Difference between revisions of "אנציקלופדיה תלמודית:ש (האות)"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
 
Line 41: Line 41:
 
<span dir="rtl">בכתיבה הספרדית שלשה הראשים כצורת יו&quot;ד</span><ref><span dir="rtl"> עי' מו&quot;ק או&quot;ח סי' לו אות ש, ע&quot;פ המגן דוד שבציון</span> <span dir="rtl">15, ועי' שו&quot;ע הרב או&quot;ח שם אות ש, שע&quot;פ האר&quot;י צורתם כווי&quot;ן.</span></ref><span dir="rtl">. והגוף הימני והאמצעי שוים, ויורדים בשיפוע במרחק שוה ביניהם, ובסוף הגוף הראשון יעגל וימשוך מושב עד השלישי</span><ref><span dir="rtl">מו&quot;ק שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויהיה המושב קצת באלכסון</span><ref><span dir="rtl"> עי' המנהיג (מהדו' תשי&quot;א) דף צג ב, שהשי&quot;ן הספרדית כתובה על רגל אחת ע&quot;פ שבת קד א (עי' ציון</span> <span dir="rtl">41); עי' מו&quot;ק שם. ועי' שו&quot;ת הר צבי או&quot;ח ח&quot;א סי' לב, ואור לציון ח&quot;ב פמ&quot;ד אות מו, ושם ושם על הכותבים המושב ישר.</span></ref><span dir="rtl">, ורגל האמצעי יגע ברגל השמאלי</span><ref><span dir="rtl">מו&quot;ק שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>
 
<span dir="rtl">בכתיבה הספרדית שלשה הראשים כצורת יו&quot;ד</span><ref><span dir="rtl"> עי' מו&quot;ק או&quot;ח סי' לו אות ש, ע&quot;פ המגן דוד שבציון</span> <span dir="rtl">15, ועי' שו&quot;ע הרב או&quot;ח שם אות ש, שע&quot;פ האר&quot;י צורתם כווי&quot;ן.</span></ref><span dir="rtl">. והגוף הימני והאמצעי שוים, ויורדים בשיפוע במרחק שוה ביניהם, ובסוף הגוף הראשון יעגל וימשוך מושב עד השלישי</span><ref><span dir="rtl">מו&quot;ק שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויהיה המושב קצת באלכסון</span><ref><span dir="rtl"> עי' המנהיג (מהדו' תשי&quot;א) דף צג ב, שהשי&quot;ן הספרדית כתובה על רגל אחת ע&quot;פ שבת קד א (עי' ציון</span> <span dir="rtl">41); עי' מו&quot;ק שם. ועי' שו&quot;ת הר צבי או&quot;ח ח&quot;א סי' לב, ואור לציון ח&quot;ב פמ&quot;ד אות מו, ושם ושם על הכותבים המושב ישר.</span></ref><span dir="rtl">, ורגל האמצעי יגע ברגל השמאלי</span><ref><span dir="rtl">מו&quot;ק שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span>
  
== '''<span dir="rtl">@שיני&quot;ן מיוחדות</span>''' ==
+
== '''<span dir="rtl">שיני&quot;ן מיוחדות</span>''' ==
  
 
==== <span dir="rtl">משונות</span> ====
 
==== <span dir="rtl">משונות</span> ====

Latest revision as of 19:01, 23 June 2022

הגדרת הערך - האות העשרים ואחת מכ"ב האותיות* של האל"ף-בי"ת.

צורתה

צורת האות שי"ן מהאל"ף בי"ת שבכתב-אשורי* נוגעת להלכה לכתיבת ספר תורה ותפילין ומזוזה[1], וגט אשה[2], ולצורת שי"ן שעושים בדופן הבית של תפילין של ראש[3]. על דיני צורת השי"ן בבית של תפילין, ע"ע תפילין[4].

מנין הראשים

השי"ן יש לה שלש ראשים[5]. ובתחילה היו לה ארבע ראשים[6], וכן תהיה לעתיד לבא[7], וכן היא בבית של תפילין בצד שמאל[8]. היתה כתובה בארבע ראשים, נחלקו בדבר: יש סוברים שפסולה[9]. ויש מכשירים[10], לפי שלא נשתנה צורת האות לצורת אות אחרת[11]. הראשים לא יגעו זה בזה[12], ואם נגעו אפילו כחוט השערה, פסולה[13].

