אנציקלופדיה תלמודית:תפילת תשלומים

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:26, 7 ביוני 2021 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - תפילה שמוסיף מי שהחסיר תפילה, להשלמת התפילה שהחסיר.</span> == '''<span dir...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - תפילה שמוסיף מי שהחסיר תפילה, להשלמת התפילה שהחסיר.

מהותה ודיניה

מהותה

מי שטעה ולא התפלל תפילה* אחת, עד שעבר זמנה, צריך להשלים אותה על ידי הוספת תפילה בזמן תפילה אחרת[1], והתפילה הנוספת נקראת תפילת תשלומים[2].

שכרה

המתפלל תפילת תשלומים, נותנים לו שכר תפילה, אבל אין נותנים לו שכר תפילה בזמנה[3], ובארו אחרונים שהתפילות, שנתקנו כנגד התמידים[4], כשמתפלל אותן בזמנן, יש לו שכר כאילו הקריב קרבן תמיד* בזמנו, וכשמתפלל תפילת תשלומים, אף על פי שאין לו שכר כמקריב קרבן תמיד, יש לו שכר כמקריב קרבן עולת חובה של יחיד[5].

ביום אחר

תפילת תשלומים, מתפללים אותה אף ביום אחר מהיום שהחסיר בו את התפילה, ואין אומרים עבר יומו בטל קרבנו, שמאחר ותפילה היא "רחמים", אימתי שירצה יתפלל וילך, ולפיכך מי שטעה ולא התפלל מנחה* עד שעבר זמנה, מתפלל ערבית* שתים, אף על פי שכבר התחיל יום חדש מבערב[6].

השלמת כמה תפילות

טעה ולא התפלל כמה תפילות, נחלקו ראשונים אם משלים את כולן: א) יש שכתבו שאינו משלים אלא את האחרונה, ולפיכך מי שלא התפלל שחרית ומנחה, מתפלל ערבית שתים, אחת לערבית ואחת תשלומי מנחה, אבל שחרית*, אין לה תשלומים[7], ומהם יש שכתבו שיכול להשלים את כולן בתורת תפילת-נדבה*, אם יחדש בהן דבר[8], ונכון לעשות כן[9], וכן כתבו אחרונים להלכה[10]. ב) ויש שכתבו שכל עוד שלא עבר היום, יש תשלומים לכל תפילותיו, ולפיכך אם טעה ולא התפלל ערבית ושחרית, יתפלל מנחה שלש, בתחלה של מנחה, ולאחר מכן תשלומי שחרית, ולאחר מכן תשלומי ערבית, אבל אם עבר היום אינו משלים אלא תפילה אחת[11]. ג) ויש שכתבו שאפילו החסיר תפילות הרבה, לכולן יש תשלומים, ולדעתם מי שהיה תפוס או חולה, כשיצא מבית האסורים או שנתרפא, יתפלל כל התפילות שהפסיד[12]. וכעין זה יש שכתבו שיכול להשלים אפילו כמה תפילות, אלא שצריך להתפלל אותן בתורת נדבה, ומכל מקום אינו צריך לחדש בהן דבר[13]. ד) ויש מן הראשונים שכתבו שאינם מורים בה לא איסור ולא היתר, ואם ירצה להשלים כמה תפילות, ישלים[14].

על מי שדילג מנחה ומוסף*, שיש סוברים שיש לשתיהן תשלומים, אף לסוברים שלשתי תפילות אחרות אין תשלומין, עי' להלן[15].

באמירת חזרת הש"ץ

החסיר תפילה, ובתפילה הסמוכה לאחריה הוא שליח-צבור*, שאחר תפילתו חוזר על התפילה[16], יוצא בחזרתו ידי חובת תפילת תשלומים[17].

בשמיעת חזרת הש"ץ

השומע חזרת-הש"ץ* אחר שהתפלל, ומתכוין לצאת בה ידי תפילת תשלומים, כתבו אחרונים שמאחר ושליח הציבור אינו מוציא ידי חובה את הבקי בתפילה[18], השומע אינו יוצא בשמיעתו ידי תפילת תשלומים[19], ומכל מקום כתבו שלתשלומים עבור תפילת ערבית, מאחר והיא קלה, שעיקרה רשות[20], יוצא ידי חובה בדיעבד* בשמיעתו[21].

בשמיעת ברכה מעין שבע

מי שהיה צריך להתפלל תפילת תשלומים בערבית של ליל שבת, ושמע ברכה-מעין-שבע* משליח צבור, כתבו ראשונים שלסוברים שאף מי שלא התפלל ערבית כלל, יוצא ידי חובתו בשמיעת ברכה מעין שבע[22], יוצא בה אף ידי תפילת תשלומים[23], ולסוברים שמי שלא התפלל לא יצא בברכה מעין שבע[24], אף אין יוצאים בה ידי תפילת תשלומים[25].

צבור

צבור, נסתפקו ראשונים אם מתפללים תפילת תשלומים[26].

הסמכתה לתפילה אחרת

עם תפילה אחרת

תפילת תשלומים, כתבו ראשונים שאין מתפללים אותה אלא בזמן תפילה אחרת[27], ובעת שהוא עסוק בתפילה האחרת[28], שאז מקובלת לפני ה' אף תפילת התשלומים[29]. וכתבו אחרונים שמטעם זה אין מתפללים תפילת תשלומים אלא אחר התפילה שזמנה עתה, ולא לפניה[30], וכן מטעם זה אסור לשהות אחר התפילה שזמנה עתה, קודם תפילת התשלומים, אלא זמן קצר[31], כדי הילוך ארבע-אמות*[32], או אמירת אשרי יושבי וגו'[33]. לא התפלל תפילת תשלומים מיד אחרי התפילה שזמנה עתה, אלא הלך לעסקיו, יש מן האחרונים שכתבו ששוב אינו מתפלל תפילת תשלומים בזמן תפילה זו[34]. ויש שכתבו שכל שלא עבר זמן התפילה שזמנה עתה, חשוב סמוך לה, ומתפלל תפילת תשלומים[35].

הקדמת התפילה שבזמנה

המתפלל תפילת תשלומים עם תפילה אחרת, מתפלל תחלה לשם התפילה שזמנה עתה, ולאחר מכן מתפלל לשם תפילת התשלומים[36], ואם היה בדעתו שהראשונה תהא לתשלומים, לא יצא ידי תפילת התשלומים[37]. בטעם הקדמת התפילה שזמנה עתה, יש שכתבו לפי שלא תקנו חז"ל תפילת תשלומים אלא בזמן התעסקות בתפילה חיובית[38], ויש שכתבו בטעם, שתדיר-ושאינו-תדיר-תדיר-קודם*[39], ויש שכתבו בטעם, שחביבה-מצוה-בשעתה*[40], ויש שכתבו בטעם, שאם יקדים את תפילת התשלומים, יש לחוש שיבא להתפלל אותה שלא בזמן תפילה אחרת[41].

עבר זמן התפילה ששכח, ועוד לא הגיע זמן התפילה שלאחריה, כגון שכח תפילת שחרית, ועבר חצות* היום, ועוד לא הגיע לחצי השעה השביעית, שהוא זמן מנחה[42], וכן אם שכח תפילת ערבית, ונזכר קודם הנץ-החמה*, שהוא קודם זמן תפילת שחרית*[43], יש ראשונים שכתבו שמתפלל תחלה את תפילת התשלומים, ולאחר מכן את התפילה הבאה, כשיגיע זמנה[44].

יש מן האחרונים שכתבו שלא אמרו שיקדים את התפילה שזמנה עתה אלא לסוברים שהתפילות כנגד תמידים תקנום[45], שלפיכך התפילה שזמנה עתה, חשובה יותר, שהיא כנגד התמיד של עכשיו, אבל לסוברים שהאבות תקנו את התפילות[46], יותר נכון להקדים את תפילת התשלומים, כסדר האבות[47].

