https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95תנא דבי אליהו - היסטוריית גרסאות2026-05-04T05:46:10Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=101083&oldid=prevDo2or: /* העיסוק בספר */2016-03-08T14:20:18Z<p><span class="autocomment">העיסוק בספר</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:20, 8 במרץ 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==העיסוק בספר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==העיסוק בספר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספרים רבים כתבו על גדול מעלת הלימוד בספר תנא דבי אליהו, ובייחוד במוצאי שבתות. [[רבי חיים פלאג'י]] כותב שבעת מגפה שפרצה "נהגתי בעצמי הולך סגולתא ללמוד עם בני הגדול הוא [[רבי אברהם פלאג'י|אברהם]] נר"ו בהאי ספרא בחדא צוותא בלילות בזמן שכיבה סמוך לקריאת שמע שעל המיטה"<ref>שער ספר "לוח ארז" על תנא דבי אליהו</ref>, וכתב גם "דהלומד בספר התורה הזה סדר אליהו רבה וסדר אליהו זוטא יהיה למגן וצינה לבטל תר"ה חיילות, דאית ביה תרתי, זכותי דאבא אליהו וזכות התורה שלומד. ואהני ליה שלא ישכח תלמודו..."<ref>לוח ארז סדא"ז פ"ה ד"ה 'שאלמלא'</ref>. גם [[רבי שמחה בונים מפשיסחא]] נהג ללמוד בכל יום בספר זה עם תלמידו ר' שמואל משינאוי<ref>בפירושו של ר' שמואל 'רמתיים צופים', תנד"ר פ"א ל"ד, ותנד"ז פכ"ב א</ref>. במעלת הספר כתב ר' שמואל הידא אמר<ref>הקדמת "מר קשישא" לפירוש זקוקין דנורא, עמוד ה</ref>: "שכל מי שיקרא בו מובטח אני בו שיעורר לבבו לעסוק בתורה ובמצוות לשמה ויעשה מלבוש קדוש לנשמתו ויתיירא מן היום הדין הגדול והנורא...", וכן [[רבי לוי יצחק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבריטשוב</del>]]<ref>הסכמתו לפירוש "ישועות יעקב"</ref> ועוד רבים<ref>ראה במבוא לתנא דבי אליהו המבואר מהדורת מנחת ישראל תשס"א אות ז'-ח'</ref></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספרים רבים כתבו על גדול מעלת הלימוד בספר תנא דבי אליהו, ובייחוד במוצאי שבתות. [[רבי חיים פלאג'י]] כותב שבעת מגפה שפרצה "נהגתי בעצמי הולך סגולתא ללמוד עם בני הגדול הוא [[רבי אברהם פלאג'י|אברהם]] נר"ו בהאי ספרא בחדא צוותא בלילות בזמן שכיבה סמוך לקריאת שמע שעל המיטה"<ref>שער ספר "לוח ארז" על תנא דבי אליהו</ref>, וכתב גם "דהלומד בספר התורה הזה סדר אליהו רבה וסדר אליהו זוטא יהיה למגן וצינה לבטל תר"ה חיילות, דאית ביה תרתי, זכותי דאבא אליהו וזכות התורה שלומד. ואהני ליה שלא ישכח תלמודו..."<ref>לוח ארז סדא"ז פ"ה ד"ה 'שאלמלא'</ref>. גם [[רבי שמחה בונים מפשיסחא]] נהג ללמוד בכל יום בספר זה עם תלמידו ר' שמואל משינאוי<ref>בפירושו של ר' שמואל 'רמתיים צופים', תנד"ר פ"א ל"ד, ותנד"ז פכ"ב א</ref>. במעלת הספר כתב ר' שמואל הידא אמר<ref>הקדמת "מר קשישא" לפירוש זקוקין דנורא, עמוד ה</ref>: "שכל מי שיקרא בו מובטח אני בו שיעורר לבבו לעסוק בתורה ובמצוות לשמה ויעשה מלבוש קדוש לנשמתו ויתיירא מן היום הדין הגדול והנורא...", וכן [[רבי לוי יצחק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מברדיטשוב</ins>]]<ref>הסכמתו לפירוש "ישועות יעקב"</ref> ועוד רבים<ref>ראה במבוא לתנא דבי אליהו המבואר מהדורת מנחת ישראל תשס"א אות ז'-ח'</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מדרשי אגדה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מדרשי אגדה]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-101082:rev-101083:php=table -->
