<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93</id>
	<title>תורת הסוד - היסטוריית גרסאות</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93&amp;action=history"/>
	<updated>2026-04-04T03:48:05Z</updated>
	<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.0</generator>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93&amp;diff=161379&amp;oldid=prev</id>
		<title>2.53.181.150: הסרת כל התוכן מהדף</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93&amp;diff=161379&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2024-10-18T02:07:24Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;הסרת כל התוכן מהדף&lt;/p&gt;
&lt;table style=&quot;background-color: #fff; color: #202122;&quot; data-mw=&quot;interface&quot;&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;tr class=&quot;diff-title&quot; lang=&quot;he&quot;&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;גרסה מ־02:07, 18 באוקטובר 2024&lt;/td&gt;
				&lt;/tr&gt;&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot; id=&quot;mw-diff-left-l1&quot;&gt;שורה 1:&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot;&gt;שורה 1:&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;משה רבינו לימד את כל עם ישראל שיש עשרים וחמישה חלקים רוחניים שהם הנפש של הנפש הרוח של הנפש הנשמה של הנפש החיה של הנפש היחידה של הנפש הנפש של הרוח הרוח של הרוח הנשמה של הרוח החיה של הרוח היחידה של הרוח הנפש של הנשמה הרוח של הנשמה הנשמה של הנשמה החיה של הנשמה היחידה של הנשמה הנפש של החיה הרוח של החיה הנשמה של החיה החיה של החיה היחידה של החיה הנפש של היחידה הרוח של היחידה הנשמה של היחידה החיה של היחידה והיחידה של היחידה ואז משה רבינו לימד את כל עם ישראל שיש עשרים וחמישה סוגים של עבודות זרות שהם כנגד אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים הסוג הראשון של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה חמש בבוקר עד השעה שש בבוקר הסוג השני של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שש בבוקר עד השעה שבע בבוקר הסוג השלישי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שבע בבוקר עד השעה שמונה בבוקר הסוג הרביעי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שמונה בבוקר עד השעה תשע בבוקר הסוג החמישי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה תשע בבוקר עד השעה עשר בבוקר הסוג השישי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה עשר בבוקר עד השעה אחד עשרה בבוקר הסוג השביעי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה אחד עשרה בבוקר עד השעה שתיים עשרה בצהריים הסוג השמיני של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שתיים עשרה בצהריים עד השעה אחת בצהריים הסוג התשיעי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה אחת בצהריים עד השעה שתיים בצהריים הסוג העשירי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שתיים בצהריים עד השעה שלוש בצהריים הסוג האחד עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שלוש בצהריים עד השעה ארבע בצהריים הסוג השתיים עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה ארבע בצהריים עד השעה חמש בערב הסוג השלוש עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה חמש בערב עד השעה שש בערב הסוג הארבע עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שש בערב עד השעה שבע בערב הסוג החמש עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שבע בערב עד השעה שמונה בערב הסוג השש עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שמונה בערב עד השעה תשע בלילה הסוג השבע עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה תשע בלילה עד השעה עשר בלילה הסוג השמונה עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה עשר בלילה עד השעה אחד עשרה בלילה הסוג התשע עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה אחד עשרה בלילה עד השעה שתיים עשרה בלילה הסוג העשרים של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שתיים עשרה בלילה עד השעה אחד בלילה הסוג העשרים ואחד של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה אחד בלילה עד השעה שתיים בלילה הסוג העשרים ושתיים של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שתיים בלילה עד השעה שלוש בלילה הסוג העשרים ושלוש של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שלוש בלילה עד השעה ארבע בלילה הסוג העשרים וארבע של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה ארבע בלילה עד השעה חמש בבוקר הסוג העשרים וחמש והאחרון של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם בכל שעות היממה ואז משה רבינו לימד את