אנציקלופדיה תלמודית:רביעית

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:55, 6 ביוני 2021 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - מדת לח בשיעורי הלכה.</span> == '''<span dir="rtl">שיעורו</span>''' == <span dir="rtl">רבי...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - מדת לח בשיעורי הלכה.

שיעורו

רביעית היא מידת הלח[1], ומשמשת בהלכה בדינים של משקים[2]. בטבריה ובציפורי היו כלים שהיו מודדים בהם רביעית[3].

השלם

הרביעית, יש מן הראשונים שכתבו שהיא רבע של מידת הקב*[4], והרבה ראשונים דחו דבריהם וכתבו שהיא רבע של מידת הלוג*[5].

ביחס לביצה

הרביעית שיעורה ביצה ומחצה[6], ויש שכתבו ששיעורה ביצה[7].

ביחס לאצבע

מידת נפח של רביעית אמר ר' חסדא ששוה בגודלה לשתי אצבעות על שתי אצבעות בגובה שתי אצבעות ושבע עשיריות האצבע[8]. בירושלמי אמרו ששוה בגודלה לשתי אצבעות על שתי אצבעות בגובה אצבע וחמש שישיות האצבע[9]. וכתבו ראשונים שלא נחלקו הבבלי והירושלמי בדבר[10], מהם יש שכתבו שר' חסדא שיער במדה "מדברית" שהיא מידה קטנה[11], ובכלי מרובע, ובירושלמי שיערו במידה "ציפורית" שהיא מדה גדולה[12], ובכלי עגול[13]. ומהם יש שכתבו שר' חסדא שיער במדת אצבע קטנה לפי אמה של ששה טפחים[14], ובירושלמי שיערו במדת אצבע גדולה לפי אמה של חמשה טפחים[15]. ומהם יש שכתבו שבירושלמי שיערו בכלי עגול שיכול לרבע מתוכה ריבוע בגודל של שתי אצבעות על שתי אצבעות בגובה אצבע וחמש שישיות האצבע[16]. על שיעורה של האצבע לפי מידות זמנינו ועל שיעור הרביעית הנמדדת על פיה עי' בנספח לע' מדות ומשקולות: שיעורי המדות השונות במידות זמנינו[17].

יש מן הגאונים והראשונים ששיערו הרביעית לפי משקל המים שבנפח רביעית, ועל כך ע"ע הנ"ל: מידות נפח[18].

בסתירה בין מדידת הביצים למדידית האצבעות

בדורות האחרונים נתגלה הבדל בין שיעור של רביעית הנמדדת לפי רוחב האצבעות לבין שיעור של רביעית הנמדדת בנפח של ביצה ומחצה, ועל כך ע"ע מדות ומשקולות: הכרעה בסתירה בין המידות, ובנספח שם: הסתירה שבין אופני חישוב המידות[19]. על השיטות השונות להלכה בזמנינו כמה היא הרביעית, ע"ע הנ"ל בנספח: שיעורי המידות השונות במידות זמנינו[20].

במקדש

בין מידות הלח שהיו במקדש[21], היתה מידת רביעית, שבה היו מודדים המים לטהרת-מצורע*[22], ואת השמן ללחם הנזיר*[23], ומחלקים השמן לכל חלה במנחת חבתין*[24]. על גדר המידות שהיו צריכות להיות במקדש, ע"ע מידות ומשקלות.

על מידת רביעית שהתירו לעשותה ואין חוששים שיחליפו אותה במידת חצי הלוג ובמידת שמינית הלוג, ע"ע מדות ומשקולות (השימוש)[25].

על זמן שתיית כדי רביעית, ע"ע שעורים וע' שתיה[26].

