https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%94&feed=atom&action=historyאנציקלופדיה תלמודית:שירי הלשכה - היסטוריית גרסאות2024-03-28T18:04:23Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.39.6https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%94&diff=157281&oldid=prevRakovsky ב־10:05, 19 ביוני 20222022-06-19T10:05:33Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:05, 19 ביוני 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span dir="rtl">שירי הלשכה אם משתמשים בהם לצורך קרבנות אם נגמר המעות מקופות של תרומת הלשכה, נחלקו תנאים: ר' מאיר – או ר' יהודה</span><ref><span dir="rtl">עי' כס&quot;מ שקלים פ&quot;ב ה&quot;ו, ע&quot;פ קדושין נד א.</span></ref> <span dir="rtl">- סבר שמשתמשים בהם לקרבנות</span><ref><span dir="rtl">ברייתא בירושלמי שקלים פ&quot;ג ה&quot;ג.</span></ref><span dir="rtl">, ואף בשירי לשכה של שנה שעברה, כל שלא עברה שנה מזמן שנתנו השקלים</span><ref><span dir="rtl">תוס' קדושין שם ד&quot;ה מועלין. ועי&quot;ש בתי' א, שאף אם עבר שנה, בדיעבד מותר.</span></ref><span dir="rtl">. וחכמים סוברים שאין משתמשים בהם לקרבנות</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">. הלכה שמשתמשים בהם לקרבנות</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שקלים שם. ועי' מקורות שבס' המפתח (פרנקל) שם שתמהו מהרמב&quot;ם שבציון</span> <span dir="rtl">26.</span></ref><span dir="rtl">.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span dir="rtl">שירי הלשכה אם משתמשים בהם לצורך קרבנות אם נגמר המעות מקופות של תרומת הלשכה, נחלקו תנאים: ר' מאיר – או ר' יהודה</span><ref><span dir="rtl">עי' כס&quot;מ שקלים פ&quot;ב ה&quot;ו, ע&quot;פ קדושין נד א.</span></ref> <span dir="rtl">- סבר שמשתמשים בהם לקרבנות</span><ref><span dir="rtl">ברייתא בירושלמי שקלים פ&quot;ג ה&quot;ג.</span></ref><span dir="rtl">, ואף בשירי לשכה של שנה שעברה, כל שלא עברה שנה מזמן שנתנו השקלים</span><ref><span dir="rtl">תוס' קדושין שם ד&quot;ה מועלין. ועי&quot;ש בתי' א, שאף אם עבר שנה, בדיעבד מותר.</span></ref><span dir="rtl">. וחכמים סוברים שאין משתמשים בהם לקרבנות</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">. הלכה שמשתמשים בהם לקרבנות</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שקלים שם. ועי' מקורות שבס' המפתח (פרנקל) שם שתמהו מהרמב&quot;ם שבציון</span> <span dir="rtl">26.</span></ref><span dir="rtl">.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== '''<span dir="rtl"><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ג. </del>מותר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#.</del></span>''' ==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== '''<span dir="rtl">מותר</span>''' ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span dir="rtl">מותר שירי הלשכה, שנותרו לאחר שהשתמשו בהם לשימושים שהם מיועדים עבורם</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל: השימוש.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו תנאים מה עושים בהם: רבי ישמעאל אומר, שקונים בהם יינות שמנים וסלתות – כשהם בזול</span><ref><span dir="rtl">תלמיד רשב&quot;ש ורש&quot;ס ירושלמי שקלים פ&quot;ד ה&quot;ב.</span></ref> <span dir="rtl">- ומוכרים אותם - הגזברים</span><ref><span dir="rtl">ר' משולם שם.</span></ref><span dir="rtl">, או שהיו נותנים לחנווני למכור</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;ס שם.</span></ref> <span dir="rtl">- למי שצריך יין לנסכים ושמנים וסלתות למנחות, והשכר להקדש</span><ref><span dir="rtl">שקלים פ&quot;ד מ&quot;ג.</span></ref><span dir="rtl">. ורבי עקיבא אמר שאין עושים כן, לפי שאין משתכרים בשל הקדש</span><ref><span dir="rtl">שקלים שם.