https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 2026-05-04T23:47:29Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=154723&oldid=prev 2021-09-02T06:36:17Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:36, 2 בספטמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/45523 למה תוקעים בשופר בראש השנה?] סרטון על טעמי תקיעת שופר וכיצד הוא מבלבל את השטן</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/45523 למה תוקעים בשופר בראש השנה?] סרטון על טעמי תקיעת שופר וכיצד הוא מבלבל את השטן</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: ראש השנה]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-154702:rev-154723:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=154702&oldid=prev 2021-08-31T07:24:42Z

<p><span class="autocomment">תקיעת שופר בצאת יום הכיפורים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:24, 31 באוגוסט 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תקיעת שופר בצאת יום הכיפורים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תקיעת שופר בצאת יום הכיפורים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחר קדיש תוקעין תקיעה אחת - כמנהג האשכנזים, או תשר"ת תש"ת תר"ת ואחרי 'תתקבל' עוד תרועה גדולה - כמנהג הספרדים{{הערה| ספר התודעה תשרי פרק ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{  </del>וקול שופר זה שבמוצאי יום כיפורים הוא זכר ליובל שהיו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עושין </del>בזמן שבית המקדש היה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קיָּם. שבהשמע </del>קול השופר ביום הכיפורים של שנת היובל, נפטרו העבדים לבתיהם וחזרו השדות לבעליהם {{הערה| זכר ליובל - מרדכי; טור שם; רב האי - מובא באבודרהם}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחר קדיש תוקעין תקיעה אחת - כמנהג האשכנזים, או תשר"ת תש"ת תר"ת ואחרי 'תתקבל' עוד תרועה גדולה - כמנהג הספרדים{{הערה| ספר התודעה תשרי פרק ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>וקול שופר זה שבמוצאי יום כיפורים הוא זכר ליובל שהיו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עושים </ins>בזמן שבית המקדש היה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קיים, שאז כאשר נשמע </ins>קול השופר ביום הכיפורים של שנת היובל, נפטרו העבדים לבתיהם וחזרו השדות לבעליהם {{הערה| זכר ליובל - מרדכי; טור שם; רב האי - מובא באבודרהם}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טעם אחר, כדי לערבב את השטן. שביום הכיפורים אין לו רשות לקטרג, כיון שיצא היום רוצה לחזור ולקטרג על ישראל, והשופר מערבבו {{הערה| שם בשם ר' יצחק אבן גיאת; כלבו}}. טעם שלישי, לסימן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנצחנו </del>השטן, כאותם החוזרים ממערכי המלחמה ונצחו את שונאיהם, והם תוקעים בשופרותיהם לאות שמחה {{הערה| שבלי הלקט; רוקח}}. טעם רביעי, כדי להזכיר זכות עקדת יצחק בשעת חתימה אחרונה {{הערה|מטה משה}}. טעם חמישי, זכר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעליָּתו </del>של משה לשמים בפעם האחרונה וירידתו מן השמים, שעלה בראש חֹדש אלול וירד ביום הכיפורים, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וצִוָּה </del>לתקוע בעליתו ובירידתו, ולהזכירנו תקיעות של מתן תורה שקבלנו בלב שלם ובנפש חפצה {{הערה| שבלי הלקט}}. טעם ששי, רמז לסילוק שכינה, כמה שנאמר (תהלים מז): עָלָה אֱלֹקִים בִּתְרוּעָה {{הערה| ב"י סי' תרכד בשם סמ"ג וסמ"ק וע"ש ב"ח וט"ז (ורש"י ביצה ה: ד"ה ת"ש)}}. טעם שביעי, להודיע שהוא לילה ויאכילו את בניהם שהתענו ויכינו סעודת מוצאי יום הכיפורים {{הערה| תוס' שבת קיד}}. טעם שמיני, להודיע שמוצאי יום הכיפורים הוא כעין יום טוב, ומצוה לאכול סעודה כביום טוב ולשמוח בו, כמו שאמרו במדרש: במוצאי יום הכיפורים בת קול יוצאת ואומרת: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ (קהלת ט), ומפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו {{הערה| תוס' שם; סמ"ג לאוין סט (תוס' ותו"י יומא פז:)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טעם אחר, כדי לערבב את השטן. שביום הכיפורים אין לו רשות לקטרג, כיון שיצא היום רוצה לחזור ולקטרג על ישראל, והשופר מערבבו {{הערה| שם בשם ר' יצחק אבן גיאת; כלבו}}. טעם שלישי, לסימן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שניצחנו את </ins>השטן, כאותם החוזרים ממערכי המלחמה ונצחו את שונאיהם, והם תוקעים בשופרותיהם לאות שמחה {{הערה| שבלי הלקט; רוקח}}. טעם רביעי, כדי להזכיר זכות עקדת יצחק בשעת חתימה אחרונה {{הערה|מטה משה}}. טעם חמישי, זכר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעלייתו </ins>של משה לשמים בפעם האחרונה וירידתו מן השמים, שעלה בראש חֹדש אלול וירד ביום הכיפורים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וציווה </ins>לתקוע בעליתו ובירידתו, ולהזכירנו תקיעות של מתן תורה שקבלנו בלב שלם ובנפש חפצה {{הערה| שבלי הלקט}}. טעם ששי, רמז לסילוק שכינה, כמה שנאמר (תהלים מז): עָלָה אֱלֹקִים