https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%A7%D7%94%D7%9C&feed=atom&action=historyאנציקלופדיה תלמודית:פסולי קהל - היסטוריית גרסאות2024-03-29T15:19:33Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.39.6https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%A7%D7%94%D7%9C&diff=157360&oldid=prevRakovsky ב־06:50, 26 ביוני 20222022-06-26T06:50:29Z<p></p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%A7%D7%94%D7%9C&diff=157360&oldid=157359">הצגת שינויים</a>Rakovskyhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%A7%D7%94%D7%9C&diff=157359&oldid=prevRakovsky: יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - האסורים להינשא לקהל ה'.</span> <span dir="rtl">הפסולים להינשא לישראל נקראו..."2022-06-26T06:48:29Z<p>יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - האסורים להינשא לקהל ה'.</span> <span dir="rtl">הפסולים להינשא לישראל נקראו..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div><span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - האסורים להינשא לקהל ה'.</span><br />
<br />
<span dir="rtl">הפסולים להינשא לישראל נקראו בתלמוד: פסולי קהל</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' יבמות סח א. ועי' כתובות כט א. ועי' אמת ליעקב דברים כג ג, בפי' הכינוי &quot;פסולי קהל&quot;.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span><br />
<br />
<span dir="rtl">על גר*, שנחלקו תנאים אם במקום שאסרה תורה על הפסולים שלא יבואו בקהל ה' אף הם בכלל, ע&quot;ע גר</span><ref><span dir="rtl">''' ציון 174 ואילך.'''</span></ref><span dir="rtl">. על בירור כשרותם של אישה או אישה הבאים להינשא שאין בהם חשש איסור חיתון של פסולי קהל, ע&quot;ע יוחסין.</span><br />
<br />
== '''<span dir="rtl">מדאוריתא</span>''' ==<br />
<br />
<span dir="rtl">בפרשת פסולי קהל</span><ref><span dir="rtl">''' עי' דברים כג ב-ט.'''</span></ref> <span dir="rtl">נמנו בתורה מספר פסולים שאיסורם איסור עולם: א) פצוע דכא</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע פצוע דכא; כרות שפכה. '''</span></ref> <span dir="rtl">אסור לבת ישראל באיסור לאו</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע חיבי לאוין.'''</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: לא יבֹא פצוע דכה וגו' בקהל ה'</span><ref><span dir="rtl">''' דברים שם ב. עי' ספה&quot;מ לרמב&quot;ם ל&quot;ת שס; עי' סמ&quot;ג לאוין קיח-קיט; עי' חינוך מ' תקנט. וע&quot;ע פצוע דכא; כרות שפכה, אם נמנה כלאו בפ&quot;ע, או שנכלל בלאו א' עם כרות שפכה. '''</span></ref><span dir="rtl">, ועליו ע&quot;ע פצוע דכא; כרות שפכה.</span><br />
<br />
<span dir="rtl">ב) כרות שפכה</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע הנ&quot;ל. '''</span></ref><span dir="rtl">, אסור לבת ישראל באיסור לאו, שנאמר: לא יבֹא וגו' וכרות שפכה בקהל ה'</span><ref><span dir="rtl">''' דברים שם. עי' ספה&quot;מ שם; עי' סמ&quot;ג שם; עי' חינוך שם. וע&quot;ע הנ&quot;ל, אם נמנה כלאו בפ&quot;ע, או שנכלל בלאו א' עם פצוע דכא.'''</span></ref><span dir="rtl">, ועליו ע&quot;ע פצוע דכא; כרות שפכה. ג) ממזר* אסור באיסור לאו לבת ישראל, וכן ממזרת אסורה באיסור לאו לישראל, שנאמר: לא יבֹא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי לא יבֹא לו בקהל ה'</span><ref><span dir="rtl">''' דברים שם ג. עי' ספה&quot;מ לרמב&quot;ם ל&quot;ת שנד; עי' סמ&quot;ג לאוין קיז; עי' חינוך מ' תקס.'''