https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F 2026-04-10T23:58:00Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=100961&oldid=prev 2016-02-04T22:28:11Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:28, 4 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התלמוד מונה שלושה סוגי קרקע: &#039;&#039;&#039;[[עידית]]&#039;&#039;&#039; - קרקע מעולה ומשובחת, רוב האנשים חפצים להשקיע בזריעה בקרקע כזו, ולא בקרקע מסוג ירוד, גם אם שטחה גדול בהרבה, ושוויה הכספי שווה לזו של העידית. &#039;&#039;&#039;[[זיבורית]]&#039;&#039;&#039; קרקע מסוג שאינו ראוי לזריעה משובחת, ופירותיה אינם מעולים. &#039;&#039;&#039;[[בינונית]]&#039;&#039;&#039; קרקע שאינה עידית ואינה זיבורית, אלא ממוצעת.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התלמוד מונה שלושה סוגי קרקע: &#039;&#039;&#039;[[עידית]]&#039;&#039;&#039; - קרקע מעולה ומשובחת, רוב האנשים חפצים להשקיע בזריעה בקרקע כזו, ולא בקרקע מסוג ירוד, גם אם שטחה גדול בהרבה, ושוויה הכספי שווה לזו של העידית. &#039;&#039;&#039;[[זיבורית]]&#039;&#039;&#039; קרקע מסוג שאינו ראוי לזריעה משובחת, ופירותיה אינם מעולים. &#039;&#039;&#039;[[בינונית]]&#039;&#039;&#039; קרקע שאינה עידית ואינה זיבורית, אלא ממוצעת.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מזיק''' - צריך לשלם מעידית. [[רבי עקיבא]] ו[[רבי ישמעאל]] [[מחלוקת|נחלקו]], באופן שגם למזיק וגם לניזק [[קרקע]]ות, האם המדד לעידית וזיבורית היא לפי היחס שבין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">�קרקעות </del>השונות של המזיק, או לפי היחס שבין קרקעותיו של הניזק. לפי רבי עקיבא התשלום מתבצע על פי היחס שבין קרקעותיו של המזיק, ודין זה נלמד מהפסוק "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם", כלומר דין ה"מיטב" - העידית, הוא לפי המדד של ה"ישלם", המזיק המשלם את הנזק. לפי רבי ישמעאל התשלום הוא לפי היחס שבין קרקעותיו של הניזק, ולכן אם למשל הייתה הקרקע העידית של הניזק שווה רק כקרקע הזיבורית של המזיק, ישלם המזיק מהזיבורית שלו, שהיא כשווי העידית של הניזק. הוכחתו של רבי ישמעאל, היא מ[[גזירה שווה]], שכן בפסוק שבו נכתב חיוב התשלומים{{הערה|שמות כב, ד}}, כתוב "וכי יבעיר איש '''שדה'''", ובסיום הפסוק כתוב "מיטב '''שדהו''' ומיטב כרמו ישלם", ומכאן שהמדד לעידית בשדה האמור בתשלומים, הוא כמו השדה האמור בראש הפסוק, שמדבר בשדהו של הניזק. מדרבנן מודה רבי ישמעאל שצריך לשלם מהעידית של המזיק.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מזיק''' - צריך לשלם מעידית. [[רבי עקיבא]] ו[[רבי ישמעאל]] [[מחלוקת|נחלקו]], באופן שגם למזיק וגם לניזק [[קרקע]]ות, האם המדד לעידית וזיבורית היא לפי היחס שבין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקרקעות </ins>השונות של המזיק, או לפי היחס שבין קרקעותיו של הניזק. לפי רבי עקיבא התשלום מתבצע על פי היחס שבין קרקעותיו של המזיק, ודין זה נלמד מהפסוק "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם", כלומר דין ה"מיטב" - העידית, הוא לפי המדד של ה"ישלם", המזיק המשלם את הנזק. לפי רבי ישמעאל התשלום הוא לפי היחס שבין קרקעותיו של הניזק, ולכן אם למשל הייתה הקרקע העידית של הניזק שווה רק כקרקע הזיבורית של המזיק, ישלם המזיק מהזיבורית שלו, שהיא כשווי העידית של הניזק. הוכחתו של רבי ישמעאל, היא מ[[גזירה שווה]], שכן בפסוק שבו נכתב חיוב התשלומים{{הערה|שמות כב, ד}}, כתוב "וכי יבעיר איש '''שדה'''", ובסיום הפסוק כתוב "מיטב '''שדהו''' ומיטב כרמו ישלם", ומכאן שהמדד לעידית בשדה האמור בתשלומים, הוא כמו השדה האמור בראש הפסוק, שמדבר בשדהו של הניזק. מדרבנן מודה רבי ישמעאל שצריך לשלם מהעידית של המזיק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בעל חוב&#039;&#039;&#039; - התשלומים המתבצעים מלווה למלווה על [[הלוואה]], הם בקרקע בינונית, כלומר לא עידית ולא זיבורית. לפי הסברו של [[עולא]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|ח|א}}}} מהתורה התשלומים יכולים להיות גם בזיבורית, דבר זה נלמד מהפסוק האומר כי אסור למלווה להיכנס לביתו של הלווה, אלא הלווה עצמו הוא זה שיוציא למלווה את החפץ שירצה למסור על פי בחירתו של הלווה, ואפילו זיבורית. חכמים תקנו, שהתשלום יהיה מבינונית, כדי שלא לגרום לכך, שהמלוים ימנעו מלהלוות מכספם לאנשים הזקוקים לכך, תוך חישוב שיקבלו קרקע זיבורית וגרועה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בעל חוב&#039;&#039;&#039; - התשלומים המתבצעים מלווה למלווה על [[הלוואה]], הם בקרקע בינונית, כלומר לא עידית ולא זיבורית. לפי הסברו של [[עולא]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|ח|א}}}} מהתורה התשלומים יכולים להיות גם בזיבורית, דבר זה נלמד מהפסוק האומר כי אסור למלווה להיכנס לביתו של הלווה, אלא הלווה עצמו הוא זה שיוציא למלווה את החפץ שירצה למסור על פי בחירתו של הלווה, ואפילו זיבורית. חכמים תקנו, שהתשלום יהיה מבינונית, כדי שלא לגרום לכך, שהמלוים ימנעו מלהלוות מכספם לאנשים הזקוקים לכך, תוך חישוב שיקבלו קרקע זיבורית וגרועה.</div></td></tr> </table>

