת ותמונה ב אות ת. ועי' ציונים</span> <span dir="rtl">17,</span> <span dir="rtl">25.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהיא מחוברת מדל"ת קטנה הפוכה בתוך דל"ת גדולה</span><ref><span dir="rtl"> הגהות ברוך שאמר (מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד) ואלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רמג ורנ) והאגור הל' תפילין סי' פה ומקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות, בשם הרוקח; אלפא ביתא (שם עמ' רד ורנו); אלפא ביתא אחרון (שם עמ' רפג); לבוש או"ח סי' לו ס"א אות ת. ועי' ציונים</span> <span dir="rtl">17,</span> <span dir="rtl">24.</span></ref><span dir="rtl">. רגל התי"ו שמלפניו שבור</span><ref><span dir="rtl"> מדרש ר"ע בבתי מדרשות ח"ב עמ' תט; מדרש האותיות בבתי מדרשות שם עמ' תסה.</span></ref><span dir="rtl">. הת"ף מבין האותיות שיש להם זויות</span><ref><span dir="rtl"> כתרי אותיות תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' ח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
<span dir="rtl">התי"ו יש לו גג, ורגל ימין, ורגל שמאל, ומושב לרגל שמאל</span><ref><span dir="rtl">עי' להלן.</span></ref><span dir="rtl">. היו לו שני רגלים בימין או שני רגלים בשמאל, פסול</span><ref><span dir="rtl">מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות ת ס"ק ו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">התי"ו יש לו גג, ורגל ימין, ורגל שמאל, ומושב לרגל שמאל</span><ref><span dir="rtl"> עי' להלן.</span></ref><span dir="rtl">. היו לו שני רגלים בימין או שני רגלים בשמאל, פסול</span><ref><span dir="rtl"> מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות ת ס"ק ו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl">גגה</span> ==== | ==== <span dir="rtl">גגה</span> ==== | ||
<span dir="rtl">גגה תהיה ארוכה</span><ref><span dir="rtl">תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד.</span></ref><span dir="rtl">, ואם היא קצרה יש מצדדים שהיא פסולה</span><ref><span dir="rtl">עי' מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות אות ת שמסתפק.</span></ref><span dir="rtl">, וארכה ורחבה של הרי"ש יהיו שוות</span><ref><span dir="rtl">אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רז רמג.</span></ref><span dir="rtl">, ולא תהא ארוכה לצד שמאל יותר מרגלה</span><ref><span dir="rtl">עי' הגהות ברוך שאמר אות קג מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד; אלפא ביתא אחרון שם עמ' רפג. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">41.</span></ref><span dir="rtl">, כדי שיוכל לכתוב לצדה אות אחרת למעלה ולמטה</span><ref><span dir="rtl">אלפא ביתא אחרון שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">גגה תהיה ארוכה</span><ref><span dir="rtl"> תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד.</span></ref><span dir="rtl">, ואם היא קצרה יש מצדדים שהיא פסולה</span><ref><span dir="rtl"> עי' מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות אות ת שמסתפק.</span></ref><span dir="rtl">, וארכה ורחבה של הרי"ש יהיו שוות</span><ref><span dir="rtl"> אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רז רמג.</span></ref><span dir="rtl">, ולא תהא ארוכה לצד שמאל יותר מרגלה</span><ref><span dir="rtl"> עי' הגהות ברוך שאמר אות קג מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד; אלפא ביתא אחרון שם עמ' רפג. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">41.</span></ref><span dir="rtl">, כדי שיוכל לכתוב לצדה אות אחרת למעלה ולמטה</span><ref><span dir="rtl"> אלפא ביתא אחרון שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl">זוית הימני</span> ==== | ==== <span dir="rtl">זוית הימני</span> ==== | ||
<span dir="rtl">הזוית של גגה וירכה הימנית יש שכתבו שעשויה כדל"ת</span><ref><span dir="rtl"> זוהר חוקת דף קפ ב; עי' כתרי אותיות תפילין שבציון</span> <span dir="rtl">9, והגהות ברוך שאמר מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד והאגור הל' תפילין סי' פה, בדעתו; תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד והאגור שם, בשם האו"ז; הגהות ברוך שאמר שם ואלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רמג בשם הרוקח; הגהות ברוך שאמר שם: כן כותבין כל המומחין; אלפא ביתא לריט"ל מובא שם עמ' רד; לבוש או"ח סי' לו ס"א אות ת. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">3 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שעשויה כרי"ש</span><ref><span dir="rtl"> מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות, ושם בשם רשב"י, עי' ציון</span> <span dir="rtl">4.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שאין קפידא אם יעשנו כמו דל"ת או כמו רי"ש</span><ref><span dir="rtl">תיקון תפילין שם; מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות ת.