דינים ששיעורם תלוי בו

דינים ששיעורם רביעית

הרבה דינים במשקים[27], שיעורם ברביעית, מן התורה או מהלכה למשה מסיני או מדרבנן: איסור ביאת-מקדש* או עבודה במקדש בשותה יין שענשו מיתה-בידי-שמים*[28], שיעורו רביעית[29], שנאמר: ושכר[30], אין אסור אלא כדי לשכר[31]. איסור שתיית יין לנזיר*[32], יש מן התנאים ואמוראים שסוברים ששיעורו רביעית[33], וכן הלכה[34], שלמדים בגזירה-שוה* "שכר" האמור בנזיר[35] מ"שכר" האמור בביאת מקדש[36], כשם שאיסור יין בביאת מקדש שיעורו רביעית[37], אף איסור יין בנזיר שיעורו רביעית[38], או לפי שהוא ככל שתייה ששיעורם רביעית לסוברים כן[39], או שהוא מהלכה-למשה-מסיני*[40]. איסור הוראה בשתה יין[41], הוא בשתה שיעור רביעית[42], שאיסורו נלמד מאיסור ביאת מקדש שהוא ברביעית[43]. איסור תפילה בשתה יין[44], הוא בשתה רביעית יין[45]. איסור נזיר באכילת ענבים[46], יש סוברים ששיעורו רביעית[47], שלמדים איסורי הנזיר מאיסור שתיה שבו[48]. כוס של ארבע-כוסות*, צריך שיהיה בכל אחד מהם רביעית[49]. כוס-של-ברכה* צריך שיהיה בו רביעית[50]. יין חי שמוזג לארבע כוסות צריך שיהיה בין כולם רביעית[51]. הטלת מים לתוך מי רגלים לבטלם להתיר אמירת דברי קדושה כנגדם[52], יש סוברים ששיעור המים רביעית[53]. דם-המת* שמטמא כמת[54], יש סוברים ששיעורו רביעית[55], בטעם הדבר, ועל הסוברים שאינו מטמא אלא מדרבנן, ועל החולקים וסוברים שאין שיעורו רביעית, ע"ע דם המת[56], על הסוברים שאף דם משני מתים מטמא ברביעית, ע"ע הנ"ל: משני מתים. משקה מקבל טומאה[57], יש סוברים שאינו אלא במשקה בשיעור רביעית[58], על החולקים וסוברים שאין שיעורו ברביעית ע"ע טמאת משקים[59]. משקא טמא, יש סוברים שאינו מטמא אלא משקה בשיעור רביעית[60]. וכן דמעת העין של זב וחבריו, ודם מגפתו, וחלב האשה, שמטמאים טומאת משקים[61], שיעורם ברביעית[62]. וכן יין-של-גויים* שמטמא[63], שיעורו ברביעית[64], ואף לסוברים שטומאת שאר משקים הוא אף בפחות מרביעית[65], ביין של גוים שאינו מחמת מגע טומאה לסוברים כן[66], לא החמירו בו בפחות מרביעית[67]. השותה משקה טמא שנפסל בפסול-גויה*[68], שיעורו רביעית[69], לפי שמן התורה משקה מטמא בשיעור רביעית, לסוברים כן[70]. ואף לסוברים שמן התורה משקה כל שהוא מטמא[71], פירשו ראשונים שרצו חכמים שלא להחמיר בפסול גויה שהוא מדרבנן, לסוברים כן[72], כשיעור טומאה של תורה, אלא הקילו ונתנו לו שיעור גדול יותר[73]. יין של גויים, יש שכתבו שאיסורו ברביעית[74], ואף על פי שיין עבודה זרה איסורו בכל שהו[75], בסתם יינם שאין איסורו אלא מדרבנן[76], נתנו לו חכמים שיעור ככל איסורי שתיה[77]. טעימה* המותרת בתענית לסוברים כן[78], יש סוברים שהוא דוקא בפחות מרביעית אבל טעימת רביעית אסורה[79]. שיעור הכלי והמים לנטילת-ידים*, היא רביעית[80], על מחלוקת תנאים בשיעור שניים הנוטלים ידיהם, ע"ע נטילת ידים. על טבילת-כלים* טמאים, ששיעורה מן התורה במקוה* המחזקת רביעית, ע"ע מקוה[81], על טבילת כלים הלקוחים מן הגוי, שיש סוברים ששיעורה מן התורה במקוה המחזקת רביעית, ע"ע טבילת כלים[82], וע' מקוה. מים חיים של טהרת-מצורע*[83], יש סוברים ששיעורו רביעית[84], בטעם הדבר, ואם הוא מן התורה, ע"ע הזאה (ב): בטהרת מצורע[85]. שמן שהיו נותנים בשלושים לחמי-תודה* היו בהם שתי רביעיות, רביעית אחת לעשר חלות ועשר רקיקין, ורביעית אחת לעשר חלות רבוכות[86], במקור השיעור אם הוא מן התורה או מהלכה-למשה-מסיני*, ע"ע לחמי תודה[87]. שמן שהיו נותנים בלחמי נזיר[88], שיעורה רביעית[89], במקור השיעור אם הוא מן התורה או מהלכה-למשה-מסיני*, ע"ע איל נזיר[90]. שמן שהיו נותנים בחביתי כהן גדול[91], שיעורה רביעית לכל חלה[92], במקור השיעור ע"ע חביתין[93]. מוציא* בשבת שחייב דוקא במוציא שיעור שיש בו תועלת[94], השיעור במשקים – חוץ מיין חלב דבש מים, לסוברים כן[95] - וכל השופכים – מים סרוחים[96] - בשבת, שיעורם ברביעית[97]. שיעור המים להשקאת-סוטה*[98], יש סוברים שהיא רביעית[99], בטעם הדבר ע"ע השקאת סוטה[100]. השותה משקים של מעשר-שני* חוץ לירושלים שלוקה עליהם[101], יש שכתבו שהוא דוקא בשותה רביעית[102]. שיעור שתיה ביום הכיפורים לחייב כרת ומלקות וחטאת[103], בית שמאי אומרים שהיא ברביעית[104], על החולקים וסוברים שאין שיעורה ברביעית ע"ע יום הכפורים[105]. על שיעור שברי כלי חרס שיש בהם בית קיבול לקבלת טומאה, שבכלים מסויימים השיעור הוא רביעית, ע"ע כלים (כלי חרס)[106]. ברכה-אחרונה* אחר שתיית משקים יש סוברים שמברכים דוקא אחר שתיית שיעור רביעית[107], כשם ששתיית איסור שיעורה רביעית[108], על החולקים וסוברים שאין שיעורה ברביעית, ע"ע ברכה אחרונה[109], וע' ברכה-מעין-שלש*[110]. על השותה רביעית יין שמצטרף לזמון* של עשרה, ע"ע זמון[111].

