תפילה לשלום המדינה - היסטוריית גרסאות

למאי נ"מ?: /* שינויים ביחס לתפילה ובנוסחה בעקבות הגירוש מגוש קטיף */ קישורים

2013-05-01T08:59:52Z

שינויים ביחס לתפילה ובנוסחה בעקבות הגירוש מגוש קטיף: קישורים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:59, 1 במאי 2013
שורה 14:		שורה 14:
	את התפילה נהוג לומר בבתי הכנסת שמתפלליהם נמנים על הציבור הדתי לאומי, ב[[תפילת שחרית]] של [[שבת]]ות וחגים לאחר [[קריאת התורה]], לפני [[תפילת מוסף]]. לפי מנהג חלק מקהילות הספרדים אומרים אותה בפתיחת [[ארון הקודש]] ל[[הוצאת ספר תורה]]. כמו כן אומרים אותה בתפילת [[יום העצמאות]]. ברוב הקהילות נהוג גם לומר [[מי שברך לחיילי צה"ל]] שתיקן [[הרב שלמה גורן]]- הרב הראשי לצה"ל ולישראל.		את התפילה נהוג לומר בבתי הכנסת שמתפלליהם נמנים על הציבור הדתי לאומי, ב[[תפילת שחרית]] של [[שבת]]ות וחגים לאחר [[קריאת התורה]], לפני [[תפילת מוסף]]. לפי מנהג חלק מקהילות הספרדים אומרים אותה בפתיחת [[ארון הקודש]] ל[[הוצאת ספר תורה]]. כמו כן אומרים אותה בתפילת [[יום העצמאות]]. ברוב הקהילות נהוג גם לומר [[מי שברך לחיילי צה"ל]] שתיקן [[הרב שלמה גורן]]- הרב הראשי לצה"ל ולישראל.
	נהגו לעמוד בעת אמירת התפילה<ref>אין לכך מקור, והדבר כנראה נובע מתחושת ההזדהות של הציבור עם התפילה, עד שמנהג זה השתרש בציבור, וכיום, אי עמידה בעת התפילה נחשבת בציבור כזלזול בתפילה ובמדינה.</ref>.		נהגו לעמוד בעת אמירת התפילה<ref>אין לכך מקור, והדבר כנראה נובע מתחושת ההזדהות של הציבור עם התפילה, עד שמנהג זה השתרש בציבור, וכיום, אי עמידה בעת התפילה נחשבת בציבור כזלזול בתפילה ובמדינה.</ref>.
	===שינויים ביחס לתפילה ובנוסחה בעקבות ~~הגירוש מגוש קטיף~~===		=== שינויים ביחס לתפילה ובנוסחה בעקבות ההתנתקות ===

	לאחר הגירוש מ[[גוש קטיף]] ומצפון [[השומרון]] - ישנם קהילות בציבור הדתי-לאומי שנמנעו מלאומרה או ששינו בנוסחה, בעיקר בהשמטת השורה "שלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה"<ref>על פי פסקו של [[הרב דב ליאור]] ועוד.</ref>. [[הרב זלמן ברוך מלמד]] [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=14174 שינה את הנוסח] ל"והעמד בראשה אנשי חיל יראי אלוקים, אנשי אמת שונאי בצע". ב[[ישיבת מרכז הרב]] וברוב ~~הקהילות~~ הציוניות-דתיות אומרים עד היום את הנוסח המלא והמקורי.		לאחר הגירוש מ[[גוש קטיף]] ומצפון [[השומרון]] - ישנם קהילות בציבור הדתי-לאומי שנמנעו מלאומרה או ששינו בנוסחה, בעיקר בהשמטת השורה "שלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה"<ref>על פי פסקו של [[הרב דב ליאור]]{{דרוש מקור}} ועוד.</ref>. [[הרב זלמן ברוך מלמד]] [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=14174 שינה את הנוסח] ל"והעמד בראשה אנשי חיל יראי אלוקים, אנשי אמת שונאי בצע".

			אך יש שהתנגדו לעריכת שינויים בנוסח תפילה זו{{הערה\|1=הרב שלמה אבינר ב[http://www.havabooks.co.il/article_ID.asp?id=217 ידיעון בית אל תשנ"ו]; הרב פנחס מונדשיין בשיחה ל[[יום העצמאות]] תשס"ו ב[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=3&id=97 אתר ישיבת מרכז הרב]; ועוד.}}, ואכן ב[[ישיבת מרכז הרב]], [[ישיבת הר המור]] וברוב הישיבות והקהילות הציוניות-דתיות אומרים עד היום את הנוסח המלא והמקורי.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

