אנציקלופדיה תלמודית:ערי חומה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:30, 15 ביולי 2020 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - ערים המוקפות חומה בארץ ישראל. הערך שלפנינו עוסק בדיני הקדושה של ערי חומה,...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - ערים המוקפות חומה בארץ ישראל.

הערך שלפנינו עוסק בדיני הקדושה של ערי חומה, על בתי ערי חומה ע"ע. על ערים המוקפות חומה מימות יהושע, לענין חג הפורים, עיין ערך פורים.

מהותן

ערי חומה, נמנו במשנה בכלל עשר קדושות[1], והיינו ערי חומה שבארץ ישראל[2], והן קדושות מארץ ישראל, לענין שילוח מצורעים מתוכן[3], ולענין הרחקת מתים[4], וכן אמר רבי מנחם ברבי יוסי בתוספתא[5]. בדעת תנא קמא, יש שכתבו שחולק וסובר שאין חולקים בארץ ישראל בין מוקפות חומה לשאין מוקפות חומה[6], ואין קדושה יתרה לערי חומה[7]. בתוספתא הוסיף רבי מנחם ברבי יוסי שערי חומה קדושות אף לענין שהבית שנמכר בהן נצמת לאחר שנים עשר חודשים[8], על פרטי הדינים עיין ערך בתי-ערי-חומה*.

קדושתן

ערי חומה, נחלקו ראשונים בגדר קדושתן: יש סוברים שנתקדשו בקדושת מחנה ישראל[9], ולכן שולחים מתוכן את המצורעים[10] - שמצורע משתלח ממחנה ישראל[11] - ויש מן האחרונים שמשמע מדבריהם שדוקא שילוח מצורעים, הוא משום קדושת מחנה ישראל, וכן לענין הרחקת בית הסקילה[12], אבל הרחקת המתים אינו משום קדושת מחנה ישראל[13]. ויש סוברים שערי חומה לא נתקדשו בקדושת מחנה ישראל[14], לפי שאין קדושת מחנה ישראל, אלא בסמוך למחנה לויה ולמחנה שכינה[15] - כמו מחנה ישראל שבמדבר[16], או ירושלים[17] - או משום שלאחר שנבחרה ירושלים, ונתקדשה בקדושת מחנה ישראל[18], אין שם מחנה ישראל על שאר ערי ישראל[19], ומכל מקום שולחים מתוכן את המצורעים[20], משום שנאמר: בדד ישב[21].

אופן קידושן

אופן קידוש ערי חומה, לא נתפרש בתלמוד[22]. ויש מן הראשונים שתכתבו שיהושע קידשן[23]. ויש מן הראשונים שכתבו שקידושם הוא כסדר קידוש ירושלים[24], על סדר קידוש זה, עיין ערך קידוש-העיר-והעזרות*. ויש שכתבו שאין צריכים לקדשן בסדר הקדושה שבקידוש ירושלים[25], אלא הרי הן קדושות מאליהן, כארץ ישראל, שקדושה מאליה[26].

זמן בנייתן

זמן בניית ערי חומה, נחלקו בו ראשונים ואחרונים בדעתם: יש סוברים שדוקא ערים המוקפות חומה בימות יהושע בן נון, חשובות ערי חומה[27], כדרך שמצינו כן לענין בתי ערי חומה[28], וכתבו ראשונים שכן מסתבר[29], ומה שמצינו ששלחו ארבעה מצורעים משומרון[30], היינו משום שלדעתם היתה מוקפת חומה מימות יהושע[31], או משום שמלכי ישראל רצו להשוות את שומרון לירושלים[32]. ויש סוברים שאף ערים שאין מוקפות חומה מימות יהושע בן נון חשובות ערי חומה[33], ולדעתם לכן שלחו את המצורעים משומרון[34], אף על פי שלא היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון[35].

חללים שבפתחי החומה

חלל פתחי ערי חומה - שבירושלים לא נתקדשו חללי פתחי החומות[36], בשביל שהמצורעים יוכלו לשהות שם[37] - נסתפקו אחרונים, האם לא נתקדשו, בשביל שיוכלו המצורעים לשהות שם, כדרך שלא נתקדשו שערי ירושלים, או שנתקדשו, שדוקא בירושלים לא קדשו את הפתחים, כדי שלא יצאו המצורעים מירושלים, אבל בשאר ערי חומה לא הקפידו על כך[38]. ויש שכתבו שחלל הפתחים לא נתקדשו[39], כדרך שמצינו בשאר מקומות, שלהלכה מן האגף ולחוץ, נידון כלחוץ[40].

גגות

גגות ועליות שבערי חומה - שבשאר מקומות מקודשים, יש שאין קדושים בקדושת המקום[41] - האם הם בכלל קדושת ערי חומה, ע"ע גגין ועליות[42].

תנאים הנלמדים מבתי ערי חומה

תנאים שמצינו בערי חומה, לענין בתי-ערי-חומה*[43], כתבו אחרונים שנוהגים אף לענין קדושת ערי חומה, לשילוח מצורעים והרחקת מתים[44]. ויש מן האחרונים שמשמע בדבריהם שיש חילוקים בפרטי הדינים[45].

נפלה החומה

ערי חומה שנפלה חומתן, כתבו אחרונים שלא בטלה קדושתן[46], וכדרך שמצינו כן לענין בתי ערי חומה[47].

רוב יושביה גויים

ערי חומה שרוב יושביהן גויים, נחלקו ראשונים ואחרונים בדעתם: יש סוברים שבטלה קדושת החומה, ואין העיר קדושה, לענין שילוח מצורעים והרחקת בית הסקילה[48], ונחלקו אחרונים בדעתם, יש סוברים שהיינו דוקא לסוברים יש קנין לנכרי בארץ ישראל[49], ויש סוברים שהיינו אף לדעת הסוברים שאין קנין לנכרי בארץ ישראל[50]. ויש חולקים וסוברים שאף כאשר רוב יושבי העיר גויים חשובות ערי חומה[51].

הרחקת מתים

הרחקת מתים מערי חומה שרוב יושביהן גויים - שלענין שילוח מצורעים והרחקת בית הסקילה, אינן קדושות, לסוברים כן[52] - נחלקו אחרונים: יש שמשמע בדבריהם שאף לענין זה אין בהן קדושה[53]. ויש שמצדדים שלא בטלה הקדושה אלא לענין שילוח מצורעים והרחקת בית הסקילה, שדינים אלו תלויים בקדושת מחנה - לסוברים כן[54] - אבל לענין הרחקת מתים לא בטלה קדושתן[55].