בִּתְרוּעָה {{הערה| ב"י סי' תרכד בשם סמ"ג וסמ"ק וע"ש ב"ח וט"ז (ורש"י ביצה ה: ד"ה ת"ש)}}. טעם שביעי, להודיע שהוא לילה ויאכילו את בניהם שהתענו ויכינו סעודת מוצאי יום הכיפורים {{הערה| תוס' שבת קיד}}. טעם שמיני, להודיע שמוצאי יום הכיפורים הוא כעין יום טוב, ומצוה לאכול סעודה כביום טוב ולשמוח בו, כמו שאמרו במדרש: במוצאי יום הכיפורים בת קול יוצאת ואומרת: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ (קהלת ט), ומפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו {{הערה| תוס' שם; סמ"ג לאוין סט (תוס' ותו"י יומא פז:)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/45523 למה תוקעים בשופר בראש השנה?] סרטון על טעמי תקיעת שופר וכיצד הוא מבלבל את השטן</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/45523 למה תוקעים בשופר בראש השנה?] סרטון על טעמי תקיעת שופר וכיצד הוא מבלבל את השטן</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

89.208.57.58 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=154701&oldid=prev 2021-08-31T07:23:00Z

<p><span class="autocomment">תקיעת שופר בצאת יום הכיפורים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:23, 31 באוגוסט 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l40">שורה 40:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 40:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחר קדיש תוקעין תקיעה אחת - כמנהג האשכנזים, או תשר&quot;ת תש&quot;ת תר&quot;ת ואחרי &#039;תתקבל&#039; עוד תרועה גדולה - כמנהג הספרדים{{הערה| ספר התודעה תשרי פרק ד{{  וקול שופר זה שבמוצאי יום כיפורים הוא זכר ליובל שהיו עושין בזמן שבית המקדש היה קיָּם. שבהשמע קול השופר ביום הכיפורים של שנת היובל, נפטרו העבדים לבתיהם וחזרו השדות לבעליהם {{הערה| זכר ליובל - מרדכי; טור שם; רב האי - מובא באבודרהם}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחר קדיש תוקעין תקיעה אחת - כמנהג האשכנזים, או תשר&quot;ת תש&quot;ת תר&quot;ת ואחרי &#039;תתקבל&#039; עוד תרועה גדולה - כמנהג הספרדים{{הערה| ספר התודעה תשרי פרק ד{{  וקול שופר זה שבמוצאי יום כיפורים הוא זכר ליובל שהיו עושין בזמן שבית המקדש היה קיָּם. שבהשמע קול השופר ביום הכיפורים של שנת היובל, נפטרו העבדים לבתיהם וחזרו השדות לבעליהם {{הערה| זכר ליובל - מרדכי; טור שם; רב האי - מובא באבודרהם}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טעם אחר, כדי לערבב את השטן. שביום הכיפורים אין לו רשות לקטרג, כיון שיצא היום רוצה לחזור ולקטרג על ישראל, והשופר מערבבו {{הערה| שם בשם ר' יצחק אבן גיאת; כלבו}}. טעם שלישי, לסימן שנצחנו השטן, כאותם החוזרים ממערכי המלחמה ונצחו את שונאיהם, והם תוקעים בשופרותיהם לאות שמחה {{הערה| שבלי הלקט; רוקח}}. טעם רביעי, כדי להזכיר זכות עקדת יצחק בשעת חתימה אחרונה {{הערה|מטה משה}}. טעם חמישי, זכר לעליָּתו של משה לשמים בפעם האחרונה וירידתו מן השמים, שעלה בראש חֹדש אלול וירד ביום הכיפורים, וצִוָּה לתקוע בעליתו ובירידתו, ולהזכירנו תקיעות של מתן תורה שקבלנו בלב שלם ובנפש חפצה {{הערה| שבלי הלקט}}. טעם ששי, רמז לסילוק שכינה, כמה שנאמר (תהלים מז): עָלָה אֱלֹקִים בִּתְרוּעָה {{הערה| ב"י סי' תרכד בשם סמ"ג וסמ"ק וע"ש ב"ח וט"ז (ורש"י ביצה ה: ד"ה ת"ש)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ </del>. טעם שביעי, להודיע שהוא לילה ויאכילו את בניהם שהתענו ויכינו סעודת מוצאי יום הכיפורים {{הערה| תוס' שבת קיד}}. טעם שמיני, להודיע שמוצאי יום הכיפורים הוא כעין יום טוב, ומצוה לאכול סעודה כביום טוב ולשמוח בו, כמו שאמרו במדרש: במוצאי יום הכיפורים בת קול יוצאת ואומרת: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ (קהלת ט), ומפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו {{הערה| תוס' שם; סמ"ג לאוין סט (תוס' ותו"י יומא פז:)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טעם אחר, כדי לערבב את השטן. שביום הכיפורים אין לו רשות לקטרג, כיון שיצא היום רוצה לחזור ולקטרג על ישראל, והשופר מערבבו {{הערה| שם בשם ר' יצחק אבן גיאת; כלבו}}. טעם שלישי, לסימן שנצחנו השטן, כאותם החוזרים ממערכי המלחמה ונצחו את שונאיהם, והם תוקעים בשופרותיהם לאות שמחה {{הערה| שבלי הלקט; רוקח}}. טעם רביעי, כדי להזכיר זכות עקדת יצחק בשעת חתימה אחרונה {{הערה|מטה משה}}. טעם חמישי, זכר לעליָּתו של משה לשמים בפעם האחרונה וירידתו מן השמים, שעלה בראש חֹדש אלול וירד ביום הכיפורים, וצִוָּה לתקוע בעליתו ובירידתו, ולהזכירנו תקיעות של מתן תורה שקבלנו בלב שלם ובנפש חפצה {{הערה| שבלי הלקט}}. טעם ששי, רמז לסילוק שכינה, כמה שנאמר (תהלים מז): עָלָה אֱלֹקִים בִּתְרוּעָה {{הערה| ב"י סי' תרכד בשם סמ"ג וסמ"ק וע"ש ב"ח וט"ז (ורש"י ביצה ה: ד"ה ת"ש)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>. טעם שביעי, להודיע שהוא לילה ויאכילו את בניהם שהתענו ויכינו סעודת מוצאי יום הכיפורים {{הערה| תוס' שבת קיד}}. טעם שמיני, להודיע שמוצאי יום הכיפורים הוא כעין יום טוב, ומצוה לאכול סעודה כביום טוב ולשמוח בו, כמו שאמרו במדרש: במוצאי יום הכיפורים בת קול יוצאת ואומרת: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ (קהלת ט), ומפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו {{הערה| תוס' שם; סמ"ג לאוין סט (תוס' ותו"י יומא פז:)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/45523 למה תוקעים בשופר בראש השנה?] סרטון על טעמי תקיעת שופר וכיצד הוא מבלבל את השטן</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/45523 למה תוקעים בשופר בראש השנה?] סרטון על טעמי תקיעת שופר וכיצד הוא מבלבל את השטן</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-154700:rev-154701:php=table --> </table>

