https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90תקנת המקוואות של בעל התניא - היסטוריית גרסאות2026-05-19T02:07:17Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=121300&oldid=prev213.151.49.214 ב־18:31, 9 בינואר 20192019-01-09T18:31:38Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:31, 9 בינואר 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תקנת המקוואות של בעל התניא''' היא תקנה אשר תיקן האדמו"ר [[אדמו"ר הזקן|רבי שניאור זלמן מלאדי]], מייסד [[חסידות חב"ד]]. מטרתה הייתה להנהיג [[טבילה]] במקווה, שתהיה מהודרת וכשרה לפי כל הדיעות, וגם שתעשה במים [[חום|חמים]] ונעימים לרחיצת הגוף, כדי שהטבילה תעשה ב[[יישוב הדעת]] כראוי. תקנה זו הינה אחת משלושת התקנות העיקריות אותן תיקן רבי שניאור זלמן מלאדי, והנחשבות ביותר בעיניו{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרוש מקור</del>}} ובעיני גדולי ישראל ופוסקי הדור{{דרוש מקור}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תקנת המקוואות של בעל התניא''' היא תקנה אשר תיקן האדמו"ר [[אדמו"ר הזקן|רבי שניאור זלמן מלאדי]], מייסד [[חסידות חב"ד]]. מטרתה הייתה להנהיג [[טבילה]] במקווה, שתהיה מהודרת וכשרה לפי כל הדיעות, וגם שתעשה במים [[חום|חמים]] ונעימים לרחיצת הגוף, כדי שהטבילה תעשה ב[[יישוב הדעת]] כראוי. תקנה זו הינה אחת משלושת התקנות העיקריות אותן תיקן רבי שניאור זלמן מלאדי, והנחשבות ביותר בעיניו{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה|ראה שו"ת צמח צדק יו"ד סי' קעו חלק ג ס"ק ב (ע' 232).</ins>}} ובעיני גדולי ישראל ופוסקי הדור{{דרוש מקור}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== רקע ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== רקע ==</div></td></tr>
</table>213.151.49.214https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=78394&oldid=prevלמאי נ"מ?: /* התייחסויות הלכתיות */2012-10-10T14:39:22Z<p><span class="autocomment">התייחסויות הלכתיות</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:39, 10 באוקטובר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== התייחסויות הלכתיות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== התייחסויות הלכתיות ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי הפוסקים התייחסו להלכות השונות בהלכות מקוואות, הנלמדות מסוג מקווה זה, שאותו התקין בעל התניא, מגדולי הפוסקים המפורסמים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי הפוסקים התייחסו להלכות השונות בהלכות מקוואות, הנלמדות מסוג מקווה זה, שאותו התקין בעל התניא, מגדולי הפוסקים המפורסמים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*המים שנכנסים לחבית מהמעיין, נכנסים אליה דרך חורים קטנים שבחבית, ושם הם גם מתחלפים, למים נקיים אחרים במשך הזמן. לכאורה, ישנה בכך בעיה הלכתית, שהרי אסור שמי מקווה יהיו "[[זוחלין]]" כלומר שהם יוצאים ממנו למקום אחר, וכאמור,{{ציטוטון|אין מקווה מטהר אלא ב{{מונחון|אשבורן|מים מכונסים}}}}. למרות שהמים בחבית זו יוצאים מהחורים הקטנים שבה, כשרה חבית זו לטבילה, מכיוון שהזחילה הינה "זחילה שאינה ניכרת". מכאן נראה כי ההלכה היא כדעתו של [[הרשב"א]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,</del>{{הערה|מובא בתשב"ץ ח"א סי' י"ז}} שפוסק שפסול "זוחלין" הוא רק בנקב גדול הגורם למים לזחול "זחילה ניכרת" במהירות כנהר, אך לא בסדק קטן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del>{{הערה|שו"ת צמח צדק יורה דעה סימן קע"ו, וסימן קסד, א}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*המים שנכנסים לחבית מהמעיין, נכנסים אליה דרך חורים קטנים שבחבית, ושם הם גם מתחלפים, למים נקיים אחרים במשך הזמן. לכאורה, ישנה בכך בעיה הלכתית, שהרי אסור שמי מקווה יהיו "[[זוחלין]]" כלומר שהם יוצאים ממנו למקום אחר, וכאמור,{{ציטוטון|אין מקווה מטהר אלא ב{{מונחון|אשבורן|מים מכונסים}}}}. למרות שהמים בחבית זו יוצאים מהחורים הקטנים שבה, כשרה חבית זו לטבילה, מכיוון שהזחילה הינה "זחילה שאינה ניכרת". מכאן נראה כי ההלכה היא כדעתו של [[הרשב"א]]{{הערה|מובא בתשב"ץ ח"א סי' י"ז}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>שפוסק שפסול "זוחלין" הוא רק בנקב גדול הגורם למים לזחול "זחילה ניכרת" במהירות כנהר, אך לא בסדק קטן{{הערה|שו"ת צמח צדק יורה דעה סימן קע"ו, וסימן קסד, א}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*דופני המקווה נאחזים על ידי מסמרי ברזל המעמידים את קרקעית המקווה במקומה. בימינו, התחבטו הפוסקים האם מותר לייצר מקווה המורכב מ[[בטון]] שבו ישנם גם חלקי ברזל המחזקים את דופני המקווה. השאלה היא האם אין בכך חיסרון ב"[[הווייתו על ידי טהרה]]" - על מקווה להיעשות על ידי דברים שאינם מקבלים טומאה, ו[[ברזל]] הוא מהכלים שמקבלים טומאה גם אם אין להם בית קיבול. מהמקווה של הבעל התניא נראה לכאורה, כי כאשר הברזל רק מחזק ומעמיד את דופני המקווה במקומם (אך הוא לא הדופן עצמו) אין בעיה של "הוויתו על ידי טהרה"{{הערה|מקווה מים ח"א עמ' ק"ס.