https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94 2026-04-17T07:18:08Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94&diff=161122&oldid=prev 2024-06-05T22:11:57Z

<p>החזרת השחתה</p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94&amp;diff=161122&amp;oldid=160947">הצגת שינויים</a>

2A01:6500:A037:CBCA:86D7:C965:358F:9B78 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94&diff=160947&oldid=prev 2024-05-07T21:42:24Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:42, 7 במאי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משה רבינו לימד את כל עם ישראל שיש חמישים סוגים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הסוג הראשון של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות הסוג השני של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות הסוג השלישי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנות הסוג הרביעי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנים הסוג החמישי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות מצד האבות הסוג השישי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות מצד האמהות הסוג השביעי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות גם מצד האמהות וגם מצד האבות הסוג השמיני של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האבות מצד האבות הסוג התשיעי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האבות מצד האמהות הסוג העשירי של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האבות גם מצד האמהות וגם מצד האבות הסוג האחד עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האמהות מצד האמהות הסוג השתיים עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האמהות מצד האבות הסוג השלוש עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של האמהות גם מצד האבות וגם מצד האמהות הסוג הארבע עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האבות הסוג החמש עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של הבנים הסוג השש עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האחים של האבות מצד האבות הסוג השבע עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האחים של האבות גם מצד האבות וגם מצד האמהות הסוג השמונה עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האחים מצד האמהות הסוג התשע עשרה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האחים מצד האבות הסוג העשרים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים של האחים גם מצד האבות וגם מצד האמהות הסוג העשרים ואחד של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות של הנשים שלנו הסוג העשרים ושתיים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות של האמהות של הנשים שלנו הסוג העשרים ושלוש של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האמהות של האבות של הנשים שלנו הסוג העשרים וארבע של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הנשים שלנו הסוג העשרים וחמש של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנות של הנשים שלנו הסוג העשרים ושש של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הבנות של הבנים של הנשים שלנו הסוג העשרים ושבע של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של הנשים שלנו מצד האבות הסוג העשרים ושמונה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של הנשים שלנו מצד האמהות הסוג העשרים ותשע של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם האחיות של הנשים שלנו גם מצד האבות וגם מצד האמהות הסוג השלושים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים שהם מאורסות הסוג השלושים ואחד של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים שהם נשואות הסוג השלושים ושתיים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים שטמאות בטומאת נידה הסוג השלושים ושלוש של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים שטמאות בטומאת זיבה הסוג השלושים וארבע של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים שטמאות בטומאת יולדת הסוג השלושים וחמש של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים שהם ממזרות מצד האבא הסוג השלושים ושש של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים שהם ממזרות מצד האמא הסוג השלושים ושבע של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים שהם ממזרות גם מצד האבא וגם מצד האמא הסוג השלושים ושמונה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים שהם ממזרות שהם תוצאה של גילוי עריות הסוג השלושים