טעה בתפילה שקודם התשלומים

הקדים תפילה שבזמנה לתפילת התשלומים, כדינו, אלא שטעה בתפילה שבזמנה בדבר שצריך לחזור עליו, כגון שלא שאל טל ומטר[48], יש אחרונים שכתבו שצריך לחזור אף על תפילת התשלומים, שהרי הוא כמי שלא הקדים תפילה לתפילת התשלומים[49], ויש שכתבו שמאחר והקדים תפילה לתפילת התשלומים, אף על פי שטעה בה, יצא ידי חובת תפילת תשלומים[50].

שהיה בין תפילה לתפילה

בין התפילה שבזמנה לתפילת התשלומים שלאחריה, כתבו ראשונים שצריך להמתין כדי הלוך ארבע אמות[51].

אמירת אשרי

טעה ולא התפלל מנחה, שמתפלל ערבית שתים, כתבו ראשונים שקודם תפילת התשלומים יאמר אשרי יושבי ביתך וגו'[52], כדי שיהיה היכר שהתפילה היא תשלום למנחה[53], או כדי להפסיק בין תפילה לתפילה[54], או כדי להשלים אמירת אשרי וגו' שלש פעמים ביום[55], או כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה[56]. ויש ראשונים שנראה מדבריהם שאין אומרים אשרי בערבית קודם תשלומי מנחה[57], וכן יש אחרונים שכתבו שאין אומרים אשרי לעולם אחר תפילת מנחה[58].

טעה ולא התפלל ערבית, שמתפלל שחרית שתים, כתבו ראשונים שקודם תפילת התשלומים יאמר אשרי וגו'[59], כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה[60].

טעה ולא התפלל שחרית, שמתפלל מנחה שתים, יש אחרונים שכתבו שיאמר אשרי בין התפילות[61], כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה[62], ויש חולקים וסוברים שלא יאמר אשרי, לפי שאשרי שאמר קודם מנחה עולה לשתי התפילות[63].

מקום אמירת תחנון

המתפלל תפילת תשלומים אחר תפילת שחרית, אימת יאמר תחנון, נחלקו אחרונים: יש שכתבו שיאמר אחר תפילת התשלומים, ולא בין שתי התפילות, לפי שיש להסמיכן זו לזו[64], ויש שכתבו שיאמר אותו בין תפילת שחרית לתפילת התשלומים, לפי שאסור להפסיק בין תפילת שחרית לתחנון[65].

כשעבר זמן התפילה הבאה

טעה ולא התפלל תפילה אחת, ולא השלים עד שעבר אף זמן התפילה שלאחריה, יש ראשונים שכתבו ששוב אין לה תשלומים, שלא מצינו שתקנו חכמים להשלים אלא בתפילה הסמוכה[66]. ויש חולקים וסוברים שאפילו אם נזכר לאחר עשרה ימים, משלים, שמה לי למחר ומה לי לאחר עשרה ימים[67].

תשלומים במוסף

טעה ולא התפלל שחרית ביום שיש בו מוסף, כתבו ראשונים שאין לו תשלומים במוסף[68]. ויש שצידדו שיש תשלומים במוסף[69], על טעמי המחלוקת, ע"ע מוסף[70].

גדר התשלומים בעת תפילת רשות

המתפלל תשלומים בתפילת ערבית, לסוברים שתפילת ערבית היא רשות[71], יש מן האחרונים שכתבו שאף תפילת התשלומים שעמה היא רשות[72]. ויש שכתבו להפך, שמאחר ותפילת ערבית נדרשת כדי להתפלל אחריה את תפילת התשלומים – שהרי תפילת תשלומים צריך שתהא סמוכה לתפילה אחרת[73] - נעשית אף היא חובה[74]. ויש שכתבו שתפילת ערבית היא רשות, ותפילת תשלומי מנחה היא חובה[75].

תשלומים למזיד

בטל במזיד

בטל תפילה במזיד*, אין לה תשלומים[76], ועליו אמרו: מעות לא יוכל לתקון[77], זה שבטל תפילה[78].

רשות להשלים מזיד

המבטל תפילה במזיד, יש מן הגאונים שכתבו שאם ירצה מותר לו להתפלל תפילת תשלומים, אלא שאינו חייב, ואין לו שכר תפילת מצוה, אלא שכר בקשת רחמים[79], וכתבו אחרונים שאינו צריך לחדש בה דבר[80], ויש שכתבו שצריך לחדש[81].

היה טרוד

בטל תפילתו מחמת שהיה טרוד, מתפלל תפילת תשלומים[82], ואף אם היה זכור בה, אלא שבטלה מחמת טרדתו בעסקיו, כתבו ראשונים שיש לה תשלומים, לפי שלא בטל בזדון[83].

חשב שיש לו זמן

מי שלא התפלל מפני שהיה סבור שיישאר לו זמן אחר שיגמור עסקיו, ובין כך ובין כך עברה לו השעה, כתבו ראשונים שנחשב טועה, שדינו שמתפלל תפילת תשלומים, ואינו חשוב מזיד ופושע[84] אלא כשמבטל התפילה בשאט נפש בלי שום טרדה[85].

בטל לצורך ממון

בטל תפילה לצורך ממון, כגון שלא יבא לידי הפסד, כתבו ראשונים שדינו כטועה ואנוס, ולא כמזיד ופושע, ויש לו תשלומים[86], ולפיכך מי שהלך לדון עם גוים מחמת חוב שיש לו עליהם, והאריכו עמו בדברי ויכוח ופשרות, ולא היה יכול להפטר מהם אלא אם כן בא לידו הפסד באותו חוב, ונזקק לשהות עמהם עד שעבר זמן התפילה, מתפלל תפילת תשלומים[87].

היה שכור

מי שלא התפלל מפני שהיה שכור*, דינו כטועה, שמתפלל תפילת תשלומים[88].

לא היתה דעתו מיושבת

מי שביטל תפילה משום שדעתו לא היתה מיושבת עליו, אף על פי שעשה שלא כדין[89], אם עשה כן מחמת טעות, כתבו אחרונים שאינו בכלל מזיד, ומתפלל תפילת תשלומים[90].

היה פטור

מי שהיה פטור מן התפילה, כגון שהיה אונן*, או שהיה עוסק בצרכי צבור[91], עד שעבר זמנה, כתבו ראשונים ואחרונים שפטור מתפילת תשלומים[92]. ויש מן האחרונים שחילקו, שהאונן, שהוא יושב בטל, ויכול להתפלל, אלא שחכמים פטרוהו, אכן פטור מן התפילה, ולפיכך אינו צריך להשלים, אבל העוסק בצרכי צבור, שמחמת העיסוק אינו יכול להתפלל, הוא חשוב בן חיוב, אלא שנאנס ואינו יכול להתפלל, ולפיכך חייב בתשלומים[93].

לא השלים מיד כשנזכר

אף לסוברים שניתן להתפלל תפילת תשלומים בתפילה שאינה סמוכה לתפילה שהחסיר[94], צריך להתפלל דוקא בתפילה שסמוכה לזמן שנזכר, אבל אם לא התפלל בתפילה הסמוכה לזמן שנזכר, חשוב מחסיר תפילה במזיד, שאין לו תשלומים[95].

המחייבים

החסיר תפילת שחרית או מנחה

שחרית ומנחה, יש להן תשלומין, ולפיכך מי שטעה ולא התפלל שחרית עד שעבר זמנה, מתפלל מנחה שתים[96], וכן מי שטעה ולא התפלל מנחה עד שעבר זמנה, מתפלל ערבית שתים[97].