צורתה

צורת השי"ן מורכבת מאותיות וי"ו יו"ד זיי"ן[14]. ויש שכתבו שמורכבת משלשה יודי"ן[15], ומלמטה צורתה ככ"ף[16].

גוף הימיני

הראש הימני, צורתו כאות יו"ד[17], וצורת הראש עם הגוף כצורת אות וי"ו[18]. עשויה כזי"ן, כשרה[19]. הראש יש – לכתחילה[20] - לעשות פניו מוטה מעט למעלה[21], שאם היה ישר היו צריכים לעשות התגין* של השי"ן עליו, ולא היו מדלגים לעשות התגין על הראש השמאלי[22]. ויש שכתבו שיש לעשות עוקץ קטן עליו[23]. מתחת הראש יש למשוך את הגוף בשיפוע למטה עד כנגד סוף רגל השלישי[24].

הגוף האמצעי

בצורת הגוף האמצעי, נחלקו ראשונים: יש שכתבו שהוא כמו זי"ן[25]. ויש שכתבו שהוא כמו יו"ד[26], שאם היה כזי"ן היה צריך תגין* בראשו, מלבד התגין שבשמאלו[27]. עשויה כזי"ן, כשרה[28]. פניו למעלה[29], ועוקץ קטן עליו[30]. וימשוך גופו למטה בשיפוע לצד שמאל[31], ויגע ברגל השמאלי[32], בצדו[33], בסוף רגלו[34], ולא באורך רגלו[35]. ויש סוברים שרגל האמצעי לא יגע במושב, שיהא כל הכתב מוקף גויל בין מבפנים בין מבחוץ[36].

הגוף השמאלי

צורת הגוף השמאלי כאות זי"ן[37], בעמידה[38]. עשויה כוי"ו, כשרה[39]. ושלשה תגין* על ראשו[40]. על צורתם ודיניהם של התגין, ע"ע תגין.

המושב

מושב השי"ן קצר ולא רחב[41], שעומד על חודו[42], ולא יהא עגול[43]. היה רחב, יש מן האחרונים סוברים שכשר[44]. ויש שנסתפקו אם פסול[45]. ויש שמעבים המושב[46]. ויש שכתבו שאין לעבותו[47].

נגיעת הראשים

אין הראשים נוגעים במושב האות, פסול[48], שצורת האות היא דבוקה[49], ולפיכך פסול אף בגט אשה[50]. לא יגעו במושב האות אלא ברגל הדק שלהם, ואם נוגעים יותר – היינו שאינו ניכר הראש אלא נראה קו שוה[51] - פסול[52].

שיעור ארכה

שיעור אורך השי"ן כשיעור צורת אות הבי"ת[53].

בכתיבה ספרדית

בכתיבה הספרדית שלשה הראשים כצורת יו"ד[54]. והגוף הימני והאמצעי שוים, ויורדים בשיפוע במרחק שוה ביניהם, ובסוף הגוף הראשון יעגל וימשוך מושב עד השלישי[55], ויהיה המושב קצת באלכסון[56], ורגל האמצעי יגע ברגל השמאלי[57].

שיני"ן מיוחדות

משונות

בין האותיות המשונות שנהגו בהן הסופרים[58], נמנו בספרי המסורה ובמדרשי האגדה, חמישים ושנים שיני"ן שיש להם שבעה קרנים[59], ועוד שיני"ן שמשונים בתגין[60].

גדולות וקטנות

בין האותיות הגדולות שבמקרא[61], נמנה שי"ן ראשונה של שיר השירים[62], או של ערש ברזל[63]. בין האותיות הקטנות שבמקרא[64], הוזכרה שי"ן של והעוים עשו[65], או של פרשנדתא[66], או של פרמשתא[67].

הברתה ושימושה

אות ש מאותיות השיניים זשר"ץ[68], כשהלשון נוגע בחניכיים ומוציא בראשם סמוך לחיך[69], והיא האות הקלה שמאותיות השיניים[70]. שי"ן ימין אינה באה בכתובים במקום אותיות אחרות, אף על פי ששאר אותיות שהם מאותה מוצא מתחלפים לפעמים[71].