ותשע של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים שאסורות על הבעלים הקודמים שלהם הסוג הארבעים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים שנאמר עליהם בתורה לא תהיה קדשה מבנות ישראל הסוג הארבעים ואחד של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם השפחות שנאמר עליהם בתורה ואיש כי ישכב את אישה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חופשה לא ניתן לה ביקורת תהיה לא יומתו כי לא חופשה הסוג הארבעים ושתיים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם הנשים שנאמר עליהם בתורה בנים אשר יוולדו להם דור שלישי יבוא להם בקהל יהוה הסוג הארבעים ושלוש של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים ששייכות לאומה החיתית הסוג הארבעים וארבע של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים ששייכות לאומה הגירגשית הסוג הארבעים וחמש של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים ששייכות לאומה האמורית הסוג הארבעים ושש של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים ששייכות לאומה הכנענית הסוג הארבעים ושבע של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים ששייכות לאומה הפריזית הסוג הארבעים ושמונה של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים ששייכות לאומה החיווית הסוג הארבעים ותשע של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים ששייכות לאומה היבוסית הסוג החמישים והאחרון של נשים שהתורה אסרה להיות איתם הם נשים ששייכות לשאר האומות ואז משה רבינו לימד את כל עם ישראל שיש חמישים סוגים של עבודות זרות הסוג הראשון של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 00:00 עד השעה 00:30 הסוג השני של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 00:30 עד השעה 01:00 הסוג השלישי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 01:00 עד השעה 01:30 הסוג הרביעי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 01:30 עד השעה 02:00 הסוג החמישי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 02:00 עד השעה 02:30 הסוג השישי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 02:30 עד השעה 03:00 הסוג השביעי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 03:00 עד השעה 03:30 הסוג השמיני של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 03:30 עד השעה 04:00 הסוג התשיעי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 04:00 עד השעה 04:30 הסוג העשירי של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 04:30 עד השעה 05:00 הסוג האחד עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 05:00 עד השעה 05:30 הסוג השתיים עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 05:30 עד השעה 06:00 הסוג השלוש עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 06:00 עד השעה 06:30 הסוג הארבע עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 06:30 עד השעה 07:00 הסוג החמש עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 07:00 עד השעה 07:30 הסוג השש עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 07:30 עד השעה 08:00 הסוג השבע עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 08:00 עד השעה 08:30 הסוג השמונה עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 08:30 עד השעה 09:00 הסוג התשע עשרה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 09:00 עד השעה 09:30 הסוג העשרים של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 09:30 עד השעה 10:00 הסוג העשרים ואחד של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 10:00 עד השעה 10:30 הסוג העשרים ושתיים של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 10:30 עד השעה 11:00 הסוג העשרים ושלוש של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 11:00 עד השעה 11:30 הסוג העשרים וארבע של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 11:30 עד השעה 12:00 הסוג העשרים וחמש של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 12:00 עד השעה 12:30 הסוג העשרים ושש של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 12:30 עד השעה 13:00 הסוג העשרים ושבע של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 13:00 עד השעה 13:30 הסוג העשרים ושמונה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 13:30 עד השעה 14:00 הסוג העשרים ותשע של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 14:00 עד השעה 14:30 הסוג השלושים של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 14:30 עד השעה 15:00 הסוג השלושים ואחד