https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2 2026-05-16T12:51:19Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2&diff=160587&oldid=prev 2023-11-30T16:37:59Z

<p><span class="autocomment">נקודות שמפורשת בהם התייחסות חכמי ישראל למדע</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:37, 30 בנובמבר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הריגת כינה בשבת&#039;&#039;&#039; -  הגמרא (שבת קז:) אומרת שהכינים לא פרות ורבות ולכן מותר להורגם בשבת. לפי דעת החוקרים אין דבר חי שלא נוצר מדבר חי אחר או מביצה שלו. בספר &quot;פחד יצחק&quot; כתב שאכן אסור להרוג כינה בשבת שאנו רואים שהכינים שלנו פרות ורבות. חלק מהפוסקים כתבו שחוששים שהטבעים השתנו בזמננו מזמן הגמרא. ויש שסבורים שמה שכתוב בגמרא שאינם פרים ורבים הכוונה משום שאנו לא רואים שמתרבים על ידי דבר חי אלא רק בשערו של אדם נוצרים. וכל דבר שאינו נראה לעניים אינו נחשב&lt;!-- בספר &quot;פסקי תשובות הביא עוד דעות בעניין --&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הריגת כינה בשבת&#039;&#039;&#039; -  הגמרא (שבת קז:) אומרת שהכינים לא פרות ורבות ולכן מותר להורגם בשבת. לפי דעת החוקרים אין דבר חי שלא נוצר מדבר חי אחר או מביצה שלו. בספר &quot;פחד יצחק&quot; כתב שאכן אסור להרוג כינה בשבת שאנו רואים שהכינים שלנו פרות ורבות. חלק מהפוסקים כתבו שחוששים שהטבעים השתנו בזמננו מזמן הגמרא. ויש שסבורים שמה שכתוב בגמרא שאינם פרים ורבים הכוונה משום שאנו לא רואים שמתרבים על ידי דבר חי אלא רק בשערו של אדם נוצרים. וכל דבר שאינו נראה לעניים אינו נחשב&lt;!-- בספר &quot;פסקי תשובות הביא עוד דעות בעניין --&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מרחק השמיים מהארץ&#039;&#039;&#039; - בגמרא (פסחים צד:) מבואר שהוא מהלך 500 שנה. הרמב&quot;ם במורה נבוכים ח&quot;ג פי&quot;ד כתב שאין לתמוה מכך שחכמי הגויים אומרים אחרת כי בזמן הגמרא זה לא היה ידוע. המהר&quot;ל בבאר הגולה, והרמח&quot;ל במאמר על האגדות{{הערה|מובא בהקדמה למדרש רבה המודפס.}} כתבו שחז&quot;ל התכוונו לרמוז עניינים רוחניים בענייני אגדה ולכן לא שייך להקשות על מה שלא מתאים עם המדע של זמננו כי אם היו בזמננו היו כותבים בצורה אחרת. (לדבריהם אין בכלל מקור לנידון אם חז&quot;ל ידעו או לא מכוח דברי הגמרא כי אפילו אם ידעו, לא כתבו).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מרחק השמיים מהארץ&#039;&#039;&#039; - בגמרא (פסחים צד:) מבואר שהוא מהלך 500 שנה. הרמב&quot;ם במורה נבוכים ח&quot;ג פי&quot;ד כתב שאין לתמוה מכך שחכמי הגויים אומרים אחרת כי בזמן הגמרא זה לא היה ידוע. המהר&quot;ל בבאר הגולה, והרמח&quot;ל במאמר על האגדות{{הערה|מובא בהקדמה למדרש רבה המודפס.}} כתבו שחז&quot;ל התכוונו לרמוז עניינים רוחניים בענייני אגדה ולכן לא שייך להקשות על מה שלא מתאים עם המדע של זמננו כי אם היו בזמננו היו כותבים בצורה אחרת. (לדבריהם אין בכלל מקור לנידון אם חז&quot;ל ידעו או לא מכוח דברי הגמרא כי אפילו אם ידעו, לא כתבו).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''היחס בין היקף המעגל לקוטרו ([[פאי]])''' - בנביא (מלכים א פרק ז פסוק כג) מבואר שהים שעשה שלמה הוא 10 אמות מצד לצד ו-30 אמות בהיקף, מכאן מוכיחה הגמרא במסכת ערובין (דף יד.) שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (לפי זה פאי=3). דבר הנחשב בגיאומטריה ושאר המדעים הקשורים לנושא כאי דיוק חמור. הרמב"ם בפירוש המשנה שם כתב שכיון שאי אפשר למצוא לעולם את היחס בדיוק כי זה מספר שאין לו יחס קבוע (מה שנקרא כיום "מספר אי רציונלי") לכן נקטו את המספר השלם ולא דקדקו. אמנם התוספות על הגמרא במקום נשארו בקושיה כי בגמרא משמע שזה כן מדוייק. התייחסות נוספת לנושא יש בתוספות יום טוב על המשנה במסכת כלאיים פ"ה מ"ה שכתב שזהו כמו כל המקומות בתלמוד שהקשו התוספות ונשארו בקשיא או בתימה, ולא מפני זה נזוז מדברי הגמרא אלא נתלה בחוסר ידיעתנו מלתרץ{{הערה|ראוי לציין שהוא חילק שם בין חכמת הגאומטריה והמתמטיקה שיש להם הוכחות ברורות ולכן שייך להקשות מהם לבין חכמות הטבע האחרות שאינם מוכחות מספיק(אבל הוא דיבר על הפילוסופיה שבזמנו).