כל עם ישראל שיש עשרים וחמישה סוגים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם שהם כנגד אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים הסוג הראשון של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות הסוג השני של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות הסוג השלישי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנות הסוג הרביעי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנים הסוג החמישי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות מצד האמהות הסוג השישי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות מצד האבות הסוג השביעי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האמהות מצד האמהות הסוג השמיני של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האמהות מצד האבות הסוג התשיעי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האבות מצד האמהות הסוג העשירי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האבות מצד האבות הסוג האחד עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האבות הסוג השתיים עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של הדודים הסוג השלוש עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של הבנים הסוג הארבע עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האחים מצד האמהות הסוג החמש עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האחים מצד האבות הסוג השש עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות של הנשים שלנו הסוג השבע עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות של האמהות של הנשים שלנו הסוג השמונה עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות של האבות של הנשים שלנו הסוג התשע עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הנשים שלנו הסוג העשרים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנות של הנשים שלנו הסוג העשרים ואחד של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנים של הנשים שלנו הסוג העשרים ושתיים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של הנשים שלנו מצד האמהות הסוג העשרים ושלוש של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של הנשים שלנו מצד האבות הסוג העשרים וארבע של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים שהם נשואות הסוג העשרים וחמש והאחרון של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים שהם טמאות בטומאת נידה ואז זמן מה אחרי שמשה רבינו נפטר עם ישראל אמרו לעצמם שמשה רבינו לימד אותם שיש עשרים וחמישה סוגים של עבודות זרות ויש עשרים וחמישה סוגים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם שהם כנגד אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים אז אם אנחנו נעבוד עבודה זרה את אותם עשרים וחמישה הסוגים של עבודות זרות ונקיים יחסי אישות עם אותם עשרים וחמישה הסוגים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם אנחנו נתקן את אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים ואז בתקופת בית המקדש השני אנשי כנסת הגדולה לקחו את כל כתבי הקודש שהיו בזמניהם שהם ספר התורה ספר יהושוע ספר שופטים ספר שמואל ספר מלכים ספר ישעיהו ספר ירמיהו ספר יחזקאל ספר תרי עשר ספר איוב ספר משלי ספר תהילים ספר רות ספר שיר השירים ספר קוהלת ספר איכה ספר אסתר ספר דניאל ספר עזרא ספר נחמיה וספר דברי הימים ואז אנשי כנסת הגדולה אמרו לעצמם שעם ישראל חטאו בעבודה זרה ובגילוי עריות רק בשביל לתקן את אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים וכל כתבי הקודש המצויים בידינו הם רק עשרים ואחד ספרים ואז אנשי כנסת הגדולה מצאו פתרון הם תיקנו שכל ספרי התורה יהיו מחולקים לחמישה ספרים שהם ספר בראשית ספר שמות ספר ויקרא ספר במדבר וספר דברים ואז אנשי כנסת הגדולה אמרו לכל עם ישראל שאם הם ילמדו את כל עשרים וחמישה ספרי התנ&quot;ך הם יתקנו את אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים ובזכות זה עם ישראל הפסיקו לחטוא בעבודה זרה ובגילוי עריות&lt;/del&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;+&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt; &lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>2.53.181.150</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93&amp;diff=160858&amp;oldid=prev</id>
		<title>2.52.74.243 ב־14:28, 19 באפריל 2024</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93&amp;diff=160858&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2024-04-19T14:28:45Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;/p&gt;
&lt;table style=&quot;background-color: #fff; color: #202122;&quot; data-mw=&quot;interface&quot;&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;tr class=&quot;diff-title&quot; lang=&quot;he&quot;&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;גרסה מ־14:28, 19 באפריל 2024&lt;/td&gt;