89.208.57.58 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=154700&oldid=prev 2021-08-31T07:21:30Z

<p><span class="autocomment">צורת השופר</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:21, 31 באוגוסט 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==צורת השופר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==צורת השופר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השופר הוא קרן חלולה שקצרה מצד אחד (שבו תוקעים) ורחבה מהצד השני.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השופר הוא קרן חלולה שקצרה מצד אחד (שבו תוקעים) ורחבה מהצד השני.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==כיוון התקיעה==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רמ"א]] (תקפ"ה ב') פסק בשם מנהגי טירנא, שטוב לתקוע בצד ימין של הפה, אם אכן אפשר לתקוע כך. למנהג זה הובאו שני טעמים: א. משום שכתוב "והשטן עומד לימינו לשטנו", ב. משום שבשמאל התפילין כבר מגנות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המשנה ברורה כתב כי בכל מקרה אין מדובר במנהג מעכב ולכן במידה ואין אפשרות לתקוע בצד ימין ניתן לתקוע גם בצד שמאל.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגבי איטר שמניח את התפילין בצד ימין- לכאורה לא שייך הטעם השני למנהג אך המשנה ברורה פסק שעדיין עדיף שיתקע בצד ימין כדי שלחשוש לטעם הראשון. כמו כן, הוא הוסיף בשם החמד משה שאין הכוונה לתפילין שלו אלא לתפילין של רוב העולם שמגינות על מידת השמאל שהוא דין, ולכן גם לטעם השני אין לחלק בינו לבין שאר העולם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד כתב ברמ"א שם, שיהפוך את השופר למעלה, שנאמר "עלה אלוקים בתרועה", כלומר שלא יהפכנו לצדדים (מ"ב שם סק"ט), ובשעה"צ (סק"כ) הביא מהלבוש שיגביה מעט פי השופר למעלה, ונחלקו האחרונים בכוונתו, האם צריך שכל הפתח יהיה למעלה או רק חלק (עיין פמ"ג א"א סק"ה).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תקיעת שופר בצאת יום הכיפורים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תקיעת שופר בצאת יום הכיפורים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחר קדיש תוקעין תקיעה אחת - כמנהג האשכנזים, או תשר&quot;ת תש&quot;ת תר&quot;ת ואחרי &#039;תתקבל&#039; עוד תרועה גדולה - כמנהג הספרדים{{הערה| ספר התודעה תשרי פרק ד{{  וקול שופר זה שבמוצאי יום כיפורים הוא זכר ליובל שהיו עושין בזמן שבית המקדש היה קיָּם. שבהשמע קול השופר ביום הכיפורים של שנת היובל, נפטרו העבדים לבתיהם וחזרו השדות לבעליהם {{הערה| זכר ליובל - מרדכי; טור שם; רב האי - מובא באבודרהם}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחר קדיש תוקעין תקיעה אחת - כמנהג האשכנזים, או תשר&quot;ת תש&quot;ת תר&quot;ת ואחרי &#039;תתקבל&#039; עוד תרועה גדולה - כמנהג הספרדים{{הערה| ספר התודעה תשרי פרק ד{{  וקול שופר זה שבמוצאי יום כיפורים הוא זכר ליובל שהיו עושין בזמן שבית המקדש היה קיָּם. שבהשמע קול השופר ביום הכיפורים של שנת היובל, נפטרו העבדים לבתיהם וחזרו השדות לבעליהם {{הערה| זכר ליובל - מרדכי; טור שם; רב האי - מובא באבודרהם}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-154503:rev-154700:php=table --> </table>

89.208.57.58 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=154503&oldid=prev 2021-08-19T08:02:58Z

<p><span class="autocomment">מצווה בשמיעה או בתקיעה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:02, 19 באוגוסט 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, פסק ה[[שו&quot;ע]] כי יש לברך &quot;לשמוע קול שופר&quot;, אך ה[[מגן אברהם]] הוסיף כי בדיעבד אם בירך &quot;לתקוע קול שופר&quot; גם יצא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, פסק ה[[שו&quot;ע]] כי יש לברך &quot;לשמוע קול שופר&quot;, אך ה[[מגן אברהם]] הוסיף כי בדיעבד אם בירך &quot;לתקוע קול שופר&quot; גם יצא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מצווה בשמיעה או בתקיעה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מצווה בשמיעה או בתקיעה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצוות השופר מורכבת משני חלקים- תקיעת השופר ושמיעת התקיעות. הראשונים והאחרונים דנו במהות המצווה והאם עיקרה הוא בתקיעה עצמה, והשומעים יוצאים בתקיעה מדין [[שומע כעונה]], או שעיקר המצווה הוא בשמיעה אלא שיש צורך לשמוע קול שופר כשר מאדם המחויב במצווה. ה[[בה"ג]] הוכיח כי עיקר מצוות השופר היא בשמיעה מדברי המשנה {{#makor-new:ראש השנה כז ב|בבלי-ראש-השנה|כז|ב}} כי "התוקע לתוך הבור- אם קול הברה שמע לא יצא", ממנה יוצא כי גם התוקע עצמו לא יוצא כאשר אינו שומע את תקיעתו. בדומה לכך, ה[[רמב"ם]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שופר א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,</del>ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>פסק כי ניתן לצאת ידי חובה בשופר [[גזול]] משום שהמצווה היא בשמיעה, ואין גזל בקול השופר.