כלל איסורי השתיה

כלל איסורי שתייה יש שכתבו ששיעורם רביעית[112]. ויש חולקים וסוברים שאין שיעורם רביעית[113]. ויש שכתבו שדוקא איסורי תורה שאסרו הכתוב בלשון שתייה שיעורם רביעית[114]. ויש מחלקים, שאיסורי שתיה שנאסרו באיסור אחד עם איסורי אכילה, אין שיעורם ברביעית, ואיסורי שתיה שנאסרו בנפרד מאכילה, שיעורם ברביעית[115]. ויש מחלקים להיפך שבמשקים שהאיסור מדין אכילה, שיעור האיסור בשתיה הוא ברביעית, שרביעית לח הוא כזית ביבש לסוברים כן[116], אבל במקום שהאיסור מדין שתיה אין השיעור ברביעית[117]. ויש מחלקים שאיסורי שתיה שמהות האיסור היא ההנאה, שיעורה ברביעית, לפי שבדבר הנוזל ומתפשט בכל הגוף אין החיך נהנה ושבע אלא בשיעור רביעית ולא בכזית כבאוכל[118], אבל באיסורי שתיה שאין מהותם ההנאה, כגון בשתיית תרומה שמהות האיסור היא לפי שהוא שייך לכהן, בזה שיעורו בכזית[119].

משקה שנתייבש ונתעבה, שנשתנה שיעורו מרביעית לכזית ע"ע זית[120]. על איסורי תורה ששיעורם ברביעית שאין היתר מצטרף לאיסור חוץ מרביעית של נזיר, ע"ע התר מצטרף לאסור[121].

זמן של כדי רביעית

על דינים הנוהגים בשיעור זמן של שתיית רביעית, ע"ע ארבע-כוסות*[122], וע' ברכה-אחרונה*[123], וע' חצי-שיעור[124], וע' יום-הכיפורים*[125], וע' כוס-של-ברכה*[126], וע' כזית-בכדי-אכילת פרס*[127], וע' מלא לוגמיו, וע' שעורים, וע' שתיה.

