תשלומי נזיקין - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:54:09Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:54, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''חיוב על המזיק לשלם לניזק את שווי הנזק''' {{מקור\|הוזכר בבבא קמא ב. בסוף המשנה, ובכל המסכת\|כן}}'''.'''		'''חיוב על המזיק לשלם לניזק את שווי הנזק''' {{מקור\|הוזכר בבבא קמא ב. בסוף המשנה, ובכל המסכת\|כן}}'''.'''

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:28:14Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:28, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''חיוב על המזיק לשלם לניזק את שווי הנזק''' {{מקור\|(הוזכר בבבא קמא ב. בסוף המשנה, ובכל המסכת)}}'''.'''		'''חיוב על המזיק לשלם לניזק את שווי הנזק''' {{מקור\|הוזכר בבבא קמא ב. בסוף המשנה, ובכל המסכת\|כן}}'''.'''

	'''לדוגמא''', אדם שהזיק - הוא עצמו או שורו - לממונו של חבירו, חייב לשלם לניזק את דמי הנזק {{מקור\|(בבא קמא ב. בסוף המשנה)}}.		'''לדוגמא''', אדם שהזיק - הוא עצמו או שורו - לממונו של חבירו, חייב לשלם לניזק את דמי הנזק {{מקור\|בבא קמא ב. בסוף המשנה\|כן}}.

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''מקור''' תשלומי נזיקין הוא מפסוקים {{מקור\|(קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א, והוסיף שחיוב השמירה על ממונו שלא יזיק וחיוב הרחקת נזיקין הם מסברא)}}<ref>אמנם בערך [[הרחקת נזיקין#מקור_וטעם]] (ד"ה במקור) הבאנו דעות נוספות בזה.</ref>{{מקור\|}}.		'''מקור''' תשלומי נזיקין הוא מפסוקים {{מקור\|קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א, והוסיף שחיוב השמירה על ממונו שלא יזיק וחיוב הרחקת נזיקין הם מסברא\|כן}}<ref>אמנם בערך [[הרחקת נזיקין#מקור_וטעם]] (ד"ה במקור) הבאנו דעות נוספות בזה.</ref>{{מקור\|}}.

	'''בטעם שצריך לשלם לניזק''' חקר המידות לחקר ההלכה {{מקור\|(ח-מט)}} האם הוא חלק מזכויות הבעלים שהמזיקו צריך לשלם לו, או שהוא תולדה מזכות ההשתמשות - שצריך לשלם לו משום שמבטל ממנו את זכות זו{{מקור\|(.)}}		'''בטעם שצריך לשלם לניזק''' חקר המידות לחקר ההלכה {{מקור\|ח-מט\|כן}} האם הוא חלק מזכויות הבעלים שהמזיקו צריך לשלם לו, או שהוא תולדה מזכות ההשתמשות - שצריך לשלם לו משום שמבטל ממנו את זכות זו{{מקור\|.\|כן}}

	'''במהות התשלומין''' (במטלטלין, בקרקע ובחבלה) חקרו האחרונים האם הם על הממון (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור\|(גר"ח על הרמב"ם טוען ונטען (היחיד): מחלוקת רמב"ם וראב"ד (לגבי קרקע). עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים (לגבי מטלטלין, קרקע וחבלה). מחנה אפרים נזקי ממון א. גרנ"ט קיא ד"ה ונראה לבאר. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד,ה)}}<ref>כמו כן חקרו כך גם בתשלומי נזק של חובל, ע"ע [[חובל#חיוביו]] ד"ה בטעם תשלומי הנזק.</ref>.		'''במהות התשלומין''' (במטלטלין, בקרקע ובחבלה) חקרו האחרונים האם הם על הממון (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור\|(גר"ח על הרמב"ם טוען ונטען (היחיד): מחלוקת רמב"ם וראב"ד (לגבי קרקע). עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים (לגבי מטלטלין, קרקע וחבלה). מחנה אפרים נזקי ממון א. גרנ"ט קיא ד"ה ונראה לבאר. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד,ה)}}<ref>כמו כן חקרו כך גם בתשלומי נזק של חובל, ע"ע [[חובל#חיוביו]] ד"ה בטעם תשלומי הנזק.</ref>.
שורה 13:		שורה 13:
	ונביא לכך שתי נפק"מ:		ונביא לכך שתי נפק"מ:
	@ מזיק קרקע - האם דינו כמו החומר של הקרקע עצמה שאין נשבעין עליה מדאורייתא, או כמו השווי שלה - הכסף - שעליו כן נשבעים {{מקור\|(גר"ח טוען ונטען (היחיד) מבאר כך מחלוקת הרמב"ם והראב"ד)}}.		@ מזיק קרקע - האם דינו כמו החומר של הקרקע עצמה שאין נשבעין עליה מדאורייתא, או כמו השווי שלה - הכסף - שעליו כן נשבעים {{מקור\|(גר"ח טוען ונטען (היחיד) מבאר כך מחלוקת הרמב"ם והראב"ד)}}.
	@ שתי תמונות נדירות, שכל אחת מהן שווה חמש מאות שקלים, ובא מזיק ושרף אחת מהן, וכיוון שנשארה כעת רק תמונה אחת - שוויה עלה לאלף שקלים. השווי לא ניזוק, אך החומר כן {{מקור\|(גרי"ד בבא קמא ג.)}}<ref>יש מי שתלה בחקירה זו - האם התשלומים על החומר או השווי - את המחלוקת בטעם דין היזק שאינו ניכר, הובא בערך [[היזק שאינו ניכר#מקור_וטעם]] ד"ה בטעם.</ref>.		@ שתי תמונות נדירות, שכל אחת מהן שווה חמש מאות שקלים, ובא מזיק ושרף אחת מהן, וכיוון שנשארה כעת רק תמונה אחת - שוויה עלה לאלף שקלים. השווי לא ניזוק, אך החומר כן {{מקור\|גרי"ד בבא קמא ג.\|כן}}<ref>יש מי שתלה בחקירה זו - האם התשלומים על החומר או השווי - את המחלוקת בטעם דין היזק שאינו ניכר, הובא בערך [[היזק שאינו ניכר#מקור_וטעם]] ד"ה בטעם.</ref>.