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצוות השופר מורכבת משני חלקים- תקיעת השופר ושמיעת התקיעות. הראשונים והאחרונים דנו במהות המצווה והאם עיקרה הוא בתקיעה עצמה, והשומעים יוצאים בתקיעה מדין [[שומע כעונה]], או שעיקר המצווה הוא בשמיעה אלא שיש צורך לשמוע קול שופר כשר מאדם המחויב במצווה. ה[[בה"ג]] הוכיח כי עיקר מצוות השופר היא בשמיעה מדברי המשנה {{#makor-new:ראש השנה כז ב|בבלי-ראש-השנה|כז|ב}} כי "התוקע לתוך הבור- אם קול הברה שמע לא יצא", ממנה יוצא כי גם התוקע עצמו לא יוצא כאשר אינו שומע את תקיעתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משום שהתקיעה עצמה פסולה</ins>. בדומה לכך, ה[[רמב"ם]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:הלכות </ins>שופר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וסוכה ולולב </ins>א ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רמב"ם-שופר|א|ג}} </ins>פסק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|בעקבות הירושלמי, אם כי שם לא ניתן הנימוק של הרמב"ם}} </ins>כי ניתן לצאת ידי חובה בשופר [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גזל|</ins>גזול]] משום שהמצווה היא בשמיעה, ואין גזל בקול השופר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכדבריו: "שופר הגזול שתקע בו יצא '''שאין המצוה אלא בשמיעת הקול''' אע"פ שלא נגע בו ולא הגביהו השומע יצא ואין בקול דין גזל"</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש שהוכיחו </del>מדברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא </del>כי אי אפשר לצאת ידי חובה בתקיעת חרש שוטה וקטן, כי מצוות השופר היא דווקא בתקיעה. ה[[שאגת אריה]] הסביר כי אם המצווה היתה רק בשמיעה- הרי שלא היה פסול בתקיעת שוטה שהרי השומע היה מחויב במצווה, אלא מכאן הוא הוכיח שהתוקע צריך להיות בעל חיוב וממילא המצווה היא בתקיעה{{הערה|באותו האופן הוא הוכיח גם מדברי הגמרא שהשומע מן המתעסק לא יצא- שהרי על אף שהשומע התכוון למצווה עדיין לא יצא ידי חובה מכיוון שהתוקע לא כיוון}}. אמנם, ה[[אחרונים]] {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>| הר צבי (או"ח ח"ב סי' פה) והחזון איש (או"ח סי' כט ס"ק ד)}} דחו ראיה זו והסבירו כי על אף שהמצווה היא בשמיעה, התנאי במצווה הוא שהתקיעה תהיה מקול שופר של מצווה ועל כן עליה להיעשות בידי אדם המחויב במצווה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, מדברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המשנה {{#makor-new:ראש השנה כט א|בבלי-ראש-השנה|כט|א}} </ins>כי אי אפשר לצאת ידי חובה בתקיעת חרש שוטה וקטן, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש שהוכיחו </ins>כי מצוות השופר היא דווקא בתקיעה. ה[[שאגת אריה]] הסביר כי אם המצווה היתה רק בשמיעה- הרי שלא היה פסול בתקיעת שוטה שהרי השומע היה מחויב במצווה, אלא מכאן הוא הוכיח שהתוקע צריך להיות בעל חיוב וממילא המצווה היא בתקיעה{{הערה|באותו האופן הוא הוכיח גם מדברי הגמרא שהשומע מן המתעסק לא יצא- שהרי על אף שהשומע התכוון למצווה עדיין לא יצא ידי חובה מכיוון שהתוקע לא כיוון}}. אמנם, ה[[אחרונים]] {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|הר צבי (או"ח ח"ב סי' פה) והחזון איש (או"ח סי' כט ס"ק ד)}} דחו ראיה זו והסבירו כי על אף שהמצווה היא בשמיעה, התנאי במצווה הוא שהתקיעה תהיה מקול שופר של מצווה ועל כן עליה להיעשות בידי אדם המחויב במצווה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מן האחרונים {{מקור|יום תרועה (ר&quot;ה כט), שאגת אריה (סימן ו&#039;), אבני נזר (או&quot;ח סימן מ&#039;)}} שנקטו בדרך ביניים והסבירו כי מצוות השופר מורכבת הן משמיעה והן מתקיעה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מן האחרונים {{מקור|יום תרועה (ר&quot;ה כט), שאגת אריה (סימן ו&#039;), אבני נזר (או&quot;ח סימן מ&#039;)}} שנקטו בדרך ביניים והסבירו כי מצוות השופר מורכבת הן משמיעה והן מתקיעה.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-145963:rev-154503:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=145963&oldid=prev 2020-10-05T20:48:33Z

