https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9F 2026-04-23T11:28:20Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9F&diff=50596&oldid=prev 2011-10-14T12:45:10Z

<p><span class="autocomment">הגדרת תלמיד שאינו הגון</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:45, 14 באוקטובר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרת תלמיד שאינו הגון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרת תלמיד שאינו הגון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו ה[[אחרונים]] בהגדרת המושגים &#039;הגון הנאה במעשיו&#039;, &#039;תם&#039; ו&#039;הולך בדרך שאינה ישרה&#039;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו ה[[אחרונים]] בהגדרת המושגים &#039;הגון הנאה במעשיו&#039;, &#039;תם&#039; ו&#039;הולך בדרך שאינה ישרה&#039;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת ה[[רבי יוסף קארו|כסף משנה]] וה[[רבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אברםה </del>די בוטון|לחם משנה]] על הרמב"ם, הגדרת תם היא שאין אנו יודעים אם מעשיו נאים או לא.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת ה[[רבי יוסף קארו|כסף משנה]] וה[[רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אברהם </ins>די בוטון|לחם משנה]] על הרמב"ם, הגדרת תם היא שאין אנו יודעים אם מעשיו נאים או לא.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב ישראל מאיר לאו]], בספרו [[שו&quot;ת]] יחל ישראל {{מקור|יחל ישראל ב$סימן ב|כן}} סובר שהגדרת תם היא כפשוטה של המילה תם בעברית, כלומר, לא בעל חריפות, כדברי [[רש&quot;י]] על הפסוק &quot;ויעקב איש תם יושב אהלים&quot; {{מקור|בראשית כה כז|כן}} שפרש את המילה &#039;תם&#039;: &quot;שאינו חריף לרמות&quot; {{מקור|רש&quot;י בראשית כה כז|כן}}. לדעתו, הגדרת המילה הגון היא שמידותיו הפנימיות ישרות וטבות, ונאה במעשיו הכוונה שגם התנהגותו היא נאה ומכבודת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב ישראל מאיר לאו]], בספרו [[שו&quot;ת]] יחל ישראל {{מקור|יחל ישראל ב$סימן ב|כן}} סובר שהגדרת תם היא כפשוטה של המילה תם בעברית, כלומר, לא בעל חריפות, כדברי [[רש&quot;י]] על הפסוק &quot;ויעקב איש תם יושב אהלים&quot; {{מקור|בראשית כה כז|כן}} שפרש את המילה &#039;תם&#039;: &quot;שאינו חריף לרמות&quot; {{מקור|רש&quot;י בראשית כה כז|כן}}. לדעתו, הגדרת המילה הגון היא שמידותיו הפנימיות ישרות וטבות, ונאה במעשיו הכוונה שגם התנהגותו היא נאה ומכבודת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-50595:rev-50596:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9F&diff=50595&oldid=prev 2011-10-14T12:44:38Z

<p><span class="autocomment">הגדרת תלמיד שאינו הגון</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:44, 14 באוקטובר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרת תלמיד שאינו הגון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרת תלמיד שאינו הגון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו ה[[אחרונים]] בהגדרת המושגים &#039;הגון הנאה במעשיו&#039;, &#039;תם&#039; ו&#039;הולך בדרך שאינה ישרה&#039;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו ה[[אחרונים]] בהגדרת המושגים &#039;הגון הנאה במעשיו&#039;, &#039;תם&#039; ו&#039;הולך בדרך שאינה ישרה&#039;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת ה[[כסף משנה]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הלחם </del>משנה]] על הרמב"ם, הגדרת תם היא שאין אנו יודעים אם מעשיו נאים או לא.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת ה[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יוסף קארו|</ins>כסף משנה]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי אברםה די בוטון|לחם </ins>משנה]] על הרמב"ם, הגדרת תם היא שאין אנו יודעים אם מעשיו נאים או לא.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב ישראל מאיר לאו]], בספרו [[שו"ת]] יחל ישראל {{מקור|יחל ישראל ב$סימן ב|כן}} סובר שהגדרת תם היא כפשוטה של המילה תם בעברית, כלומר, לא בעל חריפות, כדברי [[רש"י]] על הפסוק "ויעקב איש תם יושב אהלים" {{מקור|בראשית כה כז|כן}} שפרש את המילה 'תם': "שאינו חריף לרמות" {{מקור|רש"י בראשית כה כז|כן}}. לדעתו, הגדרת המילה הגון היא שמידותיו הפנימיות ישרות וטבות, ונאה במעשיו הכוונה שגם התנהגותו היא נאה ומכבודת.