</span></ref><span dir="rtl">, שאין-עניות-במקום עשירות*</span><ref><span dir="rtl">כתובות קו ב. וע&quot;ע הקדש: במקח וממכר ציון 253 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, או שחוששים שמא יפסיד את ההקדש</span><ref><span dir="rtl">פהמ&quot;ש להרמב&quot;ם ערכין סופ&quot;ו ורע&quot;ב שם; רש&quot;ס שם ע&quot;פ הירושלמי שם: אא&quot;כ רוצה ויהא מפסיד משלו. ועי' תלמיד הרשב&quot;ש ור' משולם שביאור בע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">. הלכה כר' עקיבא</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שקלים פ&quot;ד ה&quot;ט; מאירי שקלים וכתובות שם; רע&quot;ב סוכה פ&quot;ה מ&quot;ז ד&quot;ה ומקריב.</span></ref><span dir="rtl">. בדעת ר' עקיבא נחלקו ראשונים מה היו עושים במעות: יש סוברים שמביאים מהם עולות לקיץ המזבח</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שם; רע&quot;ב שקלים שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שממתינים עד שיהא בהם צורך לצורכי העיר</span><ref><span dir="rtl">מאירי שקלים שם בשם רבותיו.</span></ref><span dir="rtl">.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span dir="rtl">מותר שירי הלשכה, שנותרו לאחר שהשתמשו בהם לשימושים שהם מיועדים עבורם</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל: השימוש.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו תנאים מה עושים בהם: רבי ישמעאל אומר, שקונים בהם יינות שמנים וסלתות – כשהם בזול</span><ref><span dir="rtl">תלמיד רשב&quot;ש ורש&quot;ס ירושלמי שקלים פ&quot;ד ה&quot;ב.</span></ref> <span dir="rtl">- ומוכרים אותם - הגזברים</span><ref><span dir="rtl">ר' משולם שם.</span></ref><span dir="rtl">, או שהיו נותנים לחנווני למכור</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;ס שם.</span></ref> <span dir="rtl">- למי שצריך יין לנסכים ושמנים וסלתות למנחות, והשכר להקדש</span><ref><span dir="rtl">שקלים פ&quot;ד מ&quot;ג.</span></ref><span dir="rtl">. ורבי עקיבא אמר שאין עושים כן, לפי שאין משתכרים בשל הקדש</span><ref><span dir="rtl">שקלים שם.</span></ref><span dir="rtl">, שאין-עניות-במקום עשירות*</span><ref><span dir="rtl">כתובות קו ב. וע&quot;ע הקדש: במקח וממכר ציון 253 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, או שחוששים שמא יפסיד את ההקדש</span><ref><span dir="rtl">פהמ&quot;ש להרמב&quot;ם ערכין סופ&quot;ו ורע&quot;ב שם; רש&quot;ס שם ע&quot;פ הירושלמי שם: אא&quot;כ רוצה ויהא מפסיד משלו. ועי' תלמיד הרשב&quot;ש ור' משולם שביאור בע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">. הלכה כר' עקיבא</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שקלים פ&quot;ד ה&quot;ט; מאירי שקלים וכתובות שם; רע&quot;ב סוכה פ&quot;ה מ&quot;ז ד&quot;ה ומקריב.</span></ref><span dir="rtl">. בדעת ר' עקיבא נחלקו ראשונים מה היו עושים במעות: יש סוברים שמביאים מהם עולות לקיץ המזבח</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שם; רע&quot;ב שקלים שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שממתינים עד שיהא בהם צורך לצורכי העיר</span><ref><span dir="rtl">מאירי שקלים שם בשם רבותיו.</span></ref><span dir="rtl">.</span></div></td></tr>
</table>Rakovskyhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%94&diff=157280&oldid=prevRakovsky: יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - שקלים שנשארו בלשכה לאחר תרומת הלשכה.</span> == '''<span dir="rtl">מהותה ודינ..."2022-06-19T09:55:17Z<p>יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - שקלים שנשארו בלשכה לאחר תרומת הלשכה.</span> == '''<span dir="rtl">מהותה ודינ..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div><span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - שקלים שנשארו בלשכה לאחר תרומת הלשכה.</span><br />
