תוספתא - היסטוריית גרסאות

אריאל ביגל נ"י ב־21:54, 9 ביוני 2013

2013-06-09T21:54:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:54, 9 ביוני 2013
שורה 24:		שורה 24:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:~~ארון הספרים היהודי~~]]		[[קטגוריה:ספרות חז"ל]]

רצוא ושוב: /* מפרשי התוספתא */

2011-12-06T15:17:34Z

מפרשי התוספתא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:17, 6 בדצמבר 2011
שורה 9:		שורה 9:
	אע"פ שיש הלכות שמקורם מהתוספתא רובם מתוספתא שהוזכרה בגמרא וכמעט שלא פוסקים הלכה מתוספתא, וכך כותב החזון איש<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' ז</ref>: "כידוע סוגית הגמרא היא המכריעה ותוספתא שהיא נגד הסוגיא בגמרא ולא הובאה בגמרא דוחים הפוסקים, ומוכיחים מזה שלא הובאה בגמרא דלא מתניא בי רבי חייא ורבי אושעיא ודבר זה קבלה בפי כל הראשונים ז"ל" ועוד כתב<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' יט</ref>: "התוספתא בידינו בלתי מתוקנה ונשתבשו בידינו הגרסאות עד שהשימוש בהם אצלנו חלק גדול על יסוד השערות ואומד הדעת ואמנם מתחלקים הבחינות בהכרת המקומות המשובשות מהם מנקודת העדר פירוש המילה כפי שהיא בנוסח שלפנינו או העדר קישור המילים ומהם מבחינת העיון השכלי... סוף דבר מנקודת הלימוד גרסתנו בתוספתא נשללת ואין לנו רשות להשתמש בה אלא לראותה בלבד ואת ביאור המשנה והלכותיה יש לנו לפרש כאילו אין לנו כאן התוספתא"		אע"פ שיש הלכות שמקורם מהתוספתא רובם מתוספתא שהוזכרה בגמרא וכמעט שלא פוסקים הלכה מתוספתא, וכך כותב החזון איש<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' ז</ref>: "כידוע סוגית הגמרא היא המכריעה ותוספתא שהיא נגד הסוגיא בגמרא ולא הובאה בגמרא דוחים הפוסקים, ומוכיחים מזה שלא הובאה בגמרא דלא מתניא בי רבי חייא ורבי אושעיא ודבר זה קבלה בפי כל הראשונים ז"ל" ועוד כתב<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' יט</ref>: "התוספתא בידינו בלתי מתוקנה ונשתבשו בידינו הגרסאות עד שהשימוש בהם אצלנו חלק גדול על יסוד השערות ואומד הדעת ואמנם מתחלקים הבחינות בהכרת המקומות המשובשות מהם מנקודת העדר פירוש המילה כפי שהיא בנוסח שלפנינו או העדר קישור המילים ומהם מבחינת העיון השכלי... סוף דבר מנקודת הלימוד גרסתנו בתוספתא נשללת ואין לנו רשות להשתמש בה אלא לראותה בלבד ואת ביאור המשנה והלכותיה יש לנו לפרש כאילו אין לנו כאן התוספתא"
	==מפרשי התוספתא==		==מפרשי התוספתא==
			===מפרשי רוב ככל התוספתא===
	*אור הגנוז - נוסחים מהתוספתא שהודפסה בעיר ווין בשנת תר"כ		*אור הגנוז - נוסחים מהתוספתא שהודפסה בעיר ווין בשנת תר"כ
	*הגהות הגר"א - לגאון מוילנא		*הגהות הגר"א - לגאון מוילנא
	*מנחת ביכורים		*מנחת ביכורים
	*מצפה שמואל		*מצפה שמואל
	*מגן אברהם - לבעל המגן אברהם על השו"ע (רק על תוספתא סדר נזיקין)
	*מראה כהן - לרבי בצלאל הכהן (בעל הראשית ביכורים) (רק על התוספתא סדר קודשים)
	*זר זהב		*זר זהב
	*פירוש - לרבי יונה מוילנא (רק על תוספתא מסכת פסחים)
	*מארי דמתניתא - לרבי יעקב כהנא מוילנא (רק על תוספתא מסכת עירובין)
	*חסדי דוד - ל[[רבי דוד פארדו]]		*חסדי דוד - ל[[רבי דוד פארדו]]
	*חזון יחזקאל - לרב יחזקאל אברמסקי		*חזון יחזקאל - לרב יחזקאל אברמסקי
			===פרשנים שפירשו רק חלק מהתוספתא===
			*מגן אברהם - ל[[רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר]] בעל ה[[מגן אברהם]] על השו"ע (רק על תוספתא [[סדר נזיקין]])
			*מראה כהן - לרבי בצלאל הכהן (בעל הראשית ביכורים) (רק על התוספתא [[סדר קודשים]])
			*פירוש - לרבי יונה מוילנא (רק על תוספתא [[מסכת פסחים]])
			*מארי דמתניתא - לרבי יעקב כהנא מוילנא (רק על תוספתא [[מסכת עירובין]])

