Difference between revisions of "אונס"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
m (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
m (טיפול בתבנית מקור)
Line 1: Line 1:
 
==הגדרה==
 
==הגדרה==
'''עבירה שאדם הוכרח לעבור, פטור עליה''' {{מקור|הוזכר בבבא קמא כח:}}'''.'''
+
'''עבירה שאדם הוכרח לעבור, פטור עליה''' {{מקור|(הוזכר בבבא קמא כח:)}}'''.'''
  
'''לדוגמא''', נערה המאורסה שנאנסה פטורה מעונש {{מקור|דברים כב-כה}}.
+
'''לדוגמא''', נערה המאורסה שנאנסה פטורה מעונש {{מקור|(דברים כב-כה)}}.
  
 
==מקור וטעם==
 
==מקור וטעם==
'''מקורו''' מהפסוק "ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה והחזיק בה האיש ושכב עימה וגו' ולנערה לא תעשה דבר" {{מקור|דברים כב-כה}}. ולנערה לא תעשה דבר - מכאן שהאנוס פטור {{מקור|בבלי:בבא קמא כח:}}.
+
'''מקורו''' מהפסוק "ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה והחזיק בה האיש ושכב עימה וגו' ולנערה לא תעשה דבר" {{מקור|(דברים כב-כה)}}. ולנערה לא תעשה דבר - מכאן שהאנוס פטור {{מקור|(בבלי:בבא קמא כח:)}}.
  
'''טעמו''' הוא שמעשה הנעשה באונס - לא נחשב שהאדם עשאו, אלא כאילו נעשה מאליו {{מקור|חמדת שלמה לח, הובא בקובץ שיעורים כתובות ה, צפנת פענח חמץ ומצה ג-ח בסופו}}. והקובץ שיעורים {{מקור|שם}} הקשה מנלן שזה באמת הטעם, אולי טעם הפטור הוא רק משום שא"א להעניש את האנוס כיוון שלא פשע.
+
'''טעמו''' הוא שמעשה הנעשה באונס - לא נחשב שהאדם עשאו, אלא כאילו נעשה מאליו {{מקור|(חמדת שלמה לח, הובא בקובץ שיעורים כתובות ה, צפנת פענח חמץ ומצה ג-ח בסופו)}}. והקובץ שיעורים {{מקור|(שם)}} הקשה מנלן שזה באמת הטעם, אולי טעם הפטור הוא רק משום שא"א להעניש את האנוס כיוון שלא פשע.
  
'''בדינו''' נחלקו האחרונים האם עבר על האיסור אלא שפטור מעונש, או שלא עבר על האיסור כלל {{מקור|קובץ שיעורים כתובות צו: פטור מעונש, רעק"א המובא בו: לא עבר כלל. בית האוצר ח"א כד וקהילות יעקב בבא בתרא י חקרו בזה. וכן חקר בזה באתוון דאורייתא יג לגבי מי שנאנס ולא קיים מצווה - האם פטור עליה או שלא עבר עליה כלל. והחלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ד דן לגבי אונס מחמת חיסרון בגופו, כגון אילם שלא יכול לקרוא שמע, וכתב שהוא פטור מעונש}}.  
+
'''בדינו''' נחלקו האחרונים האם עבר על האיסור אלא שפטור מעונש, או שלא עבר על האיסור כלל {{מקור|(קובץ שיעורים כתובות צו: פטור מעונש, רעק"א המובא בו: לא עבר כלל. בית האוצר ח"א כד וקהילות יעקב בבא בתרא י חקרו בזה. וכן חקר בזה באתוון דאורייתא יג לגבי מי שנאנס ולא קיים מצווה - האם פטור עליה או שלא עבר עליה כלל. והחלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ד דן לגבי אונס מחמת חיסרון בגופו, כגון אילם שלא יכול לקרוא שמע, וכתב שהוא פטור מעונש)}}.  
  
 
ויש שחילקו בין מצוות שונות:  
 
ויש שחילקו בין מצוות שונות:  
  
א) האתוון דאורייתא {{מקור|שם}} חילק שבמצוות שבין אדם למקום מי שנאנס לא עבר על האיסור כלל, ובבין אדם לחבירו עבר, שהרי חבירו הצטער, ורק פטור מעונש.  
+
א) האתוון דאורייתא {{מקור|(שם)}} חילק שבמצוות שבין אדם למקום מי שנאנס לא עבר על האיסור כלל, ובבין אדם לחבירו עבר, שהרי חבירו הצטער, ורק פטור מעונש.  
  
