תל חדיד - היסטוריית גרסאות

Aviadhr: שוחזר מעריכות של 2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 (שיחה) לעריכה האחרונה של דניאל ונטורה

2015-11-29T17:03:46Z

שוחזר מעריכות של 2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 (שיחה) לעריכה האחרונה של דניאל ונטורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:03, 29 בנובמבר 2015
שורה 45:		שורה 45:
	====חידוש הישוב היהודי====		====חידוש הישוב היהודי====

	האמור ב[[ספר נחמיה]] מעלה נקודה נוספת: הנוכרים שהתיישבו בתל חדיד סולקו על-ידי [[יאשיהו]] מלך יהודה. שכן, [[נבלט]] (בית נבאללה) וחדיד נזכרים כיישובים יהודיים ‏‏<ref>‏י"א: ל"ד-ל"ה‏</ref> ובכותרת שבראש רשימת שבי ציון נאמר: "אלה בני המדינה העולים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל וישובו לירושלים וליהודה איש לעירו" ‏‏<ref>‏ ז',ו'‏</ref>. יוצא מכאן, כי התושבים ~~יצא�~~ לגלות בבל ממקום מושבם ןהנוכרים כבר לא גרו במקום.		האמור ב[[ספר נחמיה]] מעלה נקודה נוספת: הנוכרים שהתיישבו בתל חדיד סולקו על-ידי [[יאשיהו]] מלך יהודה. שכן, [[נבלט]] (בית נבאללה) וחדיד נזכרים כיישובים יהודיים ‏‏<ref>‏י"א: ל"ד-ל"ה‏</ref> ובכותרת שבראש רשימת שבי ציון נאמר: "אלה בני המדינה העולים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל וישובו לירושלים וליהודה איש לעירו" ‏‏<ref>‏ ז',ו'‏</ref>. יוצא מכאן, כי התושבים יצאו לגלות בבל ממקום מושבם ןהנוכרים כבר לא גרו במקום.

	אם נוסיף לכך כי באותה תקופה נחלשה ממלכת אשור וגברה השליטה [[מצרים\|המצרית]] ב[[ארץ ישראל]] נקבל כי בסוף תקופת המלוכה ביהודה, לא היו באזור תושבים מבבל וחדיד הייתה עיר יהודית ותושביה הוגלו לבבל בידי הכשדים ושבו מהגלות לבתיהם בימי עזרא ונחמיה.		אם נוסיף לכך כי באותה תקופה נחלשה ממלכת אשור וגברה השליטה [[מצרים\|המצרית]] ב[[ארץ ישראל]] נקבל כי בסוף תקופת המלוכה ביהודה, לא היו באזור תושבים מבבל וחדיד הייתה עיר יהודית ותושביה הוגלו לבבל בידי הכשדים ושבו מהגלות לבתיהם בימי עזרא ונחמיה.

	[http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?module_id=&sec_id=36&subj_id=132&id=125#as אתר רשות העתיקות]~~אובמה הזבל~~		[http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?module_id=&sec_id=36&subj_id=132&id=125#as אתר רשות העתיקות]

	==צמחיית האתר==		==צמחיית האתר==

2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: אובמה הזבל

2015-11-26T10:07:05Z

אובמה הזבל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:07, 26 בנובמבר 2015
שורה 45:		שורה 45:
	====חידוש הישוב היהודי====		====חידוש הישוב היהודי====