ימנית ושמאלית

הברה כפולה לשי"ן, שי"ן ימנית ושי"ן שמאלית[72]. הברת השי"ן השמאלית היא בין הברת השי"ן הימני להברת הסמ"ך[73], וההמון מטים הברתה לסמ"ך והחכמים אל השי"ן הימני[74]. הברת השי"ן השמאלית דומה לתי"ו רפה, ולכן הקורא קריאת-שמע*, ידקדק בתיבת "ועשיתם" להפריש בין השי"ן להתי"ו[75]. כהן שאינו יודע להבחין בין שין ימנית לשין שמאלית לא ישא את כפיו[76]. על המשנה בכתיבת השמות בגיטין בין שי"ן שמאלית לסמ"ך, ע"ע שמות-גיטין*[77].

השי"ן בתחילת התיבה משמש במקום "אשר"[78].

באותיות שבתורת מספרים, אות ש' משמשת במקום שלוש מאות[79].

הערות שוליים

  1. ע"ע כתב אשורי וע' כתיבת סת"ם.
  2. ע"ע גט: כתבו ולשונו, מח' ראשונים, ושנהגו לכותבו בכתב אשורי, ושבדיעבד אינו מעכב.
  3. ע"ע תפילין.
  4. ועי' מקורות שבמנחת סולת בקובץ ספרי סת"ם עמ' פב הערה 266, אם יש הבדלים בין צורתו לצורת השי"ן שבכתיבת סת"ם וגיטין, ועי' חי' רי"ז הלוי תפילין פ"ג.
  5. אותיות דר"ע בבתי מדרשות ח"ב עמ' תט; מדרש האותיות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תסה.
  6. ס' התמונה תמונה ג; מגן דוד לרדב"ז אות ש.
  7. המפרש לס' התמונה שם.
  8. ע"ע תפילין.
  9. פר"ח אהע"ז סי' קכה ס"ק טו; עי' פמ"ג או"ח סוס"י לב אות ש; משנת סופרים למ"ב אות ש.
  10. שו"ת תועפות ראם סי' לו.
  11. תועפות ראם שם. ועי' ערך לחם למהריק"ש אהע"ז שם ס"ח.
  12. אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רד); לבוש או"ח סי' לו אות ש; משנת סופרים למ"ב אות ש.
  13. משנת סופרים שם.
  14. אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רמג ורנ); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב); לבוש או"ח סי' לו אות ש. ועי' ציונים 18, 26, 37.
  15. המפרש לס' התמונה תמונה א וב אות ש; מגן דוד לרדב"ז אות ש. ועי' ציון 54.
  16. המפרש לס' התמונה תמונה ב אות ש; מגן דוד שם.
  17. אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רד ורמג); לבוש או"ח סי' לו צורת אות ש; שו"ע הרב שם אות ש.
  18. אלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רמג ורנ); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב); משנת סופרים למ"ב אות ש. ועי' מקדש מעט אות ש ס"ק ג, הדין ביו"ד הפוכה, ועי' מקנה אברהם שבציון 26.
  19. מקדש מעט אות ש ס"ק ב.
  20. משנת סופרים דלהלן.
  21. אלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רד ורכב ורמג); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב); לבוש שם; שו"ע הרב שם; משנת סופרים למ"ב אות ש.
  22. עי' ציון 40. אלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רכב). ועי' ציון 27.
  23. אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב). ועי' ראשונים ואחרונים שבציון 30 שלא הצריכו עוקץ אלא בראשה האמצעי.
  24. אלפא ביתא שם עמ' רד; אלפא ביתא האחרון שם; לבוש שם; משנת סופרים שם.
  25. תקון תפילין (קובץ ספרי סת"ם עמ' קנג), הובא בהאגור סי' פ ומקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש צורת האותיות.