ב) הקהילות יעקב {{מקור|שבת יא ד"ה ונראה}} חילק שבמצוות שאין להן שיעור, כגון תלמוד תורה, צדקה וגמילות חסד, מי שנאנס לא עבר כלל, שכוונת התורה שיקיים את המצווה רק כשיכול לקיימה (שהרי א"א לומר שהתורה התכוונה שיקיים את המצווה בכל רגע ורגע), ובמצוות שיש להם שיעור, כגון קריאת שמע ושמירת שבת ורוב המצוות, מי שנאנס עבר, שכוונת התורה היתה שיקיים את המצווה בשיעור זה, ורק פטור מעונש.
+
ב) הקהילות יעקב {{מקור|(שבת יא ד"ה ונראה)}} חילק שבמצוות שאין להן שיעור, כגון תלמוד תורה, צדקה וגמילות חסד, מי שנאנס לא עבר כלל, שכוונת התורה שיקיים את המצווה רק כשיכול לקיימה (שהרי א"א לומר שהתורה התכוונה שיקיים את המצווה בכל רגע ורגע), ובמצוות שיש להם שיעור, כגון קריאת שמע ושמירת שבת ורוב המצוות, מי שנאנס עבר, שכוונת התורה היתה שיקיים את המצווה בשיעור זה, ורק פטור מעונש.
  
'''בדין קרבן''' - הרמב"ם {{מקור|שגגות ה-ו}} פסק שאנוס פטור מקרבן, אך הפני יהושע {{מקור|שבת סח: על תד"ה אבל}} תלה זאת במחלוקת תנאים, שרק למונבז פטור מקרבן, שממועט מ"חטא", אך לרבנן חייב בקרבן, דכפרה מיהא בעי, וכל פטור אונס הוא רק מעונשים (מיתה, מלקות וממון).
+
'''בדין קרבן''' - הרמב"ם {{מקור|(שגגות ה-ו)}} פסק שאנוס פטור מקרבן, אך הפני יהושע {{מקור|(שבת סח: על תד"ה אבל)}} תלה זאת במחלוקת תנאים, שרק למונבז פטור מקרבן, שממועט מ"חטא", אך לרבנן חייב בקרבן, דכפרה מיהא בעי, וכל פטור אונס הוא רק מעונשים (מיתה, מלקות וממון).
  
 
==בדינים שונים==
 
==בדינים שונים==
'''הנשבע באונס''' פטור. וחקר הרוגאצ'ובר האם פטור מדין אונס, או שאינה שבועה כלל {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה שבועה אונס בשבועה}}.
+
'''הנשבע באונס''' פטור. וחקר הרוגאצ'ובר האם פטור מדין אונס, או שאינה שבועה כלל {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה שבועה אונס בשבועה)}}.
  
'''מכשיל באיסור באונס''' - כגון שמכריח את חבירו לעבור על איסור, כך שהנכשל לא יעבור במזיד אלא באונס - דן בזה הקובץ שיעורים {{מקור|כתובות יב}} האם המכשיל עובר ב"לפני עיוור", והביא צדדים לכאן ולכאן.
+
'''מכשיל באיסור באונס''' - כגון שמכריח את חבירו לעבור על איסור, כך שהנכשל לא יעבור במזיד אלא באונס - דן בזה הקובץ שיעורים {{מקור|(כתובות יב)}} האם המכשיל עובר ב"לפני עיוור", והביא צדדים לכאן ולכאן.
  
'''אדם המזיק באונס גמור''', כגון שישן והביאו אצלו כלים ושברן בשינתו (ולא שהלך לישון כשהכלים אצלו ושברן בשינתו, שזהו אונס שאינו גמור), נחלקו בו הראשונים: הרמב"ן {{מקור|בבא מציעא פב: ד"ה ואתא}} מחייב אפילו בזה, אולם התוס' {{מקור|בבא קמא כז: ד"ה ושמואל, וכן הרא"ש שם}} פוטרים. אמנם גם הם כתבו שפטור רק על ההיזק, אך על ההנאה חייב.  
+
'''אדם המזיק באונס גמור''', כגון שישן והביאו אצלו כלים ושברן בשינתו (ולא שהלך לישון כשהכלים אצלו ושברן בשינתו, שזהו אונס שאינו גמור), נחלקו בו הראשונים: הרמב"ן {{מקור|(בבא מציעא פב: ד"ה ואתא)}} מחייב אפילו בזה, אולם התוס' {{מקור|(בבא קמא כז: ד"ה ושמואל, וכן הרא"ש שם)}} פוטרים. אמנם גם הם כתבו שפטור רק על ההיזק, אך על ההנאה חייב.  
  