<p><span class="autocomment">מצווה בשמיעה או בתקיעה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:48, 5 באוקטובר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, יש שהוכיחו מדברי הגמרא כי אי אפשר לצאת ידי חובה בתקיעת חרש שוטה וקטן, כי מצוות השופר היא דווקא בתקיעה. ה[[שאגת אריה]] הסביר כי אם המצווה היתה רק בשמיעה- הרי שלא היה פסול בתקיעת שוטה שהרי השומע היה מחויב במצווה, אלא מכאן הוא הוכיח שהתוקע צריך להיות בעל חיוב וממילא המצווה היא בתקיעה{{הערה|באותו האופן הוא הוכיח גם מדברי הגמרא שהשומע מן המתעסק לא יצא- שהרי על אף שהשומע התכוון למצווה עדיין לא יצא ידי חובה מכיוון שהתוקע לא כיוון}}. אמנם, ה[[אחרונים]] {{מקור| הר צבי (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#039; פה) והחזון איש (או&quot;ח סי&#039; כט ס&quot;ק ד)}} דחו ראיה זו והסבירו כי על אף שהמצווה היא בשמיעה, התנאי במצווה הוא שהתקיעה תהיה מקול שופר של מצווה ועל כן עליה להיעשות בידי אדם המחויב במצווה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, יש שהוכיחו מדברי הגמרא כי אי אפשר לצאת ידי חובה בתקיעת חרש שוטה וקטן, כי מצוות השופר היא דווקא בתקיעה. ה[[שאגת אריה]] הסביר כי אם המצווה היתה רק בשמיעה- הרי שלא היה פסול בתקיעת שוטה שהרי השומע היה מחויב במצווה, אלא מכאן הוא הוכיח שהתוקע צריך להיות בעל חיוב וממילא המצווה היא בתקיעה{{הערה|באותו האופן הוא הוכיח גם מדברי הגמרא שהשומע מן המתעסק לא יצא- שהרי על אף שהשומע התכוון למצווה עדיין לא יצא ידי חובה מכיוון שהתוקע לא כיוון}}. אמנם, ה[[אחרונים]] {{מקור| הר צבי (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#039; פה) והחזון איש (או&quot;ח סי&#039; כט ס&quot;ק ד)}} דחו ראיה זו והסבירו כי על אף שהמצווה היא בשמיעה, התנאי במצווה הוא שהתקיעה תהיה מקול שופר של מצווה ועל כן עליה להיעשות בידי אדם המחויב במצווה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מן האחרונים {{מקור|יום תרועה ר"ה כט, שאגת אריה סימן ו', אבני נזר או"ח סימן מ'}} שנקטו בדרך ביניים והסבירו כי מצוות השופר מורכבת הן משמיעה והן מתקיעה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מן האחרונים {{מקור|יום תרועה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ר"ה כט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>, שאגת אריה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>סימן ו'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>, אבני נזר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>או"ח סימן מ'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} שנקטו בדרך ביניים והסבירו כי מצוות השופר מורכבת הן משמיעה והן מתקיעה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מה כשר לשופר?==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מה כשר לשופר?==  </div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=145962&oldid=prev 2020-10-05T20:47:44Z

<p><span class="autocomment">מצווה בשמיעה או בתקיעה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:47, 5 באוקטובר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, פסק ה[[שו&quot;ע]] כי יש לברך &quot;לשמוע קול שופר&quot;, אך ה[[מגן אברהם]] הוסיף כי בדיעבד אם בירך &quot;לתקוע קול שופר&quot; גם יצא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, פסק ה[[שו&quot;ע]] כי יש לברך &quot;לשמוע קול שופר&quot;, אך ה[[מגן אברהם]] הוסיף כי בדיעבד אם בירך &quot;לתקוע קול שופר&quot; גם יצא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מצווה בשמיעה או בתקיעה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מצווה בשמיעה או בתקיעה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[בה"ג]] הוכיח כי עיקר מצוות השופר היא בשמיעה מדברי המשנה {{#makor-new:ראש השנה כז ב|בבלי-ראש-השנה|כז|ב}} כי "התוקע לתוך הבור- אם קול הברה שמע לא יצא", ממנה יוצא כי גם התוקע עצמו לא יוצא כאשר אינו שומע את תקיעתו. בדומה לכך, ה[[רמב"ם]] (שופר א,ג) פסק כי ניתן לצאת ידי חובה בשופר [[גזול]] משום שהמצווה היא בשמיעה, ואין גזל בקול השופר.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצוות השופר מורכבת משני חלקים- תקיעת השופר ושמיעת התקיעות. הראשונים והאחרונים דנו במהות המצווה והאם עיקרה הוא בתקיעה עצמה, והשומעים יוצאים בתקיעה מדין [[שומע כעונה]], או שעיקר המצווה הוא בשמיעה אלא שיש צורך לשמוע קול שופר כשר מאדם המחויב במצווה. </ins>ה[[בה"ג]] הוכיח כי עיקר מצוות השופר היא בשמיעה מדברי המשנה {{#makor-new:ראש השנה כז ב|בבלי-ראש-השנה|כז|ב}} כי "התוקע לתוך הבור- אם קול הברה שמע לא יצא", ממנה יוצא כי גם התוקע עצמו לא יוצא כאשר אינו שומע את תקיעתו. בדומה לכך, ה[[רמב"ם]] (שופר א,ג) פסק כי ניתן לצאת ידי חובה בשופר [[גזול]] משום שהמצווה היא בשמיעה, ואין גזל בקול השופר.