	האמור ב[[ספר נחמיה]] מעלה נקודה נוספת: הנוכרים שהתיישבו בתל חדיד סולקו על-ידי [[יאשיהו]] מלך יהודה. שכן, [[נבלט]] (בית נבאללה) וחדיד נזכרים כיישובים יהודיים ‏‏<ref>‏י"א: ל"ד-ל"ה‏</ref> ובכותרת שבראש רשימת שבי ציון נאמר: "אלה בני המדינה העולים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל וישובו לירושלים וליהודה איש לעירו" ‏‏<ref>‏ ז',ו'‏</ref>. יוצא מכאן, כי התושבים ~~יצאו~~ לגלות בבל ממקום מושבם ןהנוכרים כבר לא גרו במקום.		האמור ב[[ספר נחמיה]] מעלה נקודה נוספת: הנוכרים שהתיישבו בתל חדיד סולקו על-ידי [[יאשיהו]] מלך יהודה. שכן, [[נבלט]] (בית נבאללה) וחדיד נזכרים כיישובים יהודיים ‏‏<ref>‏י"א: ל"ד-ל"ה‏</ref> ובכותרת שבראש רשימת שבי ציון נאמר: "אלה בני המדינה העולים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל וישובו לירושלים וליהודה איש לעירו" ‏‏<ref>‏ ז',ו'‏</ref>. יוצא מכאן, כי התושבים יצא� לגלות בבל ממקום מושבם ןהנוכרים כבר לא גרו במקום.

	אם נוסיף לכך כי באותה תקופה נחלשה ממלכת אשור וגברה השליטה [[מצרים\|המצרית]] ב[[ארץ ישראל]] נקבל כי בסוף תקופת המלוכה ביהודה, לא היו באזור תושבים מבבל וחדיד הייתה עיר יהודית ותושביה הוגלו לבבל בידי הכשדים ושבו מהגלות לבתיהם בימי עזרא ונחמיה.		אם נוסיף לכך כי באותה תקופה נחלשה ממלכת אשור וגברה השליטה [[מצרים\|המצרית]] ב[[ארץ ישראל]] נקבל כי בסוף תקופת המלוכה ביהודה, לא היו באזור תושבים מבבל וחדיד הייתה עיר יהודית ותושביה הוגלו לבבל בידי הכשדים ושבו מהגלות לבתיהם בימי עזרא ונחמיה.

	[http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?module_id=&sec_id=36&subj_id=132&id=125#as אתר רשות העתיקות]		[http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?module_id=&sec_id=36&subj_id=132&id=125#as אתר רשות העתיקות]אובמה הזבל

	==צמחיית האתר==		==צמחיית האתר==

דניאל ונטורה: דף חדש: ---- עודד פורת כתב במסגרת המדור:"טיול" במקור ראשון מכ"ב אלול על תל חדד. כותרת הכתבה:ערב סתיו מול תל אביב. ה…

2009-09-15T10:46:28Z

דף חדש: ---- עודד פורת כתב במסגרת המדור:"טיול" במקור ראשון מכ"ב אלול על תל חדד. כותרת הכתבה:ערב סתיו מול תל אביב. ה…

דף חדש

----
עודד פורת כתב במסגרת המדור:"טיול" במקור ראשון מכ"ב אלול על תל חדד. כותרת הכתבה:ערב סתיו מול תל אביב. הוא מציין את "הראות המדהימה האופיינית לתקופת הסתיו" הנשקפת מהתל.

----
[[קובץ:Tel_hadid.jpg|200px|thumb|left|התל - צילם: Dr. Avishai Teicher]]
[[קובץ:Logistic_Corps_Memorial_in_Israel.jpg|200px|thumb|left|אתר הזכרון של חיל התחזוקה , צילם: Dr. Avishai Teicher]]

'''תל חדיד''' הוא אתר עתיקות. במטרה לשמור על שלמותו, נחצבה מנהרה למעבר כביש חוצה-ישראל וכך הגבעה נותרה שלמה. לידו אנדרטה לזכר חללי חיל התחזוקה. המושב השכן, חדיד, קבל את שמו מהתל.

היום הוא חלק מיער בן שמן. קיומו ליד עורקי תחבורה ראשיים (כביש 1 וכביש 6) עשו אותו גמיש לתושבי [[גוש-דן]] ו[[השפלה הפנימית]]. ממרומי התל, 147 מטר מעל פני הים, אפשר להשקיף במערב על תנועת המטוסים ב[[נמל תעופה בן-גוריון]] על המבנים רבי-הקומות בערי גוש דן והערים הקרובות [[רמלה]], [[לוד]] ו[[ראשון לציון]].