2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=100960&oldid=prev 2016-02-04T22:27:26Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:27, 4 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשלומי ריפוי&#039;&#039;&#039; - כתב הקובץ שיעורים שהחיוב הוא לרפאותו (ורק כשאינו יכול לרפאותו משלם לרופאים שירפאוהו), ולא חוב ממון לשלם לו את שווי הריפוי {{מקור|קובץ שיעורים כתובות ריח|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשלומי ריפוי&#039;&#039;&#039; - כתב הקובץ שיעורים שהחיוב הוא לרפאותו (ורק כשאינו יכול לרפאותו משלם לרופאים שירפאוהו), ולא חוב ממון לשלם לו את שווי הריפוי {{מקור|קובץ שיעורים כתובות ריח|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תשלומי השבת ריבית''' - כתב המחנה אפרים {{מקור|ריבית ב תחילת ד"ה עוד|כן}} שהמלווה כלל לא קנה את הריבית ולא נעשתה שלו, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכ� </del>צריך להחזירה בעינה (ולא רק את שוויה), כלומר להשיב אותם דמים עצמם או אותו בגד עצמו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תשלומי השבת ריבית''' - כתב המחנה אפרים {{מקור|ריבית ב תחילת ד"ה עוד|כן}} שהמלווה כלל לא קנה את הריבית ולא נעשתה שלו, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן </ins>צריך להחזירה בעינה (ולא רק את שוויה), כלומר להשיב אותם דמים עצמם או אותו בגד עצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;החפץ בקניין&#039;&#039;&#039; - חקר הרוגאצ&#039;ובר האם קונה את החומר של החפץ (עצם), או את שוויו (שווי) {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח&quot;א ד&quot;ה קנין: לרבי יוחנן שמעות קונות מדאורייתא - שווי, לריש לקיש שמשיכה מדאורייתא - חפץ. עוד חידש (כללי התורה והמצוות ח&quot;ב ד&quot;ה קניין כסף) שגוי קונה רק את השווי אך לא את העצם. בחילוק בין קניין השווי לקניין החומר דן גם ספר המקנה כו-ג ד&quot;ה פסחים)}}&lt;ref&gt;בערך [[גוד או אגוד#מקור_וטעם]] (ד&quot;ה במהותו) הבאנו חקירה האם גוד או אגוד הוא חלוקה לנכס ולדמים או דין אחר.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;החפץ בקניין&#039;&#039;&#039; - חקר הרוגאצ&#039;ובר האם קונה את החומר של החפץ (עצם), או את שוויו (שווי) {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח&quot;א ד&quot;ה קנין: לרבי יוחנן שמעות קונות מדאורייתא - שווי, לריש לקיש שמשיכה מדאורייתא - חפץ. עוד חידש (כללי התורה והמצוות ח&quot;ב ד&quot;ה קניין כסף) שגוי קונה רק את השווי אך לא את העצם. בחילוק בין קניין השווי לקניין החומר דן גם ספר המקנה כו-ג ד&quot;ה פסחים)}}&lt;ref&gt;בערך [[גוד או אגוד#מקור_וטעם]] (ד&quot;ה במהותו) הבאנו חקירה האם גוד או אגוד הוא חלוקה לנכס ולדמים או דין אחר.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> </table>

2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=100959&oldid=prev 2016-02-04T22:22:34Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:22, 4 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשלומי ריפוי&#039;&#039;&#039; - כתב הקובץ שיעורים שהחיוב הוא לרפאותו (ורק כשאינו יכול לרפאותו משלם לרופאים שירפאוהו), ולא חוב ממון לשלם לו את שווי הריפוי {{מקור|קובץ שיעורים כתובות ריח|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשלומי ריפוי&#039;&#039;&#039; - כתב הקובץ שיעורים שהחיוב הוא לרפאותו (ורק כשאינו יכול לרפאותו משלם לרופאים שירפאוהו), ולא חוב ממון לשלם לו את שווי הריפוי {{מקור|קובץ שיעורים כתובות ריח|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תשלומי השבת ריבית''' - כתב המחנה אפרים {{מקור|ריבית ב תחילת ד"ה עוד|כן}} שהמלווה כלל לא קנה את הריבית ולא נעשתה שלו, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן </del>צריך להחזירה בעינה (ולא רק את שוויה), כלומר להשיב אותם דמים עצמם או אותו בגד עצמו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תשלומי השבת ריבית''' - כתב המחנה אפרים {{מקור|ריבית ב תחילת ד"ה עוד|כן}} שהמלווה כלל לא קנה את הריבית ולא נעשתה שלו, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכ� </ins>צריך להחזירה בעינה (ולא רק את שוויה), כלומר להשיב אותם דמים עצמם או אותו בגד עצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;החפץ בקניין&#039;&#039;&#039; - חקר הרוגאצ&#039;ובר האם קונה את החומר של החפץ (עצם), או את שוויו (שווי) {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח&quot;א ד&quot;ה קנין: לרבי יוחנן שמעות קונות מדאורייתא - שווי, לריש לקיש שמשיכה מדאורייתא - חפץ. עוד חידש (כללי התורה והמצוות ח&quot;ב ד&quot;ה קניין כסף) שגוי קונה רק את השווי אך לא את העצם. בחילוק בין קניין השווי לקניין החומר דן גם ספר המקנה כו-ג ד&quot;ה פסחים)}}&lt;ref&gt;בערך [[גוד או אגוד#מקור_וטעם]] (ד&quot;ה במהותו) הבאנו חקירה האם גוד או אגוד הוא חלוקה לנכס ולדמים או דין אחר.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;החפץ בקניין&#039;&#039;&#039; - חקר הרוגאצ&#039;ובר האם קונה את החומר של החפץ (עצם), או את שוויו (שווי) {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח&quot;א ד&quot;ה קנין: לרבי יוחנן שמעות קונות מדאורייתא - שווי, לריש לקיש שמשיכה מדאורייתא - חפץ. עוד חידש (כללי התורה והמצוות ח&quot;ב ד&quot;ה קניין כסף) שגוי קונה רק את השווי אך לא את העצם. בחילוק בין קניין השווי לקניין החומר דן גם ספר המקנה כו-ג ד&quot;ה פסחים)}}&lt;ref&gt;בערך [[גוד או אגוד#מקור_וטעם]] (ד&quot;ה במהותו) הבאנו חקירה האם גוד או אגוד הוא חלוקה לנכס ולדמים או דין אחר.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> </table>