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*דופני המקווה נאחזים על ידי מסמרי ברזל המעמידים את קרקעית המקווה במקומה. בימינו, התחבטו הפוסקים האם מותר לייצר מקווה המורכב מ[[בטון]] שבו ישנם גם חלקי ברזל המחזקים את דופני המקווה. השאלה היא האם אין בכך חיסרון ב"[[הווייתו על ידי טהרה]]" - על מקווה להיעשות על ידי דברים שאינם מקבלים טומאה, ו[[ברזל]] הוא מהכלים שמקבלים טומאה גם אם אין להם בית קיבול. מהמקווה של הבעל התניא נראה לכאורה, כי כאשר הברזל רק מחזק ומעמיד את דופני המקווה במקומם (אך הוא לא הדופן עצמו) אין בעיה של "הוויתו על ידי טהרה"{{הערה|מקווה מים ח"א עמ' ק"ס.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
</table>למאי נ"מ?https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=78360&oldid=prevלמאי נ"מ? ב־09:57, 10 באוקטובר 20122012-10-10T09:57:57Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:57, 10 באוקטובר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תקנת המקוואות של בעל התניא''' היא תקנה אשר תיקן האדמו"ר [[אדמו"ר הזקן|רבי שניאור זלמן מלאדי]], מייסד [[חסידות חב"ד]]. מטרתה הייתה להנהיג [[טבילה]] במקווה, שתהיה מהודרת וכשרה לפי כל הדיעות, וגם שתעשה במים [[חום|חמים]] ונעימים לרחיצת הגוף, כדי שהטבילה תעשה ב[[יישוב הדעת]] כראוי. תקנה זו הינה אחת משלושת התקנות העיקריות אותן תיקן רבי שניאור זלמן מלאדי, והנחשבות ביותר בעיניו ובעיני גדולי ישראל ופוסקי הדור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תקנת המקוואות של בעל התניא''' היא תקנה אשר תיקן האדמו"ר [[אדמו"ר הזקן|רבי שניאור זלמן מלאדי]], מייסד [[חסידות חב"ד]]. מטרתה הייתה להנהיג [[טבילה]] במקווה, שתהיה מהודרת וכשרה לפי כל הדיעות, וגם שתעשה במים [[חום|חמים]] ונעימים לרחיצת הגוף, כדי שהטבילה תעשה ב[[יישוב הדעת]] כראוי. תקנה זו הינה אחת משלושת התקנות העיקריות אותן תיקן רבי שניאור זלמן מלאדי, והנחשבות ביותר בעיניו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{דרוש מקור}} </ins>ובעיני גדולי ישראל ופוסקי הדור<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{דרוש מקור}}</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>== רקע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== רקע ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעבר, היו קשיים לעשות מקווה לטבילה, באופן שהמים בתוכו יהיו חמים. הטבילה התקיימה לרוב ב[[מעיין|מעיינות]], מסיבות שונות, הקשורות לכשרות המקווה{{הערה|ראה שו"ת דברי יציב חלק יורה דעה.}}, ובעיקר מסיבות של מגבלות טכניות. בין השאר מכיוון שהיו מקומות רבים שבהם לא היו [[גשם| מי גשמים]], וממילא לא הייתה אפשרות לבנות מקווה על ידי מי גשמים שנוזלים ישירות לתוך המקווה. ולא הייתה קיימת אפשרות לחמם את מי המעיין, הזורמים ומתחלפים באופן קבוע, והטבילה התקיימה לרוב במים קרים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעבר, היו קשיים לעשות מקווה לטבילה, באופן שהמים בתוכו יהיו חמים. הטבילה התקיימה לרוב ב[[מעיין|מעיינות]], מסיבות שונות, הקשורות לכשרות המקווה{{הערה|ראה שו"ת דברי יציב חלק יורה דעה.}}, ובעיקר מסיבות של מגבלות טכניות. בין השאר מכיוון שהיו מקומות רבים שבהם לא היו [[גשם| מי גשמים]], וממילא לא הייתה אפשרות לבנות מקווה על ידי מי גשמים שנוזלים ישירות לתוך המקווה. ולא הייתה קיימת אפשרות לחמם את מי המעיין, הזורמים ומתחלפים באופן קבוע, והטבילה התקיימה לרוב במים קרים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על רקע זה התקין רבי שניאור זלמן מלאדי, מקווה שיהיה כשר לטבילה לפי כל הדיעות. מקווה זה התקבל בקהילות רבות ב[[אירופה]]{{הערה|מקווה מים חלק א' עמ' קס"ב.}}, היה מקובל על כל הפוסקים ואף אחד לא ערער על כשרותו. אף [[החתם סופר]] סמך את ידו על מקוואות אלו, והורה כי מדובר בתקנה מיוחדת ומהודרת{{הערה|ראה כל המקורות ב"מקווה מים" חלק א' עמ' קס"ג.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על רקע זה התקין רבי שניאור זלמן מלאדי, מקווה שיהיה כשר לטבילה לפי כל הדיעות. מקווה זה התקבל בקהילות רבות ב[[אירופה]]{{הערה|מקווה מים חלק א' עמ' קס"ב.}}, היה מקובל על כל הפוסקים ואף אחד לא ערער על כשרותו. אף [[החתם סופר]] סמך את ידו על מקוואות אלו, והורה כי מדובר בתקנה מיוחדת ומהודרת{{הערה|ראה כל המקורות ב"מקווה מים" חלק א' עמ' קס"ג.