==תולדות המקום==

"חדיד" הוא שמו של יישוב עתיק שהיה במקום. העיר מוזכרת ב[[ספר עזרא]] בתור עיר בה התיישבו שבי ציון לאמור:" בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ..." (ב', ל"ג). בשנת 143 לפנה"ס היא בוצרה על-ידי ה[[חשמונאים]]. יוסף בן מתתיהו מספר כי אספסיאנוס קיסר כבש את העירבמרד הגדול ברומאים. בתקופת המשנה ישבו במקום חכמים ובהם התנא ר` יקים איש חדיד לאמר:"העיד רבי יהושוע ורבי יקים איש חדיד על קלל של חטאת שנתנו על גבי השרץ, שהוא טמא, שרבי אליעזר מטהר" ( משנה, מסכת עדויות,ז',ה') חדיד נזכרת גם ב[[אונומסטיקון]] של [[אוסביוס]]. חדיד מופיעה במפת מידבא. [[רבי אשתורי הפרחי]] כתב בשנת 1322 שחדיד נמצאת כשעתיים מהעיר לוד על הר עגול והערבים קוראים למקום חדיתא.

עד [[מלחמת העצמאות]] היה במקום כפר ערבי.

אחרי קום המדינה הוקמה במקום "מעברת חדיד". מערבית לתל ניתן למצוא את בסיסי הצריפים מבטון. כן ישנה באר חצובה בסלע ועל הסלע ברגים שהם שארית של מנוע לשאיבת מים למעברה, וכמובן בונקרים שהיו צרכי השעה. (לפני ששת הימים יישוב ספר ליד הקו הירוק )

==הממצאים הארכאולוגיים==

באתר אותרו השרידים הבאים:
* [[גת]] עתיקה עם בור דריכה וברכת שקיעה עם חציצה מאבן לעצירת הפסולת
* בור מים, אשר אליו מוביל אגן ניקוז בשטח רחב.
* שרידים של מבנים חקלאיים.
* קברים עתיקים.
* [[בניין ארבעה מרחבים]] טיפוסי וחרסים רבים מתקופת הברזל (המאות ה-9 וה-8 לפסה"נ).

בשנת 1955 נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות ונמצאה רצפת פסיפס כנראה מהמאה ה-6. בה מתוארת ספינה שטה על הנילוס, עיר מבוצרת, החי והצומח על גדות הנהר כתובת "איגיפטוס" (מצרים). ריצפת הפסיפס הוצאה מהאתר ומוצגת במוזיאון הימי בחיפה.

===התעודות מתל חדיד===

במהלך החפירות הארכיאולוגיות בשולי תל חדיד בהנהלתם של פרופ' יצחק בית אריה ואתי ברנד מטעם [[אוניברסיטת תל אביב]] נחשפו שתי תעודות שלמות, כתובות ב[[כתב יתדות]], במצב השתמרות מצוין. ‏‏<ref>‏התעודות פורסמו לראשונה על ידי פרופ' נדב נאמן ופרופ' רן צדוק מאוניברסיטת תל אביב‏</ref>. שתי התעודות הן מסמכים משפטיים כתובים אשורית.
* שטר מכירה של קרקעות משנת 698 לפסה"נ
* שטר הלוואה משנת 664 לפסה"נ.
תעודות אלה מצטרפות לשתי תעודות בכתב אשורי, מן השנים 651 ו-649 לפסה"נ, שהתגלו ב[[תל גזר]] (כ-10 ק"מ מדרום לתל חדיד).