נפלה החומה והתיישבה בגויים

ערי חומה שנפלה חומתן ורוב יושביהן גויים, יש שכתבו שאף הסוברים שישוב גויים אינו מבטל קדושת ערי חומה[56], היינו דוקא כאשר החומה קיימת, אבל כאשר נפלה החומה, וקדושת העיר היא משום החומה שהיתה בעבר[57], ישוב גויים מבטל את הקדושה[58], ומצדדים שמכל מקום מדרבנן, מצורע אסור להכנס אף בערים שנפלה חומתן ורוב יושביהן גויים[59].

כשאין היובל נוהג

ערי חומה בזמן שאין היובל* נוהג - שבזמן זה אינו נוהג דין בתי-ערי-חומה*[60] - נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שאין המצורע משתלח מהן[61], לפי שאין שילוח מחנות נוהג אלא בזמן שיובל ובתי ערי חומה נוהגים[62], וקל וחומר לענין דין הרחקת מתים, שאינו נוהג בזמן שאין נוהג שילוח מחנות, שאינו אלא מדרבנן, ושילוח מחנות מן התורה[63], ועוד שאם מצורע החמור אינו משתלח, קל וחומר למת הקל[64]. ויש סוברים שאף בזמן שאין היובל נוהג, נוהג דין שילוח מחנות[65], אף על פי שדין בתי ערי חומה אינו נוהג[66], ומשמע בדברי אחרונים שהוא הדין לשיהוי מתים וקבורתן[67], ויש סוברים בדעתם שמדרבנן נוהג דין שילוח מחנות אף בזמן שאין היובל נוהג, כשם שלדעתם נוהג מדרבנן דין בתי ערי חומה[68].

לאחר החורבן

ערי חומה לאחר חורבן הבית - לדעת הסוברים שדין ערי חומה נוהג אף כאשר אין היובל נוהג[69] - כתבו ראשונים שהן בקדושתן, לדעת הסוברים שקדושת הארץ לא בטלה[70].

דינן

שילוח מצורעים

מצורע, שנינו במשנה שמשלחים אותו מערי חומה[71], וכן אמר רבי מנחם ברבי יוסי בתוספתא[72]. על פרטי דין מצורע המשתלח ודיני השילוח, ע"ע מחנות וע' מצורע. לדעת חכמים, יש מן האחרונים שכתבו שאין משלחים מצורעים מערי חומה, שלדעתם אין קדושה בערי חומה יתר משאר ערים שבארץ ישראל[73].

גדר הדין ומקורו

שילוח מצורעים מערי חומה, יש שכתבו שהוא משום שלדעתם ערי חומה, יש להם קדושת מחנה ישראל[74], ומצורע משתלח ממחנה ישראל[75]. ויש שכתבו שהוא דין בפני עצמו הנלמד מהכתוב "בדד ישב"[76]. ויש שכתבו שהדבר נלמד בגזירה שוה שנאמר לענין מצורע חוץ למחנה מושבו[77], ונאמר לענין בתי ערי חומה בית מושב עיר חומה[78].

תקפו

שילוח מצורעים מערי חומה, משמע בדברי הראשונים שהוא דין מן התורה[79], שהרי מצורע משתלח חוץ לשלש מחנות מן התורה, וערי חומה כמחנה ישראל[80] - לסוברים כן[81] - ויש שכתבו שלמדו כן ממה שנאמר אצל עוזיהו: ויקברו אותו בשדה הקבורה אשר למלכים כי אמרו כי מצורע הוא[82], היינו שלא קברו אותו במערת המלכים שבעיר, אלא בשדה הקבורה חוץ לעיר[83], שלדעתם משלחים את המצורעים אף לאחר מיתתם[84].

מצורע לאחר מיתתו

מצורע שמת, יש שכתבו שיש מעלה, שלא לקברו בערי חומה, כיון שבעודנו חי, הוא משתלח חוץ לעיר, עשו בו מעלה בדבר[85], ולדעתם זהו שנאמר אצל עוזיהו ויקברו אותו בשדה הקבורה אשר למלכים כי אמרו כי מצורע הוא[86], היינו שעשו מעלה שלא לקברו במערת המלכים שהיו בעיר ציון, שהיתה מוקפת חומה[87], אלא בשדה הקבורה שמחוץ לעיר[88].

בית הסקילה

בית הסקילה, לדעת הסוברים שערי חומה הן מחנה ישראל[89], לא היה בהן בית הסקילה[90]. לדעת הסוברים שערי חומה לא היו מחנה ישראל[91], מותר להרוג אף בפנים העיר[92].

אכילת קדשים קלים

אכילת קדשים-קלים* בערי חומה, יש שכתבו שקדשים קלים היו ראויים להאכל בערי חומה, לדעת הסוברים שערי חומה בכלל מחנה ישראל[93], וקדשים קלים נאכלים במחנה ישראל[94], אלא שכיון שיש הפסק בין ירושלים לערי חומה, הרי הקדשים נפסלים ביוצא[95].

ערי מקלט

ערי-מקלט* יש שכתבו שאין עושים אותן ערי חומה[96]. בטעם הדבר יש מן האחרונים שפרשו, לפי שמערי חומה משלחים את המצורעים[97], ושמא יצטרע הרוצח - הגולה לעיר מקלט[98] - ויהיה טעון שילוח, ואין הרוצח רשאי לצאת מעיר מקלטו[99]. ויש שפרשו הטעם, לפי שבערי מקלט אין קוברים מתים - לסוברים כן[100] - ואילו הרוצח שמת בעיר מקלט טעון קבורה בעיר מקלטו[101].

שינוי מגרש בהן

מגרש*, שאסור לשנותו[102], יש סוברים שהאיסור - מדאורייתא[103] - אינו נוהג אלא בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון[104], ומכל מקום לא שנינו דין זה במשנה בכלל דיני ערי חומה[105], לפי שדין זה אינו משום הקדושה, אלא משום ישוב ארץ ישראל[106], או משום שמדרבנן האיסור נוהג אף בערים שאין מוקפות חומה[107]. ויש שכתבו בדעתם שהאיסור נוהג אף בערים המוקפות חומה לאחר ימות יהושע בן נון, כל זמן שחומתן קיימת, ואילו במוקפות חומה מימות יהושע, האיסור נוהג אף לאחר שחרבה החומה[108]. ויש שתמהו וכתבו שלא מצינו שאיסור שינוי מגרש נוהג רק בערי חומה[109].

