תשעה באב - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* לקריאה נוספת */

2023-07-22T20:44:12Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:44, 22 ביולי 2023
שורה 72:		שורה 72:
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	* [[דרשני:תשעה באב שחל בשבת (Zvi Ryzman)\|תשעה באב שחל בשבת]] מתוך פרויקט דרשני		* [[דרשני:תשעה באב שחל בשבת (Zvi Ryzman)\|תשעה באב שחל בשבת]] מתוך פרויקט דרשני
			==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/47655 הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת] הרב עודד מילר
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/50301 תשעה באב שחל בשבת] הרב עודד מילר
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:צומות]]		[[קטגוריה:צומות]]
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

Wikiboss: /* איסור לימוד תורה בתשעה באב */

2023-07-22T20:40:39Z

איסור לימוד תורה בתשעה באב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:40, 22 ביולי 2023
שורה 23:		שורה 23:

	===איסור לימוד תורה בתשעה באב===		===איסור לימוד תורה בתשעה באב===
	הגמרא {{#makor-new:תענית ל א\|בבלי-תענית\|ל\|א}} קובעת כי {{ציטוטון\|תינוקות של בית רבן בטלין משום שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב"}}. [[רש"י]] הסביר כי טעם זה איננו רק לביטול לימוד תורה של תינוקות של בית רבן אלא הוא הטעם לאיסור הכללי של לימוד תורה בתשעה באב, וכן הסביר השו"ע {{#makor-new:אורח חיים תקנד א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקנד\|א}}.		הגמרא {{#makor-new:תענית ל א\|בבלי-תענית\|ל\|א}} קובעת כי {{ציטוטון\|תינוקות של בית רבן בטלין משום שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב}}. [[רש"י]] הסביר כי טעם זה איננו רק לביטול לימוד תורה של תינוקות של בית רבן אלא הוא הטעם לאיסור הכללי של לימוד תורה בתשעה באב, וכן הסביר השו"ע {{#makor-new:אורח חיים תקנד א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקנד\|א}}.

	מנגד, ה[[מהרש"א]] הסביר שאין טעם האיסור משום השמחה שבתורה, אלא משום שאין לעסוק בדברים אחרים שאינם מטעם החורבן. הוא מסביר כי לא רק לימוד תורה אסור בתשעה באב אלא גם עיסוק בכל דבר שעלול להסיח את הדעת מהאבלות כעסקי חול וכדומה. חיזוק לדבריו ניתן למצוא גם בקושיית הט"ז על ביטול תינוקות של בית רבן- שהרי אין התינוקות שמחים בלימוד זה, ועל כן אף מותר למלמד תינוקות לקרוא לאור הנר בשבת, ואם כן מדוע יש לבטלם מלימוד?{{הערה\|ותירץ שיש בכך שמחה למלמד עצמו, אך יש דוחק בדברים. וכן ניתן להוכיח עוד כשיטתו מכך שהגמרא במועד קטן (טו, א) לומדת את איסור לימוד תורה לאבל ממה שנאמר ליחזקאל "האנק דום"- ומשמע שאסור לו לדבר בדברים אחרים שאינם קשורים לאבלותו. וניתן לראות כי אין במקור זה קשר לשמחה}}		מנגד, ה[[מהרש"א]] הסביר שאין טעם האיסור משום השמחה שבתורה, אלא משום שאין לעסוק בדברים אחרים שאינם מטעם החורבן. הוא מסביר כי לא רק לימוד תורה אסור בתשעה באב אלא גם עיסוק בכל דבר שעלול להסיח את הדעת מהאבלות כעסקי חול וכדומה. חיזוק לדבריו ניתן למצוא גם בקושיית הט"ז על ביטול תינוקות של בית רבן- שהרי אין התינוקות שמחים בלימוד זה, ועל כן אף מותר למלמד תינוקות לקרוא לאור הנר בשבת, ואם כן מדוע יש לבטלם מלימוד?{{הערה\|ותירץ שיש בכך שמחה למלמד עצמו, אך יש דוחק בדברים. וכן ניתן להוכיח עוד כשיטתו מכך שהגמרא במועד קטן (טו, א) לומדת את איסור לימוד תורה לאבל ממה שנאמר ליחזקאל "האנק דום"- ומשמע שאסור לו לדבר בדברים אחרים שאינם קשורים לאבלותו. וניתן לראות כי אין במקור זה קשר לשמחה}}

Wikiboss: /* תשעה באב נדחה */

2022-06-13T07:33:47Z

תשעה באב נדחה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:33, 13 ביוני 2022
שורה 56:		שורה 56:

	במנחת אשר {{הערה\|מועדים ב סימן מ}} מוכיח כי אותה המחלוקת קיימת כבר בין הבבלי והירושלמי בפירוש המשנה מדוע דוחים את צום תשעה באב ליום ראשון ולא מקדימים אותו לשישי. כמובא לעיל, הבבלי מסביר כי הסיבה לאיחור צום תשעה באב החל בשבת ליום ראשון נובעת מכך שאין מקדימים את הפורענות, ומנגד הירושלמי מסביר כי ביום תשעה באב הוצת המקדש אך רובו נשרף בי' באב. ממילא, יוצא כי בעוד הבבלי רואה את הצום בי' באב כצום נדחה, הירושלמי מסביר כשיטת ה[[רשב"א]] לעיל שהצום הועבר ליום י' באב משום שמראש היה ראוי לצום בתאריך זה {{הערה\|כהמשך לסברא זו, הירושלמי גם פוסק שהשבוע שלפני תשעה באב נדחה אינו מוגדר כשבוע שחל בו כפסיקת השו"ע לעיל}}.		במנחת אשר {{הערה\|מועדים ב סימן מ}} מוכיח כי אותה המחלוקת קיימת כבר בין הבבלי והירושלמי בפירוש המשנה מדוע דוחים את צום תשעה באב ליום ראשון ולא מקדימים אותו לשישי. כמובא לעיל, הבבלי מסביר כי הסיבה לאיחור צום תשעה באב החל בשבת ליום ראשון נובעת מכך שאין מקדימים את הפורענות, ומנגד הירושלמי מסביר כי ביום תשעה באב הוצת המקדש אך רובו נשרף בי' באב. ממילא, יוצא כי בעוד הבבלי רואה את הצום בי' באב כצום נדחה, הירושלמי מסביר כשיטת ה[[רשב"א]] לעיל שהצום הועבר ליום י' באב משום שמראש היה ראוי לצום בתאריך זה {{הערה\|כהמשך לסברא זו, הירושלמי גם פוסק שהשבוע שלפני תשעה באב נדחה אינו מוגדר כשבוע שחל בו כפסיקת השו"ע לעיל}}.
			==תשעה באב במוצאי שבת==
			כאשר תשעה באב חל במוצאי שבת ישנן מספר הלכות מיוחדות:

			מכיוון שבשבת חל איסור לנהוג מנהגי אבלות בפרהסיא, אין לאכול סעודה מפסקת מצומצמת כבכל שנה אלא יש לאכול סעודה שלישית מכובדת כאשר ראוי שהאווירה והשירה בסעודה זו תהיה מסביב לציפייה לבניין בית המקדש.

			הדבר היחיד שמתחילים כבר משקיעת החמה, זה איסור האכילה והשתייה. יש לסיים את הסעודה עד לשעה זו, ונכון לצחצח את השיניים עם מברשת ומי פה כדי להוציא את משם שאריות אוכל. שאר מנהגי האבלות מתחילים רק משעת צאת שבת. אז אומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול", חולצים את נעלי העור, ומחליפים את בגדי השבת לבגדי חול.

			במוצאי שבת, לפני החלפת הבגדים אומרים "ברוך המבדיל", וגם בתפילת ערבית מבדילים ואומרים "אתה חוננתנו", אך ההבדלה על הכוס כמובן איננה אפשרית. נחלקו הראשונים איך ומתי מבדילים, ולהלכה דוחים את ההבדלה על הכוס למוצאי הצום. אמנם את ברכת "בורא מאורי האש" מברכים כבר במוצאי שבת. צריך לברך אותה לפני קריאת מגילת איכה, ובבית כנסת רבים נוהגים שאחד המתפללים מחבר שני נרות לפני קריאת המגילה ומברך ומוצאי את כולם ידי חובה. נשים שלא הולכות לבית הכנסת, כדאי שאבי המשפחה יברך בבית מאורי האש לפני היציאה לתפילה ויוציא את אשתו ידי חובה, כיוון שיש מחלוקת אם אישה יכולה לברך ברכה זו לעצמה.

	==מאורעות נוספים בתשעה באב==		==מאורעות נוספים בתשעה באב==

46.116.171.198: /* מאורעות נוספים בתשעה באב */

2021-03-13T12:19:11Z

מאורעות נוספים בתשעה באב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:19, 13 במרץ 2021
שורה 58:		שורה 58:

	==מאורעות נוספים בתשעה באב==		==מאורעות נוספים בתשעה באב==
	יחד עם המאורעות המצוינים במשנה, במהלך הדורות חלו צרות קשות נוספות לעם ישראל תשעה באב. כך לדוגמא גירוש יהודי ספרד בו אולצו היהודים למכור את רכושם ולעזוב עד לתשעה באב או גירוש יהודי אנגליה בו המלך אדוארד שלח צווים כי יהודי שלא יעזוב את המדינה עד לתשעה באב יוצא להורג. בדור האחרון הצטרף גם מאורע נוסף כאשר גם ~~גירוש יהודי~~ גוש קטיף מביתם בתכנית ההתנתקות תוכנן לחול בתשעה באב ולבסוף איחרו במקצת את המועד לצאת תשעה באב בעקבות פניית הרבנות הראשית.		יחד עם המאורעות המצוינים במשנה, במהלך הדורות חלו צרות קשות נוספות לעם ישראל תשעה באב. כך לדוגמא גירוש יהודי ספרד בו אולצו היהודים למכור את רכושם ולעזוב עד לתשעה באב או גירוש יהודי אנגליה בו המלך אדוארד שלח צווים כי יהודי שלא יעזוב את המדינה עד לתשעה באב יוצא להורג. בדור האחרון הצטרף גם מאורע נוסף כאשר גם פינוי גוש קטיף מביתם בתכנית ההתנתקות תוכנן לחול בתשעה באב ולבסוף איחרו במקצת את המועד לצאת תשעה באב בעקבות פניית הרבנות הראשית.