<br />
== '''<span dir="rtl">מהותה ודינה</span>''' ==<br />
<br />
<span dir="rtl">שקלים* שהיו תורמים ישראל בכל שנה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע שקלים.</span></ref><span dir="rtl">, שהיו מונחים בלשכה אחת מן הלשכות שבמקדש</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע תרומת הלשכה.</span></ref><span dir="rtl">, היו תורמים מהם תרומת-הלשכה*</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע.</span></ref><span dir="rtl">, והנותר מן השקלים שלא תרמו אותם לתרומת הלשכה, הם שירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl">עי' להלן.</span></ref><span dir="rtl">. ושתי דעות בדבר: יש סוברים שבסוף חודש אדר כשמתקבצים שקלים, היו ממלאים לתרומת הלשכה עשרים ושבעה סאים בשלש קופות שבכל אחת מהם יש בו תשעה סאים</span><ref><span dir="rtl">עי' רמב&quot;ם שקלים פ&quot;ב ה&quot;ד ובפיה&quot;מ שקלים רפ&quot;ג, ומאירי שם, ושם פ&quot;ד, ע&quot;פ ירושלמי שקלים פ&quot;ג ה&quot;ב: שהן עשרין ושבע סאין, וע&quot;ע תרומת הלשכה.</span></ref><span dir="rtl">, והנותר בלשכה הם שירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שם; מאירי שם.</span></ref><span dir="rtl">, ודוקא בשידוע שאין עתידים לתרום ממנה עוד לתרומת הלשכה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">80. חזו&quot;א מנחות סי' כח ס&quot;ק ט.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שהיו ממלאים בשלשה זמנים – בחמישה עשר יום קודם הפסח וחמשה עשר יום קודם עצרת וחמשה עשר יום קודם סוכות</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע תרומת הלשכה.</span></ref> <span dir="rtl">– בכל זמן תשעה סאים בשלש קופות שבכל קופה שלשה סאים</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע הנ&quot;ל.</span></ref><span dir="rtl">, ובכל פעם שהיו ממלאים, המעות הנותרות בלשכה, הם שירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl">תוס' קדושין נד א ד&quot;ה מועלין; עי' רא&quot;ש שקלים סופ&quot;ג ופ&quot;ד מ&quot;ב; עי' רע&quot;ב פ&quot;ד שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span><br />
<br />
<span dir="rtl">שקלים המונחים בקופות של 'תקלין עתיקין'</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע שקלים.</span></ref> <span dir="rtl">- שמי שאחר שקלו בשנה נותנו בתקלין עתיקין</span><ref><span dir="rtl">משנה שקלים פ&quot;ו מ&quot;ה, וע&quot;ע הנ&quot;ל.</span></ref> <span dir="rtl">- היו הגזברים נותנים אותם לשירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl">עי' תוספתא שקלים רפ&quot;ג, שי&quot;ג כן; רש&quot;י יומא נה ב ד&quot;ה ישקול וקדושין נד א ד&quot;ה מועלין בחדתין; תוס' קדושין שם ד&quot;ה מועלין; רא&quot;ש שקלים פ&quot;ו מ&quot;ד; רע&quot;ב שם.</span></ref> <span dir="rtl">של שנה שעברה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י שם ושם. ועי' להלן.</span></ref><span dir="rtl">. וכן מי שאחר שקלו אחר שתרמו תרומת-הלשכה* האחרונה שבאותה שנה</span><ref><span dir="rtl"> ע&quot;ע תרומת הלשכה, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">8.</span></ref><span dir="rtl">, היה נותן שקלו ל'תקלין עתיקין', והיו הגזברים נותנים אותם לשירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י ב&quot;מ נח א ד&quot;ה ועל העתיד.</span></ref><span dir="rtl">, של אותה שנה</span><ref><span dir="rtl">יד דוד יומא נה ב.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו אחרונים שהיו שתי קופות של שירי הלשכה, האחד של שנה שעברה, והאחד של אותה שנה, שלא עירבו ביניהם, לפי שאין להביא קרבנות מתרומה ישנה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע תרומת הלשכה.</span></ref><span dir="rtl">, ולפעמים היו משתמשים במעות שירי הלשכה לקרבנות, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">80. חקרי לב או&quot;ח ח&quot;ב סי' קלא דף רס ב ד&quot;ה ומפרשת; יד דוד שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span><br />