הרחקת מתים

קבורת מתים

קבורת מתים בערי חומה, נחלקו ראשונים בדעת תנאים: יש סוברים שאין קוברים מתים בערי חומה[110], היינו בתוך היקף החומה, ואפילו ברחוק חמישים אמה מן הבתים[111] - שבשאר ערים, מותר לקבור במרחק זה[112] - ולדעתם זוהי ששנינו שיש מעלה בערי חומה שמסבבים לתוכם מת עד שירצו[113], שאם רצו מסבבים את המת להרבות בהספדו, אבל לעולם אין קוברים את המת בעיר חומה[114], ויש שכתבו שלדעתם הוא איסור מן התורה[115]. ויש סוברים שאין קוברים בתוכם מת עד שירצו[116], שבעה טובי-העיר*[117], או כל אנשי העיר[118], ולדעתם כך היא הגירסא במשנה שבערי חומה "משכיבים" לתוכן מת עד שירצו[119], והיינו שמניחים אותו במשכבו, ואין קוברים אותו בעיר עד שירצו בני המדינה[120], או שהגירסא היא ש"מסבבים" לתוכם מת עד שירצו, היינו שמותר לשאת את המת ממקום למקום עד מקום שירצו טובי העיר לקברו שם[121]. ויש מצדדים לומר שאין רשאים לקברו על דעת להניחו שם לעולם, אלא שמותר לקברו שם לפי שעה כאשר יש הכרח בדבר, ולאחר זמן כשתתבטל הסיבה, יפנו את הקבר[122], ולדעתם זוהי ששנינו שמשכיבים מת לתוכה עד שירצו[123], היינו שאין קוברים בתוכה אלא עד זמן שירצו לפנותה[124].

תוקף האיסור

הקובר מת בערי חומה - וכן הקובר מת מצוה בעיר חומה, כשיש מקום אחר לקברו[125] - לדעת הסוברים שאין קוברים בהן מתים[126], יש שכתבו שעובר על לאו של "לא תטמא את אדמתך"[127], כדין הקובר מת במקום שאינו ראוי לו - לסוברים כן[128] - שמאחר שלדעתם איסור קבורת מת בערי חומה, הוא מן התורה[129], והאיסור הוא מפני קדושת המקום, לפיכך אם קבר, עובר משום לא תטמא[130]. ויש חולקים וסוברים שהלאו של לא תטמא אינו לאו גמור[131]. ויש שכתבו שהאיסור לקבור בהן מתים הוא משום שערי חומה אסור לעשותן מגרש[132], ולכן ממילא אסור לקבור בהן מתים[133].

כשיצא מן העיר

יצא המת מן העיר, אין מחזירים אותו - לקברו[134] - בעיר[135], ואפילו ירצו כל בני המדינה[136], לפי שהטומאות מורחקות מן הערים ומוצאות מהן, ואין מכניסים אותן אליהן[137], וכיון שיצאה טומאה מן העיר אין מכניסים אותה בתוכה[138], ויש שכתבו שזוהי ששנינו שיש מעלה בערי חומה, שיצא אין מחזירים אותו[139], ולדעתם זהו שאמר רבי מנחם בן רבי יוסי בתוספתא, שהדבר נלמד ממה שנאמר: וישכב עוזיהו עם אבותיו ויקברו אותו בשדה הקבורה אשר למלכים כי אמרו מצורע הוא[140], היינו שקברוהו בשדה הקבורה מחוץ לעיר, כיון שהיה בשעת מיתתו מחוץ לעיר, ואין מביאים טומאה לעיר[141].

מת מחוץ לעיר

היה בשעת פטירה מחוץ לעיר, יש שכתבו שאם קרוביו רוצים לקברו בעיר, באחוזת קבר ששייכת לו, מחזירים אותו[142], ולדעתם דוקא אם היה בעיר ויצא חוץ לעיר, אין מחזירים אותו[143], אבל כאשר היה מתחילה חוץ לעיר, מכניסים אותו לעיר[144]. ויש שמשמע מדבריהם שאף אם היה המת מתחילה, מחוץ לעיר אין מכניסים אותו לעיר[145], והדברים קל וחומר ממה ששנינו שאם יצא אין מחזירים אותו[146], כל שכן שאם לא היה בתחילה בעיר אין מכניסים אותו[147].

מת בצרעתו חוץ לעיר

מצורע שנשתלח חוץ לעיר ומת בצרעתו מחוץ לעיר, אין מכניסים אותו לעיר[148], אף לדעת הסוברים שאם מת מחוץ לעיר מותר להכניסו לעיר[149], שכאשר בחייו היה נבדל מאחרים מפני הצרעת, כך אחרי מותו ראוי שיהיה נבדל[150], ולדעתם זהו שנאמר וישכב עוזיהו עם אבותיו ויקברו אותו בשדה הקבורה אשר למלכים כי אמרו מצורע הוא[151], שמאחר שהיה מצורע בשעת פטירתו, לא קברוהו בירושלים[152].

יצא שלא לדעת

מת שהיה בשעת פטירתו מחוץ לעיר, שלא לדעתו - כגון שהיה מצורע, ונשתלח מחוץ לעיר, או שיצא ללחום מלחמה להציל את נפשו, או שהלך לבקר את החולה[153] - קוברים אותו בערי חומה[154], אף לדעת הסוברים שאין קוברים בערי חומה[155], ולכן לדעתם קברו את עוזיהו בתוך ירושלים, אף שאין מכניסים מת לערי חומה, כיון שלא יצא לדעתו, אלא משום שהיה מצורע, ולדעתם זהו מה שכתוב וישכב עוזיהו עם אבותיו ויקברו אותו בשדה הקבורה אשר למלכים כי אמרו מצורע הוא[156], ולדעתם קברו אותו בפנים העיר, אף שאין קוברים מתים שלא היו בעיר, והיינו משום שיצא מן העיר משום שהיה מצורע[157], ולכן הביאו את יאשיהו לקבורה בירושלים[158], כיון שיצא למלחמה[159], וכן הכניסו את אמציהו לקבורה בירושלים[160], כיון שמת שלא ברצונו מחוץ לעיר, או משום שיצא לדבר מצוה להציל את נפשו[161], וכן הכניסו את אחזיהו לקבורה בירושלים[162], כיון שמת שלא ברצונו מחוץ לעיר, או משום שיצא לדבר מצוה לבקר את יורם[163].