החסיר תפילת ערבית

אף תפילת ערבית יש לה תשלומים, ולפיכך מי שלא התפלל ערבית, מתפלל שחרית שתים[98], ואף לסוברים שתפילת ערבית רשות[99], כתבו ראשונים שיש לה תשלומים[100], לפי שלא אמרו שערבית היא רשות אלא לענין שמצוה אחרת קודמת לה, אבל לחנם אין לבטלה, ולפיכך יש להשלימה[101], או שלא אמרו שהיא רשות אלא לענין שאינה חובה, אבל מכל מקום מצוה היא, ולפיכך יש להשלימה[102], או משום שמי שמתפלל ערבית כבר קבעה עליו כחובה[103], או שכבר הוקבעה על כל העולם כחובה[104]. ויש מן הראשונים שכתבו שלסוברים שתפילת ערבית רשות, אין לה תשלומים[105].

החסיר תפילת מוסף

טעה ולא התפלל תפילת מוסף עד שעבר זמנה, נחלקו ראשונים: יש סוברים שאין לה תשלומים בערבית[106], ויש סוברים שיש לה תשלומים[107], על טעמי המחלוקת ע"ע מוסף[108]. לסוברים שיש למוסף תשלומים, כתבו ראשונים שהשוכח מוסף ומנחה, אף לסוברים שאין תשלומים ליותר מתפילה אחת[109], יש תשלומים לשתיהן, לפי שזמן שתיהן שוה, עד סוף היום[110].

החסיר תפילת נעילה

תפילת נעילה*, יש אחרונים שכתבו שאין לה תשלומים[111], ויש שכתבו שיש לה תשלומים[112], ועל טעמי המחלוקת ע"ע נעילה.

החסיר הזכרה מעכבת

החסיר בתפילתו הזכרה שחייבים לחזור עליה, ולא חזר עד שעבר זמן התפילה, מתפלל תפילת תשלומים[113].

החסיר הזכרה שאינה נאמרת בזמן ההשלמה

החסיר בתפילתו הזכרה שחייבים לחזור עליה, ועבר זמן התפילה, ובעת שבא להתפלל תשלומים עבר זמנה של אותה הזכרה, כגון ששכח יעלה-ויבא* בראש-חודש* במנחה, שדינו שחוזר ומתפלל[114], ולא נזכר עד הלילה, ובלילה אינו ראש חודש, או שהתפלל במנחה בשבת תפילה של חול, שדינו שחוזר ומתפלל תפילת שבת[115], ולא נזכר עד מוצאי שבת, יש ראשונים שסוברים שמאחר והתפילה עצמה אינה חסרה לו, אלא ההזכרה היא שחסרה[116], והרי אף אם יתפלל תפילת תשלומים, יתפלל אותה בנוסח של עתה, ולא יאמר את אותה ההזכרה[117], אינו מתפלל תפילת תשלומים, שהרי אין תועלת בהשלמתו[118]. ויש חולקים וסוברים שמאחר ולא יצא ידי חובתו בתפילתו, הרי הוא כמי שלא התפלל כלל, ולפיכך מתפלל תפילת תשלומים אף על פי שאינו משלים את ההזכרה החסרה[119].

להלכה כתבו ראשונים ואחרונים שמאחר וספק הוא אם צריך להתפלל תפילת תשלומים, נכון שיתפלל אותה בתורת נדבה, ומאחר שעושה כן מחמת ספק, אינו צריך לחדש בה דבר[120].

שכח הזכרת טל ומטר במנחה בערב שבת - שדינו שצריך לחזור ולהתפלל[121] - ולא חזר עד שעבר זמן התפילה, אף על פי שבתפילה שאחריה, שהיא ערבית של שבת, אין מזכירים טל ומטר[122], כתבו אחרונים שיתפלל פעמיים תפילת ליל שבת, לתשלומים - אף לסוברים בשוכח יעלה ויבא בראש חודש, שאינו מתפלל תפילת תשלומים בחול[123] - לפי שהזכרת טל ומטר היא מסדר התפילה עצמה, וכשהחסיר אותה הרי הוא משנה ממטבע שטבעו חכמים, וכאילו לא התפלל כלל[124].

החסיר יעלה ויבא בתשלומי ערבית של ראש חודש

טעה ולא התפלל ערבית של ראש חודש, שדינו שמשלים בשחרית[125], ובתפילת התשלומים שכח יעלה ויבא, נחלקו אחרונים אם חוזר: יש סוברים שמאחר והיא תשלומי ערבית, ובערבית של ראש חודש אין חוזרים על יעלה ויבא[126], אינו חוזר[127]. ויש סוברים שמאחר ושכח בתפילה שבזמן תפילת שחרית, ובשחרית חוזרים על יעלה ויבא[128], אף בתשלומים חוזר[129].

שינויים בתוכן

שינויים בתוכן

שכח תפילה, ומשלים אותה בזמן תפילה שנוסחה שונה, או בזמן תפילה ששונה בהזכרות שבה, כגון שהחסיר בחול ומשלים בשבת או בראש חודש, או להפך, או שטעה בתפילת שבת אחת, והשלים בזמן תפילת שבת אחרת, יש אופנים שנתבר דינם בתלמוד, שמתפלל את תפילת התשלומים בנוסח התפילה שזמנה עתה[130], ויש אופנים שלא הוזכרו בגמרא, ונחלקו בדינם ראשונים ואחרונים[131]:

תשלומים בשבת לתפילת חול

טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת, מתפלל בליל שבת שתים[132] של שבת[133], ואף על פי שהיא תפילה שונה מזו שהחסיר, היא מועילה לו לתשלומים[134]. בטעם שמתפלל תשלומים בנוסח שבת, כתבו ראשונים שכשם שבתפילת שבת לא הטריחוהו להתפלל שמנה עשרה ברכות, מפני כבוד השבת, אלא תקנו תפילה קצרה של שבע ברכות[135], כך בתשלומי חול שמתפלל בשבת לא הטריחוהו[136]. ואחרונים כתבו בטעם, שאם היה מתפלל תפילת חול לתשלומים, הרי זה זלזול בכבוד השבת, שאחר שכבר התפלל תפילת שבת, מתפלל תפילת חול[137]. ויש שכתבו בטעם שאחר שחלה עליו קדושת שבת, אסור לו להתפלל בלא הזכרת שבת[138].

התפלל את התפילה השניה לתשלומים בנוסח חול, ולא הזכיר בה שבת, נחלקו אחרונים: יש סוברים שלא יצא ידי חובתו, לפי שאין תפילה בשבת בלא הזכרת שבת[139]. ויש שכתבו שמאחר ואינה אלא תשלומי תפילת חול, יצא[140].

אם יוצא ידי חובה בשמיעת ברכה מעין שבע, עי' לעיל[141].

תשלומים בחול לתפילת שבת

טעה ולא התפלל מנחה בשבת, מתפלל במוצאי שבת שתים של חול[142], ואינו מזכיר שבת בתשלומים[143]. בטעם שמתפלל תפילת תשלומים בנוסח חול, אף על פי שהיא לתשלומי תפילת שבת, כתבו ראשונים שאף בשבת ראוי היה שיתפלל שמנה עשרה ברכות, כנוסח חול, אלא שלא הטריחוהו בשבת מפני כבוד השבת, ומאחר שכבר עברה שבת, חוזר לדינו שאף עבור תפילת השבת מתפלל שמנה עשרה ברכות[144], ויש שכתבו בטעם שמתפלל תפילת תשלומים בנוסח חול, שאין להזכיר נוסח של שבת בחול[145].