'''גרמי''' באונס פטור {{מקור|רמב"ן, והקונטרסי שיעורים בבא קמא יד-יד הוכיח שגם הרמב"ם סובר כך}}. והטעם לזה הוא שאונס מגרע מהמעשה, וגם גרמי מגרע מהמעשה, ולכן כששניהם יחד - גם אונס וגם גרמי - פטור {{מקור|קונטרסי שיעורים שם}}.
+
'''גרמי''' באונס פטור {{מקור|(רמב"ן, והקונטרסי שיעורים בבא קמא יד-יד הוכיח שגם הרמב"ם סובר כך)}}. והטעם לזה הוא שאונס מגרע מהמעשה, וגם גרמי מגרע מהמעשה, ולכן כששניהם יחד - גם אונס וגם גרמי - פטור {{מקור|(קונטרסי שיעורים שם)}}.
  
'''מצווה הבאה בעבירה כשהעבירה באונס''' נחלקו האחרונים האם יש בה דין מצווה הבאה בעבירה, למשל מי שבא על הערווה באונס - האם קיים פרו ורבו {{מקור|שדי חמד ח"ד עמוד 166 אות ט. מהרי"ט אלגאזי בכורות פ"ח אות סה הראשונה ד"ה ואולם לפי חומר העניין, באמצע הדיבור (תחילת נז. בדפיו): אין דין מצווה הבאה בעבירה (ובשוגג יש)}}.
+
'''מצווה הבאה בעבירה כשהעבירה באונס''' נחלקו האחרונים האם יש בה דין מצווה הבאה בעבירה, למשל מי שבא על הערווה באונס - האם קיים פרו ורבו {{מקור|(שדי חמד ח"ד עמוד 166 אות ט. מהרי"ט אלגאזי בכורות פ"ח אות סה הראשונה ד"ה ואולם לפי חומר העניין, באמצע הדיבור (תחילת נז. בדפיו): אין דין מצווה הבאה בעבירה (ובשוגג יש))}}.
  
'''קניין באונס''' אינו קונה, שהרי קניין צריך כוונה, וכל סוגיית תלוהו וזבין דנה רק האם גמר ומקנה, אך אם לא גמר ומקנה פשוט שלא מועיל {{מקור|מהר"ם שיק ח"ג או"ח רסו}}.
+
'''קניין באונס''' אינו קונה, שהרי קניין צריך כוונה, וכל סוגיית תלוהו וזבין דנה רק האם גמר ומקנה, אך אם לא גמר ומקנה פשוט שלא מועיל {{מקור|(מהר"ם שיק ח"ג או"ח רסו)}}.
  
'''קים ליה בדרבה מיניה''' - הסתפק הרעק"א {{מקור|בבלי:כתובות ל:}} האם חייבי מיתות אנוסים פטורים מתשלומין (שהרי חייבי מיתות שוגגים בוודאי פטורים מתשלומין), והשיטה ישנה {{מקור|בשיטה מקובצת}} כתב שלא פטורים. והקובץ שיעורים {{מקור|כתובות צו, והביא את הרעק"א והשיטה ישנה}} הביא שני טעמים לכך שלא יפטרו:
+
'''קים ליה בדרבה מיניה''' - הסתפק הרעק"א {{מקור|(בבלי:כתובות ל:)}} האם חייבי מיתות אנוסים פטורים מתשלומין (שהרי חייבי מיתות שוגגים בוודאי פטורים מתשלומין), והשיטה ישנה {{מקור|(בשיטה מקובצת)}} כתב שלא פטורים. והקובץ שיעורים {{מקור|(כתובות צו, והביא את הרעק"א והשיטה ישנה)}} הביא שני טעמים לכך שלא יפטרו:
  