  26. סמ"ג מ"ע כב; עי' או"ז סי' תקסג בשם ר' שמחה; הגהות ברוך שאמר לתקון תפילין שם והאגור ומקנה אברהם שם, בשם ר' שמחה והסמ"ג והרוקח; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רד ורמג ורנ); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב); לבוש או"ח סי' לו צורת אות ש; שו"ע הרב שם אות ש; משנת סופרים למ"ב אות ש. ועי' בציור במקנה אברהם שם שצורת היו"ד הפוכה.
  27. אלפא ביתא האחרון שם, ושלא מצינו בתלמוד שיש לה ב' ראשים עם תגין. ועי' ציון 22, וע"ע תגין.
  28. מקדש מעט אות ש ס"ק ב.
  29. אלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רד); לבוש שם; שו"ע הרב שם; משנת סופרים שם.
  30. אלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רד ורמג ורנו); לבוש שם; משנת סופרים שם.
  31. עי' הגהות ברוך שאמר אות מו בשם מהר"ם מרוטנבורג (קובץ ספרי סת"ם עמ' פב); אלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רד); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב); לבוש שם; משנת סופרים שם.
  32. כתרי אותיות תפילין לר"י החסיד (קובץ ספרי סת"ם עמ' ט); הגהות ברוך שאמר בשם מהר"ם מרוטנבורג שם, ואות צח בשם הרוקח (שם עמ' קנג); אלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רד), ובשם הרוקח (שם עמ' רמג); אלפא ביתא האחרון שם; לבוש שם; משנת סופרים שם.
  33. הגהות ברוך שאמר שם ואלפא ביתא שם בשם הרוקח.
  34. כתרי אותיות תפילין שם; אלפא ביתא לריט"ל (שם עמ' רד), ובשם הרוקח (שם עמ' רמג); אלפא ביתא האחרון שם; לבוש שם; משנת סופרים שם.
  35. כתרי אותיות תפילין שם. היה דבוק באורך הרגל, עי' דע"ק אות ש ומקדש מעט שם ס"ק ז.
  36. ע"ע אותיות: היקף גויל, ושם ציון 26 ואילך. עי' מהר"ם מרוטנבורג שם שי"ס כן.
  37. הגהות ברוך שאמר אות צח בשם הרוקח (קובץ ספרי סת"ם עמ' קנג); אלפא ביתא (שם עמ' רד ורמג ורנ); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב); לבוש או"ח סי' לו אות ש; שו"ע הרב שם אות ש; משנת סופרים למ"ב אות ש.
  38. אלפא ביתא האחרון שם; משנת סופרים שם: ירכו ממש בעמידה. ועי' משנת הסופר סי' ה בביאור הסופר עמ' פט ד"ה כעין, שהסופרים המפורסמים הקדמונים לא נהגו לעשות הירך בעמידה ממש, ועי' כתוב לחיים אות ש, שאינו נכון להטותו.
  39. מקדש מעט אות ש ס"ק ב.
  40. רש"י שבת פט א ד"ה קושר; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רד); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב); לבוש או"ח סי' לו אות ש; משנת סופרים למ"ב אות ש.
  41. עי' שבת קד א: אחדא כרעיה קאי, ורמב"ן ריטב"א שם קג ב ורשב"א וחי' הר"ן ונמוק"י שם קד א, ועוד, בביאורו; לבוש או"ח סי' לו אות ש; שו"ע הרב שם אות ש; קסת הסופר סי' ה אות ש; משנת סופרים למ"ב אות ש. ועי' רמב"ן שם: עשוי במדרון, ולא כמו שטעו מקצת סופרים לכופפה.
  42. אותיות דר"ע בבתי מדרשות ח"ב עמ' תד ותט; עי' מדרש אותיות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תסה; אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רד ורמג); אלפא ביתא האחרון (שם עמ' רפב); לבוש שם; שו"ע הרב שם; קסת הסופר שם; משנת סופרים שם.