הבדלה בתשלומים במוצאי שבת

טעה ולא התפלל מנחה בשבת, אף על פי שמתפלל שתים של חול במוצאי בשבת[146], אינו מבדיל אלא בראשונה, שהיא לחובת תפילת מוצאי שבת, ולא בשניה, שהיא לתשלומי שבת[147]. בטעם שאין מבדילים בשתי התפילות – כדרך שמצינו בנוסח התפילה, שמתפלל שתיהן בנוסח חול[148], וכדרך שאמרו בטעה במנחה של ערב שבת, שמתפלל ערבית שתים של שבת[149] - כתבו אחרונים שהבדלה אינה מנוסח תפילת חול, אלא היא כדי להבדיל בין קודש לחול, ולפיכך די בה בפעם אחת[150].

הבדיל בראשונה ולא בשניה

המתפלל תשלומי תפילת שבת במוצאי שבת, והבדיל – בכוונה[151] - בשניה ולא בראשונה, שניה עלתה לו, לתפילת מוצאי שבת, אבל ראשונה לא עלתה לו, ואינה כלום[152], וצריך לחזור ולהתפלל תפילת תשלומים[153]. בטעם שלא יצא בתפילה הראשונה כתבו ראשונים שבכך שהבדיל בשניה ולא בראשונה, הוכיח שכוונתו שהראשונה תהיה לתשלומים, והשניה לערבית, והרי המקדים תפילת תשלומים לתפילה שהיא חובת השעה, לא יצא ידי חובת תשלומים[154].

ואם מחמת טעות הבדיל בשניה ולא בראשונה, ולא התכוין להקדים התשלומים, כתבו אחרונים שיצא ידי חובת תפילה ותשלומים, שהראשונה תהא לחובת ערבית, והשניה לתשלומים, כדין[155], שהרי הבדלה בתפילה אינה מעכבת[156]. וכן אם הבדיל בשתיהן, או שבשתיהן לא הבדיל, כתבו ראשונים שמאחר ואין כאן גלוי דעת שהתכוין להקדים את תפילת התשלומים, יצא ידי חובת תפילה ותשלומים[157].

תשלומים בתפילת שבת לתפילת שבת אחרת

טעה בתפילת שבת, ומתפלל תפילת תשלומים עם תפילת שבת אחרת, כגון שטעה בערבית ומשלים בשחרית, או שטעה בשחרית ומשלים במנחה, יש ראשונים שכתבו שאת תפילת התשלומים יתפלל בנוסח התפילה שזמנה עתה, ולא בנוסח התפילה שהחסיר[158]. ויש ראשונים שצדדו לומר לומר שיתפלל בנוסח התפילה שהחסיר[159], אלא שכתבו שבדיעבד יצא ידי חובה אף אם התפלל בנוסח התפילה שזמנה עתה[160]. ומן האחרונים יש שכתבו שדוקא במתפלל בשחרית בשבת תשלומי ערבית, יתפלל את שתי התפילות בנוסח תפילת שחרית, לפי שנוסח תפילת ערבית: אתה קדשת, אינו שייך כל כך בשחרית[161].

תשלומים בראש חודש לתפילת חול

טעה ולא התפלל מנחה בערב ראש חודש, שמתפלל ערבית בראש חודש שתים[162], נחלקו ראשונים ואחרונים אם מזכיר יעלה ויבא בתפילה השניה, שהיא לתשלומים: יש שכתבו שאינו מזכיר[163], ואף על פי שמצינו שהמתפלל תפילת תשלומים של חול בשבת, מתפלל פעמיים של שבת[164], כתבו אחרונים שאינו אלא לפי שזלזול הוא לשבת להתפלל בה תפילת חול[165], אבל ראש חודש, שאין קדושתו חמורה כל כך, אינו זלזול להתפלל בו תפילת חול בלי הזכרת יעלה ויבא[166]. ויש חולקים וסוברים שמזכיר יעלה ויבא אף בתפילת התשלומים[167], שמאחר ובראש חודש הוא עומד, הוא מחויב להזכיר מעין המאורע בכל התפילות[168].

הזכיר בשתיהן יעלה ויבא, או שבשתיהן לא הזכיר, או שהזכיר בראשונה ולא בשניה, לדברי הכל יצא אף ידי תפילת התשלומים[169].

לא הזכיר יעלה ויבא בראשונה והזכיר בשניה, לא יצא ידי חובת תפילת תשלומים[170], לפי שגילה שכוונתו להקדים את תפילת התשלומים לתפילה שזמנה עתה, והמקדים תפילת תשלומים לתפילה שבזמנה לא יצא ידי חובתו[171]. כיון במפורש שהראשונה תהיה לחובת השעה והשניה לתשלומים, אף על פי שאמר יעלה ויבא בשניה ולא בראשונה, יצא ידי חובת תשלומים[172].

תשלומים בחול לתפילת ראש חודש

לא התפלל מנחה בראש חודש, מתפלל ערבית שתים במוצאי ראש חודש, ואינו מזכיר ראש חודש[173].

הבדלה בתשלומי תפילת מוצאי שבת

טעה ולא התפלל ערבית במוצאי שבת, שמתפלל תפילת תשלומים בשחרית[174], יש מן האחרונים שכתבו שאפילו אם לא הבדיל על הכוס, לא יאמר הבדלה בתפילת התשלומים, לפי שלא תקנו תשלומים להבדלה[175]. ויש חולקים וסוברים שאפילו אם כבר הבדיל על הכוס, חוזר ומבדיל בתפילת התשלומים[176]. ויש שחילקו שאם הבדיל על הכוס, שכבר יצא ידי חובת הבדלה, לא יבדיל בתפילת התשלומים, אבל אם לא הבדיל על הכוס, שיש עליו עדיין חובת הבדלה, יבדיל בתפילת התשלומים[177].

על תשלומים לקריאת-שמע*, ע"ע.