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">הזוית של גגה וירכה הימנית יש שכתבו שעשויה כדל"ת</span><ref><span dir="rtl"> זוהר חוקת דף קפ ב; עי' כתרי אותיות תפילין שבציון</span> <span dir="rtl">9, והגהות ברוך שאמר מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד והאגור הל' תפילין סי' פה, בדעתו; תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד והאגור שם, בשם האו"ז; הגהות ברוך שאמר שם ואלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רמג בשם הרוקח; הגהות ברוך שאמר שם: כן כותבין כל המומחין; אלפא ביתא לריט"ל מובא שם עמ' רד; לבוש או"ח סי' לו ס"א אות ת. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">3 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שעשויה כרי"ש</span><ref><span dir="rtl"> מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות, ושם בשם רשב"י, עי' ציון</span> <span dir="rtl">4.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שאין קפידא אם יעשנו כמו דל"ת או כמו רי"ש</span><ref><span dir="rtl"> תיקון תפילין שם; מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות ת.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl">רגלה הימנית</span> ==== | ==== <span dir="rtl">רגלה הימנית</span> ==== | ||
<span dir="rtl">רגלה הימנית תהיה קצרה</span><ref><span dir="rtl">תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; אלפא ביתא לריט"ל מובא שם עמ' רמד; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות.</span></ref><span dir="rtl">, שלא תדמה לפ"ה פשוטה</span><ref><span dir="rtl">תיקון תפילין שם; אלפא ביתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לכ"ף פשוטה</span><ref><span dir="rtl">האגור שם; מקנה אברהם שם.</span></ref><span dir="rtl">. וארכה ורחבה של הרי"ש יהיו שוות</span><ref><span dir="rtl">אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רז רמג.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">רגלה הימנית תהיה קצרה</span><ref><span dir="rtl"> תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; אלפא ביתא לריט"ל מובא שם עמ' רמד; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות.</span></ref><span dir="rtl">, שלא תדמה לפ"ה פשוטה</span><ref><span dir="rtl"> תיקון תפילין שם; אלפא ביתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לכ"ף פשוטה</span><ref><span dir="rtl"> האגור שם; מקנה אברהם שם.</span></ref><span dir="rtl">. וארכה ורחבה של הרי"ש יהיו שוות</span><ref><span dir="rtl"> אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רז רמג.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl">רגלה השמאלית</span> ==== | ==== <span dir="rtl">רגלה השמאלית</span> ==== | ||
<span dir="rtl">רגלה השמאלית תהיה כדלי"ת הפוכה</span><ref><span dir="rtl">הגהות ברוך שאמר (מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד) ואלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רמג ורנ) והאגור הל' תפילין סי' פה ומקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות, בשם הרוקח; אלפא ביתא (שם עמ' רד ורנו); אלפא ביתא אחרון (שם עמ' רפג); לבוש או"ח סי' לו ס"א אות ת; פמ"ג או"ח סוס"י לב אות ת.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שתהיה כוי"ו הפוכה</span><ref><span dir="rtl">עי' ס' התמונה תמונה א אות ת ותמונה ב אות ת, ואלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנג בדעתו.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהיא כנו"ן הפוכה</span><ref><span dir="rtl">זוהר חוקת דף קפ ב; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנ; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות בשם רשב"י.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מחלקים: בכתיבה קצרה שארכה עם גגה ג' קולמסין תהיה כמו דל"ת שאינה יכולה להיות כוי"ו מאחר ואורך וי"ו הוא ג' קולמסין, ובכתיבה ארוכה שארכה ד' קולמסין, ראוי יותר שתהיה כמו וא"ו שרוחב ראשה תהיה קצר ולא רחב שיראה קצת כבי"ת</span><ref><span dir="rtl">אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רמג.</span></ref><span dir="rtl">. היתה קצרה כיו"ד הפוכה, ורגלה הימנית ארוכה יותר, יש מן האחרונים מצדדים שדומה לפ"ה פשוטה, ופסולה</span><ref><span dir="rtl">פמ"ג או"ח סוס"י לב אות ת.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">רגלה השמאלית תהיה כדלי"ת הפוכה</span><ref><span dir="rtl"> הגהות ברוך שאמר (מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד) ואלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רמג ורנ) והאגור הל' תפילין סי' פה ומקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות, בשם הרוקח; אלפא ביתא (שם עמ' רד ורנו); אלפא ביתא אחרון (שם עמ' רפג); לבוש או"ח סי' לו ס"א אות ת; פמ"ג או"ח סוס"י לב אות ת.