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>== התקנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== התקנה ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התקנה של בעל התניא, היא לעשות חבית שלא תיחשב "כלי" אף פעם מרגע יצירתה (דבר הגורם למכשולים רבים, מלבד המכשול ב[[מים שאובים]], הבעיה חמורה יותר, שכן אסור ש[[מקווה]] יהיה בכלי אלא בקרקע בלבד) באופן זה: מייצרים את ארבעת הדפנות של החבית בנפרד מהקרקעית, את הקרקעית מנקבים בנקב גדול שנקרא בלשון ההלכתית "כמוציא רימון" כלומר גודל כזה שהוא שלושה רימונים אחוזים זה בזה לפי שיטה אחת{{הערה|במשנה שב[[מסכת כלים]] נפסק כי שיעור "מוציא רימון" הוא כשלושה רימונים אחוזים זה בזה, ונחלקו הראשונים האם הכוונה היא שצריך שהחור יהיה בגודל של שלושה רימונים, שאם לא כן הוא עדיין מסוגל להחזיק בתוכו רימונים צפופים האחוזים זה בזה על ידי הצפיפות, או שמדובר בסימן על '''סוג''' הרימונים שגדלים שלושה יחד.}}, שלפי מה ששיער בעל התניא, השיעור הוא כ[[טפח]] על [[טפח]],{{הערה|ראו בשו"ת צמח צדק קע"ו ח"ג ס"א, מובא בספרו של הרש"ב לוין, עמ' כ"ג.}} כך שגם לאחר חיבור הקרקעית לדופני החבית, אין החבית נחשבת לכלי,{{הערה|רבי [[הלל מפאריטש]] הקשה מה בכך שיהיה כלי לאחר שנקבע בארץ, הרי מדובר בכלי שנעשה כלי לאחר שקבעו אותו בארץ, שבאופן זה הוא נחשב ל"קבעו ולבסוף חקקו" שאינו פוסל את המקווה (בבא קמא ס"ז.) ותירץ ה[[צמח צדק]] שדין זה ש"קבעו ולבסוף חקקו" עוזר רק לדין [[מים שאובים]], אבל לא לדין טבילה בקרקע, כמבואר בגמרא שם שדווקא לדין שאובים שהוא דרבנן הקלו (שו"ת צמח צדק סימן ק"ב)}}. את הקרקעית של החבית יש לקבוע בתוכה באופן מדויק שיתאים לדפנות החבית, ולא יהיה חור באמצע (כדי שלא יכנסו מים קרים דרך חור זה לחבית, ויקלקלו את כל מטרת בניית המקווה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>התקנה של בעל התניא, היא לעשות חבית שלא תיחשב "כלי" אף פעם מרגע יצירתה (דבר הגורם למכשולים רבים, מלבד המכשול ב[[מים שאובים]], הבעיה חמורה יותר, שכן אסור ש[[מקווה]] יהיה בכלי אלא בקרקע בלבד) באופן זה: מייצרים את ארבעת הדפנות של החבית בנפרד מהקרקעית, את הקרקעית מנקבים בנקב גדול שנקרא בלשון ההלכתית "כמוציא רימון" כלומר גודל כזה שהוא שלושה רימונים אחוזים זה בזה לפי שיטה אחת{{הערה|במשנה שב[[מסכת כלים]] נפסק כי שיעור "מוציא רימון" הוא כשלושה רימונים אחוזים זה בזה, ונחלקו הראשונים האם הכוונה היא שצריך שהחור יהיה בגודל של שלושה רימונים, שאם לא כן הוא עדיין מסוגל להחזיק בתוכו רימונים צפופים האחוזים זה בזה על ידי הצפיפות, או שמדובר בסימן על '''סוג''' הרימונים שגדלים שלושה יחד.}}, שלפי מה ששיער בעל התניא, השיעור הוא כ[[טפח]] על [[טפח]],{{הערה|ראו בשו"ת צמח צדק קע"ו ח"ג ס"א, מובא בספרו של הרש"ב לוין, עמ' כ"ג.}} כך שגם לאחר חיבור הקרקעית לדופני החבית, אין החבית נחשבת לכלי,{{הערה|רבי [[הלל מפאריטש]] הקשה מה בכך שיהיה כלי לאחר שנקבע בארץ, הרי מדובר בכלי שנעשה כלי לאחר שקבעו אותו בארץ, שבאופן זה הוא נחשב ל"קבעו ולבסוף חקקו" שאינו פוסל את המקווה (בבא קמא ס"ז.) ותירץ ה[[צמח צדק]] שדין זה ש"קבעו ולבסוף חקקו" עוזר רק לדין [[מים שאובים]], אבל לא לדין טבילה בקרקע, כמבואר בגמרא שם שדווקא לדין שאובים שהוא דרבנן הקלו (שו"ת צמח צדק סימן ק"ב)}}. את הקרקעית של החבית יש לקבוע בתוכה באופן מדויק שיתאים לדפנות החבית, ולא יהיה חור באמצע (כדי שלא יכנסו מים קרים דרך חור זה לחבית, ויקלקלו את כל מטרת בניית המקווה).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר מכן, יש לשפוך סיד לתוך החור שהוא "כמוציא רימון", ולהעמיד שומר שישגיח שלא יכנסו לבור מים שאובים, להמתין עד שיכנסו מים לתוך החבית מאליהם בשיעור של ארבעים סאה, כך שכאשר יכנסו המים לחבית, יתקשה הסיד ויסתום היטב את החור. לאחר שנכנסו לחבית ארבעים סאה של מים כשרים, מותר גם להוסיף מים שאובים, והמקווה אינו נפסל, לפי כל הדיעות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר מכן, יש לשפוך סיד לתוך החור שהוא "כמוציא רימון", ולהעמיד שומר שישגיח שלא יכנסו לבור מים שאובים, להמתין עד שיכנסו מים לתוך החבית מאליהם בשיעור של ארבעים סאה, כך שכאשר יכנסו המים לחבית, יתקשה הסיד ויסתום היטב את החור. לאחר שנכנסו לחבית ארבעים סאה של מים כשרים, מותר גם להוסיף מים שאובים, והמקווה אינו נפסל, לפי כל הדיעות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</del>== המעלות ההלכתיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== המעלות ההלכתיות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקנה זו </ins>==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* במקווה כזה, בשונה מהמקוואות הישנים, החבית מחוברת לקרקע המעיין, ובכך היא נחשבת לכל הדיעות לכלי "קבעו ולבסוף חקקו", שאינו נחשב לכלי, אינו פוסל את מימיו להפוך אותם ל[[מים שאובים]], ואף הטבילה בו מותרת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* במקווה כזה, בשונה מהמקוואות הישנים, החבית מחוברת לקרקע המעיין, ובכך היא נחשבת לכל הדיעות לכלי "קבעו ולבסוף חקקו", שאינו נחשב לכלי, אינו פוסל את מימיו