של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 15:00 עד השעה 15:30 הסוג השלושים ושתיים של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 15:30 עד השעה 16:00 הסוג השלושים ושלוש של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 16:00 עד השעה 16:30 הסוג השלושים וארבע של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 16:30 עד השעה 17:00 הסוג השלושים וחמש של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 17:00 עד השעה 17:30 הסוג השלושים ושש של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 17:30 עד השעה 18:00 הסוג השלושים ושבע של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 18:00 עד השעה 18:30 הסוג השלושים ושמונה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 18:30 עד השעה 19:00 הסוג השלושים ותשע של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 19:00 עד השעה 19:30 הסוג הארבעים של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 19:30 עד השעה 20:00 הסוג הארבעים ואחד של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 20:00 עד השעה 20:30 הסוג הארבעים ושתיים של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 20:30 עד השעה 21:00 הסוג הארבעים ושלוש של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 21:00 עד השעה 21:30 הסוג הארבעים וארבע של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 21:30 עד השעה 22:00 הסוג הארבעים וחמש של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 22:00 עד השעה 22:30 הסוג הארבעים ושש של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 22:30 עד השעה 23:00 הסוג הארבעים ושבע של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 23:00 עד השעה 23:30 הסוג הארבעים ושמונה של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם מהשעה 23:30 עד השעה 00:00 הסוג הארבעים ותשע של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם 24 שעות ביממה הסוג החמישים והאחרון של עבודות זרות הם עבודות זרות שעובדים אותם רק בשעות מסויימות ואז זמן מה אחרי שמשה רבינו נפטר עם ישראל אמרו לעצמם שמשה רבינו לימד אותם שיש חמישים סוגים של עבודות זרות ויש חמישים סוגים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם אם אנחנו נעבוד עבודה זרה את אותם חמישים סוגים של עבודות זרות ונקיים יחסי אישות עם אותם חמישים סוגים של נשים שהתורה אסרה להיות איתם אז אנחנו נתקן את אותם חמישים שנים שנאמר עליהם בתורה וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם וקידשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה יובל היא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו יובל היא שנת החמישים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה כי יובל היא קודש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו ואז בתקופת בית המקדש השני אנשי כנסת הגדולה לקחו את עשרים וחמישה ספרי התנ"ך שהם ספר בראשית ספר שמות ספר ויקרא ספר במדבר ספר דברים ספר יהושוע ספר שופטים ספר שמואל ספר מלכים ספר ישעיהו ספר ירמיהו ספר יחזקאל ספר תרי עשר ספר איוב ספר משלי ספר תהילים ספר רות ספר שיר השירים ספר קוהלת ספר איכה ספר אסתר ספר דניאל ספר עזרא ספר נחמיה וספר דברי הימים ואז אנשי כנסת הגדולה אמרו לעצמם שעם ישראל חטאו בעבודה זרה ובגילוי עריות רק בשביל לתקן את אותם חמישים שנים שנאמר עליהם בתורה וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם וקידשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה יובל היא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו יובל היא שנת החמישים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה כי יובל היא קודש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו וכל כתבי הקודש המצויים בידינו הם רק עשרים וחמישה ספרים ואז אנשי כנסת הגדולה מצאו פתרון הם תיקנו שכל ספר וספר מאותם עשרים וחמישה ספרי התנ"ך יהיה מחולק לשתי ספרים כך שיהיה חמישים ספרים בתנ"ך במקום עשרים וחמש ואז אנשי כנסת הגדולה אמרו לכל עם ישראל שאם הם ילמדו את חמישים ספרי התנ"ך הם יתקנו את אותם חמישים שנים שנאמר עליהם בתורה וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם וקידשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה יובל היא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו יובל היא שנת החמישים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה כי יובל היא קודש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו ובזכות זה עם ישראל הפסיקו לחטוא בעבודה זרה ובגילוי עריות</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-160946:rev-160947:php=table --> </table>