	==יהודי אתיופיה בתשעה באב==		==יהודי אתיופיה בתשעה באב==
	למרות שרבים סוברים שיהודי אתיופיה לא שמעו על חורבן בית המקדש עד שעלו לארץ, למעשה הם ידעו על החורבן ואף נהגו להרבות בתעניות עליו. זקני הקהילה נהגו ל[[צום]] ברצף מיום לאחר [[ראש חודש]] [[אב]] עד שבת לפני ראש חודש [[אלול]] כאשר היו נוהגים לאכול לאחר צאת הכוכבים ובימי שישי ו[[שבת]]. ככל הנראה מקור האגדה הוא מתיאורו של יוסף הלוי שהיה הראשון שפגש את יהודי אתיופיה כשליח מטעם "כל ישראל חברים". לדבריו, בעת שסיפר לקהילה כי הוא מגיע מארץ ישראל שאלוהו האם היה במקומות הקדושים כגון בית לחם וחברון וכן האם ראה את בית המקדש. מנגד, על פי עדות זקני הקהילה שהיו באותה התקופה, יהודי אתיופיה שמעו על חורבן בתי המקדש, אך סברו כי השכינה עדיין שורה בירושלים באופן מורגש וכי כל המגיע אליה יכול להרגיש אותה ולזכות בה.		למרות שרבים סוברים שיהודי אתיופיה לא שמעו על חורבן בית המקדש עד שעלו לארץ, למעשה הם ידעו על החורבן ואף נהגו להרבות בתעניות עליו. זקני הקהילה נהגו ל[[צום]] ברצף מיום לאחר [[ראש חודש]] [[אב]] עד שבת לפני ראש חודש [[אלול]] כאשר היו נוהגים לאכול לאחר צאת הכוכבים ובימי שישי ו[[שבת]]. ככל הנראה מקור האגדה הוא מתיאורו של יוסף הלוי שהיה הראשון שפגש את יהודי אתיופיה כשליח מטעם "כל ישראל חברים". לדבריו, בעת שסיפר לקהילה כי הוא מגיע מארץ ישראל שאלוהו האם היה במקומות הקדושים כגון בית לחם וחברון וכן האם ראה את בית המקדש. מנגד, על פי עדות זקני הקהילה שהיו באותה התקופה, יהודי אתיופיה שמעו על חורבן בתי המקדש, אך סברו כי השכינה עדיין שורה בירושלים באופן מורגש וכי כל המגיע אליה יכול להרגיש אותה ולזכות בה.

Wikiboss: /* יהודי אתיופיה בתשעה באב */

2020-09-30T21:10:16Z

יהודי אתיופיה בתשעה באב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:10, 30 בספטמבר 2020
שורה 61:		שורה 61:
	==יהודי אתיופיה בתשעה באב==		==יהודי אתיופיה בתשעה באב==
	למרות שרבים סוברים שיהודי אתיופיה לא שמעו על חורבן בית המקדש עד שעלו לארץ, למעשה הם ידעו על החורבן ואף נהגו להרבות בתעניות עליו. זקני הקהילה נהגו ל[[צום]] ברצף מיום לאחר [[ראש חודש]] [[אב]] עד שבת לפני ראש חודש [[אלול]] כאשר היו נוהגים לאכול לאחר צאת הכוכבים ובימי שישי ו[[שבת]]. ככל הנראה מקור האגדה הוא מתיאורו של יוסף הלוי שהיה הראשון שפגש את יהודי אתיופיה כשליח מטעם "כל ישראל חברים". לדבריו, בעת שסיפר לקהילה כי הוא מגיע מארץ ישראל שאלוהו האם היה במקומות הקדושים כגון בית לחם וחברון וכן האם ראה את בית המקדש. מנגד, על פי עדות זקני הקהילה שהיו באותה התקופה, יהודי אתיופיה שמעו על חורבן בתי המקדש, אך סברו כי השכינה עדיין שורה בירושלים באופן מורגש וכי כל המגיע אליה יכול להרגיש אותה ולזכות בה.		למרות שרבים סוברים שיהודי אתיופיה לא שמעו על חורבן בית המקדש עד שעלו לארץ, למעשה הם ידעו על החורבן ואף נהגו להרבות בתעניות עליו. זקני הקהילה נהגו ל[[צום]] ברצף מיום לאחר [[ראש חודש]] [[אב]] עד שבת לפני ראש חודש [[אלול]] כאשר היו נוהגים לאכול לאחר צאת הכוכבים ובימי שישי ו[[שבת]]. ככל הנראה מקור האגדה הוא מתיאורו של יוסף הלוי שהיה הראשון שפגש את יהודי אתיופיה כשליח מטעם "כל ישראל חברים". לדבריו, בעת שסיפר לקהילה כי הוא מגיע מארץ ישראל שאלוהו האם היה במקומות הקדושים כגון בית לחם וחברון וכן האם ראה את בית המקדש. מנגד, על פי עדות זקני הקהילה שהיו באותה התקופה, יהודי אתיופיה שמעו על חורבן בתי המקדש, אך סברו כי השכינה עדיין שורה בירושלים באופן מורגש וכי כל המגיע אליה יכול להרגיש אותה ולזכות בה.
			==לקריאה נוספת==
			* [[דרשני:תשעה באב שחל בשבת (Zvi Ryzman)\|תשעה באב שחל בשבת]] מתוך פרויקט דרשני