להפוך אותם ל[[מים שאובים]], ואף הטבילה בו מותרת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* במקוואות אלו, ניקבו את הכלי "כמוציא רימון" עוד לפני שחיברו את החבית לקרקע המקווה, וגם לפני החיבור למקווה, היה מדובר בחבית שלא נחשבה לכלי מעולם, כך שגם לפני שקבעו את הכלי במקווה וגם לאחריה לא היה לחבית דין "כלי" מחמת עצמה, עד לחיבור לנסר המחובר לקרקע, שהוא כבר נחשב לחלק מהקרקע ואינו חלק מהכלי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* במקוואות אלו, ניקבו את הכלי "כמוציא רימון" עוד לפני שחיברו את החבית לקרקע המקווה, וגם לפני החיבור למקווה, היה מדובר בחבית שלא נחשבה לכלי מעולם, כך שגם לפני שקבעו את הכלי במקווה וגם לאחריה לא היה לחבית דין "כלי" מחמת עצמה, עד לחיבור לנסר המחובר לקרקע, שהוא כבר נחשב לחלק מהקרקע ואינו חלק מהכלי.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</del>== התייחסויות הלכתיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== התייחסויות הלכתיות ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי הפוסקים התייחסו להלכות השונות בהלכות מקוואות, הנלמדות מסוג מקווה זה, שאותו התקין בעל התניא, מגדולי הפוסקים המפורסמים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גדולי הפוסקים התייחסו להלכות השונות בהלכות מקוואות, הנלמדות מסוג מקווה זה, שאותו התקין בעל התניא, מגדולי הפוסקים המפורסמים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*המים שנכנסים לחבית מהמעיין, נכנסים אליה דרך חורים קטנים שבחבית, ושם הם גם מתחלפים, למים נקיים אחרים במשך הזמן. לכאורה, ישנה בכך בעיה הלכתית, שהרי אסור שמי מקווה יהיו "[[זוחלין]]" כלומר שהם יוצאים ממנו למקום אחר, וכאמור,{{ציטוטון|אין מקווה מטהר אלא ב{{מונחון|אשבורן|מים מכונסים}}}}. למרות שהמים בחבית זו יוצאים מהחורים הקטנים שבה, כשרה חבית זו לטבילה, מכיוון שהזחילה הינה "זחילה שאינה ניכרת". מכאן נראה כי ההלכה היא כדעתו של [[הרשב"א]],{{הערה|מובא בתשב"ץ ח"א סי' י"ז}} שפוסק שפסול "זוחלין" הוא רק בנקב גדול הגורם למים לזחול "זחילה ניכרת" במהירות כנהר, אך לא בסדק קטן.{{הערה|שו"ת צמח צדק יורה דעה סימן קע"ו, וסימן קסד, א}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*המים שנכנסים לחבית מהמעיין, נכנסים אליה דרך חורים קטנים שבחבית, ושם הם גם מתחלפים, למים נקיים אחרים במשך הזמן. לכאורה, ישנה בכך בעיה הלכתית, שהרי אסור שמי מקווה יהיו "[[זוחלין]]" כלומר שהם יוצאים ממנו למקום אחר, וכאמור,{{ציטוטון|אין מקווה מטהר אלא ב{{מונחון|אשבורן|מים מכונסים}}}}. למרות שהמים בחבית זו יוצאים מהחורים הקטנים שבה, כשרה חבית זו לטבילה, מכיוון שהזחילה הינה "זחילה שאינה ניכרת". מכאן נראה כי ההלכה היא כדעתו של [[הרשב"א]],{{הערה|מובא בתשב"ץ ח"א סי' י"ז}} שפוסק שפסול "זוחלין" הוא רק בנקב גדול הגורם למים לזחול "זחילה ניכרת" במהירות כנהר, אך לא בסדק קטן.{{הערה|שו"ת צמח צדק יורה דעה סימן קע"ו, וסימן קסד, א}}</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה, שיטה זו של בעל התניא אינה נצרכת, שהרי ניתן להתקין בתוך המקווה עצמו מערכת חימום שמחממת את המים, מבלי לפסול אותם, המים אינם נכנסים לתוך כלי ואינם [[מים שאובים]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה, שיטה זו של בעל התניא אינה נצרכת, שהרי ניתן להתקין בתוך המקווה עצמו מערכת חימום שמחממת את המים, מבלי לפסול אותם, המים אינם נכנסים לתוך כלי ואינם [[מים שאובים]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחסידות חב"ד, התקין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </del>[[שלום דובער שניאורסון]], האדמו"ר החמישי בשושלת, תקנה אחרת שמטרתה לבנות מקווה שגם יוכלו לחמם אותו, גם להחליף את מימיו, וגם שלא תהיה בעיה של התערבות המים השאובים [[השקה (הלכה)|המושקים]] במי ה[[גשם|גשמים]] זה בזה, וזאת על ידי תקנת ה"בור על גבי בור", לפיה בור הטבילה עומד על גבי בור מי הגשמים התחתון, כך שהמים מושקים באופן מהודר ביותר, מבלי שהם מתערבים זה בזה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחסידות חב"ד, התקין [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </ins>שלום דובער שניאורסון]], האדמו"ר החמישי בשושלת, תקנה אחרת שמטרתה לבנות מקווה שגם יוכלו לחמם אותו, גם להחליף את מימיו, וגם שלא תהיה בעיה של התערבות המים השאובים [[השקה (הלכה)|המושקים]] במי ה[[גשם|גשמים]] זה בזה, וזאת על ידי תקנת ה"בור על גבי בור", לפיה בור הטבילה עומד על גבי בור מי הגשמים התחתון, כך שהמים מושקים באופן מהודר ביותר, מבלי שהם מתערבים זה בזה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב </del>[[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mkvh.pdf תיקוני מקוואות לפי תקנות רבותינו], תקנות המקווה והוראות אדמור"י חב"ד</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב </ins>שלום דובער לוין]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mkvh.pdf תיקוני מקוואות לפי תקנות רבותינו]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>, תקנות המקווה והוראות אדמור"י חב"ד</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הרב ירמיה כ"ץ, '''מקווה מים''', חלק א', "מקווה על פי תקנות בעל התניא"</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הרב ירמיה כ"ץ, '''מקווה מים''', חלק א', "מקווה על פי תקנות בעל התניא"</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
