אלוני ממרא

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חברון העברית
מערת המכפלה
חברון
היישוב היהודי בחברון
בית הכנסת אברהם אבינו
קרית ארבע
בית הדסה
ישיבת שבי חברון
ישיבת ניר קרית ארבע
בית השלום בחברון
קברי ישי ורות
אדמות ישי
בית הכנסת חזון דוד
אלוני ממרא


אֵלוֹנֵי מַמְרֵא מזוהה במתחם עתיק מהתקופה הרומית, שני ק"מ צפונית-מערבית לחברון בדרך ליישוב היהודי קרית ארבע. בשנת 1997, בעקבות הסכם חברון, הועבר המקום לשליטת הפלשתינאים ואין לגשת אליו ללא אישור צה"ל. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת אברהם אבינו נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב בספר בראשית:"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"(י"ח,א'). אברהם אבינו בנה באלוני ממרא מזבח לה', כפי שנאמר:"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'"(י"ג,י"ח). אתר שבי חברון כתב:" והמקום בו לפי המסורת התרחשה ברית בין הבתרים וברית המילה של אברהם אבינו".


השם ממרא היה שם משפחה. "מַמְרֵא", שהיה בן בריתו של אברהם במלחמה נגד חמשת המלכים, כפי שאומר אברהם בשובו מהמלחמה :"בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם".{(י"ד,כ"ד). צבי אילן כתב כי "יש הסוברים כי החה אחד מרבעיה של העיר הקדומה, שהיו בה ארבע רבעים ןלכן נקראה: קרית ארבע.

בתקופת חז"ל התקיים ליד מקדש האלון שבחברון יריד שנתי, שבו מכרו בּוֹטְנָה שהיא אֵלון (פִיסְטוּק). בתלמוד הירושלמי נחשב היריד לעבודה זרה. שרידי עץ האלון נזכרים עד למאה ה-6. לאחר מכן עברה המסורת לעץ אלון אחר באיזור חברון ליד הכנסייה הרוסית, במערב העיר - שם מראים את "אשל אברהם".

תאור המקום[עריכה]

האתר מוקף בחומות גדולות מאבן גזית, כדוגמת קירות מערת המכפלה, אשר השתמרו לגובה.האבנים מרשימות בטיב בנייתן וברוב חוסנו. במזרח המבנה אפשר להבחיו בכנסייה .

בפינה הדרומית-מערבית מצויה באר מים המכונה "באר אברהם".


תולדות המקום[עריכה]

החפירות שנערכו באתר הסתבר כי ראשיתו מימי הורדוס המלך. לפי האבנים, המטרה הייתה לבנות מבנה כמו על מערת המכפלה.

אדריאנוס הקיסר בנה את הבניין לעצמו ולידו חגגו חגים לאלילים. לאחר מרד בר-כובבא היה במקום שוק עבדים. מספרם היה כה רב עד שעבד נמכר במחיר מנת מספוא לסוס.

היהודים נמנעו מלבקר במקום.

הקיסר קונסנטנטינוס הגדול הפך את המבנה המלכותי לכנסייה. בחצרה הראו את אשל אברהם ובאר אברהם. הבאר נמצאת במקום עד היום.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • צבי אילן, משוט בארץ, עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1967 - מדרך אפרתה לעיר האבות


הערות שוליים[עריכה]