למאי נ"מ?: /* תיקון אמירתה */ תיקון

2013-05-01T08:46:55Z

תיקון אמירתה: תיקון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:46, 1 במאי 2013
שורה 2:		שורה 2:
	==תיקון אמירתה==		==תיקון אמירתה==

	התפילה לשלום המדינה חוברה ונתקנה ע"י [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ו[[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], הרבנים הראשיים לישראל, בסיועו של הסופר ש"י עגנון{{הערה\|1=יואל רפל, [http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6360 תפילה מיוחסת בת שישים] (מקור ראשון ‏19.9.08) וכן במאמר הפותח למחזור ל[[יום העצמאות]] הוצאת קורן (מובא ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=13075&hilit=%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94 פורום אוצר החכמה]. בעבר טענו פרופ' דוד תמר ז"ל ואחרים שעגנון חיבר את התפילה, אך רפל טוען ~~שממצא ובו~~ נוסח התפילה בכתב ידו של הרב הרצוג עם תיקוני ש"י עגנון.}}. כדי שיהיה נוסח אחיד ומוסכם על כולם, עוכב פרסום הנוסח הסופי, והוא עבר תחת עיניהם של רבני שלוש הערים הגדולות בארץ דאז, [[תל אביב]] ([[הרב איסר יהודה אונטרמן]] ו[[הרב יעקב משה טולידאנו]]), [[חיפה]] ([[הרב ברוך מרקוס]] ו[[הרב נסים אוחנה]]) ו[[פתח תקווה]] ([[הרב ראובן כ"ץ]]). כמו כן, עבר הגהה של חברי מועצת הרבנות הראשית דאז ([[הרב צבי פסח פראנק]], [[הרב יעקב קלמס]], הרב א.מ. וולקובסקי, הרב חזקיה שבתאי, הרב אברהם אבוכזיר והרב יוסף הלוי)<ref>ראה בהרחבה אודות כך בספר '''הרבנות הראשית לישראל, שבעים שנה ליסודה''' חלק ב' עמ' 823-824 ובהערות מס' 37-38.</ref>.		התפילה לשלום המדינה חוברה ונתקנה ע"י [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ו[[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], הרבנים הראשיים לישראל, בסיועו של הסופר ש"י עגנון{{הערה\|1=יואל רפל, [http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6360 תפילה מיוחסת בת שישים] (מקור ראשון ‏19.9.08) וכן במאמר הפותח למחזור ל[[יום העצמאות]] הוצאת קורן (מובא ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=13075&hilit=%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94 פורום אוצר החכמה]. בעבר טענו פרופ' דוד תמר ז"ל ואחרים שעגנון חיבר את התפילה, אך רפל טוען שמצא את העותק המקורי של נוסח התפילה בכתב ידו של הרב הרצוג עם תיקוני ש"י עגנון (וכן מוסיף עדות ממזכיר הרב הרצוג).}}. כדי שיהיה נוסח אחיד ומוסכם על כולם, עוכב פרסום הנוסח הסופי, והוא עבר תחת עיניהם של רבני שלוש הערים הגדולות בארץ דאז, [[תל אביב]] ([[הרב איסר יהודה אונטרמן]] ו[[הרב יעקב משה טולידאנו]]), [[חיפה]] ([[הרב ברוך מרקוס]] ו[[הרב נסים אוחנה]]) ו[[פתח תקווה]] ([[הרב ראובן כ"ץ]]). כמו כן, עבר הגהה של חברי מועצת הרבנות הראשית דאז ([[הרב צבי פסח פראנק]], [[הרב יעקב קלמס]], הרב א.מ. וולקובסקי, הרב חזקיה שבתאי, הרב אברהם אבוכזיר והרב יוסף הלוי)<ref>ראה בהרחבה אודות כך בספר '''הרבנות הראשית לישראל, שבעים שנה ליסודה''' חלק ב' עמ' 823-824 ובהערות מס' 37-38.</ref>.