מת מצוה

מת מצוה, שקונה מקומו ונקבר במקום שנמצא[164], יש שכתבו שאינו נקבר בערי חומה[165], כאשר יש מקום לקברו מחוץ לעיר[166], לדעת הסוברים שאין קוברים בערי חומה[167].

כשהטומאה יוצאת חוץ לעיר

קבר בעיר חומה, שאין טומאתו לצד העיר, כגון שיש מחילה המוציאה את הטומאה אל חוץ לעיר[168], יש שכתבו שקוברים בתוכו, אף לדעת הסוברים שאין קוברים בערי חומה[169].

נקבר שלא ברשות

נקבר שלא ברשות, היינו שנקבר בערי חומה, לדעת הסוברים שאין קוברים בערי חומה, יש שכתבו שמפנים את הקבר[170].

נקבר קודם שנתקדשה

נקבר במקום, ואחר כך נתקדש המקום בקדושת ערי חומה, יש מן האחרונים שכתבו שאין מפנים את הקבר[171].

מלכי בית דוד

מלכי בית דוד, יש שכתבו שקברו אותם בירושלים, אף לדעת הסוברים שאין קוברים מתים בערי חומה, ואף על פי שהיתה עיר מוקפת חומה, שנהגו כך על פי נביאים ראשונים, שאם מתו בירושלים אין מוציאים אותם[172], אבל אם יצאו בחייהם חוץ לעיר, אין מחזירים אותם לקבורה בירושלים[173], וכן אם מת חוץ לעיר, אין מכניסים אותו לתוך העיר[174]. ויש חולקים וסוברים שאף מלכי בית דוד אין נקברים בערי חומה[175].

פינוי קברים

פינוי קברים, שמצינו בהם כמה הלכות, שפעמים מפנים את הקברים, והדבר תלוי ברצון אנשי העיר ובמרחק הקברים מן העיר, ובחשיבות הנקבר, יש סוברים שאין הדברים אמורים אלא בערי חומה[176]. עיין על כך בערך קבר.

נשיאתו ממקום למקום

מת בערי חומה, מותר לנשאו בעיר ממקום למקום[177], אם רצו לסבבו בעיר שמת בתוכה, כדי להרבות בהספדו ובכבודו, עד שירצו קרוביו לקברו, מותר לסבבו בעיר[178], ולא קנה מקומו[179], שכיון שמותר לקברו בעיר, אין חילוק בין המקומות בעיר, וכל העיר חשובה כמקום אחד[180], ויש מפרשים שזוהי ששנינו במשנה שבערי חומה מסבבים לתוכן מת עד שירצו[181].

יצא מן העיר

יצא המת מן העיר אין מחזירים אותו[182], ויש מפרשים שזוהי ששנינו במשנה, שיש מעלה בערי חומה שאם יצא המת אין מחזירים אותו[183], וכתבו ראשונים שזו מעלה שעשו רבנן[184], שמן התורה מותר להכניס מת אפילו למחנה לויה[185], ולדעתם זהו שאמר רבי מנחם בן רבי יוסי בתוספתא, שהדבר נלמד ממה שנאמר: וישכב עוזיהו עם אבותיו ויקברו אותו בשדה הקבורה אשר למלכים כי אמרו מצורע הוא[186], היינו שקברוהו בשדה הקבורה מחוץ לעיר, כיון שהיה בשעת מיתתו מחוץ לעיר, ואין מביאים טומאה לעיר[187], שאף שהיה ממלכי בית דוד הנקברים בערי חומה - לסוברים כן[188] - מכל מקום לא החזירוהו לעיר לקברו, כיון שהיה משולח ממנה בגלל צרעתו, והוא הדין לענין הכנסת שאר מתים לערי חומה[189]. ויש סוברים שאף שיצא מן העיר, מותר להכניסו אל העיר, משום כבוד בעלמא, ואותה ששנינו יצא אין מחזירים אותו[190], היינו שאין מחזירים אותו לקברו[191].

הכנסת מת לעיר

מת חוץ לערי חומה, יש שכתבו שמכניסים אותו לערי חומה[192], שדוקא אם היה בעיר ויצא, אין מחזירים אותו[193], לפי שנראה ונדחה, אבל אם לא נראה כלל, הרי זה דחוי מעיקרו שאינו חשוב דיחוי[194], ולדעתם לכן קברו את עוזיהו בתוך העיר, אף על פי שהיה מצורע ונשתלח חוץ לשלש מחנות[195]. ויש שכתבו שאין מכניסים מת לערי חומה[196], קל וחומר ממה שמצינו שאם מת בעיר ויצא מן העיר, אין מחזירים אותו[197]

העברת מת בעיר

העברת מת בעיר חומה, בלא לסובבו ולהתעכב בעיר, יש שכתבו שמותר[198], אף לדעת הסוברים שאין מכניסים מת לערי חומה[199].