2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=100958&oldid=prev 2016-02-04T22:21:41Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:21, 4 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התלמוד מונה שלושה סוגי קרקע: &#039;&#039;&#039;[[עידית]]&#039;&#039;&#039; - קרקע מעולה ומשובחת, רוב האנשים חפצים להשקיע בזריעה בקרקע כזו, ולא בקרקע מסוג ירוד, גם אם שטחה גדול בהרבה, ושוויה הכספי שווה לזו של העידית. &#039;&#039;&#039;[[זיבורית]]&#039;&#039;&#039; קרקע מסוג שאינו ראוי לזריעה משובחת, ופירותיה אינם מעולים. &#039;&#039;&#039;[[בינונית]]&#039;&#039;&#039; קרקע שאינה עידית ואינה זיבורית, אלא ממוצעת.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התלמוד מונה שלושה סוגי קרקע: &#039;&#039;&#039;[[עידית]]&#039;&#039;&#039; - קרקע מעולה ומשובחת, רוב האנשים חפצים להשקיע בזריעה בקרקע כזו, ולא בקרקע מסוג ירוד, גם אם שטחה גדול בהרבה, ושוויה הכספי שווה לזו של העידית. &#039;&#039;&#039;[[זיבורית]]&#039;&#039;&#039; קרקע מסוג שאינו ראוי לזריעה משובחת, ופירותיה אינם מעולים. &#039;&#039;&#039;[[בינונית]]&#039;&#039;&#039; קרקע שאינה עידית ואינה זיבורית, אלא ממוצעת.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מזיק''' - צריך לשלם מעידית. [[רבי עקיבא]] ו[[רבי ישמעאל]] [[מחלוקת|נחלקו]], באופן שגם למזיק וגם לניזק [[קרקע]]ות, האם המדד לעידית וזיבורית היא לפי היחס שבין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקרקעות </del>השונות של המזיק, או לפי היחס שבין קרקעותיו של הניזק. לפי רבי עקיבא התשלום מתבצע על פי היחס שבין קרקעותיו של המזיק, ודין זה נלמד מהפסוק "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם", כלומר דין ה"מיטב" - העידית, הוא לפי המדד של ה"ישלם", המזיק המשלם את הנזק. לפי רבי ישמעאל התשלום הוא לפי היחס שבין קרקעותיו של הניזק, ולכן אם למשל הייתה הקרקע העידית של הניזק שווה רק כקרקע הזיבורית של המזיק, ישלם המזיק מהזיבורית שלו, שהיא כשווי העידית של הניזק. הוכחתו של רבי ישמעאל, היא מ[[גזירה שווה]], שכן בפסוק שבו נכתב חיוב התשלומים{{הערה|שמות כב, ד}}, כתוב "וכי יבעיר איש '''שדה'''", ובסיום הפסוק כתוב "מיטב '''שדהו''' ומיטב כרמו ישלם", ומכאן שהמדד לעידית בשדה האמור בתשלומים, הוא כמו השדה האמור בראש הפסוק, שמדבר בשדהו של הניזק. מדרבנן מודה רבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עקיבא </del>שצריך לשלם מהעידית של המזיק.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מזיק''' - צריך לשלם מעידית. [[רבי עקיבא]] ו[[רבי ישמעאל]] [[מחלוקת|נחלקו]], באופן שגם למזיק וגם לניזק [[קרקע]]ות, האם המדד לעידית וזיבורית היא לפי היחס שבין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">�קרקעות </ins>השונות של המזיק, או לפי היחס שבין קרקעותיו של הניזק. לפי רבי עקיבא התשלום מתבצע על פי היחס שבין קרקעותיו של המזיק, ודין זה נלמד מהפסוק "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם", כלומר דין ה"מיטב" - העידית, הוא לפי המדד של ה"ישלם", המזיק המשלם את הנזק. לפי רבי ישמעאל התשלום הוא לפי היחס שבין קרקעותיו של הניזק, ולכן אם למשל הייתה הקרקע העידית של הניזק שווה רק כקרקע הזיבורית של המזיק, ישלם המזיק מהזיבורית שלו, שהיא כשווי העידית של הניזק. הוכחתו של רבי ישמעאל, היא מ[[גזירה שווה]], שכן בפסוק שבו נכתב חיוב התשלומים{{הערה|שמות כב, ד}}, כתוב "וכי יבעיר איש '''שדה'''", ובסיום הפסוק כתוב "מיטב '''שדהו''' ומיטב כרמו ישלם", ומכאן שהמדד לעידית בשדה האמור בתשלומים, הוא כמו השדה האמור בראש הפסוק, שמדבר בשדהו של הניזק. מדרבנן מודה רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישמעאל </ins>שצריך לשלם מהעידית של המזיק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בעל חוב&#039;&#039;&#039; - התשלומים המתבצעים מלווה למלווה על [[הלוואה]], הם בקרקע בינונית, כלומר לא עידית ולא זיבורית. לפי הסברו של [[עולא]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|ח|א}}}} מהתורה התשלומים יכולים להיות גם בזיבורית, דבר זה נלמד מהפסוק האומר כי אסור למלווה להיכנס לביתו של הלווה, אלא הלווה עצמו הוא זה שיוציא למלווה את החפץ שירצה למסור על פי בחירתו של הלווה, ואפילו זיבורית. חכמים תקנו, שהתשלום יהיה מבינונית, כדי שלא לגרום לכך, שהמלוים ימנעו מלהלוות מכספם לאנשים הזקוקים לכך, תוך חישוב שיקבלו קרקע זיבורית וגרועה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בעל חוב&#039;&#039;&#039; - התשלומים המתבצעים מלווה למלווה על [[הלוואה]], הם בקרקע בינונית, כלומר לא עידית ולא זיבורית. לפי הסברו של [[עולא]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|ח|א}}}} מהתורה התשלומים יכולים להיות גם בזיבורית, דבר זה נלמד מהפסוק האומר כי אסור למלווה להיכנס לביתו של הלווה, אלא הלווה עצמו הוא זה שיוציא למלווה את החפץ שירצה למסור על פי בחירתו של הלווה, ואפילו זיבורית. חכמים תקנו, שהתשלום יהיה מבינונית, כדי שלא לגרום לכך, שהמלוים ימנעו מלהלוות מכספם לאנשים הזקוקים לכך, תוך חישוב שיקבלו קרקע זיבורית וגרועה.</div></td></tr> </table>

2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=77981&oldid=prev 2012-10-04T02:16:30Z