	התקנה נסמכה על אמירתו של [[רבי חנינא סגן הכהנים]] {{מקור\|משנה:אבות ג ב$אבות ג, ב\|כן}}: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלי מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". אמירה זו נפסקה ל[[הלכה]] ב[[אבודרהם]] {{מקור\|אבודרהם, סוף הלכות קריאת התורה\|כן}}: "ונהגו לברך את המלך ולהתפלל לשם שיעזרהו ויאמצהו על אויביו שכן כתוב {{מקור\|ירמיהו כט, ט\|כן}}: "ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל ה' כי בשלומה יהיה לכם שלום". ושלום העיר הוא שיתפלל לשם שינצח המלך את אויביו. ואמרינן בפרק קמא דעבודה זרה {{מקור\|בבלי:עבודה זרה ג ב$ע"ז ג:\|כן}}: אמר רב יהודה אמר שמואל מאי דכתיב {{מקור\|חבקוק א, ד\|כן}}: "ותעשה אדם כדגי הים כרומש לא מושל בו" מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו אף בני אדם אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו והיינו דתנן רבי חנניא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות וכו'.		התקנה נסמכה על אמירתו של [[רבי חנינא סגן הכהנים]] {{מקור\|משנה:אבות ג ב$אבות ג, ב\|כן}}: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלי מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". אמירה זו נפסקה ל[[הלכה]] ב[[אבודרהם]] {{מקור\|אבודרהם, סוף הלכות קריאת התורה\|כן}}: "ונהגו לברך את המלך ולהתפלל לשם שיעזרהו ויאמצהו על אויביו שכן כתוב {{מקור\|ירמיהו כט, ט\|כן}}: "ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל ה' כי בשלומה יהיה לכם שלום". ושלום העיר הוא שיתפלל לשם שינצח המלך את אויביו. ואמרינן בפרק קמא דעבודה זרה {{מקור\|בבלי:עבודה זרה ג ב$ע"ז ג:\|כן}}: אמר רב יהודה אמר שמואל מאי דכתיב {{מקור\|חבקוק א, ד\|כן}}: "ותעשה אדם כדגי הים כרומש לא מושל בו" מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו אף בני אדם אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו והיינו דתנן רבי חנניא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות וכו'.

למאי נ"מ?: /* קישורים חיצוניים */ תוספת לינקים

2013-05-01T08:45:25Z

קישורים חיצוניים: תוספת לינקים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:45, 1 במאי 2013
שורה 22:		שורה 22:

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==

	* הרב יהודה זולדן, [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=141 ברכות מלכים ותפילה לשלום המדינה], מתוך: פורטל הדף היומי		* הרב יהודה זולדן, [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=141 ברכות מלכים ותפילה לשלום המדינה], מתוך: פורטל הדף היומי
			* [[הרב שלמה אבינר]], אני אומר תפילה לשלום המדינה, מתוך: באהבה ובאמונה פרשת קדושים תשס"ה (מופיע באתר [http://www.havabooks.co.il/article_ID.asp?id=193 ספריית חוה] וב[http://www.kipa.co.il/jew/13/1299.html כיפה])
			* תברים מקשיבים, [http://www.kipa.co.il/ask/show/227768-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94 תפילה לשלום המדינה], באתר כיפה

			{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

	~~{{הערות שוליים}}~~
	[[קטגוריה: תפילה]]		[[קטגוריה: תפילה]]
	[[קטגוריה:מדינת ישראל]]		[[קטגוריה:מדינת ישראל]]
	[[קטגוריה:הציונות הדתית]]		[[קטגוריה:הציונות הדתית]]

למאי נ"מ?: /* שינויים ביחס לתפילה ובנוסחה בעקבות הגירוש מגוש קטיף */ לינק

2013-05-01T08:26:52Z

שינויים ביחס לתפילה ובנוסחה בעקבות הגירוש מגוש קטיף: לינק

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:26, 1 במאי 2013
שורה 15:		שורה 15:
	נהגו לעמוד בעת אמירת התפילה<ref>אין לכך מקור, והדבר כנראה נובע מתחושת ההזדהות של הציבור עם התפילה, עד שמנהג זה השתרש בציבור, וכיום, אי עמידה בעת התפילה נחשבת בציבור כזלזול בתפילה ובמדינה.</ref>.		נהגו לעמוד בעת אמירת התפילה<ref>אין לכך מקור, והדבר כנראה נובע מתחושת ההזדהות של הציבור עם התפילה, עד שמנהג זה השתרש בציבור, וכיום, אי עמידה בעת התפילה נחשבת בציבור כזלזול בתפילה ובמדינה.</ref>.
	===שינויים ביחס לתפילה ובנוסחה בעקבות הגירוש מגוש קטיף===		===שינויים ביחס לתפילה ובנוסחה בעקבות הגירוש מגוש קטיף===
	לאחר הגירוש מ[[גוש קטיף]] ומצפון [[השומרון]] - ישנם קהילות בציבור הדתי-לאומי שנמנעו מלאומרה או ששינו בנוסחה, בעיקר בהשמטת השורה "שלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה"<ref>על פי פסקו של [[הרב דב ליאור]] ועוד.</ref>. [[הרב זלמן ברוך מלמד]] שינה את הנוסח ל-"והעמד בראשה אנשי חיל יראי אלוקים, אנשי אמת שונאי בצע". ב[[ישיבת מרכז הרב]] וברוב הקהילות הציוניות-דתיות אומרים עד היום את הנוסח המלא והמקורי.
			לאחר הגירוש מ[[גוש קטיף]] ומצפון [[השומרון]] - ישנם קהילות בציבור הדתי-לאומי שנמנעו מלאומרה או ששינו בנוסחה, בעיקר בהשמטת השורה "שלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה"<ref>על פי פסקו של [[הרב דב ליאור]] ועוד.</ref>. [[הרב זלמן ברוך מלמד]] [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=14174 שינה את הנוסח] ל"והעמד בראשה אנשי חיל יראי אלוקים, אנשי אמת שונאי בצע". ב[[ישיבת מרכז הרב]] וברוב הקהילות הציוניות-דתיות אומרים עד היום את הנוסח המלא והמקורי.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

