תשרי - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-06T07:13:43Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:13, 6 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''חודש תשרי''' הוא הראשון לחודשי השנה העברית. הוא מכונה במקרא בשם "ירח האתנים". חודש זה הוא מלא במאורעות ב[[:קטגוריה:תולדות עם ישראל]].		'''חודש תשרי''' הוא הראשון לחודשי השנה העברית. הוא מכונה במקרא בשם "ירח האתנים". חודש זה הוא מלא במאורעות ב[[:קטגוריה:תולדות עם ישראל]].

	ב[[ספר מלכים]] כתוב כי "ירח האתנים", [[שלמה המלך]] הקהיל את זקני ישראל, ראשי השבטים ועם ישראל במטרה לעלות את [[ארון הברית]] מ[[עיר דוד]] ל[[בית המקדש הראשון]]. וכך נאמר :"~~וַיִּקָּהֲלוּ~~ אֶל ~~הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל~~ אִישׁ ~~יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח~~ הָאֵתָנִים ~~בֶּחָג~~ הוּא הַחֹדֶשׁ ~~הַשְּׁבִיעִי~~" {{מקור\|(א', ח', ב')}}. [[רש"י]] מצטט את [[תרגום יונתן]], האומר:'''בירח האיתנים''' - תרגם יונתן, בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה משניתנה תורה וכתיב בניסן שהוא ראש חדשים נקרא '''תשרי''' שביעי". [[מצודת דוד]] כתב :'''בירח האתנים''' - חודש תשרי נקרא ירח האתנים מלשון איתן וחוזק על שם כי בחודש תשרי הם המועדים היותר חזקים ומיישרים את האדם אל השלמות.		ב[[ספר מלכים]] כתוב כי "ירח האתנים", [[שלמה המלך]] הקהיל את זקני ישראל, ראשי השבטים ועם ישראל במטרה לעלות את [[ארון הברית]] מ[[עיר דוד]] ל[[בית המקדש הראשון]]. וכך נאמר :"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" {{מקור\|א', ח', ב'\|כן}}. [[רש"י]] מצטט את [[תרגום יונתן]], האומר:'''בירח האיתנים''' - תרגם יונתן, בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה משניתנה תורה וכתיב בניסן שהוא ראש חדשים נקרא '''תשרי''' שביעי". [[מצודת דוד]] כתב :'''בירח האתנים''' - חודש תשרי נקרא ירח האתנים מלשון איתן וחוזק על שם כי בחודש תשרי הם המועדים היותר חזקים ומיישרים את האדם אל השלמות.

	פירוט האירועים שהתרחשו בחודש תשרי מובא ב[[תלמוד בבלי]], [[מסכת ראש השנה]] :"תניא: 'רבי אליעזר אומר :		פירוט האירועים שהתרחשו בחודש תשרי מובא ב[[תלמוד בבלי]], [[מסכת ראש השנה]] :"תניא: 'רבי אליעזר אומר :
שורה 16:		שורה 16:

	מה המקור לכך שהעולם נברא החודש תשרי. רבי אליעזר מביא מקרא מ[[ספר בראשית]]<ref> א',י"א</ref> :		מה המקור לכך שהעולם נברא החודש תשרי. רבי אליעזר מביא מקרא מ[[ספר בראשית]]<ref> א',י"א</ref> :
	"~~וַיֹּאמֶר~~ אֱלֹקים, ~~תַּדְשֵׁא~~ הָאָרֶץ (תתכסה ותתלבש בדשאין) [http://www.geocities.com/yeshol/RoshHashana/talmud_roshan11.htm המקור להסברים בסוגריים: מתוך "גמרא נוֹחָה" על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר ~~דֶּשֶׁא עֵשֶׂב~~ מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ ~~פְּרִי~~ (שנגמר פריו) ~~עֹשֶׂה פְּרִי~~ לְמִינוֹ, ~~אֲשֶׁר~~ זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ". איזהו חדש שהארץ מוציאה דשאים ואילן מלא פירות ? - הוי אומר זה תשרי; ואותו הפרק זמן רביעה היתה (כלומר: וראיה לדבר שבתשרי נברא העולם: שהרי לגשמים היו צריכין, ותשרי זמן רביעה היא) וירדו גשמים וצימחו, שנאמר <ref>ב',ו'</ref> "וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ, ~~וְהִשְׁקָה~~, אֶת-~~כָּל~~-~~פְּנֵי~~ הָאֲדָמָה."		"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ (תתכסה ותתלבש בדשאין) [http://www.geocities.com/yeshol/RoshHashana/talmud_roshan11.htm המקור להסברים בסוגריים: מתוך "גמרא נוֹחָה" על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי (שנגמר פריו) עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ". איזהו חדש שהארץ מוציאה דשאים ואילן מלא פירות ? - הוי אומר זה תשרי; ואותו הפרק זמן רביעה היתה (כלומר: וראיה לדבר שבתשרי נברא העולם: שהרי לגשמים היו צריכין, ותשרי זמן רביעה היא) וירדו גשמים וצימחו, שנאמר <ref>ב',ו'</ref> "וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה, אֶת-כָּל-פְּנֵי הָאֲדָמָה."

	רבי יהושע סובר אחרת ואומר : מנין שבניסן נברא העולם ? שנאמר <ref>א',י"ב</ref> :" וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ ~~דֶּשֶׁא~~ (ולא כתיב 'ותדשא הארץ') ~~עֵשֶׂב~~ מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ ~~עֹשֶׂה~~-~~פְּרִי~~(ולא עץ פרי גמור) ~~אֲשֶׁר~~ זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ". איזהו 㪓דש שהארץ מליאה דשאים ואילן מוציא פירות - הוי אומר זה ניסן, ואותו הפרק (הוא) - זמן בהמה וחיה ועוף שמזדווגין זה אצל זה (לבהמה וחיה להיזקק זה לזה) שנאמר (תהלים סה,יד) לבשו כרים הצאן [ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו] (בזמן שיתרועעו שבלים - בניסן, אלמא ניסן זמן זיווג בהמה הוא)' (ולכך היו צריכין, וראיה היא שבניסן נברא העולם)!		רבי יהושע סובר אחרת ואומר : מנין שבניסן נברא העולם ? שנאמר <ref>א',י"ב</ref> :" וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא (ולא כתיב 'ותדשא הארץ') עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי(ולא עץ פרי גמור) אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ". איזהו 㪓דש שהארץ מליאה דשאים ואילן מוציא פירות - הוי אומר זה ניסן, ואותו הפרק (הוא) - זמן בהמה וחיה ועוף שמזדווגין זה אצל זה (לבהמה וחיה להיזקק זה לזה) שנאמר (תהלים סה,יד) לבשו כרים הצאן [ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו] (בזמן שיתרועעו שבלים - בניסן, אלמא ניסן זמן זיווג בהמה הוא)' (ולכך היו צריכין, וראיה היא שבניסן נברא העולם)!

	==ביטול העבדות במצרים==		==ביטול העבדות במצרים==

אריאל ביגל נ"י: חודש תשרי הועבר לתשרי במקום הפניה

2010-09-15T13:53:53Z

חודש תשרי הועבר לתשרי במקום הפניה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:53, 15 בספטמבר 2010
(אין הבדלים)

דרור: /* ביטול העבדות במצרים */

2010-09-04T19:21:06Z

ביטול העבדות במצרים

@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 דכתיב  <ref>ספר תהלים פ"א,ד-ה</ref>  תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו  '''כי חק לישראל הוא''' משפט לאלקי יעקב "  <ref>ראש השנה יא,ב</ref> . וב[[ספר תהילים]] נאמר: <ref> פ"א,ו'</ref>"  עדות ביהוסף שמו בצאתו [על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע] (בתריה דההוא קרא כתיב דכי חק לישראל)".
 מכאן אנו למדיפ גם שאחרי מכת ה"ערוב" בתשרי בטלה העבדות במצרים. וזאת על סמך הפסוק:"לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲנִי ה', וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים<ref>.[[ספר שמות]], ו',ו'</ref>. התלמוד אומר <ref> י"ב,א'</ref> "  כאן כתוב: "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים " וב[[ספר תהילים]] כתוב :  <ref>פ"א,ז</ref> "הסירותי מסבל שכמו [כפיו מדוד תעברנה] (ביוסף כתיב, בתר 'עדות ביהוסף').
 == הערות שוליים ==