<br />
<span dir="rtl">על המועל בחטאות-המתות* שיש סוברים שמשלם תשלומי קרן</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע חטאות המתות ציון 57.</span></ref><span dir="rtl">, והתשלום הולך לשירי הלשכה, ע&quot;ע חטאות המתות</span><ref><span dir="rtl">ציון 58.</span></ref><span dir="rtl">.</span><br />
<br />
==== <span dir="rtl">מעילה</span> ====<br />
<br />
<span dir="rtl">מעילה אם אסורה בשירי הלשכה, נחלקו תנאים: יש סוברים שאין מועלים</span><ref><span dir="rtl">עי' דעה ראשונה בברייתא קדושין נד א ורש&quot;י שם ד&quot;ה ואין, ועי' תוס' שם ד&quot;ה אימא.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שמועלים</span><ref><span dir="rtl"> דעה שנייה בברייתא שם וגמ' שם שר' יהודה היא, ור&quot;מ בירושלמי שקלים פ&quot;ג ה&quot;ג, ותוס' שבציון</span> <span dir="rtl">48 בד' ברייתא בירושלמי שבציון</span> <span dir="rtl">46.</span></ref><span dir="rtl">, בתוך שנתו</span><ref><span dir="rtl">ר' חייא בירושלמי שקלים פ&quot;ד ה&quot;ב.</span></ref><span dir="rtl">, שמא יצטרך להם לצורך קרבנות, שלדעתם משתמשים בהם לצורך קרבנות</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">80. ר&quot;מ בברייתא ירושלמי פ&quot;ג שם.</span></ref><span dir="rtl">. הלכה שאין מועלים בהם</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם מעילה פ&quot;ו הי&quot;ג. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">83.</span></ref><span dir="rtl">. על חומות ירושלים שנקנים מתרומת הלשכה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">33.</span></ref><span dir="rtl">, שאין מועלים בהם, ע&quot;ע ירושלים</span><ref><span dir="rtl">ציון 359 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וע' לא ניתנה תורה למלאכי השרת</span><ref><span dir="rtl">ציון 115 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וע' מעילה.</span><br />
<br />
== '''<span dir="rtl">השימוש</span>''' ==<br />
<br />
== <span dir="rtl">לצורך הדיוט</span> ==<br />
<br />
<span dir="rtl">מעות שירי הלשכה עושים בהם שימושים שונים, ואף שלצורך הדיוט, וכן שנינו: אמת המים – שבירושלים</span><ref><span dir="rtl">עי' רמב&quot;ם דלהלן ומאירי למשנה דלהלן.</span></ref><span dir="rtl">, או שבעזרה שצריכה תיקון</span><ref><span dir="rtl">עי' רא&quot;ש ורע&quot;ב למשנה דלהלן.</span></ref> <span dir="rtl">- וחומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר – לחפור בה בורות שיחים ומערות ותקון רחובותיה ושווקיה ושמירת העיר</span><ref><span dir="rtl">רא&quot;ש ורע&quot;ב למשנה דלהלן.</span></ref> <span dir="rtl">- שנינו במשנה שבאים משירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl">משנה שקלים פ&quot;ד מ&quot;ב.</span></ref><span dir="rtl">, וכן אמרו בברייתא: חוץ לחומת העזרה - כגון עזרת נשים והחיל וחומת העיר ומגדלותיה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י כתובות קו ב ד&quot;ה חוץ. ועי' שי&quot;ק שקלים פ&quot;ד ה&quot;ב שתמה על עזרת נשים. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">42.</span></ref> <span dir="rtl">- באים משירי הלשכות</span><ref><span dir="rtl">ברייתא כתובות שם.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהם צרכי צבור</span><ref><span dir="rtl">קרי&quot;ס שקלים פ&quot;ד.</span></ref><span dir="rtl">, שירושלים לא נתחלקה לשבטים לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע ירושלים ציון 235, וציון 234 שכן הלכה.</span></ref><span dir="rtl">, ונתנה לכל ישראל, לפיכך באים משירי הלשכה שנתנו כל ישראל</span><ref><span dir="rtl">מרדכי ב&quot;ב סי' תעה.