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב ישראל מאיר לאו]], בספרו [[שו"ת]] יחל ישראל {{מקור|יחל ישראל ב$סימן ב|כן}} סובר שהגדרת תם היא כפשוטה של המילה תם בעברית, כלומר, לא בעל חריפות, כדברי [[רש"י]] על הפסוק "ויעקב איש תם יושב אהלים" {{מקור|בראשית כה כז|כן}} שפרש את המילה 'תם': "שאינו חריף לרמות" {{מקור|רש"י בראשית כה כז|כן}}. לדעתו, הגדרת המילה הגון היא שמידותיו הפנימיות ישרות וטבות, ונאה במעשיו הכוונה שגם התנהגותו היא נאה ומכבודת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעמי האיסור==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעמי האיסור==  </div></td></tr> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9F&diff=50594&oldid=prev 2011-10-14T12:43:36Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:43, 14 באוקטובר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור האיסור==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור האיסור==  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האיסור מובא בכמה מקומות ב[[תלמוד הבבלי]]. המקור המרכזי ב[[מסכת חולין]], ב{{מקור|חולין קלג א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</del>}}:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האיסור מובא בכמה מקומות ב[[תלמוד הבבלי]]. המקור המרכזי ב[[מסכת חולין]], ב{{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי </ins>חולין קלג א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">$דף קלג ע"א</ins>}}:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;א&quot;ל אביי לרב דימי: ופשטיה דקרא במאי כתיב? א&quot;ל: בשונה לתלמיד שאינו הגון, דאמר רב יהודה אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגיהנם, שנאמר ({{מקור|איוב כ כו}}) כל חושך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח ירע שריד באהלו, ואין שריד אלא ת&quot;ח, שנאמר ({{מקור|יואל ג ה}}) ובשרידים אשר ה&#039; קורא. אמר רבי זירא אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן ל[[מרקוליס]], שנאמר ({{מקור|משלי כו ח}}) כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד וכתיב: ({{מקור|משלי יט י}}) לא נאוה לכסיל תענוג&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;א&quot;ל אביי לרב דימי: ופשטיה דקרא במאי כתיב? א&quot;ל: בשונה לתלמיד שאינו הגון, דאמר רב יהודה אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגיהנם, שנאמר ({{מקור|איוב כ כו}}) כל חושך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח ירע שריד באהלו, ואין שריד אלא ת&quot;ח, שנאמר ({{מקור|יואל ג ה}}) ובשרידים אשר ה&#039; קורא. אמר רבי זירא אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן ל[[מרקוליס]], שנאמר ({{מקור|משלי כו ח}}) כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד וכתיב: ({{מקור|משלי יט י}}) לא נאוה לכסיל תענוג&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקורות נוספים בגמרא ב[[מסכת תענית]] ב{{מקור|תענית ז ע"א$דף ז}}, וב[[מסכת מכות]] ב{{מקור|מכות י ע"א$דף י}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקורות נוספים בגמרא ב[[מסכת תענית]] ב{{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי </ins>תענית ז ע"א$דף ז}}, וב[[מסכת מכות]] ב{{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי </ins>מכות י ע"א$דף י}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם בחז"ל גם מקורות הפוכים, לדוגמא ב[[מסכת ברכות]] {{מקור|ברכות כח ע"א$דף כח}} ובמסכת [[אבות דרבי נתן]] {{מקור|מסכתות קטנות אבות דרבי נתן נוסחא א ב$פרק ג}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם בחז"ל גם מקורות הפוכים, לדוגמא ב[[מסכת ברכות]] {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי </ins>ברכות כח ע"א$דף כח}} ובמסכת [[אבות דרבי נתן]] {{מקור|מסכתות קטנות אבות דרבי נתן נוסחא א ב$פרק ג}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרמב&quot;ם]] פוסק דין זה להלכה ב{{מקור|רמב&quot;ם תלמוד תורה ד א$הלכות תלמוד תורה פרק רביעי}}:  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרמב&quot;ם]] פוסק דין זה להלכה ב{{מקור|רמב&quot;ם תלמוד תורה ד א$הלכות תלמוד תורה פרק רביעי}}:  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-47044:rev-50594:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9F&diff=47044&oldid=prev 2011-07-07T11:43:10Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:43, 7 ביולי 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היתרים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היתרים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{לא הלכה}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נמצאו כמה היתרים ללמד תורה גם לתלמידים שאינם הגונים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נמצאו כמה היתרים ללמד תורה גם לתלמידים שאינם הגונים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9F&diff=45912&oldid=prev 2011-06-02T22:00:31Z