הערות שוליים

  1. ↑ עי' ד' רב מרי בריה דרב הונא בריה דרבי ירמיה בר אבא בשם רבי יוחנן בברכות כו א; רמב"ם תפילה פ"ג ה"ח; עי' טוש"ע או"ח קח א. ועי' מ"ב סי' רסג ס"ק מג, שאף אשה מתפללת תפילת תשלומים.
  2. ↑ עי' רמב"ם שם; עי' מאירי ברכות כו א; עי' טוש"ע שם.
  3. ↑ ברכות כו א.
  4. ↑ ע"ע תפילה.
  5. ↑ פנ"י ברכות שם. ועי' ציון 79.
  6. ↑ עי' ברכות כו א, שבתחלה ספק הוא בגמ', והכריעו מדברי רב הונא בר יהודה בשם רבי יצחק בשם רבי יוחנן, שמתפלל ערבית שתים; עי' רמב"ם תפילה פ"ג ה"ט; טוש"ע או"ח קח ב. ועי' מאירי ברכות שם, בטעם שאין אומרים "עבר יומו בטל קרבנו", שאף איברים ופדרים שמתעכלין כל הלילה, מקרבן היום שעבר הם, ע"ע הקטרה ציון 330 ואילך. ועי' או"ש תפילה פ"ג ה"ט. ועי' ציון 26.
  7. ↑ רמב"ם תפילה פ"ג ה"י; רבינו יונה ברכות (יח א) בשם רבני צרפת, והסכים עמם; האגור סי' קנא בשם רשב"א, ועי' ציון 12, שי"ח בדעתו. ועי' ציון 66, שי"ס שא"א להשלים אלא בתפילה הסמוכה לתפילה שהחסיר, ולדעתם פשוט שא"א להשלים יותר מתפילה אחת.
  8. ↑ ע"ע תפילת נדבה.
  9. ↑ רבינו יונה שם. ועי' מ"א שם ס"ק ח, שלסוברים בגדר חידוש דבר שצריך שיתחדש צורך שלא היה בתפילה הקודמת, ע"ע תפילת נדבה, אין שייך חידוש דבר בכמה תפילות זו אחר זו.
  10. ↑ שו"ע או"ח קח ד, ה, ועי' מ"ב שם ס"ק יט שיתנה ויאמר שאם חייב בתשלומים, הרי התפילות הן לחובתו, ואם אינו חייב, הרי הן נדבה.
  11. ↑ עי' בה"ג סי' א הל' ברכות פ"ד עמ' נ, וטור וב"י שם בדעתו.
  12. ↑ רבינו יונה שם בשם י"א; ב"י שם בדעת רשב"א שבציון 67, ועי' ציון 7, שי"ח בדעתו. ועי' ציון 95. ועי' כנה"ג הגהב"י שם אות א, ומ"א שם ס"ק ז בדעתו, שאם הוא ר"ח, מזכיר בכולן יעלה ויבא, ועי' ציון 163 ואילך, מחלוקת במשלים תפילת חול בר"ח אם אומר יעלה ויבא בתפילת התשלומים. ועי' כנה"ג ומ"א שם, שאם הוא שבת, מתפלל כולן תפילת שבת, עי' ציון 133.
  13. ↑ מאירי ברכות שם בשם גדולי המפרשים.
  14. ↑ ראב"ד שם.
  15. ↑ ציון 110.
  16. ↑ ע"ע חזרת הש"ץ.
  17. ↑ שו"ת רדב"ז ח"א סי' שסא, הובא במ"א סי' קח ס"ק א. ועי' שו"ת שו"מ מהדו"ת ח"ד סי' סח, שברכת כהנים שבחזרת הש"ץ אינה חשובה הפסק.
  18. ↑ ע"ע חזרת הש"ץ.
  19. ↑ ברכ"י או"ח קח אות א, ומ"ב שם ס"ק ה בדעתו.
  20. ↑ ע"ע ערבית, ועי' ציון 99 ואילך.
  21. ↑ ברכ"י שם, ומ"ב שם בדעתו.
  22. ↑ ע"ע ברכה מעין שבע ציון 20 ואילך.
  23. ↑ שו"ת מהרי"ל סי' קלה.
  24. ↑ ע"ע הנ"ל שם.
  25. ↑ שו"ת מהרי"ל שם. ועי' פמ"ג מ"ז או"ח סי' קכו אות א, שלדברי הכל אין יוצאים י"ח בשמיעת ברכה מעין שבע, שדוקא ידי חובת ערבית, שהיא רשות, יוצאים בה, ולא תשלומי מנחה, שהם חובה, ועי' ציון 72 ואילך, מחלוקת במתפלל תשלומי מנחה בערבית, שי"ס ששתיהן חובה וי"ס ששתיהן רשות.
  26. ↑ מאירי ברכות כו א: יש מן שמספק, וע"ש שמשמע בטעם שאין להם תשלומים, שצבור אינם מתפללים תפילת נדבה, ע"ע נדבה, וכל שאין לו נדבה אין לו תשלומים, וע"ע מוסף ציון 1228. ועי' שו"ת הלק"ט ח"ב סי' קכג, לענין ש"ץ שטעה בחזרת הש"ץ, שאם טעה בשחרית, יש תשלומים במנחה, אבל אם היה במנחה, אין תשלומים, לפי שעבר יומו בטל קרבו.
  27. ↑ ראב"ד תפילה פ"ג ה"י; עי' מל"מ שם ה"ט, שכ"כ אף בד' רמב"ם שם; רשב"א ברכות כו א; מאירי שם ד"ה וכל שהתפלל, בשם י"א; שו"ע או"ח קח ג. ועי' לבוש שם ס"ג, שבכלל הלכה זו, שהטועה בתפילת שחרית, לא יתפלל תפילת תשלומים מיד אחר חצות, קודם שהגיע זמן מנחה, לפי שצריך להשלים דוקא בזמן תפילה, וכן מי שטעה במנחה, ולא ישלים אלא בזמן תפילת ערבית, ולא בלילה אחר כלות זמן תפילת ערבית, ועי' א"ר שם ס"ק ד בבאור דבריו, ועי' ב"י או"ח תחי' סי' פט.
  28. ↑ ראב"ד שם ורשב"א שם ומאירי שם; עי' שו"ע שם, ופר"ח שם ס"ג בדעתו.
  29. ↑ פרישה שם אות ב בבאור ד' רשב"א שם.
  30. ↑ עי' ציון 36 ואילך, וע"ש טעמים נוספים. פרישה שם; ב"ח שם סי' פט אות ב ד"ה ומ"ש הרשב"א.
  31. ↑ פרישה שם. ועי' ציון 64, שי"ס שמטעם זה אין אומרים תחנון בין שתי התפילות, וציון 98, שמטעם זה י"ס שאסור לאכול בין שתי התפילות.
  32. ↑ עי' ציון 51.
  33. ↑ עי' ציון 52 ואילך.
  34. ↑ פר"ח או"ח סי' קח ס"ג. ועי' ציון 66 ואילך, מחלוקת אם ניתן להסמיך תפילת תשלומים לתפילה אחרת, שאינה מיד אחר אותה שדילג.
  35. ↑ מאמר מרדכי שם ס"ק ב, בדעת כמה אחרונים, ועי' מ"ב שם ס"ק טו, בשם אחרונים נוספים. ועי' א"ר שם ס"ק ד, ומ"ב שם, שהכריעו שלכתחלה נכון שאם לא התפלל מיד אחר תפילתו, יתפלל כל עוד לא עבר זמן התפילה הבאה, אבל יתנה ויאמר שאם אינו חייב תהא תפילת נדבה.
  36. ↑ עי' ברכות כו ב, ורש"י שם ד"ה שניה עלתה, ורי"ף שם (יח א); רמב"ם תפילה פ"ג ה"ח וה"ט; מאירי ברכות שם ד"ה כבר רמזנו; רא"ה ברכות שם; טוש"ע או"ח קח א. ועי' צל"ח ברכות שם ד"ה עוד נסתפקתי, שמסתפק בשכח ולא התפלל מנחה, שמתפלל ערבית שתים, שמא צריך להקדים את תשלומי מנחה, שהיא חובה, לערבית, שאינה אלא רשות, לסוברים כן, ע"ע ערבית, וע"ש שמצדד לומר שיקדים ערבית. ועי' ציון 72 ואילך, מחלוקת במתפלל תשלומי מנחה בערבית, שי"ס ששתיהן רשות וי"ס ששתיהן חובה.