	'''במקור שהבעלים זכאי בתשלומין''' כתב הברכת שמואל {{מקור\|(יבמות יט-ב,ג)}} שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, אלא צריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק, ואינו כשאר הדינים שצריכים בעלים, כגון הפרשת תרומה, שן ועין, שלושים של עבד, ויום או יומיים - שבכל הדינים הללו יש גזירת הכתוב שיהיה בעלים.		'''במקור שהבעלים זכאי בתשלומין''' כתב הברכת שמואל {{מקור\|יבמות יט-ב,ג\|כן}} שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, אלא צריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק, ואינו כשאר הדינים שצריכים בעלים, כגון הפרשת תרומה, שן ועין, שלושים של עבד, ויום או יומיים - שבכל הדינים הללו יש גזירת הכתוב שיהיה בעלים.

	והנפק"מ מחילוק זה, שלכל הדינים הללו, כיוון שיש גזירת הכתוב צריך שיהיה בעלים ממש, וכן לא נאמר עליהם דין דבר הגורם לממון כממון דמי, שעדיין אינו בעלים ממש. אך לגבי תשלומי נזיקין (וכן תשלומי גניבה) שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, וצריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק - לעניין זה דבר הגורם לממון כממון דמי<ref>ע"ע [[דבר הגורם לממון#בדיני_שונים]] (ד"ה לשאר) שיש חולקים שגם בדין יום או יומיים אומרים שכממון דמי.</ref>.		והנפק"מ מחילוק זה, שלכל הדינים הללו, כיוון שיש גזירת הכתוב צריך שיהיה בעלים ממש, וכן לא נאמר עליהם דין דבר הגורם לממון כממון דמי, שעדיין אינו בעלים ממש. אך לגבי תשלומי נזיקין (וכן תשלומי גניבה) שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, וצריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק - לעניין זה דבר הגורם לממון כממון דמי<ref>ע"ע [[דבר הגורם לממון#בדיני_שונים]] (ד"ה לשאר) שיש חולקים שגם בדין יום או יומיים אומרים שכממון דמי.</ref>.

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''בזכות התשלומין''' חקר הקובץ שיעורים {{מקור\|(כתובות ריז, ריח)}} האם התשלומין מגיעים למי שניזוק בפועל, או למי שהוא בעלים על זכות התשלומין. ונפק"מ לחפץ שמבוטח בחברת ביטוח, שהבעלים על החפץ הוא הבעלים על זכות התשלומין, אך חברת הביטוח היא זו שניזוקה בפועל.		'''בזכות התשלומין''' חקר הקובץ שיעורים {{מקור\|כתובות ריז, ריח\|כן}} האם התשלומין מגיעים למי שניזוק בפועל, או למי שהוא בעלים על זכות התשלומין. ונפק"מ לחפץ שמבוטח בחברת ביטוח, שהבעלים על החפץ הוא הבעלים על זכות התשלומין, אך חברת הביטוח היא זו שניזוקה בפועל.