א) לשיטת התוס' שהמזיק באונס גמור פטור - ממילא "מה מכה בהמה כן חילקת בו בין אינו אנוס (שחייב) לאנוס (שפטור), אף מכה אדם תחלק בו בין אינו אנוס (שפטור מתשלומין) לאנוס (שאינו פטור)" {{מקור|אמנם לשיטת הרמב"ן שסובר שגם המזיק באונס גמור חייב - טעם זה לא שייך}}<ref>הבאנו את מחלוקתם לעיל ד"ה אדם המזיק באונס גמור.</ref>.
+
א) לשיטת התוס' שהמזיק באונס גמור פטור - ממילא "מה מכה בהמה כן חילקת בו בין אינו אנוס (שחייב) לאנוס (שפטור), אף מכה אדם תחלק בו בין אינו אנוס (שפטור מתשלומין) לאנוס (שאינו פטור)" {{מקור|(אמנם לשיטת הרמב"ן שסובר שגם המזיק באונס גמור חייב - טעם זה לא שייך)}}<ref>הבאנו את מחלוקתם לעיל ד"ה אדם המזיק באונס גמור.</ref>.
  
ב) לשיטה שבאונס אין מעשה איסור כלל<ref>דנו בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בדינו.</ref> {{מקור|וכן דעת הרעק"א שם}} - ממילא לא שייך שעבירת המיתה תפטור מהתשלומין, שהרי נחשב כאילו אין עבירת מיתה כלל {{מקור|אמנם לשיטה שגם אונס נחשב מעשה איסור (וכן דעת הקובץ שיעורים עצמו שם) - טעם זה לא שייך}}.
+
ב) לשיטה שבאונס אין מעשה איסור כלל<ref>דנו בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בדינו.</ref> {{מקור|(וכן דעת הרעק"א שם)}} - ממילא לא שייך שעבירת המיתה תפטור מהתשלומין, שהרי נחשב כאילו אין עבירת מיתה כלל {{מקור|(אמנם לשיטה שגם אונס נחשב מעשה איסור (וכן דעת הקובץ שיעורים עצמו שם) - טעם זה לא שייך)}}.
  
חייבי גילוי עריות ושפיכות דמים אנוסים, שדינם שפטורים ממיתה<ref>אמנם בערך יהרג ואל יעבור בסעיף "פרטי הדין" (ד"ה על שלוש העבירות) הבאנו שיש דעות שכן נענשים.</ref> (אע"פ שלכתחילה יהרג ואל יעבור) - הסתפק המהרי"ל דיסקין האם פטור מתשלומין {{מקור|בשו"ת קונטרס אחרון רנד ד"ה וכן}}.
+
חייבי גילוי עריות ושפיכות דמים אנוסים, שדינם שפטורים ממיתה<ref>אמנם בערך יהרג ואל יעבור בסעיף "פרטי הדין" (ד"ה על שלוש העבירות) הבאנו שיש דעות שכן נענשים.</ref> (אע"פ שלכתחילה יהרג ואל יעבור) - הסתפק המהרי"ל דיסקין האם פטור מתשלומין {{מקור|(בשו"ת קונטרס אחרון רנד ד"ה וכן)}}.
  
 
==פרטי הדין==
 
==פרטי הדין==
'''להכניס עצמו לאונס מלכתחילה''', נחלקו האם מותר {{מקור|בעל המאור שבת ז. בדפי הרי"ף: אסור, הרי"ף המובא בו: מותר, דן בזה גם בקובץ שיעורים כתובות יב, והשדי חמד ח"א א-קלה אות ב ד"ה אונס עמוד 318, וכן א-שלז ד"ה אונס עמוד 85 הביא מחלוקת בזה. לגבי אונס לבטל עשה - שו"ע יו"ד כח-כא אוסר (מי שאין לו עפר לא ישחוט)}}<ref>לגבי הכשלת חבירו עיין לקמן ד"ה המכשיל את חבירו באיסור אונס.</ref>.
+
'''להכניס עצמו לאונס מלכתחילה''', נחלקו האם מותר {{מקור|(בעל המאור שבת ז. בדפי הרי"ף: אסור, הרי"ף המובא בו: מותר, דן בזה גם בקובץ שיעורים כתובות יב, והשדי חמד ח"א א-קלה אות ב ד"ה אונס עמוד 318, וכן א-שלז ד"ה אונס עמוד 85 הביא מחלוקת בזה. לגבי אונס לבטל עשה - שו"ע יו"ד כח-כא אוסר (מי שאין לו עפר לא ישחוט))}}<ref>לגבי הכשלת חבירו עיין לקמן ד"ה המכשיל את חבירו באיסור אונס.</ref>.
  