<p><span class="autocomment">שיטת התשלומין</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:16, 4 באוקטובר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שיטת התשלומים&#039;&#039;&#039; ב[[משפט העברי]] קובעת כי תשלום עבור  חוב, [[נזק]], [[קידושין|לקדש אישה]] או כל תשלום אחר המושת על האדם, לא חייב להעשות באמצעות [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] ממש, אלא ניתן לשלמו באמצעות כל דבר בעל ערך.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שיטת התשלומים&#039;&#039;&#039; ב[[משפט העברי]] קובעת כי תשלום עבור  חוב, [[נזק]], [[קידושין|לקדש אישה]] או כל תשלום אחר המושת על האדם, לא חייב להעשות באמצעות [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] ממש, אלא ניתן לשלמו באמצעות כל דבר בעל ערך.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דין זה נלמד משני פסוקים: {{ציטוטון|ישיב גאולתו מכסף מקנתו}}{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{</del>תנ"ך<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>ויקרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>כה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>נא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</del>}} העוסק ב[[עבד עברי]], ו{{ציטוטון|כסף ישיב לבעליו}},{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{</del>תנ"ך<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>שמות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>כא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>לד}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}.</del>}} העוסק בדיני נזיקין. בתלמוד למדים מפסוקים אלה באמצעות [[מדרש]]: {{ציטוטון|"ישיב", לרבות שווה כסף ככסף, ואפילו סובין.}} כלומר, ניתן לשלם בכל דבר השווה כסף, גם דבר פחות ערך.{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{</del>בבלי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>בבא קמא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}</del>}; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{בבלי|בבא קמא|</del>ז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}; {{בבלי|</del>קידושין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>ח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}.</del>}} יש מה[[ראשונים]] הסבורים כי אין צורך להסיק זאת מהמקרא, שכן זוהי סברה פשוטה שכאשר שני הצדדים מסכימים ניתן לשלם גם בחפצי ערך ולא רק בכסף ממש.{{הערה|[[ר"ן]], דף א (מדפי ה[[רי"ף]]), בפסקה '''באיסר האיטלקי'''.}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דין זה נלמד משני פסוקים: {{ציטוטון|ישיב גאולתו מכסף מקנתו}}{{הערה|תנ"ך ויקרא כה נא}} העוסק ב[[עבד עברי]], ו{{ציטוטון|כסף ישיב לבעליו}},{{הערה|תנ"ך שמות כא לד}}} העוסק בדיני נזיקין. בתלמוד למדים מפסוקים אלה באמצעות [[מדרש]]: {{ציטוטון|"ישיב", לרבות שווה כסף ככסף, ואפילו סובין.}} כלומר, ניתן לשלם בכל דבר השווה כסף, גם דבר פחות ערך.{{הערה|בבלי בבא קמא י ב}; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ק </ins>ז א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>קידושין ח א}}יש מה[[ראשונים]] הסבורים כי אין צורך להסיק זאת מהמקרא, שכן זוהי סברה פשוטה שכאשר שני הצדדים מסכימים ניתן לשלם גם בחפצי ערך ולא רק בכסף ממש.{{הערה|[[ר"ן]], דף א (מדפי ה[[רי"ף]]), בפסקה '''באיסר האיטלקי'''.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רב פפא]] ו[[רב הונא בריה דרב יהושע]] מסבירים ב[[מסכת בבא קמא]], כי כללים אלו שנאמרו גם בדיני [[מזיק וניזק]], אינם סותרים את הפסוק האומר כי יש לשלם ממיטב - "מיטב שדהו ישלם", שכל דבר שניתן למכור נחשב כ"מיטב" - תשלום הוגן ויפה - שכן ניתן למכרו ולקבל כסף תמורתו. עם זאת, כאשר אדם רוצה לשלם בקרקע, חלות עליו הגבלות משפטיות מאיזה קרקע עליו לשלם.{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{בבלי|בבא קמא|</del>ז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>א}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רב פפא]] ו[[רב הונא בריה דרב יהושע]] מסבירים ב[[מסכת בבא קמא]], כי כללים אלו שנאמרו גם בדיני [[מזיק וניזק]], אינם סותרים את הפסוק האומר כי יש לשלם ממיטב - "מיטב שדהו ישלם", שכל דבר שניתן למכור נחשב כ"מיטב" - תשלום הוגן ויפה - שכן ניתן למכרו ולקבל כסף תמורתו. עם זאת, כאשר אדם רוצה לשלם בקרקע, חלות עליו הגבלות משפטיות מאיזה קרקע עליו לשלם.{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ק </ins>ז א}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עידית בינונית וזיבורית===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===עידית בינונית וזיבורית===</div></td></tr> </table>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=77980&oldid=prev 2012-10-04T02:14:31Z

<p>כתבתי בויקיפדיה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:14, 4 באוקטובר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בקניין שווה כסף&#039;&#039;&#039; נחלקו האחרונים האם הוא מועיל מדין קניין כסף {{מקור|גר&quot;ח מעשר שני ח, פני יהושע בבא מציעא מז. על תד&quot;ה גאולה|כן}} או מדין חליפין {{מקור|אבי עזרי אישות ג-א. דן בזה תורת הקניינים ח&quot;א עמוד נח|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בקניין שווה כסף&#039;&#039;&#039; נחלקו האחרונים האם הוא מועיל מדין קניין כסף {{מקור|גר&quot;ח מעשר שני ח, פני יהושע בבא מציעא מז. על תד&quot;ה גאולה|כן}} או מדין חליפין {{מקור|אבי עזרי אישות ג-א. דן בזה תורת הקניינים ח&quot;א עמוד נח|כן}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==שיטת התשלומין==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''שיטת התשלומים''' ב[[משפט העברי]] קובעת כי תשלום עבור  חוב, [[נזק]], [[קידושין|לקדש אישה]] או כל תשלום אחר המושת על האדם, לא חייב להעשות באמצעות [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] ממש, אלא ניתן לשלמו באמצעות כל דבר בעל ערך.