Yeshivaorgil bot: טיפול בתבנית מקור

2009-03-17T12:55:11Z

טיפול בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:55, 17 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''חודש תשרי''' הוא הראשון לחודשי השנה העברית. הוא מכונה במקרא בשם "ירח האתנים". חודש זה הוא מלא במאורעות ב[[:קטגוריה:תולדות עם ישראל]].		'''חודש תשרי''' הוא הראשון לחודשי השנה העברית. הוא מכונה במקרא בשם "ירח האתנים". חודש זה הוא מלא במאורעות ב[[:קטגוריה:תולדות עם ישראל]].

	ב[[ספר מלכים]] כתוב כי "ירח האתנים", [[שלמה המלך]] הקהיל את זקני ישראל, ראשי השבטים ועם ישראל במטרה לעלות את [[ארון הברית]] מ[[עיר דוד]] ל[[בית המקדש הראשון]]. וכך נאמר :"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" {{מקור\|א', ח', ב'}}. [[רש"י]] מצטט את [[תרגום יונתן]], האומר:'''בירח האיתנים''' - תרגם יונתן, בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה משניתנה תורה וכתיב בניסן שהוא ראש חדשים נקרא '''תשרי''' שביעי". [[מצודת דוד]] כתב :'''בירח האתנים''' - חודש תשרי נקרא ירח האתנים מלשון איתן וחוזק על שם כי בחודש תשרי הם המועדים היותר חזקים ומיישרים את האדם אל השלמות.		ב[[ספר מלכים]] כתוב כי "ירח האתנים", [[שלמה המלך]] הקהיל את זקני ישראל, ראשי השבטים ועם ישראל במטרה לעלות את [[ארון הברית]] מ[[עיר דוד]] ל[[בית המקדש הראשון]]. וכך נאמר :"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" {{מקור\|(א', ח', ב')}}. [[רש"י]] מצטט את [[תרגום יונתן]], האומר:'''בירח האיתנים''' - תרגם יונתן, בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה משניתנה תורה וכתיב בניסן שהוא ראש חדשים נקרא '''תשרי''' שביעי". [[מצודת דוד]] כתב :'''בירח האתנים''' - חודש תשרי נקרא ירח האתנים מלשון איתן וחוזק על שם כי בחודש תשרי הם המועדים היותר חזקים ומיישרים את האדם אל השלמות.

	פירוט האירועים שהתרחשו בחודש תשרי מובא ב[[תלמוד בבלי]], [[מסכת ראש השנה]] :"תניא: 'רבי אליעזר אומר :		פירוט האירועים שהתרחשו בחודש תשרי מובא ב[[תלמוד בבלי]], [[מסכת ראש השנה]] :"תניא: 'רבי אליעזר אומר :

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-17T16:09:25Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:09, 17 בפברואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''חודש תשרי''' הוא הראשון לחודשי השנה העברית. הוא מכונה במקרא בשם "ירח האתנים". חודש זה הוא מלא במאורעות ב[[:קטגוריה:תולדות עם ישראל]].		'''חודש תשרי''' הוא הראשון לחודשי השנה העברית. הוא מכונה במקרא בשם "ירח האתנים". חודש זה הוא מלא במאורעות ב[[:קטגוריה:תולדות עם ישראל]].