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, יש שהוכיחו מדברי הגמרא כי אי אפשר לצאת ידי חובה בתקיעת חרש שוטה וקטן, כי מצוות השופר היא דווקא בתקיעה. ה[[שאגת אריה]] הסביר כי אם המצווה היתה רק בשמיעה- הרי שלא היה פסול בתקיעת שוטה שהרי השומע היה מחויב במצווה, אלא מכאן הוא הוכיח שהתוקע צריך להיות בעל חיוב וממילא המצווה היא בתקיעה{{הערה|באותו האופן הוא הוכיח גם מדברי הגמרא שהשומע מן המתעסק לא יצא- שהרי על אף שהשומע התכוון למצווה עדיין לא יצא ידי חובה מכיוון שהתוקע לא כיוון}}. אמנם, ה[[אחרונים]] {{מקור| הר צבי (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#039; פה) והחזון איש (או&quot;ח סי&#039; כט ס&quot;ק ד)}} דחו ראיה זו והסבירו כי על אף שהמצווה היא בשמיעה, התנאי במצווה הוא שהתקיעה תהיה מקול שופר של מצווה ועל כן עליה להיעשות בידי אדם המחויב במצווה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, יש שהוכיחו מדברי הגמרא כי אי אפשר לצאת ידי חובה בתקיעת חרש שוטה וקטן, כי מצוות השופר היא דווקא בתקיעה. ה[[שאגת אריה]] הסביר כי אם המצווה היתה רק בשמיעה- הרי שלא היה פסול בתקיעת שוטה שהרי השומע היה מחויב במצווה, אלא מכאן הוא הוכיח שהתוקע צריך להיות בעל חיוב וממילא המצווה היא בתקיעה{{הערה|באותו האופן הוא הוכיח גם מדברי הגמרא שהשומע מן המתעסק לא יצא- שהרי על אף שהשומע התכוון למצווה עדיין לא יצא ידי חובה מכיוון שהתוקע לא כיוון}}. אמנם, ה[[אחרונים]] {{מקור| הר צבי (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#039; פה) והחזון איש (או&quot;ח סי&#039; כט ס&quot;ק ד)}} דחו ראיה זו והסבירו כי על אף שהמצווה היא בשמיעה, התנאי במצווה הוא שהתקיעה תהיה מקול שופר של מצווה ועל כן עליה להיעשות בידי אדם המחויב במצווה.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-145961:rev-145962:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=145961&oldid=prev 2020-10-05T20:45:30Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:45, 5 באוקטובר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, [[רב האי גאון]] הסביר כי קשה להניח שנשתכחה תורת התרועה מימי משה רבינו שהרי מצוות השופר חוזרת בכל שנה וממילא תקנת רבי אבהו לא הייתה בעקבות שכחה. לעומת שיטת הריטב&quot;א שהובאה לעיל, הוא מסביר שלפני תקנת רבי אבהו היה אפשר לצאת בכל אחת מסוגי התרועות, והיו מנהגים שונים בעם עם תקיעות שונות, ותקנת רבי אהבו הייתה לאחד את המנהגים כך שכל ישראל יתקעו באותו האופן והדבר לא יראה כמחלוקת. ה[[זוהר]] (פנחס רלא, ב) אף מסביר כי קיימים דינים שונים בראש השנה וסוגי התרועות השונים נצרכים כל אחד לדין אחר, וממילא כל סוגי התרועות נצרכים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, [[רב האי גאון]] הסביר כי קשה להניח שנשתכחה תורת התרועה מימי משה רבינו שהרי מצוות השופר חוזרת בכל שנה וממילא תקנת רבי אבהו לא הייתה בעקבות שכחה. לעומת שיטת הריטב&quot;א שהובאה לעיל, הוא מסביר שלפני תקנת רבי אבהו היה אפשר לצאת בכל אחת מסוגי התרועות, והיו מנהגים שונים בעם עם תקיעות שונות, ותקנת רבי אהבו הייתה לאחד את המנהגים כך שכל ישראל יתקעו באותו האופן והדבר לא יראה כמחלוקת. ה[[זוהר]] (פנחס רלא, ב) אף מסביר כי קיימים דינים שונים בראש השנה וסוגי התרועות השונים נצרכים כל אחד לדין אחר, וממילא כל סוגי התרועות נצרכים.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==נוסח הברכה==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראשונים נחלקו מהו הנוסח שיש לברך על מצוות השופר. ה[[ראבי"ה]] {{מקור| רא"ש פ"ד סוף סי' י}} כותב בשם הירושלמי שהנוסח הוא "לשמוע קול שופר". ה[[רמב"ם]] {{מקור|שו"ת פאר הדור סימן נא}} כתב שהטעם לנוסח זה הוא מפני שמצוות השופר היא בשמיעה. מנגד, [[ר"ת]] וה[[סמ"ג]] (עשין מב) כתבו שיש לברך "על תקיעת שופר" משום שלדעתם עיקר המצווה בתקיעה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להלכה, פסק ה[[שו"ע]] כי יש לברך "לשמוע קול שופר", אך ה[[מגן אברהם]] הוסיף כי בדיעבד אם בירך "לתקוע קול שופר" גם יצא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מצווה בשמיעה או בתקיעה==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[בה"ג]] הוכיח כי עיקר מצוות השופר היא בשמיעה מדברי המשנה {{#makor-new:ראש השנה כז ב|בבלי-ראש-השנה|כז|ב}} כי "התוקע לתוך הבור- אם קול הברה שמע לא יצא", ממנה יוצא כי גם התוקע עצמו לא יוצא כאשר אינו שומע את תקיעתו. בדומה לכך, ה[[רמב"ם]] (שופר א,ג) פסק כי ניתן לצאת ידי חובה בשופר [[גזול]] משום שהמצווה היא בשמיעה, ואין גזל בקול השופר. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנגד, יש שהוכיחו מדברי הגמרא כי אי אפשר לצאת ידי חובה בתקיעת חרש שוטה וקטן, כי מצוות השופר היא דווקא בתקיעה. ה[[שאגת אריה]] הסביר כי אם המצווה היתה רק בשמיעה- הרי שלא היה פסול בתקיעת שוטה שהרי השומע היה מחויב במצווה, אלא מכאן הוא הוכיח שהתוקע צריך להיות בעל חיוב וממילא המצווה היא בתקיעה{{הערה|באותו האופן הוא הוכיח גם מדברי הגמרא שהשומע מן המתעסק לא יצא- שהרי על אף שהשומע התכוון למצווה עדיין לא יצא ידי חובה מכיוון שהתוקע לא כיוון}}. אמנם, ה[[אחרונים]] {{מקור| הר צבי (או"ח ח"ב סי' פה) והחזון איש (או"ח סי' כט ס"ק ד)}} דחו ראיה זו והסבירו כי על אף שהמצווה היא בשמיעה, התנאי במצווה הוא שהתקיעה תהיה מקול שופר של מצווה ועל כן עליה להיעשות בידי אדם המחויב במצווה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש מן האחרונים {{מקור|יום תרועה ר"ה כט, שאגת אריה סימן ו', אבני נזר או"ח סימן מ'}} שנקטו בדרך ביניים והסבירו כי מצוות השופר מורכבת הן משמיעה והן מתקיעה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מה כשר לשופר?==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מה כשר לשופר?