אנציקלופדיה תלמודית:קנין דברים

From ויקישיבה
Revision as of 12:26, 19 June 2022 by Rakovsky (talk | contribs) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - קנין בדבר שאין בו ממש.</span> == '''<span dir="rtl">הכלל</span>''' == <span dir="rtl">המקנ...")
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

הגדרת הערך - קנין בדבר שאין בו ממש.

הכלל

המקנה דבר-שאין-בו-ממש*, קנין דברים הוא ואינו קונה[1]. כגון הכותב בשטר וקנינו מפלוני שילך בסחורה עם פלוני, או שישתתפו שניהם באומנות, וכיוצא בזה[2], והיינו דברים שאינם קנין עכשיו בעיקר הענין, אלא קנין על הבטחה על עשיית דבר[3]. וכמה טעמים נאמרו בדבר: א) יש שכתבו לפי שאין לקנין על מה לחול[4]. ב) ויש שכתבו שהחיסרון בעצם ההתחייבות שלא מצינו בתורה שאדם מתחייב לחבירו לעשות מעשה[5]. ג) ויש שכתבו לפי שקנין הוא שמראה הנותן למקבל את החפץ שנותן לו, ועושה קנין על כך, אבל כשהחפץ הניתן אינו מבורר, אינו מבורר על מה עושה את הקנין[6]. ויש שפירשו בדעתם שהחיסרון דוקא בקנין חליפין[7], לפי שקנין חליפין צריך דבר מבורר ומסוים[8].

הקנין

בקנין חליפין*, קנין דברים אינו קונה[9]. על שאר קנינים, ופרטי הדינים בזה, ע"ע דבר שאין בו ממש: בקנינים[10].

חלוקת שותפות

שותפים שקנו זה מזה לחלוק השותפות, הרי זה קנין דברים שאינו קונה[11], על פרטי דיניו, ע"ע דבר שאין בו ממש: בחלוקת שותפות, וע' חלוקת שותפות[12]. על הקונים זה מזה לבנות יחד, אם חשוב קנין דברים, ע"ע דבר שאין בו ממש: בחלוקת שותפות[13].

התחייבות לשאין בו ממש

על העושה קנין לחייב את גופו בדבר-שאין-בו-ממש*, כגון אכילת פירות או דירת בית וכיוצא, שנחלקו אחרונים אם אינו קנין דברים לפי שגופו יש בו ממש, ע"ע התחייבות[14].

הזכרת שם שמים

הקונה בחליפין דבר שאין בו ממש, שקנין דברים הוא ואינו קונה[15], אם הזכיר בקנין 'קונה שמים וארץ' – שכן היה המנהג[16] - מצוה לקיים את הדבר כבנשבע לקיים את הדבר[17].

הערות שוליים

  1. ב"ב ג א; רמב"ם מכירה פ"ה הי"ד ושכנים פ"ב ה"י ושלוחין ושותפין פ"ג ה"ו; טוש"ע חו"מ קכג ב וקנז ב ורג א ורמג י.
  2. רמב"ם מכירה שם; עי' טוש"ע חו"מ רג א.
  3. מאירי ב"ב שם.
  4. רא"ש כתובות פ"ה סי' א ותוס' רא"ש שם נד א ושו"ת הרא"ש כלל יב ס"ק ג; עי' רשב"א ב"ב שם; נמוק"י ב"ב שם (ב א); טוש"ע שם.
  5. משנת ר' אהרן שכנים פ"ב ה"י אות ב; שי' ר' שמואל ב"ב אות נא וסח.
  6. רגמ"ה שם. וכעי"ז ברמב"ם שם: שהרי לא הקנה לחבירו דבר מסוים וידוע.
  7. עי' ציון 8.
  8. חי' ר' נחום ב"ב אות מא. וע"ע חליפין ציון 164.
  9. רש"י ב"ב שם ג א ד"ה קנין; עי' ראב"ן שם; פסקי הרי"ד שם; ר' ברוך הספרדי שם; ר"י קרקושא שם; פרישה חו"מ סי' קנו.
  10. ועי' חי' ר' נחום ב"ב אות מא, שהוכיח בד' ראשונים שבציון הקודם, ועוד, שקנין דברים אינו קונה דוקא בחליפין, ועי' שי' ר' שמואל ב"ב אות נט, שהראשונים הנ"ל נקטו חליפין וק"ו בשאר קנינים, ועי"ש בטעם הדבר.
  11. ב"ב ג א; רמב"ם שכנים פ"ב ה"י ומכירה פ"ה הי"ד; טוש"ע חו"מ קנז ב ורג א.
  12. ציון 115 ואילך.
  13. ציון 118 ואילך.
  14. ציון 124 ואילך.
  15. עי' לעיל.
  16. עי' שו"ת הגאונים דלהלן.
  17. שו"ת הגאונים הקצרות סי' קס וכנה"ג חו"מ סי' רג הגה"ט ס"ק ד, בדעתם. וע"ע חליפין ציון 387.