'''הכניס עצמו לאונס ואח"כ התחרט''', פטור, ורק עובר באיסור לפני עיוור על כך שהכניס עצמו לאונס {{מקור|חלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ג}}.
+
'''הכניס עצמו לאונס ואח"כ התחרט''', פטור, ורק עובר באיסור לפני עיוור על כך שהכניס עצמו לאונס {{מקור|(חלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ג)}}.
  
'''אונס ביום אחרון''', כלומר שהיה יכול לעשות את המעשה במשך כל הזמן ולא עשאו אלא המתין ליום האחרון, וביום האחרון נאנס ולא היה יכול לעשותו - לקצוה"ח {{מקור|נה-א}} ולנתיבות המשפט {{מקור|נה-א}} הוא אונס, ולאגודה {{מקור|גיטין קלב, הובא בהם ובשו"ע יו"ד רלב-יב}} אינו אונס.
+
'''אונס ביום אחרון''', כלומר שהיה יכול לעשות את המעשה במשך כל הזמן ולא עשאו אלא המתין ליום האחרון, וביום האחרון נאנס ולא היה יכול לעשותו - לקצוה"ח {{מקור|(נה-א)}} ולנתיבות המשפט {{מקור|(נה-א)}} הוא אונס, ולאגודה {{מקור|(גיטין קלב, הובא בהם ובשו"ע יו"ד רלב-יב)}} אינו אונס.
  
'''אנוס שרוצה לעבור''' על העבירה, לחתם סופר {{מקור|שו"ת או"ח רב ד"ה ומ"מ וד"ה ולענין עונש}} גם הוא נחשב אונס ופטור, ולחלקת יואב {{מקור|ח"א קונטרס דיני אונס ב}} חייב.
+
'''אנוס שרוצה לעבור''' על העבירה, לחתם סופר {{מקור|(שו"ת או"ח רב ד"ה ומ"מ וד"ה ולענין עונש)}} גם הוא נחשב אונס ופטור, ולחלקת יואב {{מקור|(ח"א קונטרס דיני אונס ב)}} חייב.
  
'''איסור שהורו לו שהוא מותר''' דן בזה השדי חמד האם נחשב אנוס או שוגג {{מקור|ח"ג ט-כז ד"ה ומי עמוד 120}}.
+
'''איסור שהורו לו שהוא מותר''' דן בזה השדי חמד האם נחשב אנוס או שוגג {{מקור|(ח"ג ט-כז ד"ה ומי עמוד 120)}}.
  
'''אנוס מדברי חכמים''', כגון שהניח פת בתנור בערב שבת, ואסרו עליו חכמים לרדותה, וכעת נאפית - פטור {{מקור|תוס' שבת ד. ד"ה קודם}}, וביאר האחיעזר {{מקור|ח"ג פג-א בסופו}} שהוא מדין אונס.
+
'''אנוס מדברי חכמים''', כגון שהניח פת בתנור בערב שבת, ואסרו עליו חכמים לרדותה, וכעת נאפית - פטור {{מקור|(תוס' שבת ד. ד"ה קודם)}}, וביאר האחיעזר {{מקור|(ח"ג פג-א בסופו)}} שהוא מדין אונס.
  
 
==ראה גם==
 
==ראה גם==

Revision as of 17:20, 17 March 2009

הגדרה

עבירה שאדם הוכרח לעבור, פטור עליה (הוזכר בבבא קמא כח:).

לדוגמא, נערה המאורסה שנאנסה פטורה מעונש (דברים כב-כה).

מקור וטעם

מקורו מהפסוק "ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורשה והחזיק בה האיש ושכב עימה וגו' ולנערה לא תעשה דבר" (דברים כב-כה). ולנערה לא תעשה דבר - מכאן שהאנוס פטור (בבלי:בבא קמא כח:).

טעמו הוא שמעשה הנעשה באונס - לא נחשב שהאדם עשאו, אלא כאילו נעשה מאליו (חמדת שלמה לח, הובא בקובץ שיעורים כתובות ה, צפנת פענח חמץ ומצה ג-ח בסופו). והקובץ שיעורים (שם) הקשה מנלן שזה באמת הטעם, אולי טעם הפטור הוא רק משום שא"א להעניש את האנוס כיוון שלא פשע.