הערות שוליים

  1. עי' ברייתא ב"ב פט ב; רמב"ם בפיה"מ כלים פי"ז מי"א. ועי' ציון 47, שאף ביבש יש ששיעורו ברביעית.
  2. עי' להלן: דינים ששיעורם תלוי בו.
  3. פסחים קט א.
  4. תוס' פסחים קט א רביעית בשם רבותיו של רש"י; שיטה לחכמי איוורא נזיר לח א בשם י"מ; שו"ת הרמ"ע מפאנו סי' י בשם אחד מחכמי הצרפתים.
  5. ר"ח פסחים קט ב; תוס' שבת עו ב ד"ה צריך וערובין כט ב ד"ה ויעמוד ופסחים קט א ד"ה רביעית; מחז"ו סי' עד; או"ז מקוואות סי' שלז. ועי' רמב"ם בכורים פ"ו הט"ו: והלוג ד' רביעיות, וע"ע לוג ציון 22.
  6. בה"ג סי' ה; ר"ח פסחים קט ב; רי"ף פסחים כג ב בדפי הרי"ף; רגמ"ה חולין צט ב; רש"י שבת עו ב. ועוד, וע"ע לוג ציון 21.
  7. ב"י או"ח סי' רי בד' הרא"ש ברכות פ"ז סי' כד. ועי' פרישה שם סי' קצ אות ד וד"ח על הרא"ש שם אות פא.
  8. עי' פסחים קט א, ועי"ש שהוכיח כן מברייתא ששיערו גודל של מקוה המחזקת מ' סאה; רמב"ם ביכורים פ"ו הט"ו. על מידת האצבע ע"ע מדות ומשקולות (שיעוריהם) ציון 1 ואילך, ועי' להלן ציון 17.
  9. עי' ר' יוסה בשם ר' יודה בן פזי ור' יוסי בן ר' בון בשם שמואל בירושלמי שבת פ"ח ה"א ופסחים פ"י ה"א, ור' יוסי בשם ר' יוסי בן פזי ור' יוסי בר ביבי בשם ר' שמואל בירושלמי שקלים פ"ג ה"ב. וכ"ה בפיוט ר"א הקליר לפרשת שקלים: והכוס סובב אצבעיים על אצבעיים ועל גובה חסר שתות מאצבעיים, והובא בתוס' פסחים קט א ד"ה רביעית.
  10. ראשונים דלהלן.
  11. ע"ע מדות ומשקלות השיעורים ציון 213 ואילך.
  12. ע"ע הנ"ל ציון 222. תוס' פסחים שם שבבבלי שיער במידה "מדברית" ובירושלמי במידה "ציפורית" ראב"ן פסחים שם שבבבלי שיער באצבע לפי אמה של ששה טפחים (ע"ע אמה ציון 10), ובירושלמי לפי אמה של חמשה טפחים (ע"ע הנ"ל ציון 8).
  13. תוס' פסחים שם.
  14. ע"ע אמה ציון 10.
  15. ע"ע הנ"ל ציון 8. ראב"ן פסחים שם.
  16. תוס' שם בתי' ב; תוס' הרא"ש שם.
  17. ציון 37 ואילך, 55 ואילך.
  18. ציון 237 ואילך.
  19. וע"ע ביצה ציון 56 ואילך.
  20. ושם טבלה ז.
  21. ע"ע מדות ומשקלות (במקדש).
  22. עי' ציון 84. משנה מנחות פח א; רמב"ם כהמ"ק פ"א הי"ח. וע"ע מדות ומשקלות (במקדש) ציון 75.
  23. עי' ציון 89. משנה שם; רמב"ם שם. וע"ע מדות ומשקלות (במקדש) ציון 76.
  24. עי' ציון 92. תוספתא מנחות פ"י; ר' חייא בגמ' שם ב; רמב"ם כהמ"ק פ"א הי"ז. וע"ע מדות ומשקלות (במקדש) ציון 77.
  25. ציון 131.
  26. וע"ע כזית בכדי אכילת פרס ציון 153 ואילך.
  27. ועי' ציון 47, שאף באוכלים יש ששיעורם ברביעית.
  28. ע"ע ביאת מקדש ציון 56 ואילך, ושם ציון 81 שי"ס שאין אסור מה"ת כניסה למקדש אלא עבודה, וע"ע שתויי יין.