	==ראה גם==		==ראה גם==
	* [[נזיקין {{מקור\|(דיני נזיקין בכלל, כגון המקור והטעם לאיסור להזיק)}}]]		* [[נזיקין {{מקור\|דיני נזיקין בכלל, כגון המקור והטעם לאיסור להזיק\|כן}}]]

	[[תשלומין]] {{מקור\|(בדיני תשלומין בכלל)}}		[[תשלומין]] {{מקור\|בדיני תשלומין בכלל\|כן}}
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*משה יוחנן שטרן, '''סיבת חיוב תשלומי נזיקין''', מתוך: דגל ירשלים, בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]], חלק ו', [[ירושלים]] תשס"ט, עמ' 73-75.		*משה יוחנן שטרן, '''סיבת חיוב תשלומי נזיקין''', מתוך: דגל ירשלים, בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]], חלק ו', [[ירושלים]] תשס"ט, עמ' 73-75.

אריאל ביגל נ"י ב־09:44, 3 באוקטובר 2010

2010-10-03T09:44:27Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:44, 3 באוקטובר 2010
שורה 26:		שורה 26:

	[[תשלומין]] {{מקור\|(בדיני תשלומין בכלל)}}		[[תשלומין]] {{מקור\|(בדיני תשלומין בכלל)}}
			==לקריאה נוספת==
			*משה יוחנן שטרן, '''סיבת חיוב תשלומי נזיקין''', מתוך: דגל ירשלים, בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]], חלק ו', [[ירושלים]] תשס"ט, עמ' 73-75.

אריאל ביגל נ"י ב־07:18, 3 באוקטובר 2010

2010-10-03T07:18:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:18, 3 באוקטובר 2010
שורה 32:		שורה 32:

	[[קטגוריה:דיני ממונות]]		[[קטגוריה:דיני ממונות]]
			[[קטגוריה:עונשים]]
	[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]		[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-08T13:18:06Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:18, 8 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''חיוב על המזיק לשלם לניזק את שווי הנזק''' {{מקור\|הוזכר בבבא קמא ב. בסוף המשנה, ובכל המסכת}}'''.'''		'''חיוב על המזיק לשלם לניזק את שווי הנזק''' {{מקור\|(הוזכר בבבא קמא ב. בסוף המשנה, ובכל המסכת)}}'''.'''

	'''לדוגמא''', אדם שהזיק - הוא עצמו או שורו - לממונו של חבירו, חייב לשלם לניזק את דמי הנזק {{מקור\|בבא קמא ב. בסוף המשנה}}.		'''לדוגמא''', אדם שהזיק - הוא עצמו או שורו - לממונו של חבירו, חייב לשלם לניזק את דמי הנזק {{מקור\|(בבא קמא ב. בסוף המשנה)}}.

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''מקור''' תשלומי נזיקין הוא מפסוקים {{מקור\|קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א, והוסיף שחיוב השמירה על ממונו שלא יזיק וחיוב הרחקת נזיקין הם מסברא}}<ref>אמנם בערך [[הרחקת נזיקין#מקור_וטעם]] (ד"ה במקור) הבאנו דעות נוספות בזה.</ref>{{מקור\|}}.		'''מקור''' תשלומי נזיקין הוא מפסוקים {{מקור\|(קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א, והוסיף שחיוב השמירה על ממונו שלא יזיק וחיוב הרחקת נזיקין הם מסברא)}}<ref>אמנם בערך [[הרחקת נזיקין#מקור_וטעם]] (ד"ה במקור) הבאנו דעות נוספות בזה.</ref>{{מקור\|}}.

	'''בטעם שצריך לשלם לניזק''' חקר המידות לחקר ההלכה {{מקור\|ח-מט}} האם הוא חלק מזכויות הבעלים שהמזיקו צריך לשלם לו, או שהוא תולדה מזכות ההשתמשות - שצריך לשלם לו משום שמבטל ממנו את זכות זו{{מקור\|.}}		'''בטעם שצריך לשלם לניזק''' חקר המידות לחקר ההלכה {{מקור\|(ח-מט)}} האם הוא חלק מזכויות הבעלים שהמזיקו צריך לשלם לו, או שהוא תולדה מזכות ההשתמשות - שצריך לשלם לו משום שמבטל ממנו את זכות זו{{מקור\|(.)}}

	'''במהות התשלומין''' (במטלטלין, בקרקע ובחבלה) חקרו האחרונים האם הם על הממון (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור\|גר"ח על הרמב"ם טוען ונטען (היחיד): מחלוקת רמב"ם וראב"ד (לגבי קרקע). עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים (לגבי מטלטלין, קרקע וחבלה). מחנה אפרים נזקי ממון א. גרנ"ט קיא ד"ה ונראה לבאר. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד,ה}}<ref>כמו כן חקרו כך גם בתשלומי נזק של חובל, ע"ע [[חובל#חיוביו]] ד"ה בטעם תשלומי הנזק.</ref>.		'''במהות התשלומין''' (במטלטלין, בקרקע ובחבלה) חקרו האחרונים האם הם על הממון (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור\|(גר"ח על הרמב"ם טוען ונטען (היחיד): מחלוקת רמב"ם וראב"ד (לגבי קרקע). עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים (לגבי מטלטלין, קרקע וחבלה). מחנה אפרים נזקי ממון א. גרנ"ט קיא ד"ה ונראה לבאר. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד,ה)}}<ref>כמו כן חקרו כך גם בתשלומי נזק של חובל, ע"ע [[חובל#חיוביו]] ד"ה בטעם תשלומי הנזק.</ref>.