בדינו נחלקו האחרונים האם עבר על האיסור אלא שפטור מעונש, או שלא עבר על האיסור כלל (קובץ שיעורים כתובות צו: פטור מעונש, רעק"א המובא בו: לא עבר כלל. בית האוצר ח"א כד וקהילות יעקב בבא בתרא י חקרו בזה. וכן חקר בזה באתוון דאורייתא יג לגבי מי שנאנס ולא קיים מצווה - האם פטור עליה או שלא עבר עליה כלל. והחלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ד דן לגבי אונס מחמת חיסרון בגופו, כגון אילם שלא יכול לקרוא שמע, וכתב שהוא פטור מעונש).

ויש שחילקו בין מצוות שונות:

א) האתוון דאורייתא (שם) חילק שבמצוות שבין אדם למקום מי שנאנס לא עבר על האיסור כלל, ובבין אדם לחבירו עבר, שהרי חבירו הצטער, ורק פטור מעונש.

ב) הקהילות יעקב (שבת יא ד"ה ונראה) חילק שבמצוות שאין להן שיעור, כגון תלמוד תורה, צדקה וגמילות חסד, מי שנאנס לא עבר כלל, שכוונת התורה שיקיים את המצווה רק כשיכול לקיימה (שהרי א"א לומר שהתורה התכוונה שיקיים את המצווה בכל רגע ורגע), ובמצוות שיש להם שיעור, כגון קריאת שמע ושמירת שבת ורוב המצוות, מי שנאנס עבר, שכוונת התורה היתה שיקיים את המצווה בשיעור זה, ורק פטור מעונש.

בדין קרבן - הרמב"ם (שגגות ה-ו) פסק שאנוס פטור מקרבן, אך הפני יהושע (שבת סח: על תד"ה אבל) תלה זאת במחלוקת תנאים, שרק למונבז פטור מקרבן, שממועט מ"חטא", אך לרבנן חייב בקרבן, דכפרה מיהא בעי, וכל פטור אונס הוא רק מעונשים (מיתה, מלקות וממון).

בדינים שונים

הנשבע באונס פטור. וחקר הרוגאצ'ובר האם פטור מדין אונס, או שאינה שבועה כלל (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה שבועה אונס בשבועה).

מכשיל באיסור באונס - כגון שמכריח את חבירו לעבור על איסור, כך שהנכשל לא יעבור במזיד אלא באונס - דן בזה הקובץ שיעורים (כתובות יב) האם המכשיל עובר ב"לפני עיוור", והביא צדדים לכאן ולכאן.

אדם המזיק באונס גמור, כגון שישן והביאו אצלו כלים ושברן בשינתו (ולא שהלך לישון כשהכלים אצלו ושברן בשינתו, שזהו אונס שאינו גמור), נחלקו בו הראשונים: הרמב"ן (בבא מציעא פב: ד"ה ואתא) מחייב אפילו בזה, אולם התוס' (בבא קמא כז: ד"ה ושמואל, וכן הרא"ש שם) פוטרים. אמנם גם הם כתבו שפטור רק על ההיזק, אך על ההנאה חייב.

גרמי באונס פטור (רמב"ן, והקונטרסי שיעורים בבא קמא יד-יד הוכיח שגם הרמב"ם סובר כך). והטעם לזה הוא שאונס מגרע מהמעשה, וגם גרמי מגרע מהמעשה, ולכן כששניהם יחד - גם אונס וגם גרמי - פטור (קונטרסי שיעורים שם).

מצווה הבאה בעבירה כשהעבירה באונס נחלקו האחרונים האם יש בה דין מצווה הבאה בעבירה, למשל מי שבא על הערווה באונס - האם קיים פרו ורבו (שדי חמד ח"ד עמוד 166 אות ט. מהרי"ט אלגאזי בכורות פ"ח אות סה הראשונה ד"ה ואולם לפי חומר העניין, באמצע הדיבור (תחילת נז. בדפיו): אין דין מצווה הבאה בעבירה (ובשוגג יש)).

