אנציקלופדיה תלמודית:שומר אבדה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:39, 15 ביוני 2022 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - מוצא אבדה שחייב בשמירתה.</span> == '''<span dir="rtl">חיובו ומהותו</span>''' == ====...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - מוצא אבדה שחייב בשמירתה.

חיובו ומהותו

חיוב שמירה

המוצא אבדה, חייב בשמירתה[1]. וכמה שיטות במקור הדבר: יש שכתבו שהתורה חייבתו בשמירה בפירוש[2], או בכתוב: ואספתו אל תוך ביתך[3], שהטילה על המוצא להכניסו לביתו ולשומרו[4], או בכתוב: והיה עמך עד דרש אחיך אתו[5], או בכתוב: והשבתו לו[6], שדרשו 'ראה היאך תשיבנו לו'[7], והיינו שצריך לשמרו שיגיע לידי בעליו[8]. ויש שכתבו שאין חיובו מהכתוב, שאין צריך הכתוב לחייבו, שסברא היא[9], שהרי חייב במצות עשה להשיבה, ובכל מצות עשה אינו נפטר אלא באונס[10].

השמירה שמתחייב

באיזו שמירה מתחייב, נחלקו אמוראים בדבר: רבה אמר שומר אבדה כשומר-חנם*, ורב יוסף אמר כשומר-שכר*, וחייב בגנבה ואבדה[11]. על טעמי האמוראים, ועל ההלכה שנחלקו בו ראשונים, ע"ע השבת אבדה: שמירתה וטיפולה[12]. במקור חיוב האחריות, יש שפירשו שכיון שנתחייב בשמירתה[13], מסברא מתחייב באחריותה ככל חיובי השומרים[14]. ויש שפירשו במקור חיוב האחריות בפשיעה, שמאחר שחייב בשמירתה משום העשה של השבת אבדה[15], כל שלא שמר כחיובו, מקיים העשה בתשלומים[16]. ויש שפירשו שסברא היא לחייבו בפשיעה, שמהיכי תיתי לפוטרו מאחר שפשע[17]. וכן יש שכתבו כן לסוברים שפושע הרי הוא כמזיק[18], כיון שהוא מזיק, מאחר ונתחייב בשמירתה[19], מסברא חייב בתשלומים[20].

על אופן חיוב הטיפול באבדה, ע"ע השבת אבדה: שמירתה וטיפולה[21].

חיוב בנזקיו

שומר אבדה בעלי חיים, יש מן האחרונים שכתבו שמתחייב על נזקיהם[22], שהרי הוא ככל השומרים, והשומרים חייבים בנזקיהם[23]. ויש שכתבו שלסוברים בטעם חיובו כשומר שכר לסוברים כן[24], משום שהתורה חייבתו בכך[25], לא חייבה אותו התורה אלא לשמור את האבדה מלהיפסד לטובתו של בעל האבדה ולא לשומרו מלהזיק[26].

החיוב מהנטילה

מוצא אבדה מתחייב בשמירה דוקא לאחר שנטל האבדה[27]. בטעם הדבר נחלקו אחרונים: א) יש שכתבו שאין מתחייבים בשמירה אלא במשיכה הראויה לקנין[28], שאין נעשה שומר אלא בקנין משיכה* או הגבהה* על מנת להשיבה[29], או לפי שהתורה חייבה המוצא בכתוב: ואספתו אל תוך ביתך[30], למושכה ולשומרה[31]. לדעה זו אם משכה והיה סבור שהיא של כסף ונמצא שהיא של זהב, אינו חייב בשמירתה[32]. ב) ויש שכתבו ששומר אבדה אין צריך קנין[33], שהרי התורה חייבה אותו בשמירתה[34], ואף אם משכה באופן שאינו קונה, מתחייב בשמירתה[35], אלא דלא שייך שמירה אלא כשהחפץ בידו[36], או לפי שלא חל חיוב השמירה אלא דוקא משמתחיל להתעסק בהשבתה[37], שמתחייב בזה בהשבה גמורה וממילא שיעבדה אותו התורה להיות שומר[38].