				&lt;/tr&gt;&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot; id=&quot;mw-diff-left-l1&quot;&gt;שורה 1:&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot;&gt;שורה 1:&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;תורת הסוד בישראל היא עתיקת יומין. הרמב&quot;ם והגאונים פירשו כי מדובר במטאפיזיקה. סיפור ידוע המופיע בתלמוד במסכת חגיגה (י&quot;ד,ב) (גרסה תמציתית שמורחבת בהיכלות זוטרתי מספרות ההיכלות והמרכבה), המספר על ארבעה שנכנסו לפרדס:&lt;/del&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;+&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;משה רבינו לימד את כל עם ישראל שיש עשרים וחמישה חלקים רוחניים שהם הנפש של הנפש הרוח של הנפש הנשמה של הנפש החיה של הנפש היחידה של הנפש הנפש של הרוח הרוח של הרוח הנשמה של הרוח החיה של הרוח היחידה של הרוח הנפש של הנשמה הרוח של הנשמה הנשמה של הנשמה החיה של הנשמה היחידה של הנשמה הנפש של החיה הרוח של החיה הנשמה של החיה החיה של החיה היחידה של החיה הנפש של היחידה הרוח של היחידה הנשמה של היחידה החיה של היחידה והיחידה של היחידה ואז משה רבינו לימד את כל עם ישראל שיש עשרים וחמישה סוגים של עבודות זרות שהם כנגד אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים הסוג הראשון של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה חמש בבוקר עד השעה שש בבוקר הסוג השני של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שש בבוקר עד השעה שבע בבוקר הסוג השלישי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שבע בבוקר עד השעה שמונה בבוקר הסוג הרביעי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שמונה בבוקר עד השעה תשע בבוקר הסוג החמישי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה תשע בבוקר עד השעה עשר בבוקר הסוג השישי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה עשר בבוקר עד השעה אחד עשרה בבוקר הסוג השביעי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה אחד עשרה בבוקר עד השעה שתיים עשרה בצהריים הסוג השמיני של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שתיים עשרה בצהריים עד השעה אחת בצהריים הסוג התשיעי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה אחת בצהריים עד השעה שתיים בצהריים הסוג העשירי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שתיים בצהריים עד השעה שלוש בצהריים הסוג האחד עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שלוש בצהריים עד השעה ארבע בצהריים הסוג השתיים עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה ארבע בצהריים עד השעה חמש בערב הסוג השלוש עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה חמש בערב עד השעה שש בערב הסוג הארבע עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שש בערב עד השעה שבע בערב הסוג החמש עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שבע בערב עד השעה שמונה בערב הסוג השש עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שמונה בערב עד השעה תשע בלילה הסוג השבע עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה תשע בלילה עד השעה עשר בלילה הסוג השמונה עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה עשר בלילה עד השעה אחד עשרה בלילה הסוג התשע עשרה של עבודות זרות &lt;/ins&gt;הם &lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה &lt;/ins&gt;אחד &lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;עשרה בלילה עד השעה שתיים עשרה בלילה הסוג העשרים של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שתיים עשרה בלילה עד השעה &lt;/ins&gt;אחד &lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;בלילה הסוג העשרים ואחד של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה &lt;/ins&gt;אחד &lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;בלילה עד השעה שתיים בלילה הסוג העשרים ושתיים של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שתיים בלילה עד השעה שלוש בלילה הסוג העשרים ושלוש של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה שלוש בלילה עד השעה ארבע בלילה הסוג העשרים וארבע של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה ארבע בלילה עד השעה חמש בבוקר הסוג העשרים וחמש והאחרון של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם בכל שעות היממה ואז משה רבינו לימד את כל עם ישראל שיש עשרים וחמישה סוגים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם שהם כנגד אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים הסוג הראשון של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות הסוג השני של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות הסוג השלישי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנות הסוג הרביעי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנים הסוג החמישי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות מצד האמהות הסוג השישי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות מצד האבות הסוג השביעי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האמהות מצד האמהות הסוג השמיני של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האמהות מצד האבות הסוג התשיעי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האבות מצד האמהות הסוג העשירי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האבות מצד האבות הסוג האחד עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האבות הסוג השתיים עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של הדודים הסוג השלוש עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של הבנים הסוג הארבע עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האחים מצד האמהות הסוג החמש עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האחים מצד האבות הסוג השש עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות של הנשים שלנו הסוג השבע עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות של האמהות של הנשים שלנו הסוג השמונה עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות של האבות של הנשים שלנו הסוג התשע עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הנשים שלנו הסוג העשרים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנות של הנשים שלנו הסוג העשרים ואחד של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנים של הנשים שלנו הסוג העשרים ושתיים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של הנשים שלנו מצד האמהות הסוג העשרים ושלוש של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של הנשים שלנו מצד האבות הסוג העשרים וארבע של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים שהם נשואות הסוג העשרים וחמש והאחרון של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים שהם טמאות בטומאת נידה ואז זמן מה אחרי שמשה רבינו נפטר עם ישראל אמרו לעצמם שמשה רבינו לימד אותם שיש עשרים וחמישה סוגים של עבודות זרות ויש עשרים וחמישה סוגים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם שהם כנגד אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים אז אם אנחנו נעבוד עבודה זרה את אותם עשרים וחמישה הסוגים של עבודות זרות ונקיים יחסי אישות עם אותם עשרים וחמישה הסוגים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם אנחנו נתקן את אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים ואז בתקופת בית המקדש השני אנשי כנסת הגדולה לקחו את כל כתבי הקודש שהיו בזמניהם שהם ספר התורה ספר יהושוע ספר שופטים ספר שמואל ספר מלכים ספר ישעיהו ספר ירמיהו ספר יחזקאל ספר תרי עשר ספר איוב ספר משלי ספר תהילים ספר רות ספר שיר השירים ספר קוהלת ספר איכה ספר אסתר ספר דניאל ספר עזרא ספר נחמיה וספר דברי הימים ואז אנשי כנסת הגדולה אמרו לעצמם שעם ישראל חטאו בעבודה זרה ובגילוי עריות רק בשביל לתקן את אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים וכל כתבי הקודש המצויים בידינו הם &lt;/ins&gt;רק &lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;עשרים ואחד ספרים ואז אנשי כנסת הגדולה מצאו פתרון הם תיקנו שכל ספרי התורה יהיו מחולקים לחמישה ספרים שהם ספר &lt;/ins&gt;בראשית &lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;ספר שמות ספר ויקרא ספר במדבר וספר דברים ואז אנשי כנסת הגדולה אמרו לכל עם ישראל שאם הם ילמדו את כל עשרים וחמישה ספרי התנ&lt;/ins&gt;&quot;&lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;ך הם יתקנו את אותם עשרים וחמישה החלקים הרוחניים ובזכות זה עם ישראל הפסיקו לחטוא בעבודה זרה ובגילוי עריות&lt;/ins&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;	&lt;/del&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt; &lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס. ואלו &lt;/del&gt;הם&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;: בן עזאי ובן זומא, אחר ורבי עקיבא. [...] בן עזאי הציץ ומת... בן זומא הציץ ונפגע... אחר קיצץ בנטיעות, רבי עקיבא יצא בשלום.