}}. בכרך י"ט של [[תחומין]], מעלה צבי שפטלר השערה שהיחס שאליו התכוונו חכמים אינו עוסק במעגלים אלא ביחס בין קצות חרוטים קטומים כמו [[סוכה]] בשומרה או חלונות בית הכנסת&lt;ref&gt;צבי שפטלר, ה"פאי" החז"לי, תחומין י"ט, תשנ"ט, עמ' 456-466&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''היחס בין היקף המעגל לקוטרו ([[פאי]])''' - בנביא (מלכים א פרק ז פסוק כג) מבואר שהים שעשה שלמה הוא 10 אמות מצד לצד ו-30 אמות בהיקף, מכאן מוכיחה הגמרא במסכת ערובין (דף יד.) שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (לפי זה פאי=3). דבר הנחשב בגיאומטריה ושאר המדעים הקשורים לנושא כאי דיוק חמור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(וראה שם בפירוש רש"י ,שה10 אמות נמדדות מאמצע העובי , ו30 האמנות נמדדות מבפנים וכיוון שלא נתפרש העובי ניתן ליישב בזה)</ins>. הרמב"ם בפירוש המשנה שם כתב שכיון שאי אפשר למצוא לעולם את היחס בדיוק כי זה מספר שאין לו יחס קבוע (מה שנקרא כיום "מספר אי רציונלי") לכן נקטו את המספר השלם ולא דקדקו. אמנם התוספות על הגמרא במקום נשארו בקושיה כי בגמרא משמע שזה כן מדוייק. התייחסות נוספת לנושא יש בתוספות יום טוב על המשנה במסכת כלאיים פ"ה מ"ה שכתב שזהו כמו כל המקומות בתלמוד שהקשו התוספות ונשארו בקשיא או בתימה, ולא מפני זה נזוז מדברי הגמרא אלא נתלה בחוסר ידיעתנו מלתרץ{{הערה|ראוי לציין שהוא חילק שם בין חכמת הגאומטריה והמתמטיקה שיש להם הוכחות ברורות ולכן שייך להקשות מהם לבין חכמות הטבע האחרות שאינם מוכחות מספיק(אבל הוא דיבר על הפילוסופיה שבזמנו).}}. בכרך י"ט של [[תחומין]], מעלה צבי שפטלר השערה שהיחס שאליו התכוונו חכמים אינו עוסק במעגלים אלא ביחס בין קצות חרוטים קטומים כמו [[סוכה]] בשומרה או חלונות בית הכנסת&lt;ref&gt;צבי שפטלר, ה"פאי" החז"לי, תחומין י"ט, תשנ"ט, עמ' 456-466&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;סיבוב כדור הארץ סביב השמש&#039;&#039;&#039; - בנושא זה נערכו פולמוסים רבים בדורות הקודמים, חלק מהפולמוס מוזכר ב[[ספר הברית]], שם הוא הכריע שהארץ עומדת. מאידך הרב יונה מרצבך האריך במאמר שכתב ב&quot;דגלנו&quot; בשנת תשל&quot;ו (מדפס היום בספר &quot;עלה יונה&quot;) שרק בעלי רוח הקודש יכולים ללמוד מדברי חז&quot;ל או מהמקראות, והיו שטעו ללמוד מהם גם שהארץ שטוחה (דבר שאינו נכון גם על פי דברי הגמרא במסכת ע&quot;ז דף מ עמוד א). כמו כן הוא כתב שם שלפעמים חז&quot;ל כתבו על פי דעת חכמי דורם ולפעמים בדרך משלים.או על פי הנראה לעניים. לטענתו אחרי שהוכח על ידי המדענים שהארץ מסתובבת זה בכלל חכמה בגויים תאמין ו&quot;איזהו חכם הלומד מכל אדם&quot; עוד הוסיף שם שמי שסבור שאסור לומר שהארץ מסתובבת גורם שלוה דברים רעים א. חילול ה&#039; שעושה את היראים ללעג בעיני הכופרים (שהרי מעלימים עין מהמציאות). ב. סילוף האמונה שמבלבל את הדעת במה מחוייבים להאמין ובמה לא. ג. סכנת הדורות הבאים שעלולים לשמוע בעתיד שהטעו אותם, ויאמרו &quot;כמו שבזה למדונו בערות כך בכל מקום&quot;. בספר חזון שמיים{{הערה|של הרב איתן ציקוני}}, הביא שעל פי דעת איינשטין אין מקום לשאלה זו כי המושג תנועה הוא רק ביחס לדבר אחר ולא שייך לקבוע על דבר מסויים שהוא &quot;עומד&quot; והשאר נע סביבו. דבר דומה לזה{{הערה|לכך שאין משמעות אמיתית לשאלה}} יש במורה נבוכים חלק ב&#039; מאמר כ&quot;ד {{ציטוטון|וכבר בארתי לך פנים בפנים שזה כולו לא יתחיב בעל התכונה שאין כונתו שיגיד לנו צורת מציאות הגלגלים איך היא אבל כונתו שיניח תכונה שיתכן בה שיהיו התנועות סיבוביות ושוות ומסכימות למה שיושג לעין - יהיה הענין כן או לא יהיה}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;סיבוב כדור הארץ סביב השמש&#039;&#039;&#039; - בנושא זה נערכו פולמוסים רבים בדורות הקודמים, חלק מהפולמוס מוזכר ב[[ספר הברית]], שם הוא הכריע שהארץ עומדת. מאידך הרב יונה מרצבך האריך במאמר שכתב ב&quot;דגלנו&quot; בשנת תשל&quot;ו (מדפס היום בספר &quot;עלה יונה&quot;) שרק בעלי רוח הקודש יכולים ללמוד מדברי חז&quot;ל או מהמקראות, והיו שטעו ללמוד מהם גם שהארץ שטוחה (דבר שאינו נכון גם על פי דברי הגמרא במסכת ע&quot;ז דף מ עמוד א). כמו כן הוא כתב שם שלפעמים חז&quot;ל כתבו על פי דעת חכמי דורם ולפעמים בדרך משלים.או על פי הנראה לעניים. לטענתו אחרי שהוכח על ידי המדענים שהארץ מסתובבת זה בכלל חכמה בגויים תאמין ו&quot;איזהו חכם הלומד מכל אדם&quot; עוד הוסיף שם שמי שסבור שאסור לומר שהארץ מסתובבת גורם שלוה דברים רעים א. חילול ה&#039; שעושה את היראים ללעג בעיני הכופרים (שהרי מעלימים עין מהמציאות). ב. סילוף האמונה שמבלבל את הדעת במה מחוייבים להאמין ובמה לא. ג. סכנת הדורות הבאים שעלולים לשמוע בעתיד שהטעו אותם, ויאמרו &quot;כמו שבזה למדונו בערות כך בכל מקום&quot;. בספר חזון שמיים{{הערה|של הרב איתן ציקוני}}, הביא שעל פי דעת איינשטין אין מקום לשאלה זו כי המושג תנועה הוא רק ביחס לדבר אחר ולא שייך לקבוע על דבר מסויים שהוא &quot;עומד&quot; והשאר נע סביבו. דבר דומה לזה{{הערה|לכך שאין משמעות אמיתית לשאלה}} יש במורה נבוכים חלק ב&#039; מאמר כ&quot;ד {{ציטוטון|וכבר בארתי לך פנים בפנים שזה כולו לא יתחיב בעל התכונה שאין כונתו שיגיד לנו צורת מציאות הגלגלים איך היא אבל כונתו שיניח תכונה שיתכן בה שיהיו התנועות סיבוביות ושוות ומסכימות למה שיושג לעין - יהיה הענין כן או לא יהיה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-160427:rev-160587:php=table --> </table>

