https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8 2026-04-11T23:31:03Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=159142&oldid=prev 2023-03-04T20:20:41Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:20, 4 במרץ 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תענית אסתר]] הוא יום [[צום]] החל בי"ג באדר. בפוסקים הובאו מספר טעמים למנהג לצום זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וביניהם שהוא </del>זכר לתעניות שהתענתה אסתר לפני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנכנסה </del>אל המלך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדי לבטל את הגזירה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או </del>זכר לתענית שהתענו ישראל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בי"ג באדר </del>באותה שנה לפני המלחמה בגויים שקמו להשמידם. דיני היום הוא כשאר הצומות הקלים, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם כי נוהגים להקל </del>בו מעט יותר בשעת הצורך, וכן אין בו נפילת אפיים ואמירת אבינו מלכנו לפי שהוא יום לפני פורים. כאשר י"ג באדר חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי, ואין דוחים אותה לראשון כבשאר הצומות, לפי שביום זה חל פורים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תענית אסתר]] הוא יום [[צום]] החל בי"ג באדר. בפוסקים הובאו מספר טעמים למנהג לצום זה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </ins>זכר לתעניות שהתענתה אסתר לפני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כניסתה </ins>אל המלך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחשוורוש</ins>, זכר לתענית שהתענו ישראל באותה שנה לפני המלחמה בגויים שקמו להשמידם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן כדרך להכנעת היצר לקראת שמחת פורים</ins>. דיני היום הוא כשאר הצומות הקלים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך מאחר ומקורו הוא ממנהג מקילים </ins>בו מעט יותר בשעת הצורך, וכן אין בו נפילת אפיים ואמירת אבינו מלכנו לפי שהוא יום לפני פורים. כאשר י"ג באדר חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי, ואין דוחים אותה לראשון כבשאר הצומות, לפי שביום זה חל פורים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם הצום==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם הצום==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף שצום תענית אסתר לא מוזכר במפורש במשנה ובגמרא, החל מתקופת הגאונים התחילו לנהוג לצום ביום י&quot;ג באדר. לפני חורבן בית המקדש השני, בי&quot;ג ב[[אדר]] נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל [[יום ניקנור]] המוזכר ב[[מגילת תענית]], אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז ניתן היה לצום בי&quot;ג באדר.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף שצום תענית אסתר לא מוזכר במפורש במשנה ובגמרא, החל מתקופת הגאונים התחילו לנהוג לצום ביום י&quot;ג באדר. לפני חורבן בית המקדש השני, בי&quot;ג ב[[אדר]] נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל [[יום ניקנור]] המוזכר ב[[מגילת תענית]], אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז ניתן היה לצום בי&quot;ג באדר.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159141:rev-159142:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=159141&oldid=prev 2023-03-04T20:16:47Z

<p><span class="autocomment">דינים שונים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:16, 4 במרץ 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבית יוסף {{#makor-new:אורח חיים תרפו|בית-יוסף-אורח-חיים|תרפו|null}} הביא{{הערה|בשם השיבולי הלקט (סימן קצד)}} את דברי רש&quot;י כי למרות שמדובר רק במנהג, עדיין אין לאדם לפרוש מן הציבור- &quot;תענית זו אינו מדברי תורה ולא מדברי סופרים אלא מנהג בעלמא... ואף על פי כן אסור לו לאדם לפרוש מן הציבור&quot;. דברים אלו נפסקו גם בדברי הרמ&quot;א שפסק כי מכיוון שהתענית איננה חובה- יש להקל בה בשעת הצורך כגון למעוברת, מניקה או חולה שאין בו סכנה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבית יוסף {{#makor-new:אורח חיים תרפו|בית-יוסף-אורח-חיים|תרפו|null}} הביא{{הערה|בשם השיבולי הלקט (סימן קצד)}} את דברי רש&quot;י כי למרות שמדובר רק במנהג, עדיין אין לאדם לפרוש מן הציבור- &quot;תענית זו אינו מדברי תורה ולא מדברי סופרים אלא מנהג בעלמא... ואף על פי כן אסור לו לאדם לפרוש מן הציבור&quot;. דברים אלו נפסקו גם בדברי הרמ&quot;א שפסק כי מכיוון שהתענית איננה חובה- יש להקל בה בשעת הצורך כגון למעוברת, מניקה או חולה שאין בו סכנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דינים שונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דינים שונים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיוון שיסוד תענית אסתר ממנהג, במצב של ספק נוטים יותר לקולא. לפיכך יולדת כל עשרים וארבעה חודש פטורה מהצום<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ואף שלגבי הצומות הקלים, נחלקו בזה הפוסקים, ורובם מחמירים, כמבואר לעיל ז, ח, בתענית אסתר יש מקום להקל</del>. חתן וכלה בשבעת ימי המשתה ובעלי הברית, חייבים בצומות הקלים ופטורים מתענית אסתר {{מקור|שער הציון תרפו, טז, יחווה דעת ב, עח}}. ה[[רמ"א]] {{#makor-new:אורח חיים תרפו ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרפו|ב}} פסק כי בעלי הברית צריכים לצום, וכן נוהגים רבים, אבל לחתן וכלה מקילים. כמו כן פסק הרמ"א שכואבי עיניים שמצטערים הרבה לא יתענו, וישלימו את הצום ביום אחר. כלומר, שאף שאינם נחשבים חולים, כיוון שהם מצטערים, מותר להם להשלים את הצום ביום אחר, מה שאין כן בשאר הצומות הקלים, שמצטערים חייבים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיוון שיסוד תענית אסתר ממנהג, במצב של ספק נוטים יותר לקולא. לפיכך יולדת כל עשרים וארבעה חודש פטורה מהצום. חתן וכלה בשבעת ימי המשתה ובעלי הברית, חייבים בצומות