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:צומות]]		[[קטגוריה:צומות]]
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

Wikiboss: /* צום נדחה כתשלומין או כחיוב חדש */

2020-09-30T21:03:46Z

צום נדחה כתשלומין או כחיוב חדש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:03, 30 בספטמבר 2020
שורה 51:		שורה 51:
	להלכה, ה[[שו"ע]] {{#makor-new:אורח חיים תקנד יט\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקנד\|יט}} פוסק שפסק כי בשבת בה היה אמור לחול תשעה באב אין דיני אבלות כלל, אך ה[[רמ"א]] פסק כי חלים בו דיני אבלות בצנעה.		להלכה, ה[[שו"ע]] {{#makor-new:אורח חיים תקנד יט\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקנד\|יט}} פוסק שפסק כי בשבת בה היה אמור לחול תשעה באב אין דיני אבלות כלל, אך ה[[רמ"א]] פסק כי חלים בו דיני אבלות בצנעה.
	===צום נדחה כתשלומין או כחיוב חדש===		===צום נדחה כתשלומין או כחיוב חדש===
	ה[[כתב סופר]] {{הערה\|אורח חיים סימן ק"א}} הביא שיש להסתפק האם צום תשעה באב שחל בשבת ומועבר לעשירי נחשב כתשלומין לצום המקורי או שמדובר בצום חדש. הוא מסתמך על דברי הגמרא {{#makor-new:תענית כט א\|ראשונים-תוספות-מגילה\|כט\|א}} המביאה את דברי רבי יוחנן האומר כי היה ראוי לקבוע את צום תשעה באב דווקא בעשירי באב {{ציטוטון\|מפני שרובו של היכל בו נשרף}}. לדבריו, למרות שבאופן פשוט הצום מוגדר כתשלומין לצום שנפל בשבת, מדברי רבי יוחנן ניתן לומר שמעיקר הדין היה צריך לצום גם בתשיעי באב וגם בעשירי אלא שנפסק לצום בתשיעי, ובמידה ואין אפשרות לצום בתשיעי- צמים בעשירי בו נשרף ההיכל.		ה[[כתב סופר]] {{הערה\|אורח חיים סימן ק"א}} הביא שיש להסתפק האם צום תשעה באב שחל בשבת ומועבר לעשירי נחשב כתשלומין לצום המקורי או שמדובר בצום חדש. הוא מסתמך על דברי הגמרא {{#makor-new:תענית כט א\|ראשונים-תוספות-מגילה\|כט\|א}} המביאה את דברי רבי יוחנן האומר כי היה ראוי לקבוע את צום תשעה באב דווקא בעשירי באב {{ציטוטון\|מפני שרובו של היכל בו נשרף}}. לדבריו, למרות שבאופן פשוט הצום מוגדר כתשלומין לצום שנפל בשבת, מדברי רבי יוחנן ניתן לומר שמעיקר הדין היה צריך לצום גם בתשיעי באב וגם בעשירי אלא שנפסק לצום בתשיעי, ובמידה ואין אפשרות לצום בתשיעי- צמים בעשירי ביום בו נשרף ההיכל, אך אין מדובר בתשלומין אלא בצום הרגיל שבדרך כלל לא ניתן לצום אותו גם בט' וגם בי' והשנה ניתן לצום אותו בי'.