</table>Do2orhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=101082&oldid=prev2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: /* העיסוק בספר */2016-03-08T14:17:57Z<p><span class="autocomment">העיסוק בספר</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:17, 8 במרץ 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==העיסוק בספר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==העיסוק בספר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספרים רבים כתבו על גדול מעלת הלימוד בספר תנא דבי אליהו, ובייחוד במוצאי שבתות. [[רבי חיים פלאג'י]] כותב שבעת מגפה שפרצה "נהגתי בעצמי הולך סגולתא ללמוד עם בני הגדול הוא [[רבי אברהם פלאג'י|אברהם]] נר"ו בהאי ספרא בחדא צוותא בלילות בזמן שכיבה סמוך לקריאת שמע שעל המיטה"<ref>שער ספר "לוח ארז" על תנא דבי אליהו</ref>, וכתב גם "דהלומד בספר התורה הזה סדר אליהו רבה וסדר אליהו זוטא יהיה למגן וצינה לבטל תר"ה חיילות, דאית ביה תרתי, זכותי דאבא אליהו וזכות התורה שלומד. ואהני ליה שלא ישכח תלמודו..."<ref>לוח ארז סדא"ז פ"ה ד"ה 'שאלמלא'</ref>. גם [[רבי שמחה בונים מפשיסחא]] נהג ללמוד בכל יום בספר זה עם תלמידו ר' שמואל משינאוי<ref>בפירושו של ר' שמואל 'רמתיים צופים', תנד"ר פ"א ל"ד, ותנד"ז פכ"ב א</ref>. במעלת הספר כתב ר' שמואל הידא אמר<ref>הקדמת "מר קשישא" לפירוש זקוקין דנורא, עמוד ה</ref>: "שכל מי שיקרא בו מובטח אני בו שיעורר לבבו לעסוק בתורה ובמצוות לשמה ויעשה מלבוש קדוש לנשמתו ויתיירא מן היום הדין הגדול והנורא...", וכן [[רבי לוי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יצקח </del>מבריטשוב]]<ref>הסכמתו לפירוש "ישועות יעקב"</ref> ועוד רבים<ref>ראה במבוא לתנא דבי אליהו המבואר מהדורת מנחת ישראל תשס"א אות ז'-ח'</ref></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספרים רבים כתבו על גדול מעלת הלימוד בספר תנא דבי אליהו, ובייחוד במוצאי שבתות. [[רבי חיים פלאג'י]] כותב שבעת מגפה שפרצה "נהגתי בעצמי הולך סגולתא ללמוד עם בני הגדול הוא [[רבי אברהם פלאג'י|אברהם]] נר"ו בהאי ספרא בחדא צוותא בלילות בזמן שכיבה סמוך לקריאת שמע שעל המיטה"<ref>שער ספר "לוח ארז" על תנא דבי אליהו</ref>, וכתב גם "דהלומד בספר התורה הזה סדר אליהו רבה וסדר אליהו זוטא יהיה למגן וצינה לבטל תר"ה חיילות, דאית ביה תרתי, זכותי דאבא אליהו וזכות התורה שלומד. ואהני ליה שלא ישכח תלמודו..."<ref>לוח ארז סדא"ז פ"ה ד"ה 'שאלמלא'</ref>. גם [[רבי שמחה בונים מפשיסחא]] נהג ללמוד בכל יום בספר זה עם תלמידו ר' שמואל משינאוי<ref>בפירושו של ר' שמואל 'רמתיים צופים', תנד"ר פ"א ל"ד, ותנד"ז פכ"ב א</ref>. במעלת הספר כתב ר' שמואל הידא אמר<ref>הקדמת "מר קשישא" לפירוש זקוקין דנורא, עמוד ה</ref>: "שכל מי שיקרא בו מובטח אני בו שיעורר לבבו לעסוק בתורה ובמצוות לשמה ויעשה מלבוש קדוש לנשמתו ויתיירא מן היום הדין הגדול והנורא...", וכן [[רבי לוי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יצחק </ins>מבריטשוב]]<ref>הסכמתו לפירוש "ישועות יעקב"</ref> ועוד רבים<ref>ראה במבוא לתנא דבי אליהו המבואר מהדורת מנחת ישראל תשס"א אות ז'-ח'</ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מדרשי אגדה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מדרשי אגדה]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-101081:rev-101082:php=table -->
</table>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=101081&oldid=prev2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: /* יחוסו לאליהו הנביא */2016-03-08T14:15:48Z<p><span class="autocomment">יחוסו לאליהו הנביא</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:15, 8 במרץ 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קו א$קו ע"א|כן}} נאמר שרב ענן היה רגיל לגילוי אליהו, עד שאליהו פסק מלהגלות אליו בעקבות הוראה שהורה, וכששב בתשובה בא אליהו ולימדו בתוך תיבה, "והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה סדר דאליהו זוטא". על פי [[רש"י]], סדר אליהו רבה הוא מה שלמדו בתוך התיבה ואליהו זוטא הוא מה שלמדו מחוץ לתיבה. על פי [[בעלי התוספות]] הספר נחלק לשניים משום שרב ענן למד אצל אליהו פעמיים, ובפעם הראשונה למד פי ארבע מהשניה, ולכן נקראו "רבה" (=גדול) ו"זוטא" (=קטן). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קו א$קו ע"א|כן}} נאמר שרב ענן היה רגיל לגילוי אליהו, עד שאליהו פסק מלהגלות אליו בעקבות הוראה שהורה, וכששב בתשובה בא אליהו ולימדו בתוך תיבה, "והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה סדר דאליהו זוטא". על פי [[רש"י]], סדר אליהו רבה הוא מה שלמדו בתוך התיבה ואליהו זוטא הוא מה שלמדו מחוץ לתיבה. על פי [[בעלי התוספות]] הספר נחלק לשניים משום שרב ענן למד אצל אליהו פעמיים, ובפעם הראשונה למד פי ארבע מהשניה, ולכן נקראו "רבה" (=גדול) ו"זוטא" (=קטן). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, היו שערערו על קביעה זו. [[רבי יצחק אברבנאל]]<ref>נחלת אבות על מס' אבות פ"ד שורש י"ד. וראה "מגן אבות" ל[[רשב"ץ]] חלק "קשת ומגן" פרק "סתירה אמונת הנוצרים".</ref> כתב: "שבמדרשו של חכם אחד שהיה שמו אליהו". [[רבי יששכר בער איילנבורג]] כותב בספרו "באר שבע"<ref>סנהדרין צב ע"א ושו"ת סי' ע"א</ref>: "אל תטעה לחשוב שזה אליהו הוא אליהו הנביא התשבי, אלא הוא התנא הרשום בהקדמת זרעים להר"מ אצל [[חוני המעגל]]" (כוונתו כנראה לתנא [[אליהועיני בן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקף</del>]] שמזכירו ה[[רמב"ם]] בהקדמתו למשנה<ref>ועיין "שם הגדולים" ל[[חיד"א]] ח"ב אות ס' ערך "סדר אליהו רבא" וכן בספרו יעיר אוזן מערכת תיו ובספרו אחורי תרעא השמטות למס' הוריות דף קכ ע"ב ובספרו פתח עינים סנהדרין צב ע"א שתמה על ה"באר שבע" משום ששמו של התנא ההוא היה אליהועיני ולא אליהו.</ref>). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, היו שערערו על קביעה זו. [[רבי יצחק אברבנאל]]<ref>נחלת אבות על מס' אבות פ"ד שורש י"ד. וראה "מגן אבות" ל[[רשב"ץ]] חלק "קשת ומגן" פרק "סתירה אמונת הנוצרים".</ref> כתב: "שבמדרשו של חכם אחד שהיה שמו אליהו". [[רבי יששכר בער איילנבורג]] כותב בספרו "באר שבע"<ref>סנהדרין צב ע"א ושו"ת סי' ע"א</ref>: "אל תטעה לחשוב שזה אליהו הוא אליהו הנביא התשבי, אלא הוא התנא הרשום בהקדמת זרעים להר"מ אצל [[חוני המעגל]]" (כוונתו כנראה לתנא [[אליהועיני בן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקוף</ins>]] שמזכירו ה[[רמב"ם]] בהקדמתו למשנה<ref>ועיין "שם הגדולים" ל[[חיד"א]] ח"ב אות ס' ערך "סדר אליהו רבא" וכן בספרו יעיר אוזן מערכת תיו ובספרו אחורי תרעא השמטות למס' הוריות דף קכ ע"ב ובספרו פתח עינים סנהדרין צב ע"א שתמה על ה"באר שבע" משום ששמו של התנא ההוא היה אליהועיני ולא אליהו.</ref>). </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם זאת, רוב חכמי ישראל במהלך הדורות סברו שמקור המדרשים הוא מאליהו הנביא ולא מתנא ששמו אליהו<ref>למשל: [[רבי צדקיה ב"ר אברהם הרופא]](שבלי הלקט ענין תפלה סי'ו ); [[רבי מאיר הלוי אבולעפיה]] (יד רמ"ה סנהדרין צז ע"ב); [[רבי ברוך מגרמייזא]] (ספר התרומה הל' עכו"ם סי' קלה); [[רבי אלעזר מגרמייזא]] (סוד רזי, וכן בפירוש הרוקח על התורה במדבר כה ג); [[רש"י]] (ספר הפרדס הלכות נדה עמ' ה); [[רבנו תם]] (ספר הישר חלק החידושים סי' קפ) ועוד.</ref>, וכך התקבל בבתי המדרש בישראל.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם זאת, רוב חכמי ישראל במהלך הדורות סברו שמקור המדרשים הוא מאליהו הנביא ולא מתנא ששמו אליהו<ref>למשל: [[רבי צדקיה ב"ר אברהם הרופא]](שבלי הלקט ענין תפלה סי'ו ); [[רבי מאיר הלוי אבולעפיה]] (יד רמ"ה סנהדרין צז ע"ב); [[רבי ברוך מגרמייזא]] (ספר התרומה הל' עכו"ם סי' קלה); [[רבי אלעזר מגרמייזא]] (סוד רזי, וכן בפירוש הרוקח על התורה במדבר כה ג); [[רש"י]] (ספר הפרדס הלכות נדה עמ' ה); [[רבנו תם]] (ספר הישר חלק החידושים סי' קפ) ועוד.</ref>, וכך התקבל בבתי המדרש בישראל. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מבנה הספר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מבנה הספר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בניגדו למדרשי חז"ל האחרים, ספר תנא דבי אליהו אינו עוסק במדרשים על הפסוקים, אלא עובר מענין לענין הקשור אליו. סגנון זה הקנה למדרש זה קושי מסוים בקרב העוסקים בו. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בניגדו למדרשי חז"ל האחרים, ספר תנא דבי אליהו אינו עוסק במדרשים על הפסוקים, אלא עובר מענין לענין הקשור אליו. סגנון זה הקנה למדרש זה קושי מסוים בקרב העוסקים בו. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-101080:rev-101081:php=table -->
