תל אביב - היסטוריית גרסאות

אלי באגד ב־12:49, 6 בינואר 2025

2025-01-06T12:49:41Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:49, 6 בינואר 2025
שורה 1:		שורה 1:

	'''תל אביב''' מכונה בתור "העיר העברית הראשונה". היא נוסדה ביום חמישי של חול המועד [[פסח]], כ' בניסן תרס"ט, ( 11 באפריל 1909). באותו יום הוגרלו מגרשי הבניה בין חברי אגודת "אחוזת בית" - יוזמי העיר. אבן הפינה למבנה הראשון בעיר שהיה ל"גימנסיה הרצליה", הונח ב-י' באב תרס"ט (28 ביולי 1909).<ref>[http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/5E873D54-3697-4605-A31F-7FE18FF4420F,frameless.htm אתר עירית תל אביב]</ref> . מועד נוסף לכינונה של העיר הוא ל' בסיון תרע"ט (19 ביוני 1909) "הונח ברב פאר ושמחה היסוד לשכונה העברית"לפי <ref> ל.חזן - י.פלר, '''דברי ימי הציונות''', הוצאת קרית ספר, ירושלים, תשי"א עמ' 159 </ref>.		'''תל אביב''' מכונה בתור "העיר העברית הראשונה". היא נוסדה ביום חמישי של [[חול המועד]] [[פסח]], כ' בניסן תרס"ט, (11 באפריל 1909). באותו יום הוגרלו מגרשי הבניה בין חברי אגודת "אחוזת בית" - יוזמי העיר. אבן הפינה למבנה הראשון בעיר שהיה ל"גימנסיה הרצליה", הונח ב-י' באב תרס"ט (28 ביולי 1909).<ref>[http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/5E873D54-3697-4605-A31F-7FE18FF4420F,frameless.htm אתר עירית תל אביב]</ref> . מועד נוסף לכינונה של העיר הוא ל' בסיון תרע"ט (19 ביוני 1909) "הונח ברב פאר ושמחה היסוד לשכונה העברית"לפי <ref> ל.חזן - י.פלר, '''דברי ימי הציונות''', הוצאת קרית ספר, ירושלים, תשי"א עמ' 159 </ref>.

	"תל אביב-יפו" היא העיר השנייה בגודלה ב[[מדינת ישראל]]. ב-30 ספטמבר 2008 היא מנתה לפי אומדן 392 אלף נפש <ref>לעומת 756.8 אלף - [[ירושלים]] ו-265.1 - [[חיפה]] מקור: [http://www.cbs.gov.il/www/population/popul_new.htm הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]</ref>		"תל אביב-יפו" היא העיר השנייה בגודלה ב[[מדינת ישראל]]. ב-30 ספטמבר 2008 היא מנתה לפי אומדן 392 אלף נפש <ref>לעומת 756.8 אלף - [[ירושלים]] ו-265.1 - [[חיפה]] מקור: [http://www.cbs.gov.il/www/population/popul_new.htm הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]</ref>

וייצמאן ב־13:33, 27 בדצמבר 2018

2018-12-27T13:33:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:33, 27 בדצמבר 2018
שורה 1:		שורה 1:
	~~[[תמונה:Tel_aviv22_ramar_haiardeni.jpg\|center\|thumb\|750px\|תל אביב - צילום אויר - 2008 - המקור:ויקישיתוף, התורמת:תמר הירדני]]~~