</span></ref><span dir="rtl">, ועליהם ע&quot;ע ממזר. ד) גר עמוני</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע מואבי; עמוני.'''</span></ref> <span dir="rtl"> - אבל לא גיורת עמונית, ולא בת גר עמוני</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 188 ואילך.'''</span></ref> <span dir="rtl"> - אסור באיסור לאו לבת ישראל, שנאמר: לא יבֹא עמוני וגו' בקהל ה' גם דור עשירי לא יבֹא להם בקהל ה' עד עולם</span><ref><span dir="rtl">''' דברים שם ד. עי' ספה&quot;מ לרמב&quot;ם ל&quot;ת נג; עי' סמ&quot;ג לאוין קיג-קיד; עי' חינוך מ' תקסא. וע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 151 ואילך, אם נמנה כלאו בפ&quot;ע, או שנכלל בלאו א' עם מואבי.'''</span></ref><span dir="rtl">, ועליו ע&quot;ע מואבי; עמוני. ה) גר מואבי</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע הנ&quot;ל.'''</span></ref> <span dir="rtl"> - אבל לא גיורת מואבית, ולא בת גר מואבי</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 188 ואילך.'''</span></ref> <span dir="rtl"> - אסור באיסור לאו לבת ישראל, שנאמר: לא יבֹא וגו' ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבֹא להם בקהל ה' עד עולם</span><ref><span dir="rtl">''' דברים שם. עי' ספה&quot;מ שם; עי' סמ&quot;ג שם; עי' חינוך שם. וע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 151 ואילך, אם נמנה כלאו בפ&quot;ע, או שנכלל בלאו א' עם עמוני. '''</span></ref><span dir="rtl">, ועליו ע&quot;ע מואבי; עמוני.</span><br />
<br />
<span dir="rtl">כמו כן נמנו בפרשת פסולי קהל שני פסולים שאינם אסורים אלא שני דורות, שהגר* ובנו אסורים לבוא בקהל ישראל, ובן בנו מותר</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע אדומי ציון 1 ואילך וע' מצרי. '''</span></ref><span dir="rtl">: א) גר אדומי*, האסור באיסור עשה</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע חיבי עשין. עי' כתובות ל א: חייבי עשה מצרי ואדומי. '''</span></ref> <span dir="rtl"> - דהיינו בלאו-הבא-מכלל-עשה*</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע לאו הבא מכלל עשה ציון 3 ואילך.'''</span></ref> <span dir="rtl">- לבת ישראל, וגיורת אדומית, האסורה - לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע אדומי ציון 7 ואילך. ושם, ציון 10, שי&quot;ח.'''</span></ref><span dir="rtl">, וכן הלכה</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע הנ&quot;ל ציון 11.'''</span></ref> <span dir="rtl">- באיסור עשה לישראל, שנאמר: לא תתעב אדֹמי וגו' בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבֹא להם בקהל ה'</span><ref><span dir="rtl">''' דברים שם ח-ט.'''</span></ref><span dir="rtl">, ועליהם ע&quot;ע אדומי. ב) גר מצרי*, האסור באיסור עשה - דהיינו בלאו הבא מכלל עשה</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע לאו הבא מכלל עשה ציון 3 ואילך.'''</span></ref> <span dir="rtl">- לבת ישראל, וגיורת מצרית, האסורה - לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע מצרי. '''</span></ref><span dir="rtl">, וכן הלכה</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע הנ&quot;ל.'''</span></ref> <span dir="rtl">- באיסור עשה לישראל</span><ref><span dir="rtl">''' עי' כתובות שם: חייבי עשה מצרי ואדומי.'''</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: לא תתעב מצרי וגו' בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבֹא להם בקהל ה'</span><ref><span dir="rtl">''' דברים שם.'''</span></ref><span dir="rtl">, ועליהם ע&quot;ע מצרי.</span><br />