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דין זה נלמד משני פסוקים: {{ציטוטון|ישיב גאולתו מכסף מקנתו}}{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כה|נא}}}} העוסק ב[[עבד עברי]], ו{{ציטוטון|כסף ישיב לבעליו}},{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כא|לד}}.}} העוסק בדיני נזיקין. בתלמוד למדים מפסוקים אלה באמצעות [[מדרש]]: {{ציטוטון|"ישיב", לרבות שווה כסף ככסף, ואפילו סובין.}} כלומר, ניתן לשלם בכל דבר השווה כסף, גם דבר פחות ערך.{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|י|ב}}; {{בבלי|בבא קמא|ז|א}}; {{בבלי|קידושין|ח|א}}.}} יש מה[[ראשונים]] הסבורים כי אין צורך להסיק זאת מהמקרא, שכן זוהי סברה פשוטה שכאשר שני הצדדים מסכימים ניתן לשלם גם בחפצי ערך ולא רק בכסף ממש.{{הערה|[[ר"ן]], דף א (מדפי ה[[רי"ף]]), בפסקה '''באיסר האיטלקי'''.}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רב פפא]] ו[[רב הונא בריה דרב יהושע]] מסבירים ב[[מסכת בבא קמא]], כי כללים אלו שנאמרו גם בדיני [[מזיק וניזק]], אינם סותרים את הפסוק האומר כי יש לשלם ממיטב - "מיטב שדהו ישלם", שכל דבר שניתן למכור נחשב כ"מיטב" - תשלום הוגן ויפה - שכן ניתן למכרו ולקבל כסף תמורתו. עם זאת, כאשר אדם רוצה לשלם בקרקע, חלות עליו הגבלות משפטיות מאיזה קרקע עליו לשלם.{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|ז|א}}}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===עידית בינונית וזיבורית===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התלמוד מונה שלושה סוגי קרקע: '''[[עידית]]''' - קרקע מעולה ומשובחת, רוב האנשים חפצים להשקיע בזריעה בקרקע כזו, ולא בקרקע מסוג ירוד, גם אם שטחה גדול בהרבה, ושוויה הכספי שווה לזו של העידית. '''[[זיבורית]]''' קרקע מסוג שאינו ראוי לזריעה משובחת, ופירותיה אינם מעולים. '''[[בינונית]]''' קרקע שאינה עידית ואינה זיבורית, אלא ממוצעת. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''מזיק''' - צריך לשלם מעידית. [[רבי עקיבא]] ו[[רבי ישמעאל]] [[מחלוקת|נחלקו]], באופן שגם למזיק וגם לניזק [[קרקע]]ות, האם המדד לעידית וזיבורית היא לפי היחס שבין הקרקעות השונות של המזיק, או לפי היחס שבין קרקעותיו של הניזק. לפי רבי עקיבא התשלום מתבצע על פי היחס שבין קרקעותיו של המזיק, ודין זה נלמד מהפסוק "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם", כלומר דין ה"מיטב" - העידית, הוא לפי המדד של ה"ישלם", המזיק המשלם את הנזק. לפי רבי ישמעאל התשלום הוא לפי היחס שבין קרקעותיו של הניזק, ולכן אם למשל הייתה הקרקע העידית של הניזק שווה רק כקרקע הזיבורית של המזיק, ישלם המזיק מהזיבורית שלו, שהיא כשווי העידית של הניזק. הוכחתו של רבי ישמעאל, היא מ[[גזירה שווה]], שכן בפסוק שבו נכתב חיוב התשלומים{{הערה|שמות כב, ד}}, כתוב "וכי יבעיר איש '''שדה'''", ובסיום הפסוק כתוב "מיטב '''שדהו''' ומיטב כרמו ישלם", ומכאן שהמדד לעידית בשדה האמור בתשלומים, הוא כמו השדה האמור בראש הפסוק, שמדבר בשדהו של הניזק. מדרבנן מודה רבי עקיבא שצריך לשלם מהעידית של המזיק.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''בעל חוב''' - התשלומים המתבצעים מלווה למלווה על [[הלוואה]], הם בקרקע בינונית, כלומר לא עידית ולא זיבורית. לפי הסברו של [[עולא]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|ח|א}}}} מהתורה התשלומים יכולים להיות גם בזיבורית, דבר זה נלמד מהפסוק האומר כי אסור למלווה להיכנס לביתו של הלווה, אלא הלווה עצמו הוא זה שיוציא למלווה את החפץ שירצה למסור על פי בחירתו של הלווה, ואפילו זיבורית. חכמים תקנו, שהתשלום יהיה מבינונית, כדי שלא לגרום לכך, שהמלוים ימנעו מלהלוות מכספם לאנשים הזקוקים לכך, תוך חישוב שיקבלו קרקע זיבורית וגרועה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''כתובה''' כתובה נגבית מזיבורית, ולפי [[רבי מאיר]] מבינונית{{הערה|בבלי גיטין מט ב}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מלמד שהבעלים מטפלים בנבילה==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקרה של נזק שנגרם על ידי אחד מ[[ארבעה אבות נזיקין]], התורה קובעת כי על בעליה של הבהמה הניזוקת לטפל בנבילה, ועל המזיק לשלם לו רק את  ההפרש שבין שווי הבהמה לאחר מותה לבין שוויה בעודה חיה.{{הערה|{בבלי בבא קמא י ב}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חכמי ה[[משנה]] נחלקו מי הוא זה שצריך לטרוח במשא הנבילה מה[[בור (חלל באדמה)|בור]] בו נפלה, או המקום ששם היא מתה למקום המכירה, לפי [[תנא קמא]] פטור המזיק מלעשות זאת, ולפי [[אבא שאול]] ו[[רבי מאיר|אחרים]] על המזיק לעשות זאת. ה[[אחרונים]] מסבירים, שלשיטתם הסברא היא שהרי גם נזק זה, שהבהמה נמצאת במקום ששם היא נמצאת, נחשב לחלק מהנזק.{{הערה|רבי [[חיים מבריסק]], חידושי הגר"ח על הש"ס, מסכת בבא קמא}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמר ר' אמי דאמר קרא  מכה נפש בהמה ישלמנה אל תקרי ישלמנה אלא ישלימנה  חזקיה אמר מהכא  והמת יהיה לו לניזק.