	[[תמונה:Logo of Tel-Aviv-Jaffa.jpg\|left\|thumb\|250px\|סמל העיר עוצב במלאת 25 שנה לעיר על ידי הצייר נחום גוטמן. בסמל מופיעים "שבעה כוכבים", המסמלים את חזונו של הרצל למדינה יהודית <ref>מיחסים לו את השימוש במונח תל אביב למדינת היהודים, כשם ספרו :'''אלטנוילנד''' (בגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה חדשה, וכפי שתורגם לראשונה לעברית: "תל אביב"</ref> , במרכז - מגדלור כסמל לנמל תל-אביב, ומול השם תל-אביב, הביא הצייר את דברי הנחמה של הנביא ירמיהו <ref>ל"א, ג'</ref> "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית". בשנת תשי"ט, ביום הולדתה ה-50, נוסף לסמל המספר 50 ומעליו ציור של שיכוני בתים, רמז להתפתחות הגדולה של העיר מאז ראשיתה [http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Cityhall/History/history14.asp] - מקור:ויקישיתוף, התורם:אדם אדום]]
	~~[[תמונה:Temple Emil Magister.jpg\|left\|thumb\|250px\|'''אחוזת בית''' - השכונה הראשונה של תל אביב - המקור:ויקישיתוף, התורם:Magister ]]~~

	'''תל אביב''' מכונה בתור "העיר העברית הראשונה". היא נוסדה ביום חמישי של חול המועד [[פסח]], כ' בניסן תרס"ט, ( 11 באפריל 1909). באותו יום הוגרלו מגרשי הבניה בין חברי אגודת "אחוזת בית" - יוזמי העיר. אבן הפינה למבנה הראשון בעיר שהיה ל"גימנסיה הרצליה", הונח ב-י' באב תרס"ט (28 ביולי 1909).<ref>[http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/5E873D54-3697-4605-A31F-7FE18FF4420F,frameless.htm אתר עירית תל אביב]</ref> . מועד נוסף לכינונה של העיר הוא ל' בסיון תרע"ט (19 ביוני 1909) "הונח ברב פאר ושמחה היסוד לשכונה העברית"לפי <ref> ל.חזן - י.פלר, '''דברי ימי הציונות''', הוצאת קרית ספר, ירושלים, תשי"א עמ' 159 </ref>.		'''תל אביב''' מכונה בתור "העיר העברית הראשונה". היא נוסדה ביום חמישי של חול המועד [[פסח]], כ' בניסן תרס"ט, ( 11 באפריל 1909). באותו יום הוגרלו מגרשי הבניה בין חברי אגודת "אחוזת בית" - יוזמי העיר. אבן הפינה למבנה הראשון בעיר שהיה ל"גימנסיה הרצליה", הונח ב-י' באב תרס"ט (28 ביולי 1909).<ref>[http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/5E873D54-3697-4605-A31F-7FE18FF4420F,frameless.htm אתר עירית תל אביב]</ref> . מועד נוסף לכינונה של העיר הוא ל' בסיון תרע"ט (19 ביוני 1909) "הונח ברב פאר ושמחה היסוד לשכונה העברית"לפי <ref> ל.חזן - י.פלר, '''דברי ימי הציונות''', הוצאת קרית ספר, ירושלים, תשי"א עמ' 159 </ref>.

572 לוי ב־20:34, 14 בדצמבר 2013

2013-12-14T20:34:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:34, 14 בדצמבר 2013
שורה 65:		שורה 65:
	==הגירוש מתל אביב==		==הגירוש מתל אביב==

