אנציקלופדיה תלמודית:שירי הלשכה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:55, 19 ביוני 2022 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - שקלים שנשארו בלשכה לאחר תרומת הלשכה.</span> == '''<span dir="rtl">מהותה ודינ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - שקלים שנשארו בלשכה לאחר תרומת הלשכה.

מהותה ודינה

שקלים* שהיו תורמים ישראל בכל שנה[1], שהיו מונחים בלשכה אחת מן הלשכות שבמקדש[2], היו תורמים מהם תרומת-הלשכה*[3], והנותר מן השקלים שלא תרמו אותם לתרומת הלשכה, הם שירי הלשכה[4]. ושתי דעות בדבר: יש סוברים שבסוף חודש אדר כשמתקבצים שקלים, היו ממלאים לתרומת הלשכה עשרים ושבעה סאים בשלש קופות שבכל אחת מהם יש בו תשעה סאים[5], והנותר בלשכה הם שירי הלשכה[6], ודוקא בשידוע שאין עתידים לתרום ממנה עוד לתרומת הלשכה[7]. ויש סוברים שהיו ממלאים בשלשה זמנים – בחמישה עשר יום קודם הפסח וחמשה עשר יום קודם עצרת וחמשה עשר יום קודם סוכות[8] – בכל זמן תשעה סאים בשלש קופות שבכל קופה שלשה סאים[9], ובכל פעם שהיו ממלאים, המעות הנותרות בלשכה, הם שירי הלשכה[10].

שקלים המונחים בקופות של 'תקלין עתיקין'[11] - שמי שאחר שקלו בשנה נותנו בתקלין עתיקין[12] - היו הגזברים נותנים אותם לשירי הלשכה[13] של שנה שעברה[14]. וכן מי שאחר שקלו אחר שתרמו תרומת-הלשכה* האחרונה שבאותה שנה[15], היה נותן שקלו ל'תקלין עתיקין', והיו הגזברים נותנים אותם לשירי הלשכה[16], של אותה שנה[17]. וכתבו אחרונים שהיו שתי קופות של שירי הלשכה, האחד של שנה שעברה, והאחד של אותה שנה, שלא עירבו ביניהם, לפי שאין להביא קרבנות מתרומה ישנה[18], ולפעמים היו משתמשים במעות שירי הלשכה לקרבנות, לסוברים כן[19].

על המועל בחטאות-המתות* שיש סוברים שמשלם תשלומי קרן[20], והתשלום הולך לשירי הלשכה, ע"ע חטאות המתות[21].

מעילה

מעילה אם אסורה בשירי הלשכה, נחלקו תנאים: יש סוברים שאין מועלים[22]. ויש סוברים שמועלים[23], בתוך שנתו[24], שמא יצטרך להם לצורך קרבנות, שלדעתם משתמשים בהם לצורך קרבנות[25]. הלכה שאין מועלים בהם[26]. על חומות ירושלים שנקנים מתרומת הלשכה[27], שאין מועלים בהם, ע"ע ירושלים[28], וע' לא ניתנה תורה למלאכי השרת[29], וע' מעילה.

השימוש

לצורך הדיוט

מעות שירי הלשכה עושים בהם שימושים שונים, ואף שלצורך הדיוט, וכן שנינו: אמת המים – שבירושלים[30], או שבעזרה שצריכה תיקון[31] - וחומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר – לחפור בה בורות שיחים ומערות ותקון רחובותיה ושווקיה ושמירת העיר[32] - שנינו במשנה שבאים משירי הלשכה[33], וכן אמרו בברייתא: חוץ לחומת העזרה - כגון עזרת נשים והחיל וחומת העיר ומגדלותיה[34] - באים משירי הלשכות[35], לפי שהם צרכי צבור[36], שירושלים לא נתחלקה לשבטים לסוברים כן[37], ונתנה לכל ישראל, לפיכך באים משירי הלשכה שנתנו כל ישראל[38]. ופירשו ראשונים שלדעתם ירושלים לא קדשה, ולפיכך בא משירי הלשכה ולא מבדק-הבית*[39]. ויש הראשונים שפירשו, מה שנותנים ממעות שתרמו ללשכה לצורך הדיוט, לפי שעל מנת כן הקדישום[40], ומן האחרונים יש שפירשו לפי שלב-בית-דין-מתנה* ויכולה להוציא הקדש לחולין[41]. בברייתא אמרו: חוץ לחומת העזרה - כגון חומת העיר[42] - באים מלשכת בדק הבית[43], ופירשו ראשונים, שלדעת ברייתא זו באים אף מבדק הבית, שקדושתו גדולה משירי הלשכה, לפי שלדעתם ירושלים קדושה[44]. הלכה שבאים משירי הלשכה[45].