	ב[[ספר מלכים]] כתוב כי "ירח האתנים", [[שלמה המלך]] הקהיל את זקני ישראל, ראשי השבטים ועם ישראל במטרה לעלות את [[ארון הברית]] מ[[עיר דוד]] ל[[בית המקדש הראשון]]. וכך נאמר :"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" {{מקור\|(א', ח', ב')}}. [[רש"י]] מצטט את [[תרגום יונתן]], האומר:'''בירח האיתנים''' - תרגם יונתן, בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה משניתנה תורה וכתיב בניסן שהוא ראש חדשים נקרא '''תשרי''' שביעי". [[מצודת דוד]] כתב :'''בירח האתנים''' - חודש תשרי נקרא ירח האתנים מלשון איתן וחוזק על שם כי בחודש תשרי הם המועדים היותר חזקים ומיישרים את האדם אל השלמות.		ב[[ספר מלכים]] כתוב כי "ירח האתנים", [[שלמה המלך]] הקהיל את זקני ישראל, ראשי השבטים ועם ישראל במטרה לעלות את [[ארון הברית]] מ[[עיר דוד]] ל[[בית המקדש הראשון]]. וכך נאמר :"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" {{מקור\|א', ח', ב'}}. [[רש"י]] מצטט את [[תרגום יונתן]], האומר:'''בירח האיתנים''' - תרגם יונתן, בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה משניתנה תורה וכתיב בניסן שהוא ראש חדשים נקרא '''תשרי''' שביעי". [[מצודת דוד]] כתב :'''בירח האתנים''' - חודש תשרי נקרא ירח האתנים מלשון איתן וחוזק על שם כי בחודש תשרי הם המועדים היותר חזקים ומיישרים את האדם אל השלמות.

	פירוט האירועים שהתרחשו בחודש תשרי מובא ב[[תלמוד בבלי]], [[מסכת ראש השנה]] :"תניא: 'רבי אליעזר אומר :		פירוט האירועים שהתרחשו בחודש תשרי מובא ב[[תלמוד בבלי]], [[מסכת ראש השנה]] :"תניא: 'רבי אליעזר אומר :

דניאל ונטורה ב־17:51, 24 בינואר 2009

2009-01-24T17:51:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:51, 24 בינואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''חודש תשרי''' הוא הראשון לחודשי השנה העברית. הוא מכונה במקרא בשם "ירח האתנים". חודש זה הוא מלא במאורעות ב[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]].		'''חודש תשרי''' הוא הראשון לחודשי השנה העברית. הוא מכונה במקרא בשם "ירח האתנים". חודש זה הוא מלא במאורעות ב[[:קטגוריה:תולדות עם ישראל]].

	ב[[ספר מלכים]] כתוב כי "ירח האתנים", [[שלמה המלך]] הקהיל את זקני ישראל, ראשי השבטים ועם ישראל במטרה לעלות את [[ארון הברית]] מ[[עיר דוד]] ל[[בית המקדש הראשון]]. וכך נאמר :"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" {{מקור\|(א', ח', ב')}}. [[רש"י]] מצטט את [[תרגום יונתן]], האומר:'''בירח האיתנים''' - תרגם יונתן, בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה משניתנה תורה וכתיב בניסן שהוא ראש חדשים נקרא '''תשרי''' שביעי". [[מצודת דוד]] כתב :'''בירח האתנים''' - חודש תשרי נקרא ירח האתנים מלשון איתן וחוזק על שם כי בחודש תשרי הם המועדים היותר חזקים ומיישרים את האדם אל השלמות.		ב[[ספר מלכים]] כתוב כי "ירח האתנים", [[שלמה המלך]] הקהיל את זקני ישראל, ראשי השבטים ועם ישראל במטרה לעלות את [[ארון הברית]] מ[[עיר דוד]] ל[[בית המקדש הראשון]]. וכך נאמר :"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" {{מקור\|(א', ח', ב')}}. [[רש"י]] מצטט את [[תרגום יונתן]], האומר:'''בירח האיתנים''' - תרגם יונתן, בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה משניתנה תורה וכתיב בניסן שהוא ראש חדשים נקרא '''תשרי''' שביעי". [[מצודת דוד]] כתב :'''בירח האתנים''' - חודש תשרי נקרא ירח האתנים מלשון איתן וחוזק על שם כי בחודש תשרי הם המועדים היותר חזקים ומיישרים את האדם אל השלמות.