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שתהיה כוי"ו הפוכה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ס' התמונה תמונה א אות ת ותמונה ב אות ת, ואלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנג בדעתו.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהיא כנו"ן הפוכה</span><ref><span dir="rtl"> זוהר חוקת דף קפ ב; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנ; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות בשם רשב"י.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מחלקים: בכתיבה קצרה שארכה עם גגה ג' קולמסין תהיה כמו דל"ת שאינה יכולה להיות כוי"ו מאחר ואורך וי"ו הוא ג' קולמסין, ובכתיבה ארוכה שארכה ד' קולמסין, ראוי יותר שתהיה כמו וא"ו שרוחב ראשה תהיה קצר ולא רחב שיראה קצת כבי"ת</span><ref><span dir="rtl"> אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רמג.</span></ref><span dir="rtl">. היתה קצרה כיו"ד הפוכה, ורגלה הימנית ארוכה יותר, יש מן האחרונים מצדדים שדומה לפ"ה פשוטה, ופסולה</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סוס"י לב אות ת.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl">חיבור הרגל והגג</span> ==== | ==== <span dir="rtl">חיבור הרגל והגג</span> ==== | ||
<span dir="rtl">רגלה השמאלית</span> <span dir="rtl">מחובר לגגה</span><ref><span dir="rtl">כתרי אותיות תפילין בקובץ ספרי סת"ם עמ' ט בשם י"א, ועי"ש: וכן קבלנו; תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; מיוחס לר"ן שבת קד א; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רמד; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; המנהיג הל' תפילין עמ' תריד; הגהמ"י תפילין פ"א אות צ; ב"י או"ח סי' לו בד' הטור שם; לבוש שם ס"א וב; מ"ב שם ס"ק ט.</span></ref><span dir="rtl">, שהרי לא אמרו חז"ל אלא על האותיות ה"א וקו"ף שאינם דבוקים</span><ref><span dir="rtl">כתרי אותיות תפילין שם; עי' מיוחס לר"ן שם; המנהיג שם; הגהמ"י שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואם אינה נוגעת פסולה</span><ref><span dir="rtl">עי' טוש"ע שם ב; לבוש שם ס"א וב; מ"ב שם ס"ק ט.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאינה דבוקה לגגו</span><ref><span dir="rtl">כתרי אותיות תפילין שם בשם סופרים הראשונים: י"א.</span></ref><span dir="rtl">, כשם שאות ה"א אינו דבוק לגגו, ושניהם ענינם אחד שהרי הת"ף משמש במקום הה"א</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl"> | <span dir="rtl">רגלה השמאלית</span> <span dir="rtl">מחובר לגגה</span><ref><span dir="rtl"> כתרי אותיות תפילין בקובץ ספרי סת"ם עמ' ט בשם י"א, ועי"ש: וכן קבלנו; תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; מיוחס לר"ן שבת קד א; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רמד; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; המנהיג הל' תפילין עמ' תריד; הגהמ"י תפילין פ"א אות צ; ב"י או"ח סי' לו בד' הטור שם; לבוש שם ס"א וב; מ"ב שם ס"ק ט.</span></ref><span dir="rtl">, שהרי לא אמרו חז"ל אלא על האותיות ה"א וקו"ף שאינם דבוקים</span><ref><span dir="rtl"> כתרי אותיות תפילין שם; עי' מיוחס לר"ן שם; המנהיג שם; הגהמ"י שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואם אינה נוגעת פסולה</span><ref><span dir="rtl"> עי' טוש"ע שם ב; לבוש שם ס"א וב; מ"ב שם ס"ק ט.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאינה דבוקה לגגו</span><ref><span dir="rtl"> כתרי אותיות תפילין שם בשם סופרים הראשונים: י"א.</span></ref><span dir="rtl">, כשם שאות ה"א אינו דבוק לגגו, ושניהם ענינם אחד שהרי הת"ף משמש במקום הה"א</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">64 ואילך. כתרי אותיות תפילין שם בשם י"א.</span></ref><span dir="rtl">. מקום הרגל השמאלי, יש שכתבו שיעמוד כנגד סוף גגה</span><ref><span dir="rtl"> עי' תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה ושם עמ' 36, ציורים 58- 59; פמ"ג או"ח סוס"י לב אות ת בד' הראשונים שבציון</span> <span dir="rtl">41.</span></ref><span dir="rtl">, ולדבריהם אף במקום שמאריך גגה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">46.</span></ref><span dir="rtl">, לא יעמיד רגלה באמצע גגה ויאריך מושב רגלה, אלא יתלה רגלה בסוף גגה</span><ref><span dir="rtl"> תיקון תפילין וציורים שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים שאין קפידא אם תעמוד הרגל באמצע הגג</span><ref><span dir="rtl"> מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות ת ס"ק ב וג בד' האלפא ביתא לריט"ל שבציון</span> <span dir="rtl">27.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl">מושב רגלה</span> ==== | ==== <span dir="rtl">מושב רגלה</span> ==== | ||