הקלים ופטורים מתענית אסתר {{מקור|שער הציון תרפו, טז, יחווה דעת ב, עח}}. ה[[רמ"א]] {{#makor-new:אורח חיים תרפו ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרפו|ב}} פסק כי בעלי הברית צריכים לצום, וכן נוהגים רבים, אבל לחתן וכלה מקילים. כמו כן פסק הרמ"א שכואבי עיניים שמצטערים הרבה לא יתענו, וישלימו את הצום ביום אחר. כלומר, שאף שאינם נחשבים חולים, כיוון שהם מצטערים, מותר להם להשלים את הצום ביום אחר, מה שאין כן בשאר הצומות הקלים, שמצטערים חייבים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דיני התפילות והקריאה בתורה בתענית אסתר בשחרית ובמנחה כדין הצומות הקלים, אולם כיוון שהוא ערב פורים, אין נופלים אפיים במנחה {{#makor-new:משנה ברורה  קלא לג|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|קלא|לג}}. למנהג אשכנזים שרגילים לומר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>אבינו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-</del>מלכנו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' </del>בשחרית ומנחה של תענית, אין אומרים 'אבינו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-</del>מלכנו' במנחה. וכאשר י"ג באדר חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי, ואזי התענית אינה בערב פורים, וממילא מתפללים מנחה כבכל הצומות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דיני התפילות והקריאה בתורה בתענית אסתר בשחרית ובמנחה כדין הצומות הקלים, אולם כיוון שהוא ערב פורים, אין נופלים אפיים במנחה {{#makor-new:משנה ברורה  קלא לג|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|קלא|לג}}. למנהג אשכנזים שרגילים לומר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>אבינו מלכנו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>בשחרית ומנחה של תענית, אין אומרים 'אבינו מלכנו' במנחה. וכאשר י"ג באדר חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי, ואזי התענית אינה בערב פורים, וממילא מתפללים מנחה כבכל הצומות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תענית אסתר שחלה בשבת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תענית אסתר שחלה בשבת==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159140:rev-159141:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=159140&oldid=prev 2023-03-04T20:15:23Z

<p><span class="autocomment">טעם הצום</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:15, 4 במרץ 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תענית אסתר]] הוא יום [[צום]] החל בי&quot;ג באדר. בפוסקים הובאו מספר טעמים למנהג לצום זה וביניהם שהוא זכר לתעניות שהתענתה אסתר לפני שנכנסה אל המלך כדי לבטל את הגזירה, או זכר לתענית שהתענו ישראל בי&quot;ג באדר באותה שנה לפני המלחמה בגויים שקמו להשמידם. דיני היום הוא כשאר הצומות הקלים, אם כי נוהגים להקל בו מעט יותר בשעת הצורך, וכן אין בו נפילת אפיים ואמירת אבינו מלכנו לפי שהוא יום לפני פורים. כאשר י&quot;ג באדר חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי, ואין דוחים אותה לראשון כבשאר הצומות, לפי שביום זה חל פורים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תענית אסתר]] הוא יום [[צום]] החל בי&quot;ג באדר. בפוסקים הובאו מספר טעמים למנהג לצום זה וביניהם שהוא זכר לתעניות שהתענתה אסתר לפני שנכנסה אל המלך כדי לבטל את הגזירה, או זכר לתענית שהתענו ישראל בי&quot;ג באדר באותה שנה לפני המלחמה בגויים שקמו להשמידם. דיני היום הוא כשאר הצומות הקלים, אם כי נוהגים להקל בו מעט יותר בשעת הצורך, וכן אין בו נפילת אפיים ואמירת אבינו מלכנו לפי שהוא יום לפני פורים. כאשר י&quot;ג באדר חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי, ואין דוחים אותה לראשון כבשאר הצומות, לפי שביום זה חל פורים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טעם </del>הצום==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור וטעם </ins>הצום==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף שצום תענית אסתר לא מוזכר במפורש במשנה ובגמרא, החל מתקופת הגאונים התחילו לנהוג לצום ביום י&quot;ג באדר. לפני חורבן בית המקדש השני, בי&quot;ג ב[[אדר]] נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל [[יום ניקנור]] המוזכר ב[[מגילת תענית]], אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז ניתן היה לצום בי&quot;ג באדר.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף שצום תענית אסתר לא מוזכר במפורש במשנה ובגמרא, החל מתקופת הגאונים התחילו לנהוג לצום ביום י&quot;ג באדר. לפני חורבן בית המקדש השני, בי&quot;ג ב[[אדר]] נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל [[יום ניקנור]] המוזכר ב[[מגילת תענית]], אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז ניתן היה לצום בי&quot;ג באדר.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות תעניות ה ה|רמב"ם-תעניות|ה|ה}} מסביר כי טעם המנהג הוא זכר לתענית שביקשה אסתר מכל העם להתענות עליה לפני כניסתה [[אחשוורוש|למלך אחשוורוש]] {{ציטוטון|לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם </del>גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי}}. </del>בסוף המגילה גם מובא כי היהודים קיבלו עליהם לקיים את ימי הפורים ויחד איתם גם את דברי הצומות-{{ציטוטון|לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם... דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם}}, ומכאן סמכו לתקן את תענית אסתר. אמנם, ה[[אבן עזרא]] מבאר כי אין כוונת הפסוק לתענית אסתר אלא לכך שהיהודים קיבלו על עצמם לחגוג את ימי הפורים כשם שקיבלו לצום בתעניות החורבן, ויש בפסוק רק זכר למנהג התענית המאוחר. למרות שהתענית שהנהיגה אסתר הייתה בחודש ניסן {{#makor-new:מגילה טו א|בבלי-מגילה|טו|א}}, במסכת סופרים מבואר כי התענית הועברה לפני פורים לפי שאין מתענים בימי ניסן {{#makor-new:מסכת סופרים כא א|מסכתות-קטנות-סופרים|כא|א}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות תעניות ה ה|רמב"ם-תעניות|ה|ה}} מסביר כי טעם המנהג הוא זכר לתענית שביקשה אסתר מכל העם להתענות עליה לפני כניסתה [[אחשוורוש|למלך אחשוורוש]] {{ציטוטון|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונהגו כל ישראל בזמנים אלו להתענות. ובי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר "דברי הצומות וזעקתם"}}. תענית זו מובאת בפסוקי מגילת אסתר כתענית שכללה הן את אסתר והן את כלל העם "</ins>לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">...