תיקון עולם - היסטוריית גרסאות

טישיו ב־02:26, 4 באוקטובר 2012

2012-10-04T02:26:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:26, 4 באוקטובר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	המונח '''תיקון עולם''' הוא כינוי לשורה של תקנות שתוקנו על ידי [[נשיא ישראל\|נשיאי ישראל]], [[הלל הזקן]], וברובם על ידי נינו - [[רבן גמליאל הזקן]]. תקנות אלו הינן תקנות שאין להן מקור מפורש בתורה, ובאופן ספיציפי וחד פעמי ייתכן שאין סיבה לתיקונן. אך בהשקפה רחבה, התקנות מחויבות המציאות.		המונח '''תיקון עולם''' הוא כינוי לשורה של תקנות שתוקנו על ידי [[נשיא ישראל\|נשיאי ישראל]], [[הלל הזקן]], וברובם על ידי נינו - [[רבן גמליאל הזקן]]. תקנות אלו הינן תקנות שאין להן מקור מפורש בתורה, ובאופן ספיציפי וחד פעמי ייתכן שאין סיבה לתיקונן. אך בהשקפה רחבה, התקנות מחויבות המציאות.
			*המשנה הראשונה בפרק הרביעי במסכת גיטין {{מקור\|בבלי גיטין לב א}} מזכירה את המונח לעניין ביטול גט: מעיקר הדין, יכול אדם להתחרט בו לאחר שמינה [[שליח (הלכה)\|שליח]] כדי [[גירושין\|לגרש]] את אשתו, והוא יכול למנות [[בית דין]] ולבטלו בפניהם. רבן גמליאל תיקן שלא יעשו כך, מפני תיקון העולם, שמא האשה לא תשמע מכך ותנשא. נחלקו [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] בפירוש המונח{{מקור\|בבלי גיטין לג\|א}}: לפי רבי יוחנן, ניתן למנות גם בית דין של שני אנשים, (שהוא פרסום קטן יותר), ולכן ייתכן שהאשה לא תשמע מכך, תנשא לאיש אחר, ובניה יהיו ממזרים. לפי ריש לקיש, יש למנות בית דין של שלושה אנשים כדי לבטל את הגט, ולפיכך סביר יותר שהאשה תשמע מהביטול ולא תנשא. הבעיה העיקרית הפוכה: האשה לא תוכל להנשא ותשאר [[עגונה]] עד שבעלה יואיל לשלוח לה גט אחר. כאשר אדם החליט לגרש את אשתו ואף עשה מעשה מיוחד לשם כך, תיקנו חז"ל שהגט ישאר בתוקף ולא יבטלו עוד. אם רוצים בני הזוג להנשא זה לזה, הם תמיד יוכלו להנשא זה לזה על ידי קידושין חדשים (אלא אם כן מדובר ב[[כוהן]] האסור בגרושה).
	*המשנה הראשונה בפרק הרביעי במסכת גיטין{{מקור\|בבלי גיטין לב א}} מזכירה את המונח לעניין ביטול גט: מעיקר הדין, יכול אדם להתחרט בו לאחר שמינה [[שליח (הלכה)\|שליח]] כדי [[גירושין\|לגרש]] את אשתו, והוא יכול למנות [[בית דין]] ולבטלו בפניהם. רבן גמליאל תיקן שלא יעשו כך, מפני תיקון העולם, שמא האשה לא תשמע מכך ותנשא. נחלקו [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] בפירוש המונח{{מקור\|בבלי גיטין לג\|א}}: לפי רבי יוחנן, ניתן למנות גם בית דין של שני אנשים, (שהוא פרסום קטן יותר), ולכן ייתכן שהאשה לא תשמע מכך, תנשא לאיש אחר, ובניה יהיו ממזרים. לפי ריש לקיש, יש למנות בית דין של שלושה אנשים כדי לבטל את הגט, ולפיכך סביר יותר שהאשה תשמע מהביטול ולא תנשא. הבעיה העיקרית הפוכה: האשה לא תוכל להנשא ותשאר [[עגונה]] עד שבעלה יואיל לשלוח לה גט אחר. כאשר אדם החליט לגרש את אשתו ואף עשה מעשה מיוחד לשם כך, תיקנו חז"ל שהגט ישאר בתוקף ולא יבטלו עוד. אם רוצים בני הזוג להנשא זה לזה, הם תמיד יוכלו להנשא זה לזה על ידי קידושין חדשים (אלא אם כן מדובר ב[[כוהן]] האסור בגרושה).

