הרב אברהם סופר (שרייבר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Wikiboss העביר את הדף הרב אברהם סופר (ה2) לשם הרב אברהם סופר (שרייבר) בלי להשאיר הפניה)
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
מן ה[[ויקיפדיה העברית]]; הרב '''אברהם סופר (שרייבר)''' (התרנ"ז- התשמ"ב) היה [[רב]] ומהדיר [[ספרות תורנית]]. חתן [[פרס ישראל]] לספרות תורנית, וחתן [[פרס הרב קוק]]. מהדיר סדרת הספרים [[בית הבחירה]] ל[[המאירי]].
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי אברהם סופר (ה2)|אחר=[[רבי אברהם סופר (פירושונים)]]|עע=[[רבי אברהם סופר (פירושונים)]]}}
הרב '''אברהם סופר (שרייבר)''' (התרנ"ז- התשמ"ב) היה [[רב]] ומהדיר ספרות תורנית. חתן פרס ישראל לספרות תורנית, וחתן פרס [[הרב קוק]]. מהדיר סדרת הספרים [[בית הבחירה]] ל[[המאירי]].


==קורות חיים==
==קורות חיים==
סופר נולד ב[[אגר (עיר)|אגר]] (ערלוי) שב[[הונגריה]]. בנו של הרב [[שמעון סופר (ערלוי)|שמעון סופר]] ונינו של ה[[חת"ם סופר]].  
סופר נולד אגר (ערלוי) שבהונגריה. בנו של הרב [[שמעון סופר (ערלוי)|שמעון סופר]] ונינו של ה[[חת"ם סופר]].  


בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך רב ב[[ישיבה]] ב[[פרשבורג]], והוסמך לרבנות. בשנת [[1921]] נישא ועבר לחיות ב[[וינה|ווינה]], [[אוסטריה]].  סופר שימש כרב, תחילה ב[[קורפו]] ([[1925]]–[[1928]]) ולאחר מכן בגוריציה שב[[איטליה]] (1928 - [[1936]]) וב[[פיומה]] (1936 - [[1939]]). בשנת 1939 עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]], בה שימש כר"מ בישיבת שערי ציון מיסודו של הרב [[בן ציון חי עוזיאל]]{{הערה|הצופה ב"שערי ציון" 1941/01/31|00801}}. בתחילת 1946 יצא לשמש כראש בית מדרש לרבנים שהוקם ב[[צרפת]] אחרי [[מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|דבר, הרב א. סופר - ראש בית מדרש לרבנים של השרידים בצרפת 1946/01/07|00405}}. בין השנים 1948-1966 שימש לסירוגין חצי שנה כמורה ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה]] וחצי שנה התגורר בירושלים.
בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך רב ב[[ישיבה]] בפרשבורג, והוסמך לרבנות. בשנת 1921 נישא ועבר לחיות בווינה, אוסטריה.  סופר שימש כרב, תחילה בקורפו ([[1925]]–[[1928]]) ולאחר מכן בגוריציה שבאיטליה (1928 - [[1936]]) ובפיומה (1936 - [[1939]]). בשנת 1939 עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]], בה שימש כר"מ בישיבת שערי ציון מיסודו של הרב [[בן ציון חי עוזיאל]]{{הערה|הצופה ב"שערי ציון" 1941/01/31|00801}}. בתחילת 1946 יצא לשמש כראש בית מדרש לרבנים שהוקם בצרפת אחרי מלחמת העולם השנייה{{הערה|דבר, הרב א. סופר - ראש בית מדרש לרבנים של השרידים בצרפת 1946/01/07|00405}}. בין השנים 1948-1966 שימש לסירוגין חצי שנה כמורה ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה]] וחצי שנה התגורר בירושלים.