<p><span class="autocomment">מקור האיסור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:00, 2 ביוני 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור האיסור==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור האיסור==  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האיסור מובא בכמה מקומות ב[[תלמוד הבבלי]]. המקור המרכזי ב[[מסכת חולין]], ב{{מקור|חולין קלג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"</del>א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">$דף קלג</del>}}:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האיסור מובא בכמה מקומות ב[[תלמוד הבבלי]]. המקור המרכזי ב[[מסכת חולין]], ב{{מקור|חולין קלג א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;א&quot;ל אביי לרב דימי: ופשטיה דקרא במאי כתיב? א&quot;ל: בשונה לתלמיד שאינו הגון, דאמר רב יהודה אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגיהנם, שנאמר ({{מקור|איוב כ כו}}) כל חושך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח ירע שריד באהלו, ואין שריד אלא ת&quot;ח, שנאמר ({{מקור|יואל ג ה}}) ובשרידים אשר ה&#039; קורא. אמר רבי זירא אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן ל[[מרקוליס]], שנאמר ({{מקור|משלי כו ח}}) כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד וכתיב: ({{מקור|משלי יט י}}) לא נאוה לכסיל תענוג&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;א&quot;ל אביי לרב דימי: ופשטיה דקרא במאי כתיב? א&quot;ל: בשונה לתלמיד שאינו הגון, דאמר רב יהודה אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגיהנם, שנאמר ({{מקור|איוב כ כו}}) כל חושך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח ירע שריד באהלו, ואין שריד אלא ת&quot;ח, שנאמר ({{מקור|יואל ג ה}}) ובשרידים אשר ה&#039; קורא. אמר רבי זירא אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן ל[[מרקוליס]], שנאמר ({{מקור|משלי כו ח}}) כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד וכתיב: ({{מקור|משלי יט י}}) לא נאוה לכסיל תענוג&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקורות נוספים בגמרא ב[[מסכת תענית]] ב{{מקור|תענית ז ע&quot;א$דף ז}}, וב[[מסכת מכות]] ב{{מקור|מכות י ע&quot;א$דף י}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקורות נוספים בגמרא ב[[מסכת תענית]] ב{{מקור|תענית ז ע&quot;א$דף ז}}, וב[[מסכת מכות]] ב{{מקור|מכות י ע&quot;א$דף י}}.  </div></td></tr> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9F&diff=45903&oldid=prev 2011-06-02T21:23:42Z

<p><span class="autocomment">היתרים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:23, 2 ביוני 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 36:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בספר מעשה איש על ה[[חזון איש]] מסופר שפעם החזון איש נשאל אודות לימוד לקבוצת נערים שאינה מקפידה על ההלכות, והורה בכל זאת ללמדם, כי במציאות של ימינו דין זה לא קיים, כי בימי קדם שיעורי התורה היו חלק בלתי נפרד מחיי החברה היהודית, וגם מי שהיה בעל אופי מושחת ולא רצה באמת ללמוד נאלץ ללמוד כחלק מהחברה היהודית. תלמידים אלו אסור ללמד. אבל תלמידים שבאים מרוצנם ללמוד, עליהם לא נאמר הדין הזה. כמו כן מבא בשם החזון איש במקום אחר שאמר אותו דבר ונימק בכך שבימי קדם אם תלמיד היה נפלט מספסל הלימודים, היה נפלט לרחוב מלא קדושה והיה מתבייש בסילוקו ולכן היה משתדל לחזור למוטב, אולם בימינו, חשש כבד שאם יוציאוהו מבית המדרש, לא יחזור לצור מחצבתו אלא יצא לתרבות רעה או יתדרדר מבחינה רוחנית.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בספר מעשה איש על ה[[חזון איש]] מסופר שפעם החזון איש נשאל אודות לימוד לקבוצת נערים שאינה מקפידה על ההלכות, והורה בכל זאת ללמדם, כי במציאות של ימינו דין זה לא קיים, כי בימי קדם שיעורי התורה היו חלק בלתי נפרד מחיי החברה היהודית, וגם מי שהיה בעל אופי מושחת ולא רצה באמת ללמוד נאלץ ללמוד כחלק מהחברה היהודית. תלמידים אלו אסור ללמד. אבל תלמידים שבאים מרוצנם ללמוד, עליהם לא נאמר הדין הזה. כמו כן מבא בשם החזון איש במקום אחר שאמר אותו דבר ונימק בכך שבימי קדם אם תלמיד היה נפלט מספסל הלימודים, היה נפלט לרחוב מלא קדושה והיה מתבייש בסילוקו ולכן היה משתדל לחזור למוטב, אולם בימינו, חשש כבד שאם יוציאוהו מבית המדרש, לא יחזור לצור מחצבתו אלא יצא לתרבות רעה או יתדרדר מבחינה רוחנית.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב יצחק יוסף]], בספר 'קיצור שולחן ערוך [[ילקוט יוסף]]', כותב שסתם אדם בחזקת הגון, ואם אינו הגון, יש לתלות שהוא [[תינוק שנשבה]] ומצווה ללמדו ולקרבו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*</ins>[[הרב יצחק יוסף]], בספר 'קיצור שולחן ערוך [[ילקוט יוסף]]', כותב שסתם אדם בחזקת הגון, ואם אינו הגון, יש לתלות שהוא [[תינוק שנשבה]] ומצווה ללמדו ולקרבו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד תורה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמוד תורה]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-43104:rev-45903:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9F&diff=43104&oldid=prev 2011-04-11T11:05:50Z