==  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טעם אחר, כדי לערבב את השטן. שביום הכיפורים אין לו רשות לקטרג, כיון שיצא היום רוצה לחזור ולקטרג על ישראל, והשופר מערבבו {{הערה| שם בשם ר&#039; יצחק אבן גיאת; כלבו}}. טעם שלישי, לסימן שנצחנו השטן, כאותם החוזרים ממערכי המלחמה ונצחו את שונאיהם, והם תוקעים בשופרותיהם לאות שמחה {{הערה| שבלי הלקט; רוקח}}. טעם רביעי, כדי להזכיר זכות עקדת יצחק בשעת חתימה אחרונה {{הערה|מטה משה}}. טעם חמישי, זכר לעליָּתו של משה לשמים בפעם האחרונה וירידתו מן השמים, שעלה בראש חֹדש אלול וירד ביום הכיפורים, וצִוָּה לתקוע בעליתו ובירידתו, ולהזכירנו תקיעות של מתן תורה שקבלנו בלב שלם ובנפש חפצה {{הערה| שבלי הלקט}}. טעם ששי, רמז לסילוק שכינה, כמה שנאמר (תהלים מז): עָלָה אֱלֹקִים בִּתְרוּעָה {{הערה| ב&quot;י סי&#039; תרכד בשם סמ&quot;ג וסמ&quot;ק וע&quot;ש ב&quot;ח וט&quot;ז (ורש&quot;י ביצה ה: ד&quot;ה ת&quot;ש){{ . טעם שביעי, להודיע שהוא לילה ויאכילו את בניהם שהתענו ויכינו סעודת מוצאי יום הכיפורים {{הערה| תוס&#039; שבת קיד}}. טעם שמיני, להודיע שמוצאי יום הכיפורים הוא כעין יום טוב, ומצוה לאכול סעודה כביום טוב ולשמוח בו, כמו שאמרו במדרש: במוצאי יום הכיפורים בת קול יוצאת ואומרת: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ (קהלת ט), ומפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו {{הערה| תוס&#039; שם; סמ&quot;ג לאוין סט (תוס&#039; ותו&quot;י יומא פז:)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טעם אחר, כדי לערבב את השטן. שביום הכיפורים אין לו רשות לקטרג, כיון שיצא היום רוצה לחזור ולקטרג על ישראל, והשופר מערבבו {{הערה| שם בשם ר&#039; יצחק אבן גיאת; כלבו}}. טעם שלישי, לסימן שנצחנו השטן, כאותם החוזרים ממערכי המלחמה ונצחו את שונאיהם, והם תוקעים בשופרותיהם לאות שמחה {{הערה| שבלי הלקט; רוקח}}. טעם רביעי, כדי להזכיר זכות עקדת יצחק בשעת חתימה אחרונה {{הערה|מטה משה}}. טעם חמישי, זכר לעליָּתו של משה לשמים בפעם האחרונה וירידתו מן השמים, שעלה בראש חֹדש אלול וירד ביום הכיפורים, וצִוָּה לתקוע בעליתו ובירידתו, ולהזכירנו תקיעות של מתן תורה שקבלנו בלב שלם ובנפש חפצה {{הערה| שבלי הלקט}}. טעם ששי, רמז לסילוק שכינה, כמה שנאמר (תהלים מז): עָלָה אֱלֹקִים בִּתְרוּעָה {{הערה| ב&quot;י סי&#039; תרכד בשם סמ&quot;ג וסמ&quot;ק וע&quot;ש ב&quot;ח וט&quot;ז (ורש&quot;י ביצה ה: ד&quot;ה ת&quot;ש){{ . טעם שביעי, להודיע שהוא לילה ויאכילו את בניהם שהתענו ויכינו סעודת מוצאי יום הכיפורים {{הערה| תוס&#039; שבת קיד}}. טעם שמיני, להודיע שמוצאי יום הכיפורים הוא כעין יום טוב, ומצוה לאכול סעודה כביום טוב ולשמוח בו, כמו שאמרו במדרש: במוצאי יום הכיפורים בת קול יוצאת ואומרת: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ (קהלת ט), ומפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו {{הערה| תוס&#039; שם; סמ&quot;ג לאוין סט (תוס&#039; ותו&quot;י יומא פז:)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==נוסח הברכה==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראשונים נחלקו מהו הנוסח שיש לברך על מצוות השופר. ה[[ראבי"ה]] {{מקור| רא"ש פ"ד סוף סי' י}} כותב בשם הירושלמי שהנוסח הוא "לשמוע קול שופר". ה[[רמב"ם]] {{מקור|שו"ת פאר הדור סימן נא}} כתב שהטעם לנוסח זה הוא מפני שמצוות השופר היא בשמיעה. מנגד, [[ר"ת]] וה[[סמ"ג]] (עשין מב) כתבו שיש לברך "על תקיעת שופר" משום שלדעתם עיקר המצווה בתקיעה. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להלכה, פסק ה[[שו"ע]] כי יש לברך "לשמוע קול שופר", אך ה[[מגן אברהם]] הוסיך כי בדיעבד אם בירך "לתקוע קול שופר" גם יצא.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/45523 למה תוקעים בשופר בראש השנה?] סרטון על טעמי תקיעת שופר וכיצד הוא מבלבל את השטן</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/45523 למה תוקעים בשופר בראש השנה?] סרטון על טעמי תקיעת שופר וכיצד הוא מבלבל את השטן</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-145863:rev-145961:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=145863&oldid=prev 2020-09-30T20:34:42Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:34, 30 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/45523 למה תוקעים בשופר בראש השנה?] סרטון על טעמי תקיעת שופר וכיצד הוא מבלבל את השטן</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=145862&oldid=prev 2020-09-30T20:33:25Z