&lt;/del&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;	&lt;/del&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt; &lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;ארבעה חכמים גדולים מחכמי ישראל נכנסו לעסוק בתורת הסוד, ורק &lt;/del&gt;אחד &lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;מהם נכנס בשלום ויצא בשלום. והאחרים - &lt;/del&gt;אחד &lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;מת, &lt;/del&gt;אחד &lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;נטרפה דעתו, והרביעי, ר&#039; אלישע בן אבויה, הנקרא מאז אירוע זה &quot;אחר&quot;, &quot;קיצץ בנטיעות&quot;, כלומר הפך לכופר בעיקרי האמונה היהודית. &lt;/del&gt;רק &lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום.&lt;/del&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt; &lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;סיפור זה קיבל פרשנויות רבות לאורך השנים, הנוגעות לפשר &quot;הכניסה לפרדס&quot;, וכן למהות כפירתו של אלישע בן אבויה.&lt;/del&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt; &lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;תורת הסוד נחלקת לשני חלקים: &quot;מעשה מרכבה&quot; - כינוי מקובל לתאולוגיה וסודות השמים, ו&quot;מעשה &lt;/del&gt;בראשית&quot; &lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;- סודות בריאת העולם ומדעי הטבע הנובעים מהם. הכוונה גם לפרשות המיסטיות המופיעות בספרי המקרא.&lt;/del&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt; &lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;אצל הרמב&quot;ם מורה המונח &quot;מעשה מרכבה&quot; על ענייני המטאפיזיקה, ו&quot;מעשה בראשית&quot; על מדעי הטבע, כך שאין קשר בין ספר הזוהר ותורת הקבלה אל תורת הסוד העתיקה. אצל המקובלים לעומת זאת מורים שניהם על סודות קבלה שונים.&lt;/del&gt;&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-side-added&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;

&lt;!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99779:rev-160858:php=table --&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>2.52.74.243</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93&amp;diff=99779&amp;oldid=prev</id>
		<title>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 ב־15:31, 13 ביולי 2015</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93&amp;diff=99779&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2015-07-13T15:31:44Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;/p&gt;
&lt;table style=&quot;background-color: #fff; color: #202122;&quot; data-mw=&quot;interface&quot;&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;tr class=&quot;diff-title&quot; lang=&quot;he&quot;&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;גרסה מ־15:31, 13 ביולי 2015&lt;/td&gt;
				&lt;/tr&gt;&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot; id=&quot;mw-diff-left-l1&quot;&gt;שורה 1:&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot;&gt;שורה 1:&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;תורת הסוד בישראל היא עתיקת יומין. הרמב&quot;ם והגאונים פירשו כי מדובר במטאפיזיקה. סיפור ידוע המופיע בתלמוד במסכת חגיגה (י&quot;ד,ב) (גרסה תמציתית שמורחבת בהיכלות זוטרתי מספרות ההיכלות והמרכבה&lt;del style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;) ובשינויים קלים בספר הזוהר (חלק ההיכלות דרשב&quot;י&lt;/del&gt;), המספר על ארבעה שנכנסו לפרדס:&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;+&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;תורת הסוד בישראל היא עתיקת יומין. הרמב&quot;ם והגאונים פירשו כי מדובר במטאפיזיקה. סיפור ידוע המופיע בתלמוד במסכת חגיגה (י&quot;ד,ב) (גרסה תמציתית שמורחבת בהיכלות זוטרתי מספרות ההיכלות והמרכבה), המספר על ארבעה שנכנסו לפרדס:&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;	&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;	&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;

&lt;!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99778:rev-99779:php=table --&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93&amp;diff=99778&amp;oldid=prev</id>
		<title>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 ב־15:28, 13 ביולי 2015</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93&amp;diff=99778&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2015-07-13T15:28:10Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;/p&gt;
&lt;table style=&quot;background-color: #fff; color: #202122;&quot; data-mw=&quot;interface&quot;&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-marker&quot; /&gt;
				&lt;col class=&quot;diff-content&quot; /&gt;
				&lt;tr class=&quot;diff-title&quot; lang=&quot;he&quot;&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;→ הגרסה הקודמת&lt;/td&gt;