	בנוסף, בכתב סופר כתב שניתן גם לתלות שאלה זו במחלוקת השו"ע והרמ"א לעיל. הרמ"א סובר שהצום רק נדחה מכיוון שאין לצום בשבת והתשלומין שלו בראשון, אך למעשה הוא עדיין חל, ולכן יש לנהוג בו דיני אבלות בצנעה, אך השו"ע סובר שהצום הועבר ליום ראשון- ולכן אין צורך לנהוג בדיני אבלות כלל. כשיטה זו משמע גם מ[[שו"ת הרשב"א]] {{הערה\|א,תק"כ}} המסביר שאין צורך להתאבל בצנעה בשבת של תשעה באב משום {{ציטוטון\|דלגמרי עקרוה מתשיעי ואוקמוהו אעשירי, ומעיקרא היה ראוי לקובעו בעשירי כדאיתא התם}}.		בנוסף, בכתב סופר כתב שניתן גם לתלות שאלה זו במחלוקת השו"ע והרמ"א לעיל. הרמ"א סובר שהצום רק נדחה מכיוון שאין לצום בשבת והתשלומין שלו בראשון, אך למעשה הוא עדיין חל, ולכן יש לנהוג בו דיני אבלות בצנעה, אך השו"ע סובר שהצום הועבר ליום ראשון- ולכן אין צורך לנהוג בדיני אבלות כלל. כשיטה זו משמע גם מ[[שו"ת הרשב"א]] {{הערה\|א,תק"כ}} המסביר שאין צורך להתאבל בצנעה בשבת של תשעה באב משום {{ציטוטון\|דלגמרי עקרוה מתשיעי ואוקמוהו אעשירי, ומעיקרא היה ראוי לקובעו בעשירי כדאיתא התם}}.

	במנחת אשר {{הערה\|מועדים ב סימן מ}} ~~מביא מקור נוסף למחלוקת זו ניתן למצוא בהבדל~~ בין הבבלי ~~לירושלמי~~ בפירוש המשנה. כמובא לעיל, הבבלי מסביר כי הסיבה לאיחור צום תשעה באב החל בשבת ליום ראשון נובעת מכך שאין מקדימים את הפורענות~~. מנגד~~, הירושלמי ~~בפירושו על המשנה~~ מסביר כי ביום תשעה באב הוצת המקדש אך רובו נשרף בי' באב, ~~ומשמע מכאן~~ כשיטת ה[[רשב"א]] לעיל ~~שאין מדובר בצום נדחה רגיל אלא שהוא~~ הועבר ליום י' באב. כהמשך לסברא זו, הירושלמי גם פוסק שהשבוע שלפני תשעה באב נדחה אינו מוגדר כשבוע שחל בו כפסיקת השו"ע לעיל.		במנחת אשר {{הערה\|מועדים ב סימן מ}} מוכיח כי אותה המחלוקת קיימת כבר בין הבבלי והירושלמי בפירוש המשנה מדוע דוחים את צום תשעה באב ליום ראשון ולא מקדימים אותו לשישי. כמובא לעיל, הבבלי מסביר כי הסיבה לאיחור צום תשעה באב החל בשבת ליום ראשון נובעת מכך שאין מקדימים את הפורענות, ומנגד הירושלמי מסביר כי ביום תשעה באב הוצת המקדש אך רובו נשרף בי' באב. ממילא, יוצא כי בעוד הבבלי רואה את הצום בי' באב כצום נדחה, הירושלמי מסביר כשיטת ה[[רשב"א]] לעיל שהצום הועבר ליום י' באב משום שמראש היה ראוי לצום בתאריך זה {{הערה\|כהמשך לסברא זו, הירושלמי גם פוסק שהשבוע שלפני תשעה באב נדחה אינו מוגדר כשבוע שחל בו כפסיקת השו"ע לעיל}}.