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]		[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]

רצוא ושוב ב־15:14, 6 בדצמבר 2011

2011-12-06T15:14:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:14, 6 בדצמבר 2011
שורה 1:		שורה 1:
	ה'''תוספתא''' הוא שמו של קובץ משניות מורחבות המסודרות על פי סדר המשנה. כל התוספתות הן [[ברייתא\|ברייתות]].		ה'''תוספתא''' הוא שמו של קובץ משניות מורחבות המסודרות על פי סדר המשנה. כל התוספתות הן [[ברייתא\|ברייתות]].
			==מה היא התוספתא==
			כתב רבי שמואל הנגיד במבוא התלמוד: "התוספתא היא שיור המשנה וסימנה תנא וכשתבא בעקבי המשנה היא הלכה מקוימת וכו' וסתם תוספתא רבי נחמיה" ובהליכות עולם כתב<ref>הליכות עולם שער א פרק א סעיף ב</ref>: "והיו דברי רבי במשנה מעטי הכמות ורבי האיכות וקוצר מילין מבלי אריכות אין בו מלה לבטלה ולא ענין ללא ענין ולא דבר ללא דבר והיה הכל מבואר לו לרוחב שכלו אך לבאים אחריו עמקו דבריו מי ירד לסוף דעתו ומי יבא עד תכונתו לפיכך ראה אחד מתלמידיו לחבר ספר לגלות ולמלאת דברי רבו ולבאר אותיותיו אלה בקרבו והיא ה'''תוספתא''' ועניינה תוספת על המשנה וגלוי טעמה"
			==חיבור ונוסחאות==
			קיימות מהדורות שונות של התוספותא, ביניהם מהדורת שנת ד'תתנ"ו (ההבדלים בינה לבין התוספתא המצויה בידינו הודפסו בפירוש "אור הגנוז")

			התוספתא נדפסה יחד עם הרי"ף (ולאחר שבדפוס וילנא הודפס גם הרי"ף הוכנס גם התוספתא) כיום ברוב מהדורות הש"ס מודפסת התוספתא בסוף המסכת.
	==התוספתא בהלכה==		==התוספתא בהלכה==
	אע"פ שיש הלכות שמקורם מהתוספתא רובם מתוספתא שהוזכרה בגמרא וכמעט שלא פוסקים הלכה מתוספתא, וכך כותב החזון איש<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' ז</ref>: "כידוע סוגית הגמרא היא המכריעה ותוספתא שהיא נגד הסוגיא בגמרא ולא הובאה בגמרא דוחים הפוסקים, ומוכיחים מזה שלא הובאה בגמרא דלא מתניא בי רבי חייא ורבי אושעיא ודבר זה קבלה בפי כל הראשונים ז"ל" ועוד כתב<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' יט</ref>: "התוספתא בידינו בלתי מתוקנה ונשתבשו בידינו הגרסאות עד שהשימוש בהם אצלנו חלק גדול על יסוד השערות ואומד הדעת ואמנם מתחלקים הבחינות בהכרת המקומות המשובשות מהם מנקודת העדר פירוש המילה כפי שהיא בנוסח שלפנינו או העדר קישור המילים ומהם מבחינת העיון השכלי... סוף דבר מנקודת הלימוד גרסתנו בתוספתא נשללת ואין לנו רשות להשתמש בה אלא לראותה בלבד ואת ביאור המשנה והלכותיה יש לנו לפרש כאילו אין לנו כאן התוספתא"		אע"פ שיש הלכות שמקורם מהתוספתא רובם מתוספתא שהוזכרה בגמרא וכמעט שלא פוסקים הלכה מתוספתא, וכך כותב החזון איש<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' ז</ref>: "כידוע סוגית הגמרא היא המכריעה ותוספתא שהיא נגד הסוגיא בגמרא ולא הובאה בגמרא דוחים הפוסקים, ומוכיחים מזה שלא הובאה בגמרא דלא מתניא בי רבי חייא ורבי אושעיא ודבר זה קבלה בפי כל הראשונים ז"ל" ועוד כתב<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' יט</ref>: "התוספתא בידינו בלתי מתוקנה ונשתבשו בידינו הגרסאות עד שהשימוש בהם אצלנו חלק גדול על יסוד השערות ואומד הדעת ואמנם מתחלקים הבחינות בהכרת המקומות המשובשות מהם מנקודת העדר פירוש המילה כפי שהיא בנוסח שלפנינו או העדר קישור המילים ומהם מבחינת העיון השכלי... סוף דבר מנקודת הלימוד גרסתנו בתוספתא נשללת ואין לנו רשות להשתמש בה אלא לראותה בלבד ואת ביאור המשנה והלכותיה יש לנו לפרש כאילו אין לנו כאן התוספתא"