</table>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=101080&oldid=prev2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 ב־14:13, 8 במרץ 20162016-03-08T14:13:37Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:13, 8 במרץ 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בניגדו למדרשי חז"ל האחרים, ספר תנא דבי אליהו אינו עוסק במדרשים על הפסוקים, אלא עובר מענין לענין הקשור אליו. סגנון זה הקנה למדרש זה קושי מסוים בקרב העוסקים בו. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בניגדו למדרשי חז"ל האחרים, ספר תנא דבי אליהו אינו עוסק במדרשים על הפסוקים, אלא עובר מענין לענין הקשור אליו. סגנון זה הקנה למדרש זה קושי מסוים בקרב העוסקים בו. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==נוסחאות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==נוסחאות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למדרש תנא דבי אליהו מצויים שני נוסחים עיקריים, האחד על פי כתב יד משנת ד'תתקמ"ו, והשני על פי כתב יד מרומי שנת ד'תתל"ג. הנוסח הראשון הודפס בונציה שנת שנ"ח, והשני הודפס בוינה שנת תר"ס. הנוסח הראשון הוא הנוסח היותר מקובל שהודפס ברוב הדפוסים ועליו נכתבו הפירושים. אולם, הוא נדפס עם שיבושים רבים. האו עבר הגהה מדוקדדקת ביותר על ידי רבי שמואל הידא, מחבר פירוש "זיקוקין דנורא ובעורין דאשא" על הספר, והוא הדפיסו בשני נוסחים, הנוסח הישן המשובש והנוסח המוגה על ידו. מאז, הודפס ברוב המהדורות רק הנוסח החדש, בניגוד לרצונו של המחבר<ref>בהקדמתו כתב "יראתי מאד לשלוח יד בדברים הקדושים של הנוסחא הישנה לטלה ולעקרה לגמרי, כי שמא הנוסחא הישנה היא נוסחא אמיתית ואני טעיתי בחסרון שכלי שלא הבנתי הנוסחא הישנה לע בוריה. לכן אני מזהיר באזהרה גדולה עצומה ונוראה שלא יתחיל המעיין לעיין בנוסחא החדשה עד שיעיין בתחילה היטב בנוסחא הישנה פעמיים ושלש וארבע בהשקפה גדולה עד מאד בדקדוק גדול ובישוב הדעת ובמתון...."</ref> ולמורת רוחם של כמה מחכמי ישראל<ref>מבוא [[רד"ל]] ל[[פרקי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרבי </del>אליעזר]], "בית צדיק, אות ו' בהגהה; [[הנצי"ב]] בהעמק שאלה שאילתא מ אות ד'; ר' מנחם מנדל לנדא בפירוש "עמק ברכה" על הסידור, בפירוש תפלת "לעולם יהא אדם" ועוד.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למדרש תנא דבי אליהו מצויים שני נוסחים עיקריים, האחד על פי כתב יד משנת ד'תתקמ"ו, והשני על פי כתב יד מרומי שנת ד'תתל"ג. הנוסח הראשון הודפס בונציה שנת שנ"ח, והשני הודפס בוינה שנת תר"ס. הנוסח הראשון הוא הנוסח היותר מקובל שהודפס ברוב הדפוסים ועליו נכתבו הפירושים. אולם, הוא נדפס עם שיבושים רבים. האו עבר הגהה מדוקדדקת ביותר על ידי רבי שמואל הידא, מחבר פירוש "זיקוקין דנורא ובעורין דאשא" על הספר, והוא הדפיסו בשני נוסחים, הנוסח הישן המשובש והנוסח המוגה על ידו. מאז, הודפס ברוב המהדורות רק הנוסח החדש, בניגוד לרצונו של המחבר<ref>בהקדמתו כתב "יראתי מאד לשלוח יד בדברים הקדושים של הנוסחא הישנה לטלה ולעקרה לגמרי, כי שמא הנוסחא הישנה היא נוסחא אמיתית ואני טעיתי בחסרון שכלי שלא הבנתי הנוסחא הישנה לע בוריה. לכן אני מזהיר באזהרה גדולה עצומה ונוראה שלא יתחיל המעיין לעיין בנוסחא החדשה עד שיעיין בתחילה היטב בנוסחא הישנה פעמיים ושלש וארבע בהשקפה גדולה עד מאד בדקדוק גדול ובישוב הדעת ובמתון...."</ref> ולמורת רוחם של כמה מחכמי ישראל<ref>מבוא [[רד"ל]] ל[[פרקי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרב� </ins>אליעזר]], "בית צדיק, אות ו' בהגהה; [[הנצי"ב]] בהעמק שאלה שאילתא מ אות ד'; ר' מנחם מנדל לנדא בפירוש "עמק ברכה" על הסידור, בפירוש תפלת "לעולם יהא אדם" ועוד.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פירושים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פירושים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-101079:rev-101080:php=table -->