<p><span class="autocomment">מה כשר לשופר?</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:33, 30 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תקיעת שופר]] היא [[מצוות עשה]] לתקוע בשופר בשני ימי [[ראש השנה]]. מצווה זו מסמלת את ראש השנה עד שבתורה הוא מכונה &quot;יום תרועה&quot; על שם כך. מ[[דאורייתא]] יש חיוב לשמוע שלוש פעמים תקיעה תרועה ותקיעה בראש השנה, כלומר תשע קולות שופר, אך מחמת ספקות ומנהגים שונים כיום תוקעים מאה תקיעות במהלך החג.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תקיעת שופר]] היא [[מצוות עשה]] לתקוע בשופר בשני ימי [[ראש השנה]]. מצווה זו מסמלת את ראש השנה עד שבתורה הוא מכונה &quot;יום תרועה&quot; על שם כך. מ[[דאורייתא]] יש חיוב לשמוע שלוש פעמים תקיעה תרועה ותקיעה בראש השנה, כלומר תשע קולות שופר, אך מחמת ספקות ומנהגים שונים כיום תוקעים מאה תקיעות במהלך החג.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Shofar.jpg|250px|שמאל|ממוזער|ילד תוקע בשופר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Shofar.jpg|250px|שמאל|ממוזער|ילד תוקע בשופר]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מקור==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצוות השופר מוזכרת בתורה כמצווה העיקרית של [[ראש השנה]] {{ציטוטון|בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה}} {{מקור|ויקרא כג, כד|כן}}. הגמרא {{#makor-new:ראש השנה לג ב|בבלי-ראש-השנה|לג|ב}} לומדת מהפסוקים כי המצווה מהתורה לתקוע בראש השנה סדרה של "תרועות" כאשר יש תקיעה לפני ואחרי כל תרועה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מספר התקיעות==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[גמרא]] {{#makor-new:ראש השנה לג ב|בבלי-ראש-השנה|לג|ב}} לומדת מדרשת הפסוקים כי החיוב מהתורה הוא לתקוע שלוש פעמים תרועה כאשר יש תקיעה לפני ותקיעה לאחריה- כלומר תשע קולות שופר. אמנם, בגמרא מובא כי [[רבי אבהו]] התקין שיהיו תוקעים שלושים תקיעות שופר. הגמרא מסבירה כי היה ספק כיצד יש לתקוע את התרועה הנאמרת בתורה. יש שפירשו כי יש לתקוע אותה כשברים- שלוש קולות קצרים הדומים לאדם הנאנח מצער, ומנגד היו שסברו שיש לתקוע את התרועה כסדרה של קולות קצרים כמו יללות של בכי קטוע- דבר שאנו מכנים בימינו תרועה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכן, התקין רבי אבהו שיתקעו את כל סוגי התקיעות- תחילה יתקעו שלוש פעמים תשר"ת (תקיעה, שברים, תרועה ותקיעה) ולאחר מכן שלוש פעמים תש"ת (תקיעה, שברים, תקיעה) ולבסוף שלוש פעמים תר"ת (תקיעה, תרועה, תקיעה), וכן נפסק ב[[שולחן ערוך]] {{#makor-new:אורח חיים תקצ ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תקצ|ב}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===תקנת רבי אבהו- ספק או לכתחילה?===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש מן הראשונים שהבינו כפשט דברי הגמרא שאכן התעורר ספק בהבנת מהות התרועה ולכן תיקן רבי אבהו שיתקעו שלושים תקיעות וכן כתב ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות שופר וסוכה ולולב ג ב|רמב"ם-שופר|ג|ב}} "תרועה זו האמורה בתורה, נסתפק לנו בה ספק לפי אורך השנים ורוב הגלויות, ואין אנו יודעין היאך היא, אם היא היללה...או האנחה...או שניהם כאחד...לפיכך אנו עושין הכל, האנחה והיללה". ה[[ריטב"א]] {{#makor-new:ראש השנה לג ב|ראשונים-חידושי-הריטב"א-ראש-השנה|לג|ב}} הסביר כי ספק זה התעורר במהלך הדורות כאשר נשתכחה אותה התרועה שנהגה בזמן משה, ועם הזמן נהגו מקומות שונים במנהגים שונים ולכן היה צורך לאחד את כל המנהגים על מנת לצאת ידי חובה בוודאות בתרועה הנכונה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנגד, [[רב האי גאון]] הסביר כי קשה להניח שנשתכחה תורת התרועה מימי משה רבינו שהרי מצוות השופר חוזרת בכל שנה וממילא תקנת רבי אבהו לא הייתה בעקבות שכחה. לעומת שיטת הריטב"א שהובאה לעיל, הוא מסביר שלפני תקנת רבי אבהו היה אפשר לצאת בכל אחת מסוגי התרועות, והיו מנהגים שונים בעם עם תקיעות שונות, ותקנת רבי אהבו הייתה לאחד את המנהגים כך שכל ישראל יתקעו באותו האופן והדבר לא יראה כמחלוקת. ה[[זוהר]] (פנחס רלא, ב) אף מסביר כי קיימים דינים שונים בראש השנה וסוגי התרועות השונים נצרכים כל אחד לדין אחר, וממילא כל סוגי התרועות נצרכים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מה כשר לשופר?==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מה כשר לשופר?==  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כל קרן של בהמה כשרה לשופר מלבד קרן של פרה. ויש מנהגים להעדיף קרן מסוימת כקרן איל או עז או דווקא כפוף או ישר, לפי היום.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כל קרן של בהמה כשרה לשופר מלבד קרן של פרה. ויש מנהגים להעדיף קרן מסוימת כקרן איל או עז או דווקא כפוף או ישר, לפי היום.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מתי תוקעים?==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מתי תוקעים?==  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מצווה לתקוע בשופר בראש השנה, ביום הכיפורים של שנת היובל (לשחרור עבדים), בתעניות ובשעת צרה. נהגו לתקוע במוצאי יו&quot;כ, ובסיום שחרית בימי אלול. הספרדים נהגו לתקוע בסליחות בשעת אמירת י&quot;ג מידות ובקדיש תתקבל שאחריהן. אין תוקעים בערב ראש השנה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש מצווה לתקוע בשופר בראש השנה, ביום הכיפורים של שנת היובל (לשחרור עבדים), בתעניות ובשעת צרה. נהגו לתקוע במוצאי יו&quot;כ, ובסיום שחרית בימי אלול. הספרדים נהגו לתקוע בסליחות בשעת אמירת י&quot;ג מידות ובקדיש תתקבל שאחריהן. אין תוקעים בערב ראש השנה.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-145852:rev-145862:php=table --> </table>

Wikiboss