רצוא ושוב: /* מפרשי התוספתא */

2011-12-06T15:06:27Z

מפרשי התוספתא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:06, 6 בדצמבר 2011
שורה 3:		שורה 3:
	אע"פ שיש הלכות שמקורם מהתוספתא רובם מתוספתא שהוזכרה בגמרא וכמעט שלא פוסקים הלכה מתוספתא, וכך כותב החזון איש<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' ז</ref>: "כידוע סוגית הגמרא היא המכריעה ותוספתא שהיא נגד הסוגיא בגמרא ולא הובאה בגמרא דוחים הפוסקים, ומוכיחים מזה שלא הובאה בגמרא דלא מתניא בי רבי חייא ורבי אושעיא ודבר זה קבלה בפי כל הראשונים ז"ל" ועוד כתב<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' יט</ref>: "התוספתא בידינו בלתי מתוקנה ונשתבשו בידינו הגרסאות עד שהשימוש בהם אצלנו חלק גדול על יסוד השערות ואומד הדעת ואמנם מתחלקים הבחינות בהכרת המקומות המשובשות מהם מנקודת העדר פירוש המילה כפי שהיא בנוסח שלפנינו או העדר קישור המילים ומהם מבחינת העיון השכלי... סוף דבר מנקודת הלימוד גרסתנו בתוספתא נשללת ואין לנו רשות להשתמש בה אלא לראותה בלבד ואת ביאור המשנה והלכותיה יש לנו לפרש כאילו אין לנו כאן התוספתא"		אע"פ שיש הלכות שמקורם מהתוספתא רובם מתוספתא שהוזכרה בגמרא וכמעט שלא פוסקים הלכה מתוספתא, וכך כותב החזון איש<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' ז</ref>: "כידוע סוגית הגמרא היא המכריעה ותוספתא שהיא נגד הסוגיא בגמרא ולא הובאה בגמרא דוחים הפוסקים, ומוכיחים מזה שלא הובאה בגמרא דלא מתניא בי רבי חייא ורבי אושעיא ודבר זה קבלה בפי כל הראשונים ז"ל" ועוד כתב<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' יט</ref>: "התוספתא בידינו בלתי מתוקנה ונשתבשו בידינו הגרסאות עד שהשימוש בהם אצלנו חלק גדול על יסוד השערות ואומד הדעת ואמנם מתחלקים הבחינות בהכרת המקומות המשובשות מהם מנקודת העדר פירוש המילה כפי שהיא בנוסח שלפנינו או העדר קישור המילים ומהם מבחינת העיון השכלי... סוף דבר מנקודת הלימוד גרסתנו בתוספתא נשללת ואין לנו רשות להשתמש בה אלא לראותה בלבד ואת ביאור המשנה והלכותיה יש לנו לפרש כאילו אין לנו כאן התוספתא"
	==מפרשי התוספתא==		==מפרשי התוספתא==
			*אור הגנוז - נוסחים מהתוספתא שהודפסה בעיר ווין בשנת תר"כ
			*הגהות הגר"א - לגאון מוילנא
			*מנחת ביכורים
			*מצפה שמואל
			*מגן אברהם - לבעל המגן אברהם על השו"ע (רק על תוספתא סדר נזיקין)
			*מראה כהן - לרבי בצלאל הכהן (בעל הראשית ביכורים) (רק על התוספתא סדר קודשים)
			*זר זהב
			*פירוש - לרבי יונה מוילנא (רק על תוספתא מסכת פסחים)
			*מארי דמתניתא - לרבי יעקב כהנא מוילנא (רק על תוספתא מסכת עירובין)
	*חסדי דוד - ל[[רבי דוד פארדו]]		*חסדי דוד - ל[[רבי דוד פארדו]]
	*חזון יחזקאל - לרב יחזקאל אברמסקי		*חזון יחזקאל - לרב יחזקאל אברמסקי
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]		[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]