	==מאורעות נוספים בתשעה באב==		==מאורעות נוספים בתשעה באב==

Wikiboss: /* תשעה באב נדחה */

2020-09-30T20:58:51Z

תשעה באב נדחה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:58, 30 בספטמבר 2020
שורה 47:		שורה 47:
	בניגוד לשאר צומות החורבן, צום תשעה באב מתחיל כבר מהלילה ונאסר בחמישה עינויים כ[[יום הכיפורים]], הראשונים נחלקו בסיבת הדבר: [[תוספות]] {{#makor-new:מגילה ה ב\|ראשונים-תוספות-מגילה\|ה\|ב}} הסבירו כי בתחילה כל הצומות היו שווים בחומרתן, אבל בדורות שלאחר חורבן הבית השני החמירו בדיני תשעה באב יותר משאר צומות. מנגד, ה[[רמב"ן]] (מובא ב{{#makor-new:אורח חיים תקנ\|בית-יוסף-אורח-חיים\|תקנ\|null}}) הסביר כי בתחילה היו כל הצומות שווים לחומרתו של תשעה באב, ובימי בית שני הקילו בכל הצומות מלבד בט' באב.		בניגוד לשאר צומות החורבן, צום תשעה באב מתחיל כבר מהלילה ונאסר בחמישה עינויים כ[[יום הכיפורים]], הראשונים נחלקו בסיבת הדבר: [[תוספות]] {{#makor-new:מגילה ה ב\|ראשונים-תוספות-מגילה\|ה\|ב}} הסבירו כי בתחילה כל הצומות היו שווים בחומרתן, אבל בדורות שלאחר חורבן הבית השני החמירו בדיני תשעה באב יותר משאר צומות. מנגד, ה[[רמב"ן]] (מובא ב{{#makor-new:אורח חיים תקנ\|בית-יוסף-אורח-חיים\|תקנ\|null}}) הסביר כי בתחילה היו כל הצומות שווים לחומרתו של תשעה באב, ובימי בית שני הקילו בכל הצומות מלבד בט' באב.
	==תשעה באב נדחה==		==תשעה באב נדחה==
	במידה ותשעה באב חל בשבת, מכיוון שאין אפשרות לצום בשבת ו[[אקדומי פורענותא לא מקדמינן]] מאחרים את הצום ליום ראשון שלאחריו. בגמרא {{#makor-new:מגילה ה א\|בבלי-מגילה\|ה\|א}} מובא כי {{ציטוטון\|רבי ביקש לעקור תשעה באב, ולא הודו לו}}, והגמרא מסבירה כי באותה השנה חל תשעה באב בשבת ורצו חכמים לדחות את התענית לאחר השבת, ועל כך אמר רבי ש"הואיל ונדחה" מזמנו המקורי ידחה לגמרי באותה שנה וייעקר, אולם חכמים לא הודו לו על כך.		במידה ותשעה באב חל בשבת, מכיוון שאין אפשרות לצום בשבת ו[[אקדומי פורענותא לא מקדמינן]] מאחרים את הצום ליום ראשון שלאחריו. בגמרא {{#makor-new:מגילה ה א\|בבלי-מגילה\|ה\|א}} מובא כי {{ציטוטון\|רבי ביקש לעקור תשעה באב, ולא הודו לו}}, והגמרא מסבירה כי באותה השנה חל תשעה באב בשבת ורצו חכמים לדחות את התענית לאחר השבת, ועל כך אמר רבי ש"הואיל ונדחה" מזמנו המקורי ידחה לגמרי באותה שנה וייעקר, אולם חכמים לא הודו לו על כך{{הערה\|ניתן להסביר את מחלוקתם כשיטת ה[[מנחת חינוך]] כי חכמים לא תיקנו יום מיוחד לצום תשעה באב אלא רק קבעו לצום באותו החודש, וממילא אין כל קושי להעביר את הצום ליום אחר}}.

	להלכה, ה[[שו"ע]] {{#makor-new:אורח חיים תקנד יט\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקנד\|יט}} פוסק שפסק כי בשבת בה היה אמור לחול תשעה באב אין דיני אבלות כלל, אך ה[[רמ"א]] פסק כי חלים בו דיני אבלות בצנעה.		להלכה, ה[[שו"ע]] {{#makor-new:אורח חיים תקנד יט\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקנד\|יט}} פוסק שפסק כי בשבת בה היה אמור לחול תשעה באב אין דיני אבלות כלל, אך ה[[רמ"א]] פסק כי חלים בו דיני אבלות בצנעה.

Wikiboss: /* תשעה באב נדחה */

2020-09-30T20:56:52Z

תשעה באב נדחה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:56, 30 בספטמבר 2020
שורה 47:		שורה 47:
	בניגוד לשאר צומות החורבן, צום תשעה באב מתחיל כבר מהלילה ונאסר בחמישה עינויים כ[[יום הכיפורים]], הראשונים נחלקו בסיבת הדבר: [[תוספות]] {{#makor-new:מגילה ה ב\|ראשונים-תוספות-מגילה\|ה\|ב}} הסבירו כי בתחילה כל הצומות היו שווים בחומרתן, אבל בדורות שלאחר חורבן הבית השני החמירו בדיני תשעה באב יותר משאר צומות. מנגד, ה[[רמב"ן]] (מובא ב{{#makor-new:אורח חיים תקנ\|בית-יוסף-אורח-חיים\|תקנ\|null}}) הסביר כי בתחילה היו כל הצומות שווים לחומרתו של תשעה באב, ובימי בית שני הקילו בכל הצומות מלבד בט' באב.		בניגוד לשאר צומות החורבן, צום תשעה באב מתחיל כבר מהלילה ונאסר בחמישה עינויים כ[[יום הכיפורים]], הראשונים נחלקו בסיבת הדבר: [[תוספות]] {{#makor-new:מגילה ה ב\|ראשונים-תוספות-מגילה\|ה\|ב}} הסבירו כי בתחילה כל הצומות היו שווים בחומרתן, אבל בדורות שלאחר חורבן הבית השני החמירו בדיני תשעה באב יותר משאר צומות. מנגד, ה[[רמב"ן]] (מובא ב{{#makor-new:אורח חיים תקנ\|בית-יוסף-אורח-חיים\|תקנ\|null}}) הסביר כי בתחילה היו כל הצומות שווים לחומרתו של תשעה באב, ובימי בית שני הקילו בכל הצומות מלבד בט' באב.
	==תשעה באב נדחה==		==תשעה באב נדחה==
	במידה ותשעה באב חל בשבת, מכיוון שאין אפשרות לצום בשבת ו[[אקדומי פורענותא לא מקדמינן]] מאחרים את הצום ליום ראשון שלאחריו. ה[[שו"ע]] {{#makor-new:אורח חיים תקנד יט\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקנד\|יט}} פוסק שפסק כי בשבת בה היה אמור לחול תשעה באב אין דיני אבלות כלל, אך ה[[רמ"א]] פסק כי חלים בו דיני אבלות בצנעה.		במידה ותשעה באב חל בשבת, מכיוון שאין אפשרות לצום בשבת ו[[אקדומי פורענותא לא מקדמינן]] מאחרים את הצום ליום ראשון שלאחריו. בגמרא {{#makor-new:מגילה ה א\|בבלי-מגילה\|ה\|א}} מובא כי {{ציטוטון\|רבי ביקש לעקור תשעה באב, ולא הודו לו}}, והגמרא מסבירה כי באותה השנה חל תשעה באב בשבת ורצו חכמים לדחות את התענית לאחר השבת, ועל כך אמר רבי ש"הואיל ונדחה" מזמנו המקורי ידחה לגמרי באותה שנה וייעקר, אולם חכמים לא הודו לו על כך.