למאי נ"מ?: /* תיקון אמירתה */ מקור

2013-05-01T08:23:48Z

תיקון אמירתה: מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:23, 1 במאי 2013
שורה 1:		שורה 1:
	תפילה לשלום [[מדינת ישראל]], שנתקנה ע"י [[הרבנות הראשית]].		תפילה לשלום [[מדינת ישראל]], שנתקנה ע"י [[הרבנות הראשית]].
	==תיקון אמירתה==		==תיקון אמירתה==
	התפילה לשלום המדינה נתקנה ע"י [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ו[[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], הרבנים הראשיים לישראל, בסיועו של הסופר ש"י עגנון. כדי שיהיה נוסח אחיד ומוסכם על כולם, עוכב פרסום הנוסח הסופי, והוא עבר תחת עיניהם של רבני שלוש הערים הגדולות בארץ דאז, [[תל אביב]] ([[הרב איסר יהודה אונטרמן]] ו[[הרב יעקב משה טולידאנו]]), [[חיפה]] ([[הרב ברוך מרקוס]] ו[[הרב נסים אוחנה]]) ו[[פתח תקווה]] ([[הרב ראובן כ"ץ]]). כמו כן, עבר הגהה של חברי מועצת הרבנות הראשית דאז ([[הרב צבי פסח פראנק]], [[הרב יעקב קלמס]], הרב א.מ. וולקובסקי, הרב חזקיה שבתאי, הרב אברהם אבוכזיר והרב יוסף הלוי)<ref>ראה בהרחבה אודות כך בספר '''הרבנות הראשית לישראל, שבעים שנה ליסודה''' חלק ב' עמ' 823-824 ובהערות מס' 37-38. </ref>.

	התקנה נסמכה על אמירתו של [[רבי חנינא סגן הכהנים]] {{מקור\|משנה אבות ג ב\|כן}} "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלי מוראה, איש רת רעהו חיים בלעו". אמירה זו נפסקה ל[[הלכה]] ב[[אבודרהם]] {{מקור\|אבודרהם, סוף הלכות קריאת התורה\|כן}}: "ונהגו לברך את המלך ולהתפלל לשם שיעזרהו ויאמצהו על אויביו שכן כתוב {{מקור\|ירמיהו ~~פרק~~ כט ~~פסוק~~ ט\|כן}} "ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל ה' כי בשלומה יהיה לכם שלום". ושלום העיר הוא שיתפלל לשם שינצח המלך את אויביו. ואמרינן בפרק קמא דעבודה זרה {{מקור\|בבלי עבודה זרה ג ב\|כן}} אמר רב יהודה אמר שמואל מאי דכתיב {{מקור\|חבקוק ~~פרק~~ א ~~פסוק~~ ד\|כן}} "ותעשה אדם כדגי הים כרומש לא מושל בו" מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו אף בני אדם אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו והיינו דתנן רבי חנניא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות וכו'.		התפילה לשלום המדינה חוברה ונתקנה ע"י [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ו[[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], הרבנים הראשיים לישראל, בסיועו של הסופר ש"י עגנון{{הערה\|1=יואל רפל, [http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6360 תפילה מיוחסת בת שישים] (מקור ראשון ‏19.9.08) וכן במאמר הפותח למחזור ל[[יום העצמאות]] הוצאת קורן (מובא ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=13075&hilit=%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94 פורום אוצר החכמה]. בעבר טענו פרופ' דוד תמר ז"ל ואחרים שעגנון חיבר את התפילה, אך רפל טוען שממצא ובו נוסח התפילה בכתב ידו של הרב הרצוג עם תיקוני ש"י עגנון.}}. כדי שיהיה נוסח אחיד ומוסכם על כולם, עוכב פרסום הנוסח הסופי, והוא עבר תחת עיניהם של רבני שלוש הערים הגדולות בארץ דאז, [[תל אביב]] ([[הרב איסר יהודה אונטרמן]] ו[[הרב יעקב משה טולידאנו]]), [[חיפה]] ([[הרב ברוך מרקוס]] ו[[הרב נסים אוחנה]]) ו[[פתח תקווה]] ([[הרב ראובן כ"ץ]]). כמו כן, עבר הגהה של חברי מועצת הרבנות הראשית דאז ([[הרב צבי פסח פראנק]], [[הרב יעקב קלמס]], הרב א.מ. וולקובסקי, הרב חזקיה שבתאי, הרב אברהם אבוכזיר והרב יוסף הלוי)<ref>ראה בהרחבה אודות כך בספר '''הרבנות הראשית לישראל, שבעים שנה ליסודה''' חלק ב' עמ' 823-824 ובהערות מס' 37-38.</ref>.