</ins>גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" וכן </ins>בסוף המגילה גם מובא כי היהודים קיבלו עליהם לקיים את ימי הפורים ויחד איתם גם את דברי הצומות-{{ציטוטון|לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם... דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם}}, ומכאן סמכו לתקן את תענית אסתר. אמנם, ה[[אבן עזרא]] מבאר כי אין כוונת הפסוק לתענית אסתר אלא לכך שהיהודים קיבלו על עצמם לחגוג את ימי הפורים כשם שקיבלו לצום בתעניות החורבן, ויש בפסוק רק זכר למנהג התענית המאוחר. למרות שהתענית שהנהיגה אסתר הייתה בחודש ניסן {{#makor-new:מגילה טו א|בבלי-מגילה|טו|א}}, במסכת סופרים מבואר כי התענית הועברה לפני פורים לפי שאין מתענים בימי ניסן {{#makor-new:מסכת סופרים כא א|מסכתות-קטנות-סופרים|כא|א}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באופן אחר, [[רב אחאי גאון]]{{הערה|שאילתות דרב אחאי, ויקרא}} כתב כי מקור המנהג הוא בדברי הגמרא כי י"ג באדר הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>זמן קהילה לכל היא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>. [[רבינו תם]] הסביר כי ההתקהלות הייתה בתענית שהתענו עם ישראל בימי מרדכי ואסתר יום לפני המלחמה בי"ד באדר, ותענית אסתר היא זכר להתקהלות זו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באופן אחר, [[רב אחאי גאון]]{{הערה|שאילתות דרב אחאי, ויקרא}} כתב כי מקור המנהג הוא בדברי הגמרא כי י"ג באדר הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוטון|</ins>זמן קהילה לכל היא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>. [[רבינו תם]] הסביר כי ההתקהלות הייתה בתענית שהתענו עם ישראל בימי מרדכי ואסתר יום לפני המלחמה בי"ד באדר, ותענית אסתר היא זכר להתקהלות זו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי יוסף קארו]] בספרו מגיד מישרים מביא טעם נוסף למנהג התענית וכותב כי מטרתה היא להכניע את היצר הרע שעלול להתעורר בעקבות השתייה בפורים: &quot;סמאל וחוייא בישא דרכם להכניס שמחה בלבות בני אדם ולתת בלבם לאכול ולשתות. ואח&quot;כ עולה ומסטין, וזהו סוד התענית שמתענין בי&quot;ג באדר, והוא להכניע כחו מלהשטין&quot;. יחד עם הכנעת יצר הרע, רבי יוסף קארו מוסיף כי יש בתענית זו גם אמירה כי השתייה והאכילה איננה למען התאווה אלא לעבודת הקב&quot;ה, ולכן מקדימים להתענות קודם לחג על מנת להכניע את היצר הרע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי יוסף קארו]] בספרו מגיד מישרים מביא טעם נוסף למנהג התענית וכותב כי מטרתה היא להכניע את היצר הרע שעלול להתעורר בעקבות השתייה בפורים: &quot;סמאל וחוייא בישא דרכם להכניס שמחה בלבות בני אדם ולתת בלבם לאכול ולשתות. ואח&quot;כ עולה ומסטין, וזהו סוד התענית שמתענין בי&quot;ג באדר, והוא להכניע כחו מלהשטין&quot;. יחד עם הכנעת יצר הרע, רבי יוסף קארו מוסיף כי יש בתענית זו גם אמירה כי השתייה והאכילה איננה למען התאווה אלא לעבודת הקב&quot;ה, ולכן מקדימים להתענות קודם לחג על מנת להכניע את היצר הרע.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גדר החיוב==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גדר החיוב==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבית יוסף {{#makor-new:אורח חיים תרפו|בית-יוסף-אורח-חיים|תרפו|null}} הביא{{הערה|בשם השיבולי הלקט (סימן קצד)}} את דברי רש&quot;י כי למרות שמדובר רק במנהג, עדיין אין לאדם לפרוש מן הציבור- &quot;תענית זו אינו מדברי תורה ולא מדברי סופרים אלא מנהג בעלמא... ואף על פי כן אסור לו לאדם לפרוש מן הציבור&quot;. דברים אלו נפסקו גם בדברי הרמ&quot;א שפסק כי מכיוון שהתענית איננה חובה- יש להקל בה בשעת הצורך כגון למעוברת, מניקה או חולה שאין בו סכנה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבית יוסף {{#makor-new:אורח חיים תרפו|בית-יוסף-אורח-חיים|תרפו|null}} הביא{{הערה|בשם השיבולי הלקט (סימן קצד)}} את דברי רש&quot;י כי למרות שמדובר רק במנהג, עדיין אין לאדם לפרוש מן הציבור- &quot;תענית זו אינו מדברי תורה ולא מדברי סופרים אלא מנהג בעלמא... ואף על פי כן אסור לו לאדם לפרוש מן הציבור&quot;. דברים אלו נפסקו גם בדברי הרמ&quot;א שפסק כי מכיוון שהתענית איננה חובה- יש להקל בה בשעת הצורך כגון למעוברת, מניקה או חולה שאין בו סכנה.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-156500:rev-159140:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=156500&oldid=prev 2022-03-16T10:00:14Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:00, 16 במרץ 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תענית אסתר]] הוא יום [[צום]] החל בי"ג באדר. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צום </del>זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </del>זכר לתעניות שהתענתה אסתר לפני שנכנסה אל המלך כדי לבטל את הגזירה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:אסתר ד טז|תנ"ך-אסתר|ד|טז}}</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזכר </del>לתענית שהתענו ישראל בי"ג באדר באותה שנה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תענית אסתר]] הוא יום [[צום]] החל בי"ג באדר. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפוסקים הובאו מספר טעמים למנהג לצום </ins>זה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וביניהם שהוא </ins>זכר לתעניות שהתענתה אסתר לפני שנכנסה אל המלך כדי לבטל את הגזירה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או זכר </ins>לתענית שהתענו ישראל בי"ג באדר באותה שנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפני המלחמה בגויים שקמו להשמידם. דיני היום הוא כשאר הצומות הקלים, אם כי נוהגים להקל בו מעט יותר בשעת הצורך, וכן אין בו נפילת אפיים ואמירת אבינו מלכנו לפי שהוא יום לפני פורים. כאשר י"ג באדר חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי, ואין דוחים אותה לראשון כבשאר הצומות, לפי שביום זה חל פורים</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רקע</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טעם הצום</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בי"ג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באדר</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בימי </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרדכי</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסתר המלכה|אסתר</del>]], <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נקהלו היהודים כדי להלחם באויביהם ולהנצל מידם. באותו יום צמו היהודים והתפללו לה' שיושיעם מצרתם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על אף שצום תענית אסתר לא מוזכר במפורש במשנה ובגמרא, החל מתקופת הגאונים התחילו לנהוג לצום ביום י"ג באדר. לפני חורבן בית המקדש השני, </ins>בי"ג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[אדר]] נהגו שלא להתענות ולא להספיד</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפני שביום זה חל </ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יום ניקנור</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המוזכר ב</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגילת תענית</ins>]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז ניתן היה לצום בי"ג באדר</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דעות אחרות גורסות </del>כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תענית </del>אסתר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נקבעה לזכר צומה של אסתר המלכה </del>לפני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגעתה ל</del>[[אחשוורוש]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להזמין אותו ואת המן למשתה הראשון</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסתר הולכת למלך מיוזמתה בעקבות בקשתו של מרדכי בכדי לבטל </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אשר שנגזר על היהודים על ידי המן</del>. אסתר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסכימה </del>אמנם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגשת אל המלך</del>, על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף הסכנה הצפויה לה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך היא מבקשת מבני עמה לצום במשך שלושה ימים לפני כן וכן היא ונערותיה צמות</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> אף על פי שצום זה ארך שלושה ימים, כפי שנאמר: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים" </del>{{#makor-new:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסתר ד טז</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תנ"ך</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסתר</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טז</del>}}, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכל מקום הקלו חכמים וקבעו את </del>התענית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליום אחד בלבד</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות תעניות ה ה|רמב"ם-תעניות|ה|ה}} מסביר </ins>כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טעם המנהג הוא זכר לתענית שביקשה </ins>אסתר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכל העם להתענות עליה </ins>לפני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כניסתה </ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחשוורוש|למלך </ins>אחשוורוש]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוטון|לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי}}</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסוף המגילה גם מובא כי היהודים קיבלו עליהם לקיים את ימי הפורים ויחד איתם גם </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברי הצומות-{{ציטוטון|לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם..</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם}}, ומכאן סמכו לתקן את תענית </ins>אסתר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins>אמנם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[אבן עזרא]] מבאר כי אין כוונת הפסוק לתענית אסתר אלא לכך שהיהודים קיבלו </ins>על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עצמם לחגוג את ימי הפורים כשם שקיבלו לצום בתעניות החורבן</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש בפסוק רק זכר למנהג התענית המאוחר</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למרות שהתענית שהנהיגה אסתר הייתה בחודש ניסן </ins>{{#makor-new:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגילה טו א</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגילה</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טו</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</ins>}}, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במסכת סופרים מבואר כי </ins>התענית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הועברה לפני פורים לפי שאין מתענים בימי ניסן {{#makor-new:מסכת סופרים כא א|מסכתות-קטנות-סופרים|כא|א}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפני חורבן בית המקדש השני</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בי"ג ב</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדר</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נהגו שלא להתענות ולא להספיד</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפני שביום זה חל </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יום ניקנור</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המוזכר ב[[מגילת תענית]], אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז צמים </del>בי"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג </del>באדר.