	*תקנה אחרת היא, שאדם יכתוב את כל שמותיו, הידועים יותר ופחות, הן אותם שבהם הוא ידוע במקום מסוים זה והן במקום אחר. למרות שמעיקר הדין די בכך שהוא כותב את השם בו הוא ידוע במקום ובשעה שהוא כותב את הגט, הסיבה לתקנה היא כדי למנוע לעז על הגט מאנשים שלא יכירו אותו בשמו זה ויטענו שמדובר בגט מזויף או פסול{{מקור\|בבלי גיטין לד ב}}.		*תקנה אחרת היא, שאדם יכתוב את כל שמותיו, הידועים יותר ופחות, הן אותם שבהם הוא ידוע במקום מסוים זה והן במקום אחר. למרות שמעיקר הדין די בכך שהוא כותב את השם בו הוא ידוע במקום ובשעה שהוא כותב את הגט, הסיבה לתקנה היא כדי למנוע לעז על הגט מאנשים שלא יכירו אותו בשמו זה ויטענו שמדובר בגט מזויף או פסול{{מקור\|בבלי גיטין לד ב}}.

טישיו ב־02:26, 4 באוקטובר 2012

2012-10-04T02:26:41Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:26, 4 באוקטובר 2012
שורה 12:		שורה 12:

	מסיבה זו, [[הלל הזקן]] תיקן שניתן למסור את גביית ההלוואה לבית הדין, ובכך אין ציווי התורה {{ציטוטון\|לא יגוש}} תקף על הלוואה כזו, שהרי בית הדין הם אלו שנוגשים ולא הוא.		מסיבה זו, [[הלל הזקן]] תיקן שניתן למסור את גביית ההלוואה לבית הדין, ובכך אין ציווי התורה {{ציטוטון\|לא יגוש}} תקף על הלוואה כזו, שהרי בית הדין הם אלו שנוגשים ולא הוא.

	~~==ראו גם==~~
	* [[גמילות חסדים]]
	* [[צדקה (יהדות)]]
	* [[תיקון המידות]]

טישיו: כתבתי בויקיפדיה

2012-10-04T02:25:56Z

כתבתי בויקיפדיה

דף חדש

המונח '''תיקון עולם''' הוא כינוי לשורה של תקנות שתוקנו על ידי [[נשיא ישראל|נשיאי ישראל]], [[הלל הזקן]], וברובם על ידי נינו - [[רבן גמליאל הזקן]]. תקנות אלו הינן תקנות שאין להן מקור מפורש בתורה, ובאופן ספיציפי וחד פעמי ייתכן שאין סיבה לתיקונן. אך בהשקפה רחבה, התקנות מחויבות המציאות.