2.52.78.231 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94&diff=160946&oldid=prev 2024-05-07T21:41:50Z

<p>הסרת כל התוכן מהדף</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:41, 7 במאי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* הרב יהושע ענבל, '''[http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111366 מקורות ההלכה]'''{{הערה|דיון מקיף במקורות התורה שבעל פה, למשל בשאלה האם הדרשות הם מקור הדינים או שהדינים נובעים ממסורת אלא שנסמכים על הפסוקים על ידי דרשות, ובדומותיה.}}, מאתר הידברות</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[[הרב אהרן לוי]], הרצאת וידאו בנושא [http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=10020 תורה שבעל פה]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[[הרב יחיאל וויצמן]], הרצאת וידאו בנושא [http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=14698 תורה שבע"פ מן השמים]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*הרב ינון קלזאן, הרצאת וידאו בנושא [http://www.arachim.org/VideoDetail.asp?MediaID=1895 תורה שבעל פה]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*מאמר [http://thedos.co.il/Article.aspx?Article=408 ראש השנה ומימצאי לוח גזר - על מהימנותה ודיוקה של התורה שבעל פה]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:תורה]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:מבט על המציאות]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: השתלשלות התורה]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-160945:rev-160946:php=table --> </table>

2.52.78.231 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94&diff=160945&oldid=prev 2024-05-07T21:40:56Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:40, 7 במאי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==לקריאה נוספת==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*מאמר "תורה שבעל פה" בספר "אל המקורות" ח"א עמוד 57.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יהושע ענבל, &#039;&#039;&#039;[http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111366 מקורות ההלכה]&#039;&#039;&#039;{{הערה|דיון מקיף במקורות התורה שבעל פה, למשל בשאלה האם הדרשות הם מקור הדינים או שהדינים נובעים ממסורת אלא שנסמכים על הפסוקים על ידי דרשות, ובדומותיה.}}, מאתר הידברות</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יהושע ענבל, &#039;&#039;&#039;[http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111366 מקורות ההלכה]&#039;&#039;&#039;{{הערה|דיון מקיף במקורות התורה שבעל פה, למשל בשאלה האם הדרשות הם מקור הדינים או שהדינים נובעים ממסורת אלא שנסמכים על הפסוקים על ידי דרשות, ובדומותיה.}}, מאתר הידברות</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-160944:rev-160945:php=table --> </table>

2.52.78.231 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94&diff=160944&oldid=prev 2024-05-07T21:40:12Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:40, 7 במאי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==ראו גם==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[[תורה שבכתב]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[[תורה מן השמים]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*מאמר &quot;תורה שבעל פה&quot; בספר &quot;אל המקורות&quot; ח&quot;א עמוד 57.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*מאמר &quot;תורה שבעל פה&quot; בספר &quot;אל המקורות&quot; ח&quot;א עמוד 57.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-160943:rev-160944:php=table --> </table>

2.52.78.231 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94&diff=160943&oldid=prev 2024-05-07T21:39:26Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:39, 7 במאי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==ממצאים של טקסטים מהתורה שבע"פ==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הואיל ובתחילה היה אסור לכתוב תורה שבעל פה, לא נשתמרו כתבים עתיקים מאוד, ואולם ישנם כמה ממצאים חשובים:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#בשרידי בית כנסת עתיק (משלהי התקופה הביזאנטית, במאה ה-6) בעמק בית שאן, נמצא פסיפס עם טקסט של [[ברייתא]] - בנושא הלכות [[שמיטה]]. ברייתא זו מופיעה ב[[תלמוד ירושלמי]] שביעית פ"ו ה"א&lt;ref&gt;יעקב זוסמן, ברבעון "תרביץ", שנה מ"ג (תשל"ד), עמ' 158-88. אהרן דמסקי, "קדמוניות" חלק יא, תשל"ח. אלתר ולר, ספר "אורות חיים", תל אביב תשס"א, עמ' 113-122.