</table>למאי נ"מ?https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=78351&oldid=prevטישיו ב־05:21, 10 באוקטובר 20122012-10-10T05:21:43Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:21, 10 באוקטובר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הרב ירמיה כ"ץ, '''מקווה מים''', חלק א', "מקווה על פי תקנות בעל התניא"</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הרב ירמיה כ"ץ, '''מקווה מים''', חלק א', "מקווה על פי תקנות בעל התניא"</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים|טורים=כן}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים|טורים=כן}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:טהרה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:טהרה]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חב"ד]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חב"ד]]</div></td></tr>
</table>טישיוhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=78350&oldid=prevטישיו ב־05:19, 10 באוקטובר 20122012-10-10T05:19:41Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:19, 10 באוקטובר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תקנת המקוואות של בעל התניא''' היא תקנה אשר תיקן האדמו"ר [[אדמו"ר הזקן|שניאור זלמן מלאדי]], מייסד [[חסידות חב"ד]]. מטרתה הייתה להנהיג [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טבילה (יהדות)|</del>טבילה]] במקווה, שתהיה מהודרת וכשרה לפי כל הדיעות, וגם שתעשה במים [[חום|חמים]] ונעימים לרחיצת הגוף, כדי שהטבילה תעשה ב[[יישוב הדעת]] כראוי. תקנה זו הינה אחת משלושת התקנות העיקריות אותן תיקן רבי שניאור זלמן מלאדי, והנחשבות ביותר בעיניו ובעיני גדולי ישראל ופוסקי הדור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תקנת המקוואות של בעל התניא''' היא תקנה אשר תיקן האדמו"ר [[אדמו"ר הזקן|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </ins>שניאור זלמן מלאדי]], מייסד [[חסידות חב"ד]]. מטרתה הייתה להנהיג [[טבילה]] במקווה, שתהיה מהודרת וכשרה לפי כל הדיעות, וגם שתעשה במים [[חום|חמים]] ונעימים לרחיצת הגוף, כדי שהטבילה תעשה ב[[יישוב הדעת]] כראוי. תקנה זו הינה אחת משלושת התקנות העיקריות אותן תיקן רבי שניאור זלמן מלאדי, והנחשבות ביותר בעיניו ובעיני גדולי ישראל ופוסקי הדור.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== רקע ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== רקע ===</div></td></tr>
</table>טישיוhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=78340&oldid=prevראובן: תיקון קיור2012-10-09T19:58:02Z<p>תיקון קיור</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:58, 9 באוקטובר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תקנת המקוואות של בעל התניא''' היא תקנה אשר תיקן האדמו"ר [[שניאור זלמן מלאדי]], מייסד [[חסידות חב"ד]]. מטרתה הייתה להנהיג [[טבילה (יהדות)|טבילה]] במקווה, שתהיה מהודרת וכשרה לפי כל הדיעות, וגם שתעשה במים [[חום|חמים]] ונעימים לרחיצת הגוף, כדי שהטבילה תעשה ב[[יישוב הדעת]] כראוי. תקנה זו הינה אחת משלושת התקנות העיקריות אותן תיקן רבי שניאור זלמן מלאדי, והנחשבות ביותר בעיניו ובעיני גדולי ישראל ופוסקי הדור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תקנת המקוואות של בעל התניא''' היא תקנה אשר תיקן האדמו"ר [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדמו"ר הזקן|</ins>שניאור זלמן מלאדי]], מייסד [[חסידות חב"ד]]. מטרתה הייתה להנהיג [[טבילה (יהדות)|טבילה]] במקווה, שתהיה מהודרת וכשרה לפי כל הדיעות, וגם שתעשה במים [[חום|חמים]] ונעימים לרחיצת הגוף, כדי שהטבילה תעשה ב[[יישוב הדעת]] כראוי. תקנה זו הינה אחת משלושת התקנות העיקריות אותן תיקן רבי שניאור זלמן מלאדי, והנחשבות ביותר בעיניו ובעיני גדולי ישראל ופוסקי הדור.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== רקע ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== רקע ===</div></td></tr>