<span dir="rtl">מושב רגלה יהיה עקום לצדה השמאלי ולא לצדה הימני</span><ref><span dir="rtl">תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות.</span></ref><span dir="rtl">, שלא יראה כפ"ה פשוטה</span><ref><span dir="rtl">תיקון תפילין שם; האגור שם; מקנה אברהם שם.</span></ref><span dir="rtl">. ולא יעשה הזוית עגולה אלא ישרה</span><ref><span dir="rtl">בית אהרן צורת אות ת.</span></ref><span dir="rtl">. סוף מושב רגלה יהיה כנגד סוף גגה</span><ref><span dir="rtl">עי' ברוך שאמר אות קג מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד; לבוש או"ח סי' לו ס"א אות ת. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">15.</span></ref><span dir="rtl">. לא עשה לרגלה מושב, אינה אות ת"ף אלא חי"ת</span><ref><span dir="rtl">מקדש מעט על הלבוש או"ח לו צורת אות ת ס"ק ה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">מושב רגלה יהיה עקום לצדה השמאלי ולא לצדה הימני</span><ref><span dir="rtl"> תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות.</span></ref><span dir="rtl">, שלא יראה כפ"ה פשוטה</span><ref><span dir="rtl"> תיקון תפילין שם; האגור שם; מקנה אברהם שם.</span></ref><span dir="rtl">. ולא יעשה הזוית עגולה אלא ישרה</span><ref><span dir="rtl"> בית אהרן צורת אות ת.</span></ref><span dir="rtl">. סוף מושב רגלה יהיה כנגד סוף גגה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ברוך שאמר אות קג מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד; לבוש או"ח סי' לו ס"א אות ת. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">15.</span></ref><span dir="rtl">. לא עשה לרגלה מושב, אינה אות ת"ף אלא חי"ת</span><ref><span dir="rtl"> מקדש מעט על הלבוש או"ח לו צורת אות ת ס"ק ה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl">כתב ספרדי</span> ==== | ==== <span dir="rtl">כתב ספרדי</span> ==== | ||
<span dir="rtl">התי"ו בכתב הספרדי תמונתה כמו רי"ש, ורגלה השמאלית כמו וי"ו הפוכה, ומתעקמת מעט למטה לצד שמאל, וכלפי ראשה לצד ימין</span><ref><span dir="rtl">מור וקציעה או"ח סי' לו.</span></ref><span dir="rtl">, ונוגעת רגלה השמאלית בגגה</span><ref><span dir="rtl">המנהיג הל' תפילין.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">התי"ו בכתב הספרדי תמונתה כמו רי"ש, ורגלה השמאלית כמו וי"ו הפוכה, ומתעקמת מעט למטה לצד שמאל, וכלפי ראשה לצד ימין</span><ref><span dir="rtl"> מור וקציעה או"ח סי' לו.</span></ref><span dir="rtl">, ונוגעת רגלה השמאלית בגגה</span><ref><span dir="rtl"> המנהיג הל' תפילין.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl">הארכת התי"ו למלאות השורה</span> ==== | ==== <span dir="rtl">הארכת התי"ו למלאות השורה</span> ==== | ||
<span dir="rtl">אין להאריך תי"ו שבסוף השורה, אלא אם רוצה למלאות השורה ירחיק תחילת התיבות שבשורה</span><ref><span dir="rtl">הגהות ברוך שאמר אות קב מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה.</span></ref><span dir="rtl">. ומכל מקום כתבו ראשונים שיש להאריך תי"ו של ואהבת</span><ref><span dir="rtl">תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שאפשר להאריך התי"ו למלאות השורה, וכן נוהגים הסופרים</span><ref><span dir="rtl">מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו אות ת ס"ק ג.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">אין להאריך תי"ו שבסוף השורה, אלא אם רוצה למלאות השורה ירחיק תחילת התיבות שבשורה</span><ref><span dir="rtl"> הגהות ברוך שאמר אות קב מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה.</span></ref><span dir="rtl">. ומכל מקום כתבו ראשונים שיש להאריך תי"ו של ואהבת</span><ref><span dir="rtl"> תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שאפשר להאריך התי"ו למלאות השורה, וכן נוהגים הסופרים</span><ref><span dir="rtl"> מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו אות ת ס"ק ג.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== '''<span dir="rtl">תוי"ן מיוחדות</span>''' == | == '''<span dir="rtl">תוי"ן מיוחדות</span>''' == | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
==== <span dir="rtl">אותיות גדולות וקטנות</span> ==== | ==== <span dir="rtl">אותיות גדולות וקטנות</span> ==== | ||
<span dir="rtl">בין האותיות הגדולות שבמקרא, מוזכר | <span dir="rtl">בין האותיות הגדולות שבמקרא, מוזכר תי"ו ראשונה של ותכתוב אסתר</span><ref><span dir="rtl"> אסתר ט כט. מסורה גדולה ריש בראשית; מדרש ר"ע על אותיות גדולות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפח; מחז"ו עמ' 684; קרי"ס לרוקח בסוה"ס יג א; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.</span></ref><span dir="rtl">, או של תמים תהיה</span><ref><span dir="rtl"> מסורה גדולה ריש דברי הימים; מחז"ו עמ' 683 מכת"י ר"י טוב עלם; שלטי הגבורים (לר"א הרופא) מאמר הלשון דף קעד ב.</span></ref><span dir="rtl">. בין האותיות הקטנות שבמקרא</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע הנ"ל.</span></ref><span dir="rtl">, הוזכרה תי"ו שניה של ותכתוב אסתר</span><ref><span dir="rtl"> אסתר שם. מדרש ר"ע על אותיות קטנות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפב.</span></ref><span dir="rtl">, או של פרשנדתא</span><ref><span dir="rtl"> אסתר ט ז. מדרש ר"ע שם; מחז"ו עמ' 684; קרית ספר לרוקח בסוה"ס; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.</span></ref><span dir="rtl">, או של פרמשתא</span><ref><span dir="rtl"> אסתר ט ט. מסורה גדולה ריש ויקרא. ועי' מנחת שי אסתר שם וש"ב כא יט.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl">אותיות משונות</span> ==== | ==== <span dir="rtl">אותיות משונות</span> ==== | ||