הערות שוליים

  1. ↑ עי' משנה כלים א ו-ז: עשר קדושות הן וכו' עיירות המוקפות חומה. ועי' גר"א שבציונים 6, 76, שערי חומה אינן אחת מעשר קדושות, אלא היא הקדושה האחת עשרה, וכיון שתנא קמא חולק על קדושת ערי חומה (עי' ציון 7) לא נמנו אלא "עשר קדושות", אבל עי' במפרשי המשנה, שקדושת ערי חומה הן אחת מעשר קדושות.
  2. ↑ עי' משנה כלים שם: עשר קדושות וכו' ערי חומה וכו' ורמב"ם הל' בית הבחירה פ"ז הי"ג: עשר קדושות הן בארץ ישראל וכו'; עי' רש"י ברכות ה ב ד"ה הא לן.
  3. ↑ משנה שם. ועי' להלן ציונים 74 ואילך. וע"ע מחנות וע' מצורע.
  4. ↑ משנה שם. ועי' להלן: הרחקת מתים.
  5. ↑ תוספתא כלים ב"ק פ"א הי"ד. ועי' גר"א שבציונים 6,76 שחכמים חולקים על דין שילוח מצורעים, ולכן ערי חומה לא נמנו בכלל עשר קדושות, וצ"ב האם ה"ה שחולקים על דין הרחקת מתים מערי חומה, או שאין חולקים בזה, כדרך שאין חולקים לענין על מכירת בתי ערי חומה שהזכיר שם ר' מנחם ברבי יוסי
  6. ↑ ביאור הגר"א לתוספתא שם. ועי' ביאור הגר"א שם, שתי' עפ"ז קו' הראשונים, שבמשנה שם אמרו עשר קדושות , ובפרטן אתה מוצא י"א קדושות, לפי שקדושת ערי חומה שנויה במחלוקת.
  7. ↑ עי' גר"א שם, שאין מצורע משתלח מהן, ועי"ש שמשמע שת"ק חולק על כל קדושת ערי חומה.
  8. ↑ תוספתא שם.
  9. ↑ ר"ש ורא"ש ורע"ב כלים שם. ועי' ברש"י המובא בתוס' ברכות ה ב ד"ה הא לן, שמצורע משתלח משלש מחנות. ועי' רא"ש שם ובהגהות ר"ב אשכנזי לר"ש שם, שהביאו כן מהספרי, וצ"ב. ועי' רא"ש שם, שיהושע קידש את כל עיירות של א"י בקדושת מחנה ישראל, וצ"ב שלכאו' דוקא ערי חומה, ועי' מקד"ד קדשים סימן לח אות ג, שכל הערים בא"י בקדושת מחנה ישראל וצ"ב.
  10. ↑ עי' להלן ציונים 74 ואילך.
  11. ↑ ע"ע מחנות וע' מצורע. עי' ר"ש ורא"ש ורע"ב שם.
  12. ↑ עי' ציונים 92 ואילך.
  13. ↑ עי' רש"ש כתובות מה ב, שתמה על המל"מ שציין על הרמב"ם שעוסק גם לענין הרחקת מתים, את דברי תוס' העוסקים בענין שילוח מצורעים והרחקת בית הסקילה, ותמה הרש"ש ששמא לא אמרו תוס' אלא לענין דינים התלויים במחנה ישראל.
  14. ↑ עי' רמב"ם פיה"מ כלים פ"א מ"ח ובהל' ביאת מקדש פ"ג ה"ב שמחנה ישראל היינו ירושלים, ושם ה"ח שמצורע הנכנס לירושלים לוקה, ואילו לשאר ערי חומה אינו עובר אלא על העשה של "בדד ישב" וצל"ח פסחים סז ב בדעתו, שאין ערי חומה בכלל מחנה ישראל.
  15. ↑ צל"ח שם בדעת הרמב"ם.
  16. ↑ ע"ע מחנות.
  17. ↑ ע"ע ירושלים ציון 73, וע' מחנות.
  18. ↑ ע"ע ציון 73.
  19. ↑ צפנת פענח פ"א מהל' תרומות ה"א-ב.
  20. ↑ עי' להלן ציונים
  21. ↑ עי' רמב"ם שבציון 73 ואילך, וע' מצורע. ועי' כתבי הגר"ח מו"ק טו ב.
  22. ↑ עי' רש"י שבועות טז א ד"ה וקידשום: לא פירש לי וכו'; עי' תוס' הרא"ש שם טו א: ולא פי' במה נתקדש וכו'. ועי' רש"י שם שכ"כ לענין בתי ערי חומה, ועי' תוס' ערכין לב ב ד"ה וקדשו, שהביאו דבריו אף לענין שילוח מצורע.
  23. ↑ עי' ר"ש למשנה שם.
  24. ↑ עי' רש"י ערכין לב ב ד"ה וקידשום, והובא בתוס' שם ד"ה וקדשו. ועי' רש"י שם: בשתי תודות ובשיר וב"ד מהלכין ושתי תודות אחריהן וכו', ונ' שלדעתו ה"ה שצריך הקידוש להיות ע"פ מלך ונביא וכו', ע"ע תוספת העיר והעזרות, ועי' יריעות שלמה ביה"ב פ"ו הי"ג. ועי' אוצרות יוסף לר"י ענגיל שביעית בזה"ז עמוד 13, שאין שייך קידוש בתודות אלא בערי חומה שהן בתוך מהלך יום מירושלים, שאל"כ יפסלו בלינה, וצ"ב, שהרי מצינו ערי חומה אף במרחק רב מירושלים. ועי' טו"א מגילה י א, ומהר"ץ חיות ערכין שם, של"ש בערי חומה קידוש בתודות, כיון שמהות הקידוש בהן בקידוש ירושלים הוא מחמת שהן נאכלות בה וכשיוצאות ממנה נפסלות ע"ע תוספת העיר והעזרות, ובערי חומה אינן נאכלות, ועי' זרע אברהם (לופטביר) סי' ו אות כד, שיישב ע"פ הסוברים שמצד קדושת ערי חומה, קדשים קלים נאכלים בהן, לולא שנפסלים ביוצא, עי' ציון 97, שאפשר שתשחט התודה בירושלים והחלות יהיו בערי חומה, לסוברים שהשוחט תודה ולחמה חוץ לחומת העזרה קדוש הלחם, וע"ע תוספת העיר והעזרות, שהתודות נאכלות בקידוש ירושלים אע"פ שנפסלות ביוצא, ועי' אב"נ יו"ד סי' תלד אות יא, וטל תורה שבועות טז א. ועי' תוס' שבועות טו א ד"ה ויוצא, שאין מקדשים אותן בתודות, כיון שאינן נפסלות ביוצא כשיוצאות מהן, ועי' יריעות שלמה שם, שמ' שלענין שאר סדר הקידוש הן שוות לקידוש ירושלים. ועי' ערך דל ערכין שם, שפי' ד' רש"י באופ"א.