<br />
<span dir="rtl">במקום אחר נאמר לאו נוסף: ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך</span><ref><span dir="rtl">''' דברים ז ג.'''</span></ref><span dir="rtl">, ולדעת חכמים שהלאו לא נאמר אלא על שבע-אומות*</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע גוי ציון 150 ואילך.'''</span></ref><span dir="rtl">, יש מהראשונים סוברים שהוא פסול קהל נוסף, ששבע האומות אפילו בגירותם פסולים לבוא בקהל, ועל כך ע&quot;ע גוי</span><ref><span dir="rtl">''' ציון 157 ואילך.'''</span></ref> <span dir="rtl">וע' נתין וע' שבע אומות.</span><br />
<br />
<span dir="rtl">על גוי* שאין קדושין* תופסים בו כלל, ע&quot;ע גוי</span><ref><span dir="rtl">''' ציון 204 ואילך.'''</span></ref><span dir="rtl">. על הנבעלת לפסולי קהל, שיש מהראשונים סוברים בדעת תנאים שהיא זונה* האמורה בתורה שאסורה לכהן*</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע זונה: איסורה לכהונה.'''</span></ref><span dir="rtl">, ע&quot;ע זונה</span><ref><span dir="rtl">''' ציון 82א ואילך.'''</span></ref><span dir="rtl">. לדעה זו, יש מהראשונים הסוברים שהפסול הוא משום חללה, ועל כך ע&quot;ע חללה; חללה</span><ref><span dir="rtl">''' ציון 498 ואילך. '''</span></ref><span dir="rtl">. על עבד-כנעני* שאין קדושין תופסים בו כלל, ע&quot;ע עבד כנעני.</span><br />
<br />
== ==<br />
<br />
== '''<span dir="rtl">מדרבנן</span>''' ==<br />
<br />
<span dir="rtl">דין תורה ספק ממזר מותר לבוא בקהל, שנאמר: לא יבֹא ממזר בקהל ה', ממזר ודאי אסור לבוא בקהל ולא ספק</span><ref><span dir="rtl">''' עי' קדושין עג א; רמב&quot;ם אסו&quot;ב פט&quot;ו הכ&quot;א.'''</span></ref><span dir="rtl">, אבל חכמים מעלה ביוחסין*, ואסרו גם הספיקות לבוא בקהל</span><ref><span dir="rtl">''' רמב&quot;ם שם, ע&quot;פ גמ' שם.'''</span></ref><span dir="rtl">, ואלו הם הספיקות: שתוקי* ואסופי*</span><ref><span dir="rtl">''' משנה שם עד א: שתוקי אסופי וכותי (ע&quot;ע כותים: בתורת פסולי קהל); תוספ' קדושין פ&quot;ה שתוקי ואסופי וכותי (עי' ציון הבא); עי' רמב&quot;ם שם. '''</span></ref><span dir="rtl">, ועליהם ע&quot;ע אסופי וע' שתוקי. בנוסף יש אף ספק ממזר שאינו בכלל שתוקי ואסופי, ונקרא סתם &quot;ספק ממזר&quot;</span><ref><span dir="rtl">''' עי' רמב&quot;ם שם.'''</span></ref><span dir="rtl">, שהוא הבא מספק ערוה</span><ref><span dir="rtl">''' עי' טוש&quot;ע אה&quot;ע ד כד.'''</span></ref><span dir="rtl">, ועליו ע&quot;ע ממזר.</span><br />
<br />
<span dir="rtl">אף הכותים* נמנו בין שאר הספיקות</span><ref><span dir="rtl">''' משנה קדושין עד א; תוספ' קדושין פ&quot;ה.'''</span></ref><span dir="rtl">, ועל כך ע&quot;ע כותים: בתורת פסולי קהל.</span><br />
<br />
== ==<br />
<br />
== '''<span dir="rtl">היתר פסולים לבוא זה בזה</span>''' ==<br />
<br />
<span dir="rtl">פסולי קהל מותרים לבוא זה בזה</span><ref><span dir="rtl">''' עי' משנה קדושין סט א: גירי וחרורי וכו' כולם מותרין וכו', לפי גמ' שם עד א; ת&quot;ק במשנה קדושין עד א, לפי רבא בגמ' שם ב; עי' ר' אליעזר במשנה שם א; עי' ר' מאיר בתוספ' קדושין פ&quot;ה; עי' ר' יהודה וחכמים בתוספ' שם; ר' אליעזר בתוספ' שם; עי' רמב&quot;ם אסו&quot;ב פט&quot;א הכ&quot;א; עי' טוש&quot;ע אה&quot;ע ד כד.'''</span></ref><span dir="rtl">.</span><br />