&lt;/ref&gt;.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#קיים כת"י של ה[[גמרא]] [[מסכת סנהדרין]] דף צז ע"ב משנת 718 אחה"ס - כעת נמצא בכספת של מכון התלמוד השלם&lt;ref&gt;ספר דברי נחמיה, להרב נחמיה הלוי, ח"ב עמ' 271&lt;/ref&gt;. יש לציין שהתלמוד בבלי (שעליו נמצאו כת"י הנ"ל), הוא חיבור של [[רב אשי]], בסוף תקופת ה[[אמוראים]], ואילו המשנה והמדרשים הינם מתקופה הרבה יותר קדומה, מזמן ה[[תנאים]].</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#הממצאים הארכיאולוגיים מתקופת [[בית שני]] שנמצאו במדבר יהודה, מוכיחים בעקיפין שהיתה בידם תורה שבעל פה, וכגון התפילין של ראש שנמצאו בקומראן (מתוארכים למאה השניה לפנה"ס), שכפי שמתאר אותם פרופ' יגאל ידין&lt;ref&gt;"תפילין של ראש מקומראן" ירושלים תשכ"ט עמ' 6 ואילך.&lt;/ref&gt; תואם בפרטי פרטים לכל הנאמר במסכת שבת ובמסכת מנחות&lt;ref&gt;ישנה אריכות בהשוואה זו בחוברת "תורה מן השמים" ח"ד עמ' 48&lt;/ref&gt;.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[תורה שבכתב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[תורה שבכתב]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-160942:rev-160943:php=table --> </table>

2.52.78.231 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94&diff=160942&oldid=prev 2024-05-07T21:38:56Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:38, 7 במאי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מהימנותה של התורה שבעל פה==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ערך מורחב|ערך=[[תורה מן השמים]]}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כבר בימי הביניים כתבו חכמי ישראל להוכיח שאכן נמסרה תורה בעל פה יחד עם התורה שבכתב, וכגון [[ספר הכוזרי]]&lt;ref&gt;מאמר ג' אות לה&lt;/ref&gt;. להלן חלק מהטיעונים, להדגמה:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#מהמקרא עצמו מוכח שבהכרח קיים פירוש בעל פה, כיון שבחלק גדול מן המצוות אין אפשרות מינימלית לקיימם בלי הבהרה מעבר למה שנאמר בפסוקים, וכגון על מצות [[ברית מילה]] לא נאמר בתורה שבכתב באיזה אבר יש למול, וכן על מצות ה[[תפילין]] אין בתורה שבכתב שום הסבר על מה מדובר כי אם "וקשרתם לאות על יד והיו לטוטפות בין עיניך""&lt;ref&gt;דברים ו ח&lt;/ref&gt;, וכן דוגמאות רבות. וישנם דינים שאף סותרים את עצמם (לולי הפירוש של המסורת), וכגון&lt;ref&gt;סתירה זו הובאה ב[[מסכת מנחות]] דף סו ע"א, ושם מופיע הפיתרון עפ"י התורה שבעל פה.&lt;/ref&gt;: "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ"&lt;ref&gt;ויקרא כג ו&lt;/ref&gt; לעומת "שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת"&lt;ref&gt;דברים טז ח&lt;/ref&gt;. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#ואף בפסוקים שכן ניתן להעלות השערות מהו פירושו ומהי כוונת הדין, הרי אם לא תהיה מסורת מה היתה כוונת האלקים בדין זה, יבוא כל אחד לפרש כפי דעתו, ולא מסתבר שהאלקים התכווין שיהיו אין-ספור סוגים של תורות וכל אחד ינהג אחרת, ומה גם בפסוק נאמר&lt;ref&gt;במדבר פרק טו&lt;/ref&gt;: "תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם".</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#בכמה מצוות הפסוקים עצמם מפנים ל"הלכות" שנאמרו, ואין גילו היכן נאמרו, ולדוגמא: "וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן יְקֹוָק לְךָ '''כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ'''"&lt;ref&gt;[[ספר דברים]] יב כא&lt;/ref&gt;, והנה באף מקום בתורה שבכתב לא מוזכר מה ציוה ה' ביחס לזביחה. וכבר כותב [[רש"י]] בפירושו במקום: "למדנו [מכאן] שיש צווי בזביחה היאך ישחוט, והן הלכות שחיטה שנאמרו למשה בסיני". ועל זה הדרך לגבי הפסוק: "וַיַּקְרֵב אֶת הָעֹלָה וַיַּעֲשֶׂהָ '''כַּמִּשְׁפָּט'''"&lt;ref&gt;ויקרא ט טז.&lt;/ref&gt;, שלא מפורש במקרא לאיזה "משפט" מתכוונים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#ה[[צדוקים]] וה[[ביטוסים]]  הם הכתות שהאמינו רק בתורה שבכתב, וכפרו בתורה שבעל פה, ועד לפני כאלף שנים היו בכמות גדולה מאוד, וכיום כבר כלו לגמרי ואין בהם כל זכר. ואף הקראים, כמעט ולא נשאר מהם כי אם קהלות קטנות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם מתוך המדע הארכיאולוגי העדכני, מתברר שהעובדות שנמסרו בתורה שבעל פה הם אכן מדוייקים ואמיתיים. דוגמאות לכך הובאו בערך [[יציאת מצרים]], ובערך [[יהושע בן נון]], ובערך [[מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים]]. דוגמא לגילוי ארכיאולוגי מרשים שמאשש את דיוק המסורת של התורה שבעל פה, הוא [[המזבח בהר עיבל]] שנתגלה ע"י פרופסור אדר זרטל. מידות המזבח וצורתו מתאימות בדקדוק למה שמבואר במשניות. ויתירה מזו, בתלמוד ירושלמי מסכת סוטה נאמר ש"גנזו" את מזבח יהושע אחרי שסיימו את הקרבת הקרבנות, ואכן בממצא הארכיאולוגי של המזבח, המזבח היה "קבור" מתחת לאבנים שניכר שהונחו בכוונה כדי להטמין את המזבח&lt;ref&gt;הרב זלמן מנחם קורן, מאמר '''על מזבח הר עיבל''', קובץ '''מעלין בקודש''', בהוצאת כולל בית הבחירה, כרך יט, עמוד 55.