178.165.180.56 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2&diff=160427&oldid=prev 2023-08-24T22:58:23Z

<p><span class="autocomment">נקודות שמפורשת בהם התייחסות חכמי ישראל למדע: </span>תיקנתי שגיאת כתיב ;)</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:58, 24 באוגוסט 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הריגת כינה בשבת&#039;&#039;&#039; -  הגמרא (שבת קז:) אומרת שהכינים לא פרות ורבות ולכן מותר להורגם בשבת. לפי דעת החוקרים אין דבר חי שלא נוצר מדבר חי אחר או מביצה שלו. בספר &quot;פחד יצחק&quot; כתב שאכן אסור להרוג כינה בשבת שאנו רואים שהכינים שלנו פרות ורבות. חלק מהפוסקים כתבו שחוששים שהטבעים השתנו בזמננו מזמן הגמרא. ויש שסבורים שמה שכתוב בגמרא שאינם פרים ורבים הכוונה משום שאנו לא רואים שמתרבים על ידי דבר חי אלא רק בשערו של אדם נוצרים. וכל דבר שאינו נראה לעניים אינו נחשב&lt;!-- בספר &quot;פסקי תשובות הביא עוד דעות בעניין --&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הריגת כינה בשבת&#039;&#039;&#039; -  הגמרא (שבת קז:) אומרת שהכינים לא פרות ורבות ולכן מותר להורגם בשבת. לפי דעת החוקרים אין דבר חי שלא נוצר מדבר חי אחר או מביצה שלו. בספר &quot;פחד יצחק&quot; כתב שאכן אסור להרוג כינה בשבת שאנו רואים שהכינים שלנו פרות ורבות. חלק מהפוסקים כתבו שחוששים שהטבעים השתנו בזמננו מזמן הגמרא. ויש שסבורים שמה שכתוב בגמרא שאינם פרים ורבים הכוונה משום שאנו לא רואים שמתרבים על ידי דבר חי אלא רק בשערו של אדם נוצרים. וכל דבר שאינו נראה לעניים אינו נחשב&lt;!-- בספר &quot;פסקי תשובות הביא עוד דעות בעניין --&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מרחק השמיים מהארץ&#039;&#039;&#039; - בגמרא (פסחים צד:) מבואר שהוא מהלך 500 שנה. הרמב&quot;ם במורה נבוכים ח&quot;ג פי&quot;ד כתב שאין לתמוה מכך שחכמי הגויים אומרים אחרת כי בזמן הגמרא זה לא היה ידוע. המהר&quot;ל בבאר הגולה, והרמח&quot;ל במאמר על האגדות{{הערה|מובא בהקדמה למדרש רבה המודפס.}} כתבו שחז&quot;ל התכוונו לרמוז עניינים רוחניים בענייני אגדה ולכן לא שייך להקשות על מה שלא מתאים עם המדע של זמננו כי אם היו בזמננו היו כותבים בצורה אחרת. (לדבריהם אין בכלל מקור לנידון אם חז&quot;ל ידעו או לא מכוח דברי הגמרא כי אפילו אם ידעו, לא כתבו).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מרחק השמיים מהארץ&#039;&#039;&#039; - בגמרא (פסחים צד:) מבואר שהוא מהלך 500 שנה. הרמב&quot;ם במורה נבוכים ח&quot;ג פי&quot;ד כתב שאין לתמוה מכך שחכמי הגויים אומרים אחרת כי בזמן הגמרא זה לא היה ידוע. המהר&quot;ל בבאר הגולה, והרמח&quot;ל במאמר על האגדות{{הערה|מובא בהקדמה למדרש רבה המודפס.}} כתבו שחז&quot;ל התכוונו לרמוז עניינים רוחניים בענייני אגדה ולכן לא שייך להקשות על מה שלא מתאים עם המדע של זמננו כי אם היו בזמננו היו כותבים בצורה אחרת. (לדבריהם אין בכלל מקור לנידון אם חז&quot;ל ידעו או לא מכוח דברי הגמרא כי אפילו אם ידעו, לא כתבו).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''היחס בין היקף המעגל לקוטרו ([[פאי]])''' - בנביא (מלכים א פרק ז פסוק כג) מבואר שהים שעשה שלמה הוא 10 אמות מצד לצד ו-30 אמות בהיקף, מכאן מוכיחה הגמרא במסכת ערובין (דף יד.) שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (לפי זה פאי=3). דבר הנחשב בגיאומטריה ושאר המדעים הקשורים לנושא כאי דיוק חמור. הרמב"ם בפירוש המשנה שם כתב שכיון שאי אפשר למצוא לעולם את היחס בדיוק כי זה מספר שאין לו יחס קבוע (מה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שקרא </del>כיום "מספר אי רציונלי") לכן נקטו את המספר השלם ולא דקדקו. אמנם התוספות על הגמרא במקום נשארו בקושיה כי בגמרא משמע שזה כן מדוייק. התייחסות נוספת לנושא יש בתוספות יום טוב על המשנה במסכת כלאיים פ"ה מ"ה שכתב שזהו כמו כל המקומות בתלמוד שהקשו התוספות ונשארו בקשיא או בתימה, ולא מפני זה נזוז מדברי הגמרא אלא נתלה בחוסר ידיעתנו מלתרץ{{הערה|ראוי לציין שהוא חילק שם בין חכמת הגאומטריה והמתמטיקה שיש להם הוכחות ברורות ולכן שייך להקשות מהם לבין חכמות הטבע האחרות שאינם מוכחות מספיק(אבל הוא דיבר על הפילוסופיה שבזמנו).}}. בכרך י"ט של [[תחומין]], מעלה צבי שפטלר השערה שהיחס שאליו התכוונו חכמים אינו עוסק במעגלים אלא ביחס בין קצות חרוטים קטומים כמו [[סוכה]] בשומרה או חלונות בית הכנסת&lt;ref&gt;צבי שפטלר, ה"פאי" החז"לי, תחומין י"ט, תשנ"ט, עמ' 456-466&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''היחס בין היקף המעגל לקוטרו ([[פאי]])''' - בנביא (מלכים א פרק ז פסוק כג) מבואר שהים שעשה שלמה הוא 10 אמות מצד לצד ו-30 אמות בהיקף, מכאן מוכיחה הגמרא במסכת ערובין (דף יד.) שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (לפי זה פאי=3). דבר הנחשב בגיאומטריה ושאר המדעים הקשורים לנושא כאי דיוק חמור. הרמב"ם בפירוש המשנה שם כתב שכיון שאי אפשר למצוא לעולם את היחס בדיוק כי זה מספר שאין לו יחס קבוע (מה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנקרא </ins>כיום "מספר אי רציונלי") לכן נקטו את המספר השלם ולא דקדקו. אמנם התוספות על הגמרא במקום נשארו בקושיה כי בגמרא משמע שזה כן מדוייק. התייחסות נוספת לנושא יש בתוספות יום טוב על המשנה במסכת כלאיים פ"ה מ"ה שכתב שזהו כמו כל המקומות בתלמוד שהקשו התוספות ונשארו בקשיא או בתימה, ולא מפני זה נזוז מדברי הגמרא אלא נתלה בחוסר ידיעתנו מלתרץ{{הערה|ראוי לציין שהוא חילק שם בין חכמת הגאומטריה והמתמטיקה שיש להם הוכחות ברורות ולכן שייך להקשות מהם לבין חכמות הטבע האחרות שאינם מוכחות מספיק(אבל הוא דיבר על הפילוסופיה שבזמנו).