<span dir="rtl">בין האותיות המשונות שנהגו בהם הסופרים</span><ref><span dir="rtl">ע"ע אותיות: אותיות משונות.</span></ref><span dir="rtl">, הוזכרו עשרים ושתיים תוי"ן שמשונים בראשם</span><ref><span dir="rtl">ס' תגין הוב"א בתו"ש כרך כט עמ' צ: דמידלי רישיהון מכולהון.</span></ref><span dir="rtl">, וכן יש שנהגו עוד תוי"ן משונות</span><ref><span dir="rtl">עי' מדרש ר"ע על התגין בבתי מדרשות ח"ב עמ' תעז, וקרית ספר לרוקח בסוה"ס, ותו"ש שם עמ' קפב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בין האותיות המשונות שנהגו בהם הסופרים</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע אותיות: אותיות משונות.</span></ref><span dir="rtl">, הוזכרו עשרים ושתיים תוי"ן שמשונים בראשם</span><ref><span dir="rtl"> ס' תגין הוב"א בתו"ש כרך כט עמ' צ: דמידלי רישיהון מכולהון.</span></ref><span dir="rtl">, וכן יש שנהגו עוד תוי"ן משונות</span><ref><span dir="rtl"> עי' מדרש ר"ע על התגין בבתי מדרשות ח"ב עמ' תעז, וקרית ספר לרוקח בסוה"ס, ותו"ש שם עמ' קפב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== '''<span dir="rtl">הברתה ושימושה</span>''' == | == '''<span dir="rtl">הברתה ושימושה</span>''' == | ||
<span dir="rtl">אות | <span dir="rtl">אות תי"ו מאותיות הלשון</span><ref><span dir="rtl"> ס' יצירה פ"ב מ"ג.</span></ref><span dir="rtl">, והבעתה כשנוגע הלשון בסוף החניכים סמוך לשורש השיניים</span><ref><span dir="rtl"> מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש מוצא האותיות.</span></ref><span dir="rtl">. אות תי"ו היא מן האותיות הכפולות בהברתן, קשה ורכה</span><ref><span dir="rtl"> ספר יצירה פ"ד מ"א.</span></ref><span dir="rtl">, היינו דגושה ורפויה</span><ref><span dir="rtl"> פי' רס"ג שם והר"א מגרמייזא ועוד. ובספרי הדקדוק נאמרו כללים בדבר, אימתי היא דגושה והברתה חזקה ואימתי היא רפויה והברתה רכה, ועוד.</span></ref><span dir="rtl">. וכן אמרו בקריאת-שמע*, שצריך לדקדק באותיותיה</span><ref><span dir="rtl"> עי' משנה ברכות טו א וגמ' שם ב וע"ע קריאת שמע.</span></ref><span dir="rtl">, שלא ירפה החזק ולא יחזק הרפה</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם ק"ש פ"ב ה"ט: טוש"ע או"ח סא כג, וע"ע הנ"ל.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
<span dir="rtl">תי"ו משמשת בתחילת תיבה כגון תשמור, וכן בסוף תיבה כגון ושמרת</span><ref><span dir="rtl">ס' צחות לראה"ע דף לא ב.</span></ref><span dir="rtl">. תי"ו משמשת במקום ה"א בסוף תיבה</span><ref><span dir="rtl">ס' צחות לראה"ע דף יד ב; כתרי אותיות תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' ח.</span></ref><span dir="rtl">, כשבא להורות שהתיבה סמוכה לאותה שלאחריה, כגון בכתוב: חכמת לב</span><ref><span dir="rtl">שמות לה כה ושם לה.</span></ref><span dir="rtl">, שהיא במקום חכמה לב</span><ref><span dir="rtl">ס' צחות לראה"ע שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">תי"ו משמשת בתחילת תיבה כגון תשמור, וכן בסוף תיבה כגון ושמרת</span><ref><span dir="rtl"> ס' צחות לראה"ע דף לא ב; ס' הרקמה ש"ו עמ' 30.</span></ref><span dir="rtl">. תי"ו משמשת במקום ה"א בסוף תיבה</span><ref><span dir="rtl"> ס' צחות לראה"ע דף יד ב; כתרי אותיות תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' ח.</span></ref><span dir="rtl">, כשבא להורות שהתיבה סמוכה לאותה שלאחריה, כגון בכתוב: חכמת לב</span><ref><span dir="rtl"> שמות לה כה ושם לה.</span></ref><span dir="rtl">, שהיא במקום חכמה לב</span><ref><span dir="rtl"> ס' צחות לראה"ע שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
<span dir="rtl">באותיות שבתורת מספרים, אות | <span dir="rtl">באותיות שבתורת מספרים, אות תי"ו משמשת במקום ארבע מאות</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע אותיות וע' גימטריא.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== '''<span dir="rtl">הערות שוליים</span>''' == | == '''<span dir="rtl">הערות שוליים</span>''' == | ||
<references /> | <references /> | ||
גרסה אחרונה מ־10:15, 1 בספטמבר 2022
|
|
הגדרת הערך - האות העשרים ושתיים מכ"ב האותיות* של האל"ף-בי"ת.