<p>השתמשתי 17 פעמים בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:05, 11 באפריל 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור האיסור==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור האיסור==  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האיסור מובא בכמה מקומות ב[[תלמוד הבבלי]]. המקור המרכזי ב[[מסכת חולין]], <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדף </del>קלג:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>האיסור מובא בכמה מקומות ב[[תלמוד הבבלי]]. המקור המרכזי ב[[מסכת חולין]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב{{מקור|חולין </ins>קלג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"א$דף קלג}}</ins>:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"א"ל אביי לרב דימי: ופשטיה דקרא במאי כתיב? א"ל: בשונה לתלמיד שאינו הגון, דאמר רב יהודה אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגיהנם, שנאמר (איוב כ) כל חושך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח ירע שריד באהלו, ואין שריד אלא ת"ח, שנאמר (יואל ג) ובשרידים אשר ה' קורא. אמר רבי זירא אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן ל[[מרקוליס]], שנאמר (משלי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"ו</del>) כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד וכתיב: (משלי י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"ט</del>) לא נאוה לכסיל תענוג".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>"א"ל אביי לרב דימי: ופשטיה דקרא במאי כתיב? א"ל: בשונה לתלמיד שאינו הגון, דאמר רב יהודה אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגיהנם, שנאמר (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>איוב כ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כו}}</ins>) כל חושך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח ירע שריד באהלו, ואין שריד אלא ת"ח, שנאמר (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>יואל ג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה}}</ins>) ובשרידים אשר ה' קורא. אמר רבי זירא אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן ל[[מרקוליס]], שנאמר (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>משלי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כו ח}}</ins>) כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד וכתיב: (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>משלי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יט </ins>י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>) לא נאוה לכסיל תענוג".  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקורות נוספים בגמרא ב[[מסכת תענית]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדף </del>ז, וב[[מסכת מכות]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדף </del>י.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקורות נוספים בגמרא ב[[מסכת תענית]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב{{מקור|תענית </ins>ז <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"א$דף ז}}</ins>, וב[[מסכת מכות]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב{{מקור|מכות י ע"א$דף </ins>י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם בחז"ל גם מקורות הפוכים, לדוגמא ב[[מסכת ברכות]] דף כח ובמסכת [[אבות דרבי נתן]] פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם בחז"ל גם מקורות הפוכים, לדוגמא ב[[מסכת ברכות]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|ברכות כח ע"א$</ins>דף כח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>ובמסכת [[אבות דרבי נתן]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|מסכתות קטנות אבות דרבי נתן נוסחא א ב$</ins>פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג}}</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרמב"ם]] פוסק דין זה להלכה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהלכות </del>תלמוד תורה פרק