בימי רבנותו באיטליה החל לטפל ב[[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. בשנת 1930 החל להוציא לאור מכתב יד את סדרת הספרים "בית הבחירה" של הרב [[מנחם המאירי]] לתלמוד{{הערה|הצופה, ספר חדש 1940/01/12|00703}}{{הערה|הצופה, בית הבחירה 1950/12/29|00600}}. בהמשך הוציא ספרי [[ראשונים]] נוספים ובהם: חידושי [[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב"ד]] על מסכת [[עבודה זרה]], ביאור רבי [[משה קזיס]] ל[[מסכת מדות]], חידושי ה[[ר"ן]] ל[[בבא בתרא]] וחידושי ה[[רשב"א]] ל[[מסכת שבועות]]. כמו כן הוציא מכתביו של סבו שלא הוצאו קודם לכן{{הערה|הצופה, נפתלי בן מנחם, שיירים מתורת חת"ם סופר, 1960/07/22|00050}}. ספרים אלו בוארו על ידו.  
בימי רבנותו באיטליה החל לטפל ב[[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. בשנת 1930 החל להוציא לאור מכתב יד את סדרת הספרים "בית הבחירה" של הרב [[מנחם המאירי]] לתלמוד{{הערה|הצופה, ספר חדש 1940/01/12|00703}}{{הערה|הצופה, בית הבחירה 1950/12/29|00600}}. בהמשך הוציא ספרי [[ראשונים]] נוספים ובהם: חידושי [[אברהם בן דוד מפושקירה|הראב"ד]] על מסכת [[עבודה זרה]], ביאור רבי [[משה קזיס]] ל[[מסכת מדות]], חידושי ה[[ר"ן]] ל[[בבא בתרא]] וחידושי ה[[רשב"א]] ל[[מסכת שבועות]]. כמו כן הוציא מכתביו של סבו שלא הוצאו קודם לכן{{הערה|הצופה, נפתלי בן מנחם, שיירים מתורת חת"ם סופר, 1960/07/22|00050}}. ספרים אלו בוארו על ידו.  


בשנת [[תש"ג]], זכה ב[[פרס הרב קוק]] על הוצאת בית הבחירה למסכת קידושין{{הערה|הצופה, סדר חלוקת "פרס הרב קוק" של עיריית תל אביב לספרות תורנית, 1943/12/29 ,00102}}{{הערה|הצופה, מי הם חמשת חתני הפרס?1944/01/07, 00601}}. בשנת 1947 קיבל את [[פרס שכטר]]{{הערה|הצופה, פרס שכטר להרב א. סופר|1947/06/23, 00410}}. כעבור ארבעים שנה, בשנת [[תשמ"א]], זכה בפרס ישראל לספרות תורנית{{הערה|דבר, הרב פרופ' אברהם סופר־שרייבר בספרות תורנית, 1981/05/06, 03902}}.
בשנת [[תש"ג]], זכה בפרס [[הרב קוק]] על הוצאת בית הבחירה למסכת קידושין{{הערה|הצופה, סדר חלוקת "פרס הרב קוק" של עיריית תל אביב לספרות תורנית, 1943/12/29 ,00102}}{{הערה|הצופה, מי הם חמשת חתני הפרס?1944/01/07, 00601}}. בשנת 1947 קיבל את [[פרס שכטר]]{{הערה|הצופה, פרס שכטר להרב א. סופר|1947/06/23, 00410}}. כעבור ארבעים שנה, בשנת תשמ"א, זכה בפרס ישראל לספרות תורנית{{הערה|דבר, הרב פרופ' אברהם סופר־שרייבר בספרות תורנית, 1981/05/06, 03902}}.


==[[הרב אברהם סופר (הראשון)]]==
==[[הרב אברהם סופר (הראשון)]]==

גרסה אחרונה מ־21:13, 26 באפריל 2023

ערך זה עוסק ברבי אברהם סופר (ה2). אם התכוונתם לרבי אברהם סופר (פירושונים), עיינו בערך רבי אברהם סופר (פירושונים).

