אב (בנאמנות)

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הגדרה[edit]

האב נאמן לאסור לנישואין את בנו ואת בתו (הסוגיא לגבי בנו בקידושין עח: ולגבי בתו בכתובות כב.).

דוגמא לנאמנות על בנו: נאמן אדם לומר זה בני בכור, ממזר, או חלל (לר' יהודה והלכה כמותו, אך חכמים חולקים (קידושין עח:)), וכן נאמן בזה גם על בתו (קובץ שיעורים בבא בתרא תו).

דוגמא לנאמנות על בתו: נאמן לומר שקידש את בתו (כתובות כב.).

נקרא גם יכיר (לגבי בנו).

מקור וטעם[edit]

מקורו מפסוקים:

  1. לפסול את בנו נלמד מהפסוק "כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שניים" (דברים כא-יז), ודורשים "יכיר" - ללמד שנאמן לפוסלו (קידושין עח:).
  2. לומר שקידש את בתו - נלמד מהפסוק (דברים כב-טז) "את ביתי נתתי לאיש הזה" (כתובות כב.).

בדינים שונים[edit]

לנפשות, דהיינו לעניין להרוג את מי שבא על בתו, לא נאמן (זו ההלכה, אמנם נחלקו בזה אמוראים (קידושין סג:)).

פרטי הדין[edit]

נאמן לומר "אין לי בנים", אך אינו נאמן לומר "יש לי בנים ואיני יודע מי הם" (קובץ שיעורים בבא בתרא רנו).

וכן נאמן לומר "היה לי בן בכור ומת" (העמק שאלה וארא שאילתא מא).

אמתלא להתיר את בתו לאחר שאסרה - חכמי פרובינציא כתבו שלא תועיל להתירה, ויש שהתירו (שב שמעתתא ו-ח).

חוזק[edit]

בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[1].

עדים - אב אינו מועיל נגדם (קובץ שיעורים בבא בתרא תיג בהגהה שבסופו).

הוחזק אח אחר כבכור, נאמן גם במקרה זה (דעת ר' יהודה, וזו ההלכה, אך חכמים חולקים (קידושין עח:)).

גדלות[edit]

נאמנות האב על גדלות בנו - אב נאמן לומר שבנו בן י"ג שנה ובתו בת י"ב שנה[2].

בדיני נדרים - שנדריהם, חרמיהם, הקדשותיהם וערכיהם מועילים.

אך למכות ועונשים אינו נאמן (קידושין סג:).

בטעמה נחלקו הראשונים:

  1. מדין אב ("יכיר") (שלטי הגיבורים סוף קידושין).
  2. או מדין עד אחד נאמן באיסורין (תוס' קידושין סד, והאריך בזה הקובץ שיעורים בבא בתרא תיג).

הערות שוליים[edit]

  1. בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.
  2. בגדרי קטן וגדול ע"ע קטן.