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===התשלומים בארבעה אבות נזיקין===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדין זה שלושה פסוקים: [[רב אמי]] מוכיח זאת מפסוק{{הערה|ויקרא כד, יח}}. הנסוב אודות אדם שהרג בהמה - {{ציטוטון|ומכה בהמה ישלמנה}}, שמכאן יש לדרוש כי המילה "ישלמנה" באה לרמוז על "ישלימנה", מלשון השלמה, כלומר עליו להשלים את ההפרש הכספי של הבהמה בחייה, למחיר הנבילה. לפי הסברו של [[רב כהנא]], ההוכחה לדין זה הוא מהפסוק{{הערה|שמות כב, יב}} {{ציטוטון|אם טרף יטרף יביאהו עד הטרפה לא ישלם}}, ומכאן יש לדרוש שרק "עד טרפה" ישלם, אבל את דמי הטרפה עצמה לא ישלם. לפי דרשתו של [[חזקיה]], יש ללמוד דין זה מפסוק אחר{{הערה|שמות כא, לד}} המתייחס לשומר שפשע בשמירתו והבהמה ניזוקה ועליו לשלם {{ציטוטון|והמת יהיה לו}}, כלומר הנבילה תהיה לבעלים, ועל השומר לשלם רק את סכום ההיזק.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא מבארת כי דין זה, שהבעלים מטפלים בנבילה, נשלש שלוש פעמים, הן בשומר שיש להקל עליו מכיוון שלא הוא גרם לנזק לבהמה וחיובו בא רק מחמת פשיעתו ואי שמירתו, גם במי שהרג בהמה - למרות שמדובר בהיזק שאינו מצוי כך שאין סיבה להחמיר בעונש כדי ליצור הרתעה, והן בשור שנגח שור, למרות שבעל השור המזיק לא משלם בעבור נזק שהוא גרם, אלא רק בעבור נזק שממונו גרם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">====החידוש שבדין ====</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דין זה, שנלמד משלושה פסוקים שונים, מעלה תהיות, שכן גם אם המזיק חייב היה לשלם כסף בעבור כל הבהמה שמתה ולא רק על ההפרש, גם אז יכול היה לשלם עבור ההיזק בגוף הנבילה, ועל פי הכלל של "ישיב - לרבות סובין" האומר כי ניתן לשלם בכל חפץ שניתן למוכרו. ומכך מגיעה הגמרא למסקנה, שחידוש התורה הוא בכך, שפחת הנבילה שהוא הירידה בשווי הנבילה החל משעת המיתה עד שעת התשלומים, נזק זה הוא על חשבונו של הניזק, ואין המזיק חייב לישא בתוצאות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי רבי [[חיים מבריסק]], בכך טמון חידוש של התורה, שכן מסברא על המזיק היה לשלם נזק זה, שכן גם נזק זה, הירידה בשווי הנבילה החל משעת הנזק עד שעת התשלומים, גם הוא נגרם מכוח המזיק, שהרי לולי מיתת הבהמה, שוויה לא היה יורד כלל. רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מסתפק מה הפתרון לסברא זו, ואיזה דין מחדשת התורה המשנה את שיטת התשלומים, האם למעשה בחידוש זה של התורה נלמד אכן שעלינו לייחס את שעת התשלומים לשעת המיתה וממילא כל נזק שיגרם אחר כך יתייחס לניזק, אלא שהתורה מחדשת שהנזק שנגרם אחרי המיתה אינו מתייחס למזיק, ולא כמו הסברא העולה בהשקפה ראשונה.{{הערה|[[חידושי הגר"ח על התלמוד]], [[מסכת בבא קמא]] סימן יט, עמ' צא}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===תשלומים בגנב וגזלן ושואל===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשונה מדיני התשלומים במזיק וניזק, שני דינים אלו, לא נאמרו ב[[גנב]] ו[[גזל|גזלן]]. הן אפשרות התשלומים באמצעות "סובין" הנלמד מהפסוק "ישיב", והן הדין האומר כי "בעלים מטפלים בנבילה". ה[[תוספות]] מסביר, כי בגזלן נאמר "והשיב את הגזילה '''אשר גזל'''", ומכאן נלמד כי עליו לשלם כעין שגזל, כלומר עליו לשלם את הבהמה עצמה כעין שנגזלה{{הערה|אם היא [[שינוי (משפט עברי)|השתנתה]] בין שעת הגזילה לשעת התשלומים, אין חיוב לשלם את הבהמה עצמה, אלא יכול להסתפק בתשלום שוויה הכספי, ואם היא נפחתה עליו לשלם את ההפרש.}}, או את שוויה הכספי כעין שנגזלה, ומכאן שאין לו לשלם סובין. גם הדין של "בעלים מטפלים בנבילה" לא נאמר בו, שכן דין זה נאמר רק במזיק שאין בהמה נקנית לו בשעת ההיזק, ומכיוון שהיא עדיין שווה לניזק, דין הוא שהוא ישא בהיזק שנגרם לה לאחר מכן, אך בגזלן יש דין האומר שמיד כאשר הוא גזל אותה הוא קנה אותה בקנייני גזילה{{הערה|קניינים אלו מחשיבים את הגזלן, כאילו קנה את הגזילה בשעת הגזילה, ומכאן שעליו להחזיר את שוויה באותה שעה ולא פחות.}}, ולכן אין בהמה נחשבת כברשותו של הניזק, ולא הוא זה אשר צריך לישא בנזקיה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא מסתפקת בדיון האם דינו של [[שואל]] הוא כמו גנב וגזלן, שכן במידה מסוימת ניתן לדמותו לגנב וגזלן, כי מכיוון שהוא חייב באונסין, הדבר מחשיב את החפץ לחפץ שלו במידה מסוימת, שכן כל האחריות על החפץ ונזקיו מוטלת עליו, או שמא דינו כמזיק, שיכול לשלם בחפץ עצמו, והבעלים מטפלים בנבילה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[השבת גניבה וגזילה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[השבת גניבה וגזילה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[ממון ואיסור]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[ממון ואיסור]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[קניינים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[קניינים]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [[תשלומי נזיקין]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [[תשלומי נזיקין]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1094 שווה כסף], אתר [[ישיבת בית אל]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> </table>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=75835&oldid=prev 2012-09-05T09:54:11Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:54, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ממון או נכסים שהאדם נותן לחבירו.&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ממון או נכסים שהאדם נותן לחבירו.&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=74023&oldid=prev 2012-09-05T07:28:16Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:28, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ממון או נכסים שהאדם נותן לחבירו.