  43. לבוש שם; משנת סופרים שם.
  44. שו"ע הרב שם; קסת הסופר שם.
  45. פמ"ג או"ח סוס"י לב צורת אות ש, הובא במשנת סופרים שם.
  46. עי' שו"ת מנח"י ח"ו סי' קי ושו"ת שבט הלוי ח"ג סי' ד.
  47. כתיבה תמה אות ש.
  48. עי' הגהות ברוך שאמר אות מו (קובץ ספרי סת"ם עמ' פד) והגהמ"י תפילין פ"א אות צ, בשם מהר"ם מרוטנבורג; שו"ת הריב"ש סי' קכ; טוש"ע או"ח לו ב. ועי' ציון 36 שי"ח.
  49. עי' מהר"ם מרוטנבורג שם ותרוה"ד סי' רל בדעתו. ועי' הגהמ"י שם טעם נוסף משום כתיבה תמה, ותרוה"ד שם שמטעם זה אינו פסול אלא בסת"ם ולא בגט אשה.
  50. תרוה"ד שם.
  51. משנת סופרים דלהלן.
  52. ב"י או"ח סי' לו; רמ"א שם לב יח; לבוש או"ח לו ב; משנת סופרים למ"ב אות ש.
  53. אלפא ביתא לריט"ל (קובץ ספרי סת"ם עמ' רז).
  54. עי' מו"ק או"ח סי' לו אות ש, ע"פ המגן דוד שבציון 15, ועי' שו"ע הרב או"ח שם אות ש, שע"פ האר"י צורתם כווי"ן.
  55. מו"ק שם.
  56. עי' המנהיג (מהדו' תשי"א) דף צג ב, שהשי"ן הספרדית כתובה על רגל אחת ע"פ שבת קד א (עי' ציון 41); עי' מו"ק שם. ועי' שו"ת הר צבי או"ח ח"א סי' לב, ואור לציון ח"ב פמ"ד אות מו, ושם ושם על הכותבים המושב ישר.
  57. מו"ק שם.
  58. ע"ע אותיות: אותיות משונות.
  59. ס' תגין אות ש. ועי' מדרש ר"ע על התגין בבתי מדרשות ח"ב עמ' תעו, ותו"ש כרך כט עמ' צג.
  60. עי' מדרש ר"ע שם, ותו"ש שם.
  61. ע"ע אותיות: אותיות גדולות וקטנות.
  62. שה"ש א א. מסורה גדולה ריש בראשית וריש דברי הימים; מדרש ר"ע על אותיות גדולות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפז; מחז"ו עמ' 684; קרי"ס לרוקח בסוה"ס יג א; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
  63. מחז"ו עמ' 683 מכת"י ר"י טוב עלם; שלטי הגבורים (לר"א הרופא) מאמר הלשון דף קעד ב.
  64. ע"ע הנ"ל.
  65. מ"ב יז לא. מנחת שי מלכים שם בשם נוסחא כ"י מאותיות קטנות.
  66. אסתר ט ז. מסורה גדולה ריש ויקרא; עי' מדרש ר"ע על אותיות קטנות בבתי מדרשות ח"ב עמ' תפא. ועי' הערות למדרש ר"ע שם, בשינוי נוסחאות שם.
  67. אסתר ט ט. מחז"ו עמ' 684; קרית ספר לרוקח בסוה"ס; כת"י קדמון שנד' במעשה רוקח על הרמב"ם סוף זמנים.
  68. רעיא מהימנא פנחס רכח א; עי' ס' יצירה פ"ב מ"ג ורס"ג וראב"ד שם.
  69. מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש מוצא האותיות.
  70. ראב"ע שמות ג טו.
  71. מקנה אברהם (ס' דקדוק) לר' אברהם די בלמש סוף תמורת האותיות.
  72. עי' בספרי המסורה, ועי' להלן. ועי' רמח"ל בס' קנאת ד' צבאות מובא בגנזי הרמח"ל עמ' קלד.
  73. מקנה לאברהם (ס' דקדוק) לר"א די בלמש תמורת האותיות.
  74. מקנה לאברהם שם.
  75. ערוה"ש או"ח סי' סא ס"ח.
  76. רמב"ם נשיאת כפים פט"ו ה"ב; ט"ז או"ח סי' קכח ס"ק ל ומ"ב קכח ס"ק קכ, ועי"ש שאם במדינתו רגילים הרבה שלא להבדיל, רשאי לישא כפיו.
  77. ועי' גט פשוט סי' קכט ס"ק קל, ושו"ת חת"ס אהע"ז סי' קיח ואהלי שם כלל י.
  78. ס' הרקמה ריש ש"ו.
  79. ע"ע אותיות וע' גימטריא.