דניאל ונטורה ב־17:50, 24 בינואר 2009

2009-01-24T17:50:37Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:50, 24 בינואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''חודש תשרי''' הוא הראשון לחודשי השנה העברית. הוא מכונה במקרא בשם "ירח האתנים". חודש זה הוא מלא במאורעות ב[[:תולדות עם ישראל]].		'''חודש תשרי''' הוא הראשון לחודשי השנה העברית. הוא מכונה במקרא בשם "ירח האתנים". חודש זה הוא מלא במאורעות ב[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]].

	ב[[ספר מלכים]] כתוב כי "ירח האתנים", [[שלמה המלך]] הקהיל את זקני ישראל, ראשי השבטים ועם ישראל במטרה לעלות את [[ארון הברית]] מ[[עיר דוד]] ל[[בית המקדש הראשון]]. וכך נאמר :"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" {{מקור\|(א', ח', ב')}}. [[רש"י]] מצטט את [[תרגום יונתן]], האומר:'''בירח האיתנים''' - תרגם יונתן, בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה משניתנה תורה וכתיב בניסן שהוא ראש חדשים נקרא '''תשרי''' שביעי". [[מצודת דוד]] כתב :'''בירח האתנים''' - חודש תשרי נקרא ירח האתנים מלשון איתן וחוזק על שם כי בחודש תשרי הם המועדים היותר חזקים ומיישרים את האדם אל השלמות.		ב[[ספר מלכים]] כתוב כי "ירח האתנים", [[שלמה המלך]] הקהיל את זקני ישראל, ראשי השבטים ועם ישראל במטרה לעלות את [[ארון הברית]] מ[[עיר דוד]] ל[[בית המקדש הראשון]]. וכך נאמר :"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" {{מקור\|(א', ח', ב')}}. [[רש"י]] מצטט את [[תרגום יונתן]], האומר:'''בירח האיתנים''' - תרגם יונתן, בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה משניתנה תורה וכתיב בניסן שהוא ראש חדשים נקרא '''תשרי''' שביעי". [[מצודת דוד]] כתב :'''בירח האתנים''' - חודש תשרי נקרא ירח האתנים מלשון איתן וחוזק על שם כי בחודש תשרי הם המועדים היותר חזקים ומיישרים את האדם אל השלמות.

דניאל ונטורה ב־17:43, 24 בינואר 2009

2009-01-24T17:43:41Z

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''חודש תשרי''' הוא הראשון לחודשי השנה העברית. הוא מכונה במקרא בשם "ירח האתנים". חודש זה הוא מלא במאורעות ב[[תולדות עם ישראל]].
+'''חודש תשרי''' הוא הראשון לחודשי השנה העברית. הוא מכונה במקרא בשם "ירח האתנים". חודש זה הוא מלא במאורעות ב[[:תולדות עם ישראל]].
 {{תבנית:חודשי השנה}}
 [[קטגוריה:חודשי השנה|תשרי]]

דניאל ונטורה ב־16:49, 24 בינואר 2009

2009-01-24T16:49:03Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:49, 24 בינואר 2009
שורה 6:		שורה 6:
	{{תבנית:חודשי השנה}}		{{תבנית:חודשי השנה}}

	[[קטגוריה:חודשי השנה]]		[[קטגוריה:חודשי השנה\|תשרי]]

דניאל ונטורה: דף חדש: '''חודש תשרי''' הוא הראשון לחודשי השנה העברית. הוא מכונה במקרא בשם "ירח האתנים". חודש זה הוא מלא במאורעות ...

2009-01-24T16:46:13Z

דף חדש: '''חודש תשרי''' הוא הראשון לחודשי השנה העברית. הוא מכונה במקרא בשם "ירח האתנים". חודש זה הוא מלא במאורעות ...

דף חדש

'''חודש תשרי''' הוא הראשון לחודשי השנה העברית. הוא מכונה במקרא בשם "ירח האתנים". חודש זה הוא מלא במאורעות ב[[תולדות עם ישראל]].

{{תבנית:חודשי השנה}}

[[קטגוריה:חודשי השנה]]