	ונביא לכך שתי נפק"מ:		ונביא לכך שתי נפק"מ:
	@ מזיק קרקע - האם דינו כמו החומר של הקרקע עצמה שאין נשבעין עליה מדאורייתא, או כמו השווי שלה - הכסף - שעליו כן נשבעים {{מקור\|גר"ח טוען ונטען (היחיד) מבאר כך מחלוקת הרמב"ם והראב"ד}}.		@ מזיק קרקע - האם דינו כמו החומר של הקרקע עצמה שאין נשבעין עליה מדאורייתא, או כמו השווי שלה - הכסף - שעליו כן נשבעים {{מקור\|(גר"ח טוען ונטען (היחיד) מבאר כך מחלוקת הרמב"ם והראב"ד)}}.
	@ שתי תמונות נדירות, שכל אחת מהן שווה חמש מאות שקלים, ובא מזיק ושרף אחת מהן, וכיוון שנשארה כעת רק תמונה אחת - שוויה עלה לאלף שקלים. השווי לא ניזוק, אך החומר כן {{מקור\|גרי"ד בבא קמא ג.}}<ref>יש מי שתלה בחקירה זו - האם התשלומים על החומר או השווי - את המחלוקת בטעם דין היזק שאינו ניכר, הובא בערך [[היזק שאינו ניכר#מקור_וטעם]] ד"ה בטעם.</ref>.		@ שתי תמונות נדירות, שכל אחת מהן שווה חמש מאות שקלים, ובא מזיק ושרף אחת מהן, וכיוון שנשארה כעת רק תמונה אחת - שוויה עלה לאלף שקלים. השווי לא ניזוק, אך החומר כן {{מקור\|(גרי"ד בבא קמא ג.)}}<ref>יש מי שתלה בחקירה זו - האם התשלומים על החומר או השווי - את המחלוקת בטעם דין היזק שאינו ניכר, הובא בערך [[היזק שאינו ניכר#מקור_וטעם]] ד"ה בטעם.</ref>.

	'''במקור שהבעלים זכאי בתשלומין''' כתב הברכת שמואל {{מקור\|יבמות יט-ב,ג}} שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, אלא צריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק, ואינו כשאר הדינים שצריכים בעלים, כגון הפרשת תרומה, שן ועין, שלושים של עבד, ויום או יומיים - שבכל הדינים הללו יש גזירת הכתוב שיהיה בעלים.		'''במקור שהבעלים זכאי בתשלומין''' כתב הברכת שמואל {{מקור\|(יבמות יט-ב,ג)}} שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, אלא צריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק, ואינו כשאר הדינים שצריכים בעלים, כגון הפרשת תרומה, שן ועין, שלושים של עבד, ויום או יומיים - שבכל הדינים הללו יש גזירת הכתוב שיהיה בעלים.

	והנפק"מ מחילוק זה, שלכל הדינים הללו, כיוון שיש גזירת הכתוב צריך שיהיה בעלים ממש, וכן לא נאמר עליהם דין דבר הגורם לממון כממון דמי, שעדיין אינו בעלים ממש. אך לגבי תשלומי נזיקין (וכן תשלומי גניבה) שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, וצריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק - לעניין זה דבר הגורם לממון כממון דמי<ref>ע"ע [[דבר הגורם לממון#בדיני_שונים]] (ד"ה לשאר) שיש חולקים שגם בדין יום או יומיים אומרים שכממון דמי.</ref>.		והנפק"מ מחילוק זה, שלכל הדינים הללו, כיוון שיש גזירת הכתוב צריך שיהיה בעלים ממש, וכן לא נאמר עליהם דין דבר הגורם לממון כממון דמי, שעדיין אינו בעלים ממש. אך לגבי תשלומי נזיקין (וכן תשלומי גניבה) שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, וצריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק - לעניין זה דבר הגורם לממון כממון דמי<ref>ע"ע [[דבר הגורם לממון#בדיני_שונים]] (ד"ה לשאר) שיש חולקים שגם בדין יום או יומיים אומרים שכממון דמי.</ref>.