דברי קדושה וצורך הקדש

דברי קדושה כגון מזבח העולה וההיכל והעזרות, נחלקו תנאים אם עושים במעות שירי הלשכה: בברייתא בירושלמי אמרו שבא משירי הלשכה[46], והטעם יש שכתבו לפי שסוברים שמועלים בשירי הלשכה[47], לפיכך עושים מהם דברי קדושה[48], או אף על פי שאין מועלים בשירי הלשכה, מכל מקום אחר שעושים מהם המזבח וההיכל והעזרות מועלים בהם[49]. ובבבלי שנינו בברייתא שבא משל בדק הבית[50], לפי שצורך בנין הם[51], וכן שלדעתם אין מועלים בשירי הלשכה[52], לפיכך אין עושים מהם דברי קדושה[53]. הלכה שבאים משירי הלשכה[54]; מזבח הזהב וכלי שרת ובגדי כהנים ובגדי כהן גדול ועץ ארז ואזוב ושני תולעת, יש סוברים שבא משירי הלשכה[55]; כבש שהיו עושים מהר הבית להר המשחה שעליו מוציאין פרה אדומה[56], יש מן התנאים סוברים שהיה משל שירי הלשכה[57], וכן יש שכתבו להלכה[58]. ובטעם הדבר יש שכתבו לפי שלא נעשו לצורך קרבן[59], ודוקא הנעשה לשם קרבן נעשה מתרומת הלשכה[60], או לפי שכל שלצורך בנין - חוץ לעזרה[61] - בא משל שירי הלשכה[62]; כבש שהיו עושים מהעזרה עד חוץ לירושלים שעליו היו מוליכים את השעיר-המשתלח* ביום הכיפורים[63], היה משירי הלשכה[64], לפי שעשייתו לצורך חוץ, וכל שהוא לצורך חוץ לא נעשה מתרומת הלשכה[65], או לפי שלא נעשו לצורך קרבן, ודוקא הנעשה לשם קרבן נעשה מתרומת הלשכה[66]; לשון הקשור בין קרניו של שעיר המשתלח[67], יש סוברים שבא משל שירי הלשכה[68], שאינו צורך הקרבן[69]. ויש סוברים שבא משל תרומת הלשכה[70]; החבל והכפיפה שהשתמשו בהם בהשקאת-סוטה*[71], באים משירי הלשכה[72], דהם כצרכי העיר[73].

תשלומי שכר

שכר דיינים שדנים את הגזלנים ("גוזרי גזרות") שבירושלים[74], יש סוברים שבאה משירי הלשכה[75]; שכר שלוחי בית דין שהיו עוקרים כלאים מן השדות[76], באה משירי הלשכה[77], לפי שלב בית דין מתנה שישתמשו לכך[78].

לצורך קרבנות

שירי הלשכה אם משתמשים בהם לצורך קרבנות אם נגמר המעות מקופות של תרומת הלשכה, נחלקו תנאים: ר' מאיר – או ר' יהודה[79] - סבר שמשתמשים בהם לקרבנות[80], ואף בשירי לשכה של שנה שעברה, כל שלא עברה שנה מזמן שנתנו השקלים[81]. וחכמים סוברים שאין משתמשים בהם לקרבנות[82]. הלכה שמשתמשים בהם לקרבנות[83].

@ג. מותר#.

מותר שירי הלשכה, שנותרו לאחר שהשתמשו בהם לשימושים שהם מיועדים עבורם[84], נחלקו תנאים מה עושים בהם: רבי ישמעאל אומר, שקונים בהם יינות שמנים וסלתות – כשהם בזול[85] - ומוכרים אותם - הגזברים[86], או שהיו נותנים לחנווני למכור[87] - למי שצריך יין לנסכים ושמנים וסלתות למנחות, והשכר להקדש[88]. ורבי עקיבא אמר שאין עושים כן, לפי שאין משתכרים בשל הקדש[89], שאין-עניות-במקום עשירות*[90], או שחוששים שמא יפסיד את ההקדש[91]. הלכה כר' עקיבא[92]. בדעת ר' עקיבא נחלקו ראשונים מה היו עושים במעות: יש סוברים שמביאים מהם עולות לקיץ המזבח[93]. ויש סוברים שממתינים עד שיהא בהם צורך לצורכי העיר[94].