  29. משנה כריתות יב ב וברייתא שם יג ב; רמב"ם ביאת מקדש פ"א ה"א. ועי' ברייתא שם שאף בכ"ש יש איסור ללא עונש, ועי' כס"מ שם שאף אין לוקים בכ"ש, וע"ע הנ"ל. ועי' רמב"ם תפילה פט"ו ה"ד שה"ה איסור נשיאת כפים בשיכור (ע"ע יין ציון 185), הוא בשתה רביעית, לפי שהוקש ברכה לעבודה, ועי' תוס' כריתות יג ב ד"ה ונכנס, שפי' מטעם אחר שהוא ק"ו מתפילה שעד רביעית מותר, עי' להלן.
  30. ויקרא י ט.
  31. ברייתא שם.
  32. ע"ע.
  33. משנה ראשונה במשנה נזיר לד ב, ור"ת בתוס' שם לח ב ד"ה ואינו, בד' משנה אחרונה ור"ע שם; ר' אלעזר בן עזריה בתוספתא נזיר פ"ד; עי' ר' חנן ערובין ד א וסוכה ו א: כדי רביעית יין לנזיר, ותוס' סוכה שם ד"ה גפן בד' רש"י ערובין שם בביאורה. ועי' דעה ראשונה בתוס' שם ורא"ש נזיר שם בדעת משנה אחרונה ור"ע, שחולקים, וע"ע נזיר.
  34. רמב"ם נזירות פ"ה ה"ב.
  35. במדבר ו ג.
  36. עי' ציון 30.
  37. עי' לעיל.
  38. ירושלמי נזיר פ"ו סוה"א. ועי' תוס' ערובין ד ב ד"ה גפן, והגה"ה עה"ג שם.
  39. עי' ציון 112. ר"ת בתוס' נזיר שם.
  40. עי' סוכה ועירובין שם ש"רביעית יין לנזיר" האמור שם הוא מהלמ"מ, ועי' ציון 33; רשב"ם פסחים קט א ד"ה רביעית; רמב"ם בהקדמת פיה"מ.
  41. ע"ע הוראה: שתוי יין.
  42. ר' יהודה אמר שמואל ערובין סד א, כתובות י ב ונזיר לח א. וע' רמב"ם ביאת מקדש פ"א ה"א וג וה, וע"ע הנ"ל ציון 164 ואילך.
  43. ע"ע הנ"ל ציון 112 ואילך, ועי' לעיל. עי' מפרש נזיר שם ד"ה שהורו.
  44. ע"ע שיכור וע' תפילה.
  45. ירושלמי תרומות פ"א ה"ד; עי' תוס' ערובין סד א ד"ה שתה בשם יש ספרים ולח"מ תפלה פ"ד הי"ז ובהגר"א או"ח ר"ס צט בד' הרמב"ם שם, שגרסו בגמ' שם: שתה רביעית אל יתפלל (וע"ע הוראה ציון 164); רמב"ם שם; טוש"ע שם א. וע"ע יין ציון 185. ועי' ירושלמי שם ורמב"ם וטוש"ע שם, שבשתה רביעית דינו כ"שתוי" וביותר מרביעית דינו כ"שיכור", וע"ע שיכור בחילוק הדין בין שיכור לשתוי.
  46. ע"ע נזיר.
  47. רש"י סוכה ו א ד"ה כדי ותוס' סוכה שם ד"ה גפן ונזיר שם ורא"ש נזיר שם בד' משנה ראשונה שם; תוס' סוכה שם בד' ר' אלעזר בן עזריה בתוספתא נזיר פ"ד. וע"ע הנ"ל שי"ח. ועי' רש"י שם וברכות מא א ד"ה כדי ותוס' ברכות שם ד"ה גפן, כיצד משערים רביעית באוכלים, וע"ע יין ציון 266.
  48. עי' לעיל. עי' פי' הרא"ש נזיר לח ב בגירסתו בגמ' שם.
  49. עי' ברייתא פסחים קח ב: ד' כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי רביעית, ורשב"ם שם ד"ה צריך בביאורה, ועי' מפרש שם ותוס' שם ד"ה ואת; מאירי נזיר לח א בביאור ר' יהודה אמר שמואל שם: ארבע כוסות הללו צריך שיהיה בהן כדי רביעית (ועי' מפרש שם שביאר בע"א, שהכוונה לשיעור כל הכוסות יחד); רמב"ם חו"מ פ"ז ה"ז; טוש"ע תעב ט. וע"ע ארבע כוסות ציון 101.
  50. ר' נחמן אמר רבה בר אבוה שבת עו ב; רמב"ם ברכות פ"ז הי"ד בכוס של ברה"מ ושבת פכ"ט ה"ז בשל קידוש; וע"ע כוס של ברכה ציון 391.