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''בזכות התשלומין''' חקר הקובץ שיעורים {{מקור\|כתובות ריז, ריח}} האם התשלומין מגיעים למי שניזוק בפועל, או למי שהוא בעלים על זכות התשלומין. ונפק"מ לחפץ שמבוטח בחברת ביטוח, שהבעלים על החפץ הוא הבעלים על זכות התשלומין, אך חברת הביטוח היא זו שניזוקה בפועל.		'''בזכות התשלומין''' חקר הקובץ שיעורים {{מקור\|(כתובות ריז, ריח)}} האם התשלומין מגיעים למי שניזוק בפועל, או למי שהוא בעלים על זכות התשלומין. ונפק"מ לחפץ שמבוטח בחברת ביטוח, שהבעלים על החפץ הוא הבעלים על זכות התשלומין, אך חברת הביטוח היא זו שניזוקה בפועל.

	==ראה גם==		==ראה גם==
	* [[נזיקין {{מקור\|דיני נזיקין בכלל, כגון המקור והטעם לאיסור להזיק}}]]		* [[נזיקין {{מקור\|(דיני נזיקין בכלל, כגון המקור והטעם לאיסור להזיק)}}]]

	[[תשלומין]] {{מקור\|בדיני תשלומין בכלל}}		[[תשלומין]] {{מקור\|(בדיני תשלומין בכלל)}}

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-12T12:53:43Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:53, 12 בפברואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''חיוב על המזיק לשלם לניזק את שווי הנזק''' {{מקור\|(הוזכר בבבא קמא ב. בסוף המשנה, ובכל המסכת)}}'''.'''		'''חיוב על המזיק לשלם לניזק את שווי הנזק''' {{מקור\|הוזכר בבבא קמא ב. בסוף המשנה, ובכל המסכת}}'''.'''

	'''לדוגמא''', אדם שהזיק - הוא עצמו או שורו - לממונו של חבירו, חייב לשלם לניזק את דמי הנזק {{מקור\|(בבא קמא ב. בסוף המשנה)}}.		'''לדוגמא''', אדם שהזיק - הוא עצמו או שורו - לממונו של חבירו, חייב לשלם לניזק את דמי הנזק {{מקור\|בבא קמא ב. בסוף המשנה}}.

	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	'''מקור''' תשלומי נזיקין הוא מפסוקים {{מקור\|(קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א, והוסיף שחיוב השמירה על ממונו שלא יזיק וחיוב הרחקת נזיקין הם מסברא}}<ref>אמנם בערך [[הרחקת נזיקין#מקור_וטעם]] (ד"ה במקור) הבאנו דעות נוספות בזה.</ref>{{מקור\|)}}.		'''מקור''' תשלומי נזיקין הוא מפסוקים {{מקור\|קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א, והוסיף שחיוב השמירה על ממונו שלא יזיק וחיוב הרחקת נזיקין הם מסברא}}<ref>אמנם בערך [[הרחקת נזיקין#מקור_וטעם]] (ד"ה במקור) הבאנו דעות נוספות בזה.</ref>{{מקור\|}}.

	'''בטעם שצריך לשלם לניזק''' חקר המידות לחקר ההלכה {{מקור\|(ח-מט)}} האם הוא חלק מזכויות הבעלים שהמזיקו צריך לשלם לו, או שהוא תולדה מזכות ההשתמשות - שצריך לשלם לו משום שמבטל ממנו את זכות זו{{מקור\|.}}		'''בטעם שצריך לשלם לניזק''' חקר המידות לחקר ההלכה {{מקור\|ח-מט}} האם הוא חלק מזכויות הבעלים שהמזיקו צריך לשלם לו, או שהוא תולדה מזכות ההשתמשות - שצריך לשלם לו משום שמבטל ממנו את זכות זו{{מקור\|.}}

	'''במהות התשלומין''' (במטלטלין, בקרקע ובחבלה) חקרו האחרונים האם הם על הממון (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור\|(גר"ח על הרמב"ם טוען ונטען (היחיד): מחלוקת רמב"ם וראב"ד (לגבי קרקע). עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים (לגבי מטלטלין, קרקע וחבלה). מחנה אפרים נזקי ממון א. גרנ"ט קיא ד"ה ונראה לבאר. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד,ה)}}<ref>כמו כן חקרו כך גם בתשלומי נזק של חובל, ע"ע [[חובל#חיוביו]] ד"ה בטעם תשלומי הנזק.</ref>.		'''במהות התשלומין''' (במטלטלין, בקרקע ובחבלה) חקרו האחרונים האם הם על הממון (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור\|גר"ח על הרמב"ם טוען ונטען (היחיד): מחלוקת רמב"ם וראב"ד (לגבי קרקע). עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים (לגבי מטלטלין, קרקע וחבלה). מחנה אפרים נזקי ממון א. גרנ"ט קיא ד"ה ונראה לבאר. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד,ה}}<ref>כמו כן חקרו כך גם בתשלומי נזק של חובל, ע"ע [[חובל#חיוביו]] ד"ה בטעם תשלומי הנזק.</ref>.