רביעי:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרמב"ם]] פוסק דין זה להלכה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב{{מקור|רמב"ם תלמוד תורה ד א$הלכות </ins>תלמוד תורה פרק רביעי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;אין שונין אלא לתלמיד הגון הנאה במעשיו או לתם, אבל אם היה הולך בדרך לא ישרה מחזירין אותו למוטב ומנהיגין אותו בדרך ישרה ואח&quot;כ מלמדין אותו. אמרו חכמים כל השונה לתלמיד שאינו הגון כאילו זורק אבן למרקוליס שנאמר כצרור במרגמה כן נותן לכסיל כבוד, אין כבוד אלא תורה שנאמר כבוד חכמים ינחלו&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&quot;אין שונין אלא לתלמיד הגון הנאה במעשיו או לתם, אבל אם היה הולך בדרך לא ישרה מחזירין אותו למוטב ומנהיגין אותו בדרך ישרה ואח&quot;כ מלמדין אותו. אמרו חכמים כל השונה לתלמיד שאינו הגון כאילו זורק אבן למרקוליס שנאמר כצרור במרגמה כן נותן לכסיל כבוד, אין כבוד אלא תורה שנאמר כבוד חכמים ינחלו&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסק </del>ה[[שולחן ערוך]] ב[[יורה דעה]] סימן רמו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסקו </ins>ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|טור יורה דעה רמו$טור}} וה</ins>[[שולחן ערוך]] ב[[יורה דעה]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|שולחן ערוך יורה דעה רמו$</ins>סימן רמו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרת תלמיד שאינו הגון==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרת תלמיד שאינו הגון==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו ה[[אחרונים]] בהגדרת המושגים &#039;הגון הנאה במעשיו&#039;, &#039;תם&#039; ו&#039;הולך בדרך שאינה ישרה&#039;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו ה[[אחרונים]] בהגדרת המושגים &#039;הגון הנאה במעשיו&#039;, &#039;תם&#039; ו&#039;הולך בדרך שאינה ישרה&#039;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת ה[[כסף משנה]] ו[[הלחם משנה]] על הרמב&quot;ם, הגדרת תם היא שאין אנו יודעים אם מעשיו נאים או לא.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת ה[[כסף משנה]] ו[[הלחם משנה]] על הרמב&quot;ם, הגדרת תם היא שאין אנו יודעים אם מעשיו נאים או לא.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב ישראל מאיר לאו]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שליט"א</del>, בספרו [[שו"ת]] יחל ישראל סובר שהגדרת תם היא כפשוטה של המילה תם בעברית, כלומר, לא בעל חריפות, כדברי [[רש"י]] על הפסוק "ויעקב איש תם יושב אהלים" שפרש את המילה 'תם': "שאינו חריף לרמות". לדעתו, הגדרת המילה הגון היא שמידותיו הפנימיות ישרות וטבות, ונאה במעשיו הכוונה שגם התנהגותו היא נאה ומכבודת.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב ישראל מאיר לאו]], בספרו [[שו"ת]] יחל ישראל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|יחל ישראל ב$סימן ב|כן}} </ins>סובר שהגדרת תם היא כפשוטה של המילה תם בעברית, כלומר, לא בעל חריפות, כדברי [[רש"י]] על הפסוק "ויעקב איש תם יושב אהלים" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|בראשית כה כז|כן}} </ins>שפרש את המילה 'תם': "שאינו חריף לרמות" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|רש"י בראשית כה כז|כן}}</ins>. לדעתו, הגדרת המילה הגון היא שמידותיו הפנימיות ישרות וטבות, ונאה במעשיו הכוונה שגם התנהגותו היא נאה ומכבודת.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעמי האיסור==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעמי האיסור==  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, הסבירו המפרשים את הסיבה שהשונה לתלמיד שאינו הגון מושווה לזורק אבן למרקוליס.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, הסבירו המפרשים את הסיבה שהשונה לתלמיד שאינו הגון מושווה לזורק אבן למרקוליס.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסביר ה[[פרישה]] על ה[[טור]] שהטעם הוא משום שהזורק אבן למרקוליס חושב שהוא מקיים בזה מצווה של ביזוי עבודה זרה, שהרי זורק עליה אבן שזהו ביזוי גדול, אולם באמת, הוא בעצמו עובר בזה באיסור [[עבודה זרה]], שהרי בכך דרך עבודתה, אף כאן, המלמד לתלמיד שאינו הגון חושב שהוא עושה דבר טוב שמפיץ תורה, אבל באמת עושה הוא דבר מזיק.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסביר ה[[פרישה]] על ה[[טור]] שהטעם הוא משום שהזורק אבן למרקוליס חושב שהוא מקיים בזה מצווה של ביזוי עבודה זרה, שהרי זורק עליה אבן שזהו ביזוי גדול, אולם באמת, הוא בעצמו עובר בזה באיסור [[עבודה זרה]], שהרי בכך דרך עבודתה, אף כאן, המלמד לתלמיד שאינו הגון חושב שהוא עושה דבר טוב שמפיץ תורה, אבל באמת עושה הוא דבר מזיק.