</table>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=101079&oldid=prev2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: /* פירושים */2016-03-08T14:12:57Z<p><span class="autocomment">פירושים</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:12, 8 במרץ 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פירושים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פירושים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''זקוקין דנורא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובערוין </del>דאשא'''- מאת המקובל רבי שמואל הידא, שהגיה את הספר היטב(ראה לעיל). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''זקוקין דנורא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובעורין </ins>דאשא'''- מאת המקובל רבי שמואל הידא, שהגיה את הספר היטב(ראה לעיל). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''לוח ארז'''- מאת [[רבי חיים פלאג'י]] </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''לוח ארז'''- מאת [[רבי חיים פלאג'י]] </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''רמיתם צופים'''- מאת רבי שמואל משינאוי </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''רמיתם צופים'''- מאת רבי שמואל משינאוי </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''רמזי אש'''- מאת הרב אהןר שמחה פליצר מגאמבין </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''רמזי אש'''- מאת הרב אהןר שמחה פליצר מגאמבין </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''משפט וצדקה'''- מאת ר' יעקב מאיר ב"ר ישראל שכטר</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''משפט וצדקה'''- מאת ר' יעקב מאיר ב"ר ישראל שכטר</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''תנא דבי אליהו המבואר'''- מאת הרב אברהם יצחק רוטשטיין. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''תנא דבי אליהו המבואר'''- מאת הרב אברהם יצחק רוטשטיין.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==העיסוק בספר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==העיסוק בספר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספרים רבים כתבו על גדול מעלת הלימוד בספר תנא דבי אליהו, ובייחוד במוצאי שבתות. [[רבי חיים פלאג'י]] כותב שבעת מגפה שפרצה "נהגתי בעצמי הולך סגולתא ללמוד עם בני הגדול הוא [[רבי אברהם פלאג'י|אברהם]] נר"ו בהאי ספרא בחדא צוותא בלילות בזמן שכיבה סמוך לקריאת שמע שעל המיטה"<ref>שער ספר "לוח ארז" על תנא דבי אליהו</ref>, וכתב גם "דהלומד בספר התורה הזה סדר אליהו רבה וסדר אליהו זוטא יהיה למגן וצינה לבטל תר"ה חיילות, דאית ביה תרתי, זכותי דאבא אליהו וזכות התורה שלומד. ואהני ליה שלא ישכח תלמודו..."<ref>לוח ארז סדא"ז פ"ה ד"ה 'שאלמלא'</ref>. גם [[רבי שמחה בונים מפשיסחא]] נהג ללמוד בכל יום בספר זה עם תלמידו ר' שמואל משינאוי<ref>בפירושו של ר' שמואל 'רמתיים צופים', תנד"ר פ"א ל"ד, ותנד"ז פכ"ב א</ref>. במעלת הספר כתב ר' שמואל הידא אמר<ref>הקדמת "מר קשישא" לפירוש זקוקין דנורא, עמוד ה</ref>: "שכל מי שיקרא בו מובטח אני בו שיעורר לבבו לעסוק בתורה ובמצוות לשמה ויעשה מלבוש קדוש לנשמתו ויתיירא מן היום הדין הגדול והנורא...", וכן [[רבי לוי יצקח מבריטשוב]]<ref>הסכמתו לפירוש "ישועות יעקב"</ref> ועוד רבים<ref>ראה במבוא לתנא דבי אליהו המבואר מהדורת מנחת ישראל תשס"א אות ז'-ח'</ref></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספרים רבים כתבו על גדול מעלת הלימוד בספר תנא דבי אליהו, ובייחוד במוצאי שבתות. [[רבי חיים פלאג'י]] כותב שבעת מגפה שפרצה "נהגתי בעצמי הולך סגולתא ללמוד עם בני הגדול הוא [[רבי אברהם פלאג'י|אברהם]] נר"ו בהאי ספרא בחדא צוותא בלילות בזמן שכיבה סמוך לקריאת שמע שעל המיטה"<ref>שער ספר "לוח ארז" על תנא דבי אליהו</ref>, וכתב גם "דהלומד בספר התורה הזה סדר אליהו רבה וסדר אליהו זוטא יהיה למגן וצינה לבטל תר"ה חיילות, דאית ביה תרתי, זכותי דאבא אליהו וזכות התורה שלומד. ואהני ליה שלא ישכח תלמודו..."