  37. ↑ עי' רי"ף ברכות שם (יח א) ורשב"א ורא"ה ומאירי שם, שמטעם זה אמרו ברייתא שם שהמתפלל תשלומים במוצאי שבת, והבדיל בשניה ולא בראשונה, לא יצא י"ח תשלומים, שמוכח שהתכוין להקדים התשלומים, עי' ציון 154, ועי' כעי"ז בציון 171 לענין ר"ח; ב"י שם; דרכ"מ שם אות א; שו"ע שם א. ועי' פר"ח שם ס"א, שאין ראיה גמורה לדין זה מהש"ס, אלא שהרי"ף פי' כן את הברייתא הנ"ל. ועי' מ"א שם ס"ק ב וט"ז שם ס"ק ב, שמצדדים לומר שדוקא אם גילה בדעתו במעשה שהראשונה היא לתשלומים, כגון שבמוצאי שבת הבדיל בשניה ולא בראשונה, עי' ציון הנ"ל, לא יצא, אבל אם הפך במחשבה לבד יצא, ועי' מ"ב שם ס"ק ז, שלהלכה יחזור, אלא שיכוין שאם אינו מחויב יהא לשם נדבה, ועי' רא"ה שבציון 157, שאם במוצ"ש כשמשלים תפילת שבת, לא הבדיל לא בראשונה ולא בשניה, וחשב שהראשונה תהיה לתשלומים, פסל אותה במחשבה לבד.
  38. ↑ עי' ציון 30. פרישה או"ח סי' קח אות ב, וב"ח שם סי' פט אות ב ד"ה ומ"ש הרשב"א, ומ"ב שם סי' קח ס"ק ז, ע"פ רשב"א שבציון 28.
  39. ↑ ע"ע. שו"ת רדב"ז ח"א סי' שסא; לבוש או"ח סי' קח ס"א. ועי' ט"ז שם ס"ק י, שהק' שמעלת תדיר אינה מעכבת בדיעבד, ע"ע, ועי' ציון הבא.
  40. ↑ ע"ע. ט"ז שם, וע"ש שמעלה זו עדיפה על מעלת תדיר, שמעכבת אף בדיעבד, עי' ציון הקודם.
  41. ↑ עי' ציון 27 ואילך. מעדני יו"ט ברכות פ"ד סי' ב אות ת. ועי' א"ר שם ס"א, שהק' על דבריו, וכ' טעמם אחרים.
  42. ↑ ע"ע מנחה.
  43. ↑ ע"ע שחרית.
  44. ↑ מאירי ברכות כו ב, ושם בשם גאונים.
  45. ↑ ע"ע תפילה.
  46. ↑ ע"ע הנ"ל.
  47. ↑ פנ"י ברכות כו ב בתוס' ד"ה טעה.
  48. ↑ ע"ע שאלה.
  49. ↑ פר"ח או"ח קח ס"א בשם ר"ש גראמיזאן.
  50. ↑ פר"ח שם.
  51. ↑ שו"ת ריב"ש קמ, בדעת ארח"ח הל' תפילה אות קה, ע"פ ברכות ל ב: כמה ישהה בין תפילה לתפילה וגו' כדי שתתחונן דעתו עליו גו' כדי שתתחולל דעתו עליו.
  52. ↑ הגהות ר"פ על סמ"ק מ' יא הגהה מד; שו"ת ריב"ש סי' קמ; רמ"א בשו"ע או"ח קח ב.
  53. ↑ ע"ע מנחה. שו"ת ריב"ש שם.
  54. ↑ עי' דרכ"מ או"ח קח אות ב.
  55. ↑ עי' ריב"ש שם, ע"פ ברכות ד ב, שהאומר אשרי וגו' ג"פ ביום מובטח לו שהוא בן העוה"ב, ע"ע תפילה.
  56. ↑ עי' ריב"ש שם; ב"ח שם אות א ד"ה כתב סמ"ק; ט"ז שם ס"ק ג.
  57. ↑ עי' תה"ד פסקים וכתבים סי' נט, שכשמתפלל ערבית שתים אין תשלומים לאשרי, ועי' דרכ"מ שם סי' קח אות ב, שמסתפק אם כוונתו שאין אומרים אשרי בין התפילות, או שאין אומרים קודם ברכו של ערבית, אבל בין התפילות אומרים.
  58. ↑ עי' ב"ח שם סוף אות א ומ"א שם ס"ק ה ומ"ב שם ס"ק יא בשם מקובלים.
  59. ↑ הגהות ר"פ על סמ"ק מ' יא הגהה מד; שו"ע או"ח קח ב.
  60. ↑ ב"ח או"ח קח אות א ד"ה כתב סמ"ק; ט"ז שם ס"ק ג.
  61. ↑ לבוש או"ח סי' קח ס"ב; ט"ז שם ס"ק ג, ומ"ב שם ס"ק יא.
  62. ↑ ט"ז שם.
  63. ↑ ב"ח שם אות א ד"ה כתב סמ"ק. ועי' ציון 58, שמקובלים כתבו שלעולם אין לומר אשרי אחר מנחה, ועי' א"ר שם ס"ק ג, אם בכלל זה תשלומי שחרית שמיד אחר מנחה.
  64. ↑ עי' ציון 31. לבוש או"ח קח ס"ב; מ"א שם ס"ק ד.
  65. ↑ ע"ע נפילת אפים. דברי חמודות ברכות פ"ד סי' ב אות ה; א"ר שם אות ב.
  66. ↑ תוס' ברכות כו א ד"ה טעה ולא התפלל; רשב"א ברכות שם בשם י"מ; מרדכי ברכות רמז פז; מאירי ברכות שם בשם י"א; רא"ש ברכות פ"ד סי' ב וטור או"ח קח בשם רשב"ם; לח"מ תפילה פ"ג ה"י בדעת רמב"ם שם, עי' ציון 7; עי' שו"ע שם ד, ומ"ב שם ס"ק יז. ועי' נחלת צבי שם אות ו, ומ"א שם ס"ק ו, שאם טעה ולא התפלל שחרית בשבת, אף על פי שכבר הגיע זמן מוסף, מתפלל מנחה שתים, לפי שמנחה נקראת התפילה הסמוכה, ועי' מ"ב שם ס"ק טז.
  67. ↑ הגה"מ תפילה פ"ג ה"י בשם ס"ה בשם רבינו שמחה; רשב"א שם בשם י"מ, והסכים עמם; מאירי שם בשם י"א. ועי' שו"ת רשב"א ח"א סי' תמז, שמשמע שמשלים אף בתפילה שאינה סמוכה, אבל דוקא ביום שלאחריו, ולא מאוחר יותר. ועי' ציון 95.
  68. ↑ שו"ת הרשב"א החדשות מכת"י סי' י. וע"ע מוסף ציון 1249 ואילך, אחרונים נוספים הסוברים כן.
  69. ↑ ראשון לציון ברכות כו א: דעתי נוטה. ועי' צל"ח שם ד"ה ואני מסתפק, הובא ברע"א גליון שו"ע או"ח סי' קח ס"ד, שנסתפק.
  70. ↑ ציון 1249 ואילך.
  71. ↑ ע"ע ערבית.
  72. ↑ רש"ש ברכות כו א.
  73. ↑ עי' ציון 27.
  74. ↑ שו"ת האלף לך שלמה או"ח סי' נג.
  75. ↑ עי' פמ"ג שבציון 25, וצל"ח שבציון 36.
  76. ↑ רבי יצחק בשם רבי יוחנן, ורב אשי, בברכות כו א; רמב"ם שם; טוש"ע או"ח קח ז. ועי' מ"ב שם ס"ק כא, שמי שהתפלל במקום שהיה ראוי להסתפק בצואה, ומצאו אח"כ צואה, שדינו כמזיד לענין שצריך לחזור ולהתפלל, ע"ע מחנה קדוש, ה"ה שחשוב מזיד לענין שאם עבר זמן התפילה, אין לו תשלומים.
  77. ↑ קהלת א טו.
  78. ↑ ברייתא ברכות שם, ואמוראים הנ"ל בבאורה.
  79. ↑ רשב"א ברכות כו א בשם ר' האי גאון, ורא"ש שם פ"ד סי' ב בשם גאון, ומאירי ברכות שם בשם גאוני הראשונים; עי' שו"ע או"ח קח ז. ועי' פנ"י ברכות שם, שבתפילת תשלומים מקבל שכר כמקריב קרבן עולת חובה, עי' ציון 5, ובמבטל במזיד אין לו בהשלמתו אלא שכר עולת נדבה.