			התקנה נסמכה על אמירתו של [[רבי חנינא סגן הכהנים]] {{מקור\|משנה:אבות ג ב$אבות ג, ב\|כן}}: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלי מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". אמירה זו נפסקה ל[[הלכה]] ב[[אבודרהם]] {{מקור\|אבודרהם, סוף הלכות קריאת התורה\|כן}}: "ונהגו לברך את המלך ולהתפלל לשם שיעזרהו ויאמצהו על אויביו שכן כתוב {{מקור\|ירמיהו כט, ט\|כן}}: "ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל ה' כי בשלומה יהיה לכם שלום". ושלום העיר הוא שיתפלל לשם שינצח המלך את אויביו. ואמרינן בפרק קמא דעבודה זרה {{מקור\|בבלי:עבודה זרה ג ב$ע"ז ג:\|כן}}: אמר רב יהודה אמר שמואל מאי דכתיב {{מקור\|חבקוק א, ד\|כן}}: "ותעשה אדם כדגי הים כרומש לא מושל בו" מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו אף בני אדם אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו והיינו דתנן רבי חנניא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות וכו'.

	בתקנת הרבנות על אמירת התפילה לשלום המדינה נכתב כי יש לאמרה ע"י הרב או שליח הציבור, בשבתות ובמועדים אחרי קריאת התורה. התקנה פורסמה לראשונה בעיתון "הצופה" ט"ו-ט"ז ב[[אלול]] תש"ח.		בתקנת הרבנות על אמירת התפילה לשלום המדינה נכתב כי יש לאמרה ע"י הרב או שליח הציבור, בשבתות ובמועדים אחרי קריאת התורה. התקנה פורסמה לראשונה בעיתון "הצופה" ט"ו-ט"ז ב[[אלול]] תש"ח.

אריאל ביגל נ"י: /* תיקון אמירתה */

2012-10-01T22:49:56Z

תיקון אמירתה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:49, 1 באוקטובר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	תפילה לשלום [[מדינת ישראל]], שנתקנה ע"י [[הרבנות הראשית]].		תפילה לשלום [[מדינת ישראל]], שנתקנה ע"י [[הרבנות הראשית]].
	==תיקון אמירתה==		==תיקון אמירתה==
	התפילה לשלום המדינה נתקנה ע"י [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ו[[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], הרבנים הראשיים לישראל, בסיועו של הסופר ש"י עגנון. כדי שיהיה נוסח אחיד ומוסכם על כולם, עוכב פרסום הנוסח הסופי, והוא עבר תחת עיניהם של רבני שלוש הערים הגדולות בארץ דאז, [[תל אביב]] ([[הרב איסר יהודה אונטרמן]] ו[[הרב יעקב משה טולידאנו]]), [[חיפה]] ([[הרב ברוך מרקוס]] ו[[הרב נסים אוחנה]]) ו[[פתח תקווה]] ([[הרב ראובן כ"ץ]]). כמו כן, עבר הגהה של חברי מועצת הרבנות הראשית דאז ([[הרב צבי פסח פראנק]], הרב יעקב קלמס, הרב א.מ. וולקובסקי, הרב חזקיה שבתאי, הרב אברהם אבוכזיר והרב יוסף הלוי)<ref>ראה בהרחבה אודות כך בספר '''הרבנות הראשית לישראל, שבעים שנה ליסודה''' חלק ב' עמ' 823-824 ובהערות מס' 37-38. </ref>.		התפילה לשלום המדינה נתקנה ע"י [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ו[[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], הרבנים הראשיים לישראל, בסיועו של הסופר ש"י עגנון. כדי שיהיה נוסח אחיד ומוסכם על כולם, עוכב פרסום הנוסח הסופי, והוא עבר תחת עיניהם של רבני שלוש הערים הגדולות בארץ דאז, [[תל אביב]] ([[הרב איסר יהודה אונטרמן]] ו[[הרב יעקב משה טולידאנו]]), [[חיפה]] ([[הרב ברוך מרקוס]] ו[[הרב נסים אוחנה]]) ו[[פתח תקווה]] ([[הרב ראובן כ"ץ]]). כמו כן, עבר הגהה של חברי מועצת הרבנות הראשית דאז ([[הרב צבי פסח פראנק]], [[הרב יעקב קלמס]], הרב א.מ. וולקובסקי, הרב חזקיה שבתאי, הרב אברהם אבוכזיר והרב יוסף הלוי)<ref>ראה בהרחבה אודות כך בספר '''הרבנות הראשית לישראל, שבעים שנה ליסודה''' חלק ב' עמ' 823-824 ובהערות מס' 37-38. </ref>.