<ref>לוח ארז סדא"ז פ"ה ד"ה 'שאלמלא'</ref>. גם [[רבי שמחה בונים מפשיסחא]] נהג ללמוד בכל יום בספר זה עם תלמידו ר' שמואל משינאוי<ref>בפירושו של ר' שמואל 'רמתיים צופים', תנד"ר פ"א ל"ד, ותנד"ז פכ"ב א</ref>. במעלת הספר כתב ר' שמואל הידא אמר<ref>הקדמת "מר קשישא" לפירוש זקוקין דנורא, עמוד ה</ref>: "שכל מי שיקרא בו מובטח אני בו שיעורר לבבו לעסוק בתורה ובמצוות לשמה ויעשה מלבוש קדוש לנשמתו ויתיירא מן היום הדין הגדול והנורא...", וכן [[רבי לוי יצקח מבריטשוב]]<ref>הסכמתו לפירוש "ישועות יעקב"</ref> ועוד רבים<ref>ראה במבוא לתנא דבי אליהו המבואר מהדורת מנחת ישראל תשס"א אות ז'-ח'</ref></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-101078:rev-101079:php=table -->
</table>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=101078&oldid=prev2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: /* נוסחאות */2016-03-08T14:12:13Z<p><span class="autocomment">נוסחאות</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:12, 8 במרץ 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בניגדו למדרשי חז"ל האחרים, ספר תנא דבי אליהו אינו עוסק במדרשים על הפסוקים, אלא עובר מענין לענין הקשור אליו. סגנון זה הקנה למדרש זה קושי מסוים בקרב העוסקים בו. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בניגדו למדרשי חז"ל האחרים, ספר תנא דבי אליהו אינו עוסק במדרשים על הפסוקים, אלא עובר מענין לענין הקשור אליו. סגנון זה הקנה למדרש זה קושי מסוים בקרב העוסקים בו. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==נוסחאות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==נוסחאות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למדרש תנא דבי אליהו מצויים שני נוסחים עיקריים, האחד על פי כתב יד משנת ד'תתקמ"ו, והשני על פי כתב יד מרומי שנת ד'תתל"ג. הנוסח הראשון הודפס בונציה שנת שנ"ח, והשני הודפס בוינה שנת תר"ס. הנוסח הראשון הוא הנוסח היותר מקובל שהודפס ברוב הדפוסים ועליו נכתבו הפירושים. אולם, הוא נדפס עם שיבושים רבים. האו עבר הגהה מדוקדדקת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביוצר </del>על ידי רבי שמואל הידא, מחבר פירוש "זיקוקין דנורא ובעורין דאשא" על הספר, והוא הדפיסו בשני נוסחים, הנוסח הישן המשובש והנוסח המוגה על ידו. מאז, הודפס ברוב המהדורות רק הנוסח החדש, בניגוד לרצונו של המחבר<ref>בהקדמתו כתב "יראתי מאד לשלוח יד בדברים הקדושים של הנוסחא הישנה לטלה ולעקרה לגמרי, כי שמא הנוסחא הישנה היא נוסחא אמיתית ואני טעיתי בחסרון שכלי שלא הבנתי הנוסחא הישנה לע בוריה. לכן אני מזהיר באזהרה גדולה עצומה ונוראה שלא יתחיל המעיין לעיין בנוסחא החדשה עד שיעיין בתחילה היטב בנוסחא הישנה פעמיים ושלש וארבע בהשקפה גדולה עד מאד בדקדוק גדול ובישוב הדעת ובמתון...."</ref> ולמורת רוחם של כמה מחכמי ישראל<ref>מבוא [[רד"ל]] ל[[פרקי דרבי אליעזר]], "בית צדיק, אות ו' בהגהה; [[הנצי"ב]] בהעמק שאלה שאילתא מ אות ד'; ר' מנחם מנדל לנדא בפירוש "עמק ברכה" על הסידור, בפירוש תפלת "לעולם יהא אדם" ועוד.</ref>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למדרש תנא דבי אליהו מצויים שני נוסחים עיקריים, האחד על פי כתב יד משנת ד'תתקמ"ו, והשני על פי כתב יד מרומי שנת ד'תתל"ג. הנוסח הראשון הודפס בונציה שנת שנ"ח, והשני הודפס בוינה שנת תר"ס. הנוסח הראשון הוא הנוסח היותר מקובל שהודפס ברוב הדפוסים ועליו נכתבו הפירושים. אולם, הוא נדפס עם שיבושים רבים. האו עבר הגהה מדוקדדקת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביותר </ins>על ידי רבי שמואל הידא, מחבר פירוש "זיקוקין דנורא ובעורין דאשא" על הספר, והוא הדפיסו בשני נוסחים, הנוסח הישן המשובש והנוסח המוגה על ידו. מאז, הודפס ברוב המהדורות רק הנוסח החדש, בניגוד לרצונו של המחבר<ref>בהקדמתו כתב "יראתי מאד לשלוח יד בדברים הקדושים של הנוסחא הישנה לטלה ולעקרה לגמרי, כי שמא הנוסחא הישנה היא נוסחא אמיתית ואני טעיתי בחסרון שכלי שלא הבנתי הנוסחא הישנה לע בוריה. לכן אני מזהיר באזהרה גדולה עצומה ונוראה שלא יתחיל המעיין לעיין בנוסחא החדשה עד שיעיין בתחילה היטב בנוסחא הישנה פעמיים ושלש וארבע בהשקפה גדולה עד מאד בדקדוק גדול ובישוב הדעת ובמתון...."