  80. ↑ ב"י או"ח קח; שו"ע שם, וע"ש שהיינו דוקא כשמתפלל אותה סמוך לתפילה שאחריה, כדין תפילת תשלומים.
  81. ↑ ב"ח שם סוף אות ג; ביאור הגר"א שם.
  82. ↑ רמב"ם תפילה פ"ג ה"ח.
  83. ↑ מאירי ברכות כו א בשם גדולי המחברים.
  84. ↑ נמוק"י ב"ק (י ב) בדעת רמ"ה, בתחילת דבריו, וב"י או"ח קח בדעתו, שדברים אלו הם עיקר, ולא מה שצידד לומר שם בהמשך דבריו, שלענין תפילה הוא חשוב פושע, שכן אמרו חז"ל לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה, ע"ע מנחה, שמשמע שאינו רשאי לומר אני אעשה ולא אעבור; שו"ע שם ח.
  85. ↑ ב"י שם.
  86. ↑ תה"ד סי' ה, ודייק כן מרמב"ם שבציון 82: טרוד; שו"ע או"ח קח ח.
  87. ↑ תה"ד שם.
  88. ↑ הגהות ר"פ על סמ"ק מ' יא הגהה עז; טוש"ע או"ח צט א, ושו"ע שם קח ח. ועי' מ"ב שם ס"ק ב, שה"ה בחולה שלא התפלל.
  89. ↑ ע"ע תפילה.
  90. ↑ מ"ב סי' קח ס"ק א. וע"ש ס"ק ב, שה"ה מי שביטל תפילה מחמת שלא היו לו מים ליטול ידיו, אע"פ שלכתחלה אין לעשות כן, מתפלל תפילת תשלומים.
  91. ↑ ע"ע אנינות וע' עוסק במצוה וע' תפילה.
  92. ↑ עי' שו"ת הרא"ש כלל כז סי' א וטור יו"ד שמא לענין אונן, ודרישה שם אות ג בדעתו, שכן הדין אף בעוסק בצ"צ.
  93. ↑ ט"ז או"ח סי' קח ס"ק א.
  94. ↑ עי' ציונים 12, 67.
  95. ↑ עי' ציון 76. ראב"ד תפילה פ"ג ה"י.
  96. ↑ רב מרי בריה דרב הונא בריה דרבי ירמיה בר אבא בשם רבי יוחנן בברכות כו א; רמב"ם תפילה פ"ג ה"ט; טוש"ע או"ח קח א.
  97. ↑ רב הונא בר יהודה בשם רבי יצחק בשם רבי יוחנן בברכות שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם ב. ועי' ציון 6, שאע"פ שערבית היא ביום אחר, ניתן להתפלל בה תשלומי מנחה. על תשלומי מנחה בערבית, אם הם חובה לסוברים שערבית היא רשות, עי' ציון 72 ואילך.
  98. ↑ רב מרי בריה דרב הונא בריה דרבי ירמיה בר אבא בשם רבי יוחנן בברכות כו א; רמב"ם תפילה פ"ג ה"ט; טוש"ע או"ח קח ב. ועי' מ"א שם ס"ק ג, שהמתפלל שחרית שתים, כשם שאסור לו לאכול קודם התפילה הראשונה, ע"ע שחרית, כך אסור לאכול קודם תפילת התשלומים, ועי' מ"ב שם ס"ק י, שמטעם נוסף אסור לאכול, שצריך להסמיך את תפילת התשלומים לתפילת החובה, עי' ציון 31.
  99. ↑ ע"ע ערבית.
  100. ↑ ראשונים דלהלן. ועי' גמ' ברכות שם, שסתמה שיש תשלומים, ולא תלתה במחלוקת אם היא רשות או חובה. ועי' ראבי"ה סי' פג, שלסוברים שתפילת ערבית רשות, אף תפילת התשלומים שלה בשחרית היא רשות. ועי' ציון 20, שיש מקילים בתשלומי תפילת ערבית, מאחר ואינה אלא רשות, שיוצאים בהם יד"ח בשמיעת חזרת הש"ץ. על תשלומי מנחה בערבית, אם הם חובה לסוברים שערבית היא רשות, עי' ציון 72 ואילך.
  101. ↑ ע"ע ערבית. תוס' ברכות שם ד"ה טעה ולא התפלל ותוס' יומא פז ב ד"ה והאמר; רא"ש ברכות פ"ד סי' ב.
  102. ↑ רבינו יונה ברכות (יח א) בשם רבינו יצחק הזקן, והסכים עמו.
  103. ↑ ע"ע ערבית. רבינו יונה ברכות (יח א) בשם בה"ג, ועי' בה"ג ברכות פ"ד עמ' מח; עי' רי"ף ברכות (יט א), ורבינו יונה שם (יח א) בדעתו.
  104. ↑ ע"ע ערבית. מאירי ברכות כו ב.
  105. ↑ שטמ"ק ברכות כו א ד"ה טעה.
  106. ↑ רשב"א ברכות כו א ד"ה אבעיא ושו"ת רשב"א ח"א סי' תמז; תוס' שם ד"ה איבעיא; רבינו יונה שם (יח א); רא"ש שם פ"ד סי' ב; טוש"ע או"ח קח ו.
  107. ↑ מאירי ברכות כו א בשם י"א.
  108. ↑ ציון 1214 ואילך.
  109. ↑ עי' ציון 7.
  110. ↑ ע"ע מוסף וע' מנחה. מאירי שם.
  111. ↑ אלפסי זוטא ברכות פ"ד, הובא במחז"ב או"ח סי' קח ס"ק ג.
  112. ↑ פמ"ג מ"ז שם ס"ק ה.
  113. ↑ עי' ראשונים שבציונים 118, 119; מ"א סי' קח ס"ק טז, לענין השוכח ותן טל ומטר או משיב הרוח, ועי' ציון 118.
  114. ↑ ע"ע יעלה ויבא וע' ראש חודש.
  115. ↑ ע"ע תפילת שבת.
  116. ↑ ע"ע תפילת שבת, שתפילת שמנה עשרה יוצאים בה ידי חובה בשבת, אלא שצריך להזכיר בה שבת.
  117. ↑ עי' ציון 142, שהמשלים תפילת שבת בחול מתפלל תפילת חול, וציון 173, שהמשלים תפילת ר"ח בחול, אינו אומר יעלה ויבא בתפילת התשלומים.
  118. ↑ תוס' ברכות כו ב ד"ה טעה, בשם רבינו יהודה, ורבינו יונה שם (יח א) בשם רבני צרפת, ורשב"א ומאירי שם בשם תוס'; עי' רא"ש שם פ"ד סי' ב: נראה, ולאחמ"כ הביא את השיטה החולקת. ועי' מ"א סי' קח ס"ק טז, שהשוכח יעלה ויבא במנחה בר"ח או יו"ט, ובלילה הוא ג"כ ר"ח או יו"ט שני, שמתפלל תפילת תשלומים לדברי הכל, שהרי אף בזמן תפילת התשלומים אומרים יעלה ויבא, והרי"ז כשוכח טל ומטר או משיב הרוח, עי' ציון 113, ועי' בנין אריאל (לוונשטאם) ח"ב (כד ב) שחולק וסובר שמאחר וב' ימי ר"ח הם מחמת ספק, הרי אם ביום הראשון היה ר"ח, ולפיכך צריך לחזור ולהתפלל, הרי היום השני אינו ר"ח, ואין לומר בו יעלה ויבא, ושוב נמצא שאינו מרויח בחזרתו כלום, ועי' צל"ח ברכות שם ורע"א גליון שו"ע או"ח שם.
  119. ↑ תוס' ברכות שם בשם רי"ף; רבינו יונה שם ורא"ש שם בשם חכמי פרובינצ"א; מאירי שם בשם יש חולקים.
  120. ↑ ע"ע תפילת נדבה. רבינו יונה ברכות (יח ב), הובא ברא"ש שם פ"ד סי' ב; טוש"ע או"ח קח יא, וטור שם רצב. ועי' מ"ב סי' קח ס"ק לו, שבערבית של שבת אין לעשות כן להשלמת מנחת ערב שבת ששכח בה יעלה ויבא, שהרי בשבת אין מתפללים תפילת נדבה, ע"ע.