</span></ref><span dir="rtl">. ופירשו ראשונים שלדעתם ירושלים לא קדשה, ולפיכך בא משירי הלשכה ולא מבדק-הבית*</span><ref><span dir="rtl">תוס' קדושין נד ב ד&quot;ה תרי.</span></ref><span dir="rtl">. ויש הראשונים שפירשו, מה שנותנים ממעות שתרמו ללשכה לצורך הדיוט, לפי שעל מנת כן הקדישום</span><ref><span dir="rtl">ריטב&quot;א קדושין שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומן האחרונים יש שפירשו לפי שלב-בית-דין-מתנה* ויכולה להוציא הקדש לחולין</span><ref><span dir="rtl">חי' הגרי&quot;ז ערכין ה ב ד&quot;ה וביותר.</span></ref><span dir="rtl">. בברייתא אמרו: חוץ לחומת העזרה - כגון חומת העיר</span><ref><span dir="rtl">תוס' קדושין שם. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">34.</span></ref> <span dir="rtl">- באים מלשכת בדק הבית</span><ref><span dir="rtl">עי' ירושלמי שקלים פ&quot;ד ה&quot;ב, הובא בתוס' שם.</span></ref><span dir="rtl">, ופירשו ראשונים, שלדעת ברייתא זו באים אף מבדק הבית, שקדושתו גדולה משירי הלשכה, לפי שלדעתם ירושלים קדושה</span><ref><span dir="rtl">תוס' שם.</span></ref><span dir="rtl">. הלכה שבאים משירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span><br />
<br />
==== <span dir="rtl">דברי קדושה וצורך הקדש</span> ====<br />
<br />
<span dir="rtl">דברי קדושה כגון מזבח העולה וההיכל והעזרות, נחלקו תנאים אם עושים במעות שירי הלשכה: בברייתא בירושלמי אמרו שבא משירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl">ירושלמי שקלים פ&quot;ד ה&quot;א. וע&quot;ע בית המקדש ציון 110 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, והטעם יש שכתבו לפי שסוברים שמועלים בשירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>23<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, לפיכך עושים מהם דברי קדושה</span><ref><span dir="rtl">תוס' קדושין נד ב ד&quot;ה תרי.</span></ref><span dir="rtl">, או אף על פי שאין מועלים בשירי הלשכה, מכל מקום אחר שעושים מהם המזבח וההיכל והעזרות מועלים בהם</span><ref><span dir="rtl"> אג&quot;מ יו&quot;ד ח&quot;ד סי' סג ענף ג בד' הרמב&quot;ם דלהלן, שסובר שבאים משירי הלשכה, ובמעילה פ&quot;ו ה&quot;י סובר שאין מועלים בשירי הלשכה, עי' ציון</span> <span dir="rtl">26, ועי' מקורות נוספים שדנו בד' הרמב&quot;ם בס' המפתח (פרנקל) שקלים פ&quot;ד ה&quot;ח, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">54.</span></ref><span dir="rtl">. ובבבלי שנינו בברייתא שבא משל בדק הבית</span><ref><span dir="rtl">כתובות קו ב.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שצורך בנין הם</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;י כתובות שם ד&quot;ה מזבח; מאירי שקלים פ&quot;ד.</span></ref><span dir="rtl">, וכן שלדעתם אין מועלים בשירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>22<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, לפיכך אין עושים מהם דברי קדושה</span><ref><span dir="rtl">תוס' שם.</span></ref><span dir="rtl">. הלכה שבאים משירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שקלים שם. ועי' כס&quot;מ שם שתמה שפסק כירושלמי ולא כבבלי, ועי' רש&quot;ס לירושלמי שם, שהרמב&quot;ם במעילה חזר בו וסובר שאין באים משירי הלשכה, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">49.</span></ref><span dir="rtl">; מזבח הזהב וכלי שרת ובגדי כהנים ובגדי כהן גדול ועץ ארז ואזוב ושני תולעת, יש סוברים שבא משירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl">תוספתא שקלים פ&quot;ב. וע&quot;ע כלי המקדש ציון 128 ואילך, וע' כלי שרת ציון 167 ואילך, 180 ואילך, שי&quot;ח.</span></ref><span dir="rtl">; כבש שהיו עושים מהר הבית להר המשחה שעליו מוציאין פרה אדומה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע פרה, וע' הר הבית ציון 97.