}}. בכרך י"ט של [[תחומין]], מעלה צבי שפטלר השערה שהיחס שאליו התכוונו חכמים אינו עוסק במעגלים אלא ביחס בין קצות חרוטים קטומים כמו [[סוכה]] בשומרה או חלונות בית הכנסת&lt;ref&gt;צבי שפטלר, ה"פאי" החז"לי, תחומין י"ט, תשנ"ט, עמ' 456-466&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;סיבוב כדור הארץ סביב השמש&#039;&#039;&#039; - בנושא זה נערכו פולמוסים רבים בדורות הקודמים, חלק מהפולמוס מוזכר ב[[ספר הברית]], שם הוא הכריע שהארץ עומדת. מאידך הרב יונה מרצבך האריך במאמר שכתב ב&quot;דגלנו&quot; בשנת תשל&quot;ו (מדפס היום בספר &quot;עלה יונה&quot;) שרק בעלי רוח הקודש יכולים ללמוד מדברי חז&quot;ל או מהמקראות, והיו שטעו ללמוד מהם גם שהארץ שטוחה (דבר שאינו נכון גם על פי דברי הגמרא במסכת ע&quot;ז דף מ עמוד א). כמו כן הוא כתב שם שלפעמים חז&quot;ל כתבו על פי דעת חכמי דורם ולפעמים בדרך משלים.או על פי הנראה לעניים. לטענתו אחרי שהוכח על ידי המדענים שהארץ מסתובבת זה בכלל חכמה בגויים תאמין ו&quot;איזהו חכם הלומד מכל אדם&quot; עוד הוסיף שם שמי שסבור שאסור לומר שהארץ מסתובבת גורם שלוה דברים רעים א. חילול ה&#039; שעושה את היראים ללעג בעיני הכופרים (שהרי מעלימים עין מהמציאות). ב. סילוף האמונה שמבלבל את הדעת במה מחוייבים להאמין ובמה לא. ג. סכנת הדורות הבאים שעלולים לשמוע בעתיד שהטעו אותם, ויאמרו &quot;כמו שבזה למדונו בערות כך בכל מקום&quot;. בספר חזון שמיים{{הערה|של הרב איתן ציקוני}}, הביא שעל פי דעת איינשטין אין מקום לשאלה זו כי המושג תנועה הוא רק ביחס לדבר אחר ולא שייך לקבוע על דבר מסויים שהוא &quot;עומד&quot; והשאר נע סביבו. דבר דומה לזה{{הערה|לכך שאין משמעות אמיתית לשאלה}} יש במורה נבוכים חלק ב&#039; מאמר כ&quot;ד {{ציטוטון|וכבר בארתי לך פנים בפנים שזה כולו לא יתחיב בעל התכונה שאין כונתו שיגיד לנו צורת מציאות הגלגלים איך היא אבל כונתו שיניח תכונה שיתכן בה שיהיו התנועות סיבוביות ושוות ומסכימות למה שיושג לעין - יהיה הענין כן או לא יהיה}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;סיבוב כדור הארץ סביב השמש&#039;&#039;&#039; - בנושא זה נערכו פולמוסים רבים בדורות הקודמים, חלק מהפולמוס מוזכר ב[[ספר הברית]], שם הוא הכריע שהארץ עומדת. מאידך הרב יונה מרצבך האריך במאמר שכתב ב&quot;דגלנו&quot; בשנת תשל&quot;ו (מדפס היום בספר &quot;עלה יונה&quot;) שרק בעלי רוח הקודש יכולים ללמוד מדברי חז&quot;ל או מהמקראות, והיו שטעו ללמוד מהם גם שהארץ שטוחה (דבר שאינו נכון גם על פי דברי הגמרא במסכת ע&quot;ז דף מ עמוד א). כמו כן הוא כתב שם שלפעמים חז&quot;ל כתבו על פי דעת חכמי דורם ולפעמים בדרך משלים.או על פי הנראה לעניים. לטענתו אחרי שהוכח על ידי המדענים שהארץ מסתובבת זה בכלל חכמה בגויים תאמין ו&quot;איזהו חכם הלומד מכל אדם&quot; עוד הוסיף שם שמי שסבור שאסור לומר שהארץ מסתובבת גורם שלוה דברים רעים א. חילול ה&#039; שעושה את היראים ללעג בעיני הכופרים (שהרי מעלימים עין מהמציאות). ב. סילוף האמונה שמבלבל את הדעת במה מחוייבים להאמין ובמה לא. ג. סכנת הדורות הבאים שעלולים לשמוע בעתיד שהטעו אותם, ויאמרו &quot;כמו שבזה למדונו בערות כך בכל מקום&quot;. בספר חזון שמיים{{הערה|של הרב איתן ציקוני}}, הביא שעל פי דעת איינשטין אין מקום לשאלה זו כי המושג תנועה הוא רק ביחס לדבר אחר ולא שייך לקבוע על דבר מסויים שהוא &quot;עומד&quot; והשאר נע סביבו. דבר דומה לזה{{הערה|לכך שאין משמעות אמיתית לשאלה}} יש במורה נבוכים חלק ב&#039; מאמר כ&quot;ד {{ציטוטון|וכבר בארתי לך פנים בפנים שזה כולו לא יתחיב בעל התכונה שאין כונתו שיגיד לנו צורת מציאות הגלגלים איך היא אבל כונתו שיניח תכונה שיתכן בה שיהיו התנועות סיבוביות ושוות ומסכימות למה שיושג לעין - יהיה הענין כן או לא יהיה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

188.64.207.213 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2&diff=157132&oldid=prev 2022-06-02T09:20:27Z

<p><span class="autocomment">לקריאה נוספת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:20, 2 ביוני 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* המדע שבתורה  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* המדע שבתורה  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב נריה גוטל &quot;השתנות הטבעים בהלכה&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב נריה גוטל &quot;השתנות הטבעים בהלכה&quot;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&amp;id=363 הידיעות המדעיות של חז"ל, תוקפן ומקורן]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&amp;id=363 הידיעות המדעיות של חז"ל, תוקפן ומקורן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- הרב אביגדור אמיתי]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&amp;id=440 באהלי שם - האם חזל והראשונים קיבלו את יסודות המדע היווני? - הרב אביגדור אמיתי</ins>]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מבט על המציאות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מבט על המציאות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-149348:rev-157132:php=table --> </table>

212.76.124.62 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2&diff=149348&oldid=prev 2021-02-05T08:53:43Z