	ונביא לכך שתי נפק"מ:		ונביא לכך שתי נפק"מ:
	@ מזיק קרקע - האם דינו כמו החומר של הקרקע עצמה שאין נשבעין עליה מדאורייתא, או כמו השווי שלה - הכסף - שעליו כן נשבעים {{מקור\|(גר"ח טוען ונטען (היחיד) מבאר כך מחלוקת הרמב"ם והראב"ד)}}.		@ מזיק קרקע - האם דינו כמו החומר של הקרקע עצמה שאין נשבעין עליה מדאורייתא, או כמו השווי שלה - הכסף - שעליו כן נשבעים {{מקור\|גר"ח טוען ונטען (היחיד) מבאר כך מחלוקת הרמב"ם והראב"ד}}.
	@ שתי תמונות נדירות, שכל אחת מהן שווה חמש מאות שקלים, ובא מזיק ושרף אחת מהן, וכיוון שנשארה כעת רק תמונה אחת - שוויה עלה לאלף שקלים. השווי לא ניזוק, אך החומר כן {{מקור\|(גרי"ד בבא קמא ג.)}}<ref>יש מי שתלה בחקירה זו - האם התשלומים על החומר או השווי - את המחלוקת בטעם דין היזק שאינו ניכר, הובא בערך [[היזק שאינו ניכר#מקור_וטעם]] ד"ה בטעם.</ref>.		@ שתי תמונות נדירות, שכל אחת מהן שווה חמש מאות שקלים, ובא מזיק ושרף אחת מהן, וכיוון שנשארה כעת רק תמונה אחת - שוויה עלה לאלף שקלים. השווי לא ניזוק, אך החומר כן {{מקור\|גרי"ד בבא קמא ג.}}<ref>יש מי שתלה בחקירה זו - האם התשלומים על החומר או השווי - את המחלוקת בטעם דין היזק שאינו ניכר, הובא בערך [[היזק שאינו ניכר#מקור_וטעם]] ד"ה בטעם.</ref>.

	'''במקור שהבעלים זכאי בתשלומין''' כתב הברכת שמואל {{מקור\|(יבמות יט-ב,ג)}} שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, אלא צריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק, ואינו כשאר הדינים שצריכים בעלים, כגון הפרשת תרומה, שן ועין, שלושים של עבד, ויום או יומיים - שבכל הדינים הללו יש גזירת הכתוב שיהיה בעלים.		'''במקור שהבעלים זכאי בתשלומין''' כתב הברכת שמואל {{מקור\|יבמות יט-ב,ג}} שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, אלא צריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק, ואינו כשאר הדינים שצריכים בעלים, כגון הפרשת תרומה, שן ועין, שלושים של עבד, ויום או יומיים - שבכל הדינים הללו יש גזירת הכתוב שיהיה בעלים.

	והנפק"מ מחילוק זה, שלכל הדינים הללו, כיוון שיש גזירת הכתוב צריך שיהיה בעלים ממש, וכן לא נאמר עליהם דין דבר הגורם לממון כממון דמי, שעדיין אינו בעלים ממש. אך לגבי תשלומי נזיקין (וכן תשלומי גניבה) שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, וצריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק - לעניין זה דבר הגורם לממון כממון דמי<ref>ע"ע [[דבר הגורם לממון#בדיני_שונים]] (ד"ה לשאר) שיש חולקים שגם בדין יום או יומיים אומרים שכממון דמי.</ref>.		והנפק"מ מחילוק זה, שלכל הדינים הללו, כיוון שיש גזירת הכתוב צריך שיהיה בעלים ממש, וכן לא נאמר עליהם דין דבר הגורם לממון כממון דמי, שעדיין אינו בעלים ממש. אך לגבי תשלומי נזיקין (וכן תשלומי גניבה) שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, וצריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק - לעניין זה דבר הגורם לממון כממון דמי<ref>ע"ע [[דבר הגורם לממון#בדיני_שונים]] (ד"ה לשאר) שיש חולקים שגם בדין יום או יומיים אומרים שכממון דמי.</ref>.

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''בזכות התשלומין''' חקר הקובץ שיעורים {{מקור\|(כתובות ריז, ריח)}} האם התשלומין מגיעים למי שניזוק בפועל, או למי שהוא בעלים על זכות התשלומין. ונפק"מ לחפץ שמבוטח בחברת ביטוח, שהבעלים על החפץ הוא הבעלים על זכות התשלומין, אך חברת הביטוח היא זו שניזוקה בפועל.		'''בזכות התשלומין''' חקר הקובץ שיעורים {{מקור\|כתובות ריז, ריח}} האם התשלומין מגיעים למי שניזוק בפועל, או למי שהוא בעלים על זכות התשלומין. ונפק"מ לחפץ שמבוטח בחברת ביטוח, שהבעלים על החפץ הוא הבעלים על זכות התשלומין, אך חברת הביטוח היא זו שניזוקה בפועל.

