https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%98 2026-05-15T11:31:32Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%98&diff=78010&oldid=prev 2012-10-04T02:53:35Z

<p>כתבתי בויקיפדיה</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>בהלכות [[סת&quot;ם]] בחלק מן המקרים צריך &#039;&#039;&#039;לשרטט&#039;&#039;&#039; את הקלף. השרטוט הינו חריצת קוים ישרים בכדי ליצור שורות ישרות, הכתב יכתב &#039;&#039;&#039;מתחת&#039;&#039;&#039; לשורה.<br /> ==המקור בתלמוד==<br /> בתלמוד קיימים שני סוגיות המראות את מקור ההלכה:<br /> <br /> ב[[מסכת גיטין]]{{הערה|גיטין ו&#039; ע&quot;ב}} במהלך דיון שהתקיים אודות סמכותו של [[רב יוסף]] פקפק בסמכותו של רבי אביתר, ואף הביא ראיה לכך ממעשה שהיה: רבי אביתר שלח ל[[רב יהודה]] אגרת ובה כתב: {{ציטוטון|בני אדם העולין משם לכאן הן קיימו בעצמן{{הערה|יואל ד, ג}} &quot;וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזּוֹנָה וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן וַיִּשְׁתּוּ&quot;}}. למרות שבאגרת זו הוא כתב שבעה מילים שהם ציטוט מפסוק, שעל פי ההלכה יש לכותבו עם [[שרטוט]], הוא כתב את הפסוק ללא שרטוט, הלכה המנוגדת לדעת [[רבי יצחק]] הפוסק, שאסור לכתוב שלוש מילים מפסוק ללא [[שרטוט]] שורות על גבי הקלף. מסוגיא זו נראה כי זו היא מסקנת ההלכה, שכל שלוש מילים הנכתבות מתוך פסוק, צריכות להכתב על שרטוט.<br /> ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|מגילה ט&quot;ז ע&quot;ב}} מובא: {{ציטוטון|דברי שלום ואמת, אמר [[רבי תנחום]] ואמרי לה אמר [[רבי אסי]]: מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה}}. פשטות הגמרא היא ש[[ספר תורה]] ופסוקי תורה נכתבים על שרטוט מלא. אם כי קיימת דיעה שהכוונה היא ל[[מזוזה]] הנקראת &quot;אמיתה של תורה&quot; מכיוון שיש בה יחוד מלכות שמים.<br /> <br /> במסכת סוטה{{הערה|סוטה י&quot;ז ע&quot;ב}} נקבע כי [[סוטה (הלכה)|מגילת סוטה]] צריכה להכתב בשרטוט, ונקבע כי קיימת מחלוקת [[תנאים]] אם תפילין צריכים שרטוט.<br /> <br /> ==מחלוקת הראשונים==<br /> נחלקו הראשונים בהלכה זו. לפי דעת [[רבינו תם]] ו[[רבינו חננאל]]. הפסוק הקובע כי [[מגילת אסתר]] צריכה שרטוט מלא &quot;כאמיתה של תורה&quot; משווה את מגילת אסתר למזוזה. לעומת זאת, בספר תורה ובפסוקים אחרים די בשרטוט אחד בראש הדף, ושני שרטוטים בצידי הטור, ניתן לסמוך על כך השורות יכתבו בצורה ישרה פחות או יותר, על סמך העובדה שהשורה הראשונה נכתבה בצורה ישרה, ובכך יוצאים ידי חובת {{ציטוטון|זה אלי ואנווהו}}. רבינו תם אף מביא על כך את דברי הירושלמי, שאומר כי מכיוון שאין צורך לשרטט ספרי תורה ותפילין, שגם עליה נאמר כי אין צריך בה שרטוט, אין לבצע בהם שרטוט מיותר יותר מהשרטוטים היחידים מארבעת הצדדים, שכן קיים כלל ש&quot;כל הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט&quot;{{הערה|תוספות גיטין ו ב}}.<br /> <br /> לעומת זאת, [[ראשונים]] אחרים, ביניהם בעל ה[[ערכי תנאים ואמוראים]] מוכיחים ממקומות רבים בתלמוד שבהם למדו את המילה &quot;אמת&quot; ככינוי לתורה: במסכת עבודה זרה{{הערה|עבודה זרה ד ב}}{{ציטוטון| תורה כתוב בה אמת דכתיב{{הערה|משלי כג, כג.}} אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר}}. במסכת ברכות: {{ציטוטון|תני תנא קמיה דר&#039; יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו אמר ליה רבי יוחנן בשלמא תורה וגמילות חסדים דכתיב{{הערה|משלי טז, ו.}} בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָו‍ֹן, חסד זו גמילות חסדים שנאמר{{הערה|משלי כא, כא.}} רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, &#039;&#039;&#039; אמת זו תורה&#039;&#039;&#039; שנאמר{{הערה|משלי כג, כג.}} אמת קנה ואל תמכור}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{תנאים ואמוראים3|ב|298|עמודים=תר&quot;פ - תרפ&quot;ג}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:סת&quot;ם]]</div>

טישיו