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באופן אחר</ins>, [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רב אחאי גאון</ins>]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|שאילתות דרב אחאי</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויקרא}} כתב כי מקור המנהג הוא בדברי הגמרא כי י"ג באדר הוא "זמן קהילה לכל היא". </ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבינו תם</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסביר כי ההתקהלות הייתה בתענית שהתענו עם ישראל בימי מרדכי ואסתר יום לפני המלחמה </ins>בי"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד </ins>באדר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ותענית אסתר היא זכר להתקהלות זו</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכיון שתענית אסתר אינה מ</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ארבעה צומות</del>]], ולא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נזכרה בפירוש בכתובים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקילים בה יותר מבשאר תעניות</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יוסף קארו</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספרו מגיד מישרים מביא טעם נוסף למנהג התענית וכותב כי מטרתה היא להכניע את היצר הרע שעלול להתעורר בעקבות השתייה בפורים: "סמאל וחוייא בישא דרכם להכניס שמחה בלבות בני אדם ולתת בלבם לאכול ולשתות. ואח"כ עולה ומסטין</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזהו סוד התענית שמתענין בי"ג באדר, והוא להכניע כחו מלהשטין". יחד עם הכנעת יצר הרע, רבי יוסף קארו מוסיף כי יש בתענית זו גם אמירה כי השתייה והאכילה איננה למען התאווה אלא לעבודת הקב"ה, ולכן מקדימים להתענות קודם לחג על מנת להכניע את היצר הרע.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==גדר החיוב==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבית יוסף {{#makor-new:אורח חיים תרפו|בית-יוסף-אורח-חיים|תרפו|null}} הביא{{הערה|בשם השיבולי הלקט (סימן קצד)}} את דברי רש"י כי למרות שמדובר רק במנהג, עדיין אין לאדם לפרוש מן הציבור- "תענית זו אינו מדברי תורה </ins>ולא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדברי סופרים אלא מנהג בעלמא... ואף על פי כן אסור לו לאדם לפרוש מן הציבור". דברים אלו נפסקו גם בדברי הרמ"א שפסק כי מכיוון שהתענית איננה חובה- יש להקל בה בשעת הצורך כגון למעוברת</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מניקה או חולה שאין בו סכנה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דינים שונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דינים שונים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיוון שיסוד תענית אסתר ממנהג, במצב של ספק נוטים יותר לקולא. לפיכך יולדת כל עשרים וארבעה חודש פטורה מהצום, ואף שלגבי הצומות הקלים, נחלקו בזה הפוסקים, ורובם מחמירים, כמבואר לעיל ז, ח, בתענית אסתר יש מקום להקל. חתן וכלה בשבעת ימי המשתה ובעלי הברית, חייבים בצומות הקלים ופטורים מתענית אסתר {{מקור|שער הציון תרפו, טז, יחווה דעת ב, עח}}. ה[[רמ"א]] {{#makor-new:אורח חיים תרפו ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרפו|ב}} פסק כי בעלי הברית צריכים לצום, וכן נוהגים רבים, אבל לחתן וכלה מקילים. כמו כן פסק הרמ"א שכואבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>עיניים שמצטערים הרבה לא יתענו, וישלימו את הצום ביום אחר. כלומר, שאף שאינם נחשבים חולים, כיוון שהם מצטערים, מותר להם להשלים את הצום ביום אחר, מה שאין כן בשאר הצומות הקלים, שמצטערים חייבים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיוון שיסוד תענית אסתר ממנהג, במצב של ספק נוטים יותר לקולא. לפיכך יולדת כל עשרים וארבעה חודש פטורה מהצום, ואף שלגבי הצומות הקלים, נחלקו בזה הפוסקים, ורובם מחמירים, כמבואר לעיל ז, ח, בתענית אסתר יש מקום להקל. חתן וכלה בשבעת ימי המשתה ובעלי הברית, חייבים בצומות הקלים ופטורים מתענית אסתר {{מקור|שער הציון תרפו, טז, יחווה דעת ב, עח}}. ה[[רמ"א]] {{#makor-new:אורח חיים תרפו ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרפו|ב}} פסק כי בעלי הברית צריכים לצום, וכן נוהגים רבים, אבל לחתן וכלה מקילים. כמו כן פסק הרמ"א שכואבי עיניים שמצטערים הרבה לא יתענו, וישלימו את הצום ביום אחר. כלומר, שאף שאינם נחשבים חולים, כיוון שהם מצטערים, מותר להם להשלים את הצום ביום אחר, מה שאין כן בשאר הצומות הקלים, שמצטערים חייבים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דיני התפילות והקריאה בתורה בתענית אסתר בשחרית ובמנחה כדין הצומות הקלים, אולם כיוון שהוא ערב פורים, אין נופלים אפיים במנחה {{#makor-new:משנה ברורה  קלא לג|פרשנות-שו&quot;ע-מ&quot;ב-או&quot;ח|קלא|לג}}. למנהג אשכנזים שרגילים לומר &#039;אבינו-מלכנו&#039; בשחרית ומנחה של תענית, אין אומרים &#039;אבינו-מלכנו&#039; במנחה. וכאשר י&quot;ג באדר חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי, ואזי התענית אינה בערב פורים, וממילא מתפללים מנחה כבכל הצומות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דיני התפילות והקריאה בתורה בתענית אסתר בשחרית ובמנחה כדין הצומות הקלים, אולם כיוון שהוא ערב פורים, אין נופלים אפיים במנחה {{#makor-new:משנה ברורה  קלא לג|פרשנות-שו&quot;ע-מ&quot;ב-או&quot;ח|קלא|לג}}. למנהג אשכנזים שרגילים לומר &#039;אבינו-מלכנו&#039; בשחרית ומנחה של תענית, אין אומרים &#039;אבינו-מלכנו&#039; במנחה. וכאשר י&quot;ג באדר חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי, ואזי התענית אינה בערב