	תושבי תל אביב, יפו ו\|מושבות [[יהודה (חבל ארץ)\|יהודה]] גורשו על ידי טורקים בימי [[מלחמת העולם הראשונה]]. הגירוש יצא לפועל בערב [[פסח]] תרע"ז, (6 באפריל 1917) לאחר מועד זה התרוקנה תל אביב מתושביה. אלפי גולים (ישנם אומדנים שונים - 5,000 עד 10,000) יצאו מתל אביב ומושבות יהודה ל[[ירושלים]], למרכז הארץ : [[פתח תקוה]] ו[[כפר סבא]] ולצפונה והתפזרו במושבות [[הגליל התחתון]], ובערים: [[טבריה]]ו[[צפת]]. בתי היהודים ורכושם בעיר הנטושה נשמרו ברשות השלטונות על ידי קומץ שומרים יהודיים. גורלם היה רעב ומחלות וחלק מתו במקום גלותם : [[כפר סבא]], [[טבריה]], [[יבניאל]].		תושבי תל אביב, יפו ו\|מושבות [[יהודה (חבל ארץ)\|יהודה]] גורשו על ידי טורקים בימי [[מלחמת העולם הראשונה]]. הגירוש יצא לפועל בערב [[פסח]] תרע"ז, (6 באפריל 1917) לאחר מועד זה התרוקנה תל אביב מתושביה. אלפי גולים (ישנם אומדנים שונים - 5,000 עד 10,000) יצאו מתל אביב ומושבות יהודה ל[[ירושלים]], למרכז הארץ : [[פתח תקוה]] ו[[כפר סבא]] ולצפונה והתפזרו במושבות [[הגליל התחתון]], ובערים: [[טבריה]] ו[[צפת]]. בתי היהודים ורכושם בעיר הנטושה נשמרו ברשות השלטונות על ידי קומץ שומרים יהודיים. גורלם היה רעב ומחלות וחלק מתו במקום גלותם : [[כפר סבא]], [[טבריה]], [[יבניאל]].

	להמחשת התופעה נביא קטע מתאורו של אהרון אהרונסון , המתיחס ללא-יהודים: "בינתיים גוועים אנשים מרעב, פשוטו כמשמעו. מראות זועה ראו עינינו: זקנים נשים וטף משוטטיפ, רעב ובלהות-טירוף בעיניהם הגוססות ומאפס מזון נופלים תחתם ומתים" <ref>דן גלעדי ומרדכי נאור</ref>. '''הם מוסיפים כי גם מצב היהודים היה בכי רע'''. עד ראיה מספר כי אפילו אנשים אמידים בירושלים "הולכים ונעשים למקבלים (של נדבות) ואף מחזרים על הפתחים". <ref>מקור: מ' בן הלל הכהן, "גיוס בני הארץ לצבא התורכי", בתוך: מ, אליאב (העורך) במצור ובמצוק, ירושלים, 1991, עמ' 444</ref>		להמחשת התופעה נביא קטע מתאורו של אהרון אהרונסון , המתיחס ללא-יהודים: "בינתיים גוועים אנשים מרעב, פשוטו כמשמעו. מראות זועה ראו עינינו: זקנים נשים וטף משוטטיפ, רעב ובלהות-טירוף בעיניהם הגוססות ומאפס מזון נופלים תחתם ומתים" <ref>דן גלעדי ומרדכי נאור</ref>. '''הם מוסיפים כי גם מצב היהודים היה בכי רע'''. עד ראיה מספר כי אפילו אנשים אמידים בירושלים "הולכים ונעשים למקבלים (של נדבות) ואף מחזרים על הפתחים". <ref>מקור: מ' בן הלל הכהן, "גיוס בני הארץ לצבא התורכי", בתוך: מ, אליאב (העורך) במצור ובמצוק, ירושלים, 1991, עמ' 444</ref>

למאי נ"מ?: /* החיים הדתיים */

2012-06-26T11:52:15Z

החיים הדתיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:52, 26 ביוני 2012
שורה 98:		שורה 98:

	בתל אביב קיימים בתי כנסת אחדים בעלי אופי ייחודי:		בתל אביב קיימים בתי כנסת אחדים בעלי אופי ייחודי:
	* '''איחוד שיבת ציון''' ברחוב בן יהודה - נוסד על ידי יוצאי גרמניה בשנת 1938. בית הכנסת מהווה דגם לבתי כנסת בארץ בהיותו מרכז קהילתי לחבריו. בהקמתו הודגש "מטרת אגודתנו היא לדאוג לחבריה שיסתדרו בארץ בקרב הישוב העברי, וימצאו הספקה גמורה לצרכיהם בעניני דת, לאומיות, תרבות ועזרה סוציאלית <ref> ראובן גפני[http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6019&kod=2600 איחוד שיבת ציון]</ref> במסגרת בית הכנסת התקיימה פעילות תורנית ותרבותית ענפה לחוגי המתפללים, כולל הפעלת תנועת נוער, בימי חול, בשבתות ובמועדי ישראל. הוא מהווה מרכז לעריכת שמחות. ובזמנו אפילו פעלה בו [[חברא קדישא]] מקומית.		* '''איחוד שיבת ציון''' ברחוב בן יהודה - נוסד על ידי יוצאי גרמניה בשנת 1938. בית הכנסת מהווה דגם לבתי כנסת בארץ בהיותו מרכז קהילתי לחבריו. בהקמתו הודגש "מטרת אגודתנו היא לדאוג לחבריה שיסתדרו בארץ בקרב הישוב העברי, וימצאו הספקה גמורה לצרכיהם בעניני דת, לאומיות, תרבות ועזרה סוציאלית <ref> ראובן גפני[http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6019&kod=2600 איחוד שיבת ציון]</ref> במסגרת בית הכנסת התקיימה פעילות תורנית ותרבותית ענפה לחוגי המתפללים, כולל הפעלת תנועת נוער, בימי חול, בשבתות ובמועדי ישראל. הוא מהווה מרכז לעריכת שמחות. ובזמנו אפילו פעלה בו [[חברא קדישא]] מקומית.
	* ''' בית הכנסת היפואי לעולי לוב''' - העתיק ביותר בעיר, הוקם בשנת 1740, ליד [[נמל יפו]]. הוא נפתח מחדש אחרי מלחמת העצמאות. בית הכנסת נכלל בח'אן היהודי הראשון (והיחיד) שנוסד ביפו, במחצית הראשונה של המאה הי"ח, לאחר שנסגר, היה בו מפעל לסבון שפעל בו עד לשנת 1948. היום כמעט ולא מתקיים בו מניין ונערכות בו מצוות וחופות, בסגנון "מקומי" ובמיקום אינטימי. בסמוך ל[[מקווה]] בן מאתיים ושבעים השנים, שלצידו מודלקים מפעם לפעם נרות נשמה וזיכרון מגוונים, לעילוי נשמות הצדיקים וקהילת יהודי לוב באשר היא<ref>.[http://www.hagabay.net/index.php?option=com_content&view=article&id=109:2008-12-24-01-16-45&catid=9:2008-12-24-01-01-47&directory=20 תמונה יפואית]</ref>		* ''' בית הכנסת היפואי לעולי לוב''' - העתיק ביותר בעיר, הוקם בשנת 1740, ליד [[נמל יפו]]. הוא נפתח מחדש אחרי מלחמת העצמאות. בית הכנסת נכלל בח'אן היהודי הראשון (והיחיד) שנוסד ביפו, במחצית הראשונה של המאה הי"ח, לאחר שנסגר, היה בו מפעל לסבון שפעל בו עד לשנת 1948. היום כמעט ולא מתקיים בו מניין ונערכות בו מצוות וחופות, בסגנון "מקומי" ובמיקום אינטימי. בסמוך ל[[מקווה]] בן מאתיים ושבעים השנים, שלצידו מודלקים מפעם לפעם נרות נשמה וזיכרון מגוונים, לעילוי נשמות הצדיקים וקהילת יהודי לוב באשר היא<ref>.[http://www.hagabay.net/index.php?option=com_content&view=article&id=109:2008-12-24-01-16-45&catid=9:2008-12-24-01-01-47&directory=20 תמונה יפואית]</ref>
	* '''בית כנסת רבי מאיר בעל הנס של יהודי סלוניקי''' הוקם בשנת 1936 ליד [[נמל תל אביב]] על ידי הסבלים ופועלי הנמל הסלוניקאים שהתגוררו בדירות קטנות ששכרו באזור הנמל. על קירות בית הכנסת ניתן למצוא לוח הזיכרון הראשון, המנציח את דמותם של עשרת יוצאי יוון מייסדי בית הכנסת . כיום מתפללים בבית הכנסת בנוסח ספרדי-ירושלמי מעורב. במקום משמשים כיום בין השאר שני ספרי תורה עתיקים בני מאות שנים, האחד מבגדד והאחר מאיטליה, וגם פרוכת יפהפיה ונושנה בצבעי תכלת וזהב. ‏‏<ref>‏ראובן גפני, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=35266&channel=1&subchannel=3 אנו בונים פה נמל (וגם בית כנסת)]‏</ref>		* '''בית כנסת רבי מאיר בעל הנס של יהודי סלוניקי''' הוקם בשנת 1936 ליד [[נמל תל אביב]] על ידי הסבלים ופועלי הנמל הסלוניקאים שהתגוררו בדירות קטנות ששכרו באזור הנמל. על קירות בית הכנסת ניתן למצוא לוח הזיכרון הראשון, המנציח את דמותם של עשרת יוצאי יוון מייסדי בית הכנסת . כיום מתפללים בבית הכנסת בנוסח ספרדי-ירושלמי מעורב. במקום משמשים כיום בין השאר שני ספרי תורה עתיקים בני מאות שנים, האחד מבגדד והאחר מאיטליה, וגם פרוכת יפהפיה ונושנה בצבעי תכלת וזהב. ‏‏<ref>‏ראובן גפני, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=35266&channel=1&subchannel=3 אנו בונים פה נמל (וגם בית כנסת)]‏</ref>
שורה 106:		שורה 106:

	[[גרעין תורני\|גרעינים תורניים]] קיימים בתל אביב וביפו:		[[גרעין תורני\|גרעינים תורניים]] קיימים בתל אביב וביפו:
			*'''[http://www.ytel.co.il/ מעלה אליהו]''' - ישיבה גבוהה, קהילה מגובשת וגרעין תורני (בראשות [[הרב חיים גנץ]]), בסמוך לבית חולים איכילוב.
	[http://www.jjjaffa.com/ גרעין תורני יפו]- גרעין בן 51 משפחות בראשות הרב יובל אלפרט שמסייע להקמת מוסדות חינוך דתיים החל ממעונות ועד ישיבת הסדר.ופועל לחיזוק הצביון הדתי בקהילה ביפו, בין השאר מוסדות הגרעין: מדרשת טיולים, מדרשת יפעת ללימודי יהדות וציונות, מעונות.		*'''[http://www.jjjaffa.com/ גרעין תורני יפו]''' - גרעין בן 51 משפחות בראשות הרב יובל אלפרט שמסייע להקמת מוסדות חינוך דתיים החל ממעונות ועד ישיבת הסדר.ופועל לחיזוק הצביון הדתי בקהילה ביפו, בין השאר מוסדות הגרעין: מדרשת טיולים, מדרשת יפעת ללימודי יהדות וציונות, מעונות.
	* '''אורות אביב''' - ~~גרעין~~ בן כ-30 משפחות הפועל ב[[שכונת שפירא]] ומקיים, בין השאר, פעילות תורנית בבית הכנסת, פעילות חינוכית בגן ילדים עבור בני הגרעין וסיוע לתלמידות תיכון ~~בלימודבראשות~~ הרב יוביהן, ערבי נשים ומרכז מתנדבים לסיוע הדדי בתוך השכונה.		*'''[http://www.avivhatora.org.il/ אביב התורה]''' - בראשות [[הרב מיכה הלוי]], ראש ישיבת "עטרת נחמיה" ורב העיר [[פתח תקווה]], בשכונת נחלת יצחק (צפון מזרח העיר).
	* [http://www.yafo.org.il/ ישיבת יפו] - בראשות הרב אליהו מאלי. המטרה המרכזית של תלמידי הישיבה היא חיזוק מוסדות הלימוד הפורמאלי והלא פורמאלי .		* '''אורות אביב''' - [[ישיבת הסדר]] וגרעין תורני בן כ-30 משפחות הפועל ב[[שכונת שפירא]] ומקיים, בין השאר, פעילות תורנית בבית הכנסת, פעילות חינוכית בגן ילדים עבור בני הגרעין וסיוע לתלמידות תיכון בלימוד בראשות הרב יוביהן, ערבי נשים ומרכז מתנדבים לסיוע הדדי בתוך השכונה.
	*אביב התורה- בראשות הרב מיכה הלוי, ראש ישיבת "עטרת נחמיה", בשכונת נחלת יצחק (צפון מזרח העיר).		* [http://www.yafo.org.il/ ישיבת יפו] - בראשות [[הרב אליהו מאלי]]. המטרה המרכזית של תלמידי הישיבה היא חיזוק מוסדות הלימוד הפורמאלי והלא פורמאלי .
	*רוח אביב-(קהילה) בראשות ערן יונגר, ברמת אביב.		*רוח אביב - (קהילה) בראשות הרב ערן יונגר, ברמת אביב.
	*קהילת מעלה אליהו-בראשות הרב חיים גנץ, ראש ישיבת "מעלה אליהו", ע"י בית חולים איכילוב.