&lt;/ref&gt;.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו כן גילויים מדעיים רבים בימינו, מוכיחים שהיתה ביד [[חז"ל]] ידיעות שלא יתכן היה לדעתם לולי שקיבלו זאת במסורת מהאלקים. לדוגמא: חז"ל כותבים בתלמוד [[מסכת ברכות]]&lt;ref&gt;דף ל"ב ע"ב&lt;/ref&gt; שמספר הכוכבים בעת בריאת העולם היה כבר יותר מ10 בחזקת 18 (וסביר להניח שאחרי בריאת העולם התרבה המספר עקב התפרצויות וכו'). גם בזה יש לראות ראיה שידיעתם של חז"ל היא עפ"י קבלה שמיימית, כיון שבזמן חז"ל סברו האסטרונומים שישנם 4000 כוכבים בלבד, ולפני 400 שנה עוד סברו שיש 30,000, ועד לפני 75 שנה עוד כתבו האסטרונומים שהמספר שכתבו חז"ל הוא מוגזם פי אלף מיליון מהנראה בטלסקופים הכי חזקים&lt;ref&gt;  Dr.W. M. Feldman, Rabbinical mathematics and astronomy ´931, page 213 &lt;/ref&gt;. רק לאחרונה עם הפריצה לחלל, ההשערה המדעית מתקרבת למה שאמרו חז"ל, ולפי נאס"א כיום '''משערים''' (עפ"י מתגם בחלק מהחלל) את שיעור הכוכבים בכ10 בחזקת 21. דוגמאות נוספות הובאו בערך [[תורה ומדע]].</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ממצאים של טקסטים מהתורה שבע&quot;פ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ממצאים של טקסטים מהתורה שבע&quot;פ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הואיל ובתחילה היה אסור לכתוב תורה שבעל פה, לא נשתמרו כתבים עתיקים מאוד, ואולם ישנם כמה ממצאים חשובים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הואיל ובתחילה היה אסור לכתוב תורה שבעל פה, לא נשתמרו כתבים עתיקים מאוד, ואולם ישנם כמה ממצאים חשובים:</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-160941:rev-160942:php=table --> </table>

2.52.78.231 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94&diff=160941&oldid=prev 2024-05-07T21:38:24Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:38, 7 במאי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==שלשה חילוקים בתורה שבעל פה==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[הרמב"ם]] בהקדמתו לפירוש משניות, מביא שישנם שלושה סוגים של דינים שנכללים ב"תורה שבעל פה":</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#הפירושים המקובלים ממשה שיש להם רמז בכתוב או שאפשר ללמדם באחת מ[[י"ג מדות שהתורה נדרשת הם]]. בחלק זה, לא נפלה מחלוקת בין החכמים כלל, כיון שהמסורת היא ברורה ולא נשתכחה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#הדינים שבהם אמרו שהם [[הלכה למשה מסיני]], שאין בהם רמז במקרא, וגם בדינים אלו אין כל מחלוקת.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># הדינים שנלמדו באחת מה[[י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם|י"ג מדות]], ולא מתוך מסורת&lt;ref&gt;לפי דעתו של הרמב"ם.&lt;/ref&gt; (ואולם עצם דרך הלמידה, כלומר הדרך "להוציא" את הדינים מתוך מה שרמוז בפסוקים, היא מסורת ממשה רבינו בסיני, אבל לא הדין עצמו), ובהם לעיתים נופלת מחלוקת, ונפסק בהם הדין כדעת הרוב לפי הכלל שהתורה&lt;ref&gt;[[ספר שמות]] כג ב&lt;/ref&gt; עצמה קבעה, שכאשר תהיה מחלוקת בין החכמים ביחס לדינים אלו, אזי הולכים :"אחרי רבים להטות". (ובמקור, הרמב"ם הרחיב בביאור חלק זה).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מהימנותה של התורה שבעל פה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מהימנותה של התורה שבעל פה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[תורה מן השמים]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[תורה מן השמים]]}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-160940:rev-160941:php=table --> </table>

