אברהם נפתלי הערץ שייאר: הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) (←חיבורו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב אברהם נפתלי הערץ שייאר, או בקיצור [[מהרא"ן]] שייאר, נולד ב[[פרנקפורט דמיין]] ב[[כסלו]] [[ה'תקי"ד]] | הרב אברהם נפתלי הערץ שייאר, או בקיצור [[מהרא"ן]] שייאר, (נולד ב[[פרנקפורט דמיין]] ב[[כסלו]] [[ה'תקי"ד]] [[דצמבר]] 1753, ונפטר ב[[מיינץ]] בגיל 68, יומיים אחרי [[חג הסוכות]] שנת [[ה'תקפ"ג]]) | ||
בן שני לאביו ר' [[יעקב משה דוד טעבלי שייאר]] המכונה מהר"ט ולאמו ביילא בת רבי [[נתן אוטיץ]]. היה אחד מגדולי רבני [[גרמניה]] בראשית תקופת המאבק ביהדות הרפורמית. יותר מ-40 שנה כיהן מהרא"ן כ[[ראש ישיבה]] והרביץ תורה בעיר [[מיינץ]]. בעיר זו הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בנסיכת [[הסן]]-[[דארמשטאט]] שבדרום גרמניה. | |||
מהרא"ן פסק בענייני הלכה, הורה דרך לאמונה תמימה, נלחם להקפדה על מצוות והטיף בשער נגד השפעת הרפורמה. רוב ימיו השקיע בלימודי תורה, אך בשנת ה'תקנ"ט נאות לשרת בקודש כרב במיינץ ומילא תפקיד זה במשך 19 שנה. [[החת"ם סופר]], שהכירו אישית עוד מהשנים שלמד בישיבת אביו במיינץ הרעיף שבחים על מהרא"ן ופנה אליו בתארי כבוד - 'גאון ישראל', 'מופת הדור' ו'כבוד קדושת שם תפארתו'. | מהרא"ן פסק בענייני הלכה, הורה דרך לאמונה תמימה, נלחם להקפדה על מצוות והטיף בשער נגד השפעת הרפורמה. רוב ימיו השקיע בלימודי תורה, אך בשנת ה'תקנ"ט נאות לשרת בקודש כרב במיינץ ומילא תפקיד זה במשך 19 שנה. [[החת"ם סופר]], שהכירו אישית עוד מהשנים שלמד בישיבת אביו במיינץ הרעיף שבחים על מהרא"ן ופנה אליו בתארי כבוד - 'גאון ישראל', 'מופת הדור' ו'כבוד קדושת שם תפארתו'. | ||
גרסה מ־04:21, 16 בינואר 2019
|
|
הרב אברהם נפתלי הערץ שייאר, או בקיצור מהרא"ן שייאר, (נולד בפרנקפורט דמיין בכסלו ה'תקי"ד דצמבר 1753, ונפטר במיינץ בגיל 68, יומיים אחרי חג הסוכות שנת ה'תקפ"ג)
בן שני לאביו ר' יעקב משה דוד טעבלי שייאר המכונה מהר"ט ולאמו ביילא בת רבי נתן אוטיץ. היה אחד מגדולי רבני גרמניה בראשית תקופת המאבק ביהדות הרפורמית. יותר מ-40 שנה כיהן מהרא"ן כראש ישיבה והרביץ תורה בעיר מיינץ. בעיר זו הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בנסיכת הסן-דארמשטאט שבדרום גרמניה.
מהרא"ן פסק בענייני הלכה, הורה דרך לאמונה תמימה, נלחם להקפדה על מצוות והטיף בשער נגד השפעת הרפורמה. רוב ימיו השקיע בלימודי תורה, אך בשנת ה'תקנ"ט נאות לשרת בקודש כרב במיינץ ומילא תפקיד זה במשך 19 שנה. החת"ם סופר, שהכירו אישית עוד מהשנים שלמד בישיבת אביו במיינץ הרעיף שבחים על מהרא"ן ופנה אליו בתארי כבוד - 'גאון ישראל', 'מופת הדור' ו'כבוד קדושת שם תפארתו'.
השפעת מהרא"ן הגיעה למרחקים. תלמידיו תפסו מקומות מובילים בהנהגה היהודית. חלקם נבחרו לכהן כרבני קהילות בצרפת ובגרמניה ובתוכם אחד מגדולי התורה החשובים בגרמניה, הרב יעקב אטלינגר בעל הערוך לנר.
חיבורו
ספרו תורי זהב על המגילות יצא לאור על מגילת שיר השירים, ועל מגילת אסתר, מגילת רות, ומגילת איכה.