שעת החיוב

שומר אבדה שמתחייב משעת נטילה[39], יש מן האחרונים שכתבו שכל זמן שהאבדה בידו, מתחייב בכל רגע מחדש בחיוב השמירה, שלפי שחיוב השמירה הוא מחמת חיוב ההשבה[40], וחיוב ההשבה הוא כל זמן שהאבדה ביד המוצא עד זמן ההשבה[41], ולפיכך לסוברים בשומר אבדה שפטור בשבעליו עמו[42], אינו נפטר בשהיו בעליו עמו רק בשעת נטילה, שאחר כך נתחייב מחדש[43], לסוברים כן בשומרים שאם בעליו עמו בתחילה ואחר כך נתחייב מחדש, שחייב[44]. ויש שכתבו שאין החיוב מתחדש בכל רגע, אלא הוא חיוב משעת הנטילה[45], ולפיכך לסוברים שפטור בבעליו עמו, נפטר בשהיו עמו בשעת הנטילה[46], ואם היה בעליו עמו בשעת הפשיעה ולא בשעת הנטילה, אינו חשוב בעליו עמו[47].

לתתו לאחר

אין השומר אבדה יכול ליתנו לשומר אחר, שנאמר: אלא תוך ביתך, לביתך ולא לבית אחר, שיכול הבעלים לטעון אין רצוני שיהא אבדתי ביד אחר אלא בידך[48]. ויש מן האחרונים שכתבו שרשאי למוסרה לאחר, שהרי לא נעשה שומר אלא ממצות המקום ובמצוות שלוחו של אדם כמותו[49].

הכחשה החוזרת

בהמה שנמצאה ונכחשה מחמת פשיעת המוצא כחש החוזר – ששומר חייב בכך[50], ואילו גזלן פטור מחמת שלא קיבל על עצמו שמירה[51] - כתבו אחרונים שאף שומר אבדה פטור, כיון שלא קיבל שמירה וחיובו משום שמתחייב בהשבתה[52], ומתקיים השבה בכחש החוזר[53].

היזק שאינו ניכר

בהזק-שאינו-נכר*, כתבו אחרונים שאף לסוברים ששומר חייב בהיזק שאינו ניכר[54], שומר אבדה פטור[55], שדוקא בשומר שחיובו מחמת קבלת שמירתו, מתחייב בזה ולא שומר אבדה שאין חיובו מחמת קבלתו[56].

נטל על מנת לגוזלה

בנטל על מנת לגוזלה אינו נעשה שומר[57].

ספק שומר אבדה

אבדה שספק אם מתחייב להגביה ולהשיבה, כגון בספק הינוח, כתבו ראשונים שאם נטלה, חייב בשמירתה מספק[58].

בעליו עמו

שומר אבדה שהיה בעל האבדה עמו במלאכה, שבשאר שומרים פטור מהכתוב: אם בעליו עמו לא ישלם[59], נחלקו אחרונים אם פטור: א) יש שכתבו שחייב[60], לפי שאין בעל האבדה נחשב "בעליו", ששומר אבדה אינו שומר של הבעלים, אלא התורה מחייבת אותו[61]. או לפי שפטור בעליו עמו הוא פטור מהשמירה לסוברים כן[62], וזה דוקא בחיוב שבא מהתחיבות השומר, אך בשומר אבדה שהתורה מחייבת אותו בשמירה[63], אין בעליו עמו פוטרתו מהשמירה[64]. או לפי שיש לומר שאין פטור בעליו עמו אלא ביודע הבעלים שהוא במלאכת השומר את חפצו[65], ובשומר אבדה שאין יודע בעל החפץ שאבידתו אצל השומר, אינו נפטר[66]. ב) ויש שכתבו שפטור[67], שלפי שפטור בעליו עמו בשומרים הוא פטור מתשלומים ולא מהשמירה, לסוברים כן[68], וכיון דחיוב תשלומים דשומר אבדה דינו כבכל השומרים[69], לפיכך אף בפטור של בעליו עמו שוה להם[70].

על שומר אבדה שטוען שנגנבה ממנו האבדה, ונשבע ואחר כך באו עדים שהיא ברשותו, אם משלם תשלומי כפל, ובאיזה אופנים, ע"ע טוען טענת גנב: בשומר אבדה[71]. על האופן שמתחייב בארבעה וחמשה, ע"ע הנ"ל[72].

על המוצא אבדה ונטלה לפני יאוש, ואחר כך נתייאש בעליה ממנה, שחייב המוצא להשיבה לפי ש"באיסורא אתא לידיה"[73], שיש מפרשים הדבר שכיון שהמוצא הוא שומר של הבעלים וידו כיד הבעלים אין יאוש מועיל בדבר המצוי ברשות בעליו, ע"ע יאוש[74].