הערות שוליים

  1. ע"ע שקלים.
  2. ע"ע תרומת הלשכה.
  3. ע"ע.
  4. עי' להלן.
  5. עי' רמב"ם שקלים פ"ב ה"ד ובפיה"מ שקלים רפ"ג, ומאירי שם, ושם פ"ד, ע"פ ירושלמי שקלים פ"ג ה"ב: שהן עשרין ושבע סאין, וע"ע תרומת הלשכה.
  6. רמב"ם שם; מאירי שם.
  7. עי' ציון 80. חזו"א מנחות סי' כח ס"ק ט.
  8. ע"ע תרומת הלשכה.
  9. ע"ע הנ"ל.
  10. תוס' קדושין נד א ד"ה מועלין; עי' רא"ש שקלים סופ"ג ופ"ד מ"ב; עי' רע"ב פ"ד שם.
  11. ע"ע שקלים.
  12. משנה שקלים פ"ו מ"ה, וע"ע הנ"ל.
  13. עי' תוספתא שקלים רפ"ג, שי"ג כן; רש"י יומא נה ב ד"ה ישקול וקדושין נד א ד"ה מועלין בחדתין; תוס' קדושין שם ד"ה מועלין; רא"ש שקלים פ"ו מ"ד; רע"ב שם.
  14. רש"י שם ושם. ועי' להלן.
  15. ע"ע תרומת הלשכה, ועי' ציון 8.
  16. רש"י ב"מ נח א ד"ה ועל העתיד.
  17. יד דוד יומא נה ב.
  18. ע"ע תרומת הלשכה.
  19. עי' ציון 80. חקרי לב או"ח ח"ב סי' קלא דף רס ב ד"ה ומפרשת; יד דוד שם.
  20. ע"ע חטאות המתות ציון 57.
  21. ציון 58.
  22. עי' דעה ראשונה בברייתא קדושין נד א ורש"י שם ד"ה ואין, ועי' תוס' שם ד"ה אימא.
  23. דעה שנייה בברייתא שם וגמ' שם שר' יהודה היא, ור"מ בירושלמי שקלים פ"ג ה"ג, ותוס' שבציון 48 בד' ברייתא בירושלמי שבציון 46.
  24. ר' חייא בירושלמי שקלים פ"ד ה"ב.
  25. עי' ציון 80. ר"מ בברייתא ירושלמי פ"ג שם.
  26. רמב"ם מעילה פ"ו הי"ג. ועי' ציון 83.
  27. עי' ציון 33.
  28. ציון 359 ואילך.
  29. ציון 115 ואילך.
  30. עי' רמב"ם דלהלן ומאירי למשנה דלהלן.
  31. עי' רא"ש ורע"ב למשנה דלהלן.
  32. רא"ש ורע"ב למשנה דלהלן.
  33. משנה שקלים פ"ד מ"ב.
  34. רש"י כתובות קו ב ד"ה חוץ. ועי' שי"ק שקלים פ"ד ה"ב שתמה על עזרת נשים. ועי' ציון 42.
  35. ברייתא כתובות שם.
  36. קרי"ס שקלים פ"ד.
  37. ע"ע ירושלים ציון 235, וציון 234 שכן הלכה.
  38. מרדכי ב"ב סי' תעה.
  39. תוס' קדושין נד ב ד"ה תרי.
  40. ריטב"א קדושין שם.
  41. חי' הגרי"ז ערכין ה ב ד"ה וביותר.
  42. תוס' קדושין שם. ועי' ציון 34.
  43. עי' ירושלמי שקלים פ"ד ה"ב, הובא בתוס' שם.
  44. תוס' שם.
  45. רמב"ם שם.
  46. ירושלמי שקלים פ"ד ה"א. וע"ע בית המקדש ציון 110 ואילך.
  47. עי' ציון 23.
  48. תוס' קדושין נד ב ד"ה תרי.
  49. אג"מ יו"ד ח"ד סי' סג ענף ג בד' הרמב"ם דלהלן, שסובר שבאים משירי הלשכה, ובמעילה פ"ו ה"י סובר שאין מועלים בשירי הלשכה, עי' ציון 26, ועי' מקורות נוספים שדנו בד' הרמב"ם בס' המפתח (פרנקל) שקלים פ"ד ה"ח, ועי' ציון 54.
  50. כתובות קו ב.
  51. רש"י כתובות שם ד"ה מזבח; מאירי שקלים פ"ד.
  52. עי' ציון 22.