  51. מפרש נזיר לח א ד"ה ד' בד' ר' יהודה אמר שמואל שם; רמב"ם חו"מ פ"ז ה"ט.
  52. ע"ע מחנה קדוש.
  53. רב נחמן ורב יוסף ברכות כה ב בד' ר' זכאי בברייתא שם, ורב יוסף שם אף בד' חכמים בברייתא שם; רמב"ם ק"ש פ"ג ה"י; טוש"ע או"ח עז א. וע"ע מחנה קדוש, ושם השיעור הצריך לכמה הטלות.
  54. ע"ע דם המת.
  55. משנה אהלות פ"ב מ"ב, וע"ע דם המת ציון 13. וע"ע כבד ציון 16, שה"ה כבד המת שנימוח.
  56. ציון 14 ואילך.
  57. ע"ע טמאת משקים.
  58. רש"י ע"ז לא א ד"ה ומטמא, ותוס' שם ל ב ד"ה ומטמא בדעתם. ועי' רש"י פסחים יז ב ד"ה אבל לית ולג ב ד"ה בכביצה (שנטמא בכ"ש), ולשון לימודים סי' עד, וערל"נ כריתות יג ב ד"ה ליטמא, וע"ע הנ"ל ציון 224 ואילך.
  59. ציון 221 ואילך.
  60. רש"י פסחים יז ב ד"ה אבל לית, ולג ב ד"ה בכביצה ונדה נה ב ד"ה ברביעית; מפרש נזיר לח א ד"ה כל משקין; תוס' פסחים יד א ד"ה דאיכא בשם ר"ת; תו"י שבת יד א בשם ריב"א; מאירי פסחים יד א וכמ"ק; ריטב"א ברכות נב א ד"ה גזירה. וע"ע הנ"ל ציון 226 שי"ח, ושם ציון 229 לענין טומאה מדרבנן.
  61. ע"ע הנ"ל ציון 238.
  62. ברייתא כריתות יג א וב ונדה נה ב.
  63. ע"ע טמאת משקים ציון 239, וע' יין של גויים ציון 188.
  64. ר' יוחנן בשם ר' יהודה בן בתירא ע"ז לא א. וע"ע טמאת משקים ציון 239, וע' יין של גויים ציון 189 ואילך.
  65. עי' ציון 58.
  66. ע"ע הנ"ל ציון 193.
  67. תוס' ע"ז ל ב ד"ה ומטמא. וע"ע טמאת משקים ציון 241 ואילך, וע' יין של נסך ציון 195.
  68. ע"ע.
  69. משנה מעילה יז ב ומקוואות פ"י מ"ז; רמב"ם אבה"ט פ"ח הי"א וטומאת אוכלין פ"ד ה"ג.
  70. עי' לעיל, וע"ע טמאת משקים ציון 227. תוס' יומא פ ב ד"ה וחצי; תוס' רא"ש שבת יד א; תו"י שבת שם.
  71. עי' לעיל, וע"ע הנ"ל ציון 226.
  72. ע"ע פסול גויה.
  73. תוס' רי"ד שבת שם.
  74. עי' רמב"ם מאכלות אסורות פי"א ה"ג וכס"מ שם ולח"מ שם ה"ב פי' א. ועי' לח"מ שם פי' ב, שאיסורו בכ"ש אלא שאין מכין אותו אלא בשותה רביעית, וע"ע חצי שיעור ציון 293 ואילך.
  75. ע"ע יין נסך ציון 116.
  76. ע"ע הנ"ל ציון 5.
  77. עי' ציון 112. כס"מ שם; לח"מ שם.
  78. ע"ע טעימה ציון 20 ואילך.
  79. עי' ברכות יד א ורש"י שם ד"ה רביעתא. וע"ע טעימה ציון 66 ואילך, ושם ציון 70, שי"ס שאין שיעורו ברביעית.
  80. משנה ידים פ"א מ"א; רמב"ם מקואות פי"א ה"ח; טוש"ע או"ח קס יג.
  81. וע"ע טבילת כלים ציון 459 ואילך.
  82. ציון 465 ואילך. ושם ציון 462 שי"ח.
  83. ע"ע הזאה (ב) ציון 7, וע' טהרת מצורע ציון 277 ואילך.
  84. משנה מנחות פח א ונגעים פי"ד מ"א; רמב"ם טו"צ פי"א ה"א. וע"ע הזאה (ב) ציון 20, וע' טהרת מצורע ציון 277.
  85. ציון 21 ואילך.