&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ממון או נכסים שהאדם נותן לחבירו.&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בערך זה&#039;&#039;&#039; נדון בכלל דיני התשלומין. בפרטי הדין של כל אחד מהם ע&quot;ע [[תשלומי נזיקין]], [[השבת גניבה וגזילה]], [[קניינים]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בערך זה&#039;&#039;&#039; נדון בכלל דיני התשלומין. בפרטי הדין של כל אחד מהם ע&quot;ע [[תשלומי נזיקין]], [[השבת גניבה וגזילה]], [[קניינים]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדוגמא''', המזיק לחבירו חייב לשלם לו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:בבא קמא פג:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, המקנה חפץ לחבירו חייב ליתנו לו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדוגמא''', המזיק לחבירו חייב לשלם לו {{מקור|בבלי:בבא קמא פג:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, המקנה חפץ לחבירו חייב ליתנו לו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חומר ושווי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חומר ושווי==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשלומי נזיקין&#039;&#039;&#039; (במטלטלין, בקרקע ובחבלה) - חקרו רבים האם הם על הממון שהניזק הפסיד (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור|(גר&quot;ח על הרמב&quot;ם טוען ונטען (היחיד): מחלוקת רמב&quot;ם וראב&quot;ד (לגבי קרקע). עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים. מחנה אפרים נזקי ממון א. גרנ&quot;ט קיא ד&quot;ה ונראה לבאר. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד,ה)}}&lt;ref&gt;נפק&quot;מ לזה הבאנו בערך [[תשלומי נזיקין#מקור_וטעם]] ד&quot;ה במהות התשלומין.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תשלומי נזיקין&#039;&#039;&#039; (במטלטלין, בקרקע ובחבלה) - חקרו רבים האם הם על הממון שהניזק הפסיד (שווי), או על החומר שניזוק (עצם) {{מקור|(גר&quot;ח על הרמב&quot;ם טוען ונטען (היחיד): מחלוקת רמב&quot;ם וראב&quot;ד (לגבי קרקע). עיון בלומדות יד: מחלוקת ראשונים. מחנה אפרים נזקי ממון א. גרנ&quot;ט קיא ד&quot;ה ונראה לבאר. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד,ה)}}&lt;ref&gt;נפק&quot;מ לזה הבאנו בערך [[תשלומי נזיקין#מקור_וטעם]] ד&quot;ה במהות התשלומין.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תשלומי ריפוי''' - כתב הקובץ שיעורים שהחיוב הוא לרפאותו (ורק כשאינו יכול לרפאותו משלם לרופאים שירפאוהו), ולא חוב ממון לשלם לו את שווי הריפוי {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קובץ שיעורים כתובות ריח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תשלומי ריפוי''' - כתב הקובץ שיעורים שהחיוב הוא לרפאותו (ורק כשאינו יכול לרפאותו משלם לרופאים שירפאוהו), ולא חוב ממון לשלם לו את שווי הריפוי {{מקור|קובץ שיעורים כתובות ריח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תשלומי השבת ריבית''' - כתב המחנה אפרים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ריבית ב תחילת ד"ה עוד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שהמלווה כלל לא קנה את הריבית ולא נעשתה שלו, ולכן צריך להחזירה בעינה (ולא רק את שוויה), כלומר להשיב אותם דמים עצמם או אותו בגד עצמו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תשלומי השבת ריבית''' - כתב המחנה אפרים {{מקור|ריבית ב תחילת ד"ה עוד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} שהמלווה כלל לא קנה את הריבית ולא נעשתה שלו, ולכן צריך להחזירה בעינה (ולא רק את שוויה), כלומר להשיב אותם דמים עצמם או אותו בגד עצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;החפץ בקניין&#039;&#039;&#039; - חקר הרוגאצ&#039;ובר האם קונה את החומר של החפץ (עצם), או את שוויו (שווי) {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח&quot;א ד&quot;ה קנין: לרבי יוחנן שמעות קונות מדאורייתא - שווי, לריש לקיש שמשיכה מדאורייתא - חפץ. עוד חידש (כללי התורה והמצוות ח&quot;ב ד&quot;ה קניין כסף) שגוי קונה רק את השווי אך לא את העצם. בחילוק בין קניין השווי לקניין החומר דן גם ספר המקנה כו-ג ד&quot;ה פסחים)}}&lt;ref&gt;בערך [[גוד או אגוד#מקור_וטעם]] (ד&quot;ה במהותו) הבאנו חקירה האם גוד או אגוד הוא חלוקה לנכס ולדמים או דין אחר.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;החפץ בקניין&#039;&#039;&#039; - חקר הרוגאצ&#039;ובר האם קונה את החומר של החפץ (עצם), או את שוויו (שווי) {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח&quot;א ד&quot;ה קנין: לרבי יוחנן שמעות קונות מדאורייתא - שווי, לריש לקיש שמשיכה מדאורייתא - חפץ. עוד חידש (כללי התורה והמצוות ח&quot;ב ד&quot;ה קניין כסף) שגוי קונה רק את השווי אך לא את העצם. בחילוק בין קניין השווי לקניין החומר דן גם ספר המקנה כו-ג ד&quot;ה פסחים)}}&lt;ref&gt;בערך [[גוד או אגוד#מקור_וטעם]] (ד&quot;ה במהותו) הבאנו חקירה האם גוד או אגוד הוא חלוקה לנכס ולדמים או דין אחר.