			להלכה, ה[[שו"ע]] {{#makor-new:אורח חיים תקנד יט\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקנד\|יט}} פוסק שפסק כי בשבת בה היה אמור לחול תשעה באב אין דיני אבלות כלל, אך ה[[רמ"א]] פסק כי חלים בו דיני אבלות בצנעה.
	===צום נדחה כתשלומין או כחיוב חדש===		===צום נדחה כתשלומין או כחיוב חדש===
	ה[[כתב סופר]] {{הערה\|אורח חיים סימן ק"א}} הביא שיש להסתפק האם צום תשעה באב שחל בשבת ומועבר לעשירי נחשב כתשלומין לצום המקורי או שמדובר בצום חדש. הוא מסתמך על דברי הגמרא {{#makor-new:תענית כט א\|ראשונים-תוספות-מגילה\|כט\|א}} המביאה את דברי רבי יוחנן האומר כי היה ראוי לקבוע את צום תשעה באב דווקא בעשירי באב {{ציטוטון\|מפני שרובו של היכל בו נשרף}}. לדבריו, למרות שבאופן פשוט הצום מוגדר כתשלומין לצום שנפל בשבת, מדברי רבי יוחנן ניתן לומר שמעיקר הדין היה צריך לצום גם בתשיעי באב וגם בעשירי אלא שנפסק לצום בתשיעי, ובמידה ואין אפשרות לצום בתשיעי- צמים בעשירי בו נשרף ההיכל.		ה[[כתב סופר]] {{הערה\|אורח חיים סימן ק"א}} הביא שיש להסתפק האם צום תשעה באב שחל בשבת ומועבר לעשירי נחשב כתשלומין לצום המקורי או שמדובר בצום חדש. הוא מסתמך על דברי הגמרא {{#makor-new:תענית כט א\|ראשונים-תוספות-מגילה\|כט\|א}} המביאה את דברי רבי יוחנן האומר כי היה ראוי לקבוע את צום תשעה באב דווקא בעשירי באב {{ציטוטון\|מפני שרובו של היכל בו נשרף}}. לדבריו, למרות שבאופן פשוט הצום מוגדר כתשלומין לצום שנפל בשבת, מדברי רבי יוחנן ניתן לומר שמעיקר הדין היה צריך לצום גם בתשיעי באב וגם בעשירי אלא שנפסק לצום בתשיעי, ובמידה ואין אפשרות לצום בתשיעי- צמים בעשירי בו נשרף ההיכל.