	התקנה נסמכה על אמירתו של [[רבי חנינא סגן הכהנים]] {{מקור\|משנה אבות ג ב\|כן}} "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלי מוראה, איש רת רעהו חיים בלעו". אמירה זו נפסקה ל[[הלכה]] ב[[אבודרהם]] {{מקור\|אבודרהם, סוף הלכות קריאת התורה\|כן}}: "ונהגו לברך את המלך ולהתפלל לשם שיעזרהו ויאמצהו על אויביו שכן כתוב {{מקור\|ירמיהו פרק כט פסוק ט\|כן}} "ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל ה' כי בשלומה יהיה לכם שלום". ושלום העיר הוא שיתפלל לשם שינצח המלך את אויביו. ואמרינן בפרק קמא דעבודה זרה {{מקור\|בבלי עבודה זרה ג ב\|כן}} אמר רב יהודה אמר שמואל מאי דכתיב {{מקור\|חבקוק פרק א פסוק ד\|כן}} "ותעשה אדם כדגי הים כרומש לא מושל בו" מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו אף בני אדם אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו והיינו דתנן רבי חנניא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות וכו'.		התקנה נסמכה על אמירתו של [[רבי חנינא סגן הכהנים]] {{מקור\|משנה אבות ג ב\|כן}} "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלי מוראה, איש רת רעהו חיים בלעו". אמירה זו נפסקה ל[[הלכה]] ב[[אבודרהם]] {{מקור\|אבודרהם, סוף הלכות קריאת התורה\|כן}}: "ונהגו לברך את המלך ולהתפלל לשם שיעזרהו ויאמצהו על אויביו שכן כתוב {{מקור\|ירמיהו פרק כט פסוק ט\|כן}} "ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל ה' כי בשלומה יהיה לכם שלום". ושלום העיר הוא שיתפלל לשם שינצח המלך את אויביו. ואמרינן בפרק קמא דעבודה זרה {{מקור\|בבלי עבודה זרה ג ב\|כן}} אמר רב יהודה אמר שמואל מאי דכתיב {{מקור\|חבקוק פרק א פסוק ד\|כן}} "ותעשה אדם כדגי הים כרומש לא מושל בו" מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו אף בני אדם אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו והיינו דתנן רבי חנניא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות וכו'.

אריאל ביגל נ"י ב־22:49, 1 באוקטובר 2012

2012-10-01T22:49:04Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:49, 1 באוקטובר 2012
שורה 25:		שורה 25:
	[[קטגוריה: תפילה]]		[[קטגוריה: תפילה]]
	[[קטגוריה:מדינת ישראל]]		[[קטגוריה:מדינת ישראל]]
			[[קטגוריה:הציונות הדתית]]

למאי נ"מ?: /* לקריאה נוספת */

2012-08-02T02:29:57Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:29, 2 באוגוסט 2012
שורה 17:		שורה 17:

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*הרב שלמה סוקניק, '''כוננה עלינו'''.		*הרב שלמה סוקניק, '''כוננה עלינו'''

			== קישורים חיצוניים ==
			* הרב יהודה זולדן, [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=141 ברכות מלכים ותפילה לשלום המדינה], מתוך: פורטל הדף היומי

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה: תפילה]]		[[קטגוריה: תפילה]]
	[[קטגוריה:מדינת ישראל]]		[[קטגוריה:מדינת ישראל]]

למאי נ"מ? ב־02:47, 13 ביולי 2012

2012-07-13T02:47:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:47, 13 ביולי 2012
שורה 6:		שורה 6:

	בתקנת הרבנות על אמירת התפילה לשלום המדינה נכתב כי יש לאמרה ע"י הרב או שליח הציבור, בשבתות ובמועדים אחרי קריאת התורה. התקנה פורסמה לראשונה בעיתון "הצופה" ט"ו-ט"ז ב[[אלול]] תש"ח.		בתקנת הרבנות על אמירת התפילה לשלום המדינה נכתב כי יש לאמרה ע"י הרב או שליח הציבור, בשבתות ובמועדים אחרי קריאת התורה. התקנה פורסמה לראשונה בעיתון "הצופה" ט"ו-ט"ז ב[[אלול]] תש"ח.