</span></ref><span dir="rtl">, יש מן התנאים סוברים שהיה משל שירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl">ת&quot;ק משנה שקלים פ&quot;ד מ&quot;ב. ועי' מרכה&quot;מ כלי המקדש פ&quot;ז הי&quot;ג, שה&quot;ה שבאים מתרומת הלשכה, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">60 ואילך. ועי' אבא שאול במשנה שם שחולק, וע&quot;ע פרה.</span></ref><span dir="rtl">, וכן יש שכתבו להלכה</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שקלים פ&quot;ד ה&quot;ח. ועי' מאירי שקלים שם שפסק כאבא שאול.</span></ref><span dir="rtl">. ובטעם הדבר יש שכתבו לפי שלא נעשו לצורך קרבן</span><ref><span dir="rtl">פי' הרא&quot;ש שם; רע&quot;ב שם. ועי' שקל הקודש שם בביאור ההלכה ד&quot;ה כבש.</span></ref><span dir="rtl">, ודוקא הנעשה לשם קרבן נעשה מתרומת הלשכה</span><ref><span dir="rtl">פי' הרא&quot;ש שם; רע&quot;ב שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שכל שלצורך בנין - חוץ לעזרה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">35.</span></ref> <span dir="rtl">- בא משל שירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;ס שם פ&quot;ד ה&quot;ב.</span></ref><span dir="rtl">; כבש שהיו עושים מהעזרה עד חוץ לירושלים שעליו היו מוליכים את השעיר-המשתלח* ביום הכיפורים</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע שעיר המשתלח.</span></ref><span dir="rtl">, היה משירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl">משנה שם; רמב&quot;ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שעשייתו לצורך חוץ, וכל שהוא לצורך חוץ לא נעשה מתרומת הלשכה</span><ref><span dir="rtl">ריבב&quot;ן שקלים שם. ועי' מרכה&quot;מ הנ&quot;ל.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שלא נעשו לצורך קרבן, ודוקא הנעשה לשם קרבן נעשה מתרומת הלשכה</span><ref><span dir="rtl">פי' הרא&quot;ש שם.</span></ref><span dir="rtl">; לשון הקשור בין קרניו של שעיר המשתלח</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע שעיר המשתלח.</span></ref><span dir="rtl">, יש סוברים שבא משל שירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl">משנה שקלים שם לגי' שלפנינו, וכ&quot;ה בתו&quot;י יומא סז א. ועי' שנו&quot;ס שם, ועי' שקל הקודש שם ה&quot;א בביאור ההלכה ד&quot;ה ולשון.</span></ref><span dir="rtl">, שאינו צורך הקרבן</span><ref><span dir="rtl">רא&quot;ש שם; ריבב&quot;ן שם; פי' ר' משולם שם; רע&quot;ב שם. ועי' שקל הקודש שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שבא משל תרומת הלשכה</span><ref><span dir="rtl">עי' רמב&quot;ם שם ה&quot;א; מאירי שקלים שם. ועי' מל&quot;מ שם שתמה, ועי' שקל הקודש שם.</span></ref><span dir="rtl">; החבל והכפיפה שהשתמשו בהם בהשקאת-סוטה*</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע ציונים 498 ואילך, 508 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, באים משירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl">ירושלמי סוטה פ&quot;א ה&quot;ו; רמב&quot;ם סוטה פ&quot;ג הי&quot;ב. וע&quot;ע מגילת סוטה ציון 74 ואילך, על מגילת סוטה אם באה משירי הלשכה.</span></ref><span dir="rtl">, דהם כצרכי העיר</span><ref><span dir="rtl">פנ&quot;מ שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span><br />
<br />
==== <span dir="rtl">תשלומי שכר</span> ====<br />
<br />