  121. ↑ ע"ע שאלה.
  122. ↑ ע"ע תפילת שבת, שבשבת אין אומרים את הברכות האמצעיות שבשמנה עשרה.
  123. ↑ עי' ציון 118.
  124. ↑ חי' הגר"ח (סטנסיל) סי' א.
  125. ↑ עי' ציון 98.
  126. ↑ ע"ע יעלה ויבא וע' ראש חודש.
  127. ↑ פר"ח או"ח סי' קח ס"ט; מ"ב שם ס"ק כו.
  128. ↑ ע"ע יעלה ויבא וע' ראש חודש.
  129. ↑ רשב"ץ ברכות כו ב ד"ה ואני אומר; עי' מ"א שם ס"ק יב.
  130. ↑ עי' ציונים 133, 142.
  131. ↑ עי' ציון 157 ואילך.
  132. ↑ ברייתא ברכות כו ב; טוש"ע או"ח קח ט.
  133. ↑ רי"ף ברכות שם (יח א), ועי' הגהות הגר"א ברכות שם, שכ"ה גי' רי"ף ושאר פוסקים בברייתא שם; טוש"ע שם.
  134. ↑ רבינו יונה שם.
  135. ↑ עי' ברכות כא א, וע"ע תפילת שבת.
  136. ↑ ריטב"א ושטמ"ק ברכות כו ב.
  137. ↑ לבוש או"ח סי' קח ס"ט. ועי' ט"ז שם ס"ק ח. ועי' ציון 166.
  138. ↑ ט"ז שם. ועי' ציון 139.
  139. ↑ ט"ז או"ח סי' קח ס"ק ח, ועי' ציון 138.
  140. ↑ פר"ח שם ס"ט; מ"ב שם ס"ק כה. ועי' מ"א שם ס"ק יב, שנסתפק.
  141. ↑ ציון 22 ואילך.
  142. ↑ ברייתא ברכות כו ב; טור או"ח רצב; שו"ע שם קח י.
  143. ↑ שו"ת רשב"א ח"א סי' תמז.
  144. ↑ ריטב"א ושיטמ"ק ברכות שם, וכעי"ז בתוס' ברכות שם ד"ה טעה ורא"ש ברכות פ"ד ה"ב, שמטעם זה מועיל נוסח חול להשלים תפילת שבת, שאף בשבת היה ראוי להתפלל בנוסח חול.
  145. ↑ שו"ת הרא"ש כלל כב סי' ו.
  146. ↑ עי' ציון 142.
  147. ↑ עי' ציון 36 ואילך, שלעולם התפילה הראשונה היא לחובת התפילה שזמנה עתה, והשניה היא לתשלומים. ברייתא ברכות כו ב, ורש"י שם; טור או"ח רצב; שו"ע שם קח י.
  148. ↑ עי' ציון 142.
  149. ↑ עי' ציון 133.
  150. ↑ מעדני יו"ט ברכות פ"ד סי' ב אות ר; עי' מ"א סי' יח ס"ק יג. ועי' דרכ"מ או"ח סי' תכב אות ב.
  151. ↑ עי' מ"א שבציון 155.
  152. ↑ ברייתא ברכות כו ב, ורש"י שם; טור או"ח רצב; שו"ע שם קח י. ועי' גמ' ברכות שם, שהק' מדוע לא יצא ידי חובת ערבית בתפילה הראשונה, הרי הבדלה אינה מעכבת, והניחוה בקושיה, ועי' רשב"א שם ורא"ש ברכות פ"ד סי' ב בשם ר' האי גאון, שמאחר ולא הניחוה בתיובתא, אלא בקשיא, אין הדין נדחה, שהרי הסבירו בו טעם מסתבר, עי' להלן.
  153. ↑ רי"ף ברכות שם (יח א); רשב"א שם; רא"ש שם.
  154. ↑ עי' ציון 36 ואילך. רי"ף שם; רשב"א ורא"ה ומאירי שם ורא"ש שם.
  155. ↑ מ"א סי' קח ס"ק יד ומ"ב שם ס"ק כט. ועי' ט"ז שם ס"ק י, ושעה"צ שם ס"ק כט בדעתו, שחולק וסובר שאף כשהתכוין שהראשונה תהיה לערבית והשניה לתשלומים, אם הבדיל בשניה ולא בראשונה לא יצא י"ח תשלומים.
  156. ↑ ע"ע הבדלה.
  157. ↑ רי"ף ברכות כו ב (יח א); רשב"א ברכות שם; מאירי ברכות שם; רא"ש שם פ"ד סי' ב; טור או"ח רצב; שו"ע שם קח י. ועי' רא"ה ברכות שם, שאם לא הבדיל בשתיהן, אבל התכוון במפורש בראשונה לשם תשלומים, לא יצא ידי חובה, שהמחשבה לבדה פוסלת בתפילה, ועי' ציון 37.
  158. ↑ שו"ת רבי אברהם בן הרמב"ם סי' עט אות ד; עי' תשו' בעל של"ה, הודפסה בחינוך בית יהודה סי' ז, בדעת הסוברים שהמתפלל תשלומים של ערב ר"ח בר"ח אומר יעלה ויבא בתשלומים, עי' ציון 167, שלדעתם לעולם מתפללים בנוסח התפילה שזמנה כעת.
  159. ↑ פי' רשב"ץ ברכות כו ב.
  160. ↑ רשב"ץ שם.
  161. ↑ תשו' בעל של"ה שם, הובאה בשע"ת או"ח סי' רסח ס"ק ג.
  162. ↑ עי' ציון 97.
  163. ↑ כלבו סי' יא ד"ה הלכות גדולות; ב"י או"ח תכב ד"ה כתב רבינו יהודה; לבוש או"ח סי' קח ס"ט. ועי' ב"י שם, ושל"ה בתשובה שהודפסה בחינוך בית יהודה סי' ז, שדימוהו למתפלל במוצ"ש תשלומי תפילת שבת, שמבדיל בראשונה ולא בשניה, עי' ציון 147, עי' של"ה שם שחילק, שהבדלה בתפילה אינה חיוב כמו יעלה ויבא בתפילה.
  164. ↑ עי' ציון 133.
  165. ↑ עי' ציון 137 , ועי' ציון 136 ואילך, שיש שכ' טעמים אחרים למה שמתפלל פעמיים של שבת.
  166. ↑ לבוש שם.
  167. ↑ דרכ"מ או"ח סי' תכב אות ב; רמ"א בשו"ע שם קח ט; עי' כנה"ג ומ"א שבציון 12.
  168. ↑ דרכ"מ שם.
  169. ↑ עי' כלבו שם (ועי' ט"ז שם ס"ק ט שמתקן גי' הכלבו) ורמ"א בשו"ע שם. ועי' כעי"ז בציון 157 לענין הבדלה.
  170. ↑ עי' כלבו שם; רמ"א בשו"ע שם.
  171. ↑ עי' ציון 37. מ"ב שם ס"ק כז, בבאור ד' רמ"א שם, ע"פ מה שמצינו כעי"ז לענין הבדלה, עי' ציון 154.
  172. ↑ ט"ז שם ס"ק י; מ"ב שם ס"ק כז.
  173. ↑ כלבו סי' יא ד"ה הלכות גדולות. ועי' ראשונים שבציון 118.
  174. ↑ עי' ציון 98.
  175. ↑ שו"ת רדב"ז ח"א סי' שסא.
  176. ↑ עי' מ"א סי' רצד ס"ק א, ופמ"ג א"א שם בדעתו. ועי' רע"א או"ח גליון שו"ע סי' רצד ס"א, וחי' הגר"ח (סטנסיל) אות ב, שחולקים וסוברים שיבדיל בתפילה הראשונה שבשחרית, שהיא לחובת השעה, ולא בתפילת התשלומים, ועי' חי' הגר"ח שם טעם הדבר, וכ"מ ברע"א שם, שהבדלה אינה מסדר תפילת ערבית, אלא הוא דין בתפילה הראשונה של חול שאחר השבת.
  177. ↑ מ"ב סי' רצד ס"ק ב ובאה"ל שם ד"ה אומרים הבדלה.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:תפילת_תשלומים&oldid=152867"