	==ראה גם==		==ראה גם==
	* [[נזיקין {{מקור\|(דיני נזיקין בכלל, כגון המקור והטעם לאיסור להזיק)}}]]		* [[נזיקין {{מקור\|דיני נזיקין בכלל, כגון המקור והטעם לאיסור להזיק}}]]

	[[תשלומין]] {{מקור\|(בדיני תשלומין בכלל)}}		[[תשלומין]] {{מקור\|בדיני תשלומין בכלל}}

Yeshivaorgil bot ב־20:04, 4 באוגוסט 2008

2008-08-04T20:04:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:04, 4 באוגוסט 2008
שורה 31:		שורה 31:
	<references />		<references />

	* [[קטגוריה:דיני ממונות]]		[[קטגוריה:דיני ממונות]]
	[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]		[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

Yeshivaorgil bot ב־16:18, 4 באוגוסט 2008

2008-08-04T16:18:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:18, 4 באוגוסט 2008
שורה 12:		שורה 12:

	ונביא לכך שתי נפק"מ:		ונביא לכך שתי נפק"מ:
			@ מזיק קרקע - האם דינו כמו החומר של הקרקע עצמה שאין נשבעין עליה מדאורייתא, או כמו השווי שלה - הכסף - שעליו כן נשבעים {{מקור\|(גר"ח טוען ונטען (היחיד) מבאר כך מחלוקת הרמב"ם והראב"ד)}}.
	א) מזיק קרקע - האם דינו כמו החומר של הקרקע עצמה שאין נשבעין עליה מדאורייתא, או כמו השווי שלה - הכסף - שעליו כן נשבעים {{מקור\|(גר"ח טוען ונטען (היחיד) מבאר כך מחלוקת הרמב"ם והראב"ד)}}.		@ שתי תמונות נדירות, שכל אחת מהן שווה חמש מאות שקלים, ובא מזיק ושרף אחת מהן, וכיוון שנשארה כעת רק תמונה אחת - שוויה עלה לאלף שקלים. השווי לא ניזוק, אך החומר כן {{מקור\|(גרי"ד בבא קמא ג.)}}<ref>יש מי שתלה בחקירה זו - האם התשלומים על החומר או השווי - את המחלוקת בטעם דין היזק שאינו ניכר, הובא בערך [[היזק שאינו ניכר#מקור_וטעם]] ד"ה בטעם.</ref>.

	ב) שתי תמונות נדירות, שכל אחת מהן שווה חמש מאות שקלים, ובא מזיק ושרף אחת מהן, וכיוון שנשארה כעת רק תמונה אחת - שוויה עלה לאלף שקלים. השווי לא ניזוק, אך החומר כן {{מקור\|(גרי"ד בבא קמא ג.)}}<ref>יש מי שתלה בחקירה זו - האם התשלומים על החומר או השווי - את המחלוקת בטעם דין היזק שאינו ניכר, הובא בערך [[היזק שאינו ניכר#מקור_וטעם]] ד"ה בטעם.</ref>.

	'''במקור שהבעלים זכאי בתשלומין''' כתב הברכת שמואל {{מקור\|(יבמות יט-ב,ג)}} שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, אלא צריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק, ואינו כשאר הדינים שצריכים בעלים, כגון הפרשת תרומה, שן ועין, שלושים של עבד, ויום או יומיים - שבכל הדינים הללו יש גזירת הכתוב שיהיה בעלים.		'''במקור שהבעלים זכאי בתשלומין''' כתב הברכת שמואל {{מקור\|(יבמות יט-ב,ג)}} שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, אלא צריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק, ואינו כשאר הדינים שצריכים בעלים, כגון הפרשת תרומה, שן ועין, שלושים של עבד, ויום או יומיים - שבכל הדינים הללו יש גזירת הכתוב שיהיה בעלים.
שורה 25:		שורה 23:

	==ראה גם==		==ראה גם==
	[[נזיקין {{מקור\|(דיני נזיקין בכלל, כגון המקור והטעם לאיסור להזיק)}}]]		* [[נזיקין {{מקור\|(דיני נזיקין בכלל, כגון המקור והטעם לאיסור להזיק)}}]]

	[[תשלומין]] {{מקור\|(בדיני תשלומין בכלל)}}		[[תשלומין]] {{מקור\|(בדיני תשלומין בכלל)}}
שורה 33:		שורה 31:
	<references />		<references />

	[[קטגוריה:דיני ממונות]]		* [[קטגוריה:דיני ממונות]]
	[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]		[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

קובץ יסודות וחקירות השלם ב־17:06, 22 ביולי 2008

2008-07-22T17:06:58Z

דף חדש

==הגדרה==
'''חיוב על המזיק לשלם לניזק את שווי הנזק''' {{מקור|(הוזכר בבבא קמא ב. בסוף המשנה, ובכל המסכת)}}'''.'''