</table>ראובןhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=78004&oldid=prevטישיו: /* רקע */2012-10-04T02:46:58Z<p><span class="autocomment">רקע</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:46, 4 באוקטובר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסיבה זו, המנהג היה לבנות במקום המעיין חבית גדולה שמכילה כמות של ארבעים [[סאה]], אותה חיברו בשלשלת לקרקעית המעיין (כדי שיוכלו לכוון את מקומה), ואליה היו מכניסים מים ללא שאיבה, דרך חור שהיה בחבית. בחבית עצמה היו מנקבים שני חורים: הראשון היה כדי שהיא לא תיחשב "כלי", שהרי הטבילה בכלי אסורה, ואף המים שבתוכה הם מים פסולים שהרי הם [[מים שאובים]]. את הנקב הנוסף היו עושים בגודל הנקרא "שפופרת הנוד" (שזה שתי אצבעות על שתי אצבעות) כדי לטהר את המים השאובים שהיו בחבית לפני שעשו בה חור, על ידי [[השקה (הלכה)|השקה]] למעיין. לאחר סיום בניית החבית וקביעתה במעיין, סתמו את החבית היטב, כדי שהמים שבתוכה לא יחשבו ל"זוחלין" הפוסלים את המקווה, וטבלו בה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסיבה זו, המנהג היה לבנות במקום המעיין חבית גדולה שמכילה כמות של ארבעים [[סאה]], אותה חיברו בשלשלת לקרקעית המעיין (כדי שיוכלו לכוון את מקומה), ואליה היו מכניסים מים ללא שאיבה, דרך חור שהיה בחבית. בחבית עצמה היו מנקבים שני חורים: הראשון היה כדי שהיא לא תיחשב "כלי", שהרי הטבילה בכלי אסורה, ואף המים שבתוכה הם מים פסולים שהרי הם [[מים שאובים]]. את הנקב הנוסף היו עושים בגודל הנקרא "שפופרת הנוד" (שזה שתי אצבעות על שתי אצבעות) כדי לטהר את המים השאובים שהיו בחבית לפני שעשו בה חור, על ידי [[השקה (הלכה)|השקה]] למעיין. לאחר סיום בניית החבית וקביעתה במעיין, סתמו את החבית היטב, כדי שהמים שבתוכה לא יחשבו ל"זוחלין" הפוסלים את המקווה, וטבלו בה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על טבילה בחבית זו קמו מערערים רבים. הם טענו, שהטבילה בחבית זו אסורה, מכיוון שחבית נחשבת במצב העכשווי ל"כלי". אמנם, ב[[מסכת בבא קמא]],{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{בבלי|בבא קמא|סז|</del>א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}.</del>}} מוזכר כי כי כלי שקבעו בקרקע ורק אחר כך נהפך לכלי (מושג הלכתי שנקרא "קבעו ולבסוף חקקו") - מותר, אך רבים מהפוסקים{{הערה|דעת ה[[ראב"ד]], ה[[ריטב"א]] וה[[רא"ש]] בתשובה, מובא בשו"ת צמח צדק סימן קע"א}} כתבו כי דין זה אמור לגבי מים שאובים, אבל לא לעניין פסול טבילה בכלי, הנלמד מדרשה ב[[תורת כוהנים]]{{הערה|פרשת שמיני}} {{ציטוטון|מה מעיין בקרקע אף מקווה בקרקע}}. בנוסף, רבים מהפוסקים טענו, כי אין כלי זה נחשב ל"קבעו ולבסוף חקקו", מכיוון שהוא לא נקבע כלל בקרקע אלא הוא תלוי ועומד בתוך מי המעיין. גדול הפוסקים בדורו [[החתם סופר]], הורה להכריז משמו שהמקוואות פסולים לטבילה אף [[בדיעבד]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על טבילה בחבית זו קמו מערערים רבים. הם טענו, שהטבילה בחבית זו אסורה, מכיוון שחבית נחשבת במצב העכשווי ל"כלי". אמנם, ב[[מסכת בבא קמא]],{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ק ס"ז ע"</ins>א}} מוזכר כי כי כלי שקבעו בקרקע ורק אחר כך נהפך לכלי (מושג הלכתי שנקרא "קבעו ולבסוף חקקו") - מותר, אך רבים מהפוסקים{{הערה|דעת ה[[ראב"ד]], ה[[ריטב"א]] וה[[רא"ש]] בתשובה, מובא בשו"ת צמח צדק סימן קע"א}} כתבו כי דין זה אמור לגבי מים שאובים, אבל לא לעניין פסול טבילה בכלי, הנלמד מדרשה ב[[תורת כוהנים]]{{הערה|פרשת שמיני}} {{ציטוטון|מה מעיין בקרקע אף מקווה בקרקע}}. בנוסף, רבים מהפוסקים טענו, כי אין כלי זה נחשב ל"קבעו ולבסוף חקקו", מכיוון שהוא לא נקבע כלל בקרקע אלא הוא תלוי ועומד בתוך מי המעיין. גדול הפוסקים בדורו [[החתם סופר]], הורה להכריז משמו שהמקוואות פסולים לטבילה אף [[בדיעבד]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על רקע זה התקין רבי שניאור זלמן מלאדי, מקווה שיהיה כשר לטבילה לפי כל הדיעות. מקווה זה התקבל בקהילות רבות ב[[אירופה]]{{הערה|מקווה מים חלק א' עמ' קס"ב.}}, היה מקובל על כל הפוסקים ואף אחד לא ערער על כשרותו. אף [[החתם סופר]] סמך את ידו על מקוואות אלו, והורה כי מדובר בתקנה מיוחדת ומהודרת{{הערה|ראה כל המקורות ב"מקווה מים" חלק א' עמ' קס"ג.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על רקע זה התקין רבי שניאור זלמן מלאדי, מקווה שיהיה כשר לטבילה לפי כל הדיעות. מקווה זה התקבל בקהילות רבות ב[[אירופה]]{{הערה|מקווה מים חלק א' עמ' קס"ב.}}, היה מקובל על כל הפוסקים ואף אחד לא ערער על כשרותו. אף [[החתם סופר]] סמך את ידו על מקוואות אלו, והורה כי מדובר בתקנה מיוחדת ומהודרת{{הערה|ראה כל המקורות ב"מקווה מים" חלק א' עמ' קס"ג.}}.</div></td></tr>