רצוא ושוב: /* מפרשי התוספתא */

2011-12-06T15:00:07Z

מפרשי התוספתא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:00, 6 בדצמבר 2011
שורה 4:		שורה 4:
	==מפרשי התוספתא==		==מפרשי התוספתא==
	*חסדי דוד - ל[[רבי דוד פארדו]]		*חסדי דוד - ל[[רבי דוד פארדו]]
	*חזון יחזקאל		*חזון יחזקאל - לרב יחזקאל אברמסקי
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]		[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]

רצוא ושוב ב־14:59, 6 בדצמבר 2011

2011-12-06T14:59:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:59, 6 בדצמבר 2011
שורה 1:		שורה 1:
	ה'''תוספתא''' הוא שמו של קובץ משניות מורחבות המסודרות על פי סדר המשנה. כל התוספתות הן [[ברייתא\|ברייתות]].		ה'''תוספתא''' הוא שמו של קובץ משניות מורחבות המסודרות על פי סדר המשנה. כל התוספתות הן [[ברייתא\|ברייתות]].
			==התוספתא בהלכה==
			אע"פ שיש הלכות שמקורם מהתוספתא רובם מתוספתא שהוזכרה בגמרא וכמעט שלא פוסקים הלכה מתוספתא, וכך כותב החזון איש<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' ז</ref>: "כידוע סוגית הגמרא היא המכריעה ותוספתא שהיא נגד הסוגיא בגמרא ולא הובאה בגמרא דוחים הפוסקים, ומוכיחים מזה שלא הובאה בגמרא דלא מתניא בי רבי חייא ורבי אושעיא ודבר זה קבלה בפי כל הראשונים ז"ל" ועוד כתב<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' יט</ref>: "התוספתא בידינו בלתי מתוקנה ונשתבשו בידינו הגרסאות עד שהשימוש בהם אצלנו חלק גדול על יסוד השערות ואומד הדעת ואמנם מתחלקים הבחינות בהכרת המקומות המשובשות מהם מנקודת העדר פירוש המילה כפי שהיא בנוסח שלפנינו או העדר קישור המילים ומהם מבחינת העיון השכלי... סוף דבר מנקודת הלימוד גרסתנו בתוספתא נשללת ואין לנו רשות להשתמש בה אלא לראותה בלבד ואת ביאור המשנה והלכותיה יש לנו לפרש כאילו אין לנו כאן התוספתא"
	==מפרשי התוספתא==		==מפרשי התוספתא==
	*חסדי דוד - ל[[רבי דוד פארדו]]		*חסדי דוד - ל[[רבי דוד פארדו]]
	*חזון יחזקאל		*חזון יחזקאל
			{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]		[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]

רצוא ושוב ב־14:51, 6 בדצמבר 2011

2011-12-06T14:51:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:51, 6 בדצמבר 2011
שורה 1:		שורה 1:
	ה'''תוספתא''' הוא שמו של קובץ משניות מורחבות המסודרות על פי סדר המשנה. כל התוספתות הן [[ברייתא\|ברייתות]].		ה'''תוספתא''' הוא שמו של קובץ משניות מורחבות המסודרות על פי סדר המשנה. כל התוספתות הן [[ברייתא\|ברייתות]].
			==מפרשי התוספתא==
			*חסדי דוד - ל[[רבי דוד פארדו]]
			*חזון יחזקאל

	[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]		[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]

שדה צופים ב־09:38, 27 באפריל 2011

2011-04-27T09:38:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:38, 27 באפריל 2011
שורה 1:		שורה 1:
	ה''תוספתא''' הוא שמו של קובץ משניות מורחבות המסודרות על פי סדר המשנה. כל התוספתות הן [[ברייתא\|ברייתות]].		ה'''תוספתא''' הוא שמו של קובץ משניות מורחבות המסודרות על פי סדר המשנה. כל התוספתות הן [[ברייתא\|ברייתות]].
	[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]		[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]

שדה צופים: דף חדש: ה''תוספתא''' הוא שמו של קובץ משניות מורחבות המסודרות על פי סדר המשנה. כל התוספתות הן ברייתות. [[...

2011-04-27T09:38:08Z

דף חדש: ה''תוספתא''' הוא שמו של קובץ משניות מורחבות המסודרות על פי סדר המשנה. כל התוספתות הן ברייתות. [[...

דף חדש

ה''תוספתא''' הוא שמו של קובץ משניות מורחבות המסודרות על פי סדר המשנה. כל התוספתות הן [[ברייתא|ברייתות]].
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]