*המשנה הראשונה בפרק הרביעי במסכת גיטין{{מקור|בבלי גיטין לב א}} מזכירה את המונח לעניין ביטול גט: מעיקר הדין, יכול אדם להתחרט בו לאחר שמינה [[שליח (הלכה)|שליח]] כדי [[גירושין|לגרש]] את אשתו, והוא יכול למנות [[בית דין]] ולבטלו בפניהם. רבן גמליאל תיקן שלא יעשו כך, מפני תיקון העולם, שמא האשה לא תשמע מכך ותנשא. נחלקו [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] בפירוש המונח{{מקור|בבלי גיטין לג|א}}: לפי רבי יוחנן, ניתן למנות גם בית דין של שני אנשים, (שהוא פרסום קטן יותר), ולכן ייתכן שהאשה לא תשמע מכך, תנשא לאיש אחר, ובניה יהיו ממזרים. לפי ריש לקיש, יש למנות בית דין של שלושה אנשים כדי לבטל את הגט, ולפיכך סביר יותר שהאשה תשמע מהביטול ולא תנשא. הבעיה העיקרית הפוכה: האשה לא תוכל להנשא ותשאר [[עגונה]] עד שבעלה יואיל לשלוח לה גט אחר. כאשר אדם החליט לגרש את אשתו ואף עשה מעשה מיוחד לשם כך, תיקנו חז"ל שהגט ישאר בתוקף ולא יבטלו עוד. אם רוצים בני הזוג להנשא זה לזה, הם תמיד יוכלו להנשא זה לזה על ידי קידושין חדשים (אלא אם כן מדובר ב[[כוהן]] האסור בגרושה).

*תקנה אחרת היא, שאדם יכתוב את כל שמותיו, הידועים יותר ופחות, הן אותם שבהם הוא ידוע במקום מסוים זה והן במקום אחר. למרות שמעיקר הדין די בכך שהוא כותב את השם בו הוא ידוע במקום ובשעה שהוא כותב את הגט, הסיבה לתקנה היא כדי למנוע לעז על הגט מאנשים שלא יכירו אותו בשמו זה ויטענו שמדובר בגט מזויף או פסול{{מקור|בבלי גיטין לד ב}}.

תקנה נוספת היא בעניין גביית ה[[כתובה]]. מעיקר הדין, אין היתומים חייבים להגבות את דמי הכתובה ל[[אלמנה|אלמנת]] ה[[מת]], אלא אם כן [[שבועה|נשבעה]] שלא קיבלה מכתובתה מאום. מפחדה ומוראה של חומר השבועה, נמנעו מלהשביעה, ולכן תיקן רבן גמליאל שניתן גם להבטיח את העובדה שלא קיבלה מאום מכתובתה, באופן אחר; בכך ש[[נדר|תידור]] ליתומים בהתאם למה שיקבעו היתומים. למשל: היתומים יכולים לתבוע ממנה, שתידור שאסור לה לאכול או לשתות שום מאכל שבעולם אם קיבלה סכום מכתובתה, ואם לא תידור כפי תביעתם, לא תקבל את דמי הכתובה

*למרות שההלכה נפסקת כשיטת [[אלעזר בן שמוע|רבי אלעזר]] ש[[עדי מסירה כרתי]] - [[חלות]] ה[[שטר]] נוצרת על ידי ה[[עדים]] שרואים את מסירת השטר מהכותב למקבל הזכות (מכר, הלוואה או מתנה), תיקנו חז"ל שגם על השטר עצמו יחתמו העדים, כדי שיוכלו לברר את תוקף השטר.

*[[פרוזבול]]: מעיקר הדין, אדם שמלווה לאדם אחר מעות, והגיעה שנת ה[[שמיטה]], פטור הלווה מלשלם את דמי ההלוואה, שכן שנת השמיטה משמטת את החוב. מכיוון שכך, נגרם מצב בו אנשים נמנעו מלהלוות זה לזה, מחשש שתגיע שנת השמיטה ותשמט את כספם, ובכך עברו על איסור מהתורה {{ציטוטון|הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא}}{{הערה|תנ"ך דברים טו ו}}

מסיבה זו, [[הלל הזקן]] תיקן שניתן למסור את גביית ההלוואה לבית הדין, ובכך אין ציווי התורה {{ציטוטון|לא יגוש}} תקף על הלוואה כזו, שהרי בית הדין הם אלו שנוגשים ולא הוא.

==ראו גם==
* [[גמילות חסדים]]
* [[צדקה (יהדות)]]
* [[תיקון המידות]]