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שווה כסף ככסף&#039;&#039;&#039; בכמה וכמה דיני תשלומין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שווה כסף ככסף&#039;&#039;&#039; בכמה וכמה דיני תשלומין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המקור''' לכך שונה בכל דין {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>האריך בזה תוס' קידושין ב. ד"ה בפרוטה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המקור''' לכך שונה בכל דין {{מקור|האריך בזה תוס' קידושין ב. ד"ה בפרוטה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ עבד עברי - "ישיב גאולתו" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:קידושין טז.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ עבד עברי - "ישיב גאולתו" {{מקור|בבלי:קידושין טז.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ נזיקין - "כסף ישיב לבעליו" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:בבא קמא ז.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ נזיקין - "כסף ישיב לבעליו" {{מקור|בבלי:בבא קמא ז.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ פדיון הבן - כלל ופרט וכלל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:שבועות ד:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ פדיון הבן - כלל ופרט וכלל {{מקור|בבלי:שבועות ד:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הקדש - כלל ופרט וכלל {{מקור|(תוס&#039; שם. ושיירי קרבן על הירושלמי שקלים (מודפס אחרי שקלים שבתלמוד הירושלמי) תחילת פרק ב הוכיח מהגמרא שם שגם בשקלים מדאורייתא שווה כסף ככסף, ורק מדרבנן לא)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הקדש - כלל ופרט וכלל {{מקור|(תוס&#039; שם. ושיירי קרבן על הירושלמי שקלים (מודפס אחרי שקלים שבתלמוד הירושלמי) תחילת פרק ב הוכיח מהגמרא שם שגם בשקלים מדאורייתא שווה כסף ככסף, ורק מדרבנן לא)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ ערכין - נלמדים מנזיקין ועבד עברי {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>תוס' שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ ערכין - נלמדים מנזיקין ועבד עברי {{מקור|תוס' שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ קידושין - תוס' כתבו שנלמדים מנזיקין ועבד עברי {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, והריטב"א כתב שהוא סברא, שכיוון שהוא מדעת שניהם (האיש והאשה) והוא דבר חשוב - מה לי כסף ומה לי שווה כסף {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם ד"ה בכסף, וכתב כך גם לעניין קניין שדה. והמהרש"א שם תמה גם על תוס' למה לא לומדים זאת מסברא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ קידושין - תוס' כתבו שנלמדים מנזיקין ועבד עברי {{מקור|שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, והריטב"א כתב שהוא סברא, שכיוון שהוא מדעת שניהם (האיש והאשה) והוא דבר חשוב - מה לי כסף ומה לי שווה כסף {{מקור|שם ד"ה בכסף, וכתב כך גם לעניין קניין שדה. והמהרש"א שם תמה גם על תוס' למה לא לומדים זאת מסברא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בקניין שווה כסף''' נחלקו האחרונים האם הוא מועיל מדין קניין כסף {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>גר"ח מעשר שני ח, פני יהושע בבא מציעא מז. על תד"ה גאולה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} או מדין חליפין {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>אבי עזרי אישות ג-א. דן בזה תורת הקניינים ח"א עמוד נח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בקניין שווה כסף''' נחלקו האחרונים האם הוא מועיל מדין קניין כסף {{מקור|גר"ח מעשר שני ח, פני יהושע בבא מציעא מז. על תד"ה גאולה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} או מדין חליפין {{מקור|אבי עזרי אישות ג-א. דן בזה תורת הקניינים ח"א עמוד נח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=61390&oldid=prev 2012-07-16T00:11:20Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:11, 16 ביולי 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הגדרה==</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ממון או נכסים שהאדם נותן לחבירו.&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ממון או נכסים שהאדם נותן לחבירו.&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=40147&oldid=prev 2010-10-03T07:18:27Z

<p><span class="autocomment">הגדרה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:18, 3 באוקטובר 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ממון או נכסים שהאדם נותן לחבירו.&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ממון או נכסים שהאדם נותן לחבירו.&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בערך זה''' נדון בכלל דיני התשלומין. בפרטי הדין של כל אחד מהם ע"ע תשלומי נזיקין, השבת גניבה וגזילה, קניינים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בערך זה''' נדון בכלל דיני התשלומין. בפרטי הדין של כל אחד מהם ע"ע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>תשלומי נזיקין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>השבת גניבה וגזילה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>קניינים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;לדוגמא&#039;&#039;&#039;, המזיק לחבירו חייב לשלם לו {{מקור|(בבלי:בבא קמא פג:)}}, המקנה חפץ לחבירו חייב ליתנו לו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;לדוגמא&#039;&#039;&#039;, המזיק לחבירו חייב לשלם לו {{מקור|(בבלי:בבא קמא פג:)}}, המקנה חפץ לחבירו חייב ליתנו לו.</div></td></tr> </table>

אריאל ביגל נ"י