האבדה

בשטרות

המוצא שטרות, יש מן האחרונים מצדדים שכיון שנתמעטו שטרות שאין חייבים בשמירתם[75], הוא הדין נתמעטו מחיובי שמירה באבדה[76].

בקרקעות

בקרקעות, יש שנסתפקו אם מתחייבים באבידת קרקע בשמירה ובהשבה[77].

באבדת קטן

המוצא אבידת קטן, יש שכתבו שלסוברים שאין שמירה בחפץ של קטן[78], אף אין המוצא ונוטלו מתחייב בשמירתה ובאחריותה[79]. ויש מצדדים שמתחייב המוצא בשמירתה[80], שאבדה חיוב שמירתה אינה מדעת הבעלים אלא מחמת שהתורה מחייבת אותו בעל כורחו[81].

באבדה שאין חיוב השבה

אבדה שאין בה חיוב השבה כגון אבדה שאין בה סימן ולא ידעו הבעלים שאבדה ממנו שאין המוצא רשאי לזכות בה, כתבו אחרונים שאין בה חיוב שמירה[82].

הערות שוליים

  1. עי' ב"מ כח ב וכט א; רמב"ם גזו"א פי"ג ה"י; טוש"ע חו"מ רסז טז.
  2. שו"ת הרשב"א ח"ה סי' קסו, ועי' ראשונים ואחרונים דלהלן.
  3. דברים כב ב. קצוה"ח סי' רצא ס"ק ד; חי' רא"ל מאלין ח"א סי' עח בד' רש"י ב"ק נו ב ד"ה שומר אבדה.
  4. עי' קצוה"ח שם. ועי' שיעורי ר' שמואל ב"מ סי' לא אות ב.
  5. דברים שם. עי' רשב"א ב"ק קיח ב; עי' ברכת שמואל ב"מ סי' טז אות ב וסי' כה אות ב; שיעורי ר"ד פוברסקי ב"מ כה ב אות קנב בד' רש"י ב"ק נו ב ד"ה שומר אבדה.
  6. דברים שם.
  7. משנה ב"מ כח ב.
  8. חי' הגר"ח השלם (תשנ"ה) ב"מ סי' לב ד"ה והנראה; שיעורי ר' שמואל ב"מ סי' לא אות ב.
  9. פנ"י ב"ק נז א ד"ה עוד שם וב"מ כט א ד"ה ועוד דוחק; דברות משה ב"ק סי' לו וב"מ סי' כד ענף ב. ועי' חי' רא"ל מאלין ח"א ר"ס עח.
  10. דברות משה שם ושם. וכ"כ בקובץ ביאורים ב"ק אות מז, שחיוב השמירה מהכתוב (דברים שם א): השב תשיבם. ועי' חי' רא"ל מאלין שם ד"ה והנראה בזה.
  11. ב"ק נו ב, וש"נ.
  12. ציון 278 ואילך.
  13. עי' ציון 1 ואילך.
  14. חי' רא"ל מאלין ח"א סי' עח ד"ה והנראה. ועי' חי' ר' נחום בשם ר"ח שמואלביץ ב"ק סב ב, שמחלק בגדר חיוב שמירה של שומר אבדה מחיוב שאר שומרים.
  15. עי' ציון 9 ואילך.
  16. דברות משה ב"ק סי' לו ענף ג ד"ה אך. ועי"ש שדן אם י"ל כן אף לסוברים שחיי בגניבה ואבדה.
  17. פנ"י ב"ק נז א ד"ה עוד שם.
  18. ע"ע פשיעה.
  19. עי' ציון 1 ואילך.
  20. דברות משה שם ענף א ד"ה אבל.
  21. ציון 289 ואילך.
  22. פנ"י ב"ק נז א ד"ה א"ל; או"ש נז"מ פ"ד ה"ד, לטעם הגמ' ב"ק נו ב שחיובו כש"ש משום פרוטה; שו"ת הר צבי או"ח סי' קד ד"ה ומעין. ועי' רשימות שיעורים ב"ק נו ב בשם האו"ש.
  23. ע"ע שומרים. הר צבי שם.
  24. עי' ציון 11.