<p><span class="autocomment">נקודות שמפורשת בהם התייחסות חכמי ישראל למדע</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:53, 5 בפברואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הריגת כינה בשבת&#039;&#039;&#039; -  הגמרא (שבת קז:) אומרת שהכינים לא פרות ורבות ולכן מותר להורגם בשבת. לפי דעת החוקרים אין דבר חי שלא נוצר מדבר חי אחר או מביצה שלו. בספר &quot;פחד יצחק&quot; כתב שאכן אסור להרוג כינה בשבת שאנו רואים שהכינים שלנו פרות ורבות. חלק מהפוסקים כתבו שחוששים שהטבעים השתנו בזמננו מזמן הגמרא. ויש שסבורים שמה שכתוב בגמרא שאינם פרים ורבים הכוונה משום שאנו לא רואים שמתרבים על ידי דבר חי אלא רק בשערו של אדם נוצרים. וכל דבר שאינו נראה לעניים אינו נחשב&lt;!-- בספר &quot;פסקי תשובות הביא עוד דעות בעניין --&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הריגת כינה בשבת&#039;&#039;&#039; -  הגמרא (שבת קז:) אומרת שהכינים לא פרות ורבות ולכן מותר להורגם בשבת. לפי דעת החוקרים אין דבר חי שלא נוצר מדבר חי אחר או מביצה שלו. בספר &quot;פחד יצחק&quot; כתב שאכן אסור להרוג כינה בשבת שאנו רואים שהכינים שלנו פרות ורבות. חלק מהפוסקים כתבו שחוששים שהטבעים השתנו בזמננו מזמן הגמרא. ויש שסבורים שמה שכתוב בגמרא שאינם פרים ורבים הכוונה משום שאנו לא רואים שמתרבים על ידי דבר חי אלא רק בשערו של אדם נוצרים. וכל דבר שאינו נראה לעניים אינו נחשב&lt;!-- בספר &quot;פסקי תשובות הביא עוד דעות בעניין --&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מרחק השמיים מהארץ&#039;&#039;&#039; - בגמרא (פסחים צד:) מבואר שהוא מהלך 500 שנה. הרמב&quot;ם במורה נבוכים ח&quot;ג פי&quot;ד כתב שאין לתמוה מכך שחכמי הגויים אומרים אחרת כי בזמן הגמרא זה לא היה ידוע. המהר&quot;ל בבאר הגולה, והרמח&quot;ל במאמר על האגדות{{הערה|מובא בהקדמה למדרש רבה המודפס.}} כתבו שחז&quot;ל התכוונו לרמוז עניינים רוחניים בענייני אגדה ולכן לא שייך להקשות על מה שלא מתאים עם המדע של זמננו כי אם היו בזמננו היו כותבים בצורה אחרת. (לדבריהם אין בכלל מקור לנידון אם חז&quot;ל ידעו או לא מכוח דברי הגמרא כי אפילו אם ידעו, לא כתבו).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מרחק השמיים מהארץ&#039;&#039;&#039; - בגמרא (פסחים צד:) מבואר שהוא מהלך 500 שנה. הרמב&quot;ם במורה נבוכים ח&quot;ג פי&quot;ד כתב שאין לתמוה מכך שחכמי הגויים אומרים אחרת כי בזמן הגמרא זה לא היה ידוע. המהר&quot;ל בבאר הגולה, והרמח&quot;ל במאמר על האגדות{{הערה|מובא בהקדמה למדרש רבה המודפס.}} כתבו שחז&quot;ל התכוונו לרמוז עניינים רוחניים בענייני אגדה ולכן לא שייך להקשות על מה שלא מתאים עם המדע של זמננו כי אם היו בזמננו היו כותבים בצורה אחרת. (לדבריהם אין בכלל מקור לנידון אם חז&quot;ל ידעו או לא מכוח דברי הגמרא כי אפילו אם ידעו, לא כתבו).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''היחס בין היקף המעגל לקוטרו ([[פאי]])''' - בנביא (מלכים א פרק ז פסוק כג) מבואר שהים שעשה שלמה הוא 10 אמות מצד לצד ו-30 אמות בהיקף, מכאן מוכיחה הגמרא במסכת ערובין (דף יד.) שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (לפי זה פאי=3). דבר הנחשב בגיאומטריה ושאר המדעים הקשורים לנושא כאי דיוק חמור. הרמב"ם בפירוש המשנה שם כתב שכיון שאי אפשר למצוא לעולם את היחס בדיוק כי זה מספר שאין לו יחס קבוע (מה שקרא כיום "מספר אי רציונלי") לכן נקטו את המספר השלם ולא דקדקו. אמנם התוספות על הגמרא במקום נשארו בקושיה כי בגמרא משמע שזה כן מדוייק. התייחסות נוספת לנושא יש בתוספות יום טוב על המשנה במסכת כלאיים פ"ה מ"ה שכתב שזהו כמו כל המקומות בתלמוד שהקשו התוספות ונשארו בקשיא או בתימה, ולא מפני זה נזוז מדברי הגמרא אלא נתלה בחוסר ידיעתנו מלתרץ{{הערה|ראוי לציין שהוא חילק שם בין חכמת הגאומטריה והמתמטיקה שיש להם הוכחות ברורות ולכן שייך להקשות מהם לבין חכמות הטבע האחרות שאינם מוכחות מספיק(אבל הוא דיבר על הפילוסופיה שבזמנו).}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''היחס בין היקף המעגל לקוטרו ([[פאי]])''' - בנביא (מלכים א פרק ז פסוק כג) מבואר שהים שעשה שלמה הוא 10 אמות מצד לצד ו-30 אמות בהיקף, מכאן מוכיחה הגמרא במסכת ערובין (דף יד.) שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (לפי זה פאי=3). דבר הנחשב בגיאומטריה ושאר המדעים הקשורים לנושא כאי דיוק חמור. הרמב"ם בפירוש המשנה שם כתב שכיון שאי אפשר למצוא לעולם את היחס בדיוק כי זה מספר שאין לו יחס קבוע (מה שקרא כיום "מספר אי רציונלי") לכן נקטו את המספר השלם ולא דקדקו. אמנם התוספות על הגמרא במקום נשארו בקושיה כי בגמרא משמע שזה כן מדוייק. התייחסות נוספת לנושא יש בתוספות יום טוב על המשנה במסכת כלאיים פ"ה מ"ה שכתב שזהו כמו כל המקומות בתלמוד שהקשו התוספות ונשארו בקשיא או בתימה, ולא מפני זה נזוז מדברי הגמרא אלא נתלה בחוסר ידיעתנו מלתרץ{{הערה|ראוי לציין שהוא חילק שם בין חכמת הגאומטריה והמתמטיקה שיש להם הוכחות ברורות ולכן שייך להקשות מהם לבין חכמות הטבע האחרות שאינם מוכחות מספיק(אבל הוא דיבר על הפילוסופיה שבזמנו).}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בכרך י"ט של [[תחומין]], מעלה צבי שפטלר השערה שהיחס שאליו התכוונו חכמים אינו עוסק במעגלים אלא ביחס בין קצות חרוטים קטומים כמו [[סוכה]] בשומרה או חלונות בית הכנסת&lt;ref&gt;צבי שפטלר, ה"פאי" החז"לי, תחומין י"ט, תשנ"ט, עמ' 456-466&lt;/ref&gt;.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;סיבוב כדור הארץ סביב השמש&#039;&#039;&#039; - בנושא זה נערכו פולמוסים רבים בדורות הקודמים, חלק מהפולמוס מוזכר ב[[ספר הברית]], שם הוא הכריע שהארץ עומדת. מאידך הרב יונה מרצבך האריך במאמר שכתב ב&quot;דגלנו&quot; בשנת תשל&quot;ו (מדפס היום בספר &quot;עלה יונה&quot;) שרק בעלי רוח הקודש יכולים ללמוד מדברי חז&quot;ל או מהמקראות, והיו שטעו ללמוד מהם גם שהארץ שטוחה (דבר שאינו נכון גם על פי דברי הגמרא במסכת ע&quot;ז דף מ עמוד א). כמו כן הוא כתב שם שלפעמים חז&quot;ל כתבו על פי דעת חכמי דורם ולפעמים בדרך משלים.או על פי הנראה לעניים. לטענתו אחרי שהוכח על ידי המדענים שהארץ מסתובבת זה בכלל חכמה בגויים תאמין ו&quot;איזהו חכם הלומד מכל אדם&quot; עוד הוסיף שם שמי שסבור שאסור לומר שהארץ מסתובבת גורם שלוה דברים רעים א. חילול ה&#039; שעושה את היראים ללעג בעיני הכופרים (שהרי מעלימים עין מהמציאות). ב. סילוף האמונה שמבלבל את הדעת במה מחוייבים להאמין ובמה לא. ג. סכנת הדורות הבאים שעלולים לשמוע בעתיד שהטעו אותם, ויאמרו &quot;כמו שבזה למדונו בערות כך בכל מקום&quot;. בספר חזון שמיים{{הערה|של הרב איתן ציקוני}}, הביא שעל פי דעת איינשטין אין מקום לשאלה זו כי המושג תנועה הוא רק ביחס לדבר אחר ולא שייך לקבוע על דבר מסויים שהוא &quot;עומד&quot; והשאר נע סביבו. דבר דומה לזה{{הערה|לכך שאין משמעות אמיתית לשאלה}} יש במורה נבוכים חלק ב&#039; מאמר כ&quot;ד {{ציטוטון|וכבר בארתי לך פנים בפנים שזה כולו לא יתחיב בעל התכונה שאין כונתו שיגיד לנו צורת מציאות הגלגלים איך היא אבל כונתו שיניח תכונה שיתכן בה שיהיו התנועות סיבוביות ושוות ומסכימות למה שיושג לעין - יהיה הענין כן או לא יהיה}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;סיבוב כדור הארץ סביב השמש&#039;&#039;&#039; - בנושא זה נערכו פולמוסים רבים בדורות הקודמים, חלק מהפולמוס מוזכר ב[[ספר הברית]], שם הוא הכריע שהארץ עומדת. מאידך הרב יונה מרצבך האריך במאמר שכתב ב&quot;דגלנו&quot; בשנת תשל&quot;ו (מדפס היום בספר &quot;עלה יונה&quot;) שרק בעלי רוח הקודש יכולים ללמוד מדברי חז&quot;ל או מהמקראות, והיו שטעו ללמוד מהם גם שהארץ שטוחה (דבר שאינו נכון גם על פי דברי הגמרא במסכת ע&quot;ז דף מ עמוד א). כמו כן הוא כתב שם שלפעמים חז&quot;ל כתבו על פי דעת חכמי דורם ולפעמים בדרך משלים.או על פי הנראה לעניים. לטענתו אחרי שהוכח על ידי המדענים שהארץ מסתובבת זה בכלל חכמה בגויים תאמין ו&quot;איזהו חכם הלומד מכל אדם&quot; עוד הוסיף שם שמי שסבור שאסור לומר שהארץ מסתובבת גורם שלוה דברים רעים א. חילול ה&#039; שעושה את היראים ללעג בעיני הכופרים (שהרי מעלימים עין מהמציאות). ב. סילוף האמונה שמבלבל את הדעת במה מחוייבים להאמין ובמה לא. ג. סכנת הדורות הבאים שעלולים לשמוע בעתיד שהטעו אותם, ויאמרו &quot;כמו שבזה למדונו בערות כך בכל מקום&quot;. בספר חזון שמיים{{הערה|של הרב איתן ציקוני}}, הביא שעל פי דעת איינשטין אין מקום לשאלה זו כי המושג תנועה הוא רק ביחס לדבר אחר ולא שייך לקבוע על דבר מסויים שהוא &quot;עומד&quot; והשאר נע סביבו. דבר דומה לזה{{הערה|לכך שאין משמעות אמיתית לשאלה}} יש במורה נבוכים חלק ב&#039; מאמר כ&quot;ד {{ציטוטון|וכבר בארתי לך פנים בפנים שזה כולו לא יתחיב בעל התכונה שאין כונתו שיגיד לנו צורת מציאות הגלגלים איך היא אבל כונתו שיניח תכונה שיתכן בה שיהיו התנועות סיבוביות ושוות ומסכימות למה שיושג לעין - יהיה הענין כן או לא יהיה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-127486:rev-149348:php=table --> </table>