פורים, וממילא מתפללים מנחה כבכל הצומות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תענית אסתר שחלה בשבת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תענית אסתר שחלה בשבת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף הכלל [[אקדומי פורענותא לא מקדמינן]] הקובע שאין להקדים תעניות העתידות לחול בשבת אלא לאחר אותן לראשון, הגמרא במגילה {{#makor-new:מגילה ה א|בבלי-מגילה|ה|א}} קובעת שכאשר תענית אסתר חלה בשבת מקדימים אותה לחמישי. ה[[ריטב&quot;א]] {{#makor-new:מגילה ה א|ראשונים-חידושי-הריטב&quot;א-מגילה|ה|א}} מפרש שתענית אסתר אינה מוגדרת בתור פורענות אלא רק בתור צום של תשובה ולכן אין בהקדמתה משום הקדמת פורענות. מנגד, ה[[מגיד משנה]] {{#makor-new:הלכות תעניות ה ה|פרשנות-רמב&quot;ם-מגיד-משנה-תעניות|ה|ה}} מסביר שמדובר בעניין טכני שהרי אין אפשרות לאחר את תענית אסתר משום שיום לאחריה חל כבר [[חג הפורים]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף הכלל [[אקדומי פורענותא לא מקדמינן]] הקובע שאין להקדים תעניות העתידות לחול בשבת אלא לאחר אותן לראשון, הגמרא במגילה {{#makor-new:מגילה ה א|בבלי-מגילה|ה|א}} קובעת שכאשר תענית אסתר חלה בשבת מקדימים אותה לחמישי. ה[[ריטב&quot;א]] {{#makor-new:מגילה ה א|ראשונים-חידושי-הריטב&quot;א-מגילה|ה|א}} מפרש שתענית אסתר אינה מוגדרת בתור פורענות אלא רק בתור צום של תשובה ולכן אין בהקדמתה משום הקדמת פורענות. מנגד, ה[[מגיד משנה]] {{#makor-new:הלכות תעניות ה ה|פרשנות-רמב&quot;ם-מגיד-משנה-תעניות|ה|ה}} מסביר שמדובר בעניין טכני שהרי אין אפשרות לאחר את תענית אסתר משום שיום לאחריה חל כבר [[חג הפורים]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פורים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פורים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138390:rev-156500:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=138390&oldid=prev 2020-03-08T21:22:29Z

<p><span class="autocomment">רקע</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:22, 8 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיון שתענית אסתר אינה מ[[ארבעה צומות]], ולא נזכרה בפירוש בכתובים, מקילים בה יותר מבשאר תעניות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיון שתענית אסתר אינה מ[[ארבעה צומות]], ולא נזכרה בפירוש בכתובים, מקילים בה יותר מבשאר תעניות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==דינים שונים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכיוון שיסוד תענית אסתר ממנהג, במצב של ספק נוטים יותר לקולא. לפיכך יולדת כל עשרים וארבעה חודש פטורה מהצום, ואף שלגבי הצומות הקלים, נחלקו בזה הפוסקים, ורובם מחמירים, כמבואר לעיל ז, ח, בתענית אסתר יש מקום להקל. חתן וכלה בשבעת ימי המשתה ובעלי הברית, חייבים בצומות הקלים ופטורים מתענית אסתר {{מקור|שער הציון תרפו, טז, יחווה דעת ב, עח}}. ה[[רמ"א]] {{#makor-new:אורח חיים תרפו ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרפו|ב}} פסק כי בעלי הברית צריכים לצום, וכן נוהגים רבים, אבל לחתן וכלה מקילים. כמו כן פסק הרמ"א שכואבי  עיניים שמצטערים הרבה לא יתענו, וישלימו את הצום ביום אחר. כלומר, שאף שאינם נחשבים חולים, כיוון שהם מצטערים, מותר להם להשלים את הצום ביום אחר, מה שאין כן בשאר הצומות הקלים, שמצטערים חייבים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דיני התפילות והקריאה בתורה בתענית אסתר בשחרית ובמנחה כדין הצומות הקלים, אולם כיוון שהוא ערב פורים, אין נופלים אפיים במנחה {{#makor-new:משנה ברורה  קלא לג|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|קלא|לג}}. למנהג אשכנזים שרגילים לומר 'אבינו-מלכנו' בשחרית ומנחה של תענית, אין אומרים 'אבינו-מלכנו' במנחה. וכאשר י"ג באדר חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי, ואזי התענית אינה בערב פורים, וממילא מתפללים מנחה כבכל הצומות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תענית אסתר שחלה בשבת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תענית אסתר שחלה בשבת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף הכלל [[אקדומי פורענותא לא מקדמינן]] הקובע שאין להקדים תעניות העתידות לחול בשבת אלא לאחר אותן לראשון, הגמרא במגילה {{#makor-new:מגילה ה א|בבלי-מגילה|ה|א}} קובעת שכאשר תענית אסתר חלה בשבת מקדימים אותה לחמישי. ה[[ריטב&quot;א]] {{#makor-new:מגילה ה א|ראשונים-חידושי-הריטב&quot;א-מגילה|ה|א}} מפרש שתענית אסתר אינה מוגדרת בתור פורענות אלא רק בתור צום של תשובה ולכן אין בהקדמתה משום הקדמת פורענות. מנגד, ה[[מגיד משנה]] {{#makor-new:הלכות תעניות ה ה|פרשנות-רמב&quot;ם-מגיד-משנה-תעניות|ה|ה}} מסביר שמדובר בעניין טכני שהרי אין אפשרות לאחר את תענית אסתר משום שיום לאחריה חל כבר [[חג הפורים]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף הכלל [[אקדומי פורענותא לא מקדמינן]] הקובע שאין להקדים תעניות העתידות לחול בשבת אלא לאחר אותן לראשון, הגמרא במגילה {{#makor-new:מגילה ה א|בבלי-מגילה|ה|א}} קובעת שכאשר תענית אסתר חלה בשבת מקדימים אותה לחמישי. ה[[ריטב&quot;א]] {{#makor-new:מגילה ה א|ראשונים-חידושי-הריטב&quot;א-מגילה|ה|א}} מפרש שתענית אסתר אינה מוגדרת בתור פורענות אלא רק בתור צום של תשובה ולכן אין בהקדמתה משום הקדמת פורענות. מנגד, ה[[מגיד משנה]] {{#makor-new:הלכות תעניות ה ה|פרשנות-רמב&quot;ם-מגיד-משנה-תעניות|ה|ה}} מסביר שמדובר בעניין טכני שהרי אין אפשרות לאחר את תענית אסתר משום שיום לאחריה חל כבר [[חג הפורים]].