  53. תוס' שם.
  54. רמב"ם שקלים שם. ועי' כס"מ שם שתמה שפסק כירושלמי ולא כבבלי, ועי' רש"ס לירושלמי שם, שהרמב"ם במעילה חזר בו וסובר שאין באים משירי הלשכה, ועי' ציון 49.
  55. תוספתא שקלים פ"ב. וע"ע כלי המקדש ציון 128 ואילך, וע' כלי שרת ציון 167 ואילך, 180 ואילך, שי"ח.
  56. ע"ע פרה, וע' הר הבית ציון 97.
  57. ת"ק משנה שקלים פ"ד מ"ב. ועי' מרכה"מ כלי המקדש פ"ז הי"ג, שה"ה שבאים מתרומת הלשכה, ועי' ציון 60 ואילך. ועי' אבא שאול במשנה שם שחולק, וע"ע פרה.
  58. רמב"ם שקלים פ"ד ה"ח. ועי' מאירי שקלים שם שפסק כאבא שאול.
  59. פי' הרא"ש שם; רע"ב שם. ועי' שקל הקודש שם בביאור ההלכה ד"ה כבש.
  60. פי' הרא"ש שם; רע"ב שם.
  61. עי' ציון 35.
  62. רש"ס שם פ"ד ה"ב.
  63. ע"ע שעיר המשתלח.
  64. משנה שם; רמב"ם שם.
  65. ריבב"ן שקלים שם. ועי' מרכה"מ הנ"ל.
  66. פי' הרא"ש שם.
  67. ע"ע שעיר המשתלח.
  68. משנה שקלים שם לגי' שלפנינו, וכ"ה בתו"י יומא סז א. ועי' שנו"ס שם, ועי' שקל הקודש שם ה"א בביאור ההלכה ד"ה ולשון.
  69. רא"ש שם; ריבב"ן שם; פי' ר' משולם שם; רע"ב שם. ועי' שקל הקודש שם.
  70. עי' רמב"ם שם ה"א; מאירי שקלים שם. ועי' מל"מ שם שתמה, ועי' שקל הקודש שם.
  71. ע"ע ציונים 498 ואילך, 508 ואילך.
  72. ירושלמי סוטה פ"א ה"ו; רמב"ם סוטה פ"ג הי"ב. וע"ע מגילת סוטה ציון 74 ואילך, על מגילת סוטה אם באה משירי הלשכה.
  73. פנ"מ שם.
  74. ע"ע בית דין ציון 739 ואילך.
  75. עי' רש"ס שקלים פ"ד ה"ב, שגרס כן בירושלמי. וע"ע תרומת הלשכה שי"ס שבאה מתרומת הלשכה.
  76. ע"ע כלאי זרעים: חובת מניעתם.
  77. שיטה לתלמיד ר"י מפריש מו"ק ו א בביאור הגמ' שם.
  78. שיטה לתלמיד ר"י מפריש שם. וע"ע תרומת הלשכה שי"מ שמתרומת הלשכה.
  79. עי' כס"מ שקלים פ"ב ה"ו, ע"פ קדושין נד א.
  80. ברייתא בירושלמי שקלים פ"ג ה"ג.
  81. תוס' קדושין שם ד"ה מועלין. ועי"ש בתי' א, שאף אם עבר שנה, בדיעבד מותר.
  82. ברייתא שם.
  83. רמב"ם שקלים שם. ועי' מקורות שבס' המפתח (פרנקל) שם שתמהו מהרמב"ם שבציון 26.
  84. עי' לעיל: השימוש.
  85. תלמיד רשב"ש ורש"ס ירושלמי שקלים פ"ד ה"ב.
  86. ר' משולם שם.
  87. רש"ס שם.
  88. שקלים פ"ד מ"ג.
  89. שקלים שם.
  90. כתובות קו ב. וע"ע הקדש: במקח וממכר ציון 253 ואילך.
  91. פהמ"ש להרמב"ם ערכין סופ"ו ורע"ב שם; רש"ס שם ע"פ הירושלמי שם: אא"כ רוצה ויהא מפסיד משלו. ועי' תלמיד הרשב"ש ור' משולם שביאור בע"א.
  92. רמב"ם שקלים פ"ד ה"ט; מאירי שקלים וכתובות שם; רע"ב סוכה פ"ה מ"ז ד"ה ומקריב.
  93. רמב"ם שם; רע"ב שקלים שם.
  94. מאירי שקלים שם בשם רבותיו.