95.86.123.103 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2&diff=127486&oldid=prev 2019-04-24T21:55:12Z

<p><span class="autocomment">לקריאה נוספת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:55, 24 באפריל 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* המדע שבתורה  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* המדע שבתורה  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המהפך</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב נריה גוטל "השתנות הטבעים בהלכה"</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* ניפוץ השיקוץ </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&amp;id=363 הידיעות המדעיות של חז&quot;ל, תוקפן ומקורן]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&amp;id=363 הידיעות המדעיות של חז&quot;ל, תוקפן ומקורן]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td></tr> </table>

89.139.179.209 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2&diff=125026&oldid=prev 2019-03-10T15:05:16Z

<p><span class="autocomment">נקודות שמפורשת בהם התייחסות חכמי ישראל למדע: </span>תיקון לשון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:05, 10 במרץ 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הריגת כינה בשבת&#039;&#039;&#039; -  הגמרא (שבת קז:) אומרת שהכינים לא פרות ורבות ולכן מותר להורגם בשבת. לפי דעת החוקרים אין דבר חי שלא נוצר מדבר חי אחר או מביצה שלו. בספר &quot;פחד יצחק&quot; כתב שאכן אסור להרוג כינה בשבת שאנו רואים שהכינים שלנו פרות ורבות. חלק מהפוסקים כתבו שחוששים שהטבעים השתנו בזמננו מזמן הגמרא. ויש שסבורים שמה שכתוב בגמרא שאינם פרים ורבים הכוונה משום שאנו לא רואים שמתרבים על ידי דבר חי אלא רק בשערו של אדם נוצרים. וכל דבר שאינו נראה לעניים אינו נחשב&lt;!-- בספר &quot;פסקי תשובות הביא עוד דעות בעניין --&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הריגת כינה בשבת&#039;&#039;&#039; -  הגמרא (שבת קז:) אומרת שהכינים לא פרות ורבות ולכן מותר להורגם בשבת. לפי דעת החוקרים אין דבר חי שלא נוצר מדבר חי אחר או מביצה שלו. בספר &quot;פחד יצחק&quot; כתב שאכן אסור להרוג כינה בשבת שאנו רואים שהכינים שלנו פרות ורבות. חלק מהפוסקים כתבו שחוששים שהטבעים השתנו בזמננו מזמן הגמרא. ויש שסבורים שמה שכתוב בגמרא שאינם פרים ורבים הכוונה משום שאנו לא רואים שמתרבים על ידי דבר חי אלא רק בשערו של אדם נוצרים. וכל דבר שאינו נראה לעניים אינו נחשב&lt;!-- בספר &quot;פסקי תשובות הביא עוד דעות בעניין --&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מרחק השמיים מהארץ&#039;&#039;&#039; - בגמרא (פסחים צד:) מבואר שהוא מהלך 500 שנה. הרמב&quot;ם במורה נבוכים ח&quot;ג פי&quot;ד כתב שאין לתמוה מכך שחכמי הגויים אומרים אחרת כי בזמן הגמרא זה לא היה ידוע. המהר&quot;ל בבאר הגולה, והרמח&quot;ל במאמר על האגדות{{הערה|מובא בהקדמה למדרש רבה המודפס.}} כתבו שחז&quot;ל התכוונו לרמוז עניינים רוחניים בענייני אגדה ולכן לא שייך להקשות על מה שלא מתאים עם המדע של זמננו כי אם היו בזמננו היו כותבים בצורה אחרת. (לדבריהם אין בכלל מקור לנידון אם חז&quot;ל ידעו או לא מכוח דברי הגמרא כי אפילו אם ידעו, לא כתבו).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מרחק השמיים מהארץ&#039;&#039;&#039; - בגמרא (פסחים צד:) מבואר שהוא מהלך 500 שנה. הרמב&quot;ם במורה נבוכים ח&quot;ג פי&quot;ד כתב שאין לתמוה מכך שחכמי הגויים אומרים אחרת כי בזמן הגמרא זה לא היה ידוע. המהר&quot;ל בבאר הגולה, והרמח&quot;ל במאמר על האגדות{{הערה|מובא בהקדמה למדרש רבה המודפס.}} כתבו שחז&quot;ל התכוונו לרמוז עניינים רוחניים בענייני אגדה ולכן לא שייך להקשות על מה שלא מתאים עם המדע של זמננו כי אם היו בזמננו היו כותבים בצורה אחרת. (לדבריהם אין בכלל מקור לנידון אם חז&quot;ל ידעו או לא מכוח דברי הגמרא כי אפילו אם ידעו, לא כתבו).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''היחס בין היקף המעגל לקוטרו ([[פאי]])''' - בנביא (מלכים א פרק ז פסוק כג) מבואר שהים שעשה שלמה הוא 10 אמות מצד לצד ו-30 אמות בהיקף, מכאן מוכיחה הגמרא במסכת ערובין (דף יד.) שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (לפי זה פאי=3). דבר הנחשב בגיאומטריה ושאר המדעים הקשורים לנושא כאי דיוק חמור. הרמב"ם בפירוש המשנה שם כתב שכיון שאי אפשר למצוא לעולם את היחס בדיוק כי זה מספר שאין לו יחס קבוע (מה שקרא כיום "מספר אי רציונלי") לכן נקטו את המספר השלם ולא דקדקו. אמנם התוספות על הגמרא במקום נשארו בקושיה כי בגמרא משמע שזה כן מדוייק. התייחסות נוספת לנושא יש בתוספות יום טוב על המשנה במסכת כלאיים פ"ה מ"ה שכתב שזהו כמו כל המקומות בתלמוד שהקשו התוספות ונשארו בקשיא או בתימה, ולא מפני זה נזוז מדברי הגמרא אלא נתלה בחוסר ידיעתנו מלתרץ{{הערה|ראוי לציין שהוא חילק שם בין חכמת הגאומטריה והמתמטיקה שיש להם הוכחות ברורות ולכן שייך להקשות מהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לחכמות </del>הטבע האחרות שאינם מוכחות מספיק(אבל הוא דיבר על הפילוסופיה שבזמנו).}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''היחס בין היקף המעגל לקוטרו ([[פאי]])''' - בנביא (מלכים א פרק ז פסוק כג) מבואר שהים שעשה שלמה הוא 10 אמות מצד לצד ו-30 אמות בהיקף, מכאן מוכיחה הגמרא במסכת ערובין (דף יד.) שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (לפי זה פאי=3). דבר הנחשב בגיאומטריה ושאר המדעים הקשורים לנושא כאי דיוק חמור. הרמב"ם בפירוש המשנה שם כתב שכיון שאי אפשר למצוא לעולם את היחס בדיוק כי זה מספר שאין לו יחס קבוע (מה שקרא כיום "מספר אי רציונלי") לכן נקטו את המספר השלם ולא דקדקו. אמנם התוספות על הגמרא במקום נשארו בקושיה כי בגמרא משמע שזה כן מדוייק. התייחסות נוספת לנושא יש בתוספות יום טוב על המשנה במסכת כלאיים פ"ה מ"ה שכתב שזהו כמו כל המקומות בתלמוד שהקשו התוספות ונשארו בקשיא או בתימה, ולא מפני זה נזוז מדברי הגמרא אלא נתלה בחוסר ידיעתנו מלתרץ{{הערה|ראוי לציין שהוא חילק שם בין חכמת הגאומטריה והמתמטיקה שיש להם הוכחות ברורות ולכן שייך להקשות מהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבין חכמות </ins>הטבע האחרות שאינם מוכחות מספיק(אבל הוא דיבר על הפילוסופיה שבזמנו).}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;סיבוב כדור הארץ סביב השמש&#039;&#039;&#039; - בנושא זה נערכו פולמוסים רבים בדורות הקודמים, חלק מהפולמוס מוזכר ב[[ספר הברית]], שם הוא הכריע שהארץ עומדת. מאידך הרב יונה מרצבך האריך במאמר שכתב ב&quot;דגלנו&quot; בשנת תשל&quot;ו (מדפס היום בספר &quot;עלה יונה&quot;) שרק בעלי רוח הקודש יכולים ללמוד מדברי חז&quot;ל או מהמקראות, והיו שטעו ללמוד מהם גם שהארץ שטוחה (דבר שאינו נכון גם על פי דברי הגמרא במסכת ע&quot;ז דף מ עמוד א). כמו כן הוא כתב שם שלפעמים חז&quot;ל כתבו על פי דעת חכמי דורם ולפעמים בדרך משלים.או על פי הנראה לעניים. לטענתו אחרי שהוכח על ידי המדענים שהארץ מסתובבת זה בכלל חכמה בגויים תאמין ו&quot;איזהו חכם הלומד מכל אדם&quot; עוד הוסיף שם שמי שסבור שאסור לומר שהארץ מסתובבת גורם שלוה דברים רעים א. חילול ה&#039; שעושה את היראים ללעג בעיני הכופרים (שהרי מעלימים עין מהמציאות). ב. סילוף האמונה שמבלבל את הדעת במה מחוייבים להאמין ובמה לא. ג. סכנת הדורות הבאים שעלולים לשמוע בעתיד שהטעו אותם, ויאמרו &quot;כמו שבזה למדונו בערות כך בכל מקום&quot;. בספר חזון שמיים{{הערה|של הרב איתן ציקוני}}, הביא שעל פי דעת איינשטין אין מקום לשאלה זו כי המושג תנועה הוא רק ביחס לדבר אחר ולא שייך לקבוע על דבר מסויים שהוא &quot;עומד&quot; והשאר נע סביבו. דבר דומה לזה{{הערה|לכך שאין משמעות אמיתית לשאלה}} יש במורה נבוכים חלק ב&#039; מאמר כ&quot;ד {{ציטוטון|וכבר בארתי לך פנים בפנים שזה כולו לא יתחיב בעל התכונה שאין כונתו שיגיד לנו צורת מציאות הגלגלים איך היא אבל כונתו שיניח תכונה שיתכן בה שיהיו התנועות סיבוביות ושוות ומסכימות למה שיושג לעין - יהיה הענין כן או לא יהיה}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;סיבוב כדור הארץ סביב השמש&#039;&#039;&#039; - בנושא זה נערכו פולמוסים רבים בדורות הקודמים, חלק מהפולמוס מוזכר ב[[ספר הברית]], שם הוא הכריע שהארץ עומדת. מאידך הרב יונה מרצבך האריך במאמר שכתב ב&quot;דגלנו&quot; בשנת תשל&quot;ו (מדפס היום בספר &quot;עלה יונה&quot;) שרק בעלי רוח הקודש יכולים ללמוד מדברי חז&quot;ל או מהמקראות, והיו שטעו ללמוד מהם גם שהארץ שטוחה (דבר שאינו נכון גם על פי דברי הגמרא במסכת ע&quot;ז דף מ עמוד א). כמו כן הוא כתב שם שלפעמים חז&quot;ל כתבו על פי דעת חכמי דורם ולפעמים בדרך משלים.או על פי הנראה לעניים. לטענתו אחרי שהוכח על ידי המדענים שהארץ מסתובבת זה בכלל חכמה בגויים תאמין ו&quot;איזהו חכם הלומד מכל אדם&quot; עוד הוסיף שם שמי שסבור שאסור לומר שהארץ מסתובבת גורם שלוה דברים רעים א. חילול ה&#039; שעושה את היראים ללעג בעיני הכופרים (שהרי מעלימים עין מהמציאות). ב. סילוף האמונה שמבלבל את הדעת במה מחוייבים להאמין ובמה לא. ג. סכנת הדורות הבאים שעלולים לשמוע בעתיד שהטעו אותם, ויאמרו &quot;כמו שבזה למדונו בערות כך בכל מקום&quot;. בספר חזון שמיים{{הערה|של הרב איתן ציקוני}}, הביא שעל פי דעת איינשטין אין מקום לשאלה זו כי המושג תנועה הוא רק ביחס לדבר אחר ולא שייך לקבוע על דבר מסויים שהוא &quot;עומד&quot; והשאר נע סביבו. דבר דומה לזה{{הערה|לכך שאין משמעות אמיתית לשאלה}} יש במורה נבוכים חלק ב&#039; מאמר כ&quot;ד {{ציטוטון|וכבר בארתי לך פנים בפנים שזה כולו לא יתחיב בעל התכונה שאין כונתו שיגיד לנו צורת מציאות הגלגלים איך היא אבל כונתו שיניח תכונה שיתכן בה שיהיו התנועות סיבוביות ושוות ומסכימות למה שיושג לעין - יהיה הענין כן או לא יהיה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-117547:rev-125026:php=table --> </table>