</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138388:rev-138390:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=138388&oldid=prev 2020-03-08T21:17:36Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:17, 8 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יום [[צום]] החל בי"ג באדר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תענית אסתר]] הוא </ins>יום [[צום]] החל בי"ג באדר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. צום זה הוא זכר לתעניות שהתענתה אסתר לפני שנכנסה אל המלך כדי לבטל את הגזירה {{#makor-new:אסתר ד טז|תנ"ך-אסתר|ד|טז}}, וזכר לתענית שהתענו ישראל בי"ג באדר באותה שנה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==רקע==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בי&quot;ג באדר, בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר המלכה|אסתר]], נקהלו היהודים כדי להלחם באויביהם ולהנצל מידם. באותו יום צמו היהודים והתפללו לה&#039; שיושיעם מצרתם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בי&quot;ג באדר, בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר המלכה|אסתר]], נקהלו היהודים כדי להלחם באויביהם ולהנצל מידם. באותו יום צמו היהודים והתפללו לה&#039; שיושיעם מצרתם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעות אחרות גורסות כי תענית אסתר נקבעה לזכר צומה של אסתר המלכה לפני הגעתה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחשוורוש </del>להזמין אותו ואת המן למשתה הראשון. אסתר הולכת למלך מיוזמתה בעקבות בקשתו של מרדכי בכדי לבטל את אשר שנגזר על היהודים על ידי המן. אסתר מסכימה אמנם לגשת אל המלך, על אף הסכנה הצפויה לה, אך היא מבקשת מבני עמה לצום במשך שלושה ימים לפני כן וכן היא ונערותיה צמות. אף על פי שצום זה ארך שלושה ימים, כפי שנאמר: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</del>אסתר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>טז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;</del>, מכל מקום הקלו חכמים וקבעו את התענית ליום אחד בלבד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעות אחרות גורסות כי תענית אסתר נקבעה לזכר צומה של אסתר המלכה לפני הגעתה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[אחשוורוש]] </ins>להזמין אותו ואת המן למשתה הראשון. אסתר הולכת למלך מיוזמתה בעקבות בקשתו של מרדכי בכדי לבטל את אשר שנגזר על היהודים על ידי המן. אסתר מסכימה אמנם לגשת אל המלך, על אף הסכנה הצפויה לה, אך היא מבקשת מבני עמה לצום במשך שלושה ימים לפני כן וכן היא ונערותיה צמות. אף על פי שצום זה ארך שלושה ימים, כפי שנאמר: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:</ins>אסתר ד טז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תנ"ך-אסתר|ד|טז}}</ins>, מכל מקום הקלו חכמים וקבעו את התענית ליום אחד בלבד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפני חורבן בית המקדש השני, בי&quot;ג ב[[אדר]] נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל [[יום ניקנור]] המוזכר ב[[מגילת תענית]], אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז צמים בי&quot;ג באדר.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפני חורבן בית המקדש השני, בי&quot;ג ב[[אדר]] נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל [[יום ניקנור]] המוזכר ב[[מגילת תענית]], אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז צמים בי&quot;ג באדר.  </div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=137991&oldid=prev 2020-02-11T20:16:22Z

<p><span class="autocomment">תענית אסתר שחלה בשבת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:16, 11 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיון שתענית אסתר אינה מ[[ארבעה צומות]], ולא נזכרה בפירוש בכתובים, מקילים בה יותר מבשאר תעניות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיון שתענית אסתר אינה מ[[ארבעה צומות]], ולא נזכרה בפירוש בכתובים, מקילים בה יותר מבשאר תעניות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תענית אסתר שחלה בשבת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תענית אסתר שחלה בשבת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף הכלל [[אקדומי פורענותא לא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקדימינן</del>]], הגמרא במגילה {{#makor-new:מגילה ה א|בבלי-מגילה|ה|א}} קובעת שכאשר תענית אסתר חלה בשבת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין מאחרים אותה ליום ראשון אלא </del>מקדימים אותה לחמישי. ה[[ריטב"א]] {{#makor-new:מגילה ה א|ראשונים-חידושי-הריטב"א-מגילה|ה|א}} מפרש שתענית אסתר אינה מוגדרת בתור פורענות אלא רק בתור צום של תשובה ולכן אין בהקדמתה משום הקדמת פורענות. מנגד, ה[[מגיד משנה]] {{#makor-new:הלכות תעניות ה ה|פרשנות-רמב"ם-מגיד-משנה-תעניות|ה|ה}} מסביר שמדובר בעניין טכני שהרי אין אפשרות לאחר את תענית אסתר משום שיום לאחריה חל כבר [[חג הפורים]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף הכלל [[אקדומי פורענותא לא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקדמינן</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקובע שאין להקדים תעניות העתידות לחול בשבת אלא לאחר אותן לראשון</ins>, הגמרא במגילה {{#makor-new:מגילה ה א|בבלי-מגילה|ה|א}} קובעת שכאשר תענית אסתר חלה בשבת מקדימים אותה לחמישי. ה[[ריטב"א]] {{#makor-new:מגילה ה א|ראשונים-חידושי-הריטב"א-מגילה|ה|א}} מפרש שתענית אסתר אינה מוגדרת בתור פורענות אלא רק בתור צום של תשובה ולכן אין בהקדמתה משום הקדמת פורענות. מנגד, ה[[מגיד משנה]] {{#makor-new:הלכות תעניות ה ה|פרשנות-רמב"ם-מגיד-משנה-תעניות|ה|ה}} מסביר שמדובר בעניין טכני שהרי אין אפשרות לאחר את תענית אסתר משום שיום לאחריה חל כבר [[חג הפורים]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-137990:rev-137991:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=137990&oldid=prev 2020-02-11T20:15:12Z