			==נוסח התפילה==
			{{ציטוטון\|אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ<ref>ביטוי המבוסס על ההשקפה כי המדינה היא "[[אתחלתא דגאולה]]".</ref>. הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ, וּפְרֹשׁ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם, וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ. וְאֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל פְּקָד-נָא בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם, וְתוֹלִיכֵם מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְצִיּוֹן עִירֶךָ וְלִירוּשָׁלַיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךְ: "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" (דברים ל,ד-ה). וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתֶךָ. וּשְׁלַח לָנוּ מְהֵרָה בֶּן דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ, לִפְדּות מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתֶךָ. הוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל אַרְצֶךָ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ: "ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתו בַּכּל מָשָׁלָה". אָמֵן סֶלָה.}}

	==מנהג אמירתה==		==מנהג אמירתה==
שורה 12:		שורה 15:
	===שינויים ביחס לתפילה ובנוסחה בעקבות הגירוש מגוש קטיף===		===שינויים ביחס לתפילה ובנוסחה בעקבות הגירוש מגוש קטיף===
	לאחר הגירוש מ[[גוש קטיף]] ומצפון [[השומרון]] - ישנם קהילות בציבור הדתי-לאומי שנמנעו מלאומרה או ששינו בנוסחה, בעיקר בהשמטת השורה "שלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה"<ref>על פי פסקו של [[הרב דב ליאור]] ועוד.</ref>. [[הרב זלמן ברוך מלמד]] שינה את הנוסח ל-"והעמד בראשה אנשי חיל יראי אלוקים, אנשי אמת שונאי בצע". ב[[ישיבת מרכז הרב]] וברוב הקהילות הציוניות-דתיות אומרים עד היום את הנוסח המלא והמקורי.		לאחר הגירוש מ[[גוש קטיף]] ומצפון [[השומרון]] - ישנם קהילות בציבור הדתי-לאומי שנמנעו מלאומרה או ששינו בנוסחה, בעיקר בהשמטת השורה "שלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה"<ref>על פי פסקו של [[הרב דב ליאור]] ועוד.</ref>. [[הרב זלמן ברוך מלמד]] שינה את הנוסח ל-"והעמד בראשה אנשי חיל יראי אלוקים, אנשי אמת שונאי בצע". ב[[ישיבת מרכז הרב]] וברוב הקהילות הציוניות-דתיות אומרים עד היום את הנוסח המלא והמקורי.

	~~==נוסח התפילה==~~
	{{ציטוטון\|אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ<ref>ביטוי המבוסס על ההשקפה כי המדינה היא "[[אתחלתא דגאולה]]".</ref>. הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ, וּפְרֹשׁ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם, וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ. וְאֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל פְּקָד-נָא בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם, וְתוֹלִיכֵם מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְצִיּוֹן עִירֶךָ וְלִירוּשָׁלַיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךְ: "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" (דברים ל,ד-ה). וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתֶךָ. וּשְׁלַח לָנוּ מְהֵרָה בֶּן דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ, לִפְדּות מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתֶךָ. הוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל אַרְצֶךָ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ: "ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתו בַּכּל מָשָׁלָה". אָמֵן סֶלָה.}}