  86. ברייתא מנחות פט א, ועי' נזיר לח א: חלת רביעית שמן, ותוס' שם ד"ה חלת ופי' הרא"ש שם ותוס' רי"ד שם בשם ר' ברוך; רמב"ם מעה"ק פ"ט ה"כ. ועי' ר' ברוך שם בד' שמואל שם שמונה שתי רביעיות אחת לחלות ורקיקין ואחת לרבוכות.
  87. ציון 306 ואילך.
  88. ע"ע איל נזיר ציון 4 ואילך.
  89. ר' אלעזר בן עזריה בברייתא מנחות פט א, וגמ' נזיר לח א; רמב"ם נזירות פ"ח ה"א. וע"ע הנ"ל
  90. ציון 11 ואילך.
  91. ע"ע חביתין: השמן והלבונה.
  92. מנחות פח ב; רמב"ם מעה"ק יג ג וכלה"מ פ"א הי"ז.
  93. ציון 122 ואילך.
  94. ע"ע מוציא ציון 1746.
  95. עי' ת"ק במשנה דלהלן, ועי' ר"ש שם שחולק, וע"ע מלאכת שבת (שיעורה).
  96. רש"י שבת עו ב ד"ה שופכים.
  97. משנה שבת עו ב; רמב"ם שבת פי"ח ה"ב. ועי' ר"ש במשנה שם שכן השיעור אף ביין חלב ודבש, ות"ק שם חולק, וע"ע הנ"ל.
  98. ע"ע: המים.
  99. ר' יהודה סוטה טו ב.
  100. ציון 422 ואילך.
  101. ע"ע חיבי מלקיות ציון 616, וע' מעשר שני.
  102. רמב"ם מע"ש פ"ב ה"ה.
  103. ע"ע יום הכפורים.
  104. ברייתא יומא פ א.
  105. ציון 525 ואילך.
  106. ועי' משנה כלים פ"ב מ"ב ורמב"ם כלים פי"ח הי"ג.
  107. רמב"ם ברכות פ"ג הי"ב; שו"ע או"ח רי א דעה א'.
  108. כס"מ ברכות שם. ועי' בהגר"א או"ח שם: דשיעור משקין בכ"מ ברביעית.
  109. ציון 35.
  110. ציון 69 ואילך.
  111. ציון 405.
  112. עי' תוס' נזיר לח א ד"ה אמר, ביין של ערלה וכלאי הכרם שאיסורו ברביעית, וגלות עליות מקואות פ"י מ"ז פסקא ב בדעתם, ועי' ר"ת בתוס' שם ב ד"ה ואינו, לענין איסור יין בנזיר: עד שישתה רביעית כדרך כל שתיה (ועי' ציון 39); כס"מ ברכות פ"ג הי"ב ומאכ"א פי"א ה"ג; עי' לח"מ שביתת עשור פ"ב ה"ד ומאכ"א פי"א ה"ב; שו"ת רע"א קמא סי' קנד ד"ה הנה הרמב"ם. ועי' בהגר"א או"ח סי' רי אות ב: דשיעור משקין בכ"מ ברביעית, וע"ע שעורים.
  113. שו"ת פנים מאירות ח"ב סי' קלז; שארית יהודה לרי"ל שניאורי או"ח סי' טו בד' הרמב"ם מאכ"א פ"ו ה"א ועוד. ועי' מנ"ח מ' קמח אות יג ושו"ת בנין ציון סי' מט – נג ודרך אמונה תרומות פ"י ה"ב בביאור ההלכה, שהאריכו שיש איסורים ששיעורם ברביעית ויש שאינם ברביעית, ועי' להלן. וע"ע הנ"ל.
  114. עי' קר"א שם ד"ה ולענ"ד; גלות עליות מקואות פ"י מ"ז פסקא ב. ועי' מנ"ח שם סוף אות יג: היכי דמבואר בתורה בלשון שתיה ודאי דהוי ברביעית.
  115. שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' רנב ד"ה והנראה.
  116. עי' ר' יוסף שבת עז א, וע"ע זית ציון 44 ואילך.
  117. אהא"ז ביאת מקדש פ"א ה"א.
  118. ע"ע זית.
  119. דרך אמונה שם.
  120. ציון 43 ואילך.
  121. ציון 37.
  122. ציון 110.
  123. ציונים 36, 40.
  124. ציונים 293, 792 ואילך.
  125. ציון 537.
  126. ציון 842 ואילך.
  127. ציונים 5, 149 ואילך.