<p><span class="autocomment">תענית אסתר שחלה בשבת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:15, 11 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיון שתענית אסתר אינה מ[[ארבעה צומות]], ולא נזכרה בפירוש בכתובים, מקילים בה יותר מבשאר תעניות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיון שתענית אסתר אינה מ[[ארבעה צומות]], ולא נזכרה בפירוש בכתובים, מקילים בה יותר מבשאר תעניות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תענית אסתר שחלה בשבת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תענית אסתר שחלה בשבת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף הכלל [[אקדומי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פורעניתא </del>לא מקדימינן]], הגמרא במגילה {{#makor-new:מגילה ה א|בבלי-מגילה|ה|א}} קובעת שכאשר תענית אסתר חלה בשבת אין מאחרים אותה ליום ראשון אלא מקדימים אותה לחמישי. ה[[ריטב"א]] {{#makor-new:מגילה ה א|ראשונים-חידושי-הריטב"א-מגילה|ה|א}} מפרש שתענית אסתר אינה מוגדרת בתור פורענות אלא רק בתור צום של תשובה ולכן אין בהקדמתה משום הקדמת פורענות. מנגד, ה[[מגיד משנה]] {{#makor-new:הלכות תעניות ה ה|פרשנות-רמב"ם-מגיד-משנה-תעניות|ה|ה}} מסביר שמדובר בעניין טכני שהרי אין אפשרות לאחר את תענית אסתר משום שיום לאחריה חל כבר [[חג הפורים]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על אף הכלל [[אקדומי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פורענותא </ins>לא מקדימינן]], הגמרא במגילה {{#makor-new:מגילה ה א|בבלי-מגילה|ה|א}} קובעת שכאשר תענית אסתר חלה בשבת אין מאחרים אותה ליום ראשון אלא מקדימים אותה לחמישי. ה[[ריטב"א]] {{#makor-new:מגילה ה א|ראשונים-חידושי-הריטב"א-מגילה|ה|א}} מפרש שתענית אסתר אינה מוגדרת בתור פורענות אלא רק בתור צום של תשובה ולכן אין בהקדמתה משום הקדמת פורענות. מנגד, ה[[מגיד משנה]] {{#makor-new:הלכות תעניות ה ה|פרשנות-רמב"ם-מגיד-משנה-תעניות|ה|ה}} מסביר שמדובר בעניין טכני שהרי אין אפשרות לאחר את תענית אסתר משום שיום לאחריה חל כבר [[חג הפורים]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-137989:rev-137990:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=137989&oldid=prev 2020-02-11T20:14:32Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:14, 11 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיון שתענית אסתר אינה מ[[ארבעה צומות]], ולא נזכרה בפירוש בכתובים, מקילים בה יותר מבשאר תעניות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיון שתענית אסתר אינה מ[[ארבעה צומות]], ולא נזכרה בפירוש בכתובים, מקילים בה יותר מבשאר תעניות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==תענית אסתר שחלה בשבת==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על אף הכלל [[אקדומי פורעניתא לא מקדימינן]], הגמרא במגילה {{#makor-new:מגילה ה א|בבלי-מגילה|ה|א}} קובעת שכאשר תענית אסתר חלה בשבת אין מאחרים אותה ליום ראשון אלא מקדימים אותה לחמישי. ה[[ריטב"א]] {{#makor-new:מגילה ה א|ראשונים-חידושי-הריטב"א-מגילה|ה|א}} מפרש שתענית אסתר אינה מוגדרת בתור פורענות אלא רק בתור צום של תשובה ולכן אין בהקדמתה משום הקדמת פורענות. מנגד, ה[[מגיד משנה]] {{#makor-new:הלכות תעניות ה ה|פרשנות-רמב"ם-מגיד-משנה-תעניות|ה|ה}} מסביר שמדובר בעניין טכני שהרי אין אפשרות לאחר את תענית אסתר משום שיום לאחריה חל כבר [[חג הפורים]].</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צומות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-104844:rev-137989:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=104844&oldid=prev 2017-03-09T15:41:52Z

<p>הוספת מידע בנוגע לצום של אסתר</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:41, 9 במרץ 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בי&quot;ג באדר, בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר המלכה|אסתר]], נקהלו היהודים כדי להלחם באויביהם ולהנצל מידם. באותו יום צמו היהודים והתפללו לה&#039; שיושיעם מצרתם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בי&quot;ג באדר, בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר המלכה|אסתר]], נקהלו היהודים כדי להלחם באויביהם ולהנצל מידם. באותו יום צמו היהודים והתפללו לה&#039; שיושיעם מצרתם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעות אחרות גורסות כי תענית אסתר נקבעה לזכר צומה של אסתר המלכה לפני הגעתה לאחשוורוש להזמין אותו ואת המן למשתה הראשון. אף על פי שצום זה ארך שלושה ימים, כפי שנאמר: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים"&lt;ref&gt;אסתר, ד, טז&lt;/ref&gt;, מכל מקום הקלו חכמים וקבעו את התענית ליום אחד בלבד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעות אחרות גורסות כי תענית אסתר נקבעה לזכר צומה של אסתר המלכה לפני הגעתה לאחשוורוש להזמין אותו ואת המן למשתה הראשון. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסתר הולכת למלך מיוזמתה בעקבות בקשתו של מרדכי בכדי לבטל את אשר שנגזר על היהודים על ידי המן. אסתר מסכימה אמנם לגשת אל המלך, על </ins>אף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסכנה הצפויה לה, אך היא מבקשת מבני עמה לצום במשך שלושה ימים לפני כן וכן היא ונערותיה צמות. אף </ins>על פי שצום זה ארך שלושה ימים, כפי שנאמר: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים"&lt;ref&gt;אסתר, ד, טז&lt;/ref&gt;, מכל מקום הקלו חכמים וקבעו את התענית ליום אחד בלבד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפני חורבן בית המקדש השני, בי&quot;ג ב[[אדר]] נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל [[יום ניקנור]] המוזכר ב[[מגילת תענית]], אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז צמים בי&quot;ג באדר.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפני חורבן בית המקדש השני, בי&quot;ג ב[[אדר]] נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל [[יום ניקנור]] המוזכר ב[[מגילת תענית]], אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז צמים בי&quot;ג באדר.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פורים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פורים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt;</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-104843:rev-104844:php=table --> </table>

212.76.107.224