'''לדוגמא''', אדם שהזיק - הוא עצמו או שורו - לממונו של חבירו, חייב לשלם לניזק את דמי הנזק {{מקור|(בבא קמא ב. בסוף המשנה)}}.

==מקור וטעם==
'''מקור''' תשלומי נזיקין הוא מפסוקים {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א, והוסיף שחיוב השמירה על ממונו שלא יזיק וחיוב הרחקת נזיקין הם מסברא}}<ref>אמנם בערך [[הרחקת נזיקין#מקור_וטעם]] (ד"ה במקור) הבאנו דעות נוספות בזה.</ref>{{מקור|)}}.

'''בטעם שצריך לשלם לניזק''' חקר המידות לחקר ההלכה {{מקור|(ח-מט)}} האם הוא חלק מזכויות הבעלים שהמזיקו צריך לשלם לו, או שהוא תולדה מזכות ההשתמשות - שצריך לשלם לו משום שמבטל ממנו את זכות זו{{מקור|.}}

'''במהות התשלומין''' (במטלטלין, בקרקע ובחבלה) חקרו האחרונים האם הם על הממון (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור|(גר"ח על הרמב"ם טוען ונטען (היחיד): מחלוקת רמב"ם וראב"ד (לגבי קרקע). עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים (לגבי מטלטלין, קרקע וחבלה). מחנה אפרים נזקי ממון א. גרנ"ט קיא ד"ה ונראה לבאר. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד,ה)}}<ref>כמו כן חקרו כך גם בתשלומי נזק של חובל, ע"ע [[חובל#חיוביו]] ד"ה בטעם תשלומי הנזק.</ref>.

ונביא לכך שתי נפק"מ:

א) מזיק קרקע - האם דינו כמו החומר של הקרקע עצמה שאין נשבעין עליה מדאורייתא, או כמו השווי שלה - הכסף - שעליו כן נשבעים {{מקור|(גר"ח טוען ונטען (היחיד) מבאר כך מחלוקת הרמב"ם והראב"ד)}}.

ב) שתי תמונות נדירות, שכל אחת מהן שווה חמש מאות שקלים, ובא מזיק ושרף אחת מהן, וכיוון שנשארה כעת רק תמונה אחת - שוויה עלה לאלף שקלים. השווי לא ניזוק, אך החומר כן {{מקור|(גרי"ד בבא קמא ג.)}}<ref>יש מי שתלה בחקירה זו - האם התשלומים על החומר או השווי - את המחלוקת בטעם דין היזק שאינו ניכר, הובא בערך [[היזק שאינו ניכר#מקור_וטעם]] ד"ה בטעם.</ref>.

'''במקור שהבעלים זכאי בתשלומין''' כתב הברכת שמואל {{מקור|(יבמות יט-ב,ג)}} שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, אלא צריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק, ואינו כשאר הדינים שצריכים בעלים, כגון הפרשת תרומה, שן ועין, שלושים של עבד, ויום או יומיים - שבכל הדינים הללו יש גזירת הכתוב שיהיה בעלים.

והנפק"מ מחילוק זה, שלכל הדינים הללו, כיוון שיש גזירת הכתוב צריך שיהיה בעלים ממש, וכן לא נאמר עליהם דין דבר הגורם לממון כממון דמי, שעדיין אינו בעלים ממש. אך לגבי תשלומי נזיקין (וכן תשלומי גניבה) שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, וצריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק - לעניין זה דבר הגורם לממון כממון דמי<ref>ע"ע [[דבר הגורם לממון#בדיני_שונים]] (ד"ה לשאר) שיש חולקים שגם בדין יום או יומיים אומרים שכממון דמי.</ref>.

==פרטי הדין==
'''בזכות התשלומין''' חקר הקובץ שיעורים {{מקור|(כתובות ריז, ריח)}} האם התשלומין מגיעים למי שניזוק בפועל, או למי שהוא בעלים על זכות התשלומין. ונפק"מ לחפץ שמבוטח בחברת ביטוח, שהבעלים על החפץ הוא הבעלים על זכות התשלומין, אך חברת הביטוח היא זו שניזוקה בפועל.

==ראה גם==
[[נזיקין {{מקור|(דיני נזיקין בכלל, כגון המקור והטעם לאיסור להזיק)}}]]

[[תשלומין]] {{מקור|(בדיני תשלומין בכלל)}}

==הערות שוליים==
<references />

[[קטגוריה:דיני ממונות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]