2.52.78.231 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94&diff=160940&oldid=prev 2024-05-07T21:37:45Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:37, 7 במאי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==כתיבת התורה שבעל פה==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתחילה היתה התורה שבעל פה, נמסרת מרב לתלמיד "בעל פה" דוקא, כיון ש[[דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב]] {{מקור|בבלי: גיטין ס ב$גיטין ס:|כן}}. ואולם במהלך הדורות הבחינו חכמים שעקב [[ירידת הדורות]], השכחה גוברת בעולם, דבר שמעמיד בסכנה את שלמותה ודיוקה של התורה שבעל פה. ועל כן, סמכו על הפסוק&lt;ref&gt;[[תהילים]] פרק קיט&lt;/ref&gt; עת לעשות לה' הפרו תורתך, כדי להתיר לכתוב את התורה שבעל פה. עובדה זו מתוארת ב[[מסכת תמורה]]&lt;ref&gt;דף יד עמוד ב&lt;/ref&gt;: "דהא רבי יוחנן ור"ל מעייני בסיפרא דאגדתא בשבתא, ודרשי הכי: &lt;ref&gt;[[תהלים]] פרק קי"ט&lt;/ref&gt; עת לעשות לה' הפרו תורתך, אמרי: מוטב תיעקר תורה, ואל תשתכח תורה מישראל.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שלשה חילוקים בתורה שבעל פה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שלשה חילוקים בתורה שבעל פה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרמב&quot;ם]] בהקדמתו לפירוש משניות, מביא שישנם שלושה סוגים של דינים שנכללים ב&quot;תורה שבעל פה&quot;:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרמב&quot;ם]] בהקדמתו לפירוש משניות, מביא שישנם שלושה סוגים של דינים שנכללים ב&quot;תורה שבעל פה&quot;:</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-160939:rev-160940:php=table --> </table>

2.52.78.231 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94&diff=160939&oldid=prev 2024-05-07T21:37:12Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:37, 7 במאי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==[[מסורת]] התורה שבעל פה==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחד מ[[י"ג עיקרים|עיקרי האמונה]] היהודית היא, שיחד עם התורה שבכתב, נמסר ג"כ תורה שבעל פה, שמפרשת ומוסיפה על התורה שבכתב.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ההיקף של התורה שנמסרה בסיני, נאמר ב[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת פאה]]&lt;ref&gt;פרק ב הלכה ד&lt;/ref&gt;: :'''"מקרא, [[משנה]], [[תלמוד]], ו[[אגדה]], אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו - כבר נאמר למשה בסיני".'''</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב[[מסכת סנהדרין]]&lt;ref&gt;דף צט ע"א&lt;/ref&gt; נאמר:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:''"כי דבר ה' בזה&lt;ref&gt;[[ספר במדבר]] טו לא&lt;/ref&gt; - זה האומר אין [[תורה מן השמים]]. ואפילו אמר: כל התורה כולה מן השמים, חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקדוש ברוך הוא אלא משה מפי עצמו - זהו כי דבר ה' בזה. ואפילו אמר: כל התורה כולה מן השמים, חוץ מדקדוק זה, מ[[קל וחומר]] זה, מ[[גזרה שוה]] זו - זה הוא כי דבר ה' בזה".''</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתיבת התורה שבעל פה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתיבת התורה שבעל פה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילה היתה התורה שבעל פה, נמסרת מרב לתלמיד &quot;בעל פה&quot; דוקא, כיון ש[[דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב]] {{מקור|בבלי: גיטין ס ב$גיטין ס:|כן}}. ואולם במהלך הדורות הבחינו חכמים שעקב [[ירידת הדורות]], השכחה גוברת בעולם, דבר שמעמיד בסכנה את שלמותה ודיוקה של התורה שבעל פה. ועל כן, סמכו על הפסוק&lt;ref&gt;[[תהילים]] פרק קיט&lt;/ref&gt; עת לעשות לה&#039; הפרו תורתך, כדי להתיר לכתוב את התורה שבעל פה. עובדה זו מתוארת ב[[מסכת תמורה]]&lt;ref&gt;דף יד עמוד ב&lt;/ref&gt;: &quot;דהא רבי יוחנן ור&quot;ל מעייני בסיפרא דאגדתא בשבתא, ודרשי הכי: &lt;ref&gt;[[תהלים]] פרק קי&quot;ט&lt;/ref&gt; עת לעשות לה&#039; הפרו תורתך, אמרי: מוטב תיעקר תורה, ואל תשתכח תורה מישראל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחילה היתה התורה שבעל פה, נמסרת מרב לתלמיד &quot;בעל פה&quot; דוקא, כיון ש[[דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב]] {{מקור|בבלי: גיטין ס ב$גיטין ס:|כן}}. ואולם במהלך הדורות הבחינו חכמים שעקב [[ירידת הדורות]], השכחה גוברת בעולם, דבר שמעמיד בסכנה את שלמותה ודיוקה של התורה שבעל פה. ועל כן, סמכו על הפסוק&lt;ref&gt;[[תהילים]] פרק קיט&lt;/ref&gt; עת לעשות לה&#039; הפרו תורתך, כדי להתיר לכתוב את התורה שבעל פה. עובדה זו מתוארת ב[[מסכת תמורה]]&lt;ref&gt;דף יד עמוד ב&lt;/ref&gt;: &quot;דהא רבי יוחנן ור&quot;ל מעייני בסיפרא דאגדתא בשבתא, ודרשי הכי: &lt;ref&gt;[[תהלים]] פרק קי&quot;ט&lt;/ref&gt; עת לעשות לה&#039; הפרו תורתך, אמרי: מוטב תיעקר תורה, ואל תשתכח תורה מישראל.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-160938:rev-160939:php=table --> </table>

2.52.78.231