  25. עי' ב"ק שם, וע"ע השבת אבדה ציון 281.
  26. או"ש שם. ועי' כעי"ז בחי' ר' נחום ב"ק סב ב. ועי' חי' הגר"ח השלם (תשנ"ה) ב"מ סוס"י צג, שנסתפק, ועי' רשימות שיעורים שם בשם הגר"ח.
  27. עי' רש"י ב"ק נו ב ד"ה שומר, ואחיעזר ח"ג סי' ו ס"ק ג בדעתו; עי' שו"ת הרשב"א ח"ה סי' קסו סוד"ה תשובה. ועי' שי' ר' שמואל ב"מ סי' ל אות א.
  28. קצוה"ח סי' רצא ס"ק ד; פרי יצחק ח"ב סי' סב ד"ה אולם, ע"פ הרמ"ך בשיטמ"ק ב"מ ל ב (ועי' שי' ר' שמואל ב"מ שם סי' סו ד"ה ובש"מ).
  29. פרי יצחק ח"ב סי' סב ד"ה אולם, ע"פ הרמ"ך בשיטמ"ק ב"מ ל ב (ועי' שי' ר' שמואל ב"מ שם סי' סו ד"ה ובש"מ).
  30. דברים כב ב.
  31. עי' ציון 4. קצוה"ח סי' רצא ס"ק ד.
  32. קצוה"ח שם. וכ"כ בנתיה"מ שם ס"ק י. ועי' חזו"א ב"ק סי' ו ס"ק ו, בד' הקצוה"ח שאין הטעם לפי שלא קיבל עליו שמירת זהב, שא"צ קבלת שמירה, אלא לפי שחסר משיכה, ועי' חי' רא"ל מאלין ח"א סי' עח ד"ה אמנם בעיקר, בד' הקצוה"ח שצריך קבלת שמירה.
  33. שו"ת ראשי בשמים חו"מ סי' צו אות יח; אחיעזר ח"ג סי' ו אות ד; ברכת שמואל ב"מ סי' יז אות ד וסי' כה אות ב וחי' ושיעורי ר"ב בער נזיקין ב"מ סי' מ עמ' קנח, בשם הגר"ח. ועי' חזו"א שם.
  34. עי' ציון 1. ראשי בשמים שם; ברכת שמואל שם וחי' ושיעורי ר"ב בער שם.
  35. ראשי בשמים שם; אחיעזר שם. ועי' חזו"א שם.
  36. ברכת שמואל שם וחי' ושיעורי ר"ב בער שם.
  37. ראשי בשמים שם אות כז; אחיעזר שם.
  38. ראשי בשמים שם, ועי"ש סוף אות כח.
  39. עי ' ציון 27.
  40. עי' ציון 3 ואילך.
  41. חי' הגר"ח השלם (תשנ"ה) ב"מ סי' צג, וכ"ה בשערי זיו ב"ק סי' יב בשם הגר"ח (ועי' ציון 45); עי' שי' ר"ש רוזבסקי ב"מ סי' נו ורשימות שיעורים ב"ק נו ב, בשם האו"ש. ועי' חזו"י ב"מ פ"ח ה"ח שנסתפק בזה.
  42. עי' ציון 67 ואילך.
  43. חי' הגר"ח השלם שם ושערי זיו ב"ק סי' יב בשם הגר"ח; עי' שי' ר"ש רוזבסקי שם ורשימות שיעורים שם, בשם האו"ש.
  44. ע"ע שומרים, ועי' או"ש שם, וחזו"י ב"מ פ"ח ה"ח.
  45. רשימות שיעורים שם בשם הגר"ח (ועי' ציון 41) חזו"י ב"מ פ"ב ה"ט בד' התוספתא והספרי שבציון 48.
  46. רשימות שיעורים שם בשם הגר"ח. ועי' חזו"י שם.
  47. עי' חזו"י שם.
  48. עי' ספרי כי תצא פיסקא יג ועמק הנצי"ב שם וחזו"י ב"מ פ"ב ה"ט; חזו"י שם בביאור התוספתא שם: חייב ליטפל בה, ועי"ש שביאר עוד בטעם הדבר שהתורה חייבה משעת נטילת האבדה לשומרה עד שישיבנו לבעליה, עי' ציון 45.
  49. שו"ע הרב הל' מציאה ופקדון סל"ב.
  50. ע"ע שומרים.