</ref> ולמורת רוחם של כמה מחכמי ישראל<ref>מבוא [[רד"ל]] ל[[פרקי דרבי אליעזר]], "בית צדיק, אות ו' בהגהה; [[הנצי"ב]] בהעמק שאלה שאילתא מ אות ד'; ר' מנחם מנדל לנדא בפירוש "עמק ברכה" על הסידור, בפירוש תפלת "לעולם יהא אדם" ועוד.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פירושים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פירושים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-87205:rev-101078:php=table -->
</table>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=87205&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־21:30, 19 בפברואר 20142014-02-19T21:30:35Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:30, 19 בפברואר 2014</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדרשים</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדרשי אגדה</ins>]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-87195:rev-87205:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=87195&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: יצירת דף עם התוכן "'''תנא דבי אליהו''' הוא ספר מדרשים שלימד אליהו הנביא את האמורא רב ענן. מחולק לשני חלק..."2014-02-19T19:54:25Z<p>יצירת דף עם התוכן "'''תנא דבי אליהו''' הוא ספר מדרשים שלימד <a href="/wiki/index.php/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90" title="אליהו הנביא">אליהו הנביא</a> את ה<a href="/wiki/index.php/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90" class="mw-redirect" title="אמורא">אמורא</a> <a href="/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%A0%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="רב ענן (הדף אינו קיים)">רב ענן</a>. מחולק לשני חלק..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''תנא דבי אליהו''' הוא ספר מדרשים שלימד [[אליהו הנביא]] את ה[[אמורא]] [[רב ענן]]. מחולק לשני חלקים: '''אליהו רבה''' ו'''אליהו זוטא'''. <br />
<br />
==יחוסו לאליהו הנביא==<br />
ב[[מסכת כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קו א$קו ע"א|כן}} נאמר שרב ענן היה רגיל לגילוי אליהו, עד שאליהו פסק מלהגלות אליו בעקבות הוראה שהורה, וכששב בתשובה בא אליהו ולימדו בתוך תיבה, "והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה סדר דאליהו זוטא". על פי [[רש"י]], סדר אליהו רבה הוא מה שלמדו בתוך התיבה ואליהו זוטא הוא מה שלמדו מחוץ לתיבה. על פי [[בעלי התוספות]] הספר נחלק לשניים משום שרב ענן למד אצל אליהו פעמיים, ובפעם הראשונה למד פי ארבע מהשניה, ולכן נקראו "רבה" (=גדול) ו"זוטא" (=קטן). <br />
<br />
עם זאת, היו שערערו על קביעה זו. [[רבי יצחק אברבנאל]]<ref>נחלת אבות על מס' אבות פ"ד שורש י"ד. וראה "מגן אבות" ל[[רשב"ץ]] חלק "קשת ומגן" פרק "סתירה אמונת הנוצרים".</ref> כתב: "שבמדרשו של חכם אחד שהיה שמו אליהו". [[רבי יששכר בער איילנבורג]] כותב בספרו "באר שבע"<ref>סנהדרין צב ע"א ושו"ת סי' ע"א</ref>: "אל תטעה לחשוב שזה אליהו הוא אליהו הנביא התשבי, אלא הוא התנא הרשום בהקדמת זרעים להר"מ אצל [[חוני המעגל]]" (כוונתו כנראה לתנא [[אליהועיני בן הקף]] שמזכירו ה[[רמב"ם]] בהקדמתו למשנה<ref>ועיין "שם הגדולים" ל[[חיד"א]] ח"ב אות ס' ערך "סדר אליהו רבא" וכן בספרו יעיר אוזן מערכת תיו ובספרו אחורי תרעא השמטות למס' הוריות דף קכ ע"ב ובספרו פתח עינים סנהדרין צב ע"א שתמה על ה"באר שבע" משום ששמו של התנא ההוא היה אליהועיני ולא אליהו.</ref>). <br />
<br />