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[מהר"ל]] מפראג, מסביר בספר חידושי אגדות, שהסיבה להשוואה למרקוליס היא כי בזה ששונה לתלמיד שאינו הגון הופך את התורה כביכול לאבן, לדבר דומם שאין בו ממש. ועוד, שהתורה נקראת אבן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>עירובין נד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עמ' </del>א), לפיכך מי שמלמדה למי שאינו ראוי לה, כאילו זורקה למרקוליס. סיבה נוספת שמביא המהר"ל בשם 'יש מפרשים', שהזורק אבן למרקוליס גורם שימשכו אחריו אנשים אחרים שרואים אבנים ליד המרקוליס עדות לכך שאנשים עובדים אותו, ויעבדו גם הם, אותו דבר  השונה לתלמיד שאינו הגון, שגורם לאנשים לטעות ולהמשך אחריו כי יראו שיש בו תורה. ברם, המהר"ל בעצמו מעיד שם "ופירוש ראשון עיקר".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[מהר"ל]] מפראג, מסביר בספר חידושי אגדות, שהסיבה להשוואה למרקוליס היא כי בזה ששונה לתלמיד שאינו הגון הופך את התורה כביכול לאבן, לדבר דומם שאין בו ממש. ועוד, שהתורה נקראת אבן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>עירובין נד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"</ins>א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>), לפיכך מי שמלמדה למי שאינו ראוי לה, כאילו זורקה למרקוליס. סיבה נוספת שמביא המהר"ל בשם 'יש מפרשים', שהזורק אבן למרקוליס גורם שימשכו אחריו אנשים אחרים שרואים אבנים ליד המרקוליס עדות לכך שאנשים עובדים אותו, ויעבדו גם הם, אותו דבר  השונה לתלמיד שאינו הגון, שגורם לאנשים לטעות ולהמשך אחריו כי יראו שיש בו תורה. ברם, המהר"ל בעצמו מעיד שם "ופירוש ראשון עיקר".  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היתרים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היתרים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[החיד&quot;א]] כותב בפירושו &#039;פתח עינים&#039; ל[[מסכת אבות]], שאם ברור שהרחקת התלמיד מביהמ&quot;ד לא תעזור והתלמיד לא ישפר את מעשיו ע&quot;י כך, מותר ועדיף ללמדו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[החיד&quot;א]] כותב בפירושו &#039;פתח עינים&#039; ל[[מסכת אבות]], שאם ברור שהרחקת התלמיד מביהמ&quot;ד לא תעזור והתלמיד לא ישפר את מעשיו ע&quot;י כך, מותר ועדיף ללמדו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ה[[אדמו"ר]] מצאנז-קלויזנבורג, [[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]], כותב בספרו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>שו"ת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>דברי יציב שהאיסור ללמד לתלמיד שאינו הגון הוא רק כשמלמדו בקבוצה, אבל אם מלמדו ביחידות, ב[[חברותא]], אין בזה איסור. כיוצא בזה כתב גם רבי שמעון גרינפלד- המהרש"ג.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ה[[אדמו"ר]] מצאנז-קלויזנבורג, [[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]], כותב בספרו שו"ת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> {{מקור|</ins>דברי יציב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יו"ד קלז}} </ins>שהאיסור ללמד לתלמיד שאינו הגון הוא רק כשמלמדו בקבוצה, אבל אם מלמדו ביחידות, ב[[חברותא]], אין בזה איסור. כיוצא בזה כתב גם רבי שמעון גרינפלד- המהרש"ג.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בספר [[עין יעקב]](ובעוד ספרים נוספים) מובא שרק ביחידות אסור ללמד תלמיד שאינו הגון, אולם בתוך קבוצה שיש בה גם תלמידים שאינם הגונים- מותר.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בספר [[עין יעקב]] (ובעוד ספרים נוספים) מובא שרק ביחידות אסור ללמד תלמיד שאינו הגון, אולם בתוך קבוצה שיש בה גם תלמידים שאינם הגונים- מותר.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בספר מעשה איש על ה[[חזון איש]] מסופר שפעם החזון איש נשאל אודות לימוד לקבוצת נערים שאינה מקפידה על ההלכות, והורה בכל זאת ללמדם, כי במציאות של ימינו דין זה לא קיים, כי בימי קדם שיעורי התורה היו חלק בלתי נפרד מחיי החברה היהודית, וגם מי שהיה בעל אופי מושחת ולא רצה באמת ללמוד נאלץ ללמוד כחלק מהחברה היהודית. תלמידים אלו אסור ללמד. אבל תלמידים שבאים מרוצנם ללמוד, עליהם לא נאמר הדין הזה. כמו כן מבא בשם החזון איש במקום אחר שאמר אותו דבר ונימק בכך שבימי קדם אם תלמיד היה נפלט מספסל הלימודים, היה נפלט לרחוב מלא קדושה והיה מתבייש בסילוקו ולכן היה משתדל לחזור למוטב, אולם בימינו, חשש כבד שאם יוציאוהו מבית המדרש, לא יחזור לצור מחצבתו אלא יצא לתרבות רעה או יתדרדר מבחינה רוחנית.