  25. ↑ עי' שו"ת מהרי"ט ח"ב יו"ד סי' לז; חקרי לב או"ח ח"א סי' נה.
  26. ↑ חקרי לב שם. ועי' רמב"ם שמיטה ויובל פי"ב הט"ו, וחי' רח"ה שם הט"ז בדעתו, שלענין בתי ערי חומה אין להם כלל דין קידוש בפני עצמו, אלא מתקדשים ממילא על ידי קידוש הארץ.
  27. ↑ עי' רש"י שבועות טז א ד"ה למה וד"ה כל; עי' מאירי שם; ר"ש משנה כלים פ"א מ"ז; עי' תוס' ערכין לב ב, שדוקא לענין אבנים מנוגעות, אי"צ מוקפות מימות יהושע.
  28. ↑ ע"ע ציון 29. ר"ש שם.
  29. ↑ ר"ש שם. ועי' ציונים 44 ואילך, על ההשוואה בין הדינים האמורים בבתי ערי חומה. ועי' תוס' שבציון 80, שלומדים גז"ש מבתי ערי חומה לשילוח מצורעים, ולכאו' היינו אף לענין שתהא החומה מימות יהושע.
  30. ↑ עי' מלכים ב ז ג ופירש"י שם.
  31. ↑ עי' תוס' רעק"א כלים פ"א מ"ז. ועי' בנין ציון דלהלן, שתמה.
  32. ↑ שו"ת בנין ציון החדשות סי' ס.
  33. ↑ הכתב והקבלה ויקרא יד מ, מפשטות לשון המשנה והרמב"ם, שלא הזכירו שיהיו מוקפות מימות יהושע.
  34. ↑ עי' ציון 30.
  35. ↑ הכתב והקבלה שם.
  36. ↑ ע"ע ירושלים ציונים 186 ואילך.
  37. ↑ ע"ע הנ"ל ציון 190.
  38. ↑ עי' מל"מ הל' ביהב"ח פ"ז הי"ג.
  39. ↑ חקרי לב (חזן) או"ח ח"א סי' כה; סדרי טהרות כלים פ"א מ"ז ד"ה בית.
  40. ↑ חקרי לב שם.
  41. ↑ ע"ע גגין ועליות.
  42. ↑ ציון 74 ואילך.
  43. ↑ עי' להלן.
  44. ↑ עי' מל"מ הל' ביהב"ח פ"ז הי"ג שנראה שכל התנאים המבוארים ברמב"ם הל' שמיטה ויובל הי"ב (ע"ע בתי ערי חומה: עיר חומה וגדרה) נוהגים גם לענין שילוח מצורעים וההרחקה מהמתים. ועי' מל"מ שם שמציין לר"ש שבציון 29, לענין חומה מימות יהושע.
  45. ↑ עי' שו"ת מהרי"ט ח"ב יו"ד סי' יז, שתוספת לעיר חומה חשובה כעיקר העיר לענין קבורת מתים, ולא לענין בתי ערי חומה; עי' הכתב והקבלה שבציון 23. ועי' מל"מ שם שדברי המהרי"ט צריכים תלמוד. ועי' מהרי"ט שם, שעוסק בתוספת של בתי ערי חומה, וצ"ב בדעתו, האם לא נוהג כלל דין הוקף ולבסוף ישב לענין קדושת ערי חומה, או דוקא משום שתוספת חשובה כעיקר.
  46. ↑ עי' משנה למלך שבציון 44, שהדינים המבוארים ברמב"ם הל' שמיטה פי"ב נוהגים לענין קדושת ערי חומה, ועי' רמב"ם שם הט"ו שאע"פ שאינה מוקפת עכשיו הרי היא כמוקפת; ר"מ זמבה באוצר הספרי (ר"מ זמבה) קדושת עיירות המוקפות חומה ובמכתב בשו"ת זרע אברהם סי' יא אות יח. ועי' הגהות הררי שדה (לר"י כהן) למקדש מלך (פרנק) סי' ה.
  47. ↑ ע"ע ציונים 37 ואילך.
  48. ↑ תוס' כתובות מה ב ד"ה על, לענין שילוח מצורעים, ולענין בית הסקילה (עי' ציון 92) ומובא במל"מ הל' ביהב"ח פ"ז הי"ג. ועי' מנ"ח מצוה קעא אות ה, שתמוה שלא נזכר זה בשום מקום, ושצ"ע מהיכן הוציאו דין זה.
  49. ↑ ע"ע אין קנין לנכרי בארץ ישראל. רש"ש כתובות שם.
  50. ↑ עי' מל"מ שם שהביא את דברי תוס' אף שלהלכה אין קנין לנכרי (ע"ע ציון 28); יריעות שלמה פיינזילבר לרמב"ם הל' בית הבחירה פ"ז הי"ג. ועי' רש"ש שם שתמה.
  51. ↑ יריעות שלמה שם בדעת הרמב"ם; עי' ר"מ זמבה שבציון 58, שהקדושה בטלה דוקא כאשר נפלה החומה וגם רוב יושביה גויים. ועי' מנ"ח שם שברמב"ם לא הובא דין זה.
  52. ↑ עי' ציונים 48 ואילך.
  53. ↑ עי' מל"מ שמביא את דברי תוס' שבציון 48, על דברי הרמב"ם העוסקים אף בדיני הרחקת מתים, ועי' רש"ש דלהלן בדעתו.
  54. ↑ עי' ציון 12.
  55. ↑ רש"ש כתובות מה ב.
  56. ↑ עי' ציון 51.
  57. ↑ עי' ציון 46.
  58. ↑ ר"מ זמבה באוצר הספרי (ר"מ זמבה) קדושת עיירות המוקפות חומה ובמכתב בשו"ת זרע אברהם סי' יא אות יח. עי"ש במקורות לדבריו.
  59. ↑ אוצר הספרי שם. ועי'"ש שיש חילוקי דינים בין האיסור מהתורה לאיסור מדרבנן.
  60. ↑ ע"ע ציונים 184 ואילך.
  61. ↑ עי' תוס' ברכות ה ב ד"ה הא לן; עי' רשב"א שם שתמה על פירש"י שם, ופירש את הגמ' שם בע"א.
  62. ↑ תוס' ברכות שם.
  63. ↑ עי' בנין ציון שם.
  64. ↑ עי' בנין ציון שם.
  65. ↑ עי' ר' אלחנן בתורא"ש ברכות ה ב וברשב"א שם, ששמא יש לפרש כן בדעת רש"י שם ד"ה הא לן, ועי' מל"מ הל' שמיטה ויובל פ"י ה"ט, שכן נראה בדעת רש"י הנ"ל; רשב"א שם בשם מקצת מרבני צרפת. ועי' פני שלמה ברכות ה ב, שכ"מ מהמשנה שבציון 1, שעוסקת בימי בית שני, שלא נהג בהם היובל.