  51. עי' תוס' ב"ק נו ב ד"ה פשיטא ע"פ גמ' שם צח ב.
  52. עי' ציון 9 ואילך.
  53. קובץ ביאורים ב"ק נו ב אות מז.
  54. ע"ע הזק שאינו נכר: בשומר.
  55. שער משפט סימן סו ס"ק לד; קו"ש ב"ב אות טז.
  56. שער משפט שם. ועי' חי' ר' נחום ב"ק סב ב.
  57. פרי יצחק ח"ב סי' סב ד"ה אולם; ברכת שמואל ב"מ סי' יז אות ד בשם הגר"ח. ועי' משנת יעבץ חו"מ סי' לט עמ' קיט שתלה הדבר במח' ראשונים.
  58. תוס' ב"מ כה ב ד"ה ואם. ועי' יונת אלם סי' כה ושי' ר' שמואל ב"מ סי לא בטעם הדבר שאינו ספק ממון ולקולא. ועי' תוס' שם שלר"י ששומר אבדה הוא ש"ש (עי' ציון 11), אף כאן הוא ספק ש"ש, ועי' דברי יחזקאל סי' נג ושי' ר"ד פוברסקי ב"ק נו ב, בטעם הדבר שאינו ודאי ש"ש שהרי נפטר מפרוטה דר"י.
  59. שמות כב יד. וע"ע שומרים.
  60. אחרונים דלהלן; שו"ת מהרי"ל דיסקין קו"א סי' ה אות רמז, ועי"ש שהוכיח כן מב"ק נז א, שלא פירשו טוען טענת גנב באבדה בבעלים; עי' נפש חיה ב"מ כט א, שכ"מ קצת בתוס' ב"מ מב א ד"ה אמר (ועי' ציון 67); קונטרסי שיעורים ב"ק שיעור ח אות יז בד' תוס ב"ק נז ב ד"ה נמצא.
  61. רשימות שיעורים ב"ק נו ב, בשם ר"מ סולובייצ'יק.
  62. ע"ע הנ"ל.
  63. עי' ציון 2 ואילך.
  64. עי' שי' ר"ש רוזבסקי ב"מ סי' נו, וכעי"ז בקונטרסי שיעורים סוף ב"מ, צד אחד.
  65. עי' נפש חיה שם וקונטרסי שיעורים שם שמסתפקים בזה, וע"ע שומרים.
  66. עי' נפש חיה שם; עי' חזו"י ב"מ פ"ח ה"ח; עי' קונטרסי שיעורים שם.
  67. מהרש"א מהדו"ב ב"ק נז ב לתוד"ה נמצא; שיעורי ר' יוסף רוזבסקי ב"ק נז ב ואבי עזרי בגליונות לאו"ש שכירות, בד' תוס' מ"ב מב א ד"ה אמר (ועי' ציון 60);
  68. ע"ע הנ"ל.
  69. עי' ציון 11.
  70. שי' ר"ש רוזבסקי שם.
  71. ושם ציון 22 שלמדים מהכתוב שיש חיוב כפל בשומר אבדה, ועי' חי' ר' נחום בשם ר"ח שמואלביץ ב"ק סב ב, בטעם הדבר שצריך לימוד בשומר אבדה ואין למדים משאר שומרים.
  72. ציון 105.
  73. ע"ע יאוש ציון 373.
  74. ציון 389 ואילך.
  75. ע"ע שטרות.
  76. פרי יצחק ח"ב סי' סה ס"ק ו. וע"ע הנ"ל שי"ס שאין בשטרות חיוב השבת אבדה, ועי' ציון 82. ועי' גדולי שמואל ב"מ כט א, שתלוי במח' בגמ' שם.
  77. קה"י ב"ב סי' כו סוד"ה ובנתיבות.
  78. ע"ע קטן וע' שומרים.
  79. נתיה"מ סי' רצא ס"ק ג.
  80. עי' חכמת שלמה חו"מ סי' שב ס"ב; עי' אמרי בינה ח"ב סי' לח אות ב; עי' גדולי שמואל ב"מ כט א, לטעם הגמ' ב"ק נו ב: רחמנא שעבדיה בע"כ.
  81. גדולי שמואל שם, ע"פ הגמ' שם.
  82. רע"א ב"מ כא ב.