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בספר מעשה איש על ה[[חזון איש]] מסופר שפעם החזון איש נשאל אודות לימוד לקבוצת נערים שאינה מקפידה על ההלכות, והורה בכל זאת ללמדם, כי במציאות של ימינו דין זה לא קיים, כי בימי קדם שיעורי התורה היו חלק בלתי נפרד מחיי החברה היהודית, וגם מי שהיה בעל אופי מושחת ולא רצה באמת ללמוד נאלץ ללמוד כחלק מהחברה היהודית. תלמידים אלו אסור ללמד. אבל תלמידים שבאים מרוצנם ללמוד, עליהם לא נאמר הדין הזה. כמו כן מבא בשם החזון איש במקום אחר שאמר אותו דבר ונימק בכך שבימי קדם אם תלמיד היה נפלט מספסל הלימודים, היה נפלט לרחוב מלא קדושה והיה מתבייש בסילוקו ולכן היה משתדל לחזור למוטב, אולם בימינו, חשש כבד שאם יוציאוהו מבית המדרש, לא יחזור לצור מחצבתו אלא יצא לתרבות רעה או יתדרדר מבחינה רוחנית.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-43100:rev-43104:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9F&diff=43100&oldid=prev 2011-04-11T10:46:04Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:46, 11 באפריל 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l39">שורה 39:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 39:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורה]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמוד </ins>תורה]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-40282:rev-43100:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9F&diff=40282&oldid=prev 2010-10-17T07:19:09Z

<p><span class="autocomment">היתרים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:19, 17 באוקטובר 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[החיד&quot;א]] כותב בפירושו &#039;פתח עינים&#039; ל[[מסכת אבות]], שאם ברור שהרחקת התלמיד מביהמ&quot;ד לא תעזור והתלמיד לא ישפר את מעשיו ע&quot;י כך, מותר ועדיף ללמדו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[החיד&quot;א]] כותב בפירושו &#039;פתח עינים&#039; ל[[מסכת אבות]], שאם ברור שהרחקת התלמיד מביהמ&quot;ד לא תעזור והתלמיד לא ישפר את מעשיו ע&quot;י כך, מותר ועדיף ללמדו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ה[[אדמו"ר]] מצאנז-קלויזנבורג, [[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]], כותב בספרו [[שו"ת]] דברי יציב שהאיסור ללמד לתלמיד שאינו הגון הוא רק כשמלמדו בקבוצה, ב[[חברותא]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אבל אם מלמדו ביחידות </del>, אין בזה איסור. כיוצא בזה כתב גם רבי שמעון גרינפלד- המהרש"ג.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*ה[[אדמו"ר]] מצאנז-קלויזנבורג, [[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]], כותב בספרו [[שו"ת]] דברי יציב שהאיסור ללמד לתלמיד שאינו הגון הוא רק כשמלמדו בקבוצה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אבל אם מלמדו ביחידות</ins>, ב[[חברותא]], אין בזה איסור. כיוצא בזה כתב גם רבי שמעון גרינפלד- המהרש"ג.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בספר [[עין יעקב]](ובעוד ספרים נוספים) מובא שרק ביחידות אסור ללמד תלמיד שאינו הגון, אולם בתוך קבוצה שיש בה גם תלמידים שאינם הגונים- מותר.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בספר [[עין יעקב]](ובעוד ספרים נוספים) מובא שרק ביחידות אסור ללמד תלמיד שאינו הגון, אולם בתוך קבוצה שיש בה גם תלמידים שאינם הגונים- מותר.  </div></td></tr> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9F&diff=40281&oldid=prev 2010-10-15T09:19:32Z

<p><span class="autocomment">היתרים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:19, 15 באוקטובר 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נמצאו כמה היתרים ללמד תורה גם לתלמידים שאינם הגונים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נמצאו כמה היתרים ללמד תורה גם לתלמידים שאינם הגונים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], "בעל התניא", כותב בספרו 'הלכות תלמוד תורה', שצריך קודם כל לנסות ולתת הזדמנות לתלמיד להכנס לביהמ"ד ואולי ע"י כך הוא יחזור למוטב, ורק אם כבר ניסו ללמדו ובכל זאת לא שב מסורו, אזי יש להוציאו מבית המדרש.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*</ins>[[רבי שניאור זלמן מלאדי]], "בעל התניא", כותב בספרו 'הלכות תלמוד תורה', שצריך קודם כל לנסות ולתת הזדמנות לתלמיד להכנס לביהמ"ד ואולי ע"י כך הוא יחזור למוטב, ורק אם כבר ניסו ללמדו ובכל זאת לא שב מסורו, אזי יש להוציאו מבית המדרש.