קניין באונס אינו קונה, שהרי קניין צריך כוונה, וכל סוגיית תלוהו וזבין דנה רק האם גמר ומקנה, אך אם לא גמר ומקנה פשוט שלא מועיל (מהר"ם שיק ח"ג או"ח רסו).

קים ליה בדרבה מיניה - הסתפק הרעק"א (בבלי:כתובות ל:) האם חייבי מיתות אנוסים פטורים מתשלומין (שהרי חייבי מיתות שוגגים בוודאי פטורים מתשלומין), והשיטה ישנה (בשיטה מקובצת) כתב שלא פטורים. והקובץ שיעורים (כתובות צו, והביא את הרעק"א והשיטה ישנה) הביא שני טעמים לכך שלא יפטרו:

א) לשיטת התוס' שהמזיק באונס גמור פטור - ממילא "מה מכה בהמה כן חילקת בו בין אינו אנוס (שחייב) לאנוס (שפטור), אף מכה אדם תחלק בו בין אינו אנוס (שפטור מתשלומין) לאנוס (שאינו פטור)" (אמנם לשיטת הרמב"ן שסובר שגם המזיק באונס גמור חייב - טעם זה לא שייך)[1].

ב) לשיטה שבאונס אין מעשה איסור כלל[2] (וכן דעת הרעק"א שם) - ממילא לא שייך שעבירת המיתה תפטור מהתשלומין, שהרי נחשב כאילו אין עבירת מיתה כלל (אמנם לשיטה שגם אונס נחשב מעשה איסור (וכן דעת הקובץ שיעורים עצמו שם) - טעם זה לא שייך).

חייבי גילוי עריות ושפיכות דמים אנוסים, שדינם שפטורים ממיתה[3] (אע"פ שלכתחילה יהרג ואל יעבור) - הסתפק המהרי"ל דיסקין האם פטור מתשלומין (בשו"ת קונטרס אחרון רנד ד"ה וכן).

פרטי הדין

להכניס עצמו לאונס מלכתחילה, נחלקו האם מותר (בעל המאור שבת ז. בדפי הרי"ף: אסור, הרי"ף המובא בו: מותר, דן בזה גם בקובץ שיעורים כתובות יב, והשדי חמד ח"א א-קלה אות ב ד"ה אונס עמוד 318, וכן א-שלז ד"ה אונס עמוד 85 הביא מחלוקת בזה. לגבי אונס לבטל עשה - שו"ע יו"ד כח-כא אוסר (מי שאין לו עפר לא ישחוט))[4].

הכניס עצמו לאונס ואח"כ התחרט, פטור, ורק עובר באיסור לפני עיוור על כך שהכניס עצמו לאונס (חלקת יואב ח"א קונטרס דיני אונס ג).

אונס ביום אחרון, כלומר שהיה יכול לעשות את המעשה במשך כל הזמן ולא עשאו אלא המתין ליום האחרון, וביום האחרון נאנס ולא היה יכול לעשותו - לקצוה"ח (נה-א) ולנתיבות המשפט (נה-א) הוא אונס, ולאגודה (גיטין קלב, הובא בהם ובשו"ע יו"ד רלב-יב) אינו אונס.

אנוס שרוצה לעבור על העבירה, לחתם סופר (שו"ת או"ח רב ד"ה ומ"מ וד"ה ולענין עונש) גם הוא נחשב אונס ופטור, ולחלקת יואב (ח"א קונטרס דיני אונס ב) חייב.

איסור שהורו לו שהוא מותר דן בזה השדי חמד האם נחשב אנוס או שוגג (ח"ג ט-כז ד"ה ומי עמוד 120).

אנוס מדברי חכמים, כגון שהניח פת בתנור בערב שבת, ואסרו עליו חכמים לרדותה, וכעת נאפית - פטור (תוס' שבת ד. ד"ה קודם), וביאר האחיעזר (ח"ג פג-א בסופו) שהוא מדין אונס.

ראה גם

יהרג ואל יעבור

פיקוח נפש


הערות שוליים

  1. הבאנו את מחלוקתם לעיל ד"ה אדם המזיק באונס גמור.
  2. דנו בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בדינו.
  3. אמנם בערך יהרג ואל יעבור בסעיף "פרטי הדין" (ד"ה על שלוש העבירות) הבאנו שיש דעות שכן נענשים.
  4. לגבי הכשלת חבירו עיין לקמן ד"ה המכשיל את חבירו באיסור אונס.