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

למאי נ"מ?: /* תיקון אמירתה */

2012-07-13T02:46:23Z

תיקון אמירתה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:46, 13 ביולי 2012
שורה 1:		שורה 1:
	תפילה לשלום [[מדינת ישראל]], שנתקנה ע"י [[הרבנות הראשית]].		תפילה לשלום [[מדינת ישראל]], שנתקנה ע"י [[הרבנות הראשית]].
	==תיקון אמירתה==		==תיקון אמירתה==
	התפילה לשלום המדינה נתקנה ע"י [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ו[[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], הרבנים הראשיים לישראל, בסיועו של הסופר ש"י עגנון. כדי שיהיה נוסח אחיד ומוסכם על כולם, עוכב פרסום הנוסח הסופי, והוא עבר תחת עיניהם של רבני שלוש הערים הגדולות בארץ דאז, [[תל אביב]] ([[הרב איסר יהודה אונטרמן]] ו[[הרב יעקב משה טולידאנו]]), [[חיפה]] ([[הרב ברוך מרקוס]] ו[[הרב נסים אוחנה]]) ו[[פתח תקווה]] ([[הרב ראובן כ"ץ]]). כמו כן, עבר הגהה של חברי מועצת הרבנות הראשית דאז ([[הרב צבי פסח פראנק]], הרב יעקב קלמס, הרב א.מ. וולקובסקי, הרב חזקיה שבתאי, הרב אברהם אבוכזיר והרב יוסף הלוי)<ref>ראה בהרחבה אודות כך בספר '''הרבנות הראשית לישראל, שבעים שנה ליסודה''' חלק ב' עמ' 823-824 ובהערות מס' 37-38. </ref>. התקנה נסמכה על אמירתו של [[רבי חנינא סגן הכהנים]] {{מקור\|משנה אבות ג ב\|כן}} "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלי מוראה, איש רת רעהו חיים בלעו". אמירה זו נפסקה ל[[הלכה]] ב[[אבודרהם]] {{מקור\|אבודרהם, סוף הלכות קריאת התורה\|כן}}: "ונהגו לברך את המלך ולהתפלל לשם שיעזרהו ויאמצהו על אויביו שכן כתוב {{מקור\|ירמיהו פרק כט פסוק ט\|כן}} "ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל ה' כי בשלומה יהיה לכם שלום". ושלום העיר הוא שיתפלל לשם שינצח המלך את אויביו. ואמרינן בפרק קמא דעבודה זרה {{מקור\|בבלי עבודה זרה ג ב\|כן}} אמר רב יהודה אמר שמואל מאי דכתיב {{מקור\|חבקוק פרק א פסוק ד\|כן}} "ותעשה אדם כדגי הים כרומש לא מושל בו" מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו אף בני אדם אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו והיינו דתנן רבי חנניא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות וכו'.		התפילה לשלום המדינה נתקנה ע"י [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ו[[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], הרבנים הראשיים לישראל, בסיועו של הסופר ש"י עגנון. כדי שיהיה נוסח אחיד ומוסכם על כולם, עוכב פרסום הנוסח הסופי, והוא עבר תחת עיניהם של רבני שלוש הערים הגדולות בארץ דאז, [[תל אביב]] ([[הרב איסר יהודה אונטרמן]] ו[[הרב יעקב משה טולידאנו]]), [[חיפה]] ([[הרב ברוך מרקוס]] ו[[הרב נסים אוחנה]]) ו[[פתח תקווה]] ([[הרב ראובן כ"ץ]]). כמו כן, עבר הגהה של חברי מועצת הרבנות הראשית דאז ([[הרב צבי פסח פראנק]], הרב יעקב קלמס, הרב א.מ. וולקובסקי, הרב חזקיה שבתאי, הרב אברהם אבוכזיר והרב יוסף הלוי)<ref>ראה בהרחבה אודות כך בספר '''הרבנות הראשית לישראל, שבעים שנה ליסודה''' חלק ב' עמ' 823-824 ובהערות מס' 37-38. </ref>.

			התקנה נסמכה על אמירתו של [[רבי חנינא סגן הכהנים]] {{מקור\|משנה אבות ג ב\|כן}} "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלי מוראה, איש רת רעהו חיים בלעו". אמירה זו נפסקה ל[[הלכה]] ב[[אבודרהם]] {{מקור\|אבודרהם, סוף הלכות קריאת התורה\|כן}}: "ונהגו לברך את המלך ולהתפלל לשם שיעזרהו ויאמצהו על אויביו שכן כתוב {{מקור\|ירמיהו פרק כט פסוק ט\|כן}} "ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל ה' כי בשלומה יהיה לכם שלום". ושלום העיר הוא שיתפלל לשם שינצח המלך את אויביו. ואמרינן בפרק קמא דעבודה זרה {{מקור\|בבלי עבודה זרה ג ב\|כן}} אמר רב יהודה אמר שמואל מאי דכתיב {{מקור\|חבקוק פרק א פסוק ד\|כן}} "ותעשה אדם כדגי הים כרומש לא מושל בו" מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו אף בני אדם אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו והיינו דתנן רבי חנניא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות וכו'.

	בתקנת הרבנות על אמירת התפילה לשלום המדינה נכתב כי יש לאמרה ע"י הרב או שליח הציבור, בשבתות ובמועדים אחרי קריאת התורה. התקנה פורסמה לראשונה בעיתון "הצופה" ט"ו-ט"ז ב[[אלול]] תש"ח.		בתקנת הרבנות על אמירת התפילה לשלום המדינה נכתב כי יש לאמרה ע"י הרב או שליח הציבור, בשבתות ובמועדים אחרי קריאת התורה. התקנה פורסמה לראשונה בעיתון "הצופה" ט"ו-ט"ז ב[[אלול]] תש"ח.