				&lt;td colspan=&quot;2&quot; style=&quot;background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;&quot;&gt;גרסה מ־15:28, 13 ביולי 2015&lt;/td&gt;
				&lt;/tr&gt;&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot; id=&quot;mw-diff-left-l11&quot;&gt;שורה 11:&lt;/td&gt;
&lt;td colspan=&quot;2&quot; class=&quot;diff-lineno&quot;&gt;שורה 11:&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;תורת הסוד נחלקת לשני חלקים: &amp;quot;מעשה מרכבה&amp;quot; - כינוי מקובל לתאולוגיה וסודות השמים, ו&amp;quot;מעשה בראשית&amp;quot; - סודות בריאת העולם ומדעי הטבע הנובעים מהם. הכוונה גם לפרשות המיסטיות המופיעות בספרי המקרא.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;תורת הסוד נחלקת לשני חלקים: &amp;quot;מעשה מרכבה&amp;quot; - כינוי מקובל לתאולוגיה וסודות השמים, ו&amp;quot;מעשה בראשית&amp;quot; - סודות בריאת העולם ומדעי הטבע הנובעים מהם. הכוונה גם לפרשות המיסטיות המופיעות בספרי המקרא.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;−&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;אצל הרמב&quot;ם מורה המונח &quot;מעשה מרכבה&quot; על ענייני המטאפיזיקה, ו&quot;מעשה בראשית&quot; על מדעי הטבע. אצל המקובלים לעומת זאת מורים שניהם על סודות קבלה שונים.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td class=&quot;diff-marker&quot; data-marker=&quot;+&quot;&gt;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;&quot;&gt;&lt;div&gt;אצל הרמב&quot;ם מורה המונח &quot;מעשה מרכבה&quot; על ענייני המטאפיזיקה, ו&quot;מעשה בראשית&quot; על מדעי הטבע&lt;ins style=&quot;font-weight: bold; text-decoration: none;&quot;&gt;, כך שאין קשר בין ספר הזוהר ותורת הקבלה אל תורת הסוד העתיקה&lt;/ins&gt;. אצל המקובלים לעומת זאת מורים שניהם על סודות קבלה שונים.&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;

&lt;!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99777:rev-99778:php=table --&gt;
&lt;/table&gt;</summary>
		<author><name>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93&amp;diff=99777&amp;oldid=prev</id>
		<title>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: יצירת דף עם התוכן &quot;תורת הסוד בישראל היא עתיקת יומין. הרמב&quot;ם והגאונים פירשו כי מדובר במטאפיזיקה. סיפור ידוע ה...&quot;</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93&amp;diff=99777&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2015-07-13T15:26:43Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יצירת דף עם התוכן &amp;quot;תורת הסוד בישראל היא עתיקת יומין. הרמב&amp;quot;ם והגאונים פירשו כי מדובר במטאפיזיקה. סיפור ידוע ה...&amp;quot;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;b&gt;דף חדש&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;תורת הסוד בישראל היא עתיקת יומין. הרמב&amp;quot;ם והגאונים פירשו כי מדובר במטאפיזיקה. סיפור ידוע המופיע בתלמוד במסכת חגיגה (י&amp;quot;ד,ב) (גרסה תמציתית שמורחבת בהיכלות זוטרתי מספרות ההיכלות והמרכבה) ובשינויים קלים בספר הזוהר (חלק ההיכלות דרשב&amp;quot;י), המספר על ארבעה שנכנסו לפרדס:&lt;br /&gt;
	&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס. ואלו הם: בן עזאי ובן זומא, אחר ורבי עקיבא. [...] בן עזאי הציץ ומת... בן זומא הציץ ונפגע... אחר קיצץ בנטיעות, רבי עקיבא יצא בשלום.&lt;br /&gt;
	&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ארבעה חכמים גדולים מחכמי ישראל נכנסו לעסוק בתורת הסוד, ורק אחד מהם נכנס בשלום ויצא בשלום. והאחרים - אחד מת, אחד נטרפה דעתו, והרביעי, ר&amp;#039; אלישע בן אבויה, הנקרא מאז אירוע זה &amp;quot;אחר&amp;quot;, &amp;quot;קיצץ בנטיעות&amp;quot;, כלומר הפך לכופר בעיקרי האמונה היהודית. רק רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סיפור זה קיבל פרשנויות רבות לאורך השנים, הנוגעות לפשר &amp;quot;הכניסה לפרדס&amp;quot;, וכן למהות כפירתו של אלישע בן אבויה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תורת הסוד נחלקת לשני חלקים: &amp;quot;מעשה מרכבה&amp;quot; - כינוי מקובל לתאולוגיה וסודות השמים, ו&amp;quot;מעשה בראשית&amp;quot; - סודות בריאת העולם ומדעי הטבע הנובעים מהם. הכוונה גם לפרשות המיסטיות המופיעות בספרי המקרא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אצל הרמב&amp;quot;ם מורה המונח &amp;quot;מעשה מרכבה&amp;quot; על ענייני המטאפיזיקה, ו&amp;quot;מעשה בראשית&amp;quot; על מדעי הטבע. אצל המקובלים לעומת זאת מורים שניהם על סודות קבלה שונים.&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59</name></author>
	</entry>
</feed>