</table>טישיוhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=78003&oldid=prevטישיו: כתתבי בויקפדיה2012-10-04T02:46:31Z<p>כתתבי בויקפדיה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''תקנת המקוואות של בעל התניא''' היא תקנה אשר תיקן האדמו"ר [[שניאור זלמן מלאדי]], מייסד [[חסידות חב"ד]]. מטרתה הייתה להנהיג [[טבילה (יהדות)|טבילה]] במקווה, שתהיה מהודרת וכשרה לפי כל הדיעות, וגם שתעשה במים [[חום|חמים]] ונעימים לרחיצת הגוף, כדי שהטבילה תעשה ב[[יישוב הדעת]] כראוי. תקנה זו הינה אחת משלושת התקנות העיקריות אותן תיקן רבי שניאור זלמן מלאדי, והנחשבות ביותר בעיניו ובעיני גדולי ישראל ופוסקי הדור.<br />
<br />
=== רקע ===<br />
בעבר, היו קשיים לעשות מקווה לטבילה, באופן שהמים בתוכו יהיו חמים. הטבילה התקיימה לרוב ב[[מעיין|מעיינות]], מסיבות שונות, הקשורות לכשרות המקווה{{הערה|ראה שו"ת דברי יציב חלק יורה דעה.}}, ובעיקר מסיבות של מגבלות טכניות. בין השאר מכיוון שהיו מקומות רבים שבהם לא היו [[גשם| מי גשמים]], וממילא לא הייתה אפשרות לבנות מקווה על ידי מי גשמים שנוזלים ישירות לתוך המקווה. ולא הייתה קיימת אפשרות לחמם את מי המעיין, הזורמים ומתחלפים באופן קבוע, והטבילה התקיימה לרוב במים קרים.<br />
<br />
רבים ממנהיגי היהדות באירופה הצפונית (האזורים הקרים), רצו שהמים שבמקווה יהיו נעימים לטבילה, כדי שנשים לא תימנענה מלטבול במקווה, וכן לאפשר לנשים לבצע את פעולת הטבילה במתינות, על מנת שיוכלו לשהות במקווה בנחת, ולפשוט את קמטי הגוף, כמובא בהלכה, כדי שהטבילה תהיה מהודרת וכשרה לפי כל הדעות.<br />
<br />
מסיבה זו, המנהג היה לבנות במקום המעיין חבית גדולה שמכילה כמות של ארבעים [[סאה]], אותה חיברו בשלשלת לקרקעית המעיין (כדי שיוכלו לכוון את מקומה), ואליה היו מכניסים מים ללא שאיבה, דרך חור שהיה בחבית. בחבית עצמה היו מנקבים שני חורים: הראשון היה כדי שהיא לא תיחשב "כלי", שהרי הטבילה בכלי אסורה, ואף המים שבתוכה הם מים פסולים שהרי הם [[מים שאובים]]. את הנקב הנוסף היו עושים בגודל הנקרא "שפופרת הנוד" (שזה שתי אצבעות על שתי אצבעות) כדי לטהר את המים השאובים שהיו בחבית לפני שעשו בה חור, על ידי [[השקה (הלכה)|השקה]] למעיין. לאחר סיום בניית החבית וקביעתה במעיין, סתמו את החבית היטב, כדי שהמים שבתוכה לא יחשבו ל"זוחלין" הפוסלים את המקווה, וטבלו בה.<br />
<br />
על טבילה בחבית זו קמו מערערים רבים. הם טענו, שהטבילה בחבית זו אסורה, מכיוון שחבית נחשבת במצב העכשווי ל"כלי". אמנם, ב[[מסכת בבא קמא]],{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|סז|א}}.}} מוזכר כי כי כלי שקבעו בקרקע ורק אחר כך נהפך לכלי (מושג הלכתי שנקרא "קבעו ולבסוף חקקו") - מותר, אך רבים מהפוסקים{{הערה|דעת ה[[ראב"ד]], ה[[ריטב"א]] וה[[רא"ש]] בתשובה, מובא בשו"ת צמח צדק סימן קע"א}} כתבו כי דין זה אמור לגבי מים שאובים, אבל לא לעניין פסול טבילה בכלי, הנלמד מדרשה ב[[תורת כוהנים]]{{הערה|פרשת שמיני}} {{ציטוטון|מה מעיין בקרקע אף מקווה בקרקע}}. בנוסף, רבים מהפוסקים טענו, כי אין כלי זה נחשב ל"קבעו ולבסוף חקקו", מכיוון שהוא לא נקבע כלל בקרקע אלא הוא תלוי ועומד בתוך מי המעיין. גדול הפוסקים בדורו [[החתם סופר]], הורה להכריז משמו שהמקוואות פסולים לטבילה אף [[בדיעבד]].<br />
<br />
על רקע זה התקין רבי שניאור זלמן מלאדי, מקווה שיהיה כשר לטבילה לפי כל הדיעות. מקווה זה התקבל בקהילות רבות ב[[אירופה]]{{הערה|מקווה מים חלק א' עמ' קס"ב.}}, היה מקובל על כל הפוסקים ואף אחד לא ערער על כשרותו. אף [[החתם סופר]] סמך את ידו על מקוואות אלו, והורה כי מדובר בתקנה מיוחדת ומהודרת{{הערה|ראה כל המקורות ב"מקווה מים" חלק א' עמ' קס"ג.}}.<br />
<br />
=== התקנה ===<br />
התקנה של בעל התניא, היא לעשות חבית שלא תיחשב "כלי" אף פעם מרגע יצירתה (דבר הגורם למכשולים רבים, מלבד המכשול ב[[מים שאובים]], הבעיה חמורה יותר, שכן אסור ש[[מקווה]] יהיה בכלי אלא בקרקע בלבד) באופן זה: מייצרים את ארבעת הדפנות של החבית בנפרד מהקרקעית, את הקרקעית מנקבים בנקב גדול שנקרא בלשון ההלכתית "כמוציא רימון" כלומר גודל כזה שהוא שלושה רימונים אחוזים זה בזה לפי שיטה אחת{{הערה|במשנה שב[[מסכת כלים]] נפסק כי שיעור "מוציא רימון" הוא כשלושה רימונים אחוזים זה בזה, ונחלקו הראשונים האם הכוונה היא שצריך שהחור יהיה בגודל של שלושה רימונים, שאם לא כן הוא עדיין מסוגל להחזיק בתוכו רימונים צפופים האחוזים זה בזה על ידי הצפיפות, או שמדובר בסימן על '''סוג''' הרימונים שגדלים שלושה יחד.}}, שלפי מה ששיער בעל התניא, השיעור הוא כ[[טפח]] על [[טפח]],{{הערה|ראו בשו"ת צמח צדק קע"ו ח"ג ס"א, מובא בספרו של הרש"ב לוין, עמ' כ"ג.}} כך שגם לאחר חיבור הקרקעית לדופני החבית, אין החבית נחשבת לכלי,{{הערה|רבי [[הלל מפאריטש]] הקשה מה בכך שיהיה כלי לאחר שנקבע בארץ, הרי מדובר בכלי שנעשה כלי לאחר שקבעו אותו בארץ, שבאופן זה הוא נחשב ל"קבעו ולבסוף חקקו" שאינו פוסל את המקווה (בבא קמא ס"ז.) ותירץ ה[[צמח צדק]] שדין זה ש"קבעו ולבסוף חקקו" עוזר רק לדין [[מים שאובים]], אבל לא לדין טבילה בקרקע, כמבואר בגמרא שם שדווקא לדין שאובים שהוא דרבנן הקלו (שו"ת צמח צדק סימן ק"ב)}}. את הקרקעית של החבית יש לקבוע בתוכה באופן מדויק שיתאים לדפנות החבית, ולא יהיה חור באמצע (כדי שלא יכנסו מים קרים דרך חור זה לחבית, ויקלקלו את כל מטרת בניית המקווה).<br />