הרב אברהם סופר (שרייבר) (התרנ"ז- התשמ"ב) היה רב ומהדיר ספרות תורנית. חתן פרס ישראל לספרות תורנית, וחתן פרס הרב קוק. מהדיר סדרת הספרים בית הבחירה להמאירי.

קורות חיים[עריכה]

סופר נולד אגר (ערלוי) שבהונגריה. בנו של הרב שמעון סופר ונינו של החת"ם סופר.

בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך רב בישיבה בפרשבורג, והוסמך לרבנות. בשנת 1921 נישא ועבר לחיות בווינה, אוסטריה. סופר שימש כרב, תחילה בקורפו (19251928) ולאחר מכן בגוריציה שבאיטליה (1928 - 1936) ובפיומה (1936 - 1939). בשנת 1939 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, בה שימש כר"מ בישיבת שערי ציון מיסודו של הרב בן ציון חי עוזיאל[1]. בתחילת 1946 יצא לשמש כראש בית מדרש לרבנים שהוקם בצרפת אחרי מלחמת העולם השנייה‏[2]. בין השנים 1948-1966 שימש לסירוגין חצי שנה כמורה בבית המדרש לרבנים באמריקה וחצי שנה התגורר בירושלים.

בימי רבנותו באיטליה החל לטפל בכתבי יד עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. בשנת 1930 החל להוציא לאור מכתב יד את סדרת הספרים "בית הבחירה" של הרב מנחם המאירי לתלמוד‏[3][4]. בהמשך הוציא ספרי ראשונים נוספים ובהם: חידושי הראב"ד על מסכת עבודה זרה, ביאור רבי משה קזיס למסכת מדות, חידושי הר"ן לבבא בתרא וחידושי הרשב"א למסכת שבועות. כמו כן הוציא מכתביו של סבו שלא הוצאו קודם לכן‏[5]. ספרים אלו בוארו על ידו.

בשנת תש"ג, זכה בפרס הרב קוק על הוצאת בית הבחירה למסכת קידושין‏[6][7]. בשנת 1947 קיבל את פרס שכטר[8]. כעבור ארבעים שנה, בשנת תשמ"א, זכה בפרס ישראל לספרות תורנית‏[9].

הרב אברהם סופר (הראשון)[עריכה]

הרב אברהם סופר (הראשון) הינו הרב אברהם שמואל בנימין סופר (שרייבר) (ראש חודש א' באדר א' שנת ה'תקע"ה, 11 בפברואר 1815 – י"ט בטבת ה'תרל"ב, 18 בינואר 1872) היה בנו של החת"ם סופר ויורשו כרבה של של פרסבורג וראש הישיבה בה וסבו של הרב אברהם סופר (השני) מהדיר סדרת הספרים בית הבחירה להמאירי. היה מחבר תורני פורה וממנהיגי היהדות האורתודוקסית בימי הקרע ביהדות הונגריה. נודע בכינויו "הכתב סופר" על שם חיבוריו.

משפחתו[עריכה]

בניו הם:

קישורים חיצוניים[עריכה]

  1. הצופה ב"שערי ציון" 1941/01/31
  2. דבר, הרב א. סופר - ראש בית מדרש לרבנים של השרידים בצרפת 1946/01/07
  3. הצופה, ספר חדש 1940/01/12
  4. הצופה, בית הבחירה 1950/12/29
  5. הצופה, נפתלי בן מנחם, שיירים מתורת חת"ם סופר, 1960/07/22
  6. הצופה, סדר חלוקת "פרס הרב קוק" של עיריית תל אביב לספרות תורנית, 1943/12/29 ,00102
  7. הצופה, מי הם חמשת חתני הפרס?1944/01/07, 00601
  8. הצופה, פרס שכטר להרב א. סופר
  9. דבר, הרב פרופ' אברהם סופר־שרייבר בספרות תורנית, 1981/05/06, 03902