עם זאת, רוב חכמי ישראל במהלך הדורות סברו שמקור המדרשים הוא מאליהו הנביא ולא מתנא ששמו אליהו<ref>למשל: [[רבי צדקיה ב"ר אברהם הרופא]](שבלי הלקט ענין תפלה סי'ו ); [[רבי מאיר הלוי אבולעפיה]] (יד רמ"ה סנהדרין צז ע"ב); [[רבי ברוך מגרמייזא]] (ספר התרומה הל' עכו"ם סי' קלה); [[רבי אלעזר מגרמייזא]] (סוד רזי, וכן בפירוש הרוקח על התורה במדבר כה ג); [[רש"י]] (ספר הפרדס הלכות נדה עמ' ה); [[רבנו תם]] (ספר הישר חלק החידושים סי' קפ) ועוד.</ref>, וכך התקבל בבתי המדרש בישראל. <br />
==מבנה הספר==<br />
בניגדו למדרשי חז"ל האחרים, ספר תנא דבי אליהו אינו עוסק במדרשים על הפסוקים, אלא עובר מענין לענין הקשור אליו. סגנון זה הקנה למדרש זה קושי מסוים בקרב העוסקים בו. <br />
==נוסחאות==<br />
למדרש תנא דבי אליהו מצויים שני נוסחים עיקריים, האחד על פי כתב יד משנת ד'תתקמ"ו, והשני על פי כתב יד מרומי שנת ד'תתל"ג. הנוסח הראשון הודפס בונציה שנת שנ"ח, והשני הודפס בוינה שנת תר"ס. הנוסח הראשון הוא הנוסח היותר מקובל שהודפס ברוב הדפוסים ועליו נכתבו הפירושים. אולם, הוא נדפס עם שיבושים רבים. האו עבר הגהה מדוקדדקת ביוצר על ידי רבי שמואל הידא, מחבר פירוש "זיקוקין דנורא ובעורין דאשא" על הספר, והוא הדפיסו בשני נוסחים, הנוסח הישן המשובש והנוסח המוגה על ידו. מאז, הודפס ברוב המהדורות רק הנוסח החדש, בניגוד לרצונו של המחבר<ref>בהקדמתו כתב "יראתי מאד לשלוח יד בדברים הקדושים של הנוסחא הישנה לטלה ולעקרה לגמרי, כי שמא הנוסחא הישנה היא נוסחא אמיתית ואני טעיתי בחסרון שכלי שלא הבנתי הנוסחא הישנה לע בוריה. לכן אני מזהיר באזהרה גדולה עצומה ונוראה שלא יתחיל המעיין לעיין בנוסחא החדשה עד שיעיין בתחילה היטב בנוסחא הישנה פעמיים ושלש וארבע בהשקפה גדולה עד מאד בדקדוק גדול ובישוב הדעת ובמתון...."</ref> ולמורת רוחם של כמה מחכמי ישראל<ref>מבוא [[רד"ל]] ל[[פרקי דרבי אליעזר]], "בית צדיק, אות ו' בהגהה; [[הנצי"ב]] בהעמק שאלה שאילתא מ אות ד'; ר' מנחם מנדל לנדא בפירוש "עמק ברכה" על הסידור, בפירוש תפלת "לעולם יהא אדם" ועוד.</ref>. <br />
<br />
==פירושים==<br />
* '''זקוקין דנורא ובערוין דאשא'''- מאת המקובל רבי שמואל הידא, שהגיה את הספר היטב(ראה לעיל). <br />
* '''לוח ארז'''- מאת [[רבי חיים פלאג'י]] <br />
* '''רמיתם צופים'''- מאת רבי שמואל משינאוי <br />
* '''תוספות בן יחיאל'''- מאת [[רבי עקיבה יוסף שלזינגר]]<br />
* '''טובי חיים'''- מאת רבי חיים ישעיה הכהן בעל "מסרת השלחן" <br />
* '''ישועות יעקב'''- ר' יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראדי<br />
* '''מאורי אש'''- מאת רבי אברהם מוואשילשוק<br />
* '''מענה אליהו'''- מאת רבי אליהו לנדא מדובנא <br />
* '''מאיר עין'''- מאת ר' מאיר פרידמן איש שלום<br />
* '''רמזי אש'''- מאת הרב אהןר שמחה פליצר מגאמבין <br />
* '''משפט וצדקה'''- מאת ר' יעקב מאיר ב"ר ישראל שכטר<br />
* '''תנא דבי אליהו המבואר'''- מאת הרב אברהם יצחק רוטשטיין. <br />
==העיסוק בספר==<br />
בספרים רבים כתבו על גדול מעלת הלימוד בספר תנא דבי אליהו, ובייחוד במוצאי שבתות. [[רבי חיים פלאג'י]] כותב שבעת מגפה שפרצה "נהגתי בעצמי הולך סגולתא ללמוד עם בני הגדול הוא [[רבי אברהם פלאג'י|אברהם]] נר"ו בהאי ספרא בחדא צוותא בלילות בזמן שכיבה סמוך לקריאת שמע שעל המיטה"<ref>שער ספר "לוח ארז" על תנא דבי אליהו</ref>, וכתב גם "דהלומד בספר התורה הזה סדר אליהו רבה וסדר אליהו זוטא יהיה למגן וצינה לבטל תר"ה חיילות, דאית ביה תרתי, זכותי דאבא אליהו וזכות התורה שלומד. ואהני ליה שלא ישכח תלמודו..."<ref>לוח ארז סדא"ז פ"ה ד"ה 'שאלמלא'</ref>. גם [[רבי שמחה בונים מפשיסחא]] נהג ללמוד בכל יום בספר זה עם תלמידו ר' שמואל משינאוי<ref>בפירושו של ר' שמואל 'רמתיים צופים', תנד"ר פ"א ל"ד, ותנד"ז פכ"ב א</ref>. במעלת הספר כתב ר' שמואל הידא אמר<ref>הקדמת "מר קשישא" לפירוש זקוקין דנורא, עמוד ה</ref>: "שכל מי שיקרא בו מובטח אני בו שיעורר לבבו לעסוק בתורה ובמצוות לשמה ויעשה מלבוש קדוש לנשמתו ויתיירא מן היום הדין הגדול והנורא...", וכן [[רבי לוי יצקח מבריטשוב]]<ref>הסכמתו לפירוש "ישועות יעקב"</ref> ועוד רבים<ref>ראה במבוא לתנא דבי אליהו המבואר מהדורת מנחת ישראל תשס"א אות ז'-ח'</ref><br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מדרשים]]</div>אריאל ביגל נ"י