<br />
לאחר מכן, יש לקבוע בקרקעית המקווה נסר [[עץ]] גדול שמחובר לקרקעית המקווה היטב על ידי מסמרים של [[ברזל]] (כך שהוא נחשב כחלק מהקרקע על פי ההלכה), ואליו יש לחבר את קרקע החבית העליונה, כך שיסתום את החור שבגודל רימון, כדי שתהא ראויה לטבילה. למרות זאת, אין הסתימה נחשבת לעשות את דין הכלי ל"כלי", מכיוון שהיא נעשית לכלי על ידי חלקה התחתון שהוא מהקרקע ואינו נחשב לחלק מהכלי, כך שמצד הכלי אי אפשר להחשיבו ל"כלי" שהרי יש בו נקב גדול שנסתם רק על ידי הקרקע.<br />
<br />
לאחר מכן, יש לשפוך סיד לתוך החור שהוא "כמוציא רימון", ולהעמיד שומר שישגיח שלא יכנסו לבור מים שאובים, להמתין עד שיכנסו מים לתוך החבית מאליהם בשיעור של ארבעים סאה, כך שכאשר יכנסו המים לחבית, יתקשה הסיד ויסתום היטב את החור. לאחר שנכנסו לחבית ארבעים סאה של מים כשרים, מותר גם להוסיף מים שאובים, והמקווה אינו נפסל, לפי כל הדיעות.<br />
<br />
==== המעלות ההלכתיות ====<br />
* במקווה כזה, בשונה מהמקוואות הישנים, החבית מחוברת לקרקע המעיין, ובכך היא נחשבת לכל הדיעות לכלי "קבעו ולבסוף חקקו", שאינו נחשב לכלי, אינו פוסל את מימיו להפוך אותם ל[[מים שאובים]], ואף הטבילה בו מותרת.<br />
* במקוואות אלו, ניקבו את הכלי "כמוציא רימון" עוד לפני שחיברו את החבית לקרקע המקווה, וגם לפני החיבור למקווה, היה מדובר בחבית שלא נחשבה לכלי מעולם, כך שגם לפני שקבעו את הכלי במקווה וגם לאחריה לא היה לחבית דין "כלי" מחמת עצמה, עד לחיבור לנסר המחובר לקרקע, שהוא כבר נחשב לחלק מהקרקע ואינו חלק מהכלי.<br />
<br />
==== התייחסויות הלכתיות ====<br />
גדולי הפוסקים התייחסו להלכות השונות בהלכות מקוואות, הנלמדות מסוג מקווה זה, שאותו התקין בעל התניא, מגדולי הפוסקים המפורסמים.<br />
*המים שנכנסים לחבית מהמעיין, נכנסים אליה דרך חורים קטנים שבחבית, ושם הם גם מתחלפים, למים נקיים אחרים במשך הזמן. לכאורה, ישנה בכך בעיה הלכתית, שהרי אסור שמי מקווה יהיו "[[זוחלין]]" כלומר שהם יוצאים ממנו למקום אחר, וכאמור,{{ציטוטון|אין מקווה מטהר אלא ב{{מונחון|אשבורן|מים מכונסים}}}}. למרות שהמים בחבית זו יוצאים מהחורים הקטנים שבה, כשרה חבית זו לטבילה, מכיוון שהזחילה הינה "זחילה שאינה ניכרת". מכאן נראה כי ההלכה היא כדעתו של [[הרשב"א]],{{הערה|מובא בתשב"ץ ח"א סי' י"ז}} שפוסק שפסול "זוחלין" הוא רק בנקב גדול הגורם למים לזחול "זחילה ניכרת" במהירות כנהר, אך לא בסדק קטן.{{הערה|שו"ת צמח צדק יורה דעה סימן קע"ו, וסימן קסד, א}}<br />
*דופני המקווה נאחזים על ידי מסמרי ברזל המעמידים את קרקעית המקווה במקומה. בימינו, התחבטו הפוסקים האם מותר לייצר מקווה המורכב מ[[בטון]] שבו ישנם גם חלקי ברזל המחזקים את דופני המקווה. השאלה היא האם אין בכך חיסרון ב"[[הווייתו על ידי טהרה]]" - על מקווה להיעשות על ידי דברים שאינם מקבלים טומאה, ו[[ברזל]] הוא מהכלים שמקבלים טומאה גם אם אין להם בית קיבול. מהמקווה של הבעל התניא נראה לכאורה, כי כאשר הברזל רק מחזק ומעמיד את דופני המקווה במקומם (אך הוא לא הדופן עצמו) אין בעיה של "הוויתו על ידי טהרה"{{הערה|מקווה מים ח"א עמ' ק"ס.}}.<br />
<br />
== תקנות הצמח צדק מליובאוויטש ==<br />
רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]], הצמח צדק - נכדו של האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי, הוסיף הידורים שונים על תקנות אלו:<br />
*לפי תקנת בעל התניא, את חתיכת העץ הסותמת את החבית מלמטה, יש לחבר לקרקע במסמרים עבים. הצמח צדק הורה להדר, שהעץ יהיה מחובר לקרקע בארבעה מסמרים, ואילו החלק המחובר לחבית (שבו יש חור כמוציא רימון) יהיה מחובר רק בשני מסמרים, כך שאם ירימו את החבית מהקרקע, החבית לא תתנתק.<br />
<br />
==כיום==<br />
כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה, שיטה זו של בעל התניא אינה נצרכת, שהרי ניתן להתקין בתוך המקווה עצמו מערכת חימום שמחממת את המים, מבלי לפסול אותם, המים אינם נכנסים לתוך כלי ואינם [[מים שאובים]].<br />
<br />
בחסידות חב"ד, התקין רבי [[שלום דובער שניאורסון]], האדמו"ר החמישי בשושלת, תקנה אחרת שמטרתה לבנות מקווה שגם יוכלו לחמם אותו, גם להחליף את מימיו, וגם שלא תהיה בעיה של התערבות המים השאובים [[השקה (הלכה)|המושקים]] במי ה[[גשם|גשמים]] זה בזה, וזאת על ידי תקנת ה"בור על גבי בור", לפיה בור הטבילה עומד על גבי בור מי הגשמים התחתון, כך שהמים מושקים באופן מהודר ביותר, מבלי שהם מתערבים זה בזה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mkvh.pdf תיקוני מקוואות לפי תקנות רבותינו], תקנות המקווה והוראות אדמור"י חב"ד<br />
*הרב ירמיה כ"ץ, '''מקווה מים''', חלק א', "מקווה על פי תקנות בעל התניא"<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:טהרה]]<br />
[[קטגוריה:חב"ד]]</div>טישיו