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[החיד"א]] כותב בפירושו 'פתח עינים' ל[[מסכת אבות]], שאם ברור שהרחקת התלמיד מביהמ"ד לא תעזור והתלמיד לא ישפר את מעשיו ע"י כך, מותר ועדיף ללמדו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*</ins>[[החיד"א]] כותב בפירושו 'פתח עינים' ל[[מסכת אבות]], שאם ברור שהרחקת התלמיד מביהמ"ד לא תעזור והתלמיד לא ישפר את מעשיו ע"י כך, מותר ועדיף ללמדו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[אדמו"ר]] מצאנז-קלויזנבורג, [[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]], כותב בספרו שו"ת דברי יציב שהאיסור ללמד לתלמיד שאינו הגון הוא רק כשמלמדו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביחידות</del>, ב[[חברותא]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכד'</del>, אבל אם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלמד קבוצת תלמידים ובתוכם גם תלמידים שאינם הגונים</del>, אין בזה איסור. כיוצא בזה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבו רבנים נוספים (פרי עץ חיים, עיון יעקב ועוד).</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*</ins>ה[[אדמו"ר]] מצאנז-קלויזנבורג, [[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]], כותב בספרו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>שו"ת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>דברי יציב שהאיסור ללמד לתלמיד שאינו הגון הוא רק כשמלמדו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקבוצה</ins>, ב[[חברותא]], אבל אם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלמדו ביחידות </ins>, אין בזה איסור. כיוצא בזה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב גם רבי שמעון גרינפלד- </ins>המהרש"ג.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*</del>המהרש"ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- רבי שמעון גרינפלד ועוד פוסקים כתבו שמותר ללמד תלמיד שאינו הגון לבדו אך לא בקבוצה</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעשה איש על ה</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חזון איש</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסופר שפעם החזון איש נשאל אודות לימוד לקבוצת נערים שאינה מקפידה על ההלכות, והורה בכל זאת ללמדם, כי במציאות של ימינו דין זה לא קיים, כי בימי קדם שיעורי התורה היו חלק אינטגרלי מחיי החברה היהודית, וגם מי שהיה בעל אופי מושחת ולא רצה באמת ללמוד נאלץ ללמוד כחלק מהחברה היהודית. תלמידים אלו </del>אסור ללמד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אבל תלמידים שבאים מרוצנם ללמוד, עליהם לא נאמר הדין הזה. כמו כן מבא בשם החזון איש במקום אחר שאמר אותו דבר ונימק בכך שבימי קדם אם </del>תלמיד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היה נפלט מספסל הלימודים, היה נפלט לרחוב מלא קדושה והיה מתבייש בסילוקו ולכן היה משתדל לחזור למוטב</del>, אולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בימינו, חשש כבד שאם יוציאוהו מבית המדרש, לא יחזור לצור מחצבתו אלא יצא לתרבות רעה או יתדרדר מבחינה רוחנית</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*</ins>בספר [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עין יעקב</ins>]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ובעוד ספרים נוספים) מובא שרק ביחידות </ins>אסור ללמד תלמיד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאינו הגון</ins>, אולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתוך קבוצה שיש בה גם תלמידים שאינם הגונים- מותר</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עובדיה </del>יוסף]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שליט"א</del>, בספר 'קיצור שולחן ערוך [[ילקוט יוסף]]', כותב שסתם אדם בחזקת הגון, ואם אינו הגון, יש לתלות שהוא [[תינוק שנשבה]] ומצווה ללמדו ולקרבו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*בספר מעשה איש על ה[[חזון איש]] מסופר שפעם החזון איש נשאל אודות לימוד לקבוצת נערים שאינה מקפידה על ההלכות, והורה בכל זאת ללמדם, כי במציאות של ימינו דין זה לא קיים, כי בימי קדם שיעורי התורה היו חלק בלתי נפרד מחיי החברה היהודית, וגם מי שהיה בעל אופי מושחת ולא רצה באמת ללמוד נאלץ ללמוד כחלק מהחברה היהודית. תלמידים אלו אסור ללמד. אבל תלמידים שבאים מרוצנם ללמוד, עליהם לא נאמר הדין הזה. כמו כן מבא בשם החזון איש במקום אחר שאמר אותו דבר ונימק בכך שבימי קדם אם תלמיד היה נפלט מספסל הלימודים, היה נפלט לרחוב מלא קדושה והיה מתבייש בסילוקו ולכן היה משתדל לחזור למוטב, אולם בימינו, חשש כבד שאם יוציאוהו מבית המדרש, לא יחזור לצור מחצבתו אלא יצא לתרבות רעה או יתדרדר מבחינה רוחנית. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יצחק </ins>יוסף]], בספר 'קיצור שולחן ערוך [[ילקוט יוסף]]', כותב שסתם אדם בחזקת הגון, ואם אינו הגון, יש לתלות שהוא [[תינוק שנשבה]] ומצווה ללמדו ולקרבו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורה]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-40266:rev-40281:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י