צורתה
צורת האות תי"ו מהאל"ף בי"ת שבכתב-אשורי* נוגעת להלכה לכתיבת ספר תורה ותפילין ומזוזה[1], וגט אשה[2].
צורתה
צורת התי"ו, אמרו בזוהר שהיא מחוברת מהאותיות דל"ת ונו"ן[3]. ויש שכתבו שהיא מחוברת מרי"ש ונו"ן[4]. ויש שכתבו שהיא מחוברת מרי"ש ווא"ו[5]. ויש שכתבו שהיא מחוברת מוי"ו בתוך דל"ת[6]. ויש שכתבו שהיא מחוברת מדל"ת קטנה הפוכה בתוך דל"ת גדולה[7]. רגל התי"ו שמלפניו שבור[8]. הת"ף מבין האותיות שיש להם זויות[9].
התי"ו יש לו גג, ורגל ימין, ורגל שמאל, ומושב לרגל שמאל[10]. היו לו שני רגלים בימין או שני רגלים בשמאל, פסול[11].
גגה
גגה תהיה ארוכה[12], ואם היא קצרה יש מצדדים שהיא פסולה[13], וארכה ורחבה של הרי"ש יהיו שוות[14], ולא תהא ארוכה לצד שמאל יותר מרגלה[15], כדי שיוכל לכתוב לצדה אות אחרת למעלה ולמטה[16].
זוית הימני
הזוית של גגה וירכה הימנית יש שכתבו שעשויה כדל"ת[17]. ויש שכתבו שעשויה כרי"ש[18]. ויש שכתבו שאין קפידא אם יעשנו כמו דל"ת או כמו רי"ש[19].
רגלה הימנית
רגלה הימנית תהיה קצרה[20], שלא תדמה לפ"ה פשוטה[21], או לכ"ף פשוטה[22]. וארכה ורחבה של הרי"ש יהיו שוות[23].
רגלה השמאלית
רגלה השמאלית תהיה כדלי"ת הפוכה[24]. ויש שכתבו שתהיה כוי"ו הפוכה[25]. ויש שכתבו שהיא כנו"ן הפוכה[26]. ויש מחלקים: בכתיבה קצרה שארכה עם גגה ג' קולמסין תהיה כמו דל"ת שאינה יכולה להיות כוי"ו מאחר ואורך וי"ו הוא ג' קולמסין, ובכתיבה ארוכה שארכה ד' קולמסין, ראוי יותר שתהיה כמו וא"ו שרוחב ראשה תהיה קצר ולא רחב שיראה קצת כבי"ת[27]. היתה קצרה כיו"ד הפוכה, ורגלה הימנית ארוכה יותר, יש מן האחרונים מצדדים שדומה לפ"ה פשוטה, ופסולה[28].
חיבור הרגל והגג
רגלה השמאלית מחובר לגגה[29], שהרי לא אמרו חז"ל אלא על האותיות ה"א וקו"ף שאינם דבוקים[30], ואם אינה נוגעת פסולה[31]. ויש סוברים שאינה דבוקה לגגו[32], כשם שאות ה"א אינו דבוק לגגו, ושניהם ענינם אחד שהרי הת"ף משמש במקום הה"א[33]. מקום הרגל השמאלי, יש שכתבו שיעמוד כנגד סוף גגה[34], ולדבריהם אף במקום שמאריך גגה[35], לא יעמיד רגלה באמצע גגה ויאריך מושב רגלה, אלא יתלה רגלה בסוף גגה[36]. ויש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים שאין קפידא אם תעמוד הרגל באמצע הגג[37].
מושב רגלה
מושב רגלה יהיה עקום לצדה השמאלי ולא לצדה הימני[38], שלא יראה כפ"ה פשוטה[39]. ולא יעשה הזוית עגולה אלא ישרה[40]. סוף מושב רגלה יהיה כנגד סוף גגה[41]. לא עשה לרגלה מושב, אינה אות ת"ף אלא חי"ת[42].
כתב ספרדי
התי"ו בכתב הספרדי תמונתה כמו רי"ש, ורגלה השמאלית כמו וי"ו הפוכה, ומתעקמת מעט למטה לצד שמאל, וכלפי ראשה לצד ימין[43], ונוגעת רגלה השמאלית בגגה[44].