<span dir="rtl">שכר דיינים שדנים את הגזלנים (&quot;גוזרי גזרות&quot;) שבירושלים</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע בית דין ציון 739 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, יש סוברים שבאה משירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl">עי' רש&quot;ס שקלים פ&quot;ד ה&quot;ב, שגרס כן בירושלמי. וע&quot;ע תרומת הלשכה שי&quot;ס שבאה מתרומת הלשכה.</span></ref><span dir="rtl">; שכר שלוחי בית דין שהיו עוקרים כלאים מן השדות</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע כלאי זרעים: חובת מניעתם.</span></ref><span dir="rtl">, באה משירי הלשכה</span><ref><span dir="rtl">שיטה לתלמיד ר&quot;י מפריש מו&quot;ק ו א בביאור הגמ' שם.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שלב בית דין מתנה שישתמשו לכך</span><ref><span dir="rtl">שיטה לתלמיד ר&quot;י מפריש שם. וע&quot;ע תרומת הלשכה שי&quot;מ שמתרומת הלשכה.</span></ref><span dir="rtl">.</span><br />
<br />
==== <span dir="rtl">לצורך קרבנות</span> ====<br />
<br />
<span dir="rtl">שירי הלשכה אם משתמשים בהם לצורך קרבנות אם נגמר המעות מקופות של תרומת הלשכה, נחלקו תנאים: ר' מאיר – או ר' יהודה</span><ref><span dir="rtl">עי' כס&quot;מ שקלים פ&quot;ב ה&quot;ו, ע&quot;פ קדושין נד א.</span></ref> <span dir="rtl">- סבר שמשתמשים בהם לקרבנות</span><ref><span dir="rtl">ברייתא בירושלמי שקלים פ&quot;ג ה&quot;ג.</span></ref><span dir="rtl">, ואף בשירי לשכה של שנה שעברה, כל שלא עברה שנה מזמן שנתנו השקלים</span><ref><span dir="rtl">תוס' קדושין שם ד&quot;ה מועלין. ועי&quot;ש בתי' א, שאף אם עבר שנה, בדיעבד מותר.</span></ref><span dir="rtl">. וחכמים סוברים שאין משתמשים בהם לקרבנות</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">. הלכה שמשתמשים בהם לקרבנות</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שקלים שם. ועי' מקורות שבס' המפתח (פרנקל) שם שתמהו מהרמב&quot;ם שבציון</span> <span dir="rtl">26.</span></ref><span dir="rtl">.</span><br />
<br />
== '''<span dir="rtl">@ג. מותר#.</span>''' ==<br />
<br />
<span dir="rtl">מותר שירי הלשכה, שנותרו לאחר שהשתמשו בהם לשימושים שהם מיועדים עבורם</span><ref><span dir="rtl">עי' לעיל: השימוש.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו תנאים מה עושים בהם: רבי ישמעאל אומר, שקונים בהם יינות שמנים וסלתות – כשהם בזול</span><ref><span dir="rtl">תלמיד רשב&quot;ש ורש&quot;ס ירושלמי שקלים פ&quot;ד ה&quot;ב.</span></ref> <span dir="rtl">- ומוכרים אותם - הגזברים</span><ref><span dir="rtl">ר' משולם שם.</span></ref><span dir="rtl">, או שהיו נותנים לחנווני למכור</span><ref><span dir="rtl">רש&quot;ס שם.</span></ref> <span dir="rtl">- למי שצריך יין לנסכים ושמנים וסלתות למנחות, והשכר להקדש</span><ref><span dir="rtl">שקלים פ&quot;ד מ&quot;ג.</span></ref><span dir="rtl">. ורבי עקיבא אמר שאין עושים כן, לפי שאין משתכרים בשל הקדש</span><ref><span dir="rtl">שקלים שם.</span></ref><span dir="rtl">, שאין-עניות-במקום עשירות*</span><ref><span dir="rtl">כתובות קו ב. וע&quot;ע הקדש: במקח וממכר ציון 253 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, או שחוששים שמא יפסיד את ההקדש</span><ref><span dir="rtl">פהמ&quot;ש להרמב&quot;ם ערכין סופ&quot;ו ורע&quot;ב שם; רש&quot;ס שם ע&quot;פ הירושלמי שם: אא&quot;כ רוצה ויהא מפסיד משלו. ועי' תלמיד הרשב&quot;ש ור' משולם שביאור בע&quot;א.</span></ref><span dir="rtl">. הלכה כר' עקיבא</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שקלים פ&quot;ד ה&quot;ט; מאירי שקלים וכתובות שם; רע&quot;ב סוכה פ&quot;ה מ&quot;ז ד&quot;ה ומקריב.</span></ref><span dir="rtl">. בדעת ר' עקיבא נחלקו ראשונים מה היו עושים במעות: יש סוברים שמביאים מהם עולות לקיץ המזבח</span><ref><span dir="rtl">רמב&quot;ם שם; רע&quot;ב שקלים שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שממתינים עד שיהא בהם צורך לצורכי העיר</span><ref><span dir="rtl">מאירי שקלים שם בשם רבותיו.</span></ref><span dir="rtl">.</span><br />
<br />
== '''<span dir="rtl">הערות שוליים</span>''' ==<br />
<br />
<references /></div>Rakovsky