	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==

95.86.121.199: /* החיים הדתיים */

2012-06-26T10:37:08Z

החיים הדתיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:37, 26 ביוני 2012
שורה 107:		שורה 107:
	[[גרעין תורני\|גרעינים תורניים]] קיימים בתל אביב וביפו:		[[גרעין תורני\|גרעינים תורניים]] קיימים בתל אביב וביפו:

	[http://www.jjjaffa.com/ גרעין תורני יפו]- גרעין בן 31 משפחות בראשות הרב יובל אלפרט שמסייע להקמת מוסדות חינוך דתיים החל ממעונות ועד ישיבת הסדר.ופועל לחיזוק הצביון הדתי בקהילה ביפו.		[http://www.jjjaffa.com/ גרעין תורני יפו]- גרעין בן 51 משפחות בראשות הרב יובל אלפרט שמסייע להקמת מוסדות חינוך דתיים החל ממעונות ועד ישיבת הסדר.ופועל לחיזוק הצביון הדתי בקהילה ביפו, בין השאר מוסדות הגרעין: מדרשת טיולים, מדרשת יפעת ללימודי יהדות וציונות, מעונות.
	* '''אורות אביב''' - גרעין בן כ-30 משפחות הפועל ב[[שכונת שפירא]] ומקיים, בין השאר, פעילות תורנית בבית הכנסת, פעילות חינוכית בגן ילדים עבור בני הגרעין וסיוע לתלמידות תיכון בלימודבראשות הרב יוביהן, ערבי נשים ומרכז מתנדבים לסיוע הדדי בתוך השכונה.		* '''אורות אביב''' - גרעין בן כ-30 משפחות הפועל ב[[שכונת שפירא]] ומקיים, בין השאר, פעילות תורנית בבית הכנסת, פעילות חינוכית בגן ילדים עבור בני הגרעין וסיוע לתלמידות תיכון בלימודבראשות הרב יוביהן, ערבי נשים ומרכז מתנדבים לסיוע הדדי בתוך השכונה.
	* [http://www.yafo.org.il/ ישיבת יפו] - בראשות הרב אליהו מאלי. המטרה המרכזית של תלמידי הישיבה היא חיזוק מוסדות הלימוד הפורמאלי והלא פורמאלי .		* [http://www.yafo.org.il/ ישיבת יפו] - בראשות הרב אליהו מאלי. המטרה המרכזית של תלמידי הישיבה היא חיזוק מוסדות הלימוד הפורמאלי והלא פורמאלי .