  66. ↑ תורא"ש שם.
  67. ↑ עי' פני שלמה שבציון 65, שדברי המשנה בכלים אמורים בזמן שאין היובל נוהג, ולפי"ז נראה שה"ה שיהוי מתים וקבורתן, המוזכרים במשנה שם.
  68. ↑ לחם יהודה הל' שמיטה ויובל פי"ב הט"ו, בדעת רש"י.
  69. ↑ עי' ציונים 65 ואילך.
  70. ↑ עי' ר' אלחנן בתורא"ש ברכות ה ב וברשב"א שם, ששמא יש לפרש כן בדעת רש"י שם ד"ה הא לן; רשב"א שם בשם מקצת מרבני צרפת; עי' רשב"א מגילה ב א. ועי' ציונים 48 ואילך, שי"ס שהקדושה תלויה גם בישוב יהודים, ועי' שו"ת זרע אברהם (לופטביר) סי' ט אות ג וסי' יא אות יח.
  71. ↑ משנה כלים א ז.
  72. ↑ תוספתא כלים ב"ק פ"א הי"ד.
  73. ↑ עי' ביאור הגר"א על המשנה שם ועל התוספתא שם.
  74. ↑ עי' ציונים 9 ואילך.
  75. ↑ ע"ע מחנות וע' מצורע.
  76. ↑ ויקרא יג מו. עי' ציון 21.
  77. ↑ שם.
  78. ↑ ויקרא כה כט.רבינו יצחק בתוס' ערכין לב ב ד"ה וקדשו.
  79. ↑ עי' ר"ש למשנה שם; עי' רבינו יצחק שבתוס' שם.
  80. ↑ עי' ר"ש שם.
  81. ↑ עי' ציונים 9 ואילך.
  82. ↑ דברי הימים ב כו כג.
  83. ↑ חזון נחום לדרך הקודש קדושה ראשונה ח"ב סי' ד.
  84. ↑ עי' ציון 85 ואילך. חזון נחום שם בביאור התוספתא כלים. וי"מ דברי התוספתא בע"א. ועי' חס"ד לתוספתא שם, שתמה על החזו"נ.
  85. ↑ חזון נחום לדרך הקודש קדושה ראשונה ח"ב סי' ד.
  86. ↑ דברי הימים ב כו כג.
  87. ↑ עי' חזון נחום שם.
  88. ↑ חזון נחום שם, ע"פ תוספתא כלים, ועי' ציונים, שי"מ דברי התוספתא בע"א.
  89. ↑ עי' ציונים 9 ואילך.
  90. ↑ ע"ע יוצא להרג ציונים 19 ואילך וע' מחנות.
  91. ↑ עי' ציונים 14 ואילך.
  92. ↑ צפנת פענח.
  93. ↑ עי' ציונים 9 ואילך.
  94. ↑ ע"ע מחנות וע' קדשים קלים.
  95. ↑ קרית ספר הל' בית הבחירה פ"ז. ועי' שו"ת זרע אברהם (לופטביר) סי' ו וסי' ח וזכרון שמואל סי' עט.
  96. ↑ עי' ברייתא מכות י א: אין עושים אותם כרכים גדולים, ועי' מל"מ הל' רותח פ"ח ה"ח, שהיינו שאין עושים אותם מוקפות חומה, ושכ"מ בגמ' ערכין לג ב, ועי' גבורת ארי מכות שם. ועי' צ"מ שתמה על לשון הברייתא והרמב"ם שם, שאין עושים אותם כרכים "גדולים". וע"ע ערי מקלט.
  97. ↑ עי' ציונים 71 ואילך.
  98. ↑ ע"ע ערי מקלט. גבורת ארי שם.
  99. ↑ ע"ע הנ"ל.
  100. ↑ עי' ציונים 110 ואילך.
  101. ↑ ע"ע הנ"ל. דובב משרים ח"א סי' מה. ועי"ש שכתב שהיינו משום שסובר שהאיסור לקבור בתוכה, הוא מן התורה, עי' ציון 101.
  102. ↑ ע"ע מגרש: האיסור לשנותו.
  103. ↑ עי' שו"ת חת"ס יו"ד סי' שלא, בדעת רש"י דלהלן. ועי"ש שמדרבנן אסור אף בשאר ערים.
  104. ↑ רש"י שבועות טז א ד"ה כל המצות; מאירי שם. ועי' מל"מ הל' שמו"י פי"ג ה"ה. ועי' מל"מ שם, שבערי הלוים אסור אף כשאין מוקפות חומה, ע"ע מגרש, וע' ערי הלוים.
  105. ↑ עי' משנה כלים פ"א מ"ז.
  106. ↑ עי' מל"מ שם (ומעשי למלך הל' בית הבחירה פ"ז הי"ג בדעתו).
  107. ↑ שו"ת חת"ס שם, שבמשנה שם שנינו מעלות מדרבנן.
  108. ↑ חת"ס ב"ב כד ב, בדעת רש"י שם.
  109. ↑ עי' מל"מ שם וטו"א מגילה י ב. וע"ע מגרש, ציון 83.
  110. ↑ ראב"ד הל' בית הבחירה פ"ז הי"ג. עי' דרך הקודש קדושה ראשונה ח"ב סי' ד שכן נראה בדעת הר"ש במשנה שם.
  111. ↑ חזו"א אהלות סי' כב סעי' לט.
  112. ↑ ע"ע קבורה. חזו"א שם.
  113. ↑ עי' משנה כלים פ"א מ"ז, לגירסא שלפנינו.
  114. ↑ ראב"ד שם.
  115. ↑ עי' חזון נחום לדרך הקודש קדושה ראשונה ח"ב סי' ד, שכן הוא לדעת הסוברים שעשר המעלות שנשנו במשניות כלים פ"א הם מעלות מן התורה. ועי' להלן ציונים 18 ואילך.
  116. ↑ רמב"ם פיה"מ כלים שם והל' בית הבחירה שם.
  117. ↑ רמב"ם שם ושם. וע"ע טובי העיר ציון 62.
  118. ↑ רמב"ם שם.
  119. ↑ כס"מ שם, שכך היא הגירסא במשנה כלים שם לפירוש הרמב"ם.
  120. ↑ כס"מ שם.
  121. ↑ עי' רע"ב שם והר המוריה לרמב"ם שם.
  122. ↑ עי' חזון נחום לדרך הקודש קדושה ראשונה ח"ב סי' ג: אי לאו דמיסתפינא וכו'.
  123. ↑ משנה כלים פ"א מ"ז, לפי הגירסא שבציון 10 :משכיבין.
  124. ↑ חזון נחום שם.
  125. ↑ דרך הקודש דלהלן.
  126. ↑ עי' ציון 1.