<br />
<span dir="rtl">הספיקות, שאסרו חכמים לבוא בקהל</span><ref><span dir="rtl">''' עי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''34 ואילך.'''</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו בהן תנאים ואמוראים, וראשונים בדעתם: לדעת ר' אליעזר - ורב</span><ref><span dir="rtl">''' עי' רב יהודה אמר רב ביבמות לז א וקדושין עה א, שההלכה כר&quot;א.'''</span></ref><span dir="rtl">, ורבא</span><ref><span dir="rtl">''' עי' יבמות שם, שרבא סובר שההלכה כר&quot;א.'''</span></ref> <span dir="rtl">- כל האסורים לבא בקהל</span><ref><span dir="rtl">''' תוספ' קדושין פ&quot;ה.'''</span></ref><span dir="rtl">, ודאן בספיקן - כגון ממזר* בשתוקי*</span><ref><span dir="rtl">''' עי' תוספ' שם; עי' רש&quot;י קדושין עד א ד&quot;ה ודאן בספיקן; עי' רע&quot;ב שם פ&quot;ד מ&quot;ג.'''</span></ref> <span dir="rtl"> - וספיקן בודאן - כגון שתוקי בממזר</span><ref><span dir="rtl">''' עי' תוספ' שם; עי' רש&quot;י שם ד&quot;ה ספיקן בודאן. ועי' רע&quot;ב שם.'''</span></ref> <span dir="rtl"> - וספיקן בספיקן - שתוקי בשתוקית ואסופית, ואסופי* באסופית ושתוקית</span><ref><span dir="rtl">''' עי' תוספ' שם; עי' רש&quot;י שם ד&quot;ה ספיקן בספיקן; עי' רע&quot;ב שם.'''</span></ref> <span dir="rtl"> - אסור</span><ref><span dir="rtl">''' ר' אליעזר במשנה שם ותוספ' שם. ביבמות שם: ר' אלעזר, ועי' גליון ד' וילנא קדושין שם, שהעיקר כגי' זו. '''</span></ref><span dir="rtl">, שמא הספק כשר הוא, ונמצא בא ממזר בקהל</span><ref><span dir="rtl">''' רש&quot;י יבמות לז א ד&quot;ה ודאן בספיקן אסור.'''</span></ref><span dir="rtl">, ואפילו ספק ממזר בספק ממזרת</span><ref><span dir="rtl">''' עי' רש&quot;י שם.'''</span></ref><span dir="rtl">, שמא זה פסול וזה כשר</span><ref><span dir="rtl">''' רש&quot;י שם; עי' רש&quot;י קדושין שם ד&quot;ה אסור; עי' רע&quot;ב שם.'''</span></ref><span dir="rtl">. ולדעת הלל - וסתם משנה</span><ref><span dir="rtl">''' עי' משנה שם סט א. ועי' תוס' רא&quot;ש שם עה א, ששמואל לא הביא ראיה בגמ' שם מהמשנה אלא מהלל, משום דאיכא למימר דמתני' סתם ואח&quot;כ מחלוקת, ואין הלכה כמותה (ע&quot;ע הלכה כסתם משנה: סתם ואח&quot;כ מחלוקת). '''</span></ref><span dir="rtl">, ושמואל</span><ref><span dir="rtl">''' עי' יבמות שם וקדושין שם, שלד' שמואל ההלכה כהלל. '''</span></ref><span dir="rtl">, ואביי</span><ref><span dir="rtl">''' עי' יבמות שם, שאביי סובר כשמואל שהלכה כהלל. '''</span></ref> <span dir="rtl"> - כל הפסולים לבוא בקהל מותרים לבוא זה בזה</span><ref><span dir="rtl">''' רב יהודה בשם שמואל בגמ' שם ושם, שכן שנה הלל בגמ' שם, לפי רש&quot;י קדושין שם ד&quot;ה הלל שונה, ותוס' שם ד&quot;ה וכולם, בשם ר&quot;י, בפי' הב'.'''</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהראשונים המפרש, שלדעת הלל כל אחד ואחד מותר במינו, ולא כר' אליעזר האוסר ספק בספק</span><ref><span dir="rtl">''' עי' תוס' שם ד&quot;ה וכולן, בשם ר&quot;י, בפי' הא'. '''</span></ref><span dir="rtl">.</span><br />
<br />