Wikiboss: /* תשעה באב שחל בשבת */

2020-09-30T20:47:15Z

תשעה באב שחל בשבת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:47, 30 בספטמבר 2020
שורה 46:		שורה 46:
	==חומרתו של תשעה באב==		==חומרתו של תשעה באב==
	בניגוד לשאר צומות החורבן, צום תשעה באב מתחיל כבר מהלילה ונאסר בחמישה עינויים כ[[יום הכיפורים]], הראשונים נחלקו בסיבת הדבר: [[תוספות]] {{#makor-new:מגילה ה ב\|ראשונים-תוספות-מגילה\|ה\|ב}} הסבירו כי בתחילה כל הצומות היו שווים בחומרתן, אבל בדורות שלאחר חורבן הבית השני החמירו בדיני תשעה באב יותר משאר צומות. מנגד, ה[[רמב"ן]] (מובא ב{{#makor-new:אורח חיים תקנ\|בית-יוסף-אורח-חיים\|תקנ\|null}}) הסביר כי בתחילה היו כל הצומות שווים לחומרתו של תשעה באב, ובימי בית שני הקילו בכל הצומות מלבד בט' באב.		בניגוד לשאר צומות החורבן, צום תשעה באב מתחיל כבר מהלילה ונאסר בחמישה עינויים כ[[יום הכיפורים]], הראשונים נחלקו בסיבת הדבר: [[תוספות]] {{#makor-new:מגילה ה ב\|ראשונים-תוספות-מגילה\|ה\|ב}} הסבירו כי בתחילה כל הצומות היו שווים בחומרתן, אבל בדורות שלאחר חורבן הבית השני החמירו בדיני תשעה באב יותר משאר צומות. מנגד, ה[[רמב"ן]] (מובא ב{{#makor-new:אורח חיים תקנ\|בית-יוסף-אורח-חיים\|תקנ\|null}}) הסביר כי בתחילה היו כל הצומות שווים לחומרתו של תשעה באב, ובימי בית שני הקילו בכל הצומות מלבד בט' באב.
	==תשעה באב ~~שחל בשבת~~==		==תשעה באב נדחה==
	במידה ותשעה באב חל בשבת, מכיוון שאין אפשרות לצום בשבת ו[[אקדומי פורענותא לא מקדמינן]] מאחרים את הצום ליום ראשון שלאחריו. ה[[שו"ע]] {{#makor-new:אורח חיים תקנד יט\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקנד\|יט}} פוסק שפסק כי בשבת בה היה אמור לחול תשעה באב אין דיני אבלות כלל, אך ה[[רמ"א]] פסק כי חלים בו דיני אבלות בצנעה.		במידה ותשעה באב חל בשבת, מכיוון שאין אפשרות לצום בשבת ו[[אקדומי פורענותא לא מקדמינן]] מאחרים את הצום ליום ראשון שלאחריו. ה[[שו"ע]] {{#makor-new:אורח חיים תקנד יט\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקנד\|יט}} פוסק שפסק כי בשבת בה היה אמור לחול תשעה באב אין דיני אבלות כלל, אך ה[[רמ"א]] פסק כי חלים בו דיני אבלות בצנעה.
	===צום נדחה כתשלומין או כחיוב חדש===		===צום נדחה כתשלומין או כחיוב חדש===

Wikiboss: /* טעם איסור לימוד תורה */

2020-09-30T20:46:04Z

טעם איסור לימוד תורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:46, 30 בספטמבר 2020
שורה 22:		שורה 22:
	מכיוון שלימוד התורה משמח את הלב (כפי שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" {{מקור\|תהילים יט ט\|כן}}, ובתשעה באב אסורה השמחה, אסור ללמוד תורה, אלא רק בנושאים הקשורים לחורבן ולאבלות ובנושאים עצובים, כגון: דיני תשעה באב, [[ספר איוב]], [[מגילת איכה]], פרקי החורבן ב[[ספר ירמיהו]]<ref> על פסוקי הנחמה יש לדלג</ref>, פרק שלישי מ[[מסכת מועד קטן]]- אלו מגלחין (העוסק בדיני אבלות) ו[[אגדות החורבן]] ב[[מסכת גיטין]] ({{מקור\|גיטין נה ע"ב}}-{{מקור\|גיטין נח ע"א}}).		מכיוון שלימוד התורה משמח את הלב (כפי שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" {{מקור\|תהילים יט ט\|כן}}, ובתשעה באב אסורה השמחה, אסור ללמוד תורה, אלא רק בנושאים הקשורים לחורבן ולאבלות ובנושאים עצובים, כגון: דיני תשעה באב, [[ספר איוב]], [[מגילת איכה]], פרקי החורבן ב[[ספר ירמיהו]]<ref> על פסוקי הנחמה יש לדלג</ref>, פרק שלישי מ[[מסכת מועד קטן]]- אלו מגלחין (העוסק בדיני אבלות) ו[[אגדות החורבן]] ב[[מסכת גיטין]] ({{מקור\|גיטין נה ע"ב}}-{{מקור\|גיטין נח ע"א}}).

	===~~טעם~~ איסור לימוד תורה===		===איסור לימוד תורה בתשעה באב===
	הגמרא {{#makor-new:תענית ל א\|בבלי-תענית\|ל\|א}} קובעת כי {{ציטוטון\|תינוקות של בית רבן בטלין משום שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב"}}. [[רש"י]] הסביר כי טעם זה איננו רק לביטול לימוד תורה של תינוקות של בית רבן אלא הוא הטעם לאיסור הכללי של לימוד תורה בתשעה באב, וכן הסביר השו"ע {{#makor-new:אורח חיים תקנד א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקנד\|א}}.		הגמרא {{#makor-new:תענית ל א\|בבלי-תענית\|ל\|א}} קובעת כי {{ציטוטון\|תינוקות של בית רבן בטלין משום שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב"}}. [[רש"י]] הסביר כי טעם זה איננו רק לביטול לימוד תורה של תינוקות של בית רבן אלא הוא הטעם לאיסור הכללי של לימוד תורה בתשעה באב, וכן הסביר השו"ע {{#makor-new:אורח חיים תקנד א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקנד\|א}}.