  127. ↑ דברים כא כג. דרך הקודש קדושה ראשונה ח"ב סי' ד.
  128. ↑ ע"ע קבורה.
  129. ↑ עי' ציון 6.
  130. ↑ עי' חזון נחום לדרך הקודש קדושה ראשונה ח"ב סי' ד
  131. ↑ עי' דרך הקודש שם, שהרמב"ם והסמ"ג השמיטו, משום שסוברים שאינו לאו גמור, ועי' מעשי למלך הל' בית הבחירה פ"ז הי"ג אות ז, שלהלכה קי"ל שאין עוברים על לאו זה בכה"ג.
  132. ↑ עי' ציונים 102 ואילך.
  133. ↑ דובב מישרים ח"א סי' מה.
  134. ↑ פיה"מ דלהלן.
  135. ↑ רמב"ם פיה"מ כלים פ"א מ"ז והל' בית הבחירה פ"ז הי"ג.
  136. ↑ רמב"ם שם ושם.
  137. ↑ פיה"מ שם.
  138. ↑ רע"ב למשנה שם.
  139. ↑ משנה כלים פ"א מ"ז. פיה"מ שם.
  140. ↑ דברי הימים ב כו כג. תוספתא שם.
  141. ↑ עי' ביאור הגר"א לתוספתא שם, ועי' מים טהורים למשנה שם, שמשמע שלומד כן בדעת הסוברים אין שהמשנה עוסקת בענין קבורה מחוץ לעיר.
  142. ↑ מים טהורים למשנה כלים שם. ועי' רש"ש למשנה שם שי"ל שכך סובר התוי"ט במשנה שם.
  143. ↑ עי' ציונים 23 ואילך.
  144. ↑ מים טהורים שם.
  145. ↑ עי' רש"ש למשנה שם.
  146. ↑ עי' ציונים הנ"ל.
  147. ↑ עי' רש"ש למשנה שם.
  148. ↑ מים טהורים למשנה שם. ועי' מים טהורים שכ"מ מפירוש הרב אבן יחייא בפירושו לדברי הימים דלהלן.
  149. ↑ עי' ציון 31. מים טהורים שם.
  150. ↑ עי' מים טהורים שם ע"פ פי' הרב אבן יחייא.
  151. ↑ דברי הימים ב כו כג. ועי' תוספתא שם.
  152. ↑ מים טהורים שם.
  153. ↑ שו"ת בנין ציון החדשות סי' ס. ועי"ש בלשונו שמשמע שיש לדון האם היינו דוקא כשהיה מחוץ לעיר משום מצוה, או בכל אופן שיצא שלא לדעתו.
  154. ↑ שו"ת בנין ציון שם.
  155. ↑ עי' ציונים 1 ואילך.
  156. ↑ דברי הימים ב כו כג. ועי' תוספתא שם.
  157. ↑ שו"ת בנין ציון שם.
  158. ↑ עי' מלכים ב כג.
  159. ↑ שו"ת בנין ציון שם. ועי"ש שי"ל שמת בתוך העיר.
  160. ↑ עי' מלכים ב יד.
  161. ↑ שו"ת בנין ציון שם.
  162. ↑ עי' מלכים ב ט.
  163. ↑ שו"ת בנין ציון שם.
  164. ↑ ע"ע ערי חומה.
  165. ↑ דרך הקודש קדושה ראשונה ח"ב סי' ד. ועי' דרך חכמה הל' בית הבחירה פ"ז הי"ג ביה"ל ד"ה קבר.
  166. ↑ דרך הקודש שם.
  167. ↑ עי' מרכה"מ שם.
  168. ↑ ע"ע קבר.
  169. ↑ מעשי למלך הל' בית הבחירה פ"ז הי"ג, עי"ש שהוכיח כן מתוספתא לענין ירושלים.
  170. ↑ חזו"א אהלות סי' כב סעי' לט.
  171. ↑ עי' הר המוריה לרמב"ם הל' בית הבחירה פ"ז הי"ד. ועי' שו"ת מהרי"ט יו"ד ח"ב סי' לז. וכ"מ בחזו"א שבציון 59, שדוקא אם נקבר שלא ברשות מפנים אותו.
  172. ↑ חסדי דוד לתוספתא כלים פ"א הי"ד. עי' סדרי טהרות לכלים שם.
  173. ↑ חסדי דוד שם.
  174. ↑ חסדי דוד שם.
  175. ↑ עי' שו"ת מהרי"ט יו"ד ח"ב סי' לז. ועי' מלבי"ם יחזקאל מג ז, שי"ל שהיו קוברים את מלכיהם שם שלא כדין.
  176. ↑ עי' רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ז הי"ג והר המוריה לרמב"ם שם אות כו וחזון נחום לדרך הקודש קדושה ראשונה ח"ב סי' ג וחזו"א סי' כב אות לט.
  177. ↑ ר"ש כלים פ"א מ"ז; רע"ב שם.
  178. ↑ ראב"ד הל' בית הבחירה פ"ז הי"ג.
  179. ↑ ביאור הגר"א כלים שם, ועי' סדרי טהרות לכלים שם, שהלשון צ"ב שהרי דוקא מת מצוה קונה מקומו, ועי' להלן.
  180. ↑ סדרי טהרות שם. ועי"ש שי"ל שזהו כונת הגר"א שבציון 68.
  181. ↑ משנה כלים פ"א מ"ז; ר"ש שם. ועי' ציונים שיש גורסים או מפרשים דברי המשנה בע"א.
  182. ↑ עי' להלן.
  183. ↑ עי' משנה כלים פ"א מ"ז. ר"ש שם.
  184. ↑ ר"ש שם.
  185. ↑ ע"ע מחנות. ר"ש שם.
  186. ↑ דברי הימים ב כו כג. תוספתא שם.
  187. ↑ עי' ביאור הגר"א לתוספתא שם.
  188. ↑ עי' ציון 61.
  189. ↑ סדרי טהרות כלים שם. ועי' דרך הקודש שם, שצ"ב ביאור הלימוד מעוזיהו, לפי הראב"ד. ועיין עוד בסדרי טהרות שם.
  190. ↑ משנה שם.
  191. ↑ סדרי טהרות כלים שם.
  192. ↑ חסדי דוד לתוספתא כלים פ"א הי"ד.
  193. ↑ עי' ציונים 71 ואילך.
  194. ↑ חסדי דוד שם.
  195. ↑ חסדי דוד שם.
  196. ↑ עי' רש"ש למשנה שם; עי' הר המוריה לרמב"ם שם.
  197. ↑ עי' רש"ש והר המוריה שם.
  198. ↑ סדרי טהרות כלים שם.
  199. ↑ עי' ציון 85. סדרי טהרות שם.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:ערי_חומה&oldid=139787"