למאי נ"מ?: /* קישורים חיצוניים */

2012-03-22T12:48:20Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:48, 22 במרץ 2012
שורה 118:		שורה 118:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* נדב שרגאי [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=903514 מדוע לא מנציחה עיריית תל אביב את נספי גירוש 1917?] "הארץ" - 12/09/2007		* נדב שרגאי, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=903514 מדוע לא מנציחה עיריית תל אביב את נספי גירוש 1917?] "הארץ" - 12/09/2007
			* הרב אבישי אלבוים, [http://amhasefer.wordpress.com/2011/06/06/%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/ חיי הקודש של תל אביב]

			{{הערות שוליים}}


	[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]		[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]

למאי נ"מ?: /* הערות שוליים */

2012-03-22T12:47:17Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:47, 22 במרץ 2012
שורה 113:		שורה 113:
	*רוח אביב-(קהילה) בראשות ערן יונגר, ברמת אביב.		*רוח אביב-(קהילה) בראשות ערן יונגר, ברמת אביב.
	*קהילת מעלה אליהו-בראשות הרב חיים גנץ, ראש ישיבת "מעלה אליהו", ע"י בית חולים איכילוב.		*קהילת מעלה אליהו-בראשות הרב חיים גנץ, ראש ישיבת "מעלה אליהו", ע"י בית חולים איכילוב.

	~~== הערות שוליים ==~~
	~~<references />~~

	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==

87.68.158.209: /* החיים הדתיים */

2011-10-03T17:42:48Z

החיים הדתיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:42, 3 באוקטובר 2011
שורה 110:		שורה 110:
	* '''אורות אביב''' - גרעין בן כ-30 משפחות הפועל ב[[שכונת שפירא]] ומקיים, בין השאר, פעילות תורנית בבית הכנסת, פעילות חינוכית בגן ילדים עבור בני הגרעין וסיוע לתלמידות תיכון בלימודבראשות הרב יוביהן, ערבי נשים ומרכז מתנדבים לסיוע הדדי בתוך השכונה.		* '''אורות אביב''' - גרעין בן כ-30 משפחות הפועל ב[[שכונת שפירא]] ומקיים, בין השאר, פעילות תורנית בבית הכנסת, פעילות חינוכית בגן ילדים עבור בני הגרעין וסיוע לתלמידות תיכון בלימודבראשות הרב יוביהן, ערבי נשים ומרכז מתנדבים לסיוע הדדי בתוך השכונה.
	* [http://www.yafo.org.il/ ישיבת יפו] - בראשות הרב אליהו מאלי. המטרה המרכזית של תלמידי הישיבה היא חיזוק מוסדות הלימוד הפורמאלי והלא פורמאלי .		* [http://www.yafo.org.il/ ישיבת יפו] - בראשות הרב אליהו מאלי. המטרה המרכזית של תלמידי הישיבה היא חיזוק מוסדות הלימוד הפורמאלי והלא פורמאלי .
			*אביב התורה- בראשות הרב מיכה הלוי, ראש ישיבת "עטרת נחמיה", בשכונת נחלת יצחק (צפון מזרח העיר).
			*רוח אביב-(קהילה) בראשות ערן יונגר, ברמת אביב.
			*קהילת מעלה אליהו-בראשות הרב חיים גנץ, ראש ישיבת "מעלה אליהו", ע"י בית חולים איכילוב.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

95.86.82.24 ב־07:51, 27 במאי 2010

2010-05-27T07:51:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:51, 27 במאי 2010
שורה 107:		שורה 107:
	[[גרעין תורני\|גרעינים תורניים]] קיימים בתל אביב וביפו:		[[גרעין תורני\|גרעינים תורניים]] קיימים בתל אביב וביפו:

	~~גרעין תורני יפו~~ [http://www.jjjaffa.com./ גרעין יפו]- גרעין בן 31 משפחות בראשות הרב יובל אלפרט שמסייע להקמת מוסדות חינוך דתיים החל ממעונות ועד ישיבת הסדר.ופועל לחיזוק הצביון הדתי בקהילה ביפו.		[http://www.jjjaffa.com/ גרעין תורני יפו]- גרעין בן 31 משפחות בראשות הרב יובל אלפרט שמסייע להקמת מוסדות חינוך דתיים החל ממעונות ועד ישיבת הסדר.ופועל לחיזוק הצביון הדתי בקהילה ביפו.
	* '''אורות אביב''' - גרעין בן כ-30 משפחות הפועל ב[[שכונת שפירא]] ומקיים, בין השאר, פעילות תורנית בבית הכנסת, פעילות חינוכית בגן ילדים עבור בני הגרעין וסיוע לתלמידות תיכון בלימודבראשות הרב יוביהן, ערבי נשים ומרכז מתנדבים לסיוע הדדי בתוך השכונה.		* '''אורות אביב''' - גרעין בן כ-30 משפחות הפועל ב[[שכונת שפירא]] ומקיים, בין השאר, פעילות תורנית בבית הכנסת, פעילות חינוכית בגן ילדים עבור בני הגרעין וסיוע לתלמידות תיכון בלימודבראשות הרב יוביהן, ערבי נשים ומרכז מתנדבים לסיוע הדדי בתוך השכונה.
	* [http://www.yafo.org.il/ ישיבת יפו] - בראשות הרב אליהו מאלי. המטרה המרכזית של תלמידי הישיבה היא חיזוק מוסדות הלימוד הפורמאלי והלא פורמאלי .		* [http://www.yafo.org.il/ ישיבת יפו] - בראשות הרב אליהו מאלי. המטרה המרכזית של תלמידי הישיבה היא חיזוק מוסדות הלימוד הפורמאלי והלא פורמאלי .

79.177.127.166: /* החיים הדתיים */

2010-05-26T20:07:45Z

החיים הדתיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:07, 26 במאי 2010
שורה 106:		שורה 106:

	[[גרעין תורני\|גרעינים תורניים]] קיימים בתל אביב וביפו:		[[גרעין תורני\|גרעינים תורניים]] קיימים בתל אביב וביפו:
	גרעין תורני יפו- גרעין בן 31 משפחות בראשות הרב יובל אלפרט שמסייע להקמת מוסדות חינוך דתיים החל ממעונות ועד ישיבת הסדר.ופועל לחיזוק הצביון הדתי בקהילה ביפו.
			גרעין תורני יפו [http://www.jjjaffa.com./ גרעין יפו]- גרעין בן 31 משפחות בראשות הרב יובל אלפרט שמסייע להקמת מוסדות חינוך דתיים החל ממעונות ועד ישיבת הסדר.ופועל לחיזוק הצביון הדתי בקהילה ביפו.
	* '''אורות אביב''' - גרעין בן כ-30 משפחות הפועל ב[[שכונת שפירא]] ומקיים, בין השאר, פעילות תורנית בבית הכנסת, פעילות חינוכית בגן ילדים עבור בני הגרעין וסיוע לתלמידות תיכון בלימודבראשות הרב יוביהן, ערבי נשים ומרכז מתנדבים לסיוע הדדי בתוך השכונה.		* '''אורות אביב''' - גרעין בן כ-30 משפחות הפועל ב[[שכונת שפירא]] ומקיים, בין השאר, פעילות תורנית בבית הכנסת, פעילות חינוכית בגן ילדים עבור בני הגרעין וסיוע לתלמידות תיכון בלימודבראשות הרב יוביהן, ערבי נשים ומרכז מתנדבים לסיוע הדדי בתוך השכונה.
	* [http://www.yafo.org.il/ ישיבת יפו] - בראשות הרב אליהו מאלי. המטרה המרכזית של תלמידי הישיבה היא חיזוק מוסדות הלימוד הפורמאלי והלא פורמאלי .		* [http://www.yafo.org.il/ ישיבת יפו] - בראשות הרב אליהו מאלי. המטרה המרכזית של תלמידי הישיבה היא חיזוק מוסדות הלימוד הפורמאלי והלא פורמאלי .