הארכת התי"ו למלאות השורה
אין להאריך תי"ו שבסוף השורה, אלא אם רוצה למלאות השורה ירחיק תחילת התיבות שבשורה[45]. ומכל מקום כתבו ראשונים שיש להאריך תי"ו של ואהבת[46]. ויש שכתבו שאפשר להאריך התי"ו למלאות השורה, וכן נוהגים הסופרים[47].
תוי"ן מיוחדות
אותיות גדולות וקטנות
בין האותיות הגדולות שבמקרא, מוזכר תי"ו ראשונה של ותכתוב אסתר[48], או של תמים תהיה[49]. בין האותיות הקטנות שבמקרא[50], הוזכרה תי"ו שניה של ותכתוב אסתר[51], או של פרשנדתא[52], או של פרמשתא[53].
אותיות משונות
בין האותיות המשונות שנהגו בהם הסופרים[54], הוזכרו עשרים ושתיים תוי"ן שמשונים בראשם[55], וכן יש שנהגו עוד תוי"ן משונות[56].
הברתה ושימושה
אות תי"ו מאותיות הלשון[57], והבעתה כשנוגע הלשון בסוף החניכים סמוך לשורש השיניים[58]. אות תי"ו היא מן האותיות הכפולות בהברתן, קשה ורכה[59], היינו דגושה ורפויה[60]. וכן אמרו בקריאת-שמע*, שצריך לדקדק באותיותיה[61], שלא ירפה החזק ולא יחזק הרפה[62].
תי"ו משמשת בתחילת תיבה כגון תשמור, וכן בסוף תיבה כגון ושמרת[63]. תי"ו משמשת במקום ה"א בסוף תיבה[64], כשבא להורות שהתיבה סמוכה לאותה שלאחריה, כגון בכתוב: חכמת לב[65], שהיא במקום חכמה לב[66].
באותיות שבתורת מספרים, אות תי"ו משמשת במקום ארבע מאות[67].
הערות שוליים
- ↑ ע"ע כתב אשורי וע' כתיבת סת"ם.
- ↑ ע"ע גט: כתבו ולשונו, מח' ראשונים, ושנהגו לכותבו בכתב אשורי, ושבדיעבד אינו מעכב.
- ↑ זוהר חוקת דף קפ ב. וכ"כ באלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנ. ועי' ציונים 17, 26.
- ↑ מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות בשם רשב"י. ועי' ציונים 18, 26.
- ↑ האגור הל' תפילין סי' פה, ושכ"ה בס' התמונה, ועי' להלן; מור וקציעה או"ח סי' לו, שכ"ה בכתב הספרדי, עי' ציון 43. ועי' ציונים 18, 25.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רמג ורנ בשם ס' התמונה, ועי' ס' התמונה תמונה א אות ת ותמונה ב אות ת. ועי' ציונים 17, 25.
- ↑ הגהות ברוך שאמר (מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד) ואלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רמג ורנ) והאגור הל' תפילין סי' פה ומקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות, בשם הרוקח; אלפא ביתא (שם עמ' רד ורנו); אלפא ביתא אחרון (שם עמ' רפג); לבוש או"ח סי' לו ס"א אות ת. ועי' ציונים 17, 24.
- ↑ מדרש ר"ע בבתי מדרשות ח"ב עמ' תט; מדרש האותיות בבתי מדרשות שם עמ' תסה.
- ↑ כתרי אותיות תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' ח.
- ↑ עי' להלן.
- ↑ מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות ת ס"ק ו.
- ↑ תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד.
- ↑ עי' מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות אות ת שמסתפק.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רז רמג.
- ↑ עי' הגהות ברוך שאמר אות קג מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד; אלפא ביתא אחרון שם עמ' רפג. ועי' ציון 41.
- ↑ אלפא ביתא אחרון שם.
- ↑ זוהר חוקת דף קפ ב; עי' כתרי אותיות תפילין שבציון 9, והגהות ברוך שאמר מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד והאגור הל' תפילין סי' פה, בדעתו; תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד והאגור שם, בשם האו"ז; הגהות ברוך שאמר שם ואלפא ביתא לריט"ל שם עמ' רמג בשם הרוקח; הגהות ברוך שאמר שם: כן כותבין כל המומחין; אלפא ביתא לריט"ל מובא שם עמ' רד; לבוש או"ח סי' לו ס"א אות ת. ועי' ציון 3 ואילך.
- ↑ מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות, ושם בשם רשב"י, עי' ציון 4.
- ↑ תיקון תפילין שם; מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות ת.
- ↑ תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; אלפא ביתא לריט"ל מובא שם עמ' רמד; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות.
- ↑ תיקון תפילין שם; אלפא ביתא שם.
- ↑ האגור שם; מקנה אברהם שם.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רז רמג.
- ↑ הגהות ברוך שאמר (מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנד) ואלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רמג ורנ) והאגור הל' תפילין סי' פה ומקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות, בשם הרוקח; אלפא ביתא (שם עמ' רד ורנו); אלפא ביתא אחרון (שם עמ' רפג); לבוש או"ח סי' לו ס"א אות ת; פמ"ג או"ח סוס"י לב אות ת.