ניסוחם של התעודות זהה לניסוח המסמכים המשפטיים שהיה נהוג בארץ [[אשור]] בתקופת [[האימפריה האשורית]]. במסמכי תל גזר ותל חדיד רשומים שמותיהם של 36 אנשים. כולם, חוץ מאחד ‏‏<ref>‏נתניהו מגזר‏</ref> , הם שמות לא ישראלים, כמחציתם [[אכד|אכדיים]] וכמחציתם א[[ארם|רמיים]]. מכאן המסקנה כי לפחות - עוד לפני חורבן [[ממלכת ישראל]] - 722 לפנה"ס - גרו באזור אוכלוסייה שהגיעה מ[[מסופוטמיה]].

====מאימתי האשורים בתל חדיד====

למסמך הקדום יש תאריך משוער - 698 לפסה"נ. לפי המקרא: "ויבא מלך אשור מבבל ומכותה…… וישב בערי שומרון תחת בני ישראל וירשו את שומרון וישבו בעריה" ‏‏<ref>‏מלכים ב' י"ז,כ"ד‏</ref>. החוקרים מניחים כי מלך אשור הנזכר אינו [[סרגון השני]] (705-722 לפסה"נ), מחריבה של ממלכת ישראל. גם לא [[סנחריב]] (681-705 לפסה"נ), בנו של סרגון. אלה מוקדם יותר. שכן, לא נראה שפרק זמן בן שלוש עד ארבע שנים הספיק לגולים מבבל להסתגל ולהתבסס, לקבל קרקעות ולהגיע לסטטוס של מוכרי אדמה וקוניה. הצעת החוקרים היא:"ש קשה להתחמק מן המסקנה כי בתעודה מתל חדיד נזכרים גולים מבבל, שיושבו בימי סרגון בתחומה הדרומי של ממלכת ישראל, זמן לא רב לפני חיסולה."

====חידוש הישוב היהודי====

האמור ב[[ספר נחמיה]] מעלה נקודה נוספת: הנוכרים שהתיישבו בתל חדיד סולקו על-ידי [[יאשיהו]] מלך יהודה. שכן, [[נבלט]] (בית נבאללה) וחדיד נזכרים כיישובים יהודיים ‏‏<ref>‏י"א: ל"ד-ל"ה‏</ref> ובכותרת שבראש רשימת שבי ציון נאמר: "אלה בני המדינה העולים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל וישובו לירושלים וליהודה איש לעירו" ‏‏<ref>‏ ז',ו'‏</ref>. יוצא מכאן, כי התושבים יצאו לגלות בבל ממקום מושבם ןהנוכרים כבר לא גרו במקום.

אם נוסיף לכך כי באותה תקופה נחלשה ממלכת אשור וגברה השליטה [[מצרים|המצרית]] ב[[ארץ ישראל]] נקבל כי בסוף תקופת המלוכה ביהודה, לא היו באזור תושבים מבבל וחדיד הייתה עיר יהודית ותושביה הוגלו לבבל בידי הכשדים ושבו מהגלות לבתיהם בימי עזרא ונחמיה.

[http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?module_id=&sec_id=36&subj_id=132&id=125#as אתר רשות העתיקות]

==צמחיית האתר==

באתר עצי הפרי [[זית]], [[חרוב]] ו[[צבר]]. נראים גם עצי רימון, עם הפרי בצבע האדום (לא למאכל). בסתיו גם בולטים פרחי ה[[חצב]].

==אתר הנצחה תל חדיד==

באתר אתר ההנצחה של חיל התחזוקה.

==קישורים חיצוניים==

* [http://eyarok.org.il/2008/08/%D7%A0%D7%A6%D7%90-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%AA%D7%9F-%D7%AA%D7%9C-%D7%97%D7%93%D7%99%D7%93-%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%91%D7%9F-%D7%A9%D7%9E%D7%9F/ נצא את הבוסתן - תל חדיד ביער בן-שמן] - אתר e-ירוק מטיילים עם ק.ק.ל.

==הערות שוליים==
<references />