יהונתן https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2&diff=117547&oldid=prev 2018-10-02T04:04:59Z

<p><span class="autocomment">לקריאה נוספת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:04, 2 באוקטובר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* המהפך</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* המהפך</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ניפוץ השיקוץ  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ניפוץ השיקוץ  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&amp;id=363 הידיעות המדעיות של חז"ל, תוקפן ומקורן]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מבט על המציאות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מבט על המציאות]]</div></td></tr> </table>

אביב https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2&diff=116666&oldid=prev 2018-07-04T11:41:02Z

<p><span class="autocomment">לקריאה נוספת: </span> העתקתי את הספרים מהמאמר המקורי שכעת בטיוטה. לא יודע מי המחברים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:41, 4 ביולי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* המדע שבתורה </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* המהפך</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* ניפוץ השיקוץ </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מבט על המציאות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מבט על המציאות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-116665:rev-116666:php=table --> </table>

יהודה 1 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2&diff=116665&oldid=prev 2018-07-04T11:36:35Z

<p><span class="autocomment">נקודות שמפורשת בהם התייחסות חכמי ישראל למדע</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:36, 4 ביולי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הריגת כינה בשבת&#039;&#039;&#039; -  הגמרא (שבת קז:) אומרת שהכינים לא פרות ורבות ולכן מותר להורגם בשבת. לפי דעת החוקרים אין דבר חי שלא נוצר מדבר חי אחר או מביצה שלו. בספר &quot;פחד יצחק&quot; כתב שאכן אסור להרוג כינה בשבת שאנו רואים שהכינים שלנו פרות ורבות. חלק מהפוסקים כתבו שחוששים שהטבעים השתנו בזמננו מזמן הגמרא. ויש שסבורים שמה שכתוב בגמרא שאינם פרים ורבים הכוונה משום שאנו לא רואים שמתרבים על ידי דבר חי אלא רק בשערו של אדם נוצרים. וכל דבר שאינו נראה לעניים אינו נחשב&lt;!-- בספר &quot;פסקי תשובות הביא עוד דעות בעניין --&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;הריגת כינה בשבת&#039;&#039;&#039; -  הגמרא (שבת קז:) אומרת שהכינים לא פרות ורבות ולכן מותר להורגם בשבת. לפי דעת החוקרים אין דבר חי שלא נוצר מדבר חי אחר או מביצה שלו. בספר &quot;פחד יצחק&quot; כתב שאכן אסור להרוג כינה בשבת שאנו רואים שהכינים שלנו פרות ורבות. חלק מהפוסקים כתבו שחוששים שהטבעים השתנו בזמננו מזמן הגמרא. ויש שסבורים שמה שכתוב בגמרא שאינם פרים ורבים הכוונה משום שאנו לא רואים שמתרבים על ידי דבר חי אלא רק בשערו של אדם נוצרים. וכל דבר שאינו נראה לעניים אינו נחשב&lt;!-- בספר &quot;פסקי תשובות הביא עוד דעות בעניין --&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מרחק השמיים מהארץ&#039;&#039;&#039; - בגמרא (פסחים צד:) מבואר שהוא מהלך 500 שנה. הרמב&quot;ם במורה נבוכים ח&quot;ג פי&quot;ד כתב שאין לתמוה מכך שחכמי הגויים אומרים אחרת כי בזמן הגמרא זה לא היה ידוע. המהר&quot;ל בבאר הגולה, והרמח&quot;ל במאמר על האגדות{{הערה|מובא בהקדמה למדרש רבה המודפס.}} כתבו שחז&quot;ל התכוונו לרמוז עניינים רוחניים בענייני אגדה ולכן לא שייך להקשות על מה שלא מתאים עם המדע של זמננו כי אם היו בזמננו היו כותבים בצורה אחרת. (לדבריהם אין בכלל מקור לנידון אם חז&quot;ל ידעו או לא מכוח דברי הגמרא כי אפילו אם ידעו, לא כתבו).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מרחק השמיים מהארץ&#039;&#039;&#039; - בגמרא (פסחים צד:) מבואר שהוא מהלך 500 שנה. הרמב&quot;ם במורה נבוכים ח&quot;ג פי&quot;ד כתב שאין לתמוה מכך שחכמי הגויים אומרים אחרת כי בזמן הגמרא זה לא היה ידוע. המהר&quot;ל בבאר הגולה, והרמח&quot;ל במאמר על האגדות{{הערה|מובא בהקדמה למדרש רבה המודפס.}} כתבו שחז&quot;ל התכוונו לרמוז עניינים רוחניים בענייני אגדה ולכן לא שייך להקשות על מה שלא מתאים עם המדע של זמננו כי אם היו בזמננו היו כותבים בצורה אחרת. (לדבריהם אין בכלל מקור לנידון אם חז&quot;ל ידעו או לא מכוח דברי הגמרא כי אפילו אם ידעו, לא כתבו).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''היחס בין היקף המעגל לקוטרו ([[פאי]])''' - בנביא (מלכים א פרק ז פסוק כג) מבואר שהים שעשה שלמה הוא 10 אמות מצד לצד ו-30 אמות בהיקף, מכאן מוכיחה הגמרא במסכת ערובין (דף יד.) שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (לפי זה פאי=3). דבר הנחשב בגיאומטריה ושאר המדעים הקשורים לנושא כאי דיוק חמור. הרמב"ם בפירוש המשנה שם כתב שכיון שאי אפשר למצוא לעולם את היחס בדיוק כי זה מספר שאין לו יחס קבוע (מה שקרא כיום "מספר אי רציונלי") לכן נקטו את המספר השלם ולא דקדקו. אמנם התוספות על הגמרא במקום נשארו בקושיה כי בגמרא משמע שזה כן מדוייק. התייחסות נוספת לנושא יש בתוספות יום טוב על המשנה במסכת כלאיים פ"ה מ"ה שכתב שזהו כמו כל המקומות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתלמוןד </del>שהקשו התוספות ונשארו בקשיא או בתימה, ולא מפני זה נזוז מדברי הגמרא אלא נתלה בחוסר ידיעתנו מלתרץ{{הערה|ראוי לציין שהוא חילק שם בין חכמת הגאומטריה והמתמטיקה שיש להם הוכחות ברורות ולכן שייך להקשות מהם לחכמות הטבע האחרות שאינם מוכחות מספיק(אבל הוא דיבר על הפילוסופיה שבזמנו).}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''היחס בין היקף המעגל לקוטרו ([[פאי]])''' - בנביא (מלכים א פרק ז פסוק כג) מבואר שהים שעשה שלמה הוא 10 אמות מצד לצד ו-30 אמות בהיקף, מכאן מוכיחה הגמרא במסכת ערובין (דף יד.) שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (לפי זה פאי=3). דבר הנחשב בגיאומטריה ושאר המדעים הקשורים לנושא כאי דיוק חמור. הרמב"ם בפירוש המשנה שם כתב שכיון שאי אפשר למצוא לעולם את היחס בדיוק כי זה מספר שאין לו יחס קבוע (מה שקרא כיום "מספר אי רציונלי") לכן נקטו את המספר השלם ולא דקדקו. אמנם התוספות על הגמרא במקום נשארו בקושיה כי בגמרא משמע שזה כן מדוייק. התייחסות נוספת לנושא יש בתוספות יום טוב על המשנה במסכת כלאיים פ"ה מ"ה שכתב שזהו כמו כל המקומות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתלמוד </ins>שהקשו התוספות ונשארו בקשיא או בתימה, ולא מפני זה נזוז מדברי הגמרא אלא נתלה בחוסר ידיעתנו מלתרץ{{הערה|ראוי לציין שהוא חילק שם בין חכמת הגאומטריה והמתמטיקה שיש להם הוכחות ברורות ולכן שייך להקשות מהם לחכמות הטבע האחרות שאינם מוכחות מספיק(אבל הוא דיבר על הפילוסופיה שבזמנו).}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;סיבוב כדור הארץ סביב השמש&#039;&#039;&#039; - בנושא זה נערכו פולמוסים רבים בדורות הקודמים, חלק מהפולמוס מוזכר ב[[ספר הברית]], שם הוא הכריע שהארץ עומדת. מאידך הרב יונה מרצבך האריך במאמר שכתב ב&quot;דגלנו&quot; בשנת תשל&quot;ו (מדפס היום בספר &quot;עלה יונה&quot;) שרק בעלי רוח הקודש יכולים ללמוד מדברי חז&quot;ל או מהמקראות, והיו שטעו ללמוד מהם גם שהארץ שטוחה (דבר שאינו נכון גם על פי דברי הגמרא במסכת ע&quot;ז דף מ עמוד א). כמו כן הוא כתב שם שלפעמים חז&quot;ל כתבו על פי דעת חכמי דורם ולפעמים בדרך משלים.או על פי הנראה לעניים. לטענתו אחרי שהוכח על ידי המדענים שהארץ מסתובבת זה בכלל חכמה בגויים תאמין ו&quot;איזהו חכם הלומד מכל אדם&quot; עוד הוסיף שם שמי שסבור שאסור לומר שהארץ מסתובבת גורם שלוה דברים רעים א. חילול ה&#039; שעושה את היראים ללעג בעיני הכופרים (שהרי מעלימים עין מהמציאות). ב. סילוף האמונה שמבלבל את הדעת במה מחוייבים להאמין ובמה לא. ג. סכנת הדורות הבאים שעלולים לשמוע בעתיד שהטעו אותם, ויאמרו &quot;כמו שבזה למדונו בערות כך בכל מקום&quot;. בספר חזון שמיים{{הערה|של הרב איתן ציקוני}}, הביא שעל פי דעת איינשטין אין מקום לשאלה זו כי המושג תנועה הוא רק ביחס לדבר אחר ולא שייך לקבוע על דבר מסויים שהוא &quot;עומד&quot; והשאר נע סביבו. דבר דומה לזה{{הערה|לכך שאין משמעות אמיתית לשאלה}} יש במורה נבוכים חלק ב&#039; מאמר כ&quot;ד {{ציטוטון|וכבר בארתי לך פנים בפנים שזה כולו לא יתחיב בעל התכונה שאין כונתו שיגיד לנו צורת מציאות הגלגלים איך היא אבל כונתו שיניח תכונה שיתכן בה שיהיו התנועות סיבוביות ושוות ומסכימות למה שיושג לעין - יהיה הענין כן או לא יהיה}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;סיבוב כדור הארץ סביב השמש&#039;&#039;&#039; - בנושא זה נערכו פולמוסים רבים בדורות הקודמים, חלק מהפולמוס מוזכר ב[[ספר הברית]], שם הוא הכריע שהארץ עומדת. מאידך הרב יונה מרצבך האריך במאמר שכתב ב&quot;דגלנו&quot; בשנת תשל&quot;ו (מדפס היום בספר &quot;עלה יונה&quot;) שרק בעלי רוח הקודש יכולים ללמוד מדברי חז&quot;ל או מהמקראות, והיו שטעו ללמוד מהם גם שהארץ שטוחה (דבר שאינו נכון גם על פי דברי הגמרא במסכת ע&quot;ז דף מ עמוד א). כמו כן הוא כתב שם שלפעמים חז&quot;ל כתבו על פי דעת חכמי דורם ולפעמים בדרך משלים.או על פי הנראה לעניים. לטענתו אחרי שהוכח על ידי המדענים שהארץ מסתובבת זה בכלל חכמה בגויים תאמין ו&quot;איזהו חכם הלומד מכל אדם&quot; עוד הוסיף שם שמי שסבור שאסור לומר שהארץ מסתובבת גורם שלוה דברים רעים א. חילול ה&#039; שעושה את היראים ללעג בעיני הכופרים (שהרי מעלימים עין מהמציאות). ב. סילוף האמונה שמבלבל את הדעת במה מחוייבים להאמין ובמה לא. ג. סכנת הדורות הבאים שעלולים לשמוע בעתיד שהטעו אותם, ויאמרו &quot;כמו שבזה למדונו בערות כך בכל מקום&quot;. בספר חזון שמיים{{הערה|של הרב איתן ציקוני}}, הביא שעל פי דעת איינשטין אין מקום לשאלה זו כי המושג תנועה הוא רק ביחס לדבר אחר ולא שייך לקבוע על דבר מסויים שהוא &quot;עומד&quot; והשאר נע סביבו. דבר דומה לזה{{הערה|לכך שאין משמעות אמיתית לשאלה}} יש במורה נבוכים חלק ב&#039; מאמר כ&quot;ד {{ציטוטון|וכבר בארתי לך פנים בפנים שזה כולו לא יתחיב בעל התכונה שאין כונתו שיגיד לנו צורת מציאות הגלגלים איך היא אבל כונתו שיניח תכונה שיתכן בה שיהיו התנועות סיבוביות ושוות ומסכימות למה שיושג לעין - יהיה הענין כן או לא יהיה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-116664:rev-116665:php=table --> </table>

יהודה 1 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2&diff=116664&oldid=prev 2018-07-04T11:35:57Z