<span dir="rtl">להלכה פסקו ראשונים שספק ממזר אסור לישא ספק ממזרת, שמא אחד מהם אינו ממזר והשני ממזר, וכן שאר הספיקות אסורים לישא זה מזה</span><ref><span dir="rtl">''' רמב&quot;ם אסו&quot;ב פט&quot;ו הכ&quot;ב; עי' טוש&quot;ע אה&quot;ע ד כד.'''</span></ref><span dir="rtl">, שההלכה כר' אליעזר</span><ref><span dir="rtl">''' פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שם; עי' תוס' קדושין עה א ד&quot;ה וכולן: כר' אלעזר (עי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''48); עי' תוס' רא&quot;ש שבציון הבא ואילך; עי' הגמ&quot;י שם; רע&quot;ב שם פ&quot;ד מ&quot;ג.'''</span></ref><span dir="rtl">, שכן דעת רב, במחלוקתו עם שמואל</span><ref><span dir="rtl">''' עי' ציונים'''</span> <span dir="rtl">'''42,'''</span> <span dir="rtl">'''53.'''</span></ref><span dir="rtl">, ורבא, במחלוקתו עם אביי</span><ref><span dir="rtl">''' עי' ציונים'''</span> <span dir="rtl">'''43,'''</span> <span dir="rtl">'''54.'''</span></ref><span dir="rtl">, והלכה כרב לגבי שמואל באיסורים</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע הלכה: באמוראים: רב ושמואל ור' יוחנן ציון 810 ואילך. '''</span></ref><span dir="rtl">, והלכה כרבא לעומת אביי</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע הנ&quot;ל: אביי ורבא ציון 928. עי' תוס' שם; עי' תוס' רא&quot;ש שם.'''</span></ref><span dir="rtl">.</span><br />
<br />
<span dir="rtl">אף על פי שפסולי קהל מותרים לבוא זה בזה</span><ref><span dir="rtl">''' עי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''40.'''</span></ref><span dir="rtl">, בברייתא שבירושלמי אמרו שממזר לא ישא ממזרת, כדי שיכלו ממזרים מן העולם</span><ref><span dir="rtl">''' עי' ירו' יבמות פ&quot;ח וקדושין פ&quot;ד ה&quot;ג: דאמר ר' אימי תני ר' יעקב גבולייא וכו'.'''</span></ref><span dir="rtl">, וביארו אחרונים, שכיון שאפשר שיטהרו ממזרים, כגון שישא ממזר שפחה וממזרת עבד, וישחררום</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע שחרור. עי' פ&quot;מ לירו' יבמות שם.'''</span></ref><span dir="rtl">, תקנת-חכמים* היא שלא ינשאו לפסולים, אף בדרך היתר, כדי שלא להרבות פסולים בישראל</span><ref><span dir="rtl">''' עי' פ&quot;מ (ר&quot;מ בן פינחס) סי' ד מה&quot;פ ס&quot;ק כב, ע&quot;פ פ&quot;מ לירו' שם.'''</span></ref><span dir="rtl">. וכן לסוברים שגר אינו בכלל קהל ה' שהפסולים אסורים לבוא בו</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע גר ציון 174 ואילך.'''</span></ref><span dir="rtl">, אמרו בירושלמי שמכל מקום עמוני לא ישא עמונית, שהיא מותרת לבוא בקהל</span><ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע מואבי; עמוני ציון 188 ואילך. עי' ירו' שם ושם, לפי פ&quot;מ שם, ועי' קה&quot;ע ורידב&quot;ז שם, שפי' בע&quot;א.'''</span></ref><span dir="rtl">.</span><br />
<br />
== '''<span dir="rtl">פריה ורביה</span>''' ==<br />
<br />
<span dir="rtl">פסולי קהל, כל שאין להם תקנה, נסתפקו אחרונים אם חייבים בפריה-ורביה* - שהרי לא נפטרו מקיום מצוות</span><ref><span dir="rtl">''' מנ&quot;ח מ' א סק&quot;ג (ס&quot;ק כב במהד' מ&quot;י).'''</span></ref> <span dir="rtl">- או שמא פטורים ממנה</span><ref><span dir="rtl">''' פמ&quot;ג או&quot;ח סי' רמ מ&quot;ז סק&quot;א; מנ&quot;ח שם.'''</span></ref><span dir="rtl">, שכיון שמרבה פסולים בישראל, היאך תצווהו תורתנו הקדושה שדרכיה דרכי נועם להוליד פסולים</span><ref><span dir="rtl">''' עי' מנ&quot;ח שם. וע&quot;ע פריה ורביה שלפי הירו' מי שילד ממזר קיים פ&quot;ו, ועי' מנ&quot;ח שם (ס&quot;ק כג במהד' מ&quot;י) שלפי&quot;ז חייב הממזר בפ&quot;ו.'''</span></ref><span dir="rtl">.</span><br />
<br />
== '''<span dir="rtl">הערות שוליים</span>''' ==<br />
<br />
<references /></div>Rakovsky