- ↑ עי' ס' התמונה תמונה א אות ת ותמונה ב אות ת, ואלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנג בדעתו.
- ↑ זוהר חוקת דף קפ ב; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רנ; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות בשם רשב"י.
- ↑ אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רמג.
- ↑ פמ"ג או"ח סוס"י לב אות ת.
- ↑ כתרי אותיות תפילין בקובץ ספרי סת"ם עמ' ט בשם י"א, ועי"ש: וכן קבלנו; תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; מיוחס לר"ן שבת קד א; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רמד; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות; המנהיג הל' תפילין עמ' תריד; הגהמ"י תפילין פ"א אות צ; ב"י או"ח סי' לו בד' הטור שם; לבוש שם ס"א וב; מ"ב שם ס"ק ט.
- ↑ כתרי אותיות תפילין שם; עי' מיוחס לר"ן שם; המנהיג שם; הגהמ"י שם.
- ↑ עי' טוש"ע שם ב; לבוש שם ס"א וב; מ"ב שם ס"ק ט.
- ↑ כתרי אותיות תפילין שם בשם סופרים הראשונים: י"א.
- ↑ עי' ציון 64 ואילך. כתרי אותיות תפילין שם בשם י"א.
- ↑ עי' תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה ושם עמ' 36, ציורים 58- 59; פמ"ג או"ח סוס"י לב אות ת בד' הראשונים שבציון 41.
- ↑ עי' ציון 46.
- ↑ תיקון תפילין וציורים שם.
- ↑ מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו צורת אות ת ס"ק ב וג בד' האלפא ביתא לריט"ל שבציון 27.
- ↑ תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; האגור הל' תפילין סי' פה; מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש צורת האותיות.
- ↑ תיקון תפילין שם; האגור שם; מקנה אברהם שם.
- ↑ בית אהרן צורת אות ת.
- ↑ עי' ברוך שאמר אות קג מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה; אלפא ביתא לריט"ל מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' רד; לבוש או"ח סי' לו ס"א אות ת. ועי' ציון 15.
- ↑ מקדש מעט על הלבוש או"ח לו צורת אות ת ס"ק ה.
- ↑ מור וקציעה או"ח סי' לו.
- ↑ המנהיג הל' תפילין.
- ↑ הגהות ברוך שאמר אות קב מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה.
- ↑ תיקון תפילין אות ת מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' קנה.
- ↑ מקדש מעט על הלבוש או"ח סי' לו אות ת ס"ק ג.
- ↑ אסתר ט כט. מסורה גדולה ריש בראשית; מדרש ר"ע על אותיות גדולות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפח; מחז"ו עמ' 684; קרי"ס לרוקח בסוה"ס יג א; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
- ↑ מסורה גדולה ריש דברי הימים; מחז"ו עמ' 683 מכת"י ר"י טוב עלם; שלטי הגבורים (לר"א הרופא) מאמר הלשון דף קעד ב.
- ↑ ע"ע הנ"ל.
- ↑ אסתר שם. מדרש ר"ע על אותיות קטנות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפב.
- ↑ אסתר ט ז. מדרש ר"ע שם; מחז"ו עמ' 684; קרית ספר לרוקח בסוה"ס; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
- ↑ אסתר ט ט. מסורה גדולה ריש ויקרא. ועי' מנחת שי אסתר שם וש"ב כא יט.
- ↑ ע"ע אותיות: אותיות משונות.
- ↑ ס' תגין הוב"א בתו"ש כרך כט עמ' צ: דמידלי רישיהון מכולהון.
- ↑ עי' מדרש ר"ע על התגין בבתי מדרשות ח"ב עמ' תעז, וקרית ספר לרוקח בסוה"ס, ותו"ש שם עמ' קפב.
- ↑ ס' יצירה פ"ב מ"ג.
- ↑ מקנה אברהם לר' אברהם די בלמש מוצא האותיות.
- ↑ ספר יצירה פ"ד מ"א.
- ↑ פי' רס"ג שם והר"א מגרמייזא ועוד. ובספרי הדקדוק נאמרו כללים בדבר, אימתי היא דגושה והברתה חזקה ואימתי היא רפויה והברתה רכה, ועוד.
- ↑ עי' משנה ברכות טו א וגמ' שם ב וע"ע קריאת שמע.
- ↑ רמב"ם ק"ש פ"ב ה"ט: טוש"ע או"ח סא כג, וע"ע הנ"ל.
- ↑ ס' צחות לראה"ע דף לא ב; ס' הרקמה ש"ו עמ' 30.
- ↑ ס' צחות לראה"ע דף יד ב; כתרי אותיות תפילין מובא בקובץ ספרי סת"ם עמ' ח.
- ↑ שמות לה כה ושם לה.
- ↑ ס' צחות לראה"ע שם.
- ↑ ע"ע אותיות וע' גימטריא.