<p><span class="autocomment">נקודות שמפורשת בהם התייחסות חכמי ישראל למדע</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:35, 4 ביולי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מרחק השמיים מהארץ&#039;&#039;&#039; - בגמרא (פסחים צד:) מבואר שהוא מהלך 500 שנה. הרמב&quot;ם במורה נבוכים ח&quot;ג פי&quot;ד כתב שאין לתמוה מכך שחכמי הגויים אומרים אחרת כי בזמן הגמרא זה לא היה ידוע. המהר&quot;ל בבאר הגולה, והרמח&quot;ל במאמר על האגדות{{הערה|מובא בהקדמה למדרש רבה המודפס.}} כתבו שחז&quot;ל התכוונו לרמוז עניינים רוחניים בענייני אגדה ולכן לא שייך להקשות על מה שלא מתאים עם המדע של זמננו כי אם היו בזמננו היו כותבים בצורה אחרת. (לדבריהם אין בכלל מקור לנידון אם חז&quot;ל ידעו או לא מכוח דברי הגמרא כי אפילו אם ידעו, לא כתבו).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;מרחק השמיים מהארץ&#039;&#039;&#039; - בגמרא (פסחים צד:) מבואר שהוא מהלך 500 שנה. הרמב&quot;ם במורה נבוכים ח&quot;ג פי&quot;ד כתב שאין לתמוה מכך שחכמי הגויים אומרים אחרת כי בזמן הגמרא זה לא היה ידוע. המהר&quot;ל בבאר הגולה, והרמח&quot;ל במאמר על האגדות{{הערה|מובא בהקדמה למדרש רבה המודפס.}} כתבו שחז&quot;ל התכוונו לרמוז עניינים רוחניים בענייני אגדה ולכן לא שייך להקשות על מה שלא מתאים עם המדע של זמננו כי אם היו בזמננו היו כותבים בצורה אחרת. (לדבריהם אין בכלל מקור לנידון אם חז&quot;ל ידעו או לא מכוח דברי הגמרא כי אפילו אם ידעו, לא כתבו).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;היחס בין היקף המעגל לקוטרו ([[פאי]])&#039;&#039;&#039; - בנביא (מלכים א פרק ז פסוק כג) מבואר שהים שעשה שלמה הוא 10 אמות מצד לצד ו-30 אמות בהיקף, מכאן מוכיחה הגמרא במסכת ערובין (דף יד.) שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (לפי זה פאי=3). דבר הנחשב בגיאומטריה ושאר המדעים הקשורים לנושא כאי דיוק חמור. הרמב&quot;ם בפירוש המשנה שם כתב שכיון שאי אפשר למצוא לעולם את היחס בדיוק כי זה מספר שאין לו יחס קבוע (מה שקרא כיום &quot;מספר אי רציונלי&quot;) לכן נקטו את המספר השלם ולא דקדקו. אמנם התוספות על הגמרא במקום נשארו בקושיה כי בגמרא משמע שזה כן מדוייק. התייחסות נוספת לנושא יש בתוספות יום טוב על המשנה במסכת כלאיים פ&quot;ה מ&quot;ה שכתב שזהו כמו כל המקומות בתלמוןד שהקשו התוספות ונשארו בקשיא או בתימה, ולא מפני זה נזוז מדברי הגמרא אלא נתלה בחוסר ידיעתנו מלתרץ{{הערה|ראוי לציין שהוא חילק שם בין חכמת הגאומטריה והמתמטיקה שיש להם הוכחות ברורות ולכן שייך להקשות מהם לחכמות הטבע האחרות שאינם מוכחות מספיק(אבל הוא דיבר על הפילוסופיה שבזמנו).}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;היחס בין היקף המעגל לקוטרו ([[פאי]])&#039;&#039;&#039; - בנביא (מלכים א פרק ז פסוק כג) מבואר שהים שעשה שלמה הוא 10 אמות מצד לצד ו-30 אמות בהיקף, מכאן מוכיחה הגמרא במסכת ערובין (דף יד.) שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח (לפי זה פאי=3). דבר הנחשב בגיאומטריה ושאר המדעים הקשורים לנושא כאי דיוק חמור. הרמב&quot;ם בפירוש המשנה שם כתב שכיון שאי אפשר למצוא לעולם את היחס בדיוק כי זה מספר שאין לו יחס קבוע (מה שקרא כיום &quot;מספר אי רציונלי&quot;) לכן נקטו את המספר השלם ולא דקדקו. אמנם התוספות על הגמרא במקום נשארו בקושיה כי בגמרא משמע שזה כן מדוייק. התייחסות נוספת לנושא יש בתוספות יום טוב על המשנה במסכת כלאיים פ&quot;ה מ&quot;ה שכתב שזהו כמו כל המקומות בתלמוןד שהקשו התוספות ונשארו בקשיא או בתימה, ולא מפני זה נזוז מדברי הגמרא אלא נתלה בחוסר ידיעתנו מלתרץ{{הערה|ראוי לציין שהוא חילק שם בין חכמת הגאומטריה והמתמטיקה שיש להם הוכחות ברורות ולכן שייך להקשות מהם לחכמות הטבע האחרות שאינם מוכחות מספיק(אבל הוא דיבר על הפילוסופיה שבזמנו).}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''סיבוב כדור הארץ סביב השמש''' - בנושא זה נערכו פולמוסים רבים בדורות הקודמים, חלק מהפולמוס מוזכר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספר </del>הברית שם הוא הכריע שהארץ עומדת. מאידך הרב יונה מרצבך האריך במאמר שכתב ב"דגלנו" בשנת תשל"ו (מדפס היום בספר "עלה יונה") שרק בעלי רוח הקודש יכולים ללמוד מדברי חז"ל או מהמקראות, והיו שטעו ללמוד מהם גם שהארץ שטוחה (דבר שאינו נכון גם על פי דברי הגמרא במסכת ע"ז דף מ עמוד א). כמו כן הוא כתב שם שלפעמים חז"ל כתבו על פי דעת חכמי דורם ולפעמים בדרך משלים.או על פי הנראה לעניים. לטענתו אחרי שהוכח על ידי המדענים שהארץ מסתובבת זה בכלל חכמה בגויים תאמין ו"איזהו חכם הלומד מכל אדם" עוד הוסיף שם שמי שסבור שאסור לומר שהארץ מסתובבת גורם שלוה דברים רעים א. חילול ה' שעושה את היראים ללעג בעיני הכופרים (שהרי מעלימים עין מהמציאות). ב. סילוף האמונה שמבלבל את הדעת במה מחוייבים להאמין ובמה לא. ג. סכנת הדורות הבאים שעלולים לשמוע בעתיד שהטעו אותם, ויאמרו "כמו שבזה למדונו בערות כך בכל מקום". בספר חזון שמיים{{הערה|של הרב איתן ציקוני}}, הביא שעל פי דעת איינשטין אין מקום לשאלה זו כי המושג תנועה הוא רק ביחס לדבר אחר ולא שייך לקבוע על דבר מסויים שהוא "עומד" והשאר נע סביבו. דבר דומה לזה{{הערה|לכך שאין משמעות אמיתית לשאלה}} יש במורה נבוכים חלק ב' מאמר כ"ד {{ציטוטון|וכבר בארתי לך פנים בפנים שזה כולו לא יתחיב בעל התכונה שאין כונתו שיגיד לנו צורת מציאות הגלגלים איך היא אבל כונתו שיניח תכונה שיתכן בה שיהיו התנועות סיבוביות ושוות ומסכימות למה שיושג לעין - יהיה הענין כן או לא יהיה}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''סיבוב כדור הארץ סביב השמש''' - בנושא זה נערכו פולמוסים רבים בדורות הקודמים, חלק מהפולמוס מוזכר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ספר </ins>הברית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]], </ins>שם הוא הכריע שהארץ עומדת. מאידך הרב יונה מרצבך האריך במאמר שכתב ב"דגלנו" בשנת תשל"ו (מדפס היום בספר "עלה יונה") שרק בעלי רוח הקודש יכולים ללמוד מדברי חז"ל או מהמקראות, והיו שטעו ללמוד מהם גם שהארץ שטוחה (דבר שאינו נכון גם על פי דברי הגמרא במסכת ע"ז דף מ עמוד א). כמו כן הוא כתב שם שלפעמים חז"ל כתבו על פי דעת חכמי דורם ולפעמים בדרך משלים.או על פי הנראה לעניים. לטענתו אחרי שהוכח על ידי המדענים שהארץ מסתובבת זה בכלל חכמה בגויים תאמין ו"איזהו חכם הלומד מכל אדם" עוד הוסיף שם שמי שסבור שאסור לומר שהארץ מסתובבת גורם שלוה דברים רעים א. חילול ה' שעושה את היראים ללעג בעיני הכופרים (שהרי מעלימים עין מהמציאות). ב. סילוף האמונה שמבלבל את הדעת במה מחוייבים להאמין ובמה לא. ג. סכנת הדורות הבאים שעלולים לשמוע בעתיד שהטעו אותם, ויאמרו "כמו שבזה למדונו בערות כך בכל מקום". בספר חזון שמיים{{הערה|של הרב איתן ציקוני}}, הביא שעל פי דעת איינשטין אין מקום לשאלה זו כי המושג תנועה הוא רק ביחס לדבר אחר ולא שייך לקבוע על דבר מסויים שהוא "עומד" והשאר נע סביבו. דבר דומה לזה{{הערה|לכך שאין משמעות אמיתית לשאלה}} יש במורה נבוכים חלק ב' מאמר כ"ד {{ציטוטון|וכבר בארתי לך פנים בפנים שזה כולו לא יתחיב בעל התכונה שאין כונתו שיגיד לנו צורת מציאות הגלגלים איך היא אבל כונתו שיניח תכונה שיתכן בה שיהיו התנועות סיבוביות ושוות ומסכימות למה שיושג לעין - יהיה הענין כן או לא יהיה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-116663:rev-116664:php=table --> </table>

יהודה 1